מדוע אפרים ומנשה נחשבים במנין השבטים ולא יוסף? | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: לרפואת הנפש והגוף לישראל בן וורקנש, שמחלת הקרון והכאבים בגוף והחרדות יעלמו ממנו מהרה ויועתקו לשונאי ישראל - אמן. אמן!! 

למה הבנים של יוסף אפרים ומנשה נכללו בשבטים ואילו יוסף לא נכלל? אחרי שהתחזק יעקב בחוליו במיטתו. "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי.  וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם.  וְעַתָּה" אומר יעקב ליוסף: "שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" 

זאת אומרת הם לא יחשבו בנים של הבן שלי, הם יחשבו בנים שלי ממש! אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי, וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם" (בראשית מח, ג-ו). טוב, עכשיו אנחנו נבאר 'אור החיים' הקדוש, מסביר: "הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ" כפל לומר מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ כנגד שני בנים שיהיו לו עוד, מַפְרְךָ זה אפרים וְהִרְבִּיתִךָ עוד תוספת זה מנשה. 

כמו שפירש הדברים יעקב באומרו וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, פירוש: עַתָּה שראיתי שלא היו לי בנים עוד מצד אותה ברכה, 

שהרי הקב"ה בירך אותו ואמר לו (בראשית מח, ד): "הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ" אתה אתה, הִנְנִי מַפְרְךָ אתה יעקב וְהִרְבִּיתִךָ, וּנְתַתִּיךָ, לִקְהַל עַמִּים, אז וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ מה פירוש? עתה שראיתי שלא היו לי בנים עוד מצד אותה ברכה, אז אני יודע למפרע כי שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ לִי הֵם, שאמר לי השם "מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ" והוא שאמר לו השם בבית אל (בראשית לה, יא) "פְּרֵה וּרְבֵה". 

זאת אומרת "מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ" זה פְּרֵה וּרְבֵה, וזה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ לִי אז שני הבנים שלך בעצם הבנים שלי, והם יהיו לי ממש כמו ראובן ושמעון שזה הבנים שלי ממש. טוב, ואחרי זה ממשיך אור החיים הקדוש: "וּמוֹלַדְתְּךָ פירוש: שלא ימנה יוסף במקום שלושה שבטים, אלא במקום שנים. הרי יוסף זה ממש הבן של יעקב, והוא לא נמנה בשבטים ודוקא הילדים שלו שהם לא מהשבטים לכאורה הם כן נמנים! 

והוא לא, ולפי זה לא יקרא עוד שבט יוסף במנין השבטים, זולת שבט אפרים ושבט מנשה וכמו שמצינו שכך היה, למה זה? ויש לנו לחקור זאת: למה הוציא יעקב את יוסף ממנין השבטים? כמו שמצינו שלא נמנה בכלל השבטים כי אם אפרים ומנשה, ולמה הוא לא ימנה הוא גם כן ויהיו ארבע עשרה (14) שבטים עם לוי? כי גם לוי הוא במנין. כי השם אמר אליו כי יהיו ממנו שני שבטים נוספים – לא שיעקר שם יוסף, כשאמר לו מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ זה כאילו שנים, אבל לא אמר לו שיעקר יוסף. 

גם צריך לדעת: מי אמר ליעקב כי שני הגויים שאמר לו השם שיהיו ממנו הם הבנים של יוסף? למה לא הבנים של שאר אחיו יתר בניו? יותר היה לו לתלות לומר שאם הכוונה "מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ" היה צריך להגיד שזה פרץ וזרח שהם יותר מעולים כפי האמת, כי הם משלשלת המלוכה! אז איך החליט יעקב אבינו שדוקא אפרים ומנשה הם ולא פרץ וזרח? 

ואולי כי בני יהודה נרמזו במה שאמר לו עוד השם שם: "וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" אלא מי יאמר שכוונת השם באמרו "וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ" היא זאת? ועוד אחרת: דילמא הם גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם הם הם המלכים! ועוד מי יאמר שאין הדברים נאמרים על שאר האחים? איך הכריע יעקב אבינו שזה אפרים ומנשה? אבל במה שנשכיל על דבר הבורא שאמר אליו בנבואה: "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" 

פשט הדברים יגיד שעל יעקב הוא אומר שממנו יצאו ולא מבניו! הפסוק אומר: "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" אז זה לא מבניו? אלא יש לדעת מאמר חכמים זכרונם לברכה בזוהר הקדוש פרשת "וישב" קפב': "יוסף הוא בחינת נפש יעקב, זה שרמז הכתוב ואמר (בראשית לז, ב): "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" יעקב זה יוסף - יוסף זה יעקב. יוסף הוא בחינת נפש יעקב. 

וזה מה שאמר בתהלים עז, טז: "בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף" בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף משווה את יעקב ויוסף, משווה את יוסף ליעקב. ועל פי הקדמה זו יתיישבו עכשיו כל הדקדוקים; כי יוסף הוא במדרגה של יעקב, והוא במדרגה של אב לשבטים יקרא. יוסף נחשב בחינה של אב לשבטים לא אח שלהם, אב! כמו שרשום גם כן באומרו: "בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף" זאת אומרת כולם נקראים בניו של יוסף גם כן. 

ולזה לא הלביש הנבואה בשאר בניו, לכן לא הלביש את הנבואה "מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ" בשאר הבנים אולי פרץ וזרח אולי הילדים של אחרים, אלא דוקא בבנים של יוסף, כי יוסף הוא בחינה של אב, כי הוא נפש יעקב, ולזה דקדק לומר שְׁנֵי בָנֶיךָ לִי הֵם" לִי הֵם! פירוש במדרגה של בני יעקב, לא במדרגת בני בניו, הם לא נחשבים נכדים, הם נחשבים בנים לִי הֵם ולזה הוסיף לבאר ואמר: "כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן" ומעתה הרי יוסף במדרגת אב כמו יעקב, ולכן אין האב נמנה עם הבנים בגדר אחד, כמו שאין יעקב נמנה עם השבטים. 

עכשיו ברור למה יצא יוסף ממנין השבטים כי יש לו דין של אב כמו יעקב, כמו שיעקב לא נמנה במניין השבטים - ככה יוסף לא נמנה במנין השבטים כי שניהם אבות, אבל הבנים שלו "לִי הֵם" זאת אומרת: הם כן נחשבים בנים. כיוון שירדו יוסף וירד לוי - נכנסו שניהם תחתיהם ואז יש שנים עשר שבטים. 

ואחר כך ממשיך ואומר (בראשית מח, ז): "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה" שואל האור החיים הקדוש: "הכתוב הזה אין לו קשר עם מה למעלה ממנו! וגם אין ידוע מה כוונת ההודעה הזאת, מה הוא בא להודיע לו, מיד אחרי שהוא אומר לו שהבנים שלו הם בעצם הילדים שלו של יעקב, מה ההמשך הזה, מה קשור ההמשך הזה "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל"? 

לא תאמינו! מה שהוא אומר פה אור החיים הקדוש: "מה שפרשו זכרונם לברכה" הוא אומר: "כי כוונתו היתה אפילו שהכרחתיך להוליכני להיקבר בארץ כנען ולא עשיתי עם אמך, כאילו מתנצל! ואומר לו: 'תשמע היא מתה אצלי בדרך ולא הכנסתי אותה לארץ...' כמו שלמדנו. 

אז זה לפי דבריהם, "לא כאן הוא מקום הדברים אלא למעלה, היה צריך להגיד לו את זה אם ככה: "וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם" ואז להתנצל; 'למה אני מבקש ממך שתקבור אותי בארץ כנען במערת המכפלה, ולמרות שאני לא עשיתי ככה לאמא שלך...' 

אז מקום ההתנצלות היה צריך להיות למעלה בפסוקים הקודמים לא פה עכשיו, למה קשר עכשיו אחרי שאמר הבנים שלך אפרים ומנשה לי הם - הם הבנים שלי! והם כראובן ושמעון, למה פה מזכיר את העניין של הקבורה של רחל בעוד שהוא דיבר קודם על הקבורה של עצמו היה צריך להזכיר את זה שם? אז מה, סמוך לזה היה לומר וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן שמה היה צריך להגיד. 

וגם מה הכוונה כשהוא אומר מֵתָה עָלַי רָחֵל? היה צריך להגיד מתה רחל, מה זה מתה עלי? אכן, לפי מה שפרשתי כשהודיע יעקב אבינו ליוסף שהבנים, המובטח בהם שיצאו ממנו - הם אלו. הוא מסביר ליוסף שקב"ה ברך אותו הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ הכוונה על הבנים שלך שהם הבנים שלי, על זה נתכוון ואמר לו וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל כי זו היא הסיבה שלא יצאו ממני ממש. 

למה לא יצאו ממני עוד שני ילדים? בגלל שהיא מתה. אם היא היתה נשארת אפשר שהייתי מביא ממנה עוד שני ילדים, אבל היא מתה בדרך. ולצד שהוא יעקב גרם לה למות, זה מה שכתוב מֵתָה עָלַי פירוש בסיבתי בגללי היא מתה, היא מתה עלי! אייי!!!. כמו שמסבירים חכמים זכרונם לברכה במדרש: 'ששיהה את נדרו', בגלל שהוא שיהה את נדרו 

עד שהקב"ה אמר לו (בראשית לה, א): "עֲלֵה קוּם בֵית אֵל" אתה לא קיימת, כתוב: 'אדם שנודר נדר ולא מקיים - אשתו מתה תחתיו!'. אז הנדר שהוא לא קיים גרם שהיא תמות. 

או לצד הקללה שקילל. הרי חכמים אומרים שהוא קילל? "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה" (בראשית לא, לב) ככה הוא אמר ללבן, לבן מחפש את התרפים והוא לא ידע שרָחֵל גְּנָבָתַם ואז הוא בטוח שאף אצלו לא גנב, אין אצלו גנבים! מה פתאום שיש גנבים? אז הוא אמר שאם הוא ימצא את זה אצל מישהו הוא לא יחיה, ובאמת קיצרו לה כמנין יחי'ה שנים, אז הוא גרם! אז הוא גרם שלא יהיה לו ילדים ממנה בהמשך, ואילו היתה קיימת רחל - היו יוצאים ממנו. 

ועכשיו יצאו מיוסף, למה יצאו מיוסף? כי הוא בחינת יעקב, היות ויוסף בחינת יעקב - אז ממילא היוצאים ממנו כיוצאים מיעקב עצמו. ועוד אפשר שנתכוון יעקב לרצות את יוסף על אשר סיבב את מיתת אמו קודם זמנה, ואמר כי טעם אשר החשיב את בניו כראובן ושמעון לצד כי מתה עליו רחל והוא קירב את מיתתה". אז לכן הוא מחשיב את הבנים שלו כבנים שלו, שהיו בעצם צריכים לצאת בעצם מרחל על ידו. 

אז אם כן רואים פה דבר מדהים! שאיך ידע לפרש את הברכה יעקב אבינו שמַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ זה דוקא הבנים של יוסף, ולא שאר הבני בנים של שאר בניו, ואפילו שהיו ראויים יותר כמו פרץ וזרח שהם שייכים למלכות והיו יותר ראויים. אז מהסיבות שאמרנו קודם כל שיוסף הוא בחינת יעקב, בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף נקראים הבנים של יעקב גם של יוסף, זאת אומרת האחים שלו נקראים בנים אצלו, 

וגם שמתה עליו רחל, פירוש בסיבתו, היו צריכים לצאת ממנו על ידה עוד ילדים, אבל בגלל שהוא גרם מיתתה - אז לכן לא הביא. אבל יוסף שהוא בחינתו - הוא הביא אותם והם נחשבים כבניו ממש! ולכן נכנסו שני הבנים האלה במנין השבטים שנים עשר שבטים, ויוסף לא נחשב שם. אבל הוא בן כמו שאר השבטים למה לא נחשב? בגלל שיש לו דין של אב, הוא ממש כמו אב כמו יעקב. 

ובאמת עם ישראל נקראים בשם אפרים בהרבה מקומות וכו' וכו'. עכשיו מובן, למה יוסף לא נמנה בשבטים, ולמה בניו כן נמנו בשבטים ולא בני האחרים, והקושיות מתורצות הפלא ופלא! בזכות אור החיים הקדוש!! 

ברוכים תהיו, ושבת שלום. 

רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).