ההשפעה על התולדות | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום שושן אליהו בן מרים ופרלה חסיבה רפואה שלמה בגוף ובנפש

בחזרה בתשובה שלמה מהרה אמן.

ראובן בכורי עתה

כוחי ורשית אוני יתר שאת ויתר עז.

אמרו במדרש

אני בן שמונים וארבע שנה

ולא ראיתי קרי

ואט

בילך וישכב את בלהד?

המדרש אומר שיעקב אבינו פונה לבנו ראובן ואומר לו אני בן שמונים וארבע שנה

לא ראיתי קרי ואט בלשון נקבה כאילו באט וילך וישכב את בלהד?

מכוח הטענה הזו מגלה יעקב לראובן מה שאיבד

הבכורה הייתה שלך

והכהונה הייתה שלך

והמלוכה הייתה שלך

ועכשיו שחטאת ניתנה הבכורה ליוסף

הכהונה ללוי

והמלוכה ליהודה.

כל תיבה ותיבה

שחכמים זיכרונם לברכה מודדים ואומרים היא לימוד גדול לנו.

יעקב אבינו

לפני תוכחתו אל ראובן

הוא מקדים לגלות לו את המעלה שהייתה בו לפני הקלקול.

ראשית אוני

ראשית כוחי

מעלה כזו

היא אשר גורמת ליתר שאת

וליתר עז

בכורה כהונה ומלכות.

נתבונן בזה.

עד כמה בכוח אדם

על ידי עבודתו להשפיע על תולדותיו.

מעצם זה שאתה

היית ראשית אוני ראשית כוחי כי לפני כן לא שפכתי טיפת זרע אחת.

זה משפיע על התולדות

עד כדי כך שמיד עם לידתם יהיה כבר בידם שלשלת המעלות

בכורה כהונה ומלכות.

מבלי שיזדקקו לעבוד להשיגם.

נתבונן בזה

ונדע

את גודל האחריות אשר מוטלת עלינו.

זאת אומרת זה עובר

מההורים

מהשורשים לתולדות.

כל דבר

זה לכאורה שמירה של יעקב על עצמו

שלא יראה קרי.

מה זה נוגע לתולדות?

אבל קדושתו

של יעקב אבינו בשמירה על עצמו

היא כבר נותנת כוח בתולדות.

דרך אגב

הפצנו כרגע סרטון של מישהי שחוצלה אחרי שהיא עזבה את חברת התרופות מרג

שהיא אומרת שכל מה שהם עושים זה לחסל אנשים בעולם, פשוט רוצחים.

כל התעשייה זה לשמור את כולם חולים.

אז היא אומרת אין דבר כזה שסרטן עובר בגנים וכו' וכו'.

היא מביאה שם איזה רופא מפורסם שאומר שהכל זה רק אחרי לידה וזה הכל מחיסונים,

מאלקטרומגנט,

מזיהומים של מים, אוויר וכל מיני דברים כאלה. היא אומרת,

אתם ראיתם איזה בהמה חולת אסתמה?

מביאה דוגמאות נפלאות, לא יאומן כי יסופר.

איזה בלוף העולם עומד,

שמנסים לחסל כמה שיותר.

ולא הולך להם כל כך.

עכשיו ילך להם טוב עם החיסון של הקורונה.

זה יפגע במוח של אנשים.

אתם יכולים להיפרד מאלה שכבר לקחו את החיסון.

בעוד כמה זמן כבר לא יוכלו לדבר איתכם כל כך ברור

אם יחיו בכלל.

זה לא יאומן מה שהיא מסבירה איך החיסונים עובדים.

אבל מה שכן עובר,

זה מה שאנחנו רואים פה, שהחכמים אומרים.

שמכוח זה שהוא שמר על עצמו, יעקב אבינו,

אז זה כבר נותן את הכוח בתולדות

לבכורה, כהונה ומלכות.

יש מבין הצעירים שאינם מבינים את גודל התפקיד אשר להם בעתיד,

ואינם שומרים על עצמם,

ואינם מעריכים

שבבוא העת יוטל עליהם להיות שותפים של הקדוש ברוך הוא בבריאת עולמות,

להביא ילדים,

והאחריות תהיה מוטלת עליהם.

במחשבה אחת עלולו לקבוע את מדרגתם של בניו ונכדיו עד סוף כל הדורות.

במחשבה.

כשם שיעקב במדרגתו הנשגבה גילה לראובן,

כי מעלותיו העצומות

שהיו בו בתולדה,

זה היה מכוח עבודתו של האבא.

אתה ראשית אוני.

דרך אגב, זה מה שאמר לי האבי המנוח.

אני הייתי הבכור.

אמר לי, אתה ראשית אוני.

בדיוק אותו דבר.

חוץ מהסיפור שסיפר אחי על המקווה עם אמי עם מנוחה וכו'.

כן, בכל המדרגות,

כל איש כפי ערכו,

למרות כל חולשותיו,

יוכל על ידי שמירת עצמו ושבירת יצרו,

שמירת המחשבה ושמירת העיניים,

לגרום שצאצאיו ייוולדו בעלי מעלה.

נוהג שבעולם,

תינוק הנולד בבית המלכות, מחנכים אותו מקטנותו להיות מלך.

היום ממלכים מלמדים את הילדים לאכול ילדים.

מילדותו מלמדים אותו להיות אחראי על מעשיו.

כל יהודי ויהודי נועד להיות מלך,

להיות שותף לקדוש ברוך הוא בבריאת עולמות,

ועליו להתחנך

לא לזלזל בעצמו ולא להפקיר את המחשבות.

לא לתת להם דרור,

זה יפקום בזרעו.

ממשיך יעקב ואומר לראובן,

פחז כמים אל תותר.

אמנם, בתולדה אתה זכית לכל המעלות שאמרנו,

אבל יש בכוח הבחירה של אדם

גם לקלקל את המעלות העליונות שזכה בהן,

כי כוח הבחירה של האדם הוא מן הקצה אל הקצה.

יש בכוחו של אדם לגרום למעלות בתולדותיו,

שהם אפילו לא יזדקקו לעבוד עליהן כלל,

הם יהיו מובנים.

אבל מאידך כוחו גם לקלקל, להרוס

את המעלות העליונות

ביותר שניטעו בו.

באיזה כוח קלקל ראובן

והפסיד את כל המעלות?

בכורה, כהונה ומלכות.

פחז כמים.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים בשבת נח.

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר,

מוצל אותו צדיק מאותו עוון ולא במעשה זה לידו.

מה הראיה?

שהוא לא חטא באמת, וישכב

את בלהיו?

מה הראיה?

אומר רבי שמעון בן אלעזר,

אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר,

ארור שוכב,

עם אשת אביו,

ויבוא חטא זה לידו?

איך יכול להיות,

אחת שאם חטא בזה שבטו יכול להגיד כזה פסוק,

כזה דבר לומר?

אלא מען אם קיים וישכב את בלהיו פילגש אביו,

אז איך אני אפרש את הפסוק?

עלבון אימו טבע.

אמר,

אם אחות אימי

הייתה צרה לאימי,

זאת אומרת רחל הייתה צרה ללאה,

אמא שלו זה לאה, ראובן הוא הבן של לאה הבכור.

אם אחות אימי שזו רחל

הייתה צרה לאימי כי אישה שנייה נקראת צרה.

שפחת אחות אימי שזו בלהיו

תהיה צרה לאימי? עכשיו זאת תיכנס במקום אימי?

לכן הוא בלבל את היצועים, כאילו הוא הוציא את המיטה משם.

עמד הוא בלבל את מצעה.

ומה כתוב בפסוק אחרי זה?

ויהיו בני יעקב שנים עשר.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה, מלמד שכולם שקולים.

אם הוא היה חוטא בחטא איום ונורא כזה,

מישהו היה משווה אותו לשאר השבטים?

אז אם הפסוק אומר,

ויהיו בני יעקב שנים עשר שווים ושקולים.

זה הראיות שמביא רבי שמעון בן אלעזר לומר

שהיה אותו צדיק מוצל מאותו עוון, וחלילה לא בא לידי מעשה.

אז מה היה שם? הטבע אל בו נימו.

והוא בלבל את המצעות.

אבל עם כל זאת,

מאחר והייתה טביעה על ראובן,

איבד את מעלותיו,

וזאת אף על גב שעשה תשובה, כמו שאמרנו בשחור בוקר,

שיצא בזכותו הושע הנביא ואמר לנו שובה ישראל עד השם אלוקיך.

והוא היה הראשון שעשה תשובה,

ולא מחמת עונש.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, מעולם לא חטא האדם ועשה תשובה.

ואתה פתחת בתשובה תחילה,

ואף על פי כן,

אותן המעלות שהיו לו בתולדה, איבד אותן.

התשובה הועילה לתקן את המעשה של ראובן,

אבל להשיג את המעלות האבודות,

צריך לעמוד על הכול מחדש.

לא ניתן לנו רשות לדבר על אודות שבט משבטי השם.

אין לנו שום השגה במושגים של ראובן, קדוש השם.

אנחנו רק חוזרים על דברי חכמים, זיכרונם וברכה, בלשונם,

ולומדים מהם

שעל ידי פגם במעשים שלנו,

עלולים אנחנו לאבד גם את המעלות

שנולדנו בהם.

ובאמת רואים ילדים נפלאים,

שמתחילת בריאתם

מעולים במידות טובות, דברים מדהימים,

נכונו להם

השגות,

מדרגות,

וכולם

מאשרים אותם ומצפים,

ופתאום נהיה איזה סוויץ'

בגיל מסוים, והופ, יוצא בדיוק לדרך הפוכה.

ואז הוא מאבד בעצמו את כל מעלותיו שניתנו לו מעצם בריאתו.

אנחנו מתנחמים שתמיד אפשר לעשות תשובה,

נכון,

אבל לחזור למעלות שאיבדת, אי אפשר לעזור.

מה שהיית,

אם היית בעל מעלות, איבדת.

זאת אומרת, תשובה יכולה לכפר על עוונות,

אבל לא להחזיר את המעלות.

יותר ממה שאנחנו נזהרים לא לקלקל,

אנחנו מתנחמים שאפשר לתקן.

כולם יודעים להגיד,

כל זמן שהנר דולק, אפשר לתקן.

כן, אבל למה לקלקל?

אם היינו מעריכים נכונה את מעלתנו,

היינו חשים אחריות

ושומרים עליה.

עלינו להעריך עצמנו בערך היקרות שבנו,

שאנחנו בני תורה,

בכוחנו לעמוד כנגד עולם שלם

המכריז

הפך דרכנו.

והיום עוד יותר מכל הדורות.

זה דור שכל היהודים ביחד מתאגדים נגד עצמם

ומפקירים את חייהם באמונה לרשעים ארורים המכריזים

שרוצים לחסל ולדלל עולם ומלואו ברובו.

לא יאומן, אין בעל שכל אחד שיעצור לבדוק

מאחד מהחכמים הספרדים,

לא יודע אפילו שיש מתנגדים לחיסון.

מה, יש מתנגדים לחיסון?

כאילו זה דבר,

כאילו המאן יורד מן השמיים,

לרפות את כולם ולהעניק להם חוכמה.

לא יאומן כי יסופר.

תלוש מהמציאות.

לא מביאים לידיעתו שום דבר.

רק אומרים, יש מתנגדים.

והוא גם לא שואל מה הנקודות שעליהן הם עומדים להתנגד.

בואו נשמע.

הרי סתם כשבאים לבית דין צריך לשמוע על שני צדדים, לא?

מצד אחד אומרים להתחסן,

מצד שני אומרים זה להתחסל.

אני לא מפריע לך לשמוע מה זה להתחסל. למה אומרים להתחסל?

בדרך כלל חיסון זה משהו טוב, מתוק, סוכריה, ממש.

אז למה שיגידו אנשים להתחסן?

ומי האומרים?

מי האומרים?

אז גם אם הוא ישאל, מי יגידו לו?

יש כמה שאומרים זה.

לא יגידו לו אלפי מדענים ועשרות אלפי רופאים

ועולם ומלואו ואלה שיצאו מחברות התרופות ואלה שפרשו ואלה שמודיעים

ושהכל קומבינה וכל מי שהיום עומד בראש זה לא יאומן.

אתם יודעים מי הראש של ה-FDA?

ראש ה-FDA יושב בראשו אדם שמחובר ל-20 חברות תרופות.

אז איך הוא לא ייתן אישור?

תוך חודשים נהיה אישור.

לא יאומן כי יסופר.

וה-CDC יותר טוב?

אותה חרטאב.

ומנכ״ל האו״ם לא שותף של בילי הדה בילי.

ועכשיו יש שופט בשם רוברטס.

הטוויטר סגרו לו

את האפשרות לדבר.

כל הרשתות האלה שאנחנו כאילו משתמשים הן בשליטה של אלה ששייכים לדיפ סטייט.

גוגל ופייסבוק ווואטסאפ וכולם.

הם עכשיו עושים צנזורה. מי שלא אומר דברים טובים על החיסון,

מורידים אותו.

אין דמוקרטיה בעולם יותר.

דיקטטורה עולמית.

סדר עולמי חדש,

כמו שנהנה ביבי דיקי לומר

בארשת חשיבות.

שלחנו את הסרטון היום עוד פעם לתזכורת.

לכן אנחנו המתחסלים הראשונים בעולם.

בגרמניה אין עוד חיסונים. הם משווקים לנו חיסונים לחסל,

והם אין להם.

אני מקווה שיבוא מישהו ויחמיד את כל אלה לדין.

אז אנחנו רגילים להתנחם בחסד התשובה,

ויותר

ממה שאנחנו נזהרים לא לקלקל,

אנחנו מתנחמים שאפשר לתקן.

אם היינו מעריכים נכונה את מעלתנו,

היינו חשים אחריות ושומרים עליה.

עלינו להעריך את עצמנו באור יקרות

שאנחנו זוכים ללמוד תורה

ולראות את האמת שבה ולא לחפש בה את השקר שאנחנו מעוניינים לחיות בו.

יש הרבה שקרנים שהם לומדים תורה בשביל

לאמץ ממנה

הוכחות להליכותם.

לא יאומן כי יסופר.

בכוחנו לעמוד נגד עולם שלם

שמכריז ההפך מדרכנו.

ואני מבין שיש אנשים שקצת מיואשים, שכמה שמדברים עם אנשים,

יש הרבה אנשים גם שאומרים להם, נכון,

אתה צודק.

אז אל תתחסן.

הוא אומר, לא, מה אני אעשה? כבר קבעתי תור וזה וכולה וכבר זה, אני לא יכול.

אז אנשים מתייאשים, כאילו, מה האמת? מה? אנשים לא רואים את האמת? איך זה יכול להיות?

חוץ מהקולה שהסברתי, כן?

איך זה יכול להיות?

לא צריך להתייאש.

אתם יודעים,

היו יוונים שרצו להשתלט על עם ישראל

תקופת יוון.

אבל היה ראש משפחה אחת, משפחה אחת,

חשמונאים.

מתיתיהו קרוב.

והוא החליט לצאת להילחם.

כמה חרבות היו לו ביד?

אחת.

וכמה ביד היוונים?

מאות אלפים לפחות.

ואיך אתה הולך להילחם?

אני עושה מה שמוטל עליי לפי כוחי.

אם השם ירצה,

אז הוא ינצח במלחמה, לא אני.

אם הוא לא ירצה,

אז אני לא מוכן לחיות יותר במצב הזה ולשתוק.

זהו, עד כאן, הגיעו מים עד נפש.

איפה היו כל הרבנים?

בדורו עד שיצא מתיתיהו.

איפה הוא היה ראשי ישיבות?

האם כולם הצטרפו אליו?

לא.

מרד קטן,

הצטרפו מאות אנשים,

ותו לא.

והוא סילק את יוון.

מרדכי היהודי.

בן אדם לבד.

נלחם לבד.

שומר על אסתר, מבין שיש פה איזה משהו שמימי,

ועושה ההפך מכל החכמים ומכל האנשים הגדולים וכולי.

וההפך מהסנהדרין,

גדולי דור לפחות, כן?

גדולי דור.

סנהדרין, מה יש עוד?

הוא עושה דברים הפוכים לגמרי.

הוא אומר לו ללכת למשתה.

מה, אז אתה רוצה שהמלך יכעס ויהרוג אותנו?

ואתה עומד ולא משתחווה דווקא?

מה הולך פה?

הזוי!

הזוי!

אף אחד לא מצטרף אליו, אף אחד לא מצדיק אותו,

אין לו עוד אחד לידו.

הוא ואסתר בלבד.

שניים מנהלים קרב

נגד

מי ששולט על 147 מדינות.

147, 127. למה אתם לא מעירים?

127 מדינות.

לא יאומן כי יסופר.

ומי מנצח בסוף הוא?

ומי ניצחו החשמונאים? בעוד דוגמאות.

אז מה יש להתפלא?

ואליהו לא היה לבד?

אף אחד לא מצדיק את אליהו, נביא השם!

נביא! נביא השם! לא!

נביא השם!

אותות ומפתים!

נו!

איפה כולם?

אז אין מה להתפלא

שזה ככה היום.

ועוד בעקביתא דמשיחא, שכתוב במפורש ש-95% יהיו מערב רב.

הארי הקדוש בזמנו אמר שרוב הדור שלו כבר ערב רב.

בזמנו, לפני 500 שנה.

אז מה הפלא?

הנה, פה יש ברור.

יש שקר ברור.

מזימה, אין מגפה.

וסילבסטר יוכיח.

השמענו הקלטה.

לא יאומן.

נשמענו הקלטה.

לא יאומן.

לא יאומן?

לא יאומן?

לא יאומן?

מה שומעים בהקלטה?

שומעים

שאישה שואלת את המשטרה,

יש פה מסיבה גדולה מאוד.

אז היא אומרת לה, כן, אבל זה סילבסטר עכשיו.

היא אומרת לה, מה? אבל יש קורונה.

היא אומרת לה, לא, היום אין.

היום אין.

טוב, זה לא מצוי להיקרבה.

אז ככה היא אומרת לה, במשטרה עונים, כן, היום אפשר, אלפים, עורבבות, אין שום בעיה. הווירוס היום,

ביקשנו ממנו,

עזוב, זה חג של הנוצרים, חשוב מאוד יותר משל היהודים,

כיוון שהפטנט הוא נוצרי, כל המגפה היא נוצרית,

אז לכן הוא נשמע ליהודים שאומרים שלנוצרים צריך לתת אפשרות בלי וירוס.

וכמובן, בבוקר הוא חוזר.

שלחנו תמונות

שאנשים בטיסה צפופים, אתם יודעים מה זה טיסה, כן? כולם אחד ליד השני כמו סרדינים,

ואיך שהם יורדים ישר

לבית הנתיבות,

אז הם מקפידים לעמוד במרחק שתי מטר אחד מן השני.

הווירוס לא נכנס למטוסים, הוא מקבל סחרחורת בגבהים,

אז הוא מחכה לכולם איך שהם יורדים מהמטוס,

ושם הוא מטפל בהם. זה ההנחיות שהוא קיבל,

הוא פועל לפי ההנחיות.

מה שהדיפ סטייט אמר לו, וממשלת ישראל בראשה ביבי דיקי,

הוא עושה בדיוק.

אז בכוחנו לעמוד נגד עולם שלם שמכריז ההפך דרכנו.

העולם 8 מיליארד, אנחנו כמה?

9 מיליון, כולל ערבים.

אנחנו בכוחנו לעמוד נגד העולם כולו.

ועכשיו אנחנו נגד העולם שלנו גם צריכים לעמוד.

אבל מי שיש לו תורת אמת,

יכול לעמוד. מי שיש לו תורת שקר,

לא יכול לעמוד, לכן הוא מתחסל.

התורה לא עמדה לו.

הדעת ברחה ממנו,

הוא מחובר יותר מדי לאנשים מאשר לתורה.

הוא מאמין, פתי, מאמין לכל מי שאומר.

אחד הרבנים נשאל למה הוא חתם, הוא אמר אני סומך על שני הרבנים שחתמו.

בפיקוח נפש אתה סומך?

בסנהדרין כל אחד יכול להגיד,

אם הרוב כבר חתם ואמר אז אני מצטרף, אסור לו.

אסור לו, אפילו אם יהיה אחד בדעתו ההפוכה,

הוא צריך להגיד אותה ולנמק.

מה התועלת? בלב אחי יש רוב, אז מה, אני צריך

עכשיו לשבת ולנתח את המציאות וכל הדברים?

יש רוב, עבר רוב, גמרנו, אין מה לעשות.

לא!

אז איך אתם חותמים חתימה אחרי חתימה על סמך ההוא?

אני לא ראש הפוער,

אני הזנב.

ראש הפוער חתם, אז אני נגרר אחריו.

לא יאומן כי יסופר.

וזה העונש שלהם חזר עכשיו.

עשיתם תרמית ושקר גדול בעולם,

מחקתם עולם של תורה בתשובה,

עכשיו תשלמו בחיסונים.

כמה יקר ערכו של מי שפועל בעצמו להקדיש את שנותיו לתורה ועבודת השם.

מי שיודע להעריך זאת,

יודע גם איך לשמור ולשכלל.

כל מי שנמצא כאן,

ולומד תורה וקפז,

הוא כבר עומד במעלה זו.

אבל עלינו להיזהר לא לקלקל חס ושלום את המעלה הזו שכבר קנינו,

כי יש כאלה שנופלים גם מפה.

יש גם שנופלים.

מי שמתעורר בבוקר

ועדיין שרוי בעייפות,

והוא אומר, לא!

רצוני לעבוד את השם.

כמה יקרות הוא קונה בנפשו.

ההתגברות הזאת על היצר של עוד דקה, עוד שתיים, עוד חמש.

מאחר זמן

בא בעל דבר

ומשיאו להתעצל

יום אחד

מלקום בזריזות.

צריך להתבונן איזה קלקול הוא עלול להביא על עצמו.

הוא יכול ברגע אחד לאבד את המעלה שכבר הייתה קניין בנפשו.

כארי יתגבר.

היה לו שם של אריה.

אריה גיבור.

רבי יהודה בן תימא אומר, רבי יעסקן נמר, וככה יתגבר כארי לעשות רצון אביך שבשמיים.

זה מעלה של אריה,

לעשות את רצון אביך.

אבל אם האריה פעם אחת מתעצל,

נהיה כבש.

מאבדים את המעלה ברגע אחד.

ברגע אחד.

ואיך אני יודע שהוא נהפך לכבש?

כשאתה שואל אותו,

מה קרה?

הוא עושה פרצוף של כזה.

מה אני אעשה?

השעון הזה, חסר רק שיגיד מה?

הוא ככה, הטון שלו הוא גם כן כזה חצי מי מקווי.

כזה

על עניית אמן יהש מרבה בכל כוחו. מה אמרו חכמים, זיכרונם לברכה?

רבי יחיא בר אבא אמר,

אמר רבי יוחנן,

אפילו אם יש בו שמץ של עבודה זרה, מוחלין לו בזכות

עניית אמן יהש מרבה בכל כוחו.

בכל כוחו זה יש אומרים בהגברת הכל, ויש אומרים בכל כוונתו.

היינו שיש לו לאדם

עשר פעמים בכל יום

את יום הכיפורים.

מה איזה יום הכיפורים?

מוחלים לו על כל עוונותיו.

ובאמן יהש מרבה מוחלים לו על עוונותיו.

ויש לו עשר פעמים ביום.

האם חכמים, זיכרונם לברכה, הגזימו חס ושלום?

ודאי.

אם אדם מגיע למדרגה

שכל השאיפה שלו בעולם

זה שיש מרבה מברך לעולם ולעלמי העלמיה, הוא רוצה ששמו הגדול של הקדוש ברוך הוא כבר יתפרסם בכל העולם כולו,

בכל העולמות.

והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים.

אדם כזה עומד במדרגה כל כך קרובה לקדוש ברוך הוא,

שנמחל עם כל עוונותיו.

אבל כיוון שחסרה לנו הכרה במעלה הזו שניתנה לנו,

אנחנו מאבדים מעלות נשגבות

בלי שיהיה לנו אפילו יצר הרע לזה.

אם היו מודיעים לאדם

בשאר אימות השנה,

שניתנת לו הזדמנות לכפר על כל עוונותיו,

היום יש לך הזדמנות.

אתה יכול היום כמו יום כיפור לכפר על הכל.

האם היה מקל ראש?

ונותנים לו כל יום עשר הזדמנויות.

עשר פעמים קדיש.

והוא לא מנצל אחת.

כמו כן, חכמים זיכרונם לברכה מבטיחים לנו במנחות מ״ג.

כל שיש לו תפילין בראשו

ותפילין בזרועו

וציצית בבגדו

ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יהיה חטא.

אם היינו עומדים

בשעת הנחילה של יום הכיפורים

ומבקשים דרך

איך לא לחזור לחטאים,

והיו מבטיחים לנו

שלא נחטא עוד.

כמו שהשם הבטיח לאברהם אבינו, שלא ינשא אותו יותר בניסיונות.

איך היינו שמחים וששים? אני יותר לא חוטא לעולם.

וכאן מגלים לנו חכמים זיכרונם לברכה

שיש הבטחה ביד שלך.

לאף אחד מפה לא חסרים התנאים האלה.

כולם פה מניחים תפילין בראשם ובזרועם.

לכולם יש פה ציציות מהודרות בבגדם

ומזוזות כשרות בפתחם.

ולמרות כל זה,

ייתכן שאם התפילין והמזוזה והציצית

נכשלים בלשון הרע ובשאר העבירות.

אז איפה ההבטחה?

בחיזוק הוא שלא יהיה חטאה. איפה ההבטחה?

אבל מדובר פה,

כשאתה מניח תפילין על הראש,

אתה נושא עליך את השם של הקדוש ברוך הוא.

וראו כל עמי הארץ כי שם אדוני נקרא עליך.

אין לו תפילין שבראש.

אתה באמת שם את התפילין, מרגיש שכאילו הקדוש ברוך הוא נמצא על ראשך?

סיפרנו בזמנו שפעם בחירו של המהר״ל מפראג,

הסתובב ארי ברחובות,

וכשהוא יצא לתפילה ראה אנשים בורחים, שאל מה קרה?

אמרו לו, יש אריה ברחובות. אמר להם, איפה?

אמרו לו, ראינו אותו ברחוב ההוא, הלך לקראתו.

בא אריה לנגדו, ראה את המהר״ל וברח.

והסיפור הזה תפס בכל העיר,

וכולם שאלו אותו,

כבודו, מה עשית לאריה?

הוא אמר להם, כלום.

אז למה הוא ברח?

הוא ראה את התפילין שלי בראש.

אבל גם אנחנו היינו עם תפילין.

הוא אומר, כן, אבל כתוב, וראו

כל עמי הארץ, כי שם השם נקרע עליך.

אם אדם שעותר את התפילין על ראשו,

הוא כל הזמן, כשהוא עותר אותם, הוא מרגיש שהשם עליו,

את זה רואים אפילו עמי הארץ.

כל שכן אריה.

לאריה אין בחירה.

מה שהוא רואה, רואה.

אדם יכול להכחיש גם מה שהוא רואה.

לכן כל שכן אריה.

והוא ראה ששם השם נקרע עליי.

לא רק עצם התפילין ומציאותן,

אלא שם השם נקרע עליי, לכן הוא ברח.

אז אם אדם שמניח תפילין, זה מה שהוא מרגיש,

זה מה שהוא יודע.

זה מה שהוא חווה.

וגם מעריך נכונה את מצוות הציצית, ששמו של הקדוש ברוך הוא רמוז בהם.

יש בציציות קשרים וליפופים

לפי סודות וכוונות.

אז הכוח של הציצית הוא ראיתם וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם, כמו שאנחנו מתכוונים בתחילת

סימת הציצית.

ואם המזוזה

היא שמירה על קדושת הבית, שם שדי שומר דלתות ישראל,

אתה יודע שהשמירה היא אלוקית עליך,

והשם נמצא בפתחך להגן עליך.

אם היינו מקיימים את התנאים האלה,

אם לא היינו מזלזלים במעלות הללו שיש בנו,

אז היינו בטוחים.

מפני החטא.

סיפרנו בעבר שפעם בא פועל

שהיה עובד על הגגות, עושה יציקות,

אלא חפץ חיים,

זכר צדיק ורכאה.

אמר לו, כבוד הרב, אני עובד בשמש,

והיא קודחת לי על הראש.

האם אני רשאי להסיר את הציצית

מעליי בשעה שאני עובד?

אמר לו, החפץ חיים, זיכרונו לחיה, עולם הבא, זכותו תגן עלינו, אמן.

אמר לו,

חכמים אמרו שאם אדם יש לו תפילין בראשו ובזרועו,

מזוזה בפתחו,

וציצית על גופו, בחיזוק שלא יהיה חטא.

אתה, שנמצא על הגג, אין לך תפילין,

לא בראש ולא בזרוע, וגם אין שם מזוזה.

מה שנשאר לך, קרש הצלה, זה רק הציצית.

אתה רוצה להסיר אותה?

אז מה ישמור עליך מפני החטא?

אם היינו מקיימים את הדברים האלה,

הדבר הזה היה ניכר עלינו.

ואז לא היינו ממהרים להוריד אותם אחרי קדושה טובה לציון.

אמנם אין במדרגתנו להיות כל היום בתפילין,

אבל ההכרה בערך התפילין

צריכה הייתה לעורר בנו על כל פנים תשוקה למדרגה זו.

והיינו מבקשים להוסיף הידורים במצוות ציצית.

אפשר לעשות ציצית בשש מאות שקל.

שהכל מהתביעה, הכל בקדושה וכו' וכו'.

כמו שיש לנו בקהילה, מי שעושה זאת.

ולא היינו עוברים על המזוזה ובמקרה הטוב מכים עליה בקיר

ומנשקים את היד.

זה חיבוב מצווה.

עושים זאת בימין ולא בשמאל.

וגם צריך לזכור מה אמר הרמב״ם בעניין זה של המזוזה.

זכר שהקדוש ברוך הוא פסח

על בתי העברים והוציאו מארץ מצרים בשמירה שעשה לנו הקדוש ברוך הוא.

ולזכור

את הייעוד שלנו וכו'.

צריך להניח את היד על המזוזה ממש.

אבל מה לעשות שדבר ראשון שדודי וכל החבר'ה האלה

אמרו ישר אסור לגעת במזוזות יותר ואסור לנשק ספרי תורה כי הקורונה משתוללת, חוץ מסילבסטר כמובן,

וחוץ מראש ממשלה, שרים וכו'.

אז העיקר התנפלו ישר על המזוזות בספרי תורה שאסור זה.

אתם שומעים עוד מישהו שאומר שיש משטחים לא

לגעת בהם בגלל שזה מדבק וזה נשאר 14 יום, 22 יום.

שמעתם?

אמרו בהתחלה ללכת עם כפפות וכפפות לגעת בעגלות בתוך הזה.

איפה זה נעלם? כבר אין את זה, אה? נגמר. החרטה הזאת ירדה מהפרק.

זהו.

הווירוס אמר, תשמע, הגזמתי כבר, נדעתי, לא נתתי להם מנוחה, זה די, מספיק, די.

אפילו אם יגידו לי, אני לא עושה.

פרינציפ, לא עושה.

אז יש עניין להניח את היד על המזוזה ממש,

אבל ההכאה בקיר

זה מראה שאין הבנה מה עושים.

אם היינו יודעים להעריך את המעלות המסובבות אותנו,

ודאי היינו פועלים

את הפעולות הנכונות,

והן היו פועלות בנו את הפעולות הנשגבות.

כשמסובבים במצוות,

זה נקרא שאתה נמצא בעידנא דעסיקבה.

עכשיו אתה עוסק במצוות באותו זמן,

אז המצוות מגינות ומצילות את האדם בשעת עשייתן,

כמו שמבואר בסוטה כא.

ודאי כשאדם לומד תורה ומעריך אותה בשעה שהוא לומד,

אז גם אם הוא נאנס

והוא צריך להיות במצב של עידנא דלא עסיקבה,

הוא צריך לצאת לאיזה דבר חיוני ודחוף,

היא תוסיף לשמור אותו גם בעידנא דלא עסיקבה.

זה כוחה של התורה, אם אתה יודע, את חרכה

בשעה שאתה לומד בה.

יעקב אבינו גילה לראובן

אילו מעלות היו לו בתולדה,

ואיך קלקל אותן בפגם קטן.

מדרגות גבוהות מאבדים בחוט השערה.

גם בנו יש מעלות בתולדה.

כל מי ששם ישראל עליו, יש בו כבר בלידה מעלה זו,

שבכוחו לעשות מצוות,

שבת,

תפילין,

ברית,

כיפור.

אלה מעלות בתולדה.

בני תורה זוכים גם למעלה של לימוד התורה,

שעל ידי לימוד התורה גם נדבק בקדוש ברוך הוא.

המערב קורא לתורה שכל אלוקי.

והאדם

המחבר בינו לבין האלוקים זה השכל שלו,

שנטע בו השם, שזה הצלם אלוקים.

וכשאתה עם השכל שנטע בך השם, מתחבר לשכל האלוקי, אתה דבוק בשם. ואתם מדבקים

באדוני אלוהיכם, חיים כולכם היום.

לכן דוד המלך,

שלא רצה למות וידע שהוא צריך למות בשבת, כפי שהודיעו הקדוש ברוך הוא,

הוא נדבק בקדוש ברוך הוא על ידי לימוד התורה ולא הפסיק ממנה.

אבל דא עקא, יצר רע, מלאך המוות עבד עליו,

ורשרש באילן,

והוא הפסיק לרגע,

החליק במדרגות ומת.

אז מפה ראייה שמי שדבוק בתורה,

מלאך המוות לא יכול לקחת אותו.

דבוק זה לא קורה.

זה מכוון ללמוד ולקיים

ולדעת ערכה של התורה.

רבי ברוך בר,

זכר צדיק לברכה, היה חוזר על הברכה

לפי הנוסח האשכנזי והספרדי,

המלמד תורה לעמו ישראל,

ואומר,

בו עוסקנו בתורה, הקדוש ברוך הוא

לומד עמנו.

אם היינו יודעים להעריך את ערך התורה בערך זה,

שכביכול הקדוש ברוך הוא, בכבודו ובעצמו לומד איתנו,

כי מה הברכה אומרת? המלמד תורה לעמו ישראל. מתי הוא מלמד?

כשאתה לומד.

כשאתה לומד הוא מלמד.

אז הוא אומר,

בשעה שאנחנו עוסקים בתורה,

הקדוש ברוך הוא לומד עמנו.

אם היינו יודעים להעריך את ערך התורה בערך כזה, להבין שעכשיו

אתה לומד עם הקדוש ברוך הוא,

והיה מישהו נכנס להפסיק אותנו באמצע הלימוד עם הקדוש ברוך הוא,

היינו מעיזים להפסיק מלימוד הגמרא?

יש לך חברותא, הקדוש ברוך הוא?

כבר הסברנו, כשאדם לומד

מאמרי חכמים,

וכשהוא אומר, רבי שמעון בר יוחאי אומר,

אתה צריך לראות אותו כאילו הוא לפניך והוא מדבר איתך,

לא כתוב בספר, הוא, הוא, הוא אומר לך את זה עכשיו.

זו התייחסות אחרת לגמרי.

הרמב״ם אומר, מה זה הרמב״ם אומר?

הוא עכשיו מדבר איתך והוא אומר לך את הדברים, הוא, הוא, הוא. אתה צריך לצייר שאתה זוכה לשבת בישיבה יחדיו עם הרמב״ם, עם רשי,

כל גדולי העולם יושבים איתך ומתוך הספר מדברים

איתך ואומרים לך בדיוק מה הדינים מה ההלכות וכו'.

למסקנה

צריכים אנחנו להתבונן שאנחנו בני מלכים

והתפקיד שלנו לגדול להיות מלכים

כל יהודי

אפילו עם מדרגתו הפתיחתית

פחותה שבפחותה

הוא כבר בעל מעלה עצו

כי יש בו נשמת ישראל

נשמת ישראל

כל הגויים תיקח הכי טובים שבהם הכי מובחרים

אפס ואין לעומת נשמת ישראל הכי פחות

וכמה גדולה מעלה זו בעצמה

שהרי באמצעות זאת שיש לו נשמת ישראל הוא יכול לקיים את כל התורה כולה

גוי לא יכול ללמוד תורה,

אסור לו ללמוד תורה,

זה מורשה רק לקהילת יעקב

למה?

צריך נשמת ישראל

רק אם הוא יתגייר.

וכך יש ביד האדם להתעלות ממדרגה אחר מדרגה עד מדרגת האבות.

שכל אחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי.

ואותן המעלות העליונות ניתן לקלקל

על ידי חוסר תשומת לב

או התעסקות בדברים בעלמא.

אז המעלות שנולדנו איתן,

עצם זה שזה נשמת ישראל,

חוץ מהמעלות שירשנו בתולדה,

צריך לדעת שזה מטיל עלינו אחריות עצומה,

כי האחריות היא לא רק עליו,

מה הוא עלול לאבד, אלא גם לכל תולדותיו.

ומבחינה רחבה יותר,

אחריות על כל ישראל.

זאת אומרת,

אתה יכול להשפיע על כל ישראל.

אם אתה לא מנצל את המעלות,

אתה עלול להפסיד את ההשפעה על כל ישראל.

ויתבעו כל אחד ואחד לפי מה שהוא,

ויראו לו אם היה יכול להיות כזה,

כמו שאמרנו,

או לא היה יכול להיות.

ואין בן אדם שלא מיועד

למלכות כתוב שבני ישראל, בני מלאכים הם.

ממלכת כהנים

וגוי קדוש

ואנשי קודש תהיו ניים.

ומה ההמשך?

ושר בשדה טרפה,

לא תאכלו.

ואז אם עוברים על זה,

אחרי שאומרים לך שאתה מאנשי קודש,

אתה אוכל נבלס וטרייפס עם הסברים,

אז איך לא תהיה מטומטם ותיקח חיסונים?

זו התשובה.

מי שלא אוכל נבלס וטרייפס לא מתחסן,

הוא מחוסן.

אבל מי שלא אוכל נבלס וטרייפס כבר מקודם הוא היה מחוסן.

אז לכן עכשיו רק דופקים לו את ההצדקה לחיסולו.

עלינו להצטער מאלה שנפרדים מאיתנו,

עומדים בתור להתחסל.

כואב עליהם.

עולים לרכבות ואומרים להם, כמו שקסטנר הודיע,

לוקחים אתכם לרחצה.

תעלו לרכבות, מהרו, רוצו,

רוצו, רוצו.

ולקחו אותם למשרפות.

היו אומרים, רוצו, רוצו, להתחסן.

וזה להתחסן.

פתאים-פתאים.

רוצו, רוצו.

השם ירחם.

רבי חנניהו ברגשי אומר,

עושו הקודש ברוך הוא זה קודש רואה לפי כוך.

הרבו לעם תורו ומשוות.

שנה אמור אדם חפש למען סדגו יגדיל תורו ויעדיר.