רובי לא מתייאש

- - - לא מוגה! - - - 

ראובן, חבריו נהגו לכנות אותו רובי היה מתכנת בכיר במקצועו

בוקר בוקר מתיישב מול המחשב

הידיים מתרוצצות על גבי המקלדת

כמעט בלתי נראות והוא מזין נתונים על גבי נתונים, פקודות, פקודות שונות

והכל מופיע על הצג בצורת שורות ארוכות ארוכות ארוכות

מי שמתבונן מהצד לא היה מצליח להבין מה תכלית ההקלדה

חסרת ההפוגה הזאת

אבל אם היה בעל מקצוע מתבונן מן הצד ביצירה

היה רואה שזה ממש דבר גדול

רובי עסק במשך שנה וחצי בכתיבת

תוכנה מיוחדת בעלת פוטנציאל אדיר

שהיא תפשט עבור המשתמשים

תהליכים שגוזלים זמן רב בדרך המקובלת

מלבד הפוטנציאל הגדול בתוכנה עבור המשתמשים

היה בה פוטנציאל כלכלי לרובי

והוא ציפה לזכות

לרווחים נעים שתצא התוכנה לשוק

רווחים שהיו אמורים לתגמל אותו על ההשקעה העצומה שהשקיעה בכתיבת התוכנה

מאחר שהתוכנה באה לענות על צורך קיים ונחוץ

לא היה לו ספק שהיא תימכר בקצב מרשים

והרווחים שיבואו בעקבותיה יהיו בהתאם

למען האמת כתיבת התוכנה הושלמה זה מכבר

ולא נותר לרובי אלא לעבוד על הבאגים

יש פרצות לפעמים,

צריך לסתום אותם שלא יהיה מכשול ותיתקע תוכנה או יהיה איזה שיבוש.

ישב שעות על גבי שעות מול המחשב, בדק כל שורה וכל עוד,

לילות שלמים בילה מול הצג,

מתקן שגיאה כאן ועוד כאן,

להוציא דבר מתוקן

והוא ידע כבעל מקצוע טעות קטנה בכתיבת התוכנה

עלולה לגרום לנזקים משמעותיים ולפגיעה במכירות

ולכאב ראש לא קטן.

לך תתנצל ותסביר לכל אחד ותחזיר את כל התוכנות בשביל לתקן סיפור-סיפור.

כך ישב לו רובי יום-יום,

לילה-לילה,

עד שהגיע לשגיאה האחרונה והתוכנה מושלמת, יוצאת לשוק.

כמובן שהוא היה נרגש מאוד,

שנה וחצי, עבודה מאומצת,

והוא יראה בקרוב את שכר פעולתו.

ניגש מיד לתקן את השגיאה האחרונה,

ידיו רעדו מעט מהתרגשות,

שבו להתרוצץ על פני המקלדת

ומקץ חצי שעה של עבודה התרווח על הכיסא,

תחושת סיפוק,

המלאכה הושלמה.

אחרי מספר רגעים

שהתמסר רובי לתחושת הסיפוק הנהדרת,

קם

להכין לו כוס קפה.

כי יש לו עוד עבודה רבה בערב.

הוא צריך לדבר עם החברה המשווקת של התוכנה,

לקבוע פגישה עם נציג מטעמה, לשמור את

העבודה על תקליטור,

כדי שיוכל למסור אותו למחרת

לנציג החברה המשווקת.

במידה, ויגיעו לעמק השווה בקשר לתנאים הפיננסיים.

בקיצור, הערב מבחינתו זה רק מתחיל.

עכשיו המסע

למכירת התוכנה.

ומה אתם חושבים שקרה?

רובי נטל את הקומקום החשמלי,

מילא אותו במים,

הכניס את התק על השקח,

פע!

עלתה כבדה כיסתה את הבית.

בדיקה קצרה על ידי ירימי בארון החשמל גילתה שהפקק הראשי קפץ,

כנראה בשל קצר שנגרם על ידי הקומקום.

משהרים רובי את הפקק

שב האור אל הבית,

אבל מחשבה הבזיקה במוחו

ונפלה אפלה כבדה לנגד עיניו.

ידוע כי כיבוי מחשב באופן בלתי מבוקר עלול לגרום נזקים חמורים למחשב

וגם לתוכן המוחסן בו.

לפיכך,

היה לרובי יסוד סביר לחשוש שהקצר גרם לו את זה עתה,

ועלול להוריד לו את כל העבודה לטמיון שנה וחצי.

רץ לחדר העבודה, ניגש למחשב,

באשר יגור בעלו.

על הצג רצדו תווים בלתי ברורים, מה שנקרא ג'יבריש,

כאילו לועגים לו ושמחים לאיד.

הוא מנסה לכבות את המחשב, להדליק שוב,

אבל התוצאה נשארה בעינה.

המחשב המשוכלל, עם כל המידע היקר מפז,

שהיה מוחסן על גביו,

כעת לא היה בעל ערך יותר מחתיכת פח במגרש מכוניות נטוש.

רובי חש שעולמו חשך עליו.

כל העבודה שתלה בתקוות, ציפיות,

הכל נמחה ברגע קאט,

בתקלה טכנית פשוטה מכל השעות שהשקיע בעבודה,

מאומצת,

לא נותר כעת מאומה.

בתחושת חוסר אונים,

התיישב על הכיסא, נשען לאחור,

חש רפיון ואוזלת יד שמציפים אותו, מאיימים לטביעו.

כמעט נפל לתהומות הייאוש,

אבל ברגע האחרון החליט לא להתייאש,

לשוב לנסות

בכל הכוחות, לשאוב את החומר מהמחשב הפגוע.

גייס את כל הידע שעמד לרשותו.

והיה לו רב,

אבל ללא הועיל.

ניסה להיזכר בכל טכניקה פשוטה,

לשחזר,

או מורכבת,

ששמע אי פעם,

אבל ללא תוצאות.

לפתע, עורו עיניו,

נזכר בדרך מקורית ששמע פעם מחבר,

אולי תוכל להועיל לו במצבו הביש.

הסתער על המחשב בכוחות בחודשים,

כשתקווה מזרימה כוח ועוצמה בעורקיו,

ואכן הפעם תקוותו לא הייתה לשווא.

מקץ שעתיים של עבודה,

כל החומר חזר להיות בידיו,

שמור היטב על גבי תקליטור,

מוכן להפעלה ולשימוש,

ככל אשר יחפוץ.

זה הסיפור

עם רובי.

והמסר ברור.

כל נפילה

אינה אל הניסיון.

אדם סבור שאיבד את כל הדרגות והמעלות שהשיג,

ושכל עבודתו והגיעתו ירדה לטמיון.

אולם, זה לא נכון.

אי שם,

במעמקי הנפש,

נחרטה כל השגה וכל עלייה בציפורן ברזל.

היא לא תימחק

מהדאטה לעולם.

על האדם מותר רק למצוא את הדרך

להתגבר על העיכובים

ועל המכשולים

להגיע לאותם מעמקים

ואז יוכל לשקם

ולשחזר את כל ההשגות משכבר.

הסכנה הגדולה

היא סכנת הייאוש.

זה לא נותן לאדם תקווה.

אבל אם יתגבר האדם על הייאוש ויתאזר בסבלנות

ובכוח להמשיך,

ייפתחו בפניו שוב

כל השערים המובילים לדרך עלייה בית עין.