כי פעל אדם ישלם לו | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

מדרש רבה בחוקותי פרשה לז' סימן ב': "דבר אחר "אִישׁ כִּי יַפְלִיא" (ויקרא כז ב), (אני לא אקרא את לשון המדרש בארמית אני אגיד ישר את הפירוש כדי שיהיה קל יהיה רצף) "דבר אחר ""אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת לַה'" הפרשה הזו נאמרת מאת ה' לישראל מפי משה, להעריך ערכי נפשות וההבדל בין קטן לבוגר ובין צעיר לזקן ובין איש לאשה בשיעור ערכיהם, כמו שמפורט כאן בפרשה. וגם אמר בְּעֶרְכְּךָ בלשון נוכח ולא בערך נפשות. על זה אומר המדרש: "זה שכתוב: "כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ" (איוב לד יא) הקב"ה משלם לאדם שכר או עונש לפי פעולו הטוב או הרע, וממציא לו מצוות ליטול עליהם שכר כשהוא הולך בדרך טובה, או מכשולים להכשל בהם כשהוא הולך ח"ו בדרך רעה. 

וכמו מעשה שהיה באיש אחד, שהיו לו שני בנים; אחד מהם היה עושה צדקה לרוב, ואחד מהם לא עשה בכלל! ההוא שעשה צדקה, מכר את ביתו, ומכר כל מה שהיה לו והוציא לצדקה. פעם אחת ביום הושענא רבה, שזה ערב יום טוב שלמחרתו זה יום שמיני עצרת, נתנה לו אשתו עשרה שקלים אמרה לו: "צא קנה לבניך דבר מה מן השוק לכבוד החג" מצוה לאכול, כיון שיצא לשוק, פגעו בו גבאי צדקה אמרו: "הו! הנה בא בעל הצדקות!" אמרו לו: "תן חלקך במצוה זו שאנו קונים מעיל אחד ליתומה אחת" והאיש הזה דחה לו את מצות שמחת החג; שלו ושל אשתו ושל הילדים שלו, בשביל המצוה הזאת של היתומה 'לשמח לב ענים ויתומים' לקח את העשרה שקלים ונתן אותם להם. 

עכשיו הוא התבייש לחזור הביתה, אחרי מה שעשה בכסף שאשתו נתנה לו לשמחת החג עבור הבנים, מה עשה? הלך לבית הכנסת, וראה שמה את האתרוגים שהתינוקות מקלקלים ביום הושענא רבה, יום הושענא רבה זה היום האחרון של החג הסוכות, כל העם מביאים את הלולבים ואת האתרוגים לבית הכנסת מנענעים ומקיפים בהם ובתום הנענועים אין צורך בהם עוד כי תמה המצווה, ושנינו במשנה במעשה של היום הזה (זה צריך לזכור טוב!) "מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין לוֹלַבֵּיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן" (סוכה ד ז) כשנתרוקן בית הכנסת נשארים בו האתרוגים עזובים, לקח מהם ומילא את השק צידה לדרך והלך לים הגדול עד שהגיע למדינת המלך. 

כיון שהגיע לשם, ארעה שעה טובה לאיש החסיד הזה! והמלך פתאום החל לחשוש במעיו, חלם חלום ואמרו לו בחלום: "הרפואה שלך - שתאכל מהאתרוגים שהיהודים מתפללים עמהם ביום הושענא רבה ואתה מתרפא!" חפשו בכל הספינות! בכל המדינה - ולא מצאו!! הלכו ומצאו את האיש הזה יושב על שקו, אמרו לו: "יש אצלך איזה דבר מה?" אמר להם: "אני איש עני אין אצלי כלום למכור שאצטרך לשלם מכס על סחורה שהבאתי!" הוא הבין שזה אנשים מטעם המלכות אולי רוצים לגבות ממנו מס אולי הוא מוכר סוחר, "לא הבאתי לכאן אלא צידה למאכלי" הוא לא ידע בכלל שהמלך חולה והוא זקוק בדיוק לאתרוגים האלה! 

חיפשו בשק ומצאו את האתרוגים, אמרו לו: "אלה מנין לך?" אמר להם: "זה מהיהודים שמתפללים ביום הושענא רבה!" לקחו את השק והביאו אותו למלך, אכל המלך מן האתרוגים והשעה הטובה ארעה לאותו האיש וקרה הנס והתרפא המלך! לפי פקודת המלך, רוקנו את השק ומלאו לו אותו דינרים מטבעות כסף! ועוד אמר לו המלך: "בקש עוד בקשה ואני עושה!" אמר לו: "אני מבקש שיחזור אלי כל רכושי, ושיצאו כל העם שבעירי לקראתי בשובי אל ביתי!" מה זה 'שישיבו לי את רכושי'? ולמה 'שיצאו כל העם לקראתי'? 

אלא, האיש הזה אמרנו בהתחלה מכר ביתו וכל אשר לו לצרכי צדקה נכון, הוא לווה כספים לצדקה, והיה נותן צדקות ולא היה לו להחזיר, וכשאין לו להחזיר תפסו בעלי החובות את הבית שלו, וכל מה שהיה לו תמורת החובות אז הוא נשאר בלי כלום, ואמרו חכמים, כמו שכתוב בבא מציעא טז': "בית דין שׁשׁמו לבעל חוב" מלוה שתבע הלואתו מהלֹוֶה, ולא היה ללווה לשלם, עוד פעם: מלוה שתבע את ההלוואה מהלווה והלווה, ושׁמו הם, לא היה לו לשלם, שׁמו זה שׁוּמַה חישבו בית הדין בנכסי הלוה, להוציא מידו כפי ערך ההלוואה שהוא חייב ונתנו למלווה. 

זאת אומרת הם החליטו: "תשמע! אתה חייב לו עכשיו חצי מליון, אז בוא נבדוק מה יש לך? יש לך דירה, יש לך רהיטים יש לך פה יש לך שם" אז מוציאים ממנו מהלווה את הנכסים האלה ונותנים אותם למלווה תמורת החוב. מה קורה כשלאחזר זמן השיגה ידו של לווה להחזיר את החצי מליון? והביא לבעל החוב את מעותיו: "קח! כמה אני חייב לך? חצי מליון – קח! תחזיר לי בחזרה את כל הרכוש שלי" כתוב: שהבית דין מסלקים אותו מאותה קרקע, שהשומה חוזרת לעולם!" זאת אומרת הוא לא יכול להשאר בקרקע, או בבית, הוא צריך להחזיר לו את הנכסים ולקחת את הכסף, מה הוא הלוה לו בהתחלה? כסף, לא היה לו – אז לקחו לו את הנכסים, עכשיו יש לו כסף – אז תחזיר לו את הנכסים, משום שנאמר: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'" (דברים ו יח) וזה מדרך וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, זה הנכון ככה לנהוג. 

ועתה שבא לידו של החסיד הזה כסף, כי המלך מילא לו את השק בדינרים, ביקש לפרוע את כל חובותיו, ולהשיב לו את 'נחלת אבותיו' את הבית והשדות כדין, אבל יכול להיות שבין מחזיקי הרכוש שלקחו ממנו יכול להיות שיש גוים, או אנשים אלימים ולא ירצו להחזיר, לכן ביקש: "שהמלך יצווה: 'להחזיר לו את הרכוש!'" והוא יתן את הכסף, אז זה הסיבה שהוא ביקש שיחזירו לו את הרכוש בציווי המלך ואף אחד לא יכול לעכב. 

וגם בכדי שיתקדש שם ה' בנס שהיה לו! בזכות הצדקה נעשה לו הנס שהוא התעשר ככה על ידי המלך, רצה שכולם יצאו לקראתו כדי שיתפרסם הדבר, כולם שואלים: "מה קרה שהמלך ציוה בשביל שפלוני חוזר לעירו כולם צריכים לצאת לקראתו מה קרה?" אז הוא יספר להם, מה היה הסיפור? "אני נתתי את כל הכסף לצדקה, דאגתי כל הזמן למצוות, עשיתי מצוות, התרוקנתי לגמרי! ה' החלה את המלך, עשה לו חולי במעיים, מה שיהיה לי בשק אתרוגים מהושענא רבה, אמרו לו בחלום: "וזה ירפא אותך!" והוא התרפא! והוא העשיר אותי! אז מי עשה את כל זה? הקב"ה! ויפרסם דבר כזה, כשיצאו כלום וישאלו את השאלה. 

תקשיבו! זה לא נגמר. "כיון שהגיע לאותה מדינה, יצא כרוז מטעם המלכות לפניו ויצאו כל העם לפניו! ויצא גם אחיו ובניו לפניו, גם יצאו לקראתו עם שאר העם. איך שהם עברו נהר - בא זרם ושטף אותם; את אחיו ואת בניו! והרויח עוד; שגם נכנס לביתו הראשון שהשיבו לו עכשיו, וגם ירש את הרכוש של אחיו המת שמת עם בניו ולא השאיר בנים יורשים ולכן הוא ירש את כל הרכוש גם של אחיו, לקיים מה שנאמר כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ. ששילם הקב"ה לזה מהבנים שהיה צדיק איש חסד - שילם לו את שכרו בדרך הטובה! 

ואת השני שלא עשה שום דבר שום מצוה שום כלום - ענש אותו בדרך הרעה, העביר את כל הכסף לאח הצדיק והחסיד, זה נקרא כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ, אין דבר כזה שאדם יעשה פעולות בעולם הזה והקב"ה לא ישלם לו, ולא עוד; אלא וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ - איך היה אֹרַח – דרכו? ככה ימציא לו הקב"ה כל מחסורו! 

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]