בזמן של 'עוצר' - גם על איסור מוקצה יכולים לחייב את האדם כדין שבת ממש!

והרב אליהו לופיאן זצוק"ל אומר: שפעמים יכול להיות מצב כמו שיש לפעמים 'עוצר' כשיש עוצר אז הדין משתנה! בזמן מלחמה רגיל - נלחמים כרגיל, אבל אם אומרים: 'שיש עוצר! מי שמוציא את הראש - יורים בו!!' מה, אבל הוא לא עשה כלום! הוא לא החזיק נשק, הוא לא עשה שום דבר, אבל אם הוא הולך ברחוב ואמרו: 'עוצר!' - יכולים להרוג אותו. הדינים משתנים בשעה שיש עוצר. 

במצב נורמאלי 'מוקצה' - זה מדרבנן, ובשבת מוקצה זה דרבנן. אבל אם ח"ו יכול להגיע מצב שמזלזלים כל כך הרבה בדיני מוקצה בשבת, אז אומר הרב: שזה יכול להיות שזה זמן של עוצר, ועל מוקצה - יכולים לחייב אותו כדין שבת ממש! זאת אומרת יש מצבים שהדין יכול להשתנות מן השמים, אם מן השמים מקפידים בשביל לתקן, לעצור ולבלום את המצב שהולך ומתדרדר וכבר אנשים אצלהם זה "פסה". 

לדוגמא: 'יום כיפור' הוא יום קדוש! אבל לצערנו הרב הגעתנו השמועה שהרחובות מלאים באופנים, קונים אופנים בכמויות, תור אדיר נמצא בחנויות האופנים, ויום כיפור נהפך 'יום רכיבה' שאנשים רוכבים באופנים. אז זאת אומרת זה יכול להגיע מצב ח"ו שכיוון שזה הולך ופושט יותר מידי שבשמים יקפידו על זה: וידונו אותם לא כדין דרבנן - אלא כאילו דאורייתא כמחללי שבת ממש! 

לכן צריך לדעת: אע"פ שסנהדרין בטלו, ארבע מיתות בית דין לא בטלו, והיום הם מן השמים וצריכים להיזהר יותר. 

אם כן למדנו: בדיני העבד, העבד הזה איך הגיע בכלל למצב של עבד, איך הוא הגיע? או שהוא גנב והוא היה שפל, או שמטה ידו והוא מכר את עצמו, או שבית דין מכרוהו. אדם כזה שמוכן לקחת לעצמו אדון בשביל לפרוע את חובותיו, בשביל שהבן אדם הזה... ולא הלך והשכיר את עצמו בשביל להיות בן חורין... 

מה ההבדל בין פועל לעבד? שפועל הוא שכיר יום ויכול להפסיק בחצי היום וללכת הביתה. למה? כי הוא בן חורין. "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם" ואילו זה לא רוצה להיות ככה, רוצה להיות תלוי ולוקח לו אדון, האדם הזה פטור מ'קריאת שמע' העבד הזה פטור מ'קריאת שמע' למה הזה פטור "מקריאת שמע"? "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹקֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו ד) "אֶחָד" אומרים רק שיש אדון אֶחָד, אבל אם יש לך עוד אדון, אתה הכנסת עוד אדון? אז אתה לא יכול להגיד קריאת שמע. פטור מקריאת שמע. בן אדם ויתר על הקב"ה, ולקח בן אדם שיהיה אדון עליו בשביל להבטיח את ההכנסה שלו, למה? הוא מטה ידו ומכר את עצמו לעבד והוא סומך על האדון הזה! 

יש כזה עוד שמגיע למצב שאומר: "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי" (שמות כא ה)

אומרים לו: 'אתה קודחים לך את האוזן ליד הדלת והמזוזה. אותה דלת ומזוזה שהם ראו: שה' פוסח על בתי העברים, והוא משגיח עליהם, ויש השגחה א-לקית, ואתה האוזן שלך ששמעה בהר סיני: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" והיא שמעה גם: "לֹא תִּֿגְנֹב" אתה לא?! את האזן שלך ליד המזוזה ליד הדלת טזזזזז ישר באוזן. ולמה גם ליד הדלת? כיון ש:"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד ז) אם לא היית נותן ליצר הרע פתח פותח לו את הדלת לא היית מגיע לגנבה לא היית מגיע למצב הזה. אתה מבין? אז אתה תלך אצל הדלת יעשו לך חור באוזן הבנת? 

בקהל: (לא שומעים) 

הרב: אולי הנה יש פה וורט של גנבים, הוורט אומר שאולי נכנס דרך החלון ורוצים ללמד אותו שיכנס דרך הדלת... 

מכל מקום רבותי! עבד, עבד שם כל כך מגונה, מתי? כשאדם מפקיר את חרותו. 

אבל יש עוד עבד, הפוך! שהוא הבן חורין האמיתי, זה הקצה השני שלו: "אַבְרָהָם עַבְדִּי" (בראשית כו כד) "דָוִד עַבְדִּי" (תהלים פט ד) אלה שאין להם כלום מעצמם ויש להם רק את הבורא יתברך! לא אדם, לא ילוד אשה, לא בן תמותה ולא כלום, אלה מחוברים רק להשי"ת, זה הצד השני של עבד. "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם" כאלה עבדים, עבדים: עבודת הקרבנות, עבודת התפילה, עבודת המצוות, זה העבדות שה' אומר! בשביל זה הוצאתי אתכם מארץ מצרים!! מעבדות לאדון, לעבד! לעבד קטן פרעה ליטר פלוס! אתם הוצאתי אתכם מאצלו מעבדות להיות לי לעבדים איזה עבודה? עבודה רוחנית! אם אדם זוכה להגיע לדבר הזה - זה המדרגה הכי גבוהה "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (במדבר יב ז) 

אבל יש בן אדם שהוא בשפל של המדרגה! עבד גשמי בהמי שבוחר לו אדון עליו ומוותר על א-לקיו. ה' יצילנו מזה! ויזכנו להיות עבדי נאמנים. 

הרב שליט"א שר עם הלומדים: 'אֲנָא עַבְדָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא...'

חזק וברוך!