מזמור שיר חנוכת הבית לדוד | הרב אמנון יצחק שליט"א
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום שמעון בן שרה השם ישלח לו זיווג הגון מהירה
בריאות איתנה
רפואה בנפש ובגוף
תשובה שלמה פרנסה טובה
ימשיך לתרום ולזכות הרבים יותר ויותר
ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו
ולכל ישראל אמן
בפסיקתא רבתי
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
כתוב אחד אומר
בשמואל ב'
זנהה
אתה תבנה לי הבית
וכתוב אחר אומר בדברי הימים א' יז' ד'
לא אתה תבנה לי הבית
מה הוא קח?
איך אני מקיים שני הכתובים?
מצד אחד כתוב
שדוד המלך
לא אתה תבנה לי הבית
וכתוב אחר אומר ה' אתה תבנה לי הבית'
אלא
לא אתה תבנה לי הבית'
שאין אתה בונה אותו
ה' אתה תבנה
שבנך יבנה אותו
ה' אתה תבנה
שבנך יבנה אותו
לא אתה ה' אתה'
בנך יבנה אותו
יש
דבר אחר
תירוץ אחר
ה' אתה תבנה שאתה מייסדו'
לא אתה תבנה
שאין אתה משכללו
ה' אתה תבנה' פירושו של דבר את היסודות אתה תעמיד
את היסודות לבית המקדש העמיד
דוד המלך
אבל לא אתה תבנה הוא לא סיים אותו
לא אתה תבנה שאין אתה משכללו.
לשכלל פירושו זה לסיים את הבנייה.
עוד תירוץ.
דבר אחר, לא אתה תבנה
שאין אתה בונה אותו.
האתה תבנה
שהוא נקרא על שמך.
בכל אופן האתה תבנה.
איך אתה תבנה? אם לא תבנה, אז איך אתה תבנה?
הוא אומר, הוא יקרא על שמך.
למה שאילולא אתה לא ירדה האש?
כיצד
שלמה רצה להכניס את הארון להיכל
והוא לא נכנס?
וכיוון
שנבנה כמה תפילות סידר
ולא ירדה האש מן השמיים להראות שה' משרה שכינתו.
ובסוף נכנס הארון
בזכות דוד המלך.
אז לכן זה נקרא על שמו.
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
אבל הוא לא בנה.
בכל אופן, מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
אמר רבי חלבו
בשם דבר רבי שלה
שלמה המלך ראה שלא ירדת שכינה.
הביא ארונו של דוד אביו.
הביא אותו מהקבר.
את הארון הביא אותו מהקבר.
אמר לו, ריבון העולמים,
אם אין לי מעשים,
עשה בשביל חסדיו של דוד אביו.
מיד ירדה האש.
כמו שכתוב,
אדוני אלוהים,
אל תשב פני משיחיך,
זוכרה לחסדי דוד עבדיך.
מה כתוב אחריו?
בדברי הימים ב' צוו מ' ב'
וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה.
ואם אין אתה למד מכאן שהביא שלמה ארונו של דוד מן קברו,
אם אתה רוצה להגיד שהוא רק הזכיר אותו ולא הביא את ארונו,
אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו,
בשם דבי רבי שלה,
כתוב מלאו
ארוממך אדוני כדליתני
העלית מן שאול נפשי
שדוד בעצמו אמר באותה עת
מתוך הארון
את הפסוק הזה שאנחנו אומרים
הוא אמר העלית מן שאול נפשי
לפיכך אמר שלמה הואיל ובזכות דוד אבי עשה הקדוש ברוך הוא
אריני אומר שירת חנוכת הבית לשמו
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מי השלים את הבניין?
שלמה. מי צריך לחנוך אותו?
שלמה.
אז למה אומר חנוכת הבית לדוד?
כי בלעדיו לא ירדה שכינה, לא נכנס ארון.
דבר אחר,
מזמור שיר חנוכת
בואו ראה, שלמה בונה את הבית
והוא נקרא לשמו של דוד
אלא דוד היה ראוי לבנותו
ובשביל דבר אחד לא בנה אותו
ואף על פי שחשב לבנותו. הרי המחשבה הראשונה שעלתה
זה דוד, מה, אני יושב
בבית ארזים, בקדוש ברוך הוא, ביריעות של עיזים?
זה הכבוד של השכינה שתשרה במקום, באוהל.
אז מי הגה? מי חשב?
דוד. אז מי ראוי לבנות?
מי שהגה את הרעיון.
ואף על פי שחשב לבנותו,
בא נתן הנביא ואמר לו, לא תבנה בית לשמי.
למה?
כי דמים רבים שפכת ארצה לפניי.
בדברי הימים א' כב' ח'
כיוון ששמע דוד,
נתיירא.
אמר, הרי נפסלתי מלבנות בית המקדש.
זאת אומרת, אולי חס ושלום יש לי עוונות כאלה שמונחים ממני.
אמר רבי יהודה בר אלעי
אמר לו הקדוש ברוך הוא דוד אל תירא
חייך כך הם לפניי קצבי ואייל
מה שאמר לו כי דמים רבים שפכת ארצה אל תחשוב שיש לך עוון
בזה שאתה הרגת הרבה אויבים וזה ופה ושם
ובגלל זה אתה מנוע מלבנות את בית המקדש
אז הוא חשב אולי יש בזה עוונות אמר לו אל תדאג
זה נחשב לפניי
כאילו שחטת והקרבת צבי ואייל
לכך נאמר שפכת ארצה
מה נאמר בצבי ואייל?
הטמא והטהור
יאכלנו כצבי וכאייל
רק אדם לא תאכלו
על הארץ תשפכנו כמים ארצה
על הארץ
אז זה ממש כמו קורבנות
כל מה שאתה עשית נחשב אצלי קורבנות
לא עוונות, קורבנות
דבר אחר אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך כל דמים ששפכת היו לפניי כקורבנות
שכן כתוב כי דמים רבים שפכת ארצה לפניי לפניי
ולפניי
זה להקריב קורבנות לפני השם
זאת אומרת ארצה גם זה מלשון רצון זה מרוצה לפניי
כקורבנות
אמר רבי שמעון בר יוחאי
אין לפניי אלא קורבנות
ואיפה אתה לומד שלפניי זה קורבנות?
שנאמר ושחט את בן הבקר לפני אדוניי
אז לפניי לפני אדוניי זה הקורבנות
ושחט את בן הבקר
אמר לו דוד אם כן
למה אני בונה אותו?
אם כל מה שאני שפכתי דמים הרבה
זה נחשב לקורבנות אז זה לא הבונות
אז למה אני לא בונה?
מה לא טוב בזה?
אמר לו הקדוש ברוך הוא
אם אתה בונה אותו הוא קיים בעינו חרב
אם אתה בונה אותו הוא קיים
הוא התחיל לבנות את הכותל המערבי
ואז הוא הפסיק אותו, עד היום הוא קיים, ניסו להרוס אותו אלפי שנים
הוא עומד על מקומו, למה? כי בנה אותו דוד המלך
ואם הוא היה משלים את הבניין
הוא לא היה חרב
מה אמר לו דוד בהרי? יפה,
איזה יופי!
אז הוא לא היה חרב אף פעם, טוב מאוד!
אמר לו הקדוש ברוך הוא גלוי וצפוי לפניי
שעתידים לחטוא
עם ישראל,
אני כבר רואה,
הם עתידים לחטוא
ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין
במקום שאני אפגע בהם בגוף ובנפש
אני אוציא כביכול את חמתי על בית המקדש
ואני אהרוס אותו, אני אחריב אותו
במקום
זה כמו אבא שרוצה להכות את בנו אבל הוא חומל עליו
לוקח את החגורה ונותן על השולחן, פעם!
פעם!
ומוציא את העצבים כמו שאומרים במקום עליו על השולחן, על הכיסא
ולא על הילד
אז אמר הקדוש ברוך הוא אני אפיג את חמתי ואחריב אותו וישראל ניצולין לכם
לכן אם אתה תבנה
לא תהיה לי ברירה
אני לא אוכל להחריב אותו אז אני אצטרך לפגוע בהם
אז לכן אתה לא תבנה
שכן כתוב באוהל בת ציון
שפך כאש חמתו
אז בבית המקדש הקדוש ברוך הוא שפך חמתו
אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך
הואיל וחשבת לבנותו
אף על פי ששלמה בנך בונה אותו
לשמך אני כותבו
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
אני קורא את הבית על השם שלך כי אתה חשבת לבנותו
יש בזה עוד הסבר יש כמה
למה שלמה בנה אותו ולא אבא שלו
בלי הטעם הזה שכתוב בפסוקים
בגלל שהוא דוד המלך הקדים לבנות את הבית שלו לפני בית השם
אחרי שהוא בנה את הבית שלו הוא נזכר על הבית של השם
לבנות בית לשם ושלמה קודם בנה את
את בית המקדש ואחר כך את הבית שלו.
אתם רואים מה זה? אנחנו צריכים לחשוב על השם לפני כל דבר.
אם אנחנו מקדימים עצמנו ואחר כך,
מי יודע מה אנחנו מפסידים.
ויש פה דבר נפלא שהוא נוגע למלחמה עכשיו.
יש שאלות, כל מיני שאלות.
הרי זה רוצחים שפלים, כן?
אין רוצחים שפלים יותר מאלה. הנאצים לא עשו דברים כאלה כמו החמאס.
ואז צריך להרוג, לא להרוג. הרימו ידיים, לא הרימו ידיים. הורידו להם את הבגדים, השאירו אותם רק עם חונג'רי.
מה, מה, מה, כולם, כל השמאלנים מתייפיפים וזה, ופה ושם.
זה כן ככה, לא ככה, זה ככה וככה וככה וככה.
אז כתוב פה שכל מה שהוא הרג,
דוד המלך הקדוש ברוך הוא מחשיב את זה קורבן.
אתם שומעים?
קורבן זה רצוי לפני השם.
ואם אתה הורג את האויב,
זה רצוי לפני השם כמו קורבן.
מה כתוב?
במדבר רבה פרשה כא ג' כתוב
כל השופך דמן של רשעים
בדין התורה נחשב לפני הקדוש ברוך הוא כקורבן.
אם אתה הורג רשעים
לפי דין התורה שהתורה מתירה לך
זה נחשב אצל הקדוש ברוך הוא קורבן.
וכן דוד
שפך
דם אויבי השם.
למה?
כי הם דבקו בכל התועבות אשר שנא השם
בדברים שבין אדם למקום ברוך הוא
ובדברים בין אדם לחברו.
והיו כחיות רעות.
ומפסידים קיבוץ הכללי.
זאת אומרת אי אפשר שיחיו אנשים עם אנשים כאלה.
ובני אדם כאלו מיתתם טוב לעולם מחייהם.
ועל זה נאמר הוא מביא ראייה מדרש
שאנחנו משבחים את זה שהורגים אותם את האויבים.
למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו.
זה חסד לעולם כולו.
לשיחון מלך האמורי
כי לעולם חסדו.
ולעוג מלך הבשן, כי לעולם חסדו.
אם מחסלים את הרשעים,
זה כי לעולם חסדו.
והשמאלנים אומרים, איך אתה משאיר אותם? אתה מין קריר להם, אתה משאיר אותם, הם חונג'ירים.
לא יאומן כי יסופר.
אז השם אמר לו, כל הדמים שאתה שפכת, והוא שפך הרבה, דוד ניצח במלחמות, הוא הרג הרבה, ארדוף אויבי ואשיגם
ולא אשוב עד כלותם
וימדדם בחבל.
מה זה?
עשה בהם שמות
באויבי השם.
השם אומר זה קורבנות. אל תדאג, לא עוונות, קורבנות.
קורבן.
לא כמו שאומרים על חיילים שלנו, רחמנא ליצלן,
קורבנות.
צריך לדעת,
הם מתכוונים שזה הקרבה, בלשון הקרבה הקריבו את עצמם, וזהו, זהו, זהו.
לא מבינים משמעות מה, מו, מי, איפה, מה, מו, מו.
נדבר היום בערב על זה, על כל הקורבנות.
נראה מה קורה עם זה.
אבל בכל אופן,
סוף סוף מבינים מה זה מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
מצד אחד אומר לא אתה תבנה את הבית, מצד שני אומר אתה תבנה.
איך זה מסתדר?
אז אישרנו את זה בכמה יישובים.
ועלה לנו דבר גדול,
שכל השופך דמן של רשעים בדין התורה נחשב לפני הקדוש ברוך הוא כקורבן.
ועל זה,
הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו
אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך
מוכל ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול
אין קדוש כשם, הריני מכוון כמצד חכמי.