שלום בית וחינוך ילדים - ב | הרב אורי יצחק
- - - לא מוגה! - - -
ברוכים הבאים, שבוע טוב.
ברשותכם אני אתחיל
במה שדיברתי
בשבע הברכות שהיו כאן
לפני כמה ימים.
היות וזה לא צולם אז ביקשו שאני אדבר על זה שוב
ומשם נמשיך הלאה.
נתחיל קודם כל מהפרפרת.
בני הזוג צריכים להיות בעזרת השם ביחד כל ימי חייהם.
ביחד כידוע זה גימטרייה 24. מה העניין של ביחד ולא יחד?
תכף נראה.
יש מסמך שחלילה מפריד את בני הזוג.
למסמך הזה קוראים גט.
את הגט
יש בו 12 שורות כמניינו.
המילה גט מורכבת מגימל וט.
הגימל
כנגד מה שהבעל חייב לאישה,
שאירה, כסותה ועונתה.
והט זה כנגד מה שכתוב בשולחן ערוך, מה שנוהגות בנות ישראל
הכשרות והצנועות לעשות לבעליהן,
שזה המלאכות של בישול, קיבוץ, גיהוץ וכדומה.
אז אם לא עומדים בקריטריון יש את הגט.
המילה גט עצמה היא לא מילה בעברית,
היא מילה בארמית.
זה התרגום של המילה ספר כריתות,
התרגום אומר גט.
המעניין הוא
שאם נתבונן
בכל התורה כולה,
לעולם לא תמצאו שהאות ט' מופיעה אחרי האות ג'.
אין דבר כזה, בכל התורה.
אין שילוב של המילה גט בכל התורה.
היות ושמו של הקדוש ברוך הוא שלום,
הוא אינו מתיר שהפך השלום יימצא בתורתו.
אז אחרי ג' אין ט',
לא רק בתוך מילה,
אלא גם אם מסתיימת מילה בג',
המילה הבאה אחריה לא תחל אף פעם באות ט'.
זה בכל התורה.
מה קורה בכל התנ״ך, בכל ה-24 ספרים?
ובכן, בכל התנ״ך גם כן.
אין מציאות כזאת, חוץ ממקום אחד,
כי יש לנו כלל
שבכל כלל יש יוצא מן הכלל
אז רק בספר יחזקאל מופיעה שם מילה שמסתיימת בג'
והמילה אחריה מתחילה בט'
פעם אחת בכל התנ״ך
הפלא ופלא
קשה להגיד שזה מקרה אה?
אבל בואו תראו עכשיו יותר מזה
אם נסתכל באלף בית
בין האותיות בית ודלת יש את האות
ג'.
בין האות ח' לאות
י'
יש את האות ט'.
זאת אומרת הג'
והט'
מפרידות את האותיות בית דלת ח' י' שזה המילה ביחד.
מה יש לך נגד הסטנדרס לי?
אז על זה בטח שאי אפשר להגיד מקרה נכון?
עכשיו שומעים?
יפה.
אז עכשיו זה הפרפרת.
ביקשו שאני אדבר על העניין של עזר כנגדו.
אמרנו
שחז״ל הקדושים אומרים
זכה עזר.
לא זכה כנגדו.
אז אמרתי על זה פירוש נוסף
שאם הוא עושה מצוות היא צריכה להיות עזר.
אם הוא רוצה לעשות עבירות היא צריכה להיות כנגדו.
זה בעצם תפקיד האישה.
תפקיד האישה בבית זה למשוך בחוטים.
להיות השלט רחוק ושלט קרוב של בעלה.
היא צריכה לכוון אותו.
למה? יש לה בינה יתרה.
ואם היא אישה כשרה ואישה צדיקה,
היא תעלה אותו מעלה-מעלה.
אבל אם היא השם מרחם,
אז גם הוא יהיה השם מרחם.
הכל תלוי באישה.
איפה כתב את זה שלמה המלך עליו השלום?
הוא כתב את זה באשת חייל.
תראו שם בתארים הגדולים שהוא כותב על האישה.
פרק שלם.
שם הוא כותב
נודע בשערים בעלה
בשבתו עם זקני ארץ.
מה הקשר?
לפני כן הוא משבח אותה,
איך הוא פתאום הגיע לבעלה?
נודע בשערים. מי אמר שהוא נודע?
מה, אין אשת חיל שבעלה לא נודע?
שהוא יושב עם זקני ארץ?
יש אשת חיל
שבעלה על הפנים.
אומר שלמה המלך אין דבר כזה.
אם היא אשת חיל אמיתית
היא לא תיתן.
היא תגרום לכך שהוא יהיה תלמיד חכם.
היא לא תוותר לו.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ זה בגלל שאשתו אשת חיל.
איהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיה היה איזה תמוני אחד
שהיה אומר אשת חיל בערב שבת לאשתו
היה אומר
הוא היה מפסק את זה קצת אחרת.
צריך לדעת לפסק.
אם תשימו לב
אז באשת חיל
איפה מופיע בעלה
רק בשלוש מקומות באשת חיל מופיע בעלה
איפה הוא מופיע?
הוא מופיע באות ב'
בתח בה לב בעלה
איפה הוא עוד מופיע? בנון
שם כתוב נודע בשערים בעלה כמו שאמרנו
המקום השלישי זה בקוף
העוד קוף
מה כתוב שמה?
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה למה דווקא בשלושת האותיות האלה מופיע בעלה?
למה זה ראשי תיבות בנק?
הוא הכרטיס ישראכרט
אה גם קבאן השם אירחם
זה כשזה הולך הפוך
אתם יודעים ששלום בית
זה כמו
זה כמו כוסות קפה
יש כל מיני כוסות קפה
יש קפה עושים אותו בוץ
יש כאלה שהבית שלהם ככה נראה
ויש קפה הפוך
ויש קפה שחור
אם זה מצליח זה נס
השתבח שמותו איי איי איי רבותיי צריך לדעת היום אין...
הכוונה למשפחות בנושא שלום בית
ולכן התוצאות מחפירות.
לפני
עשרים שנה
היינו אומרים שהסטטיסטיקה היא שחמישים אחוז מתגרשים.
לפני כעשר שנים כבר הסטטיסטיקה עלתה לשבעים אחוז
שמתגרשים.
והיום אני כבר מפחד לשאול מה הסטטיסטיקה אומרת.
מפחיד.
יש אנשים שיש להם מנויים ברבנות.
הוא כבר מנוי.
הוא כבר מתגרש פעם שנייה, שלישית, רביעית
וכולי וכולי.
וכבר לא מתביישים. זה הכול בסדר. מה זה טבעי?
לא הלך פעם ראשונה, הלך פעם שנייה.
לא הלך שנייה, הלך שלישית.
אבל מה אנשים לא מבינים?
שאין כמו זיווג ראשון.
אם פספסת את הזיווג הראשון שלך,
כל השאר זה מ״מ.
זה מילוי מקום.
הגמרא אומרת, אין כמו אשת נעורים.
אין כמו האישה הראשונה.
אבל זה בתנאי
שבאמת זאת
הייתה זאת שהייתה מיועדת לך.
זאת שהייתה זיווגך מן השמיים.
מה הכוונה?
אם האדם
הלך בדרך השם, עשה רצונו יתברך,
אז למה שיחליפו לו את הזיווג?
לא יחליפו לו.
הוא הלך בדרך השם.
הרבנית שלו הלכה בדרך השם.
רק שיגיעו לזמן תקופת הנישואין.
הכול מתאים.
הכול מתחבר.
אבל אם אתה קלקלת את מעשיך
והייתה ראויה לך בת ישראל כשרה וצנועה כמו שצריך
אבל אתה עשית בלאגנים.
ירדת מדרך השם.
אז עכשיו אותה אחת כבר לא ראויה לך.
למה היא צריכה לקבל עונש?
אז עכשיו ייתנו לך מישהי שראויה לך באותה דרגה שלך.
לאיפה שהגעת בזמן שרצית להתחתן.
אז מה קרה עכשיו?
פספסת את הזיווג שלך.
עכשיו כתוב שהקדוש ברוך הוא מאז בריאת העולם, מה עושה?
מזווג זיווגים.
למה?
כי אנחנו בבחירה שלנו עושים הרבה בלאגנים.
עולים, יורדים,
ואז כל פעם צריך לזווג לך מישהי,
לפי מדרגתך.
חוץ מהעניין של גירושין ואלמנות וכל מיני דברים שהזוהר מביא
אני מדבר על הזיווג הראשון
אדם יכול לפספס את הזיווג שלו, ככה אומרת הגמרא,
שמא יקדימנו אחר
מישהו אחר יכול להקדים אותך ולקחת את זאת שראויה לך
על ידי תפילה
הוא יתפלל השם שהוא רוצה אישה צדיקה וכולי וכולי
והוא יעלה ברוחניות
ואתה חלילה נגיד ירדת ברוחניות
פספסת, היא תעבור אליו
זה העניין של שמא יקדימנו אחר, רחמנא ליצלן
ברחמים, בתפילה
ואחר כך אנשים מתפלאים למה זה לא הולך, זה לא מתחבר, זה לא ככה, זה לא ככה
וכשרוצים אחר כך לעלות, אז יש קשיים
אתה שומע את בני הזוג אומרים אחד לשני, תשמע,
אני לא התחתנתי איתך על מנת כך
אתה רוצה עכשיו לחזור בתשובה? אנחנו לא, זה לא, דיברנו על זה
או להפך, שהוא אומר לה כך
וכל זה בגלל שאנשים מקלקלים את מעשיהם
וגורמים לעצמם צרות צרורות
רחמנא לסלאם
אז עכשיו
כשאומרים תפקיד של האישה עזר כנגדו זה לא הכוונה
שהיא עכשיו צריכה רק לחזור לך
יש גם את העניין של כנגדו לעמוד כנגדך ולכוון אותך בדרך הנכונה
יש אנשים לדוגמה כשהם מתחתנים
אז הם שכחו שהם כבר נשואים
והם ממשיכים להיות עם החברים שלהם מלפני הנישואין
וזו טעות
מותק אתה התחתנת
נגמר אין חברים
התחתנת
אין חברות
נגמר
אלא אם כן זה ברשות הבעל ברשות האישה
וגם כן צריך חוכמה לדעת כמה איך למה
כתוב ודבק באשתו אם כתוב שעוזב את אביו ואימו כל שכן את חברו
מה השאלה בכלל
דבק באשתו
אין דבר כזה כמו שאני שומע מזוגות מסוימים שאומרים
שהוא יצא עם החברים שלו לטיול
היא יצאה עם החברות שלה לטיול בחוץ לארץ
מה זה הדברים האלה?
זו סיבה לצרות צרורות
מהרגע שהתחתנת אתה יוצא עם אשתך, עם אשתך והילדים, זהו, נגמר.
תרצה להיות רווק, תמשיך להיות רווק, תרצה להיות נשוי, תהיה נשוי.
אי אפשר לתפוס את שתי העולמות.
אדם מגיע הביתה,
מהכולל,
מהעבודה,
איך שהוא נכנס
הוא רואה את אשתו, השם מרחם, מפחידה.
כל הפנים שלה, לבנות,
משחה כזאת לבנה, לא יודע מה, שלה נגד האינדיאנים.
חלוק משנת רפפו.
כל השכר שלה בוחגלה, לא יודע מה.
בקיצור, מפחידה.
והיא מרגישה שזה בסדר.
למה היא בבית שלה?
וכל כמה שעות, כשהוא בעבודה, היא מתקשרת אליו, איפה אתה?
איפה אתה?
איפה אני?
באילת, על הגלים.
מה איפה אני? בעבודה.
למה היא שואלת איפה אתה?
כי היא לא כל כך מאמינה לו.
הוא בעייתי.
אז היא כל הזמן חושבת, איך היא תשמור עליו? שתשאל אותו, איפה אתה?
תן לו מה ששומר עליו.
את רוצה לשמור עליו?
כשהוא ייכנס הביתה,
כשהוא יראה אותך תמיד מסודרת,
מטופחת,
נקייה,
אז יש לו לאן לחזור.
אבל אם הוא נכנס הביתה, רואה אותך ככה.
הוא על המקום עושה מצא את ההבדלים.
למה?
הוא עובד באיזה עבודה.
יש שם, לדוגמה, השם מרחם, איזה מזכירה.
וכל פעם שנכנס לעבודה היא אומרת לו, אתה רוצה, משה, לשתות כוס תה?
אז הוא אומר לה, כן.
שתיים סוכר?
הוא אומר לה, כן.
מה היא שואלת?
כבר חמש שנים הם עובדים,
כל יום היא שואלת, שתיים סוכר? לא נמאס לה לשאול?
לא, לא נמאס לה. למה? כי היא המזכירה.
אשתו שאלה אותו פעם,
עם שתיים סוכר?
הוא אומר לה, את יכולה לעשות לי תה? היא אומרת, כן, גם אני צמאה, תעשה לשנינו.
איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.
אז אישה צריכה להיות תמיד מטופחת לבעלה.
היום הכל הפוך.
בבית היא נראית מזעזע,
כי הוא צריך להבין אותה.
וכשהיא יוצאת החוצה,
היא שמה עליה את כל הטמבור טקסט וכל ה-DDT
ואז היא יוצאת החוצה.
לכבוד מי התייפת?
לכבוד מי התאפרט?
לכבוד בעלך?
לא.
לכבוד האנשים בחוץ.
זאת אומרת, זה הכל הפוך.
כלפי חוץ את צריכה
להיות נאה.
אתם יודעים מה זה נאה?
זו הדרגה הכי נמוכה ביופי.
נאה.
לא דוחה.
לא נגעלים ממנה.
בסדר.
סביל, סביל.
זה נקרא נאה. זה המינימום ביופי.
אבל לבעלך, כשהוא נכנס הביתה,
צריכה להיות מלכת היופי.
אז ניכר שבעצם בעלך הוא העיקר.
והרבה נשים לא שמות לב לזה.
וחבל.
זה היה יכול לפתור הרבה מאוד בעיות.
הרבה מאוד בעיות.
אתם חושבים שהבעל אין לו בעיות כאלה?
הבעל גם בעייתי.
תראו.
לפני שתדבר על הבעל, ניתן עוד דוגמא.
מה קורה בערב שבת?
הבעל מגיע הביתה
מבית כנסת.
הוא נכנס הביתה ואומר, שלום עליכם מלאכה השלום.
יש כאלה,
עוד אומרים כל מיני תיקונים,
ומזמורים, ומה הוא, מקובלים על חשבון הרבנית בילדים.
יש להם זמן, על המהלום, סלסל.
עכשיו אשתו,
רומזת לו.
יאללה יאללה.
חרק.
מה אתה עכשיו נהיית לי פייטן?
אני חייף אה?
רוצה לישון,
נגמור אה?
ותהי קשה!
באמת האישה עובדת קשה מאוד,
מאוד קשה.
בערב שבת,
במיוחד אם אין לה סדר בחיים,
היא משאירה את כל העבודות ליום שישי.
כל העבודות הקשות לכבוד שבת קודש.
מה היא עושה?
היא מתחילה ביום שישי בבוקר
לנקות את הבית,
לסדר, לארגן,
ואז פתאום יש לה טלפון
מאימא שלה.
אז לא נעים, צריך לכיבוד הורים,
אז היא מדברת איתה איזה חצי שעה ככה בתור ספתח.
טוב, היא סיימה את השיחה, ואז היא נלחצת.
למה?
היא כבר באיחור.
אז היא מתחילה להזיז את העניינים יותר מהר, בלחץ.
ואז יש עוד טלפון.
מי זאת?
חמותה.
טוב, איתה היא לא רוצה להסתבך בטוח,
אז גם איתה עוד איזה רבע שעה עשרים דקות.
ועכשיו היא בכלל לחוצה.
למה?
הילדים תכף צריכים להגיע מהבית-הספר, הם מסיימים ב-11, 11 וחצי.
השעה כבר עוד מעט עשר.
מה היא תספיק?
ואז היא לחוצה.
ואז היא לא מבינה
למה היא לחוצה.
ואז היא לחוצה שהיא לחוצה.
ואז מרוב הלחץ
היא נהיית עוד יותר לחוצה.
ואז כשבן אדם יותר מדי לחוץ הוא כבר לא מסוגל לעשות כלום.
הוא כבר מתבלבל לגמרי.
הוא מאבד את הצפון.
ועכשיו היא התחילה לנקות,
ופתאום היא שמה לב
שיש איזה מקום שהיא לא נגעה בו כבר הרבה זמן, ועכשיו זה הזמן לגמור אותו כמו שצריך.
ובישולים, ועניינים, ומה לא, מה לא? כמה עבודות יש לה, בלי סוף.
ופתאום נכנס נוקשים בדלת.
היא אמרת, השם מרחם, רק שזה לא הילד עכשיו, בא דווקא עכשיו.
ואז הילד בא, היא אומרת לו, מה קרה, בתא מוקדם?
אז הוא אומר לה, לא, אני לא מרגיש טוב.
אהללה, באכת עכשיו, מה עושים?
ואז היא אומרת לו, אבל אני באמצע השטיפה, תעמוד בחוץ.
אל תיכנס, חכה עד שלא יהיו לי סימנים.
אף פעם עוד לא הבנתי את הבדיחה הזאת עם הסימנים האלה ברצפה.
לא יודע מאיפה הביאו את החרטא הזה.
אה?
פעם היה הכל חולות, היה, אני יודע.
איך אכפת לי סימנים, לא סימנים?
אמרתי, הם מקיימים בדבקות
את ברכת ברוך שאמר.
בברכת ברוך שאמר, שאנחנו אומרים לפני פסוקי דה זמרה,
כתוב, ברוך מרחם על הארץ,
ברוך מרחם על הבריות.
אז הם קודם כל מרחמים על הארץ, על הרצפה,
אחר כך על הבריות.
תעמדו בחוץ, עונש,
עד שהתייבש הרצפה.
מה זה השטויות האלה?
אני לא יודע מאיפה הכניסו את החרטות האלה.
וזה כאילו ברור.
פעם אמרתי, אתם יודעים, שלמה המלך אמר,
מים רבים לא יוכלו
לכבות אהבה.
אבל נראה אותך מטפטף לאשתך אחרי שטיפה.
מים רבים לא יוכלו לכבות אהבה. נראה אותך תטפטף.
איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.
אז בקיצור,
עד כניסת שבת אתה רואה אותה בלחץ, בטירוף.
עכשיו, בא בעלה,
עלק לעזור לה.
יש בדיחה כזאת,
שאיזה אחד הבעלים אומר לי,
אומרת לו,
בוא, בוא תעזור לי קצת.
הוא בא לעזור לה, מתחיל לעזור לה.
אז היא אומרת לו, עזוב, עזוב, אל תעזור לי. אתה רוצה לעזור לי?
שמע,
לך שב בכולל,
לך תלמד,
תאמין לי,
זו העזרה הכי טובה בשבילי בעולם. לך תלמד.
טוב, והוא הלך.
חזר אחרי חצי שעה.
אמר לו, מה קרה?
אמר לו, כמה אני יכול לעזור לך?
אז לפעמים כשהבעל רוצה לחזור, הוא רק מפריע.
אתה יודע מה האזרה הכי טובה שלך?
קח את הילדים,
תקלח אותם,
תרדים אותם,
תרדם איתם.
תאמין לי, זו האזרה הכי טובה.
אם אתה כזה לא יוצלח,
שלא עוזר לאישה, רק מפריע.
שב שם, אל תפריע.
אז מה הפלא שהיא מגיעה לשולחן שבת והיא גמורה?
אבל אם היא הייתה עושה סדר, חלוקת עבודה מסודרת,
הייתה כבר מתחילה מיום רביעי בערב, מיום חמישי,
מכינה את מה שצריך להכין,
שיישאר לה רק הפיצ'יף כס האחרונים ליום שישי, היא הייתה פחות לחוצה.
אתם יודעים,
אישה חכמה ביום שישי הולכת לנוח חצי שעה.
איזה חצי שעה?
מי יש לו חצי שעה לנוח? מה אתה מבלבל את המוח?
מישהי חכמה, מישהו חכם,
חצי שעה לפני כניסת שבת,
ככה
שתיים, שלוש, אחרי צהריים, חצי שעה שים את הראש, שימי את הראש.
למה?
ערב שבת ייראה לך אחרת לגמרי.
ולמה אני אומר את זה?
הרי
כל מה שאנחנו מכינים זה לכבוד שבת.
איך יכול להיות שמגיעה שבת וכולם רדומים?
שבת נפגעת, אתה אומר, בשביל זה באתי?
לראות אתכם ככה שפוכים, גמורים, אין לכם כוח
לארח אותי?
אני רוצה לשמוע שירי שבת, דברי תורה,
לראות אתכם שמחים,
נהנים ממני שבאתי והבאתי לכם את המנוחה.
לא התכוונתי שתישנו.
כשבאים אלינו אורחים,
פתאום אתה רואה כולם ערניים.
אם אין אורחים כולם שבוכים.
יש אורחים, כולם ערנים.
איך זה?
איך זה?
ואם אתה נרדם ככה על השולחן שלך, קום, קום, יפה.
קום, תתעורר. מה אתה עושה לנו? בושות.
אתם חשבתם על זה פעם?
מתי נכנסת שבת בקיץ?
מתי נכנסת שבת בקיץ?
שבעה וחצי ממוצע.
מתי נכנסת השבת בחורף?
ארבעה, ארבעה. ארבעה, ארבעה וחצי ממוצע, נכון? מה ההפרש?
שלוש שעות.
איך יכול להיות
שגם בחורף וגם בקיץ,
חמש דקות לפני כניסת שבת, כל הבית על גלגלים?
לא יכול להיות.
מילא, בחורף אני מבין.
אבל בקיץ?
היה צריך להיות בקיץ שאנחנו נושב רגל על רגל ונשיר בואי בואי המלכה.
וזה לא עובד.
למה?
כי עוד פעם אין לנו סדר.
אנחנו לא מתכננים את עצמנו.
כי בגלל שאנחנו יושבים טוב, יש לנו עוד שלוש שעות,
אנחנו מבזבזים את זה ולא בדברים הנכונים לכבוד שבת קודש.
ואז זה יוצר לחצים.
תדעו לכם, רוב המריבות שיש בבתים זה בערב שבת קודש.
כי זה זמן לחוץ ומלחיץ.
כי אנשים לא מתכננים את עצמם בצורה נכונה.
אז אם אתה מתכנן את עצמך בצורה נכונה,
ונחים בצהריים,
תגידו לי,
למה זה לא יכול להיות?
למה כשיש לנו אירוע משפחתי זה כן יכול להיות?
תראו אם יש לנו בר מצווה לילד
אז מה האמא מקפידה?
אני רוצה שכולכם תלכו לנוח בצהריים
תשנו טוב שלא תרדמו לי בצילומים אני מביאה צלם זה עולה הרבה כסף
שלא יהיו עיניים סגורות כל התמונות
היא רוצה שהם ינוחו
והיא מצליחה להכריח את כולם לנוח כי יש אירוע בערב
נו ככה זה צריך להיות כל ערב שבת
יש לנו אירוע בערב
שבת מגיעה המלכה המלכה מגיעה
לא יודעים מה זה המלכה?
אם היינו מבינים מה קורה בערב שבת אצלנו בבית
היינו עוברים לדום
יש פה מישהו מכם שנסע לטייל באנגליה?
יש מישהו מכם שהיה באנגליה?
היית?
אני לא הייתי
ברוך השם
אני לא יוצא מהארץ
אבל סיפרו לי
שיש באנגליה טקס
של החלפת משמר המלכה
זה טקס מרהיב עין
איי איי איי
באים לשם אנשים בלי סוף לצלם את הטקס המדהים
הזה
טקס החלפת משמר המלכה
חרית ברית
לעומת מה שקורה אצלנו בבית
בערב שבת בטקס החלפת משמר המלכה
אם היינו רואים בעיניים מה קורה כשאנחנו אומרים שלום עליכם מלאכי השלום מלאכי העליון
היינו מתבלבלים
כך כתוב בספרים הקדושים
שאצלנו בבית הרי מלווים אותנו מלאכי השרת
מבית כנסת הביתה
ובבית מחכים לנו מלאכי השרת
ויש החלפת משמר המלכה של מלאכי החול עם מלאכי השבת
זו הסיבה לנוהגים לומר בצאתכם לשלום
כי אחרת לא ברור למי אומרים בצאתכם עכשיו אמרנו לכם בואכם
ועכשיו מגרשים אותם בצאתכם
לא בואכם לשלום זה מלאכי השבת
צאתכם לשלום זה מלאכי החול
יש טקס החלפת משמר המלכה שזה שבת קודש
אצלנו בבית
מלאכים שמלווים אותנו כל הזמן
אנחנו לא רואים את זה אז לא יודעים להעריך
עכשיו אתה אומר שלום הלכם מלכים איזה בדל הזה למלאכים
ככה מקבלים את המלאכים ככה משחררים את המלאכים
תכתנרה
טוב שיש משענת היית נובל בלעד הזה
ויש לו את כל התירוצים בעולם הוא עייף
בשביל מה יש שבת?
בשביל לישון
לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא, מה זה אלא? רק
בכדי ללמוד בהם תורה
איך תלמד תורה ואתה ככה שפוך?
סימן שלא הכנת את עצמך לשבת
סימן שאתה מבין ששבת זה יום מנוחה כדי שיהיה לך כוח ליום ראשון
מה פתאום?
הפוך!
כל ימות השבוע מכינים אותנו לשבת!
ואנחנו חיים הפוך ומרגישים שאנחנו בסדר
אז מה הפלא שהאישה עייפה והיא רומזת לו
יאללה יאללה, זה קידוש, אני אוכלת ואני הולכת לישון, לא מעניין אותי מכלום
אני גמורה, אין לי כוח לכלום, דבר איתי על כלום!
ואז אם הוא ערני והיא רדומה
אז מתחיל עכשיו ויכוחים!
אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי
ומה קורה למחרת בבוקר?
זה יותר טוב
כתוב כל מי שאוכל חמין
חייב מיטה
חייב מיטה חיי חיי חיי חיי חיי חיי חיי חיי חיי חיי חיי חיי אה?
אז יש כאלה שאוכלים חמין
כאילו זו חובה
למלות את הבטן עד הסוף
איפה יש חייב כזה?
הרמב״ם אומר אדם צריך לאכול
עד שלושת רבעי
תשאיר מקום שייכנס חמצן, אבו סעין
תשאיר מקום לחמצן
איי, איי, איי, ואז
אחרי החמין,
במיוחד עכשיו בימות החורף,
הוא תופס את הדרדון,
את השמיכת פוך,
ואומר,
לשם יחוד קודשיו, רכוש חינטה, ודחילו ורחימו ורחימו ודחילו,
יחודה שם יודקב ובכה ביחודה שאלים ושם כל ישראל.
הרי אני הולך לקיים מצוות וחרבת שבת קודש.
אתה שומע אותו מתחת לזמיכה, חור, חור, חור, חור, חור.
אמרתי לו, לאחד מי, איפה יש מצווה לישון בשבת?
אמר לי, מה זאת אומרת?
כתוב שבת,
זה ראשי תיבות, שינה בשבת תענוג.
אמרתי לו, מי המציא את זה?
למה זה כתוב בגמרא באיזשהו מקום?
איפה יש חילוק כזה? מה פתאום?
זה בסדר, עשו ראשי תיבות.
אני גם יכול להגיד שיחה בשבת תענוג, מה קשור?
מה?
איך הבאת שינה בשבת תענוג?
תדע לך, שינה בשבת תענוג לרשעים.
למה?
הם נחים והעולם נח מהם.
אבל אנחנו צריכים ללמוד תורה.
אם נרדמת משהו אחר, אבל לעשות מזה מצווה?
לישון בשבת.
איפה יש מצווה כזאת?
איפה?
אז אמר לי מישהו, מה, כבוד הרב? כתוב שהארי הקדוש היה יושן שעתיים בשבת.
אמרתי לו, אבו סעינק,
תראה, ארי, אני אדבר איתך. בינתיים אתה אפילו לא תלה.
אתה מדבר לי על הארי הקדוש? אתה בעגלק?
כתוב בהלכה,
שמי שלמד כל השבוע תורה הוא יכול לישון בשבת.
יכול לישון.
אין מצווה כזאת, אבל יכול, יש לו היתר.
אבל מי שלא למד כל השבוע תורה, מי יתיר לו לישון בשבת?
ועוד, הרי השכר של לימוד תורה בשבת פי אלף!
אז איך אתה מפסיד דבר כזה?
אתה לא, עשו מזה מצווה, לישון בשבת.
רבותיי,
תדעו לכם,
בני הזוג,
הקדוש ברוך הוא שם ביניהם מגנט.
כתוב,
חן אישה על בעלה.
יש ביניהם מגנט, הם לא מבינים מה ממגנט אותם,
אבל ככה הקדוש ברוך הוא עשה ביניהם מגנט.
תראה, הרבה פעמים אתה יכול ללכת ברחוב
ולראות מישהי, נגיד אישה יפה,
וגבר, מה זה מכוער, חבל על הזמן.
ואתה אומר לעצמך,
מה הוא מצא בו?
או להפך, אתה רואה גבר נאה, משהו, חבל על הזמן,
והאישה כעורה, וואי וואי וואי וואי.
אתה אומר, מה הוא מצא בה?
אל תשאל שאלות כאלה.
חן אישה על בעלה.
הקדוש ברוך הוא שם חן, משהו ככה,
שנותן לה...
תחבר, מגנט, מגנט.
אבל שימו לב טוב,
אם אחד מבני הזוג
הופך את הקוטב,
אבל אתם יודעים שהמגנט,
מתי הוא מתמגנט?
כשהכתבים אחד מול השני.
אבל אם אתה תהפוך את הקוטב, מה יהיה? דחייה.
אם אחד מבני הזוג
הופך את הקוטב,
הוא יכול לגרום לדחייה.
והרבה פעמים אנחנו לא נזהרים בדברים האלה.
אדם יכול לגרום דחייה מאשתו,
אישה יכולה לגרום דחייה מבעלה
על ידי התנהגות מסוימת,
על ידי דיבור מסוים,
על ידי ריח בפה
שלא מצחצחים שיניים,
או מסיבות אחרות שיש ריח בפה, כידוע.
צריך לטפל בזה.
יש לך ריח לא טוב בפה.
אתה מגעיל את אשתך, היא לא יכולה להתקרב אליך.
אני, לדוגמה, לא מבין איך נשים שלא מעשנות
סובלות את הבעל המעשן שלהן.
לא מבין.
בואנה, זה מגעיל
עבל על הזמן.
איך אפשר לסבול אותו בכלל?
הן צריכות לקבל צלש
על עצם זה שהן מחזיקות מעמד.
אני אומר לכם, זה גועל נפש.
שלא לדבר על כל התופעות לוואי שיש לעישון.
לחות וכל מיני דברים כאלה מגעילים.
זה מגעיל את הנשים.
ויש גברים שלא שמים לב לדברים האלה.
הוא מתפלל למה אשתו כל הזמן מתרחקת ממנו.
יש כאלה שבכלל,
מרגישים חופשיים. מרגע שהם התחתנו, הם כבשו את היעד.
אז גמרנו, התחתנו. עכשיו אפשר להתנהג חופשי,
להתנהג כמו בהמה.
יש כאלה משחררים גזים, חופשי.
מה זה הדברים האלה?
אשתך צריכה לסבול את זה?
מצחיק, אה?
יום אחד תיכנס הביתה, תראה את אשתך עם מסכת טבח, תבין.
מה זה?
איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, יש בדיחה כזאת, אתם מכירים.
איזה מישהו שהלך לשידוך.
והוא אכל כנראה חמין לפני כן, זה היה במוצאי שבת.
אז הוא נפגש עם הבחורה,
ופתאום הוא הרגיש שיש לו לחץ.
עכשיו, זה בעיה, מה יעשה?
אז הוא דפק ככה חזק על הרצפה,
ו...
טוב,
עבר עוד כמה דקות, עוד פעם לחץ.
עוד פעם דפק עם הרגל.
ככה שלוש פעמים. בפעם הרביעית שהוא דפק, אז היא אומרת לו,
מה יש לך ברגל?
אז הוא אומר לה,
לא, יש לי לפעמים כאבים ברגל.
אז היא אמרה לו,
לפי הריח נראה לי שהרגל כבר מתה.
זה עוד בשידוך.
צריך לדעת שזה לא דברים פשוטים.
אתם צוחקים,
אבל יש מציאויות כאלה, ומציאויות יותר קשות,
שאנשים פשוט
שוכחים
שהם חיים
עם בן זוג, עם בת זוג,
שלא חייבים ולא יכולים לסבול את כל השטויות שאת עושה או שאת עושה.
זה אלף-בית.
אם אין את הדרך ארץ קדמה לתורה,
אז יש את המציאות של דחייה.
אתם יודעים כמה אנשים הגיעו לגירושין בגלל דברים כאלה?
רק הם לא אמרו שזו הסיבה האמיתית.
הם כיסו את זה בדברים אחרים שקרו,
כתוצאות שהיו לאחר מכן,
אבל זה מה שהיה הפואנטות הראשונות,
שאי אפשר לחיות ככה בצורה כזו.
אם אדם לא מרגיש
שהוא מחובר, ממוגנט, לבן הזוג שלו,
ויש לו כל הזמן כל מיני דברים שמפריעים ומעכבים ודוחים ומגעילים וכולי וכולי,
כמה הוא יכול להחזיק?
ולצערנו הרב,
הרבה מאוד מהזוגות
עושים טעות
שהם משווים את חיי הנישואים שלהם לזוגות אחרים.
ופה זו צרה צרורה.
מה אתה משווה את עצמך לזוגות אחרים? כל אחד זה עולם בפני עצמו.
אתה רואה זוג
הולכים להתארח אצל זוג חברים.
איך שהם נכנסו,
הבעל פותח את הדלת,
אומר להם שלום עליכם מה שלומכם ברוכים הבאים
טוב הם נכנסים מתיישבים
ואז
הוא קם לעזור לאשתו להגיש פיצוחים פירות עוגיות
עוגות
ואז האישה האורחת
רומזת לבעלה ככה בפנטומימה היא לא מדברת
אז היא רומזת לו
תסתכל, תסתכל, תראה
תלמד
לא כמוך טבע, יושב כל הזמן על הכיסא, לא זז, רק אני עושה הכול
תסתכל, תסתכל, איך הוא קם, עוזר לאשתו, תראה
אז היא לא מדברת, היא רק רומזת לו בפנטומימה
טוב עכשיו הביאו את כל האוכל
הבעל לוקח את העוגה
הוא טועם, אחרי שהוא בירך כמובן
אז הוא אומר
או-הו,
מה זה?
זה אנג'ל או ברמן?
או קהילות פז?
אז הבעל אומר, מה פתאום? חס ושלום
זה מעשה ידיה של אשתי שתהיה בריאה
אז האורח מסתכל על אשתו ואומר לה
איך לא יחזור לה?
תראי מה הוא מקבל
לא יעזור? בטח יעזור
אהפיתי, מה?
עכשיו
הם יצאו
נוסעים חזרה הביתה
כל הדרך
תלמד ממנו,
תלמדי ממנה,
תלמד ממנו,
תלמדי ממנה
מה הם לא יודעים?
שאיך שהם יצאו מהבית נגמרה ההצגה
חחחחח, חחחח, חחח, נגמרה ההצגה
כל זה היה עוונטה בשביל שלא נעים
לך תדע מה קורה אצלם בבית
אז אתה עושה לי השוואות?
מאיפה אתה יודע מה קורה אצלם?
זה שהם הציגו לך יפה באותו רגע, בסדר,
הצגה יפה, צריך ללמוד מההצגה
אבל אל תחשוב שזה יכול להיות אמיתי
יכול להיות שכן, יכול להיות שלא
אז אם לוקחים את הדברים הטובים, אבל לא על חשבון,
לרכב על השני.
הכל צריך להיות בחוכמה,
בעדינות.
אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי
שאלו פה איך להעיר
לאישה
גם איך להער לגבר
איך מעירים?
פעם מישהו שאל אותי
אמר לי
אני לא יודע להוכיח
אני מפחד שהבן אדם ייפגע
אם הוא ייפגע
לא שווה לי
אקקפדות, עניינים
מה אני צריך צרות?
ואם זה עניינים שבמשפחה בכלל צרות צרורות
אז איך עושים את זה?
אמרתי לו, תשמע
צריך להשתמש בחוכמה
צריך לדעת איך להיכנס ללב
לשים שם את מה שאתה רוצה לשים
ולצאת החוצה בחוכמה
איך עושים את זה? פשוט
אמרתי לו, דוגמה אני רוצה עכשיו להעיר
למיכאל להערה
אז מה אני אומר לו?
אני אומר לו, מיכאל
כתוב, אל תוכח לץ פן ישנאיקה
הוכח לחכם
וייאבק
אז אומרים מה זה חכמים
אל תגיד לבן אדם אתה לץ!
למה הוא ישנא אותך?
הוכח לחכם
תגיד לו, תשמע אתה בחור חכם
ייאבק
עכשיו הוא ישמע אותך, הוא אוהב אותך
למה? פרגנת לו קצת
איך בתימנית אומרים פרגון?
אין מילה כזאת בתימנית
אז עכשיו
אני רוצה להעיר למיכאל,
איך אני עושה לו את זה?
אני אומר לו, תשמע מיכאל שתהיה בריא, אתה ראיתי אותך בזמן האחרון, שמתי לב אליך
אתה ברוך השם ככה וככה, להתחיל להגיד לו דברים אמיתיים שהוא באמת טוב בהם
תשבח אותו, לפרגן לו
ואז אחרי שהוא כבר התנפח ככה
וברוב ענוותנותו הוא אומר לא, חס ושלום, זה לא אני
אחרי שניפחת לו קצת את החזה
עכשיו אתה אומר לו, אבל אתה יודע, לפני כמה זמן ראיתי משהו
שאמרתי כנראה לא הבנתי נכון
אז הוא אומר לי, מה? מה ראית?
אז הוא אומר, עזוב, אתה יודע מה?
עזוב, לא שווה, עזוב
אני אגיד לך את זה אחר כך, אתה תכעס עליי למה אמרתי,
אז עדיף שאני לא... תשכח, תשכח מזה, תשכח
תעבור נושא
מה יצרתי אצלו?
סקרנות.
מעניין אותו מה הוא לא בסדר, אחרי שהוא כל כך טוב
וכל כך בסדר, אם יש איזה משהו קטן
קטן עלינו
תשחרר
לא, עזוב, החברות שלנו שווה יותר מכל דבר שבעולם, אה?
שזה אני אקלקל את זה? עזוב, לא.
זה לא שווה ערך.
ואז הוא אומר, טוב, עזוב, נו, אני מבטיח לך, אני לא אפגע. נו, תגיד רק מה הקטע.
אני רוצה לתקן.
אה, עכשיו הוא נתן לי, אוקיי, להיכנס.
אז נכנסתי.
ואז מה אני אומר לו? שוב,
אני אומר לו בצורה חכמה,
היות ואתה שתהיה בריא ככה וככה וככה. לפני כמה זמן ראיתי אותך עושה ככה וככה.
לא הבנתי איך זה שאתה עושה דבר כזה.
מה יצרתי פה?
נתתי לו אפשרות.
קודם כל, הפתק נכנס,
ההודעה נכנסה,
הוא הבין את המסר.
עכשיו, מה הוא יעשה עם זה? זו בחירה שלו. אני לא אמור להחליט לו מה לעשות בחיים.
אני אמור לזעזע אותו, לעורר אותו.
אז שמתי לו עכשיו את הפתק,
עכשיו שיתרץ את עצמו איך שהוא רוצה.
יש אחד שיגיד, לא, לא הבנת את הקטע, זה לא היה ככה בכלל.
והיא תרץ מה שהיא תרץ, זה העניין שלו.
יש אחד שיגיד,
וואלה, לא שמתי לב, טוב שהערת לי. בעזרת השם, אני אשתדל לתקן.
מה יעשה עם זה? זה העניין שלו.
אבל פה עוד לא גמרתי את מצוות התוכחה.
עכשיו אני צריך גם לצאת בשלום.
איך יוצאים?
אני אומר לו, אתה לא כועס עליי, נכון?
הוא אומר לי, חס ושלום, מה פתאום שאני אכעס עליך?
אדרבה, כל פעם שיש לך משהו להגיד, תגיד פתוח.
אתה רואה, אני לא נפגעתי.
הבנתם?
אז השארתי לו גם את הרושם אחר כך,
שהכל בסדר, ברוך השם, לא אמרתי את זה כדי להשפיל אותו, ולא לנאץ אותו, ולא לעשות לו צער.
אמרתי משהו לטובתו.
קיבל, קיבל, לא קיבל, זה בשון.
דעו לכם, רבותיי,
אין לנו מצווה לחנך את האישה, וגם אנחנו לא נצליח.
האישה,
לא יכולה לחנך את הבעל.
אם אימא שלו לא הצליחה,
גם את לא תצליחי.
אימא שלה לא הצליחה, אתה לא תצליח.
מצוות חינוך זה עד גיל מצוות.
נגמר.
משם כבר אין חינוך.
יש הדרכה, הכוונה,
חיבוק, קירוב, הכל טוב ויפה.
אין עניין של חינוך אחרי גיל מצוות,
כי אתה יוצר בדיוק את ההפך הגמור.
אתה גורם התנגדות.
לכן מגיל מצוות הוא נקרא נער כי הוא נוער מעליו.
אז אין אפשרות לחנך בן אדם בוגר.
תשכחו מזה.
מה כן אפשר? אפשר לשפץ אותו ככה, לשפר פה ושם,
לכוון אותו.
וגם אם הצלחת, זה עניין של שנים.
זה לא... זה עניין של...
מידות
זה לא עניין של מעשים, מעשה אין בעיה, אם יש לו איזה מעשה מסוים שהוא לא בסדר ואפשר לתקן, אפשר לתקן, זה לא בעיה.
אנחנו מדברים על מידות, לתקן מידות
זה לא דבר פשוט.
אז לכן אל תילחם עם זה.
זה מה יש.
זה מה יש. עם זה צריך לחיות.
זה מה קיבלת,
על זה תודה.
וכשאנשים חיים ככה,
אז החיים נראים אחרת לגמרי.
כמו שאמרתי, אמרתי לכם פה השבוע,
הגמרא מספרת
על רבי חייא,
כשאשתו הייתה מצערת אותו,
ומה הוא היה עושה?
היה קונה לה מתנות. כך מובא במסכת יבמות.
היה הולך, כל מה שהוא מוצא, עוטף אותו, מביא לה מתנה.
אז רב,
שאל את רבי חייא,
לא מספיק שאם תצערת אותך, אתה עוד קונה לה מתנות?
מה התשובה של רבי חייא?
אמר לו, דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא.
זהו.
שימו לב מה ההסתפקות במועט של רבי חייא.
דיינו.
מה?
מגדלות את בנינו?
אין לך את הצער גידול בנים?
שזה הקללה של האישה?
היא מגדלת את הבנים?
אני אראה אותך מגדלת את הילדים.
אני נותן לך שבוע, אתה צריך אשפוז.
שבוע.
שלח את האישה לבית מלון שבוע,
תטפל אתה בילדים.
יא וואלך.
מפחיד.
וזה אם יש שלושה, ארבעה ילדים. מה אם יש לך 13 ילדים?
זה לא אשת חייל?
לא אשת חייל לגדל כל כך הרבה ילדים?
לטפל בהם?
לחנך אותם?
כמה אנחנו צריכים להודות לשם?
משתבח שמו לעד.
איזה אישה סופרמן.
אנחנו מסוגלים לעשות מה שהיא עושה?
היית רוצה?
נראה אותך יולד לדחת.
לדחת.
נראה אותך בהיריון תשעה חודשים.
אשתי שתהיה בריאה לפני כמה שנים,
שאלתי אותה,
מה הם עושים?
עוד ילד? אמרה לי, עכשיו תורך.
כמה יש לי? כמה יש לי? לא מגלה.
למה זה רק בינתיים?
אנחנו כבר לא סופרים שאתה בא שם.
אם כן,
אדם צריך להעריך, דיינו שמגדלות את בנינו מספיק,
אשתבח שמות, מגדל את הילדים.
מה זה מצילות אותנו מן החטא?
שאדם לא צריך לחשוב על נשים אחרות, יש לו את שלו,
פיתו בסלו,
שקט נפשי.
זהו, די.
אז
מלמד אותנו רבי חייא שצריך לדעת לחיות בדיינו.
אבל אם אדם כל הזמן רוצה, כמו הדשא של השכנים,
לעולם לא יהיה מספיק לו, לעולם לא יהיה טוב לו.
האשכנזים, ככה אמר לי הרב ברגר,
בערב שבת עושים סלט חי.
המרוקאים חי סלטים.
אז עכשיו,
אם יש לו עכשיו שמונה עשרה סלטים על השולחן,
והשבת הזו,
חסר לו סלט אחד.
אתה רואה אותו, מה קרה?
למה אין את החומוס?
חסר לו כולה סלט אחד, הוא מקטר.
אתה מקטר.
יש לך 17 סלטים, אז מה אם אין את החומוס היום?
תדעו לכם.
זו מידה רעה מאוד, זו מידה של הרשעים.
כתוב שהמן הרשע, מה כתוב עליו?
שהוא אמר,
שימו לב, משנה למלך,
מולטי מיליארדר,
יכול לקנות את המלך עם כל הכסף שלו.
ומה?
מה כתוב עליו?
וכל זה איננו שווה לי.
שימו לב מה הוא אומר.
הוא לא אומר, מרדכי יושב בשער איזה באס, איך הוא מרגיז אותי שהוא יושב לי ככה מול הפנים כל הזמן?
לא, לא.
הוא אומר, כל מה שיש לו
לא שווה לו.
יעני, אין לו כלום.
אם יש את מרדכי מולו, אין כלום!
וואלה, כזה מידה של רשעים זה.
מה אין לך כלום? תראה כמה יש לך.
תסתכל כמה יש לך.
לא, לא, אין לי כלום!
זמרים החילוניים שהתאבדו
הם כתבו, השאירו פתק,
שהיה להם הכל ולא היה להם כלום.
זה רשעות.
יש לך כל כך הרבה ואתה לא יודע להכיר טובה, להכיר תודה?
יש אנשים שבאמת אין להם כלום.
ואם יש להם משהו קטן, הוא כבר אוווווווווווווווווווווווווו שטבח שמו
כמו בסיפור אצל רבי עקיבא
שבא אליהו וביקש את הקש
אז הוא אמר לרעייתו רחל
את רואה?
לנו לפחות יש לנו קש, טבח שמו לעד
צריך לדעת להכיר טובה, להכיר תודה על כל מה שיש לנו
אז מה אם עש לך משהו?
מה קרה?
אז הוא יושב בשולחן שבת וחסר לו.
אז גמרנו, כבר אין לו כלום.
זה מידה רעה, מידה מושחתת.
איפה היינו בהקשר לזה?
מה רציתי לומר על זה?
רבי חייא.
אה?
אז רבי חייא
מלמד אותנו דיינו.
תלמד לחיות בדיינו.
להסתפק במועט.
מה שיש,
ברכאללה.
אם האישה מסתכלת על הדשא של השכנים,
אז גם כן.
למה להם יש רכב ולנו אין?
למה אנחנו נוסעים על מזדה והם נוסעים על מרצדס?
אז היא תדרבן את בעלה לעבוד קשה,
שעות נוספות.
נגמור את עצמו בשביל שיהיה להם מרצדס כמו שכנים.
אז יהיה לו מרצדס אבל יהיה לו בעל גמור.
אז מה עשינו?
הוא בעל חוב.
אז זו סיבה לצרות.
צריך ללמוד לחיות בדיינו.
זה הפשט של המעשה עם רבי חייא.
אבל האמת היא שיש במעשה הזה עומק.
מה העומק?
אם נתבונן,
נראה מה שאל אותו רב.
הרב שאל אותו
לא מספיק שהיא מצערת אותך, אתה עוד קונה לה מתנות?
התשובה שהוא ענה לו ואמר לו דיינו
זה מתאים למה הוא סולח לה.
למה אתה סולח לה?
כי דיינו.
אבל למה אתה קונה לה עוד מתנות? המתנות זה לא קשור לדיינו.
הרי הוא שאל אותך למה אתה קונה מתנות!
אז מה שהיה לך תשובה שהוא נתן לו דיינו
אלא בא רב ללמד אותנו
כשאתה רוצה לסלוח למישהו
אתה לא תוכל לסלוח אילולא תיתן לו מתנה
אתם שומעים?
אם אתה רוצה לסלוח באמת לאדם מסוים שאתה רוצה לסלוח לו
וקשה לך לסלוח לו
לך תקנה לו מתנה
עכשיו תבינו לפי הסיפור לפי המעשה בגמרא
היא לא הייתה מצערת אותו פעם אחת והוא הלך כאן על המתנה
היא הייתה מצערת אותו כל הזמן
וכדי שהוא יסלח לה הוא כל הזמן היה קולא מתנות
מה שהיה מוצא עוטף מביא למתנה
למה?
כי הוא רצה לסלוח לה
אפילו שהיא מצערת אותו
מי שרוצה לסלוח
חייב
לגרום לכך שזה יהיה סליחה גמורה
אתה לא יכול להגיד טוב זה יאללה בסדר סלחתי לך
ופה בלב אתה אומר
מהיום שלום שלום
זהו
למדתי את הלקח אשמור מרחק
אז לא סלחת
פתרת את הבעיה שאתה לא רוצה צרות אבל זה לא נקרא שסלחת
מה זה סליחה?
שנמחק
נמחק מהפרוטוקול פותחים דף חדש
אבל אם אתה אומר מהיום שלום שלום סימן שיש לך עדיין טינה לבן אדם
עדיין אני מסתכל עליו בעין של עזוב
או אני כבר לא מתעסק איתו
בין בעל לאישה אין דברים כאלה אוי ואבוי אם יהיו דברים כאלה
הלבבות שלנו צריכים להיות נקיים לגמרי אחד כלפי השני
וכדי שהלבבות שלנו יהיו נקיים לגמרי
אז זה המרשם
שלימדה אותנו הגמרא
אתה רוצה שהלב שלך יתנקה?
לך תקנה מתנה
על פי שההיגיון אומר
אני אקנה לה מתנה?
כשהיא תקנה לי מתנה אני אחשוב אם נצלוח לה
הרי מי עשה לי את הצער?
היא צערה אותי
אז היא צריכה לדאוג לי למתנה
אומר רבנו בכי
בעקבות הפעולות
נמשכים הלבבות
ברגע שאתה נותן אתה מתחבר
הנתינה זה יחס ישר לאהבה.
אתה תיתן, אתה תראה,
אתה כבר לא יכול לכעוס עליה.
אתה לא חייב להביא משהו יקר.
אין לך אפשרות.
אתה לא חייב.
אתה יכול להביא אפילו פרח.
פרח.
אתם יודעים, יש את הבעל.
יש את הבעל השקרן
ויש את הבעל האמיתי.
מה עדיף הבעל השקרן או האמיתי?
תלוי על מה מדברים.
אם זה לעניין שלום בית,
עדיף הבעל השקרן.
השקרן הכוונה שמכוון לשלום בית, לא שקרן שעושה צרות.
רחמנא ליצלן.
מה הכוונה?
חז״ל הקדושים אומרים שמותר לשנות מפני האמת.
שימו לב, הם לא אומרים לשקר.
אני בכוונה ככה מקצין את זה.
אבל חז״ל מדייקים בלשונם. לא אומרים לשקר.
אומרים לשנות.
כי הכוונה פה היא לשם האמת.
מה הכוונה?
אדם עכשיו
הגיע הביתה
עם זר פרחים.
אני מדבר עכשיו על הבעל השקרן.
והוא בא הביתה
עם הזר פרחים.
הוא אומר לאשתו,
צדיקה שלי,
אתה רואה את הזר פרחים הזה שהבאתי?
נסעתי ברכב.
איך שראיתי את הפרח הזה בזר
תוך כדי הנסיעה,
מיד עצרתי בצד.
אמרתי, אני חייב לקנות את זה לאשתי.
ישר נזכרתי בך.
איך שראיתי את הפרח הזה?
שקרן או לא שקרן,
אבו אבו של השקרנים זה.
אבל אשתו מתאים לה?
מתאים לה?
מתאים לה.
יש את הבעל האמיתי.
הוא בא עם זר פרחים לאשתו
ואומר לה, קחי,
שלא תגידי שלא הבאתי.
הנה הבאתי.
לא מביא, לא מביא. הנה, קיבלת.
זה הבעל האמיתי.
מסכנה אשתו.
מי צריך את הפרחים האלה בכלל?
והכי מצחיק כשהם מגיעים לשלום בית לרב
אז הוא אומר תשאל אותה אם אני לא מביא לה כל שבוע זר פרחים. תשאל אותה.
כן הוא מביא זר פרחים השאלה איך זה נראה?
אם הוא היה רואה את הפרח בתוך קדם נסיעה הוא היה עושה תאוני דרכים
מי מסתכל על פרחים באמצע הנסיעה? אוי ואבוי
מסתכל על הכביש, מה אתה מסתכל לי על פרחים?
יש כאלה מביאים את הזר לאישה עם שירה?
אך פרח שנבל
יש כל מיני
אז צריך לדעת
צריך לדעת איך לתת מתנות
מצד שני
מצד האישה
צריך לדעת איך לקבל מתנות
יש נשים שלא יודעות לקבל מתנות
והיא מתפלאה למה הבעלה אף פעם לא קונה לה
בהתחלה קנה לי הרבה מתנות לא יודעת פתאום הפסיק לא רוצה לקנות לי יותר מתנות
תבדקי למה
תבדקי איך היו התגובות שלך למתנות שלו
הוא הלך
קנה לה טבעת
בא לה עם הטבעת
מה היא אומרת לו? מילה אחת גמרה עליו
זהו!
הוא בטח יקנה לה עוד
אישה אחרת מה היא אומרת לו?
כמה פעמים הסברתי לך
שהטעם שלי והטעם שלך לא אותו דבר בשביל מה אתה קונה?
תן לי את הכסף אני אקנה
אישה אחרת קיבלה טבעת
מה היא אומרת לו? אתה יודע זה לא חוכמה שאתה תרגיז אותי אתמול והיום תבוא אל פייס אותי אל תרגיז אותי ולא תצטרך לפייס אותי בסדר?
יש אישה אחרת קיבלה טבעת מה היא אומרת לו?
אויש!
לא היית צריך
זהו מאז הוא כבר לא צריך
ארץ קיבלה טבעת.
מה, זה זהב?
אתה בטוח?
לא עבדו עליך?
במילים אחרות, בעלה אהבל
או גמזון.
אני מבקש מהמאחרים להירשם במזכירות.
אישה אחרת מקבלת טבעת?
מה היא אומרת לו?
מה עשית שאתה פתאום קונה לי טבעת?
אישה אחרת מקבלת טבעת.
מה אני אצטרך לעשות בשביל זה?
וכולי וכולי.
יש הרבה דוגמאות.
יש אישה
שהתחילה טוב
והרסה.
מה היא אומרת לו?
יא,
איזה יופי של טבעת.
איפה קנית את זה? מה, מי?
אז הוא אומר לה,
בחנות? כך וכך.
לא, פשוט,
אם אני ארצה להחליף.
כבר התחלתי יפה, למה לקלקל?
ואחר כך הוא התפלל למה הוא לא קונה לה?
למה שיקנה לך?
אז אמרה לי איזו אישה,
אמרה לי, כבוד הרב, אבל אם הוא באמת הביא טבעת מגעילה,
יש לו טעם מנחוס,
הביא לי טבעת בומבילה,
מי ישים את זה על היד?
זה לא טבעת, זה כבר גן ציבורי, מי לוקח דבר כזה על היד?
אמרתי לה, תראי,
זה שהבעל הביא לך
טבעת את צריכה לשמוח קודם כל
על עצם הנתינה.
עצם זה שהוא נתן לך טבעת סימן שהוא עכשיו
יאהב אותך יותר כי הוא נתן לך,
אז הוא יאהב.
עצם הנתינה שהוא חשב עלייך
ורצה לשמח אותך,
תסתכלי על זה.
זה שהוא באמת טמבל והביא כזאת טבעת שלו שייכת.
בסדר, את צודקת, אבל מה זה קשור לנתינה שלו?
זה אחד.
שתיים.
אני אלמד אותך כלל.
גבר לא זוכר,
אישה לא שוכחת.
זה כלל.
תזכירי את זה, גבר לא זוכר
תשאלי את הגבר כמה מתנות הבאת לאשתך
לא זוכר מתי הבאת לאשתך מתנה אחרונה
לא זוכר
בני כמה ילדים
לא זוכר
מה שתשאל אותו לא זוכר
אישה
לא שוכחת
יא וולק
יכולה להזכיר לך ויכוח לפני 25 שנה
והיא אומרת לך, אתה עמדת ליד המקרר
עם המעיל האדום של מגן דוד
ואתה אמרת לי ככה ואמרת על אבא שלי ככה, אני?
על אבא שלה בחיים שלי לא דיברתי, לא דיברת,
אמרת עליו ככה וככה וככה,
היא זוכרת מילה מילה מצטטת,
איך את זוכרת דברים כאלה?
היא לא יכולה לשכוח את זה.
יא וולק
אישה לא שוכחת, גבר לא זוכר.
אמרתי לה, היות וגבר לא זוכר,
ביום הראשון שהוביל לך את הטבעת המגעילה הזאת,
קחי את הטבעת,
שימי אותה על היד, תתאפקי, אין מה לעשות, יום אחד לפחות תסבלי.
תגיד לו, יא, איזה חמוד אתה, איזה צדיק אתה, איך חשבת עליי, ממש יפה, זה מצלך.
פרגני לו, פרגני לו, שיהיה מבסוט, שיהיה בעין.
ובסוף היום, קחי את הטבעת, תכניסי אותה לכספת,
תטמני אותה שמה,
כמה כיסויים טובים,
לא לראות אותה לעולם ולעולמי עולמים.
בסדר?
הוא לא ישים לב.
בעל, אחרי שהוא קנה את המתנה,
הוא לא שם לב אם את שמה את זה, לא שמה את זה.
זה לא מעניין אותו כבר, ראוי שלא עשה, נתן, נגמר.
הוא לא בודק אותך עכשיו.
עכשיו,
אם את חכמה,
אחרי תקופה מסוימת,
נגיד חודש, יירגעו העניינים,
שאת תירגעי
מהזוועות,
אז תעברי איתו ככה ליד איזה חנות של טבעות,
ואז,
נגיד זה לפני יום נישואין או לפני יום הולדת שלך,
בכוונה תעברי שם ליד החנות,
ותגידי לו, דוד, בוא בוא תראה,
מה אתה אומר על הטבעת הזאת? נכון שהיא יפה? נכון שהיא יפה?
נתת לו חומר למחשבה שאם הוא ירצה לקנות לך טבעת הוא כבר יודע את הכיוון.
לא כמו אותן נשים שהיא לוקחת אותו לחנות,
אומרת לו, אתה רואה?
זה טבעת, לא מה שהבאת לי!
לא אומרים דבר כזה.
לא אומרים דבר כזה.
הוא באמת
רצה לשמח אותך, הוא לא רצה להרגיז אותך.
אז נתת לו כיוון חשיבה, מעכשיו ועכשיו.
איך לשמח אותך בפעם הבאה, כבר יש לו כיוון.
אז צריך להפעיל את הראש, להיות חכמים.
לא צריך להיות אמיתיים.
בשלום בית,
אם אתה יותר מדי אמיתי, זה סכנת נפשות.
גם מה שאתה חושב שצריך לומר,
צריך הכל הכל, אני חוכמה, שכנתי עורמה.
להיות חכם.
איך אמר פעם הרב אמנון?
משפט חכם ביותר.
אמר, זה לא חוכמה להגיד לאדם את האמת.
החוכמה להביא את האדם לאמת.
זה לא חוכמה להגיד את התוכחת מוסר לאשתך.
כן, את ככה, את ככה, את ככה.
ומי אמר שזה יועיל? בסדר, אמרת את מה שאתה, אתה צודק.
אמרת, טוב,
נו,
אבל זה,
הסוג דיבור הזה יביא אותה לידי
שינוי מעשה?
מה פתאום, זה גורם את ההפך הגמור.
היא תצדיק את עצמה, וכמה אתה לא בסדר.
טול קסם בין שיניך, טול קורה מבין עיניך. למה, אתה יותר בסדר ממני?
למה, ועכשיו היא לא תחשוב על מה שאתה אמרת, היא תחשוב על מה שהיא אמרה לך.
אז מה עשינו בזה?
לא רווחנו כלום.
כל אחד
הוכיח את השני, אמר לשני מה הוא לא בסדר,
אבל השני לא יתקן,
כמו שאתה לא תתקן.
אבל אם מביאים את זה בעטיפת צלופן,
בעדינות,
בחוכמה,
חודרים ללב,
תדעו לכם, לפעמים,
יותר מדיבורים,
עושה מכתב.
לפעמים אתה רואה שאתה
מנסה להעיר באלף
ולא נקלט.
מה תעשה?
קח דף ועט.
תכתוב מקירות ליבך את מה שאתה חושב,
אבל כמובן, כמו שאמרנו, בצורה חכמה.
עם הרבה רגש.
תכתוב את המכתב,
שים את זה לאשתך על הכרית עם איזה שוקולד, עם איזה מתנה קטנה, ככה, משהו מתוקתק.
זהו.
אתה תראה בבוקר בן אדם אחר לידך.
אותו דבר האישה כלפי הבעל.
יכולים לעשות את זה בצורה חכמה.
בצורה כיפית.
לא באגרסיביות.
ואתה יכול להגיע למטרה שלך בלי הרבה הרבה אקשנים.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו חכמה, נתן לנו תורה.
רק להשתמש בזה.
והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו,
שיהיה בביתנו תמיד, תשרה האהבה והשלום. אמן כן יהי רצון.