תולדותיו של דוד - חלק ב | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 23.09.2021, שעה: 19:36
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום אהרון בן אביגיל וראובן לרפואת הנפש והגוף,
תשובה שלמה לכל המשפחה בכלל כל עם ישראל, אמן ואמן.
חסידותו של דוד המלך
וילך דוד ויעל את ארון האלוהים מבית עובד אדום,
חיר דוד בשמחה,
ויהי כי צעדו
נושאי ארון אדוני
שישה צעדים,
ויזבח שור ומרי,
ודוד מכרכר בכל עוז לפני אדוני,
ודוד חגור אפוד בד,
ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון אדוני בתרועה ובקול שופר.
והיה ארון אדוני בא עיר דוד,
ומיכל בת שאול
נשקפה בעד החלון,
ותרא את המלך דוד מפזז ומחרכר לפני אדוני,
וטיבז לו בלבה.
וישוב דוד לברך את ביתו,
ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד,
ותאמר, מן נכבד היום, מלך ישראל,
אשר נגלה היום לעיני עמות עבדיו,
כי הגלות נגלות אחד הריקים.
ויאמר דוד אל מיכל,
לפני אדוני אשר בחר בי מאביך
ומכל ביתו
לצוות אותי נגיד על עם אדוני, על ישראל,
ושיחקתי לפני אדוני,
ונכלותי עוד מזאת,
והייתי שפל בעיניי,
ועם האמהות
אשר אמרת עמם איכבדה.
המדרש רבה אומר,
ודוד מכרכר בכל עוז לפני אדוני.
בואו ראה כמה ביזה דוד עצמו לכבודו של הקדוש ברוך הוא.
היה לו לדוד להיות מהלך לפניו סתם
כמלך לבוש בכלי מלכותו.
לאו,
אלא לבש כלים נעים לכבוד אהרון.
ומשחק לפניו מה שאפשר לומר,
שנאמר, ודוד מחורבל במחיל בוץ
בכל הלוויים הנושאים את הארון.
וכתוב, ודוד מחרקר בכל עוז לפני אדוני.
מה הוא בכל עוז?
בכל כוחו.
מה הוא מחרקר?
שהיה מקיש ידיו זו על זו ותופח בו, אומר, קירי רם,
אדוני רם.
והיו ישראל מריעים
ותוקעים בשופרות ובחצוצרות
וכל כלי שיר.
כיוון שבאו לירושלים,
היו כל הנשים מציצות על דוד מן הגגות
ומן החלונות,
וראו אותו מרקד ומשחק,
ולא היה אכפת לו.
עד האהוד הכתיב
והיה ארון אדוני בעיר דוד,
ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון,
ותראה את המלך דוד מפזז ומחרקל לפני אדוני,
בטי ואזלו בלבה.
הרי לך שאשתו נשקפה עליו,
ומנין שכל נשי ירושלים כן,
שכן היא אומרת לו,
מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני
אמהות עבדיו, כי יגלות נגלות אחת עריקים.
כיוון שראתה אותו משים עצמו כהדיוט,
כאדם פשוט,
נתבזה בעיניה.
מה הוא מפזז ומחרקר?
איך היה עושה?
אמרו ריבותינו,
היה לבוש בגדי זהב סנונין דומין לפז.
דהיינו מזוקקים.
והיה מכה בידיו זו על גב זו וטפח.
כיוון שהיה מחרקר, קיר ירם היה מפזז.
מה הוא מפזז?
שהיה הזהב המסונן שהיה עליו, קולו פוזז.
מצלצל בפעמונים.
כמו פעמונים.
יכול, לא היה דוד עושה יותר מזו,
בזה הוא הסתפק?
לאו.
אלא הופך אספירס ומשבר לפניו.
הופך כפות רגליו למעלה וקופץ.
ויש אומרים שאירים שולי גלימתו כדי שיוכל לרקד.
הופך רגליו למעלה וקופץ, זאת אומרת שהיה עושה סלטות.
שכן כתיב במקום אחר ותראה את דוד המלך.
מלך מרקד ומשחק
ותיבז לו בלבה.
והיו כל הנשים מציצות עליו מן הגגות ומן החלונות, ולא אכפת לו.
וכך אמרה לו מיכל,
של בית אבי היו צנועים כל כך,
ואת עומד ומגלה לבושך כאחד הריקים?
כיוון שגמרה דבריה, אמר לה,
וכי לפני מלך בשר ודם שחקתי?
ולא לפני מלך מלכי המלכים שחקתי,
אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו.
ואילו היה אביך צדיק יותר ממני,
היה אלוהים בוחר בי ופוסל בבית אביך?
אמר לה, של בית אביך,
היו מבקשים כבוד עצמן ומניחים כבוד שמיים,
ואני איני עושה כן,
אלא מניח כבוד עצמי ומבקש כבוד שמיים.
זה שאמר, ונכלותי עוד מזאת,
אני מוכן להיות עוד יותר קל מזה.
אין לך אדם בישראל
שביזה עצמו על המצוות יותר מדוד.
זה שאמר דוד לפני האלוהים,
תהילים קל,
אדוני לא גבה ליבי,
מתי?
בשעה שמשחני שמואל למלך
ולא רמו עיניי,
מתי?
בשעה שהרגתי את גוליית
ולא הילכתי בגדולות, מתי?
בשעה שהחזירוני למלכותי
ובנפלאות ממני, מתי?
בשעה שהעליתי את הארון.
אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו,
כשם שהתינוק הזה אינו מתבייש להתגלות לפני אמו,
היא מפשיטה אותו, עושה איתו מה שהיא רוצה, התינוק לא מתבייש.
כך שיוויתי נפשי לפניך,
שלא נתביישתי להתבזות
לפניך לכבודך.
כגמול עלי נפשי.
כהן,
ינוקה,
דנפק ממעיד אימי,
ואין בו רוח גסה לינוק משתדי אמו.
כן, הבת נפשי עלי,
שאיני מתבייש.
יש ללמוד תורה אפילו מקטני ישראל.
כהן תינוק שיוצא מהמאיים של אמא שלו, הוא לא בעל גאווה שהוא לא יינק מאמא שלו.
הוא יונק.
ככה אני הייתי יונק תורה מכל אחד, אפילו מהקטנים בישראל.
בגלל הכבוד שלך והתורה שלך.
אמר רבי עדה בר חנינא.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה שיווית עצמך לגמול?
היאך.
כשם שאין לתינוק הזה עוונות,
כך אין לך עוונות.
שנאמר,
גם אדוני העביר חטאתך לא תמות.
מכאן התלמד,
שאין אדם רשאי לנהוג גאווה לפני המקום,
אלא צריך אדם להתבזות על כבודו לפני השם.
אל תתהדר לפני מלך.
כשהכהן גדול היה צריך להוציא את הדשן בידיים שלו.
כל הזמן הוא עובד עם כלי זהב,
כלי כסף,
אבל דשן,
שזה הג'יפה של הג'יפה שיוצא שם,
בידיים לקחת.
אל תתהדר לפני מלך.
רבי בשם רבי אלעזר אמר, מה היה דוד עושה?
נוטל נבל וכינור.
זה חיזוק לקנישתא.
נוטל נבל וכינור,
והיה נותן למרשותיו,
והיה ננער בחצי הלילה,
והיה מנגן בהן.
והיו חכמי ישראל שומעים קולו ואומרים,
מה דוד המלך?
הרי הוא עוסק בתורה בשירות ותשבחות.
אנו על אחת כמה וכמה נמצאו כל ישראל עוסקין בתורה, מחצות לילה,
בזכות דוד המלך.
מלך יכול לישון עד שעה שלישית ביום,
והוא חצות לילה אקום להודות לך.
אמר רבי לוי, חלון היה פתוח למעלה ממיטתו של דוד,
ופתוחה לצפון.
והכינור היה תלוי כנגדה,
והייתה רוח צפונית יוצאה בחצי הלילה,
ומנשבת בו ומנגן מאליו.
מדרש תנחומא בעלותך פרק יו.
אמר רבי שמעון חסידה,
כינור היה תלוי למעלה מן מיטתו של דוד,
כיוון שהגיע חצות לילה,
רוח צפונית מנשבת בו ומנגן מאליו.
מיד היה עומד דוד וכל תלמידיו,
והיו עוסקין בתורה,
והיו יגעין ומנדדין שינה מעיניהם,
והוגין בתורה עד עמוד השחר.
וכך היה אומר דוד,
עורה כבודי,
עורה הנבל וכינור,
אעיר השחר.
דרך השחר להיות מעורר בני אדם, אבל אני מעורר את השחר.
דבר אחר, עורה כבודי.
מהו כבודי?
מפני הכבוד של יוצרי,
שהיה יצרו אומר לו,
דוד,
הלוא אתה מלך,
דרך המלכים להיות ישנים עד שלוש שעות,
ולמה אתה עומד בחצות לילה?
והיה אומר לו, עורה כבודי,
אין כבודך לפני כבוד יוצרך כלום.
לכן נאמר, עורה כבודי,
עורה הנבל וכינור אעיר השחר.
זאת אומרת, יצרר רעי בה לפתות אותו. מה לך לקום כל כך מוקדם? אתה יכול לישון עד שעה תשע בבוקר, מה קרה?
תחזי, זוהר, פרשת וישלח,
דף קע, חטא.
דוד, מלכה, כל יומו, אהבה משתדל בפולחנה דקוט שבריכו.
היה משתדל בעבודת השם כל יום.
באהבה קם בפלגות לילה,
ליליה, והיה קם בחצי הלילה.
ומשבח ומודה בשירים מתושבחן.
בגין להתתקנה דוכתה במלכות דלעילה, כדי לתקן
את מקומו במלכות העליון.
דחד יתער רוח צפון בפלגות לילה.
הווי ידע דקוט שבריכו באי שעתה יתער בגין נתא דעדן להשתעשע עם צדיקייה.
צדיקייה, באותה שעה, בחצות לילה.
הקדוש ברוך הוא משתעשע בגן עדן עם הצדיקים.
ואיהו הבה קם באי שעתה והתגבר בשירים תושבחן עד דסליק צפרה.
וככה גם הוא היה כנגד הצדיקים למעלה שמשתעשעים עם הקדוש ברוך הוא.
היה מלמטה באותה שעה מגביר
שירים בתשבחות
עד עלות השחר.
בגין דחד קודשא בריכו אשתכך בגינתה דעדן.
האו קמנא דיהו בכל צדיקייה דבגינתה כולהו צייתין לקלה,
יבא ביי,
באס כל הצדיקים.
בדיקים למעלה עם הקדוש ברוך הוא היו מקשיבים לקולו של דוד המלך למטה
שנאמר בשיר השירים
היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעינים
ולא עוד אלא דחותא דחסד
משיח עלי ביממה בזכות זה שאדם מתעורר
מוקדם בימי הלילה מתחיל ללמוד
ולעבוד השם
אז נמשך עליו חוט של חסד כל היום
כמו דהתמר יומם יצווה אדוני חסדו ובלילה שירו עימי
אם בלילה
אתה שירו עימי עם הקדוש ברוך הוא
אתה לומד תורה ומשבח לקדוש ברוך הוא אז יומם יצווה השם חסדו
חוט של חסד יהיה משוך עליך כל היום
ולא עוד
אלא דהינון מלינדאו רייתא
דהיהו אמר
כולהו סלקין ומתעטרין קמא קודשא בריכו הוא
זאת אומרת כל דברי התורה
שהיה אומר דוד המלך בלילות
כולם היו עולים והופכים להיות עטרה על ראשו של הקדוש ברוך הוא
ובגין כך דוד מלכה
הוה משתדל בליליה בפולחנה דמארה
לכן היה משתדל מאוד דוד המלך מעוסק בלילה בעבודת בוראו
זוהר חלק א' דף פ״ב
תא חזי
לדוד מלכה הוה קם בפלגות לילה ליליה
דהיתם עד הווייטיב
עושכים בארסה
והוה אמר שירים תשבחן לה
אם תאמר שהוא היה יושב אולי
במיטה אולי הוא שוכב במיטה ושמה הוא היה אומר שירים ותשבחות בשכיבה או בישיבה לא
אלא ככתוב חצות לילה אקום
להודות לך
אקום ודאי בעמידה
להתעסק בשירים ותשבחות של התורה
ובגין כך דוד מלכה חי לעלמין
לכן דוד מלך ישראל חי וקיים
לעולמים
ואפילו
ביום מלכה משיחא איהו מלכה
אפילו בימי משיח
בן דוד הוא המלך
דהתנן
כך למדנו
מלכה משיחא
אי מן חייה
ודוד שמה
מי מן מי תהיה ודוד שמת.
אם המשיח יהיה מהחיים זה דוד המלך,
ואם זה מן המתים זה גם דוד.
ויהיו הבית ער בצפרה עד לא יתה,
דכתיב עורא כבודי עורא נבל וכנור העיר השער. והוא תמיד היה מתעורר
עד שלא יבוא הבוקר, דהיינו לפני כן מהלילה.
מסכת ברכות ד״ד.
לדוד
שמרה נפשי כי חסיד אני.
רבי לבי ורבי יצחק.
עד אמר,
כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,
לא חסיד אני?
שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלוש שעות,
ואני חצות לילה אקום להודות לך?
ואידך,
כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, לא חסיד אני?
שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות בכבודם,
ואני ידיים מלוכלכות
בדם
ובשפיר ובשליה כדי לטהר אישה לבעלה?
ולא עוד,
אלא שכל מה שאני עושה
אני נמלך במפיבושת ריבי
ואומר לו,
מפיבושת ריבי,
יפה דנתי,
יפה חייבתי,
יפה זיכיתי,
יפה טיהרתי,
יפה טימאתי,
ולבושתי!
אמר רב יהושע בריא דרב אידי,
מאי קרא, מאיזה פסוק לומדים את זה?
תהילים קו יט,
ואדברה ועדותיך נגד מלכים ולא אבוש.
כולם מדברים מלחמות, הצלחות, כלכלה, קבינט קורונה,
אחרית,
ואדברה ועדותיך, אני מדבר רק דברי תורה,
רק דברי תורה נגד מלכים.
בוטן רוצה להגיד משהו?
אני אומר לו, מזמורי תהילים.
זוהר!
חלק בית דף כנז.
רבי אבא פתח קרא ואמר, מזמור לדוד,
בהיותו במדבר יהודה. כל זה מראה את חסידותו של דוד המלך עליו השלום.
מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה.
מה ישנם מכל שאר תושבחן?
דלא כאמר בהן עתר שבחלון דוד מלכה,
למה פה הוא מציין איפה הוא אמר את המזמור?
למה בשאר המקומות הוא לא אומר איפה הוא אומר?
ומה ישנח הדקאמר בהיותו במדבר יהודה?
אלא לא דבל חודוי, לא רק זה לבדו,
דא ופחי נמי
בשנותו את עמו לפני אבימלך.
או בבוא הזיפים
וכן כולו,
למה הוא אומר את זה? למה הוא מציין את זה?
לאחזעה לכל בני עלמא שבחי דוד,
להגיד לנו את השבח של דוד המלך
דאף על גב דבי צער אהבה נרדף במדבר, במדבר יהודה,
בורח אל הזיפים ולפני אבימלך בורח מיד שאול,
ובכל אלה, למרות הצער הזה,
ועבור רדפי בטרי רודפים אחריו,
היה משתדל לומר שירים מתושבחן לקודשא בריחו.
בכל המצבים,
בכל הסכנות,
בכל סכנות נפש,
הוא רק אומר מזמורים משבחים לבורא.
מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו. איזה מזמור? צריך להגיד קינה.
הכל מזמורים.
חסיד או לא חסיד?
ואף על גב דבי רוח קודשה ואמר
רוח קודשה לא ושרה אללה ועד דאיהו אשתדל למשרה אללהי.
זאת אומרת,
את כל זה הוא אמר הרי ברוח הקודש,
אבל רוח הקודש לא שרתה עליו עד שהוא ישתדל שתשרה עליו.
וכן בכל אתר.
לא שר יה רוח קודשה דל אללה עד דתער עלי ברנש מתתא.
אין דבר כזה שרוח הקודש תשרה לבד סתם,
אלא זה אחרי שאדם מתעורר מלמטה.
ודוד?
אף על גב דקראטפיה בטריה ואהבה בצעריה אפילו שרוצפים אחריו באמצע, בצער גדול.
היה אומר שירים ותשבחות ברוח הקודש.
לא שבק.
שירים ותשבחן מפומה ולשבחה למרא על כלו.
אתם מבינים דבר כזה?
אדם במצבים של פחד מוות
מצליח להשרות
רוח הקודש עליו. פירושו שעם כל זה
לא שמחה,
כי בלי זה, זה לא שורה.
ואמר רבי יהושע בן לוי, מסכת מכות דוויון,
מה זה שכתוב שיר המעלות לדוד?
שמחתי באומרים לי בית אדוני נלך.
אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם.
אתה יודע מה שמעתי?
שמעתי בני אדם אומרים,
מתי ימות הזקן הזה
ויבוא שלמה בנו ויבנה את בית הבחירה ונעלה לרגל?
כי הוא לא יכול לבנות, ידיך דמים מלאו,
אז כל זמן שהוא חי,
הוא מפריע לבניין הבית.
צריך שיבוא שלמה, אז צריך שהוא ימות.
שמעתי אנשים אומרים ככה, שימות כבר הזקן הזה,
שיבוא שלמה בנו ויבנה את הבית ונעלה לרגל.
ושמחתי!
ושמחתי!
שמחתי!
באומרים לי בית אדוני נלך.
אבל כשאתה לא פה,
ושמחתי.
אמר לקדשא בריכו כי טוב יום בחצריך מאלף
טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפניי,
מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפניי על גבי המזבח.
זה דוד המלך, החסיד הגדול.
מדרש תהילים מזמור א',
ריבי נחמיה פתח,
החוכמה תעוז לחכם.
זה דוד.
מעשרה שליטים.
אלו עשרה בני אדם שאמרו ספר תהילים.
ואלו הם
אדם
במלכיצדק
שם בנוח,
באברהם
במשה
ודוד
ושלמה ואסף
ושלושת בני קורח.
זאת אומרת, החוכמה תעוז לחכם זה דוד ועשרה שליטים שאמרו את ספר תהילים.
רב הונא,
בשם רבי אחא אמר,
אף על פי שנאמרו על ידי עשרה,
לא נאמר אלא על ידי דוד מלך ישראל.
משל לחבורה של קווס...
שהייתה מבקשת לומר המנון למלך,
כנראה תזמורת,
אמר להם, כולכם נעימים,
כולכם זמרים,
כולכם משובחים,
כולכם ראויים לומר המנון למלך,
אלא איש פלוני יאמר על ידי כולכם.
למה?
שקולו ערב יותר מכולכם,
עדה עוד הכתיבו, נעים זמירות ישראל.
מי נעים זמירותיהן של ישראל?
דוד בן ישי,
שהוא אבגינוס בן אבגינוס,
הוא חשוב
בן חשוב.
מה אומר בסוף תהילים?
קלו תפילות דוד בן ישי.
לא אמר קלו תפילות דוד,
אלא בן ישי. בן ישי זה אחד מארבעה
שמתו בעטיו של נחש.
ישי לא היה צריך למות.
היה אדם שלם שלא היה בו חטא ולא היה צריך למות.
זה היה אבא ישי.
זה היה הבן שלו. אבגינוס בן אבגינוס, חשוב בן חשוב.
קלו תפילות דוד בן ישי.
במסכת מועד קטן,
דב טז.
אלה שמות הגיבורים אשר לדוד.
יושב בשבט תחכמוני,
ראש השלישי,
הוא עדינו העצני,
על שמונה מאות חלל בפעם אחת.
אחת.
מייקה אמר?
אמר רבי אבו, הכי קאמר?
ואלה שמות גבורותיו של דוד.
אלה שמות הגיבורים אשר לדוד, זה הגבורות של דוד.
מה היו הגבורות שלו?
יושב בשבט
בשעה שהיה יושב בישיבה.
לא היה יושב על גבי כרים
ולא על גבי כסתות,
אלא על גבי קרקע.
דכל קמא דאבה קיים רבי עירא היארי,
כל זמן שהרב שלו,
שקראו לו עירא היארי,
הווה מתנה לו לרבנן על גבי כרים וכסתות.
הוא היה יושב, הרב שלו, על כרים וכסתות, ומלמד את התלמידים.
כי נחנפשא דעירא יאירי נפטר
אבא מתנא דוד לא לרבנן
בהווייתים על גבי קרקע
לא יושב על קרנים וקסתות, בקרקע
היו אומרים לו להיטב מר, רק קרנים וקסתות
לא קביל עליה, לא הסכים
השפיל את עצמו בשביל התורה
אין כבוד לפני התורה
אז אלה שמות הגיבורים אשר לדוד, מה הם הגבורות של דוד? יושב בשבט, איך הוא היה יושב בישיבה על הקרקע?
תחכמוני!
אמר רב, מה זה תחכמוני?
אמר לו הקדוש ברוך הוא, הואיל והשפלת עצמך?
תהא כמוני!
תחכמוני, תחכמוני, תהא כמוני
שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה.
מה זה ראש השלישי?
המשך הפסוק.
אמרנו שהפסוק מדבר על הגבורות של דוד.
יושב בשבט על הקרקע,
בזכות זה תהא כמוני, תחכמוני.
מה זה ראש השלישי?
תהא ראש
לשלושת האבות.
תהא ראש
לשלוש האבות.
הוא עדינו העצני.
בשעה שהיה עוסק בתורה,
מעדן עצמו כתולעת.
בשעה שהיה יוצא למלחמה,
היה מקשה עצמו כעץ העצני.
על 800 חלל בפעם אחת.
היה זורק חץ ומפיל 800 חלל בפעם אחת.
החץ שלו חודר 800 אנשים מהכוח שהיה משחרר את החץ.
ועדיין
היה מתענח על 200. למה הוא לא חודר אלף?
כתוב איכה ירדוף אחד אלף.
אז יצאתה בת קול ואמרה לו,
רק בדבר אוריה החיתי.
בגלל אוריה החיתי, מה שלמדנו,
אז אתה לא יכול עוד 200.
ילקוט שמעוני שמואל, ב' פרק כ״ג.
רמז כסף,
ברית עולם שם לי,
אמר דוד,
כרת לי הקדוש ברוך הוא ברית,
שאהה בקיא
במקרא,
במשנה,
במדרש,
בהלכות,
בהגדות,
שנאמר
ערוכה וקול ושמורה.
כל התורה הייתה מונחת אצלו
כמו בקופסה ושמורה.
ילקוט שמעוני, שמואל א', פרק יט,
ההמשך של רמז קכט.
רבי יהודה ורבי יוסף אמר,
אותו הלילה
שברח דוד
מלפני שאול
למד משמואל הנביא
מה שאין תלמיד בתיק לומד במאה שנה.
שמעתם מה אמרנו?
הוא בורח
על חייו.
באותו זמן
הוא פוגש את שמואל ולומד ממנו
מה שתלמיד בתיק
לא יכול ללמוד במאה שנה.
מסכת סנהדרין, דף צדיק ה',
אמרנו את זה לפני ימים.
יום אחד יצא דוד לכפר הנקרא סחר ביזאי.
בא לשם השטן ונדמה לו כצבי
ורצה דוד לצודותו
הוא ברח הצבי
ודוד רץ אחריו
עד שנמשך לארץ פלישתים.
ושם ראה אותו איש בי,
אחיו של גוליית הפלישתי,
ואמר הנה האיש שהרג את גוליית אחי.
תפס אותו וקשרו וכפתו
והניח עליו את הקורה של בית הבד.
זה עובי עובי, לפחות כמו זה של התיבה.
כדי למעוך אותו,
אך נעשה לדוד נס,
האדמה שקעה תחתיו,
ועל זה אמר את הפסוק בתהילים,
תרחיב צעדי תחתיי
ולא מעדו קרסו לי.
אותו יום היה ערב שבת,
ואבישי בן צרויה היה מתרחץ לכבוד שבת.
בארבעה שיאים של מים,
וראה בתוך המים כתמי דם,
ויש אומרים שבאה לפניו יונה,
והייתה מכה לפניו בכנפיה,
ומזה הבין אבישי שדוד המלך נתון בצרה,
כי כנסת ישראל נמשלה ליונה.
לכן הלך אבישי לבית דוד לבדוק אם המלך בבית
לא מצא,
שאל אבישי את החכמים,
אם מותר לו לרכוב על הפרידה של המלך, להציל את המלך מהסכנה,
והשיבו לו שמותר.
אתם רואים שאפילו שהיה בהול להציל את דוד המלך,
והוא עוד לא יודע איפה הוא,
והוא עוד לא יודע איפה הוא,
אבל הוא לא לוקח
דבר של המלך בלי רשות,
כי אסור לרכוב על סוס המלך, ואסור ללבוש את בגדיו.
אז הוא הלך לשאול בבית המדרש את התלמידי החכמים,
מה הדין?
ואמרו לו שמותף.
רכב אבישי על הפרידה נעשה לו נס בקפיצת הדרך והגיעה לארץ פלישתים. הוא לא יודע אפילו לאן ללכת.
ונעשה לו נס,
טק, הגיעה לאותו מקום.
בדרך לשם פגש את עורפה,
אמא של גוליית ואיש בי,
יושבת וטובה בפלך, בפלך איפה שמלפפים את החוטים,
כדי לטבות.
וכאשר עורפה ראתה את איש בי,
השליך עליו את הפלך כדי להמיתו.
פה זה טעות כנראה לי, רק שהיא ראתה את אבישי.
אך הפלך לא פגע בו.
ואז היא ביקשה ממנו שיביא לה את הפלך כאילו נפל מידה בשגגה.
אבישי הבין את הכוונה שרצונה להורגו,
וזרק את הפלך על ראשה והרג אותה.
כשהבחין אשבי באבישי הקרב אליו,
אמר בלבו, וואי וואי וואי, כעת יסייע אבישי לדוד,
שר הצבא. הוא היה חזק מאוד, אבישי.
ושניהם ביחד עלולים להתגבר עליו, יהרגו אותי.
מה עשה? זרק את דוד לאוויר, הוא היה ענק כמו גוליית,
זרק את דוד לאוויר ונעץ את הרומח באדמה,
כדי שדוד ייפול עליו וימות.
כשראה זאת אבישי, אמר שם המפורש,
והעמיד את דוד באוויר.
נשאלת שאלה למה דוד בעצמו לא אמר שם והקפיץ את עצמו ותקע את עצמו באוויר.
שלא הייתה דעתו מיושבת עליו באותה שעה, צריך חישוב הדעת להגיד, וחוץ מזה, אין אסור מתיר את עצמו מבית אסור.
אז אמר אבישי עוד שם, והוריד דוד לארץ לידו הרחק מי השביא,
ופנו שניהם לברוח, והשביא רדף אחריהם.
בקיצור, בתמצות,
ברגע שהוא התקרב אליהם, אמרו לו, אמא שלך מתה והיא כבר בקבר.
וכשהוא שמע את זה תשש כוחו,
ואז הרג אותו,
וגם ישביא מת.
אז רואים איך הקדוש ברוך הוא הציל את דוד המלך,
נתן
איתות
לאבישי,
שיראה את הדברים,
ורואים כמה דאגה נושא בעול, כמה אכפתיות, כמה זריזות הייתה לאבישי וכולי.
ילקוט שמעוני, שמואל א', פרק ט', רמז ק, כד',
כי לא נסוב עד בואו פה, כך כתוב.
אמר רבי שמואל בר נחמני,
לפי שבעולם הזה
לא אסבו שני גדולים,
ישי ושמואל,
עד שישב דוד ביניהם,
כך לעתיד לבוא.
אין לך כל מחיצה ומחיצה של צדיקים,
שאין דוד עומד על גביו.
המחבר הגדול בין כל הצדיקים,
דוד המלך.
מה זה שכתוב, ודוד הוא הקטן?
וכי אנחנו לא יודעים שדוד הוא הקטן?
אלא לא דיעכת צדקו של דוד.
דוד היה רועה,
ואף על פי שנעשה מלך על ישראל,
הוא דוד בקוטנו.
לא התגע.
לא גבה ליבי ולא רמו עיניים וכו'.
ילקוט שמעוני, שמואל א', פרק כא', רמז קלה.
את הכול עשה יפה בעתו.
כל מה שעשה הקדוש ברוך הוא בעולמו יפה.
אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא,
ריבונו של עולם,
כל מה שעשית בעולמך יפה.
חוכמה יפה מן הכול.
חוץ מן השטות.
מה הנאה בשוטה הזה?
אדם הולך בשוק, קורע את בגדיו.
התינוקות משחקים בו, רצים אחריו.
והעם משחקים עליו. זה נאה לפניך, דבר כזה?
אמר לו הקדוש ברוך הוא לדוד.
דוד,
על שטות
אתה קורא תיגר?
חייך שתצטרך, לא.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, תצטער ותתפלל עליה,
על השטות, עד שאתן לך ממנה.
לא עבר זמן קצר
עד שהלך אצל פלישתים.
ככתוב, ויקום דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול, ויבוא אל אחיש.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד, אצל אחיש אתה הולך?
אתמול הרגת את גוליית,
והלכת היום אצל אחיו,
וחרבו בידך,
ואחיו
שומרי ראשו של אחיש.
הרי עדיין לא נסתפקה דמו של גוליית.
כיוון שבא אליו,
באו אצל אחיש ואמרו לו,
נהרוג למי שהרג את אחינו.
אמר להם אחיש,
אה,
לא מלחמה הייתה?
הרי זו הייתה מלחמה.
ואילו הרג אחיכם אותו,
אם גוליית היה מנצח,
לא במלחמה היה הורגו?
ועכשיו שהרג זה,
כך התנה לו אחיכם.
הוא פתח בזה גוליית, אחיכם. הוא אמר, אם יוכל להילחם איתי, בי כאן היא.
אמרו לו למלך אחיש, אם ככה,
אם כן עמוד מכיסאך,
שם מלכות לדוד.
כי הוא ניצח.
וכיוון שהוא ניצח,
זה היה תנאי
מי ישלוט על מי.
אז אתה צריך לפנות את הכיסא לדוד.
וכן הוא אומר, הלוא זה דוד מלך הארץ ואנחנו עבדים לו.
באותה שעה נתיירא דוד,
התחיל אומר, יום אירה,
אני אליך אפתח.
התחיל דוד להתפלל ואומר,
ריבון העולמים,
ענני בזו השעה.
אמר לו הקב' ברוך הוא, דוד,
מה אתה מבקש?
אמר לו, תן לי מעט מאותו דבר.
אמר לו, הוא רוצה שטות קצת.
אמר,
אמר לו לא אמרתי לך בז לדבר יחווה ללא מי שמבזה איזה דבר עוד יגיע הזמן שהוא יחווה לו
והשטות
והשטות אתה מבקש?
עשה עצמו כשותה זה
כותב על הדלתות התחיל לכתוב דוד המלך על הדלתות
אך איש מלך גת
מחויב לימי הריבו
ואשתו חמישים
וביתו של אחיש
הן היו שתי משוגעות
האימא והבת
והיו צועקות
ומשטות שתיהן מבפנים והוא מבחוץ
ודוד צועק ומשתתם מבחוץ
אמר להם אחיש יודעים אתם שחסר שוטים אני?
מה חסר משוגעים אני? הבאתם לי עוד משוגע?
באותה שעה שמח דוד שמחה גדולה שיצאה לו השטות
ומתוך אותה השמחה עשה לו השירה הזאת
ואמר לו הקדוש ברוך הוא דוד
דוד דוד
טובה היא השטות
עד ההוד הכתיבה ברכה את ה' בכל עת
וכן הוא אומר את הכל הכל עשה יפה בעיתו
לכן אתה רואה בתחילת בראשית
וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה
טוב מאוד
איך משתחררים מהצבא? עם שטות!
באים לצבא, מקבלים 21 עם שטות, בלי שטות
אוצר המדרשים עמוד ל'ה
פעם אחת היה דוד מלך ישראל עליו השלום יושב בגנו
וראה צירעה אוכלת עכביש
ובא שותה
ובידו עץ והיה מגרשם
אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם
מה הנאה באלו שבראת בעולמך?
צירעה אוכלת דבש
ומשחתת
ואין בה הנאה הצירעה היא ממיתה,
מסוכנת,
משחתת ואין ממנה הנאה
היא אוכלת את הדבש, כל הדבורים מביאים לה את הדבש,
היא אוכלת את הדבש
אבל ממנה אין שום מנה,
היא רק משחתת
עכביש יהרוג כל השנה, כל השנה הורג
ומי ילבש?
מי ילבש את מה שהוא הורג? הורג, הורג, הורג, הורג, מי ילבש?
שותה חסר דעה,
מזיג את הבריות,
והוא לא יודע ייחודך וגבורתך,
ואין בו ענה לעולם.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד,
מלחיג אתה על הבריות,
אה, תבוא שעה ותצטרך להם,
ותדע למה נבראו.
כשנחבא במערה מפני שאול המלך,
שלח הקדוש ברוך הוא עכביש והרגה על פי המערה וסגרה אותו.
בא שאול וראה את המערה שהכל הרוג,
אמר בוודאי לא נכנס פה אדם,
שאם נכנס היה קורע את ההרוג לקרעים,
והלך לו,
ולא נכנס לשם.
כשיצא דוד וראה את העכביש,
נשק לה,
ואמר לה, ברוך בוראך
וברוכה את,
ריבונו של עולם, מי יעשה?
כמעשיך בכגבורותך,
שכל מעשיך נעים.
ולפני הכיש עשה עצמו שותה לפני אנשיו,
והייתה בת הכיש שותה משוגעת,
כיוון שהביאו אליו, אמר להם, מלחיגים אתם אותי,
בשביל ביתי שהיא שותה, הבאתם את זה אליי גם כן,
או שמא חסר משוגעים אני.
מיד הניחו לדוד, וברח,
והודה לאל על מעשיו,
שכל משברה בעולם יש בו הנער.
ובזמן שמצא דוד לשאול שוכב בצהריים,
והיה אבנר, וואי, אבנר, זה היה טנק,
והיה אבנר שוכב בפתח,
ראשו בפתח האחר,
ורגליו זקופות.
בא ונכנס מבין רגליו,
ונטל את הצפחת מים,
וכשבא לצאת מבין רגליו,
פשט אבנר רגליו, וכיסאו בה שני עמודי שלמה.
והיה עליו כשני עמודים גדולים,
וביקש רחמים מהשם,
ואמר לו אלי אלי למה עזבתני?
באותה שעה עשה לו נס,
שלח את הצרעה,
השקה את רגלי אבנר, והופ, זקף אותם.
ויצא דוד ושיבח לקדוש ברוך הוא,
ולכן לא ראוי לשום אדם להלעיג על שום מעשה של האלוקים.
מסכת שבת דף ל',
אמר רב יהודה אמר רב,
מה זה שכתוב בתהילים ב׳-ו?
עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ביבושו.
היו הרבה שונאים לדוד המלך.
והוא ביקש מהשם שיעשה איזה טובה, יעשה איזה אות,
בשביל שיתביישו כל השונאים.
אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא,
ריבונו של עולם,
מחל לי על אותו עוון.
אמר לו, מחול לך.
אמר לו, עשה עמי אות בחיי.
אמר לו, בחייך איני מודיע.
בחיי שלמה בנך אני מודיע.
כשבנה שלמה את בית המקדש,
ביקש להכניס ארון לבית קודשי הקודשים,
ודבקו שערים זה בזה.
הוא עשה את האורך של הארון בדיוק כמו אורך הפתח, ואי אפשר היה להכניס.
אמר שלמה, עשרים וארבע רננות,
לפני הקדוש ברוך הוא, שיעשה נס.
שאפשר יהיה להכניס.
ולא נענה.
פתח ואמר, שאו שערים ראשיכם בנס ופיתחי עולה
ומיה ומלך הכבוד.
ורצו
השערים אחריו לבלוע אותו.
אמרו, מי זה מלך הכבוד?
מה זה אתה אומר, מלך הכבוד?
שאו שערים ראשיכם ויבוא מלך, מי זה מלך הכבוד?
אמר להם אדוני,
עזוץ וגיבור.
חזר ואמר, עוד פעם,
תראו שערים ראשיכם
ושאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד.
מיהו זה מלך הכבוד?
אדוני צבאות הוא מלך כבוד סלע.
וגם לא נענה.
כיוון שאמר,
אדוני אלוהים,
אל תשב פני משיחיך,
זוכרה לחסדי דוד עבדיך,
מיד נענה.
באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה.
ראיתם את החמין?
אחרי שגומרים את הסיר?
איך הוא שחור למטה?
איך שולה הקדירה?
ככה פנים של כל השונאים.
רק שמעו את השם, זוכרה לחסידי דוד,
עבדיך? טרח! נכנס הקול,
ונשאו שערים ראשיהם,
וידעו כל העם וכל ישראל שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו העבור.
ועוד חסידות גדולה שהייתה לו לדוד המלך,
כתוב, והנה בעוני הכינותי לבית אדוני זהב,
כיכרים מאה אלף,
בכמויות אדירות של כסף וזהב.
כל זה אסף, וזה בעוני,
כל זה הכינותי בשביל לבנות את בית המקדש.
ואפילו שהוא לא זכה ולא הותר לו,
הוא טרם את הכול.
ונשאלת השאלה,
איך הוא אומר שהוא עני?
וכי עני מקדיש את כל הכיכרים הללו של כסף ושל זהב?
מאיפה יש לו?
למה הוא אומר שהוא עני?
אם יש מישהו שיודע מאיפה היה לו הכסף,
אני נותן לו 500 שקל.
עכשיו אתם צריכים להביא לי 500 שקל שאני מגלה לכם.
אה, עשה להם משבר, אה,
כמעט, כמעט.
אלא,
אלא,
ביום שהרג דוד את גוליית הפלישתי,
השליכו עליו בנות ישראל את כל הכסף עזב,
והוא הקדיש את הכול לבית המקדש.
לא נהנה מזה כלום.
תשמעו איזה כמויות של כסף, ביליונים, ביליונים,
מיליונים.
כל זה הוקדיש לבית המקדש.
כמה אוהב את הקדוש ברוך הוא.
כמה אוהב אותו הקדוש ברוך הוא.
דוד החסיד, כי חסיד אני.
רבי חנניהו ברגע שאומר, עושה הקודש ברוך הוא לזה קודש ישראל,
לפי כוח ירבו לנו תורו ומסוור.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.