קובץ מעשיות ב | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

ינאי בת תתקו

מכל משפחתה הקרובה והמורחבת יזכו להינצל מהקורונה בתוך כלל עם ישראל אמן

ממשיכים

במעשה צדיקים

מעשה ברבי יהושע בן לוי

שהיה מתאבל ללכת עם אליהו הנביא

זיכרונו לברכה, זכור לטוב

ישב בתפילה ובתחנונים כמה ימים

עד שנתקבלה תפילתו לפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו רשות

מיד נתגלה אליו אליהו

ואמר לו לרבי יהושע מה אתה מבקש?

אמר לו אני מבקש ללכת עמך ולראות מה אתה עושה בעולם

אמר לו אין אתה יכול ללכת עממי

אמר לו למה?

אמר לו לפי שתראה דברים הרבה

שאין אתה יכול לסבול

אמר לו אף על פי כן אני רוצה לבוא עמך

אמר לו בוא

מיד

הלכו שניהם

בלילה הראשון

לנו אצל אדם אחד עני עם אשתו

שלא היה להם אלא פרה אחת

כיוון שראה אותם

והאכיל אותם,

השקע אותם,

כיבד אותם בכבוד גדול כראוי להם.

באים בחצי הלילה

ויקום אליהו

הכה את הפרה והרג אותה

כיוון שראה רבי יהושע כך אמר חס ושלום זה לא אליהו

וכי אליהו יהרוג בהמות של בני עניים?

מעוד זה העני שהאכיל אותנו והשקע אותנו

אמר לו אליהו

אם תשאל ממני מיד אני פורש ממך

הלכו למקום אחר

מצאו שם עשיר גדול עוסק בבניין

שראה אותם לא קם

ולא זע מפניהם ולא היכיל ולא השקע אותם

בחצי הלילה עמד אליהו

ואמר לרבי יהושע

עמוד

עמד

אמר לו תפוס בראש חבל זה

תפס רבי יהושע בראש החבל

ואליהו

בראש האחר

ומדד את הכתלים

ובנה פלטין גדול

במאה שמונים בתים

אמר רבי יהושע בן הנביא

מי ראה תמיהה גדולה כזו?

האיש העני שכיבד אותנו בביתו

הרגת את פרתו

וזה שלא עשה שום טובה

אפילו לא הסביר פנים

בנית לו פלטין גדולים?

הלכו להם למקום אחר

והיו כולם עשירים

כיוון שראו אותם

מרוב גאוותם

ומגובה ליבם

לא רצו לקבל אותם בסבר פנים יפות

לא הכילו אותם ולא השקעו אותם

ולא עשו להם שום טובה והנאה

בבוקר השכים אליהו

ואמר להם

הקדוש ברוך הוא יעשה שתהיו כולכם ראשים

הלכו למקום רביעי

כיוון שראו אותם

הסבירו להם פנים יפות, האכילו אותם,

השקעו אותם, כיבדו אותם בכבוד גדול

למרות שהיו דחוקים ועניים

בבוקר השכים אליהו, אמר להם

לא ייתן לכם הקדוש ברוך הוא אלא ראש אחד

אמר רבי יהושע איני יכול לעמוד על דבריך ועל מעשיך

ואיני סובל את מעשיך ועתה תאמר לי מה הדבר הזה אשר אתה עושה

אמר לו אליהו אם אני מפרש לך את הדברים מיד אני פורש ממך

אמר לו אף על פי כן תאמר לי

אמר לו

האיש העני שעשה עמנו חסד

למה הרגת את פרתו?

ענה לו אליהו ואמר

אותו הלילה

הייתה אשתו ראויה למות

והיא חביבה עליו

יותר מאלף דינרי זהב

לפיכך הקדמתי

והרגתי את פרתו

כדי שתהיה כפרה לה

ואז נפש

תחת נפש

כמו בקורבן

אותו העשיר

צר העין

שלא עשה עמנו חסד

למה בנית לו את כל הבניין הגדול ההוא?

אמר לו

אם היה חופר

שתי אמות מתחת לבית הזה

היה מוצא שם ממון רב

לפיכך הקדמתי ובניתי לו את הבית הזה

וזה הבניין אין לו קיום

מה שבניתי לו כי זה מעשה ניסים

וזה יפול פתאום

וכשזה יפול הוא לא ימצא לעולם את הממון

באותם העשירים

שלא כיבדו אותנו?

למה ברכת אותם שיהיו כולם ראשים?

אמר לו חורבן התפללתי עליהם

שכל מקום שיש שם ראשים הרבה סופו להחרב

שכן למשל בני האדם בספינה אם רבו ראשיה ומנהיגיה סופו להטבע

ואותם העניים שכיבדו אותנו

למה אמרת להם שלא יהיה להם אלא ראש אחד?

אמרנו כל מקום שאין שם אלא ראש אחד

לבסוף מתיישב

שכך אמר בן סירא

ואחד מבין

תתיישב העיר

אף אתה

אם ראית רשע

שהשעה משחקת לו

דע שזה אינו לטובתו

ואם ראית אדם שהוא טוב

יש לו צרות וחיסרון אין זה לרעתו

אלא לך פרד נפשו מחטאתו

זאת אומרת

אם תזכה

לממון

עשה ממנו צדקה

בעוד שהוא מצוי בידך

כי כנפיים יש לו

ופורח

שנאמר

מי יעשו יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמיים

פתוח תפתח את ידך

כי היית ניחכה בכל מעגל טוב

ויצילך ממוות

וחיית ורבית וברכך אדוני אלוהיך אמן

מעשה ברבי מאיר

שלא היה רגיל לצאת מבית הכנסת

עד ארבעה שעות ביום

לא מאחר וילדים שומעים אותי

אז אני לא אומר את המעשה הזה

יעבור למעשה אחר

מעשה שהביא הרב אליהו הכהן

זיכרונו לברכה בספרו

ותלמיד אחד

שפרש מן התורה מסיבה שלא היו מכבדים אותו

עזב את התורה

בגלל שלא כיבדו אותו

יש הרבה מחורי ישיבות שלא מקבלים יחס בישיבות ועוזבים

וגם

לא היו מעשירים אותו

ואליהו הנביא זכור לטוב

ונראה לו בדמות זקן

והבטיח אותו על העושר

ואמר לו שוב לדרכך ללמוד תורה

בסוף הכבוד לבוא

חזה ללימודו

ויחכם מכל האדם

אבל עדיין היה חושב בליבו מה מועיל זה לי

מאחר שאין מכבדים אותי

ויהיה יום

ויעשו החכמים סעודה לגמרה של תורה

ויזמינו גם לזה

וישיבו בסוף המסובים

ויהיה חלום מאוד

וחשב בליבו מהחשבות לקום משם ולפרוש מן התורה

די

לא מכבדים אותי בכלל

ואליהו זכור לטוב בזאת הסעודה כדמות רועה

ושאל את החכמים המסובים שם שאלה

אמר יש לי שאלה לשאול מכם

אמש ראיתי בעדרי כבשה אחת מעוברת

ובבוקר

ראיתי אחריה כבשה אחת קטנה

בדמות כלב

ואיני יודע

אם זה בנו

זה הבן של הכבשה

או

זה לא

כי היוצא מן הטהור טהור

או שהכבשה ילדה

והוולד שלה מת

וזה שנמצא אחריה התחבר עימה

והוא לא הוולד של הכבשה

והוא וולד שיצא מן הטמא

כי הוא בדמות כלב

אם כן מה יהיה הדין?

הרי יוצא מן הטמא, טמא

אז עכשיו אני לא יודע

אני השארתי אותה מעוברת

ומצאתי לידה ולד

אבל הוא לא דומה לה

הוא בדמות כלב

האם זה שלה?

והיא יוצא מן הטהור טהור

או זה לא שלה, בא ממקום אחר ושלה מת

ואז היוצא מן הטמא טמא

ויענו החכמים ויאמרו

מאחר שלא ראיתי בעיניך שזו הכבשה ילדה אותו

אפשר שזה ולד שיצא מן הטמא ונתחבר עימה ואסור לאוכלו

ספק דאורייתא לחומרא

כששמע אליהו זכור לטוב כן

שם פניו לדרך

קרא לאותו תלמיד

שהיה בסוף המסובים

ואמר לו

חכה חכה אני אגיד לך מה תעשה איך תדע

לך ותן לפני הוולד הזה

שיש לו פני כלב

תן לו כלי של מים

אם הוא מלקק בלשונו הוא כלב

ואם לאו

הובלד שיצא מן הטהור

אמר לו הרועה

כבר עשיתי הניסיון הזה ופעמים עושה כך ופעמים עושה כך

בכוונה אומר אליהו

בשביל

להוציא ממנו את החוכמה שישמעו כולם

אמר לו התלמיד

יש עוד עצה

לך תראה

אם בשעה שמשתין מקים רגליו מן הארץ

אז הוא כלב

ואם שוקע רגליו בארץ הוא גדי

אמר לו כבר עשיתי הניסיון הזה

פעמים עושה כך פעמים עושה כך

אמר לו התלמיד

עוד עצה

לך ותשליך אותו מראש הגג לארץ

אם מדלג מיד לארץ

הובלט כשר

ואם אוחס בציפורנה בשפת הגג הוא כלב

אמר לו כבר עשיתי כך פעמים עושה כך פעמים עושה כך

שניים נפלו מהערובה

אחד התלכלך ואחד אמר לו התלמיד

לך תשחט אותו

וקח חתיכה של בשר ממנו

שים על הגחלים

אם מתפשט הבשר

ולא מתכווץ

הוא כלב

ואם לא

הובלט כשר

כששמע כך ויפול על פניו

ויאמר אשריכם ישראל

שזה בתוככם

ואני תמה עליכם

איך אתם מושיבים אותו בסוף החבורה ולא מושיבים אותו בראש כולם

עיניכם הרואות

שגדולה חוכמתו הרבה מחוכמתכם

מיד כבשו פניהם

ולא מצאו מענה בפיהם

וכיוון שראו החכמים גודל חוכמתו

ויסיימו נשיא עליהם ויעשירו אותו בעושר גדול

אחר ימים מועטים

חשב התלמיד בליבו

כמה גדול

השכר של התורה

ואם בעולם הזה כך

כל שכן לעולם שקולו טוב

עולם שקולו ארוך

ויינחם על הרעה אשר עשה לבחור בכבוד של העולם

ואמר

טוב שיהיה זכרי הטוב

מוצנע

לאחר מותי

יותר מעכשיו בחיים

ופרש

מכל העושר והכבוד

והבלים של העולם הזה

ולמד לשם שמיים

בלב טוב ובנפש חפצה

ועל זה אמרו חכמים זיכרונו לברכה לעולם

יעסוק אדם בתורה ובמצוות

אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה

לא לשמש את הרב על מנת לקבל שכר

אלא שלא על מנת לקבל שכר

זאת אומרת

רואים שבהתחלה כמו כל הנערים רוצים כבוד רוצים תשומת לב רוצים יחס

חסוצים פרנוסה

אם משכילים

אפילו מאוחר

חוזרים לדרך הישר, דרך האמת,

אשריו אשריך לכל של האדם שלא מבזבז את שכרו של העולם הבא בעולם הזה, שלא אוכל את העולם הבא בעולם הזה

אז יש ללמוד מזה הרבה

בהמשך יבוא