בס"ד שנאת חינם ומחלוקת - חלק ו ואהבת לרעך כמוך 26-07-2019

נציב יום: לעילוי נשמת נחמיה בן יוסף – יוסף בן נחמיה מנוחתם עדן אמן, אמן!!! ואריה בן חביבה זכרונו לחיי העולם הבא – אמן!

אנחנו בחלק ו' – של שנאת אחים ומחלוקת: החפץ חיים אומר: מה סיבות הגורמות לשנאת חינם? עיקר הסיבה המצויה בינינו באה על ידי סיבות אחדות, נבאר אותם אחת, אחת. ראשית לכל, הגורם לעוון של השנאה זה הקנאה, מקנה אדם בחברו על עניינים שונים. דבר ראשון: מקנא אדם בחברו על מה שהשם ברך אותו בעושר ובנכסים, וכל אשר עושה מצליח בידו, ועל כן הוא מתקנא בו, והקאה מביאה אותו לשנאתו. דבר שני: לפעמים מצוי שאומן אחד היודע היטב אומנותו, ונתפרסם לתהילה לאומן טוב - אז האומנים האחרים מתקנאים בו ושונאים אותו כי חושבים שהוא מקפח פרנסתם.

ג': על ידי שחברו מכובד יותר ממנו, קשה לראות אין נותנים לחברו כבוד.  תראו בסרטון שהייתי אצל הרב עובדיה יוסף זכרונו לחיי העולם הבא - ישב שמה פעם אחת איציק ופעם אחת דורעי, מווווו {פרצוף ארוך} אני מקבל ככה צ'פכות דקות שלמות והם אפילו לא מסתכלים מהפחד. וכשנתתי את הכתר לפני הרב תסתכלו גם כן הם ככה {פרצוף ארוך} מה קרה? תשמחו, הורדנו אלפי עגילים מאנשים, עשינו כתר תורה לכבוד השם מה יש? תשמחו!! = קנאים. ד': על ידי שחברו מכובד יותר ממנו, קשה לראות אין נותנים לחברו כבוד. ואף שהוא רודף אחרי הכבוד אבל הכבוד בורח ממנו- ובמקום הכבוד הוא גורם לעצמו ביזיונות, ועל כן הוא שונא אותו בתכלית השנאה.

לפעמים – מצוי שיש לחברו מעלות ומידות טובות, ונתפרסם לתהילה בפי כל, ואף שיודע האדם בעצמו שחסרים לו כל אלה - אך מכל מקום בטבעו עינו רעה על תהילות ומעלות חברו. טוב, זה 4 סיבות שמונה החפץ חיים זכרונו לחיי העולם הבא. והנה כל אלו העניינים המביאים את האדם לידי שנאת חינם, אבל אני אבאר כאן, כך הוא אומר, איך שכל אלה היסודות בשקר יסודם, ואין לאדם לשנאת חברו עבור סיבות אלו.

נגד הסיבה הראשונה: שאדם מקנא בחברו מחמת עושרו, ידוע שהקב"ה נותו עושר לאדם בשני אופנים: או משום שגלוי וידוע לפניו שהוא איש טוב ורחמן, ובעושרו שיתן לו הקב"ה הוא יעשה טוב עם עניים ומרי נפש, והוא בטור גזבר עושר שנתן לו הקב"ה בעד העניים. אז זה אופן לטובתו של האדם שמקבל את העושר. אבל יש לפעמים שהעושר שמור לבעליו לרעתו, משום שאדם מלא עוונות וחטאים, אבל גם עשה איזה מצוות, לפיכך הקב"ה משלם לו שכר מצוותיו בעולם הזה כדי לטורדו מהעולם הבא. וסוף הדבר שיכלה עושרו בעניין רע באופן הזה לרעתו של אדם. אז עושר זה פעמים לטובה ופעמים לרעה.

אבל כשיתבונן הקנאי האדם בזה, יראה בעצמו שאין לשנוא את חברו בעבור עושרו. למה אתה מקנא בו? להשיג עושרו באופן הטוב, הלא רואה כי אתה לא זוכה לכך. ואם היה לך עושר בודאי לא היתה מתנהג עם הממון כהוגן בענייני צדקה וחסד עם עניים. דאם כן למה הקב"ה לא יתן לך?   כי אתה טוב ואתה תהיה גזבר נאמן -  למה הוא לא יתן לך? באופן השני בודאי שאתה לא צריך להתקנא.    למה? כי ידוע לך שהוא אוכל את העולם הבא שלו פה בעולם החולף! אתה הרוצה גם כן לאכול את כל העולם הבא שלך פה בעולם הזה? על זה אתה מקנא בו, שהוא אוכל את העולם שלו פה?

וכבר אמרו חכמים זכרונם לברכה: באבות "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, ואם כן, מבורר שסיבה זו לא תגרום לשנאה את חברו. נגד הסיבה השניה: שאדם שונא את חברו בגלל שחברו אומן טוב יותר ממנו, והוא תולה בזה שהוא מקפח את פרנסתו. כבר אמרו חכמים זכרונם לברכה: שאין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימה. ומה שצריך להשיג על ידי מלאכתו- הוא ישיג גם בלי שום קושי וצער. כי מה שנקצב לקב"ה – אי אפשר לשום אדם בעולם לקחת מידו. אז זאת אומרת: בעל אומנות אחרת שלא מצליח - הוא לא לוקח ממך, ולא על חשבונך, כי אף לא נוגע במוכן לחברו.

וכאשר יהיה לאדם חשבון כזה - בודאי תעבור ממנו השנאה שיש לו על חברו. אז מה מקנא שהוא מקפח פרנסתך? הוא לא יכול לקפח, הוא לא יכול גם אם ירצה, גם אם יעשה מבצעים- הוא לא יכול, כי אם מגיע אילך יגיע אליך, ואם לא יגיע אליך - זה לא בגלל המבצעים. ונגד הסיבה השלישית: שמצוי לפעמים שאדם ישנא את חברו בגלל שחברו מכובד יותר ממנו, צריך האדם לדעת כי ודאי הוא זכאי לכל הכבוד, כי כתוב "כי מכבדי אכבד". ואם לא היה נכבד בעיני המקום - לא היה נכבד בעיני הבריות, וממילא מיגרום לעצמו ביזיונות, אם ירצה לבזות את המכובד, כי הכל מכבדים את חברו, וכל הביזיון שרוצה לראות חברו - ישיג הוא בעצמו.    ומאותה מידה שהוא רוצה לראות את חברו - מודדים לו כמו הזמיר.

הוא לא יכול לסבול שיש יהודי כמוני בעולם, אז לכן הוא מוריד את כל השיעורים שלי שפרסמו של האנשים בכל מקום, ומונע מהחילונים שיכולים לשמוע דברי תורה ולחזור בתשובה. אז הם פרסמו הרשעים הארורים האלה - פרסמו שהם הורידו, הם מודים שהם הורידו, ומזהירים: כל מי שמשתמש בזכויות יוצרים שלהם, יעלה סרטון שלהם שהם מופיעים שמה - אז הם יורידו להם את הערוץ. איזה רשע מרושע זה על פי תורה? נגיד שאחד העלה בלי שימת לב קטע מתוך ההרצאות שלכם, נו, אז אתה מוריד לו 1000 סרטונים, של רבנים שונים אחרים, שגלל שהוא עשה... איפה הדין? מאיפה הדין הזה יצא? עוקרי תורה!! לא יאומן כי יסופר, לא היו כאלה משחיתים בדור, בלעם לא חשב כזאת, לא יאומן כי יסופר.

ונגד הסיבה הרביעית: שאדם שונא לחברו על ידי קנאתו לחברו שיש לו מידות ומעלות טובות, גם זו שטות גדולה מאין כמוה.   כי מה אשם חברו אם השם חננו במידות טובות? בודאי זכה מן השמים לזה. ובאופן כזה אין שום צד וסיבה לשנוא אותו. זה כמו אחד הוא 1.70 וחברו 1.80 – הוא רוצה לאכול אותו חי למה הוא קיבל 10 סנטימטר יותר. הקב"ה, למה זה ככה ולמה זה ככה, או למה זה ככה? מה על כל דבר שאתה לא בדיוק כמו כולם -אז אתה יכול לשנוא את כולם, על מה? אתה בכלל מבין על מה אתה... עושה או מה אתה מדבר? מה הולך פה? העיקר לשנוא.

יוצא מדברינו חזרנו על כל הסיבות הנסתרות רק יתבונן האדם היטב בדברנו אלא, ויאמינו בדברי חכמים זכרונם לברכה, יווכח מעצמו כי עכשיו בהבל לכל טענותיו ואין שום קשר לשנוא את חברו. זה רק היצר הרע מסיטו. ודוחף את המידות המושחתות שיש לאדם משורשו "כי יצר לב האדם רע מנעוריו", והאדם לא בולם את זה, לא מתבונן אפילו שהוא גורם רק נזק לעצמו כי הוא עובר על איסור כל הזמן, כל הזמן, ואם יש לו כמה אנשים - עובר כל יום על כמה מאות או אלפי אנשים שהוא שונא אותם. אז עם מה הוא יגיע לעולם האמת? הוא גם שונא וגם לא אוהב וכן הלאה, ולכן הוא לא עושה את על המצוות התלויות בין אדם לחברו, והוא חושב שהוא מקיים תורה ומצוות ויגיע לעולם האמת והוא מסודר.

תיקון לעוון "שנאת חינם" אומר החפץ חיים בספר "חומת הדת" פרק יד': שם הוא מאריך בתיקון שנאת חינם וזה לשונו: ראשון לכל: היזהרו מאוד באיסור לשון הרע וברכילות, שעל זה הקפידה התורה מאוד מאוד, כידוע מן התורה ומן הכתובים שנאמר: שיש הנה שנאי השם ושבע תועבות נפשו" ושמה מחשיב את השביעי, "משלח מדנים בין אחים", סכסכן, אחד שמשלח מדנים מריבות בין אחים. וכן מצינו בזכריה קודם בנין בית שני שכתוב: "אלה הדברים שתעשו, דברו אמת איש את רעהו, אמת ומשפט שלום שיפטו בשעריכם, ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם, כי את כל אלה אשר שנאתי נאום השם".

ולהיפך – צריך להשריש בלבבו אהבת השם שהם עם המאמינים בתורתו, מקדישים את שמו תמיד יומם ולילה, מתרצים ומתרצים תמיד לסבול צרות וצוקות עבור כבודו. יש גוי קדוש כזה? תשתדל בטובתם, גם בענייני הגוף גם בענייני הנפש, כל זה הוא לכלל המצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך". צריך גם להתחזק במצוות צדקה וחסד בכל היכולת, כי היום נמצאים כמה נפשות רעבים ללחם עם הערומים, וצריך לטכס עצה אודותם איך להחיותם – כל זה מקרב את הגאולה. כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, שנאמר: "שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להתגלות, והיינו שעל ידי הרחמים שמרחם אחד על חברו ומתחסד עמו - מתעוררת מידת החסד העליונה.

ואמרו חכמים זכרונם לברכה: הקב"ה אומר, "ומה אלו שהם בעצמם צריכים חסד, עושים חסד אלו עם אלו, אני שאני מלא חסד ורחמים - על אחת כמה וכמה שאני לגמול חסד עם הבריות". זאת אומרת: כשאתה עושה חסדים אתה מעורר את מידת החסד העליונה, להשפיע איזשהו קל וחומר על עצמו אומר, אם הם שצריכים חסד אחד מן השני- עושים חסד זה עם זה. אני שכולי חסד לא אעשה איתם חסד? איך אני לא אעשה חסד. ומועיל כח חסד העליון שנתעורר להתחסד בזה עם כל העולם, ובפרט עם האיש הזה עצמו, בודאי חסד יסובבנו בכל ענייניו כזה המתחסד עם חבריו.

ועל כן כיום הזה שרבו מצוקות התבל, מה מאוד צריך להתחזק בתורה ובגמילות חסדים, כדי שתגן עליו הזכות. כמו שכתוב בתנא דבי אליהו זוטא: שאלו תלמידיו את רבכי אליעזר הגדול, מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? אמר לו יעסוק - במה שבכנישתא עושים - בתורה ובגמילות חסדים. וכן היה גם כן במצרים קודם הגאולה שנתקבצו יחד, ועשו חיזוק לעבודת השם, ולמידת החסד. כמו שמובא "בתנא דבי אליהו" בפרק כג': שהיו ישראל במצרים התקבצו כולם, ישבו יחד, משום שהיו כולם באגודה אחת! וכרתו מברית יחד, שיעשו גמילות חסד זה עם זה? כמו שב"כנישתא".

חייב כל יהודי שבכנישתא חמישה חסדים שונים עם חמישה בני אדם כל יום. כל יום, וכל אישה. חמישה חסדים כל יום, עם אנשים שונים, מעבר למה שעושים תבלינם ובישולים וכל מיני דברים, כל יום עם אנשים שונים לעבר מה שעושים תבלינים ובישולים וכל מיני דברים, מעבר, שמסייעים אחד לשני. וישמרו בלבבם ברית אברהם יצחק ויעקב ולעבוד את אביהן שבשמים לבדו, ושלא יניחו לישון בית יעקב אביהן, שלא ילמדו לשון מצרים, מפני דרכי גויים שבהן. ככה ישבו בני ישראל במצרים, תכסו עצה ועשו "כנישתא חדא"! בזכות זה נגאלו כתוב, שלא שינו ולא שינו ולא שינו ולא שינו .

ומה שאמר שישמרו בלבבם ברית אברהם יצחק ויעקב אומר החפץ חיים, מרמז על התורה, כמו שכתוב ביומא כח': שאף שהתורה לא נתנה עדיין-למדו את כל המצוות פרטיות שקיבלו שם מפי האבות. וגם מובא בגמרא "במסכת עבודה זרה" שלאברהם אבינו היתה מחזקת 400 פירקס. זאת אומרת: היה לו מסכת עבודה זרה שהיה בה 400 פרקים של עבודה זרה, לנו יש ארבעה פרקים, הוא היה לו 400.  ובודאי בשאר שבע מצוות היה ודאי גם כן באופן זה, ומקרא מפורש באברהם אבינו – עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור את מצוותי וחוקותי ותורותיי, ולכן אמר שישמרו בלבבם כמו שנאמר: "והיו הדברים האלה על לבבך" וזהו שנאמר: ויזכור את בריתי.

מובא בתנא דבי אליהו: דא איהי תורה, וזה שעסקו בתורה ובגמילות חסד- היה הסיוע הגדול לגאולתם. כדאיתא ב"פסיקתא" על הפסוק: "נחית בחסדך עם זו גאלת, נהלת בעוזך". מה זה נחית בחסדך? זו גמילות חסד, נהלת בעוזך - זו התורה. באופן זה אנחנו גם כן צריכים לעשות בימינו - להתחזק!! בשני העיקרים, תורה וחסד, ויתכפרו לנו עוונותינו, ככתוב: בחסד ואמת - יכופר עוון ונקרב את הגאולה על ידי זה במהרה בימינו אמן!!

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.