תולדותיו של דוד - חלק א | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 23.09.2021, שעה: 18:41
- - - לא מוגה! - - -
אפשר?
נציב יום.
היה נעמי נרגס, בת סולטנה.
רפואה שלמה ותקום ממיתת חוליה בריאה ושלמה מהרה, אמן.
ואלה תולדות פרץ.
פרץ הוליד את חצרון,
וחצרון הוליד את רם,
ורם הוליד את עמינדב,
ועמינדב הוליד את נחשון, ונחשון
הוליד את סלמה, וסלמון הוליד את בועז, ובועז הוליד את עובד,
ועובד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד.
ויאמר אדוני אל שמואל, עד מתי אתה מתאבל אל שאול?
ואני מאסתיב ממלוך על ישראל,
מלא קרנך שמן,
בלך אשלחך אל ישי בית אלחמי,
כי ראיתי בבניו לי מלך.
ויאמר שמואל אלישי,
התמו הנערים?
ויאמר עוד שער הקטן,
והנה רועה בצאן.
ויאמר שמואל אלישי, שלחה וכחנו, כי לא נסוב עד פה,
עד באופו.
וישלח ויביאהו,
והוא אדמוני עם יפה עיניים, וטוב רואי.
ויאמר אדוני, קום, משחה הוא,
כי זהו.
וייקח שמואל את קרן השמן,
וימשך אותו בקרב אחיו.
ותצלח רוח אדוני אל דוד מהיום ההוא במעלה,
ויקם שמואל וילך הרמתה.
ויבואו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה, ויאמרו לאמור,
היננו עצמך ובשרך אנחנו.
גם אתמול, גם שלשום,
בהיות שאול מלך עלינו,
אתה היית מוציא ומביא את ישראל.
ויאמר אדוני לך, אתה תרעה את עמית ישראל,
ואתה תהיה לנגיד על ישראל.
ויבואו כל זקני ישראל אל המלך חברונה,
ויכרות להם המלך דוד ברית בחברון
לפני אדוני.
וימשכו את דוד למלך על ישראל.
בין שלושים שנה דוד במולכו,
ארבעים שנה מלך,
בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים,
ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה
על כל ישראל ויהודה.
המדרש רבה רות אומר,
רבי ברכיהו ורבי ס...
משל למלך שהיה עובר ממקום למקום
ונפלה מרגלית מעל ראשו.
עמד המלך וכל פה מליא שלו שם
והיו עוברים בשבים אומרים מה טיבו של מלך וכל פה מליא שלו כאן.
ראו אמרו נפלה מרגלית מעל ראשו.
מה עשה? צבר את העפר
והביא מכבדות
וכיבד את הציבור האחד ולא מצאה
והשני ולא מצאה
והשלישי ומצאה.
אמרו מצא מלך את מרגליתו
כך אמר הקדוש ברוך הוא לדוד.
מה הצורך היה לי לייחס פרץ,
חצרון, רם, עמינדב, נחשון, סלמון,
בועז, עובד, ישי?
לא בשבילך?
מצאתי דוד עבדי.
הזוהר אומר פרשת וישלח.
רבי שמעון אמר
האיתמר דדוד מלכה עד לא הוו לחיים כלל.
בר דאדם קדמאי היו לשבעין שינין מדילי,
וכך היה כי עומד דוד מלכה שבעין שינין הוו,
וכי עומד האדם קדמאי אלף שנין חסר שבעין,
השתכחו בעין אלף שנין קדמאי האדם הראשון ודוד מלכה.
רבי שמעון אומר, נשמת דוד המלך לא ניתן לה חיים כלל,
אך אדם הראשון נתן לה שבעים שנה מחייו.
ולכן דוד המלך חי שבעים שנה,
והאדם הראשון חי אלף שנים פחות שבעים,
930 שנה.
פתח ואמר בתהילים,
האם שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד?
האם שאל ממך, זה דוד המלך שביקש חיים מהקדוש ברוך הוא.
כי כשברא הקדוש ברוך הוא את גן עדן,
הטיל בו את נשמת דוד המלך,
וראתה הנשמה שאין לה חיים.
והייתה עומדת כל יום לפני אדוני.
וכאשר ברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון,
אמר ממנו יהיה קיומו של דוד.
ומהאדם הראשון קיבל דוד שבעים שנה של חיים.
לפי הסדר הכתוב כאן, יוצא שנשמת
דוד המלך נבראה לפני נשמת אדם הראשון.
כי כשברא הקדוש ברוך הוא את גן העדן, הטיל בו את נשמת דוד המלך,
והר נשמה ראתה שאין לה חיים,
ועמדה לפני ה' כל יום.
וכאשר ברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון,
אמר ממנו יהיה קיומו של דוד.
ומהאדם הראשון קיבל דוד 70 שנה של חיים.
אך כשחטא האדם הראשון,
נפגמו אותן השנים מזוהמת הנחש,
והתבטלה מתנה זו.
והיה צריך מתנה חדשה של חיים,
וניתנו לו על ידי האבות,
אברהם, יעקב ויוסף.
אבל יצחק לא נתן לו כלום, והטעם מבואר שם על פי הסוד.
אברהם נתן לו חמש שנים,
שהיה ראוי אברהם לחיות 180 שנה כמו יצחק.
בדרך כלל כל בן צריך להגיע לגיל אבותיו.
וחמש שנים לפני הגיל שאביו נפטר, הוא צריך לדאוג.
למה זה הזמן המסוכן, אם הוא יגיע לימי חייו או לא יגיע?
אז יצחק, אברהם אבינו חי 175 שנה,
והיה צריך לחיות כמו הבן שלו, לפחות יצחק. רק הורידו לו בגלל עשיו, שלא יראה בצהרת עשיו.
הורידו לו חמש שנים. החמש שנים האלה ירדו בשביל לתת אותם לדוד.
יעקב היה ראוי לחיות 175 שנה
כמו חיי אברהם,
אך הוא חי רק 147 שנים.
ואם כן, נחסרו ממנו 28 שנים
שנתן אותם לדוד.
ונמצא, אם כן, שאברהם ויעקב ביחד נתנו לדוד המלך 33 שנה מחייהם.
יש לשאול, למה משווים את חיי יעקב לחיי אברהם ולא ליצחק?
יוסף חי 110 שנים,
והיה ראוי שיחיה 147 שנים כחיי אביו יעקב.
ונחסר ממנו 37 שנים,
שנתן אותם לדוד.
ובזה הושלם לדוד 70 שנה,
ובשנים האלו שנתנו לו האבות,
אברהם, יעקב ויוסף, חי דוד בעולם 70 שנה.
וזה מיישב את שני המקורות שאומרים,
ושהאדם הראשון נתן 70, ושהאבות נתנו 70. אבל הזוהר מסביר שחטא האדם הראשון,
נפגמו אותם השנים מזוהמת הנחש.
ולכן התבטלה מתנה זו שלא יקבל את השנים המזוהמות האלה דוד המלך
וקיבל מתנה מהאבות הקדושים
מאברהם יעקב יוסף.
הרמה מפאנו בספר עשרה מאמרות אומר
אמרו על דוד בהגדה שישי אבי בזקנתו היה פורש מאשתו.
אין ספק אצלנו שזה היה ממידת חסידות
שמה שאמרה התורה לא יבוא עמוני ומואבי פירושו מואבי ואפילו מואבית.
זאת אומרת
שכן הלכה זו הייתה רופפת ביד אותו הדור
וישי הצדיק
להוציא את נפשו מן הספק
ולקיים בעצמו ולחרב אל תנח ידיך ביקש לבוא אל שבחתו.
זאת אומרת לאשתו הוא חשש בזקנותו אבל יש מצווה לערב אל תנח ידיך שגם יביא ילדים בזקנותו.
לכן ביקש לבוא אל שפחתו ויש פה איזה פלפול שמסביר מה זה העניין.
בכל אופן
מה עשתה השפחה הנאמנת?
מסרה סימנים לאשתו של ישי
שהייתה באותה שעה שנואה לבעלה למעלתה
כמו שמובא בלאה בפרק ידיך
ומאותו מעשה נולד דוד
כמו הלידה של ראובן
שיש לחוש בזה ובזה מבני תמורה למראה עיניים.
הרוצה יפלפל בזה.
אמנם יודע צדיקו של עולם דין דלים שהיו נשמותיהם של אלה צריכות לצאת לאוויר העולם בחשי.
בלי פרסוק.
והרמה מפנו בספר גלגולי נשמות מגלה לנו דבר מדהים.
הגר שפחת שרה
היא זאת שהייתה שפחת ישי.
ועתה היא נתקנה.
כי בראשונה הגר ותרא כי הרתה
ותקל גברתה בעיניה.
הגר זלזלה בשרה אמנו בגלל שהיא ראתה שהיא הרתה
ושרה לא הרתה.
והייתה מבזה את כבוד גברתה שרה אמנו.
ופה בגלגול הזה לא רצתה לקבל את דברי רבה ישי,
הוא היה האדון שלה והיא הייתה שפחה שלו,
שציווה עוון האלה.
והגידה הדברים לגבירתה ויצא ממנו דוד וממנו יבוא משיח בן דוד.
אז התיקון
נעשה על ידי ההגר שבא בגלגול שפחת ישי.
מוסיף על זה החידה הקדוש,
כשהוכר עוברה אמר ישי לבניו
שהוא היה פרוש ממנה כמה שנים.
פתאום רואים אותה הרה.
הילדים שואלים מאיפה זה?
הוא אומר להם, אני מנותק ממנה שנים.
ואם כן, זנתה.
מסקנה של ישי,
זאת אומרת, הוא לא ידע בכלל שהוא היה איתה.
והבנים היו רוצים להורגה וגם לעובר.
בספר פתח עיניים
הוסיף שהטעם שאשת ישי
לא גילתה את הדבר, למה היא לא גילתה להם?
זה ממך, כמו שאמרה
תמר.
כי היא לא רצתה להלבין את פני בעלה
ולא רצתה גם למסור את שפחתה,
להגיד שהיא גילתה לה
כשהם התחלפו.
ואמר להם ישי,
בשעה שהילדים רצו להרוג אותה,
ואת הבן שלה, את דוד,
אמר להם, אל בניי,
כי יצא לעז עליכם שגם אתם ממזרים.
הרי אשת איש היא מזינתה,
הבן ממזר.
ואם יש אחד כזה, מי אמר שכל האחרים לא כאלה?
אז יצא עליכם שם של ממזרים.
לכן הניחוה שתלד,
תניחו לה שהיא תלד, הוא אמר להם ישי,
ויהיה ילד כמו עבד שלכם.
ולכן היה דוד המלך עליו השלום בצאן,
מאוס ומובדל,
עד שבא שמואל הנביא וגילה דבר שהוא בן כשר לאביו ולאמו ומשכו למלך.
איזה הפתעה.
לא יאומן כי יסופה.
במסכת סנדרין דף קובזן כתוב
אמר רב יהודה, אמר רב לעולם הלוי, אדם עצמו לידי ניסיון,
שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל.
אמר לפניו ריבונו של עולם,
מפני מה אומרים אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, ואין אומרים אלוהי דוד?
אמר לו, הנה הוא מניח.
ניסו לי, הם עמדו בניסיונות.
אתה לא מניסית לי, אתה לא עמדת בניסיון.
אמר לפניו, ריבונו של עולם, נשאני,
שנאמר בחנני אדוני ונשאני.
אמר ל...
מנסה לך
בעביד נמילתא בדך
דלדידהו לא דעתי נוהו
ואילו ענק עמודן לך דמנסה לך בדבר ערווה.
אומר, אתה יודע מה, אני אנסה אותך,
ואני אעשה לך דבר,
להם אני לא הודעתי במה אני מנסה,
ולך אני יודע במה אני מנסה, וזה יהיה בדבר חרווה.
מיד,
ויהי לעת הערב ויקום דוד מעל משכבו,
אמר רבי יהודה,
מה זה מעל משכבו?
שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום.
ונתעלמה ממנו הלכה
אבר קטן יש באדם,
משביעו רעב ומרעבו שבע.
דוד המלך היפך משכבו, פירושו שימש ביום.
ולא בלילה, למה? כדי שלא להיכשל.
כשהיו באות
נשים המראות לו דמים וכל מיני דברים,
ושלא ייתן עינו או משהו וייכשל.
לכן היה משביע את עצמו, כמו שאומרים ביום, ולא ידע את הדין, ההלכה,
מה שאמרנו.
ויתהלך על גג בית המלך,
ויר אישה רוחצת מעל הגג,
והאישה טובת מראה מאוד.
בת שבע,
עבד כאי חיפה רעשה תותה חלתה.
אתה שטה, אני דמי לה, כי ציפרת.
פתק בגירה.
פתקל אכלתה.
איגל יהא וחז יהא.
מיד וישלח דוד וידרוש לאישה, ויאמר, הלא זאת בת שבע,
בת אליעם, אשת אוריה, חיתי.
וישלח דוד מלאכים ויקחיה,
ותבוא אליו וישכב עימה,
והיא מתקדשת מטומאתה,
ואתה שובל ביתה.
היינו דכתי בחנת ליבי,
פקדת לילה,
צרפתני בל תמצא, זמותי בל יעבור פי.
אמר איכו זממה, נפל בפומי, דמנדסני לי, ולא אמר כי המלתה.
רש״י אומר, היה מהפך את משכבו של לילה לשל יום,
שהיה משמש מיטתו ביום כדי שיהיה שבע מתשמיש,
ולא יהרהר חרישה כל היום,
ונתעלמה ממנו הלכה שמשביע עברו בתשמיש רעב ומרבה תאווה.
מה זה חלטה? היא הייתה
רוחצת על הגג, והיה חלטה, מין כוורת כזאת, כמו מקלחון.
והוא ראה ציפור שם שעפה, והוא שלח עץ לפגוע בציפור,
ופגע בכוורת, בחבל שמחזיק את הכוורת, וזה
היכה וש...
עבר אותה,
ופתח ושבר את האלתה, את המקלחון הזה,
וראה אותה
כמות שהיא,
ואז ביקש לקרוא לה וכולי, ואז התברר שזאת בת שבע, בת אליעם וכולי.
ואחר כך היה מתקדשת מטומאתה, פסקה טומאתה, ולא באה עליה כשהיא נידה.
ואחר כך מה אמר?
אמר, פקדת לילה, על מעשה לילה פקדתני מוכן לעמוד בניסיון של דבר עבירה,
צרפתני בל תמצא, חשבת לצרפני
שאני אהיה נקי וטהור מדבר עבירה, ולא מצאתני נקי.
איכו זממה נפל, איי איי איי, מי יתן ויהיה בפי רסן?
ואפשר לעכב את דברי שלא אמר דבר זה של בחנני,
עשיתי טעות,
שביקשתי שתבחן אותי,
ומהיום זמותי בל יעבור פי, מהיום כל מחשבה שתהיה לי, אני שוקל אלף פעמים להוציא מהפה איזה דבר וכולי וכולי.
ההמשך מבואר
במזמור תהילים.
דוד המלך, בשעה שהראה לו המעשה הזה,
פחד.
וואי, וואי, וואי.
והאיש העטס ליק דומה קמא קודשא בריחו.
בא המלאך ששמו דומה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לו,
כתוב בתורה, ואיש אשר הנאף את אשת איש,
אשר הנאף את אשת רעהו, מות יומת הנואף והנואפת.
וכתוב, ואל אשת עמיתך לא תיתן שכבתך לזרע לתום אהבה.
דוד, שקלקל ברית בערבה, מהו?
שואל דומה.
אמר לה קודשא בריחו, דוד זכאהו.
דוד זכאי.
עוברית קדישה על תיקוני הקיימה.
דאגלי קדמא דיסדמנת לבת שבע מיום עדית בריאלמא.
אמר לו דוד המלך הוא זכאי כי היא הייתה מזומנת
לא מששת ימי בראשית.
היא המיועדת לו.
בת שבע.
אל תשכחו שמבת שבע יצא שלמה המלך
שבנה את בית המקדש.
ממעשה זנונים לא היה נותן הקדוש ברוך הוא שיצא בן כשר כזה ויבנה את בית המקדש, כן?
אז מה אומר לו דומה?
אומר לו אי קמך גלי קמא לא גלי.
טוב, אתה יודע וגלוי לפניך שאם זומן...
זומנת לו מששת ימי בראשית הוא שקרא לה מהגג מאיפה הוא יודע שהיא מזומנת לו מששת ימי בראשית
אמר לה ותו בהיתר אהבה מדהבה וגם זה היה בהיתר
גם מה שהוא קרא לה מהגג זה היה בהיתר
דאכל הנון דעה לו לקרבה לא על חד מינאי ועד דאפטר בגט לאנטאטה
כל מי שיוצא למלחמה באותה עת היה נותן גט לאשתו
ואם הוא נפטר יש לה גט ביד למה שהיא לא תהיה עגונה
אם הוא לא חזר מהמלחמה קודם כל היא פתורה ולא צריך להביא ראיות ועדויות ולדעת מת לא מת נחטף שבוי מה לא יודע
אז לכן כשהוא לקח אותה
היא הייתה מגורשת
אמר לה
היה צריך להמתין שלושה חודשי הבחנה להבחין בין עובר של הבעל
לבין עובר שיכול לצאת ממנו צריך להמתין שלושה חודשים תשעים יום
אמר לה במאי אוקי מילה באתר דחיישינן דהי מעוברת
בגלדי קדמאי דהאוריה לא קריבה לעלמין.
אומר מה שאתה אומר שיש חשש שהיא הייתה מעוברת והוא בא על המעוברת
אז גלוי לפניי אוריה בעלה
לא התקרב אליה מעולם
דהש מי חתים בגבי לסהדותה
שאני החתמתי את שמי בשמו של אוריה לעדות
שלא נגע בה.
כתוב אוריה וכתוב אוריהו.
אוריה מה יש בסוף? היות ואוריהו מה יש בסוף?
ה' וו', שם ה' מלא.
שמי חתום בהדי דהלא שימש בה לעלמין.
מעולם לא נגע בה.
אמר להם ארדא עלמא
העם אדא אמרית
זה מה שאתה אומר? אומר לו דומא.
איכא בח גלי דהלא שכיף בעדה אוריה כמא מגלי.
לך גלוי שהוא לא היה איתה אבל הוא מאיפה יודע אם הוא היה איתה או לא היה איתה.
האבל אל אורך אלא טלאץ ירחי היה צריך להמתין שלושה חודשים.
ותו אי ידעת אלוהים.
שכיבעדה לעלמין.
עמי שדר לדוד ופקיד עלה לשמשה באנטטה.
אומר לו, רגע, רגע, ואם אתה אומר,
אם הוא אפילו היה יודע שהוא לא היה איתה,
למה הוא שלח דוד וציווה עליו לשמש את אשתו, ככתוב,
רד לביתך ורחץ רגליך,
בלשון נקייה?
לך, לך,
הביתה אתה חזרת מהמלחמה, תפקוד את אשתך.
למה הוא אמר, אם הוא יודע שהוא אף פעם לא שימש איתה,
מה הוא שולח אותו?
מנסה, דומה, לסתור את דברי הקדוש ברוך הוא.
אומר לו הקדוש ברוך הוא, ודאי, ודאי, דלא ידע.
הוא לא ידע בכלל.
אבל יתיר מתלת ירחי אוריך,
אבל הוא המתין יותר משלושה חודשים.
למה?
דהא ארבע ירחי אהבו, עברו ארבעה חודשים.
דהא חטננן, כך למדנו, שנינו.
בחמישה ועשרים בניסן
עבר דוד קרוזה בכל ישראל.
בכל ישראל העביר דוד קרוז,
ואהבו עם יואב בשבעה יומים דה סיון,
ואזלו וחבלו ארעד בני עמון, יצאו למלחמה נגד בני עמון,
סיון ותמוז.
ואף באלול השתהו שם,
ובארבעה ועשרים באלול,
הווה מדאהבה מבת שבע, זאת אומרת עברו למעלה מארבעה חודשים.
וביומא דה חיפורי,
זאת אומרת זה היה בארבעה ועשרים באלול,
אחרי ארבע עשרה יום, שבועיים,
וביומא דה חיפורי מחל לקודשה בריגוה וחובה.
הקדוש ברוך הוא מחל לו כבר על החטא.
איזה חטא? תכף נבין.
ואית דאמרי, יש אומרים, בזן באדר עבר כרוזה והתכנסו בחמיסר
דאייר ובחמיסר באלול,
הווה מיהווה מבת שבע.
וביומא דה כיפורי את בשר,
גם אדוני יעביר חטאתך לא תמות.
מה היא לא תמות?
לא תמות בידו של דומא.
דומא רצה לקחת את נשמתו של דוד,
והקדוש ברוך הוא אמר לו,
העברתי את חטאתך, לא תמות.
אמר דומה
מארי דעלמא
האמין לך חדה אית לי גבי
דאיו אבטח פומה ואמר חי אדוני כי בן מוות האיש העושה זאת.
שבא נתן הנביא ואמר לו את המשל מכבשת הרש,
שהעשיר לקח את כבשת הרש ושחט אותה בשביל האורח וזה. מה דינו?
מה פסק דוד?
חי אדוני כי בן מוות האיש עושה זאת.
אז הוא אומר דומה.
הוא בעצמו פסק שהוא חייב מיתה.
והוא דן לנפשי, הוא דן את עצמו.
טרוניה אית לי עליה, יש לי טרוניה עליו.
אמר לו הקדוש ברוך הוא
אין לך רשות.
אמר לי לט לך רשות.
אתה לא יכול לגעת בו.
לאמה דהא אודי לגבי ואמר חטאתי לאדוני ובגלל שהוא אמר זאת אין לך רשות לגעת בו.
שב בתשובה.
וכל זה אומר לו באף על גב דלא חב
והוא לא חטא
והוא לא חטא.
כל מה שתרץ הקדוש ברוך הוא זה שהוא לא חטא. היא הייתה מגורשת והיא הייתה מזומנת לו מששת ימי בראשית ועברו שלושה חודשי אבחנה.
הוא לא חטא.
אז על מה הוא אמר חטאתי?
אבל במה שחטא באוריה עונשה כתבית עליה וקיבל.
ומה שהוא חטא הוא חטא באוריה. באוריה הוא עשה חטא
ועל זה כתבתי עליו שמגיע לו עונש והוא קיבל עליו.
מיד אדר דומא לאתרי בפחי נפש.
עזר בפחי נפש דומא לא הצליח לקחת נשמת דוד.
ועדה אמר דוד לולא אדוני עזרת לי כמעט שכנה דומא נפשי.
דומא היה לוקח לי את הנפש אם אתה לא עזרת לי.
דאה אבה אפיטרופא דלי אתה הייתה הסנגור שלי.
כמעט שכנה. מה זה כמעט?
מה זה כמעט?
כחוטא דקיק.
כשיעור דיד ביני לבין הסטרא אחרא. חוט דקיק.
כההוא שיעור אהבת דלא שכנה דומא נפשי.
ובגין כך בעלי סתמרה ברנש דלא ימע מילה כדוד, לכן לעולם ייזהר אדם שלא יאמר דברים כמו דוד
בגין דלא יאכל למימר לדומא כשגגא היא
זה דומא הוא לא ותרן, ראיתם? הוא יודע לטעון טענות
ואתה לא תוכל לטעון אחר כך שגגא היא
כמו שהיה לדוד
ורק הקדוש ברוך הוא ניצח לו בדין
מה אמר דוד המלך לקדוש ברוך הוא?
לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי
מה זה לך לבדך?
אלא בגין דאיתחובין דחתה ברנש לקדשא בריכו ולא לבני נשא ואיתחובין דחתה לבני נשא ולא לקדשא בריכו ואיתחובין דחתה לקדשא בריכו
בלחודי ולא לבני נשא ודוד מלכה חב לקדשא בריכו בלחודי ולא לבני נשא
זאת אומרת יש פעמים שאדם יחטא
לקדוש ברוך הוא ולאנשים,
לפעמים אדם חוטא לבני אדם ולא לקדוש ברוך הוא,
ולפעמים חוטא לקדוש ברוך הוא ולא לבני אדם,
והוא חטא רק לקדוש ברוך הוא.
בעוד חמש דקות מנחה.
ואי תמא חבו חוה דבת שבע,
אם תאמר שהוא חב
חוב גם לבת שבע,
לעמד אתנא מן דעתי על ערווה עשרה על בעלה,
וחב לחברי וחב לקדוש ברוך הוא,
אדם שהיה עם אשת איש,
הוא בעל ערווה, הוא אוסר אותה על בעלה,
הרי שהוא חויב גם לחברי,
גם לאנשים וגם לקדוש ברוך הוא.
אז איך אתה אומר שהוא היה חייב רק לקדוש ברוך הוא?
לאו אחיהו, דעו דעת אמרת בהיתר אהבה,
והוא עשה את זה בהיתר,
ודוד דילה נקט את שלו לקח, וגט היה לה מבעלה.
עד שהוא לא יצא לקרב,
שכך היה המנהג של כל ישראל, שנותנים גט זמן
לאישה כל היוצא לחיל,
וכן עשה אוריה לבת שבע,
וגם לאחר שעבר זמן,
והייתה פטורה מהכל, נתן לה דוד,
וכל מה שעשה עשה בהיתר.
למה?
דאילמלא לב הכה באיסור אהבה, אם לא זה היה באיסור.
אז איך היה מתיר לו הקדוש ברוך הוא להישאר איתה?
הרי אסורה לבעל ולבועל.
אז איך הוא התיר לו להישאר איתה אם זה היה אסור?
מה היינו דחטיב לסעדותא, ולכן השם הכתיב בתורה,
וינחם דוד את בת שבע.
אשתו איך אתה קורא לה אשתו אם היא אסורה הכתוב מעיד שאשתו
צהדותא עדות שאשתו ודאי אשתו ובת זוגו הייתה
והיא מזומנת הייתה לו מיום שנברא העולם
וזה עדות שלא היה חוטא דוד בבת שבע
אז מה כן החוב שהוא חייב
כלפי קוד שבריחו
רק הקדוש ברוך הוא ולא לאחר
שהוא הרג לאוריה בחרב בני עמון
ולא כתלה בשעתדה אמר לו ואדוני יואב
כשהוא בא מהקרב
הוא ראה אותו את אוריה החיתי אז סיפר לו אוריה החיתי
את הסיפור מה קורה בקרב ואמר ככה ואדוני יואב
לא אמר ואדוני המלך
זה נקרא מורד במלכות
וחייב מיתה
והיה צריך להרוג אותו באותו רגע
דהה דוד אבל ריבון עליה ולא יואב מי הריבון על אוריה דוד המלך ולא יואב
והכתוב מוכיח
אלה שמות הגיבורים אשר לדוד
לא כתוב אל הגיבורים
אשר ליואב
אלא לדוד
ולא הרג אותו באותה שעה
והרג אותו בחרב בני עמון
והפסוק אומר ולא נמצא איתו דבר
רק בדבר אוריה חיתי רק
למעט בה
רק בדבר אוריה
בדבר אוריה לא באוריה הוא לא חטא באוריה
במעשה שהוא עשה
אלא בדבר אוריה
שאוריה אמר בדברו, אדוני יואב,
היית צריך להוציא אותו להורג מיד.
ואמר הקדוש ברוך הוא, ואותו הרגת בחרב בני עמון. מה הבעיה?
מה הבעיה?
אלא כל חרב בני עמון
היה חקוק בחיוויה עקים,
נחש מפותל, כמו חיל הרפואה בישראל, כמו משרד הבריאות.
כן?
נחש עקום. נחש עקום. למנצח. דיוק נד דרקון.
וזו העבודה הזרה שלהם.
אמר הקדוש ברוך הוא, נתת כוח לאותו שיקוץ?
שהם יהרגו את אוריה, חיילים יהודים יהרגו אותם במלחמה עם החרב שיש עליה סמל של עבודה זרה?
למה? בגלל שבאותה שעה שהרגו בני עמון לאוריה ועוד רבים מבני ישראל,
והתגברו באותה שעה בחרב בני עמון,
כמה תוקף וחוזק נתת לעבודה זרה למעלה,
כמה, כמה חילול השם היה מזה.
ואית המה אוריה לא הווה זכאי,
כיוון שכתוב עליו אוריה חיטי.
אבל אולי תגיד שאוריה בכלל לא היה זכאי, כי הוא היה גוי, חיטי.
אומר לא בהחל, לא, זכאי היה.
זכאי היה.
אלא שהוא היה ממקום שנקרא חיטי.
כמו שאומרים, ויפתח גלעדי.
הוא היה אוריה חיטי על שם מקומו.
ולכן בדבר אוריה חיטי,
בשיקוץ בני עמון, התגבר על מחנה אלוהים,
והמחנה של דוד
הוא דיוקן ממש למעלה,
ובאותה שעה שפגם דוד את המחנה שלו,
פגים לאל המשרית האחרה.
ועלדה, אמר דוד, לך לבדך חטאתי.
לבדך ולא לאחר.
וזה היה החוב שחב לגביו,
וזה מה שנאמר בדבר אוריה,
וזה מה שכתוב בחרב בני עמון.
לסיכום, דוד,
בדיחא דמלכא אבה.
תמיד היה דוד המלך אוהב להתבדח, אוהב לדבר.
היה לו הומור מיוחד.
ואף על גב דאבה בצערה,
אחרי שהמקרה קרה והכול.
כיוון דאבה קמא מלכה
תב
לבדיחותי קמא דאבה, חזר להתבדח.
ובגין לבדך למלכה אמר
למרי עלמא, הוא אומר לקדוש ברוך הוא.
הנא אמנה בחנני נא וחנני אדוני ונשאני.
ואת אמרת דלא אכול לקיימא בניסיונך. ואתה אמרת לי שאני לא אוכל לעמוד בניסיון, נכון?
אה חבנה.
אתה יודע למה אני, יעלה ויבוא. למה אני התחייבתי?
למען תצדק בדובריך
ויהיה מלכה קשות.
דאב אלמלא לא חבנה, יהיה מילה דלניק קשות,
ויהיה מלך ברקניה.
אם אני לא הייתי חוטא,
אז הדיבור שלך לא היה אמיתי. אתה אמרת לי שאני לא אעמוד בניסיון.
ואני,
אם הייתי לא חוטא, לא אתה, אתה לא היית צודק, היית אומר דברים לא נכונים.
איך אני אעשה כזה דבר שאתה,
ריבונו של עולם,
יצא המילה שלך לא נכונה?
לכן הייתי מוכרח לחטוא למען תצדק.
בדבריך דלמלא לא חבנה כך אשתא דחבנה בגין דלווה מלך קשות שיהיו דבריך אמת
אז יהיבנה עתר לצדקה מלך ולכן למען תצדק בדבריך ותזכה בשופטיך
על מה שאתה שופט אותי גם
וזה חזר דוד לאומנותו ואמר אפילו בתוך הצער שלו מלין דבדיחותא למלכה
תנינן לב דוד את תחזי להו עבדה בכלל לא היה ראוי דוד המלך לאותו מעשה דהי הוא אמר ולבי חלל בקרבי
הכהו אבל אמר דוד בלבה אתרי נחלין בחד דמה ובחד רוחה יש שני
הכלות בתוך הלב אחד עם דם ואחד עם רוח יעלה ויבוא ההוא חד דמליה דמה יש בו מקום דיור ליצר הרע
אבל הלב שלי לא כך
הוא היה ריקן
ולא נתתי דיור
לדם הרע לשכון בי היצר הרע לבי ודאי חלל בלי דיור רע
וכיוון דאחה לא התחזי דוד לאורחו בה דחיו לא היה ראוי לאותו מעשה
אלא כדי לתת פתיחו דפומא לחייוויה לתת
דרך למעלה תשובה לחזור בתשובה
אם יאמרו דוד המלך התחייב עבר חטא
ושב בתשובה ומחל לו הקדוש ברוך הוא
כל שכן בני האדם
ועל זה נאמר
אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו
ועוד כתוב ודוד עלה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי והוא הולך יחף
למה הוא הולך עם ראש חפוי ויחף?
אלא נזוף אבל הוא עשה את עצמו נזוף
אפילו שהוא חזר בתשובה והשם קיבל תשובתו
עשה עצמו נזוף כדי לקבל עונש והעם היו רחוקים ממנו ארבעה עמות
זכאה ובדדה דהכי פלח למרא
ואשתמודה וחווה
להטבה מיניה בטיובתא שלמתא אשרי מי שזוכה
לעבוד את בוראו כמו דוד המלך
ומכיר בעוונותיו וחוזר בתשובה שלמה אמן.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.