הלכות פרשת זכור ותענית אסתר – חיוב נשים, דקדוק הקריאה וכשרות ספרי התורה
- - - לא מוגה! - - -
אז איך חושב את זה? איך זה? טוב, אז אתה שואל איך אני מספר לך מה יש בשוק. אתה שואל איך אני לא יודע איך, אבל אני יודע שיש הרבה פשוט לצבא ואני יודע שיש הרבה פיגועים. אני לא יודע איך, אני לא עובד בחל נועין. אני רואה בשטח מה קורה, השם ירחם. רואים שהצבא לא משתלת על מה שקורה. רואים יש פיגועים, יש פשלות. אותו דבר להבדיל גם בספרי התורה. ולכן אדם שרוצה לשלם כסף, יש לך 40,000 דולר, אתה רוצה שיהיה לך ספר תורה טוב, אז זה הוא חכם. הרא אתה נולד. אם אני הולך לקנה דירה, אני אף פעם לא הייתי קבלן, אני לא מבין בדירות. לפני שאני הולך לחתום חוזה יש לי חבר שהוא קבלן מהס, אני מביא אותו, הוא אומר לי, תראה, זה הדירה הזו מצוינת, הכל 100%. יש כאן צדדים של שמש. אני אומר לה רוצים כך וכך זה שווה אומר לי כן אז אני חותם ואם הוא אומר לי זה לא שווה הוא אומר לי תראה יש בעיה כזאתי בעיה אחרת אני שמך עליו זה לא בושה להביא את החבר הקבלן להגיד לו אני לא מבין אני לא קבלן זה לא בושה גם בזה אם האדם הזה לא למד את ההלכות האלה הוא לא יודע הוא לא מקצועי כל וחומר האישה המסכנה הזו האמנה הזו מאיפה היא יודעת היא למדה הלכות כתיבה היא למדה כל יעקב כסף הסופר דברים אחרים מי אמר לפתחת הספרים לא יודעת כלום אין לנו טענות עליה אבל כדי שלא ירמו אותה לכן צריך להדריך אותה בצורה נכונה כדי שהכתיבה תהיה כתיבה מהודרת שהכל יהיה 100% היא משקיעה את כל הכסף שלה את כל הונה לפעמים היא עבדה כל החיים זה החסכונות שלה מכל החיים אז למה שיתנו לרמות את המסכנה הזו ולכן הם הראוי דפנות תודה לתלמיד חכם כדי שימליץ מי הכי טוב שמתאים לזה טוב מה נפקמ עכשיו אתה יש לך הלכה למעשה תז נראה הסופר שהוא מקצועי יודע הוא מבין מיד אם זה מזריק כין צבע כסף רואה את זה מיד הוא יכול להבחין שזה לא גורד אם זה מגורד רואים את זה מול האור אתה מסתכל מיד אתה מבחין אם זה מגורד או שלא מגורד. ולכן כל אחד ישים לב לדברים האלה גם בתפילין, גם במגילה וגם בספר תורה. אך במזוזה אין את הבעיה הזו עליו הכי לא. יש מחלוקת באחרונים האם הנשים חייבות במצוות זכור ופרה או שהן פטורות. ולהלכה אנחנו פוסקים כדעת ספר החינוך ורב הפוסקים שהנשים פטורות. כך כותב להלכה גם הגאון רבי יוסף חיים בתורה לשמע. אמנם במקום אחר הוא כתב אחרת. אבל מנהג העולם שאנשים לא היו הולכות לבית הכנסת גם בשבת זכור. הן אצל הספרדיות והן אצל האשכנזיות. עד לפני זמן מה לא היו הולכות לשמוע כלל ועיקר בזמן האחרון הם הולכות מחמירות על עצמם למה לא מי זה גאוויר יפה נעים יכולה ללכת כמה דקות לשמוע זה דבר טוב להחמיר לצאת ידי חובת הגאון רבי נתן אדלר שחידוש שגם אנשים חייבות בזה הטענה שלו היא מצווה שהזמן גרמה אנשים פטורות אבל כאן מצוות זכור זה לא זמן גרמה מדאורייתא פעם בשנה אתה יכול לשמוע זכור גם כתה יכול מדאורייתא לשמוע זכור לצאת בידי חובה זה רק מדרבנן נזכרים ונעשים אנחנו אומרים לפני ימי הפורים אבל מהתורה זה בכל השנה אם כן זה מצווה שאין לה זמן גרמה ולכן הרב מחדש ואומר שאנשים חייבות ויש חלק מהחנו האשכנזים בעיקר היקי שהולכים אחריו גם חכמי הונגריה נמשכו אחרי הרב ולכן חלק מהן מחייבים אומרים לאנשים שיבוא לשמוע את פרשת זכור אבל פעם בשנה לא כל יום נכון פעם בשנהזה גרמה מה משנה היום מתי מתי הפעם הזה כן ואב נו אין זמן אין זמן זה לא נקרא זמן זמן פירוש הדבר קריאת שמה יש לך זמן קבוע אתה יכול לקרוא קריאת שמה בבוקר בשעה 6 :30 עד יש לך שלוש שעות זמן עד אז אם לא עבר הזמן הפסדת יש זמן אם לא קראת בבוקר קריאת שמה עכשיו אתה יכול גם עבר הזמן יש לו זמן קבוע יש כמה שעות או יום מסוים אבל כאן אין יום מסוים כל השנה כולה זה כשר חכמים נותנים לנו את המסגרת עם צולמ שזה יהיה לפני פורים אבל זה לא שבר את הדאורייתא ולכן לכן לפי דעתו של הרב יש מקום לחייב אבל ספר החינוך אומר שהנשים פטורות הטענה של ספר החינוך הוא אומר בשביל מה הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו שנבוא ונקרא את פרשת זכור סתם קריאה בעלמה לא אומר ספר החינוך כדי שאם נתפוס עם נזכור מה שהוא עשה לנו נתפוס אותו ונערב אותו נקיים בו משפט כתוב תמחה את זכר העמלק מתחת לשמיים לא תשכח רק תיזהרי שלא ישמע יועץ המשפטי זה השטן לרצח לא זה גזע עמוד לפי המושגים שלהם חס ושלום ישמע טוב מקווה שהוא לא שומע מי יכול להילחם אנחנו הגברים יש לנו לב חזק רק יש לנו את הכוח להילחם אבל המשי יש להם לב יותר מדי ירך והן אינן מסוגלות להילחם אפילו אם תביא להם את הערבי קשור תקשור את הערבי כבול בהזיקים תן לה את האקדח ותגיד לה תלחצי על ההדק אין לה לב היא לא מסוגנת היא תברח היא תעז ותברח היא לא מסוגנת המשים הלב שלהם רך כמו שקראנו בנביאים ראשונים תראה שמה יש שמה דוגמאות כאלה ולכן אם היא לא מסוגלת לבצע מה התועלת ומה שהיא תקרא זאת ועוד התורה אמרה ושימנתם לבניך נשים פתולות מתמוד תורה ולכן גם קריאת זכו בתרה שגם היא לימוד תורה הנשים פטורות מאותם דברי תורה ולכן הם נהיגו בכל הדורות המנהג גיה שהנשים לא היו באות לשמוע את פרשת זכור אפילו אם היא רוצה להחמיר על עצמה למה לא המחמיר תבוא על ברכה לפעמים היא אומרת יש לי ילדים אני לא יכולה לבוא בגלל הילדים היא יכולה להמתין עד שבעלה יבוא בעלי יגמור את התפילה אם הוא התפרל בנצח חנה בשעה 8 הוא כבר בבית כשהוא נכנס היא יוצאת תלך לבית כנסת אחר ברוך השם יש הרבה מניינים עשרות מניינים בשכונות האלה תמצא את המניין שהם מתקרבים לקריאת זכור תשמע שלוש דקות את קריאת זכור יצאה בחולה למן דאמר ובזה פתרה את הבעיה יש כאלה שעשו פטנט לקרוא את זה בליל שבת ליל שבת זה יותר קל לאנשים כבר הילדים עלינו שם שעה תשע כולם ישנים ובאות אנשים לבית הכנסת וקוראים להם זכור טוב אם רצו לעשות את זה מעיקר הדין יש לה על מה לס סמוך אבל יותר מאוד ביום כן הרב ארבך כן היה מקפיד שאנשים ילכו לשמוע אבל לא היה מקפיד עד כדי כך לדקדק שזה יהיה לפי המסורת שלה אם היא תימניה שתחפש חזן תימני וכן הלאה עד כדי כך לא צריך לדקדק אם זה חסידות אם זה הידור חומרה לא צריך לדקדק למה לגברים צריך לדקדק אל תיתוש תרתך כל אחד ילך לפי מסתבותיו. אם אתה בבלי תלך לפי המסורת של אבות אבותך תשמע חזן בבלי ספר תורה לפי המסורת הזו או כמני הולך בפי מסת וכן על זה הדרך אבל בנשים שכל זה חומרה זה מה שטעם הרב אמר בזה כבר לא צריך לדקדק יותר מדי רב שישראל זכו הוא מפחד לא יודע רוצה לחכות עד כי תצא לא אין עניין כדי לצאת לפחות מגר מהתורה לפי רבי נתן שיקרא שבוע הבא עם מניין שיבקש אנשים ויקרא זכות שיקרא למה לא אני לא מתנגד אין בעיה אבל הוא לא יכול לברך לברך הוא לא רשעי אלא שיצא ידי חובה עם ברכה כשיגיע לפרשת י תצא הבעיה היא הרי הדגשנו קודם שמצוות צריכות כוונה וכשהחזן קורא בפרשת כי תצצא אולי הוא לא שם לב לקיים מצווה מן התורה כי החזל כן קיים את המצווה בפרשת זכור לפני פורים לכן הוא לא שם לב לדבר הזה כדאי להעיר את סומת ליבו כדאי לומר לו תכוון עליי תוציא אותי ידי חובה מדאורייתא אני בפרשת כי תצא התפללתי במקרה עם האשכנזים ואמרתי לחזל לפני כן תכוון עליי זכר דאורייתא חי התפילה הוא שואל אותי בשביל מה אמרת זכר דאורייתא מה אתה לא שמעת לפני פורים אמרתי לו בפורים אני שמעתי לפני שבת לפני פורים בספר תורה ספרדית עכשיו זה ספר תורה אשכנזית אולי שלכם אומר אז כחסיד אמרתי לך תכוון עליי אין לי מה להפסיד אבל אדם הזה שלא שמע היה חולה ולא היה לו ספר תראה בבית כדי לקיים מן ואמר אם כן בוודאי שפרשת כי תצאה זהו הזמן שהוא יוצא ידחורה מדאורייתא לכן יאמר לחזן שיכבל עליו אם הוא יכול לקנות מפטיר עומש דין כדאי שיעשה כן אבל זה לא לעקובה אלא אם החזן כיוון עליו בזה יצא ידי חובה בצורה מושלמת הר ילד קטן בשבת שיש שמה שני ספרי תורה הסברה של רבנו תם להחמיר בזה היא משום אמנם המשנה התירה הכל עולים למניין שבעה אבל אתה לא יכול להעלות שבעה ילדים לספר תורה אלא אחד מהשבע הוא נבלע בתוכם זה אפשר אבל שכולם יהיו ילדים זה לא טוב אותו דבר אתה יכול לטעון בספר תורה השני המפטיר יש רק עולה אחד והעולה האחד הזה בכולו אתה מעלה ילד קטן לכן זה לא טוב כל וחומר בזכור ופרה שהם דאורייתא והילד הזה הוא רק חייב מדרבנן אין דרבנן יכול להוציא דאורייתא לכן זה לא טוב שיתנו לילד קטן שיעלה לספר תורה בקריאת פרשת זכור או פרה בדיעבד אם קראו בדעבד יצאו ידי חובה הסיבה היא נכון הדבר שהילד ברך אבל את העליה היה זכור אשר עשה לך עמלק קרא אותה הגדול הגדול הוציא אותנו ידי חובה הילד הקטן שברך ברכות אין מעקבות ולכן זה לא נורא כל כך בדיעבד יכולים לומר יצאנו ידי חובה אבל בלכתחילה טוב הדבר למנוע בעדו אפילו אם הוא כבר קנה את העלייה אפשר בקלות רבה להחליף בינו לבין המשלים תגיד לילד הזה יש לך הזכרה אתה רוצה לומר קדיש על האבא על האמא בוא ונחליף נעשה אתה תעלה משלים קודם ואותו שזכה במשלים יעלה מפטיר כדי שהילד הזה יקבל את מה שהוא רוצה יהיה מפוייס אבל לא טוב בלכתחילה לת אבל עבר וקרע כמו שאמרתי כבר הוא ברך הגדול הוא שקורה לנו הוא שמוציא אותנו ידי חובה כשאדם הולך לבית כנסת בשבת זו שבת זכור ראוי שישים לב שבבית הכנסת יהיו ספרי תורה מהודרים וכן חזן כשר שמבטא יפה כל תיבה ותיבה. הרבה מהחזנים בפרט הצדרים אלה שגדלו פה בארץ לא תמיד יודעים לבטל נכונה את כל האותיות בצורה טובה. הרבה פעמים מבטאים אבל בצורה מסולפת מסורסת. במקום לומר רימל רפויה מרן אברהם הוא אומר מגן. וכן כל כיוצא בזה גם בזכור יש כמה דברים שהוא עליו חייב להדגיש אותם ואדם שיודע טוב דקדוק אולי הוא גם יודע לבטא אבל רוב החזנים לא שמים ליבם לדברים הללו בפרט אם האדם הזה ידוע מראש שהוא לא יודע לומר ש סין לא תשכח לא תכח אני יודע הוא יכול לערב ביניהם טוב בתפילה הוא אמר מסיב הרוח ומוריד הגשם טוב בדי עבד מעלש הקדוש ברוך הוא יוריד את הגשם גם אם הוא אמר גשם אבל אם זה בזכור כאן זה כמו שאמרתי מצווה דאורייתא אז בוודאי שטוב יותר לדקדק באותיות והשתדל להשים את ליבו יכין טוב את הקריאה בדעבד הם שמעו חזן כזה בדעבד יצאו ידי חובה הסיבה היא כך גם בקראת שמ יש לנו כלל שחייבים לכתחילה לקרוא ולדקדק באותיות אף על פי כן ההלכה היא למדנו בסימן סא קרה ולא דקדק באותיות יותיה יצא כותב בספר החינוך מה זה לא דקדק אפילו אם יהיה לו טעות גסה במקום למען תזכרו אמר למען תשקרו אפילו בטעות מעין זו זה הבדל עצום גם כן בדיעבד יצא העתיק אותו להלכה אליה רבה שאר האחרונים אז אותו דבר גם פה גם בעניין זכור אם האדם הזה אמר במקום לא תשכח אמר לא תזכח או אמר במקום תמחה אמר תמחה הוא לא יודע לומר אמר חטא הוא מכה על חטא אז בחי גבונה בדיעבד נו מה יד אהבה אהבה סוף סוף זה לא משנה את התוכן בוודאי שבדיע עבד יצו יכול להיות שאם יגיד במקום תמחה זכר עמלק אמר זכר עמלק כמו הטעות שעשה הרב של יואב בן צרויה שמה גרם תקלה נוראה מכשול כשהוא הלך להשמיד את זרע עמלק כתוב שם ויך כל זכר באדום שישה חודשים הרג בהם את הנשים החיה. כשחזר שאל אותו דוד למה עשית כך? צריכים להרוג גם את אנשים. אמר לו כתוב בתורה תמחה את זכר עמלק. אמר לו לא צריכים לומר זכר. הלך למורא שלו ואמר לו הרור עושה מלך את השם רמיה. למה הוא לימד אותו בצורה הזו? קדאמר קטלה כי ימשך הפסוק וערור מונע חרבו מדם. איקדמר השאיר אותו בערור אבל לא הרג אותו. אבל אתה רואה שזה פשע חמור כי כאן המצווה לא רק לזכור בתיאוריה אלא להוציא מן הכוח אל הפועל. לשחוט את אותם העמלקים, להרוג אותם ולהשמיד אותם. ולכן יכול להיות אולי במקרה של טעות במילה הזו זכר זכר, אולי שם גם ידי עבד לא יצא. אבל לגבי שאר הטעויות שיהיה לו, אנחנו מזהירים בלכתחילה שיהיה חזן מעולה ומהודר. אבל קשה לומר שבדיעבד אם עלה אחד כזה וקרה בצורה כזו שבדיעבד לא יצא. לפעמים החזן אדם עדין מאוד וביישן וכשהעולה הזה עלה וקנב מפטיר הוא לוקח מאדות הקולמוס והוא רוצה לקרוא אולי בעליות אחרות אולי אם מעלים עין זה לא נורא אפילו שאדם הזה לא מעולה בקריאה אבל אם זה בזכור לא יתן לו בשום אופן יגיד לו החזן רק אני קורא זכור ופרה זה רק אני אסור לתת לשום אדם יודיע לו מראש לא ירצה שלא יקנה שיקנה מישהו אחר אבל שיתנו לסתם אנשים שיעלו ויקראו ספק אם יוציאו את האנשים ידי חובה בצורה מושלמת, בצורה טובה. אם האדם הזה שרוצה להעלות מפטיר הוא סומא, יש מחלוקת אם הוא רשע לעלות לספר תורה בכלל מחלוקת מיוחדת לגבי זכור בפרט. ולכן שוב כדאי לכתחילה שלא יעלה בדיעבד עבר ועלה. סוף סוף מי שקרה בספר תורה זה היה חזן בברכות לא מעקבות. לכן בדעבד מה דעבה אהבה בדיעבד יצאו אבל בלכתחילה לא כדאי שיעלה ויקרא עצה טובה להימנע מזה אני עובר לסימן תרפו בחנוכה הפורים ותן להתעוד לפניהם ואחריהם בזמנון היה להם מגילת תענית אותם היומים טובים שתיקנו חכמינו שלא רק בהם היה אסור לצום אלא חכמים חששו שמה יטעה ויצום בהם לכן גם יום לפני ואחרי אסור אבל בחנוכה הפורים לא היה חשש לטעות כזו כמו דברי תורה לא צריכים חיזוק שבת ויום טוב אין חשש ומותר לצים בימי שישי וראשון אותו דבר גם פה כולנו מטענים ביג באדר נקראת צום תענית אסתר אם אחד פורים באחד בשבת מקדים להתענות ביום חמישי שמה יחול תענית אסתר בעוד עוד שלושה שבועות בדיוק ביום שני כל אדם בריא חייב לצום באותו יום הטעם הצורך בצום הזה הוא כדי לזכור את מה שהיה בזמן מרדכי ואסתר כשביקש מרדכי מאסתר שתיכנס לאחשוורוש היא פחדה אמרה מי שנכנס אשר לא קדעת הורגים אותו אפילו האישה לא היה לה רשות להיכנס למלך אבל היא הסכימה לסכן את עצמה על ביקשה רחמים וצומו עליי אל תוכלו ואל תשכו שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערותיי יצאו כן ובכן אל המלך אשר לא קד וכאשר עבדתי עבדתי זה מה שהיא ביקשה וככה עשו כך מרדכי וכל עם ישראל צמו שלושה ימים יש דעה ראשונה שהימים היו יד טו ותז בניסן יש דעה שזה היה יג יד תתו בניסן יש מחלוקת בפוסקים איך לפרש את הפסוק אבל כולם יודעים שזה היה בחודש ניסן מי אומר תפתח מגילת אסתר ותראה מתי אחשוורוש והנה נפגשו מתי היה הפסגה שלהם שהחליטו להשמיד להרג ולבן כתוב שמה שזה היה בחודש ניסן לפלפור הגורל וכולי שבעוד 11 חודש בשנה הבאה יעשו כך וכך לעם ישראל להשמיד להרוג ולבד אבל הכל היה באותו חודש חודש ניסן ולכן היא ביקשה שיצאו מיד בהתחלה מרדכי לא הסכים מרדכי לא רצה לשמוע לה אמר לה אם אנחנו נוצים גם ביום כתו בניסן פירוש הדבר ביום הסדר לא נוכל לשתות ארבעה כוסות לא נוכל לקיים מצווה תעשה דאורייתא של מצא מר מפסיד את כל המצוות האלה אבל אסתר ענתה לו בתקיפות אמרה לו אם אין עם ישראל אם כולם חלילה להשמיד לרג ולבד אז לא יהיה גם פסח ולכן שתכנע מרדכי כתוב שם ויעבור מרדכי הגמרא ברשו במגילה כת ו' מה זה ויעבור מלשון עבירה כאילו הוא עשה עבירה איזה עבירה הייתה שמה שלא אכלו באותה השנה מצא ומר לא שתו ארבע כוסות כל זה בגלל הגזרה המוראה הזו אז הם צמנו שלושה ימים אנחנו עושים זכר לדברי צומת וזעקתן זכר לזה אנחנו צמים יום אחד מרן מסיים מביא יש מתעמים שלושה ימים זכר לתענית אסתר זאת אומרת עיקר הדין שתיקנו חכמנו יום אחד יג זמן קהילה לכל אבל יש מחמירים עושים בדיוק כמו שעשו אז מרדכי ואסתר ועם ישראל גם עכשיו בזמן הזה צמים שלושה ימים שאלה איזה איזה שלושה ימים גם זה מחלוקת בפוסקים הגאון רבי חיים בן עתר היה צם מדי שמה את הימים יא יב ויג באדם אלה הם שלושה הימים. כך כותב בשמוע הגאון חידה בספרו כיכר לאן ועוד. אבל רוב הפוסקים מרן הבית יוסף לא מסביר כך אלא מרן אומר שהכוונה היא לא שלושה ימים רצוף אלא שני וחמישי ושני המפקמינה השנה הזו השנה הזו מתי יהיה יא אדר יום שבת אז אם רוצים שלושה ימים אי אפשר לצום ביום שבת אז ישאר לנו רק יומיים לא מחמירים אז אם היה שיטת רבי חיים חיים בןתר אם הוא היה עכשיו חי אז היה צד רק ביום ראשון ושני אלה שמה שלושה ימים אבל אם תמר כמו מרן בית יוסף אז צריך שלושה ימים שני וחמישי ושני אז גם זה אפשר השנה אפשר גם לצום שני וחמישי ושני זה הוויכוח שיש אז הכל זה כמו שאמרנו בגדר חסידות בעלמה מעיקר הדין מספיק לצום רק יום אחד והוא יום תענית אסתר כמו שאמרנו יג באדר זר הצום כמו בשאר הצומות מהבוקר מעמוד השחר עד צת הכוכבים בלילה ראשון בלילה מותר עלבדקולעלמה לאכול ולשתות אין חובה לצום בלילה עמוד השחר הוא שעה וחצי לפני הזריחה בדרך כלל אנחנו מאחרים את עמוד השחר. כאן במקרה הזה אנחנו חייבים להקדים. יש לנו כמה שיטות מתי זה זמן עמוד השחר? תשימו לבחות הגדולים כתוב שמה זמן עמוד השחר א'. אחר כך כתוב זמן עמוד השחר ב'. מה זה א'? מה זה ב'? יש מחלוקת איך לגרוס בגמרא בפסחים צד. האם מעמוד השחר עד המץ יש ארבעה מילים או זמן הילוך חמישה מילים והפער בן זה לזול לפחות 18 דקות לגבי כל יום אתה מאחר אתה מתחשב יותר בעמוד השחר השני לא בראשון ולכן בימים האלה אסור להתחיל ברוך שאמר בשעה 5 אולי זה עדיין לילה גם אם האדם הזה פועל וממהר מאוד לעגדה אם הוא התחיל בחוש ורבע וזה עדיין לילה אז מה שהוא מברך מלך מעולל בתשבחות הברכה לבטלה אלא הוא חייב לאחר את זה קצת זמן עמדש שחר בימים האלו הוא בדיוק 5ח וחצי 5 וחצי הוא יכול להתחיל לומר ברוך שאמר שם לגבי תענית אסתר הפוך שמה אתה חייב ללכת על ליבד במרן מרן בסימן תמט דעתו שעמוד השחר הוא לא שעה ו12 דקות זמניות אלא זמן עמוד השחר הוא שעה וחצי זמניות ולכן אתה לא יכול להמשיך ולאכול עד 5ח וחצי אם הוא אכל עד 5ח וחצי בפי מרן זה יום בשלמה לגבי ברוך שאמר ישתבח שמה אתה אומר ספק ברכות להקל אפילו לאד מרן ולכן אתה פוחד להתיר לו להתחיל ברוך שאמר בשעה 5 וב נכון שלפי מרן מותר אבל אנחנו אומרים ספק ברכות להקל ולכן שם אתה מאחר אבל מה שאין כן לגבי אכילה שמה אתה צריך ללכת על קו הדין וכמו שאמרנו קו הדין הוא שעה וחצי לפני הזריחה זהו זמן עמוד השחר שאסור לאכול ולשתות אולי אפשר לפתח את החלונות עוד מעט נישן ועוד למה נקראת שמע על המיטה תודה. אדם שרוצה לאכול לפנות בוקר רשי בתנאי שיטנה. אם הוא מתנה ואומר שאני רוצה לאכול לפנות בוקר מותר לו. אבל אם הוא הלך לישון ולא אמר שום תנאי אפילו אם הוא התעברר בשעה 4 אין לו היתר לאכול ולשתות. אבל כשהוא יתנה מותר לו לאכול ולשתות לפי הפשט. לפי הקבלה בכל מקרה אסור אבל אנחנו נוקטים את עיקר הדין מרן פסק להקל ולכן יהיה מותר יהיה מותר לו לאותו האדם הזה שהתנה יהיה רשאי לקום ולאכול לפני עמוד השחר הם לגבי אכילה והן לגבי שתייה בשניהם גם בזה וגם בזה יהיה הדבר מותר בלכתחילה מרן דן בנושא הזה בהלכות העניות זה מחלוקת בין הזוהר לבין הירוש ירושלמי לפי דברי הזוהר אדם שישן בלילה אפילו אם יעשה 10ה תנאים לא יעזור לשום דבר אסור לו לאכול ולשתות הזוהר אומר מי שאוכל ושותה עובר בליו לא תאכלו על הדם לא תנחשי ולא תעוננו מי שאוכל חייב מיתה לפי הזוהר הדבר הזה חמור מאוד חלילה וחס כמו שאמרנו חי מיתה אבל כשיש לנו מחלוקת בין הזוהר לבין הירושלמי ההלכה תמיד כדברי הירושלמי. ולכן מרן בסימן תקסד מרן כתב אם הוא כן עשה תני מעיקר הדין רשאי לאכול ולשתות אני אדם בריא אני לא הולך במחלוקת הזר לכולה למרות שיש מקום להתיר כיוון שהזוהר מחמיר מאוד הוא אומר שחייה מיתה לכן אדם בריא כדאי שיסתדל לא לאכול לפנות בוקר לפני שהולך לישון ב10 בלילה שיאכל טוב זה מספיק אבל יש אנשים שהם הם חלשים מאוד. תודה. יש אנשים שהם חלשים מאוד, אינם מסוגלים. אם הוא לא יאכל לפנות בוקר, הוא לא יהיה מסוגל לצים במשך היום. ולכן אין ברירה לאדם הזה שיכין שעון מעורר כדי שיעיר אותו בזמן שיוכל לאכול. אבל לפעמים במזלו, דווקא באותו יום הבטריה של השעון לא עבדה טוב. במקום שהשעון מאיר אותו בארבע, השעון העיר אותו 5 5 ין מה לעשות זה שימשיך לצום עד צ הכוכבים אין לו היתר לאכול ולשתות ברגע שהגיע זמן עמוד השחר הראשון כבר נאסר באכילה ושתייה ואין הבדל בצום הזה בין גברים לנשים כמו שאנחנו הגברים צריכים לצום גם הם הרי גם אסתר המלכה גם היא צמה אלא שהיא צמה שעתיים פחות גם אני ונערותיי עצום כן כמה זה כן גנטריה 70 היא צמה רק 70 שעות עם ישראל צמו שלושה ימים 72 שעות אבל היא שברה את הצום לפני הסוף לפני שנכנסה לחשוורוש הייתה צריכה לאכול אדם בצום יש לו ריח רע בי להיכנס בצורה כזו. לכן היא קיבלה עליה את התענית פחות שעתיים אבל עם ישראל צמו כמו שאמרנו שלושה ימים אנחנו לפחות נצטרך נתחייב לצום יום אחד זכר לאותו הצום. הצום היא רק מאכילה ושתייה אבל שאר העינויים שיש בתשעה באב רחיצה שיחה נעלת הסנדל ודאי שענם כך גם אדם שמעשן רוצה לקחת איזה סיגריה באותו יום או אלוה שרגילים לשאוף טבק להריח טבק גם להם אין שום בעיה הדבר מותר בלכתחילה וזה חכמנו לא גזרו זה הדבר מותר בלכתחילה זה לא אוכל ולא שתייה אדם שהוא חולה אפילו חולה שאין לו סכנה פטור מצום תענית אסתר לא צריך בשביל זה ללכת לרופא לשאול את הרופא האם יש סכנה לחיים זה פיקוח נפש או לא זה לא כיפור בכיפור אתה צריך לשאול את הרופא לדעת אם יש סכנה או לא אבל כאן כיוון שכל הצן הזה הוא מדרבנן חכמינו לא תיקנו לחולה ואפילו לחולה שאין בסכנה כן לא חכמים בדבר ולכן אם יש לאדם איזה חום גבוה קיבל שפעת יהיה רשאי לאכול ולשתות דבר שני בכיפור גם חולה שיש בסכנה אסור לו לאכול כרגיל אלא כל 10 דקות הוא אוכל פרוסה כל 10 דקות הוא שותה 40 גרם כל זה בצום שהוא דאורייתא אבל כאן הצום הזה הוא רק מדרנן חכמנו התירו לאדם חולו לאכול ואין צרך לאכול בצורה כזו, אלא יכול לאכול ולשתות כרגיל, אלא עליו את ההגבלה האמורה. הוא ידים גם אישה בהריון, גם נשים בהריון פטורות מהצום אסור לה לצום באותו יום אם היא תעצום חלילה זה יכול לגרום לה הפלה אפילו אם היא טענת אני רוצה להחמיר תמיד אתה אומר המחמיר תבוא עלי ברכה כאן לא כאן אין לה היתר אסור להחמיר בדבר והסיבה היא מרגישה טוב כך היא חושבת אבל יכול להיות שהתינוק לא ירגיש טוב. אולי הצום הזה היו שיגרום מתכויות והתינוק ילך לעולמו. אולי חלילה תהיה הטלה. האם זה שווה? אין הצר שווה נזק המלך. ולכן אין שום מקום להתיר להחמיר אלא חייבת לאכול ולשתות. ואין הבדל באיזה חודש היא. אם היא בחודש השמיני או התשעי. אם הוא בחודש השני או השלישי. אין בהם כל הדברים האלה דברים שחכמינו לא התחשבו בהם ומעיקרה לא תיקנו לאה האישה בהריון שתצום ואנה צריכה שאלת רופא אפילו אלה שמחמירים בערב כיפור אומרים לאישה בהריון לכתאלי רופא אם יש סכנה אין סכנה זה לגבי כיפור החמירו אבל כאן שהצמו דרבנן אנה מנה להחמיר בדבר אלא כמו שנאמר בתוספתה שמעברות ומנקות אסור להם בצום יהין גם פה אותה האישה בהריון אסור לה לצום אלא חיידת לאכול ולשתוק ביום צום תענית אסתר כרגיל אם האישה הזו לא שמעה והחמירה על עצמה יש נשים ששואלות את הרב אבל אחר כך עושות מה שרוצות בשביל מה שאלת את החכם לא יודע אחר כך היא החמירה על עצמה כך היא אומרת מינן קרה אחר כך הפלה. אם כך אותה האישה צריכה תיקון. אדם שרצח נפש בשגגה צריך תיקון. נכון? אותו דבר גם אותה האישה. ביסוף במדבר קראנו יש ערי מקלט. יש קדש נפטלי, שכן וחרון. צריך לשלח אותה לאחת מערי מקלט. לחון בוסנלה שלח אותה שם. כן. השם ירחם עליה ועל בעלה. אבל ממרא שמעיקרה דלכתחילה כמו שאמרנו ישימו לב יגידו לה את ההלכה כדי שלא תעשה שטויות שלא תבוא חלילה לידי סכנה לאותו התינוק כן במנקת יהיה הבדל בין מנקת בפועל או לא חי מנקה בפועל שמה לא נוכל להרשות לה שצוב גם שמה היא עושה חומרה לידי כולה אוחבר לצום יש מחלוקת אם מותר כיוון שזה יום טוב שלו האם ביום טוב שלו היא רשע לצום זה הוויכוח זה המחלוקת שיש בין האחרונים דין גם לגבי חתן חתן וכלה שהתחתנו באותו שבוע הם עדיין בתוך שבעת ימי החופה האם צריכים לצום או לא במחלוקת הזו אנחנו גם פוסקים ספק דרבנן לכולה בשאר הצומות בעשרה בתבת פסק לחתן שיצום למה שם אומר הרטבא לא אתה יום טוב בחיד של החתן ויתחי אבל דרבים עשרה בתבלת אבל כאן הצום של תענית אסתר זה לא אבלות זה זכר לדברי הצומות וזעקתם אין כאן עניין של אבלות ולכן גם הליבה והרטבה כאן החתם והכלה כשרן בתוך שבעה ימי חופתה רשעים לאכול ולשתות ושוב גם בזה אין צרך במקרים האלה שיכלו פחות פחות מכשיעור דבר שני לא צריכים להשליל נגמר שבעת ימי החופה שבוע אחרי זה הם שואלים החתן והכלה אנחנו עשינו עוון אכלנו ביום עצום עכשיו צריכים לעשות תיקון עצום יום אחר לא מה פתאום לא צריכים כל מה שצריך תיקון מה שכתב כאן הרמה באדם שהיה היה חלש קצת, היה לו קצת כאב עיניים. הרופא אומר לו, אם תצום יהיה לך יותר כאבים. ולכן בגלל הכאב עיניים הוא פחד מהכאב. לכן הלך ואכל. אחד כזה תגיד לו יום שני שאחריו ילך יעשה צום. אבל כאן לא כאן מעיקרה החתן היה פטור. ות מותר דחויה. אז אלא כאן מעיקרה את האומר שחכמים לא תיקנו לו. לכן פטור. הוא הדין גם לגבי חולה. אדם שהיה חולה ממש היה לו שפעת, לא היה לו רק עיניים בעלמה, אלא היה חולה ממש. גם בזה אחרי שנעשה בריא, הוא לא חייב לעשות תיקון להשלים את מה שאכל ושתה ביום צום תענית אסר, אלא הוא היה פטור מהדבר, מעיקרה לא היה חייב בזה ולכן היה מותר לו לאכול ולשתות ואינו צריך לעשות שום תקנה, שום תיקון. במקום זה עניין סוכר אדם שסובן מסכרת תעסק סכרת יש אדם שסובן מסכרת גבולית יש לו 120 130 אז יום קודם ישים לב להיזהר במאכלים שלו ויכול לעבור את הצום בקלות רבה צום תענית אסתר הוא לא ארוך ואוויר לא חן בדרך כלל זה צום קל זה לא צום קשה אבל אם זה סקרת גבוהה אתה צודק אם האדם הזה יש לו 220 240 זה עולה יורד בזה אין לה ברירה גם אדם כזה שסו מסתכרת כזו גם כן יהיה פטור הוא הדין גם לגבי אדם שיש לו לחץ דם גם כן לחץ דם גבוה גם לזה יש תופעות לו גם לזה יש השלכה החולשה של הצום יכולה להרוס אותו ולכן אני חמנ פטרו ולכן יהיה מותר לו לאותו אדם לאכול ולשתות ביום צום תענית אסתר מס שיעשה במקום זה לפחות תענית דיבור לחץ מספר אין הגדרה של מספרים בלחץ דם הבעיה היא כך יש אנשים שהם צעירים הוא סובל מלחץ דם אבל הוא צעיר אין לו שום מחלה שום דבר יש לו קצת לחץ דם חולי הוא יסא לא יקרה לו שום דבר אם הוא יצאו בצום תענית אסתר לא יקחו אותו לבית חולים אלא יהיה לו קצת חולשה זה הכל אבל הוא מסוגל לעזור את הצון לכן אומרים לו שכן יצו אבל לפעמים האדם הזה בגיל זקנה אפילו אם אין לו עוד מחלות עצם הבעיה יחד עם הזקנה כבר יכול להטיש אותו לגמרי והוא יהיה בגדר חולה שאין בו סכנה התגשתי לא צריך שיהיה פיקוח נפש חולה שיש בו סכנה אלא גם חולה שאין בו סכנה גם כן פטור מהצום ולכן שישכול לגופו של דבר כל אחד ישכול אם הוא בגדר חולה שאין בו סכנה כמו אדם שיש לו שפתח אז יהיה פטור אבל אם הוא לא בגדר חולו שאין בו סכנה אלא יהיה קצת חלש אבל הוא יכול להתגבר בקלות על כל זה מן הראי שישתדל להחמיר אם הוא יכול יקח חופש מהעבודה אותו יום לא ילך לעבודה אלא יגמר את התפילה סב עלינו לשבח הניח רשי ורבנותם ילך לישון ינוח קצת כשינוח לא יתאמץ יוכל לעבור את הצום הזה בקלות רבה גם ללחץ דם נמוך או לא אה לחץ דם נמוך צריך לאכול כן הבעיה היא באכילה לא תמיד הרופא ירשה לו שוב תלוי כמה נמוך נמוך קצת הרבה גם בזה לפעמים יש בעיה ולכן ישאל עקרונית פעם אחת תמיד ישאל את הרופא לגבי כל הצומות ויבין איפה הוא יעמד אם הוא יהיה בגדר חולה שם בסכנה אז בכל הצומות דרבנן יהיה לצד יותר ורק בתענית אסתר אליו הדין גם לגבי שאר התעניות שאר הצבות לגבי התעניות השובבים זה רק בגדר מנהג וחסידות זה לא דבר שהוא חובה לא מדאורייתא ולא מדרבנן ולכן אם האדם הזה היה רגיל כל השנים היה רגיל עצום בי השובבים וכעת הוא לא מרגיש טוב יש לו בעיית מסכרת לחץ דם שמה אתה לא צריך לשקול את המשקל הזה שם הוא יכול להקל גם בלעדי יעשה הטרה אצל החכם, יעשה הטרה על ידי חרת ביקרה ויכל מקל הבעל לאכול באותם יומי השובבים אלא שעשה תענית דיבור אפילו אדם שיש לו לחץ דם אפשר לו לדבר זה לא זה לא מזיק ללחץ דם אם הוא לא ידבר זה לא מגיע אחד לשני זה לא יעלה לא את הסוכה ולא עלחץ דם ולכן שיעשה במקום זה תענית דיבור ויותר מכאן הוא לבד שלא יצאו כן ביום תענית אסתר ביום שני יג באדר אנחנו מוציאים ספר תורה הם בבוקר בשחרית קוראים ויחל משה וכן אחר הצהריים במנחה בשניהם קוראים ויחל משה עולים שלושה כהן לביא ישראל בתנאי שכולם צמים אדם שלא צם אי רשא לברך על הספר תורה פתיחת הכל לקמת ספר תורה אין את הבעיה הזו גם אדם שלא צם יכול לקחת פתיחת ההיכל לקמת ספר תורה אין לו שום בעיה אבל מה שאין כן העליה כהן מביא ישראל הם בבוקר והן בשערי דווקא אדם שצם ראוי לו לברך ולקרוב היחל משה הלאה וכי לא אפילו אם הכהן הזה אומר תראה בינתיים אני עוד צם בבוקר הוא עוד לא אכל אפילו אחי כיוון שהוא בעצם לאכול אחרי שעתיים שלוש הוא נקרא בחזקת שאינו צם ולכן אסור לו לעלות את הספר תורה ואם הוא כהן יחיד אין שמה עוד כהן שיצא החוצה יגידו אין כאן כהן ישראל במקום כהן יעמד בחד ויתנו לישראלי שיעלה ראשון לספר תורה זה מה שרצוי לנהג ולעשות בלכתחילה המחלוקת לגבי כיפור שמה זה יום קדוש כמו ביום שבת ויום טב מצד קדושת היום אתה מוציא את הספר תורה אנחנו אוכלים ושותים בשבת ויום טוב אבל הספר תורה בא בשביל קדושת היום אולי גם הספר תורה ביום כיפור בא לא בשביל הצום אלא גם יום כיפור הוא יום קדוש שאסור לעשות במלאכה זה הדין שדה מרבי עקיבא הגר לשאר האחרונים שם אבל גם שם אנחנו מחמירים את המסקנה גם שם כמה שזה ספק ברכה לבטלה לכן אם שואל אותך חולה שיש בו סכנה אומר לך באה לו ברורה והוא אכל ושתה לפעמים קורה שהאדם הזה התעלף או קרה לו דבר אחר ונתי לו לשתות לקח שלם ושתה מיד ואחר כך הוא רוצה לקנות עליה במראוי למנוע בעדו שמה אתה חושש לספק ברכה לבטלה כל וחומר כאן אצלנו אלא שבשאלות ותשובות מרחשת הוא מחדש ואומר שכל זה כשאדם הזה אכל בבת אחת כמו הדוגמה שהבאתי תעלף לו לשתות בבת אחת אבל אם האדם הזה שתה כל ה-10 דקות 40 גרם גם לגבי האוכל אכל פחות פחות מכשיעור כל 10 דקות אכל רק 30 גרם ואחר כך הוא שואל אותך אני רוצה לעלות לסדר סדר תורה בשחרית או אחר הצהריים במנחה אומר הרב בזה בוודאי שרשאי בלכתחילה לעלות כך פוסק גם הרב ארבך מביא אותו בספר שמירת שבת כהלחקה יש לו שמה פרק על יום כיפור ושם הוא מעתיק את הדברים האלה להלכה ולמעשה ולכן היום רוב ככל 99% מאלה שכן אוכלים בכיפור הם בדרך כלל אוכלים לסירוגים בצורה כזו ולכן בדרך כלל יהיה מותר להם לעלות לספר תורה. אם הוא רוצה לעלות בשחרית או במנחה על יד כהן או ישראל אין שום בעיה. אבל כאן אצלנו בדוגמה שלנו הרי אמרתי צום תענית אסתר שהוא דרבנן אתה לא חייב לאכול כל 10 דקות יכול לאכול רגיל בלי שום הגבלה אז כאן כן שהוא אכל רגיל לכן מנענו בעדו אפילו שהוא כהן יחיד או לוי יחיד אין שמה לוי אחר אפילו אחי לא ירשו לו לעלות לספר תורה אלא יעלו במקומו אחרים גם החזן לא יתנו לאדם שאכל ושתה שיהיה חזן איך הוא יאמר בתפילת החזרה עלני ביום צום התענית הזה אם הוא בעצמו אכל ושתה ולכן כדאי יותר שימצאו חזן ירא שמיים אדם שהוא בעצמו צם לפעמים אין ברירה יש מקומות שאין להם חזן אחר זה החזן זה חתי אדם לא מרגיש טוב מוכרח לאכול טוב בנות ברירה יהיה מותר לו להתפלל להיות חזן אבל יאמר את ענינו באמצע ברכת שמע כולנו כיוון שהוא לא אומר בלשון יחיד עלני ביום צום תעניתי אלא הוא אומר ביום צום התענית הזאת זה צום של עם ישראל ולכן אין כאן חשש שנראה כמשקר ממש רש אם הוא אומר את זה באמצע שמקולמי זה בסדר אלא שמי שאומר שם לא יכול לחתום מהעונה לעמו ישראל בעץ שרה אלא מי שאומר עני באמצע השמולני מסיים בכל העת צרה וצוקה כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה השם שומע תפילה כך יסיים גם בקריאת ספר תורה אין להם מישהו אחר שיודע לקרוא ספר תורה רק הוא טוב אז אין ברורה שיקרא להם בספר תורה למרות שהוא אכל ושתה הם לגבי שחלק ואין לגבי מנחה בדק ברורה בשעת הדחה כה רשי לקרוא להם בתורה מה כן על זה שומר עני מה הוא מתכוון הוא מתכוון ענינו או ענינו תענו מה הוא מתכוון נו אז למה אתה מקשה עליו אם מתכוון רחמנא ליבה בעש זה העיקר בדברים האלהס עמי שומע לי מ טוב אדם שמתפלל בניצון צריך להזכיר מעניינה ביומה הן בשחרית והן במנחה לומר ענינו באמצע שמע כולנו החזן בתפילת החזרה כשיש לה עשרה מטענים אומר ענינו ברכה בפני עצמה בן גואל ישראל לרפאנו שם יאמר את ענינו ושם הוא חותם העונה עמו ישראל בעץ רע ואחר כך ממשיכים רפאנו שכח ולא אמר שם יש לו אתשלמים יכול לומר באמצע השמע כולנו ושם כמו שאמרנו לא חוטה מה עונה לעמו ישראל בעצרה אלא בכל עץ שרה בצוקה כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה השם שומע תפילה פעמים רבות יש תקלה החזן הזה היה ממהר מאוד הרי התפילה ביום צום תענית אסתר תפילה ארוכה הפועלים כל רגע מסתכלים על השעון מתי החזן הזה יגמור אחר כך הוא יגיע לעבודה בש 8 מתי מתי יהיה האוטובוס אז אנשים מעצים בו ולפעמים מחמת המהירות במקום להתחיל ולומר ענינו התחיל את המילה רפאנו אמר רק מילה אחת האם עדיין יכול לחזור ולאומר ענינו או שהפסיד יש בזה מחלוקת גדולה בפוסקים מחלוקת גם בדעת מרן. כשיש מחלוקת בגרסאות של מרן מה אתה עושה? אתה מחפש את הספר האוריגינל. הספר שמרן מדפיס בחייו. כי הדפוסים האחרונים כל מדפיס מעתיק מהספר שקודם לו. מעתיק אותו עם הטעיות ומוסיף עוד איזה טעות. ככה זה בדרך כלל עם רגדפיסים. אבל השולחן ערוך שדמני מרן זה אוריגינל שמה כמעט ואין טעויות ולפי דברי מרן שם לפי הגרסה של מרן בסימן קיט אפילו שאמר רק מילה אחת רפאלי הפסיד לא יכול לומר שם ענינו ברכה בפני עצמה אלא צריך לומר את זה באמצע ברכת שמע כולנו למה הדבר בונה מה הוא מתכוון? הוא מתכוון ענינו או ענינו? תענה. מה הוא מתכוון? נו אז למה אתה מקשה עליו? אם מתכוון רחמנא ליבה בעץ. זה העיקר בדברים האלה עמי שומע. טוב אדם שמתפלל בני צון צריך להזכיר מעניינה ביומה הן בשחרית ואין במנחה. לומר ענינו באמצע שמע כולנו החזן בתפילת החזרה כשיש להעשרה מטענים אומר ענינו ברכה בפני עצמה בין גואל ישראל לרפאנו שם יאמר את ענינו ושם הוא חותם העונה לעמו ישראל בעץ שרה ואחר כך ממשיכים רפאנו שכח ולא אמר שם יש לו את השלומים יכול לומר באמצע השמע כולנו ושם כמו שאמרנו לא חוטה מעונה לעמו ישראל בעצרה אלא בכל העץ שרה בצוקה כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה השם שומע תפילה פעמים רבות יש תקלה החזן הזה היה ממהר מאוד הרי התפילה ביום צום תענית אסתר תפילה ארוכה הפועלים כל רגע מסתכלים על השעון מתי החזן הזה יגמור אחר כך הוא יגיע לעבודה בש 8 וב מתי מתי יהיה האוטובוס אז אנשים מעיצים בו זה לפעמים מחמת המהירות. במקום להתחיל ולומר ענינו, התחיל את המילה רפאנו. אמר רק מילה אחת. האם עדיין יכול לחזור ללמר עלינו או שהפסיד? יש בזה מחלוקת גדולה בפוסקים. מחלוקת גם בדעת מרן. כשיש מחלוקת בגרסאות של מרן, מה אתה עושה? אתה מחפש את הספר האוריגנל, הספר שמר הדפיס בחייו. כי הדפוסים האחרונים כל מדפיס מעתיק מהספר שקודם לו, מעתיק אותו עם הטעיות ומוסיף עוד איזה טעות. ככה זה בדרך כלל מר במדפיסים. אבל השולחן ערוך שבי מרן זה האוריגינל. שמה כמעט ואין טעויות. ולפי דברי מרן שם לפי הגרסה של מרן בסימן קיט אפילו שאמר רק מילה אחת רפאלי הפסיד לא יכול לומר שם ענינו ברכה בפני עצמה אלא צריך לומר את זה באמצע ברכת שמע כולנו למה הדבר בונה כולנו יודעים אדם שלא אמר ביום ראש חודש בשחרית או במנחה לא אמר יעלה ויבוא חוזר במ דברים אומרים אם אמר ברכת מודים אבל אם הוא גמר רק המחזיר שכינתו לציון דין ברכה מברכה נזכר יש לו אפשרות יכול לומר שם את יעלה ויבוא כל מלך חנון ורחומת מודים אנחנו לך אם האדם הזה לא נזכר אחרי המחזיר שכנתו לציון אלא אמר מילה אחת מודים ואם מישהו צעק יעלה ויבוא עכשיו הוא רוצה אחרי המילה הזו לתקן אין אפשרות לתקן לומר בין ברכה לברכה אלא תחזור לרוצה. למה? בין ברכה לברכה אתה יכול. אבל אמרת מילה אחת מודים כבר התחלת ברכה שאחרי ולכן אין ברירה אתה חוזר לרצא. אותו דבר גם פה. התקנה של חכמנו לומר ענינו ברכה בפני עצמה ולחתום העונה לעמ ישראל בעץ הרע. התקנה היא בין גואל ישראל. התחלת מילה אחת רפאנו הפסדת זו הסברה של מרן הבעיה היא אנשים לא יודעים אנשים לא לומדו את מרן אז אם הוא אמר רק מילה חד רפאנו ואנשים זוכרים איזה צון מתחילים לצעוק לו עלינו הוא רוצה להמשיך הלאה הוא יודע את מרן הוא רוצה להמשיך הוא יודע שאי אפשר לומר ענינו ואלה צועקים לו עלינו מה עושים אם יש שמה חכם החכם יגיד לו חכה רגע הסביר לאנשים הוא כבר אמר את המילה רפאני אי אפשר עכשיו לומר פה תשימוי לב הוא יאמר את זה בעזרת השם בברכת שמע כולנו שירגיע אותם שלא יתעקו ויתנו לחזן הזה להמשיך לכן העצה היא אז הוא חכם הרי אתה נולד אתה מתקרב לצוט אתה מעיט אתה לא נוסע על 200 קמש לפני הצומת אתה יורד ל10 ק"מ"ש כדי לעצור גם פה הוא יודע שצריך לומר את עמנו שמתקרב ברוך אתה השם גאל ישראל שיתפלל קצת לאף כדי שיאמר אתנו ולא יתחיל שלא יקרא לו טעות עם המילה הזאת רותנו זה דבר שמצוי מאוד הרבה חזים מסכנים נופלים במילה הזו ולכן זהו חכם מראה את המולד ישימו לב כדי שלא יבוא לידי שגיעה הם לגבי שחרית והן לגבי מנחה הג'רבעים אומרים גם בערבית אלה טוניס אנחנו לא נוהגים כך אני חושב שגם הבלדים אומרים בערבית כן לא שמה זה יותר קל על הניסים בפורים עד סוף הברכה יש לה עדיין זמן אם אמר ברוך אתה השם הפסיד אין ברירה יגמור הטוב שמך לך נעל העדות אבל הוא אומר רק ברוך אתה עדיין יכול הוא עדיין באותה הברכה הוא יכול לתקן אבל כאן במילה הזאת רפאנו התחיל חיל ברכה חדשה זה ההבדל גם ביום ראש חודש התחלת מודים זה רק מילה אחת אבל זה ברכה חדשה ולכן אין לך יותר אפשרות לתקן בין ברכה לברכה על כורחו יצטרך לחזור אחרני לחזור לברכת רוצה כאן בדוגמה שלנו בעננו צטרך להמשיך ולומר באמצע השמ כולנו שדיבור גם הוא נזכר איך לא יעילו אני אפתוח כדי לדיבור הוא נתק לא לא יעין לא יעין השל במודים שתוך כדי דיבור כמה זה כדי דיבור שלושה תיבות והוא אמר רק מודים אפילו הכי לא יעזור כמו שלמדנו בסימן תכבדין גם פה כן גם כן את הברכה עם ברכה שיש שמה בצרה פע שמה כשאדם הפסיד לא אומר את ענינו בין גואל לרופא אלא אומר את זה באמצעשמע כולנו בן יחיד בן חזן אומר שמה בלי חתימה אסור לו לומר העונע ישראל בעצר הרע שם אלא שם הוא מסיים בכל היצר הרע בצוקה כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה השם שומע תפילה אם תעמר העונה לעמ ישראל בעצר בי עבד יצא אבל לכתחילה יזהר שלא לא יעשה כן. הכהנים עולים לדוכן ביום צום לא רק בשחרית אלא גם במנחה. בתנאי שהמנחה הזו היא אחרי פלג המנחה אבל אם תפנל מנחה הולך לכותל בשעה 2 לא יוכל הכהן לעלות לדוכן. כך גם החזל לא אומר במקום זה אלוהינו ואלוהי אבותינו ברכנו ברכה משולשת בתורה לא יהיה רשאי לומר את זה אלא רק אם מתפללים אחרי פלג המנחה היינו שעה ורבע לפני צד הכוכבים רק אז יהיה רשאי לכתחילה לעלות לדוכן ולשת את כפיו כהן שצם יכול לעלות לדוכן כהן שלא צם אכל אפילו שהוא קיד יותר מהרב היה חולה והרב אמר לו שיאכל במציאות הוא אכל בשעה יש חשש אולי הוא שיכור ולכן אין לו יותר לעלות לברכת כהנים במנחה בשחרית כן כמו בכל שחרית רגילה אבל במנחה לא יהיה רשאי לעלות לדוכן בטעה ועלה איך אותו כהן שהטעה ועלה לא יורידו אותו כך למדנו גם בתפילת מנחה של יום הכיפורים מנחה של כיפור אתה מתפלל מוקבל בשעה 2 וגם שם לכתח תחילה לו בדעוה טעה ועלה שלא יגידו עליו בין גרשה וחליצה שלא יציאו עליו לאז אתה לא מוריד אותו הוא הדין גם פה אל תוריד אותו גם בחי גבונה שואל תעשה תעלים עין אבל הוא עלה אתה לא תעלה אתה תברח החוצה לא בגלל שהוא עשה טעות תלך אתה אחריו לא אלא אתה תצא החוצה אחרי שהוא יתחיל את הברכה מצווה לך את עמו ואהבה אחרי זה תהיה רשאי להמשיך להק כנס בפנים גם בבוקר איך הוא אכל בבוקר אם הוא אכל בבוקר אסור לו אם הוא אכל לפני התפילה כבר בבוקר בשחרית אז גם בשחרית לא יוכל על דוכל אם האדם הזה כל כך היה חלש וכבר בבוקר אכל אז אפילו בשחרית לא יוכל לעלות לדוכן שברי לא חייב אחרי פורים להשלים את הצום אלא מעיקרה היה פטור אותו החולה כך גם מוהל סטנדק אביה הבן חתן וקלה בתוך שבעת ימי חופתם או נער שנולד ביא אדר ונעשה בר מצווה השנה הזו כל אלה פטורים מעצום יכולים לאכול ולשתות כרגיל ואינם חייבים להשתים אפילו אם ירצה להחמיר על עצמו יאמר רבי הבן אני גם מעשה תענית אני לא רוצה לאכול לא כדאי כאן זה חומרה שבאה לידי כולה זה יום טוב שלו איך הוא צם ביום טוב ולכן לא כדאי במקרה זה לצום אמנם ב-17 בתמוז גם אבי הבן חייב לצום שמה טעם כותב הרטבע, לא ייתכן שיבוא יום טוב דחיד ויתחה אבלות של רבים ולכן שעה מצב חמור יותר. פה דברי הצומות וזעקתם זה לא עניין של אבלות אלא כל זה זכר לצומות. ולכן כאן הדבר שונה. כאן המסקנה היא שיכול לאכול ולא רק יכול אלא גם חייב לאכול. כיוון שזה נחשב ליום טוב שלו. לכן גם אמרנו שאין צורך להשלים את זה. אבל אדם שיש לו כאב עיניים, אין לו בעיה עם כל הגוף, הוא הולך ובא, רק העיניים כואבות לו. במקרה כזה מתירים לו לאכול ולשתות ביום הצום כדי שלא יגביר את כאב העיניים. אבל אם למחרת התרפה, חייב להשלים למחרת. כך הוא הדין. אם עשו סעודת מילה בלכתחילה, אם שואלים עצה, תגיד לו תעשה את הסעודה, תזמין את כולם. בשעה 6: אחרי צאת הכוכבים יבואו כולם לאכול ולשתות. אבל טעו ועשו את הסעודה ביום ובאו 10עשרה אנשים ואכלו יחד עמו. אותם העשרה אכלו על פי הדין אבל צריכים להשלים את זה ביום שלמחרת יום שישי עליהם להשלים. נמצא שאדם פטור מעיקרה חולה וכי יוצא והוא לא צריך להשלים אבל אם זה רק כאב עיניים או לא הבין אלא שאר המניין הם חייבים להשלים ולצום ביום שישי כמו שכתב הרמא מה מה ההבדל בין ספר תורה מה הדיף ספר תורה לא משוח ובדוק או לא משוח ובדוק הוא מאשר ספר תורה לא משיח הוא לא בדוק לא משוח כשאדם מוציא ספר תורה ביום הצום, חייב לברר לפני כן אם האנשים המתפללים, אם הם צמים או לא. הרבה פעמים אין שמה 10ה אנשים שצמים וממילא יש חשש ברכה לבטלה על הברכות שמברכים על הספר תורה. ולכן לפני שמוכרים את העלייה, לפני שמוציאים קודם כל ישאל החזן או הגבאי יעשה סקר. אם יש לו 10ה מטענים אין בעיה יכול להוציא ספר תורה ושלושה העולים לספר תורה כהן לבי ישראל שלושתם חייבים להיות מתוך אותם הצמים אבל אם אין לו עשרה אם זה בבוקר יוציאו ספר תורה יקראו פרשת השבוע ואתה תצווה יום חמישי יש פרשת השבוע אז אין לך אפשרות להוציא לקרוב היחל תקרוב תקרא ואתה תצווה ואם הם רוצים להחמיר לא רוצים לוותר על ויחל אחרי שגמר העולה השלישי לפני הקדיש יגללו את הספר תורה זה שתי פרשיות קרובות יקראו גם את ויחל בלי ברכה ואחר כך יגידו קדיש זה העצה הפשוטה אבל אם אין להם מניין והם רוצים להוציא ולקרוא בפרשת ויחל שם רוצים לברך הם מסתבכים נכנסים בספק ברכה לבטלה אמנם לגבי 17 בתמוז שמה דבר קל יותר אם הוציאו ספר תורה אפילו בשישה עולים בשישה צמים זה בסדר למה מה שם יש חיוב גמור לצום? התוקף של הצום הוא הרבה יותר חזק מכאן. כאן הרמב"ם מגדיר את הצום כמנהג כל שכן השנה שזה מוקדם זה לא חל בזמנו. לכן אפילו בשחרית כל וחומר במנחה חייבים להשתדל שיהיה להם 10עשה אנשים שצמים אז יהיה אפשר להם לכתחילה א' להוסיף ספר תורה ב' לומר גם את ברכת ענינו בין גואה לרופא ברכה בפני עצמה. אם אין להם עשרה, יש רק שישה צמים לא יגידו את ענינו ברכה בפני עצמה בין גואל לרופא אלא יגידו החזן יאמר את ענינו באמצע השמע כולנו אחרי שחותם בכל היצר הרע וצכה לא יחתום בברכה ברוך אתה השם אלא ימשיך כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה השם שומע תפילה כמו היחידים כמו כל יחיד כך יהיה גם דינו של החזן כיוון שאין להם 10ה מטענים רק אם יש 10שה מטענים יכולים לברך את הברכה הזו בין גואל לרופא כדעת וכדין. פה בשכונות האלה, ברוך השם, יש הרבה צעירים. מקום שיש צעירים, אנחנו בריאים ויכולים לצום בקלות, אין בעיה. אבל יש מקומות, יש שכונות ישנות שהאוכלוסיה שמה כולם זקנים באים בימים. יש למעלה כאן בית כנסת של המושב זקנים. לא יודע אם הזקנים יש להם כוח לצום, קשה להם מסכנים. אז אולי שמה לא יהיה להם מניין. לכן ידריכו אותם מראש כדי שידעו שלא יבוא לידי ספק ברכה לבטלה. יש כאלה נוהגים לצום שני וחמישי ושני שלושה ימים צום זכר לתענית של אסתר מרדכי ואסתר כשגזרו תענית על עם ישראל צומו עליי אל תאכלו ואל תשתו שלא שת ימים לילה ויום גם אני ונערותיי עצום כן זאת אומרת הם צמו שלושה ימים יש מנד אמר שזה היה יד טו טז ניסן הרי הפור הפיל פור הוא הגורל כל המעשה של המן היה ביג ומיד ביד התחילו עם הצום וזה היה שלושה ימים רצופים זה לא היה הפסקה בלילה שהלכו לאכול אלא הם ידעו שהם בסכנה נוראה בהתחלה מרדכי לא רצה לקבוע את זה כצום רצה להמתין למה כי יש לך בליל הסדר אוכלים מצה מרורש מצווה מן התורה איך נוכל לעשות צום ביום טוב ואז אמרה לו אסתר יש סכנה שעם ישראל ישמעד אם אין ישראל אז לא יהיה לא פסח ולא מצב מרדכי שמעלה ובאמת ויעבור מרדכי מה זה ויעבור הסגנון ויעבור כאילו לשון עבירה שעשו צום באותו יום ולא אכלו מצה ומרו שלושה ימים רצופים יד טו טז יום טז כבר התחיל המהפך מבחינה מסוימת לקחו את מרדכי ככה יעשה לאישר המלך חפץ בעיקרו הרכיב אותו המן וכולי כל המעשה הזה היה ביום טז אבל כתוב אחר כך וישוב מרדכי הגמרא מסבירה מה זה וישוב שב לסו את העניתו לא אמר גמרנו אני כבר על הסוס הכל בסדר ידע עדיין הספרים החוק עדיין קיים עדיין החוק לא נקרע ולכן המשיך את הצום חזר חזרה והמשיך את הצום עד הערב עד שגמרו את הצום בצת הכוכבים אתה רואה איך שעם ישראל מיד קיימו את המצווה, את החובה, לבוא ולזעוק להשם, להתפלל, לצום. זכר לזה יש אנשים שצמים שלושה ימים, אבל אין הדבר בגדר חובה אלא חסידות. החובה על כולנו צום יום אחד. כמו שאמרתי זה ביום חמישי הבא יא אדר. המזל שלו לא טוב. מי שנכנס אבעים בשמחה בא ישראל דית לדינה בידי כותי לשת מנה דריע מזלה באר אתה אומר להפך. שנכנס אדם הרבה בשמחה ואם יש ליהודי איזה דין עם הגוי אדרבה כדאי שהדין יהיה באדר כי המזל הוא טוב ואמרנו אין מזה לישראל והגמרא לא אומרת את הדברים במשפט אחד בלבד אלא הגמרא שמה מרחיבה מאוד את העניין מביאה כמה מעשיות מעשה אחד עם ביתו של רבי עקיבא שלמה וחל תתחיל נו מה מעשה עם ביתו של רבי רבי עקיבא אמרו לה כן כן אמרו לה החוזים בכוכבים אמרו לו לרבי עקיבא שבליל החופה שלה היא אמורה כן והנחש ערב לה וברוך השם יצלה שאל אותה מה עשית סיפרה לו שנתנה את האוכל שלה במקום שהכל תשב לאכול לשמוע נתנה את האוכל שלה לעני ואתה רואה צדקה תציל ממלות אפילו אם היא יתה משונה כן המעשה אחר כך עם שמואל שמואל יש עם אותו כן קוראים לו עם העשי כן כן כן וכן הלאה הגמרא מביאה כמה מעשיות אם כן אתה רואה שאין מזל לישראל יש שני תירוצים בהרטווה תירוץ אחד 10ה חודשים בשנה אין מזל לישראל חודשיים אדר ואב יש מזל כל השנה כולה אין מזל אבל באב יש מזל לא טוב באדר המזל הוא טוב זה התירוץ האחד תראו את האחר האמת הוא שגם עם ישראל יש להם מזל כמו שכל העולם הגויים יש להם מזל גם לנו יש מזל מה עם ישראל יכול לשנות את המזל אם כתוב על בוש שהנניח הוא ימות מחר אז הוא ימות אין לו כוח לשמט את זה עם ישראל אפילו אם היה חלילה גזירה על ביתו של רבי עקי שהיא תמות על ידי הצדקה יכלה לשנות את זה אז כאן בחודש אדר המזל הוא טוב באופן אוטומט, באופן טבעי המזל הוא טוב. מה היא הפקנה? זה לא רק בשביל להיות שמח להרגיש הרגשה טובה או מי שיש לו דין משפט עם הגוי. ואם אין לו משפט עם הגוי, מה נפקמנה? אם האדם הזה רוצה לחתן את הבן שלו או הבת שלו. מרן כתב בודי דעה סימן קעט שהמנהג הוא שמשתדלים לחתן אותם בתחילת החודש עד תדובר. הלבנה הולכת וגדלה גם המזל שלהם ילך ויגדל כל זה לגבי חודש תבת שבט אבל אם אתה רוצה לחתן בחודש אדר אפילו אם אומרים לך תראה החתונה תהיה בכב בכג תגיד זה סוף החודש והלבנה הולכת ויורדת ש אחי כיוון שהמזל החודש אשר נהפך להם מהגון שמחה מזלה של החודש גורם כל החודש כולו מזלה טוב ולכן אין בעיה תעשה את החתונה שיהיה בסימן טוב במזל טוב שיעשו גם בסוף החודש אפשר דלכתחילה זה הנפקמינה להלכה ומעשה תודה לא כל האנשים יודעים את זה אנשים לפעמים דוחים את זה בניסן תגיד להם אל תדחה לן אתה יכול לעשות גם בסוף החודש גם בכג בכד תעשה את זה אין שום בעיה יהיה מותר בלכתחילה כמו שאמרנו המזל של החודש הוא מזל טוב החודש בסדר אם אם זה מסתדר בסוף החודש אם הסתדר מבחינת הכלה הכל בסדר אז למה לא יכולים בחודשים הרגילים אנחנו מנסים להתחנק מזה אבל בחודש אדר אין שום בעיה אפשר בלכתחילה כי המזל הוא טוב מאוד אני קורא סימן תרפז חייב אדם לקראת המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום ושלילה זמנה כל הלילה ושל יום זמנה כל היום מהנצחמה עד סוף היום אם כרן משעלה עמוד השחר יצא הגמרא במסכת מגילה ד' הגמרא מביאה את הפסוק בשעה שעם ישראל היו בצרה לפני שקרה הנס הם הלכו והתפללו צעקו לילה ויום כמו שנאמר שם במזמור בתהילים למנצח על הילד השחר בזמורי דוד שמה כתוב אלוהי אקרא יומן ולא תענה ולילה ולא דומי לי יום ולילה הם זעקו עד שקרה המהפך והנס או הפסוק השני למען זמרכה כבוד ביום ולא ידון בלילה שוב צעקו לילה ביום כך גם כשקרה נס ואנחנו באים להודות לבורא עולם כשאנחנו באים לומר את המגילה שהיא קריאת ההודעה לבורא עולם אנחנו קוראים את המגילה גם בלילה וגם ביום פורים יש לנו שתי מצוות אתה חוזר פעם שנייה גם על המצווה חוזר ואומר את המגילה גם ביום של הלילה זמנה כל הלילה אתה מתחיל מצאת הכוכבים והלאה עד עמוד השחר בדעבד מרן נקמן בסימן תרצב מרן דן אם האדם הזה אנוס לא מסוגל להמתין לצאת הכוכבים אלא רוצה להקדים נניח יום שלישי בלילה בעוד שבועיים זה פורים ואין לו זמן לחכות עד הכוכבים עד שעה ש הוא רוצה להקדים ברבע לשש להתחיל לקרוא את המגילה מרן כותב מי שהוא ניס במקום שעת הדחק מרן יתיר אבל כשהם נס אין בעיה שלשעת הדחק יכולים לאחר עדיף יותר לאחר מצאת הכוכבים והלאה והגאן רבי חיים בולעיה במקראי קודש אומר כיוון שמקרא מגילה הוא דברי קבלה ודברי קבלה כדברי תורה לכן מן הראוי בלכתחילה שיקראו את המגילה בצת הכוכבים דרבנותם צת הכוכבים דרבנותם בליל פורים זה בערך בשעה 7 זה הזמן שרצוי אז להתחיל את מקרא המגילה אומנם ההלכה לא כן המנהג נגד רבנום ומעיקר הדין מותר לכתחילה לקרוא את המגילה בשעה ש אבל אם יכולים להחמיר בקלות רבה אין לאנשים עבודה מישהו הולך לעבוד בשעה 7 מישהו ממהר אין אין שום בעיה לאחר את זה קצת איך כן אנשי השפלה הם עדיין בצום ולהם זה קצת יותר קשה אבל לנו אין את הבעיה הזאת ולכן כדאי לעכב את זה. לפני 11 שנים התירו להם להקדים אז היה מלחמת הנפרץ ובאזור הפחד גושדן שמה פחדו נורא לטייל ללכת בלילה ולכן התירו להם כן לא התירו למה מי שזוכר ביום יד הייתה הפסקת אש לנו בלילה כבר לא היה את המלחמה בירושלים היה כבר קל רווח והצלה עמד ליהודים ממקום אחר ולכן כן אנחנו קראנו את זה צד הכוכבים דרבנותם קראנו את זה כרגיל אנו לא היה שום בעיה אבל שם כמו שאמרתי כברם גם כן סמכו על מה שכתב מרן בהתר שעת הדחק אם לא קראתם גילה בתחילת הלילה אפילו אחרי חצות זאת יכול לקרוא את המגילה. לפעמים האדם הזה היה חולה, לא הרגישתו ולא יכל לבוא לבית הכנסת, לא יכל לקרוא כאן את המגילה. אחרי חצות ברוך השם התאושש, יש לו מגילה כשרה, יקח את המגילה ויקרא את המגילה אפילו אחרי חצות עד עמוד השחר. אבל אם האדם הזה רוצה להתחיל לקרוא בי בימי אחשוורוש בשעה 5: בבוקר, הפסיד את המצווה, לא יכול לקרוא. אז והסיבה היא חמש זה כבר יום זה עמוד השחר אומנם לגבי קראת שמע למדנו שעד המנצח המנה אם לא קרה כל הלילה אפילו אחרי עמוד השחר גם בחמש יכול לקרוא קראת שמע של הלילה מה ההדבק במזל הזה התשובה היא לגבי כל המצוות שזמנם בלילה הזמן הוא רק עד עמוד השחר ולא יותר כי עמוד השחר נקרא יום גמור לכל דבר אלא מה שמה התורה לא טלתה את מצוות קריאת שמע אם זה יום אם זה לילה אלא התורה אמרה בשוכבך ובקומך בלילה זה זמן שכיבה לא רק בשעה 4 בלילה אלא ממשיכים האנשים לישון גם בחמש רבע אנשים ממשיכים לישון בחמש ולכן עדיין זה נקרא בשוכבך אבל חוץ מהבנימה של קריאת שמה בדברים אחרים עמוד השחר נקרא כיום ולכן אם האדם הזה שהיה חולה לא יכל לקרוא לפני זה רק בחמ שהוא בא אומר לך עכשיו אני ברי אתה לא יכול להתיר לו לקרוא נקרא מגילה של הלילה אלא שימתי אחרי המץ החמה ויקרא את המגילה ביום ואין תשלמים למה שלא קרה בלילה לגבי התפילות תפילה בקשת רחמי ולכן אדם שלא תפלל ערבית תפלל שחרית שתיים לא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתיים או ערבית שתיים אבל כאן לא כאן אם לא קרא את המגילה בליל פורים עבר זמנו בטל קורבנו הפסיד את מצוות מקרא המגילה זמן מקרא המגילה מעיקר הדין חיה צריך להיות עמוד השחר אמרנו שזה יום אפילו כי כל אותם המצוות שמצוותם ביום בלכתחילה אנחנו מחמירים ולא נרשים לו לבצע את המצווה אלא רק אחרי הזריחה אחרי הנצח המרה והסיבה היא נכון שמעמיד השחר כבר בשעה 5 זה נקרא יום אבל עדיין יש חושך בין חמש לחמישה לחמש אנשים יכולים לטעות בפרט בזמנם שלא היה להם שעונים מדויקים בקלות רבה היה אפשר לטעות ולכן חכמינו גזרו לא לקרוא קריאת שמע בשעה 5 טלית תפילין, מקרא מגילה, ברית מילה, כל הדברים האלה חייבים לדחוט אותם עד הזריחה והלאה. רק בדעבד או שעת הדחק ייעבד יכולים להקדים. אבל אם אין שעת הדחק צריך להמתין להתפלל בנץ החמה ורק לאחר מכן יוכל להתחיל לקרוא ויהי בימי אחשו. מה פעם שמילה בלילה לא שמעש למח בכל המצוות זה כך בכל המצוות אם האדם לא עשה תיקח את הדוגמה של מצוות מצא ומר בליל הסדר אדם שבר מינן היה חולה לא הרגישתו לא אכל מצב במרור בא שואל אותך יום טו בבוקר כעת אני עושה קידוש ואחרי הקידוש אני רוצה לברך וציונו על אכילת מצה האם יש תשלמים לא הפסיד זהו לכן בכל המצוות בכל המצוות אין תשלמים רק שמה תפילה בקשת רחמים ולכן בגלל שרחמי לכן תקנו חכמים שיהיה תשלומים מעין הקורבנות שיש תשלומים בחלק מהם אבל שאין כן לגבי שאר המצוות לא שייך את הדבר הזה כך גם לגבי נקרא המגילה אם לא קראת המגילה בלילה הפסיד אלא יקרא רק ביום בלבד שיום זמנה כל היום כולו מתחיל מאמץ החמה, נגמר עד שקיעת החמה. כך כותב ספר הרוקח. מרן אמר את המילים עד סוף היום. מרן לא אמר לנו מתי זה סוף היום? ספר הרוקח אומר עד שקיעת החמה. אלא אמנים שספר הרוקח ולכן צריך להשתדל להקדים ולא לאחר. נפק ממה? הרבה אנשים יש להם כרג משפחה סבא זקן בבית אבות וכך יוצא בזה. צריך לראות את המולד, להביא לו מגילה כשרה, לקרוא לו שם את המגילה, לא לסמוך עליהם שהם ידאגו לקרוא לו, כי בדרך כלל הם מזניחים את הזקנים האלה לצערנו, הם לא דואגים להם. אתה בא אליו עם המשלוח מנות, אומר לך, עדיין לא קראו לי מגילה. עד שאתה מחפש חזל ממגילה כשרה כבר מתקרב זמן השקיעה ואז אתה מסתבך. ולכן הראוי דלכתחילה להשתדל להקדים ולא לאחר. ואם באמת קראת הכלה כזו עד שהגיעו לשם כבר הגיעה שעה 5:20 5וח אתה יודע שאתה מתחיל לפני השקיעה אבל עד שיגמרו את המגילה זה יהיה אחרי זה יהיה במשמשות האם נתן לברך או לא יש בזה מחלוקת עצומה בפוסקים האם מצוות מקרא המגילה היא מצווה מדברי קבלה כדברי תורה כמו שאומר תוספות ריד היקו מרן הבית יוסף ועוד או שממש שזה דרבנן זה ספק דרבנן נקולה האם משווה את זה למה שנאמר בירושלמי מסכת ברכות התלמוד ירושלמי מספר על רב שהתחיל את תפילת המעילה ביום הכיפורים לפני השקיעה וגמר את זה בלילה העריך וגמר את זה בלילה אתה רואה למרות שאסור להתפלל מעילה במוצאי כיפור אבל הולכים אחרי ההתחלה כן שהתחיל בזמן זה בסדר אולי נשווה את זה גם פה התחלת מגילה בזמן אז זה יכול להמשיך אבל יכולים לחלק ולומר שמה תפילה בקשת רחמים. התחלת בזמן זה בסדר. בגילה זה לא בקשת רחמים. ולכן יש בזה מחלוקת עצומה בין האחרונים גם במצווה הזו וגם במצוות אחרות. לא במגילה. יש את הבעיה הזו כמעט כל יום. מי שרוצה לראות את הבעיה הזו שילך 300 מטר מכאן. יש בית כנסת מוסרף. תלך מחר בערב בשעה 5 35 מה תמצא שמה בח 35 אתה תראה יש כמה כוכבים מגיעים כל יום מתפללים מנחה עכשיו 535 עדיין זה בן השמשות גם אם נמר שמותר להתחיל בנשמשות אבל עד שיגיע מערכת עם ישראל בשלום כבר יהיה לילה כבר יהיה צת הכוכבים אתה שואל את הכוכבים האלה תגיד מותר להתחיל הם אומרים כן מותר מי התיר לך מי פסק לך הם לא מכירים את רבנותם רבנותם לא מכיר אותם שוב הייתה הבעיה האם מצטרף להסליף את רבנו תם לומר אולי ההלכה כרבנו תם שזה יום גם במנחה אפשר להתחיל וגם במקרה המגילה או כיוון שמנהג ג עם ישראל נגד רבנו תם חוץ מסת מר כל עם ישראל נהג נגד רבנו תם אם כן אפילו לסיף לספק ספקה לא מצרפים את זה הטעלה של חכם מציון במקומות אחרים הוא אומר שדברי רבנותם עם כל הכבוד יש 40 ראשונים שאמרו כדעת רבנותם אפילו אחי אנחנו תמיד הולכים בכל ההלכה כפי המנהג וכיוון שנהגנו כהגאונים ממלא אנחנו לא פוסקים הלכה בזה כדעת רבנו אותם וגם מסניף לא מצרפים אבל יכולים לצרף סניף אחר כי הרמבם פוסק שהלכה בעניין בין השמשות הלכה כרבי יוסה ולפי רבי יוסא עד 13 דקות זה נחשב כלילה כיום יום גמיום רק חצי דקה האחרונה מתחיל להיות בין השמשות כרף עין זה נכנס לזה יוצא רק החצי דקה אחרונה זה בין השמשות מצרפים אנחנו את דברי הרמבם לסנוף וכן את דברי תוספות רבנו חנן בעבודה זרה לד שאומר שבשמשות יש לו חזקת יום אם יש לך ספק תחזיר את זה לחזקת יום ביום היה אפשר לברך על המגילה ביום הייתי יכול להתלם מנחה אז גם בנשנשות אפשר אומנם יש לנו חולקים בכל דבר כזה אבל יש לנו ספק ספקה ולפי דברי תוספות ריד ועל בית יוסף מצוות מקל מגילה היא עניין הפורים הוא דברי קבלה דברי קבלה כדברי תורה ולכן יכולים להתיר לו גם לברך מרן כתב את ההלכה הזו לקנם בסימן תרצו סעיף ז אני קורא לשון מרן יש מי שאומר שאומן מותר בבשר ויין בפורים דלא סוד חי דעיתות ודחי עשה דרבים דאורייתא לשמוח בפורים דברי קבלה מנוו שהם כדברי תורה אז אתה רואה שמרן גם בשולחן ערוך שם בסעיף ז מרן החשיב את הפורים שזה כעין דברי קבלה כדברי תורה שאפשר בלכתחילה להתיר לאותו האדם לאותו האבל שיאכל גם בשר ושתה יין אותו דבר תאמר גם פה אם זה ספק ספקה במצווה שהיא דברי קבלה אפשר גם לברך הרי תרומת הדשמרן השולחן ערוך בסימן תפט סעיף ח כתוב לנו כלל אם יש לאדם איזה ספק אם את בלילה הוא ספר ספירת העומר או לא מספק הוא יוכל הלילה לספור בברכה למה יש שם מספק ספקה אולי כל לילה מצווה בפני עצמו ואולי הוא ספר אתמול בלילה לכן מספק ספקה מתירים בלכתחילה גם לברך פירוש הדבר הספק ספקה הזה נותן לו חובה מחייב אותו לספור אחרי שחייבת אותו לספור זה מושך אחריו שואל גם את הברכה גם פה אתה מחייב אותו לקרוא את המגילה מהספק ספקה מלא התחייב גם לברך וציונו על מקרא מגילה זו הטענה של המקילים בדבר בדיעבד ברור שבלכתחילה אסור לנהוג ולעשות כן אבל כמו שאמרתי קרה מקרה תקלה עם הסבא שלו במושב זקנים אז בשעת הדחה תהיה מותר כיוון שמתחיל בזמן יותר אין בעיה יש שרצו ללמוד התוספות במסכת ברכות ז במעשה המפורסם של בלעם מתי הקדוש ברוך הוא כועס הגמרא אומרת בזמן שהתרגולת עומדת על רגל אחת הקרבולת שלה וכולי זה שנייה אחת סך הכל כמה זמן לוקח לך לומר את המילה רגע זה הזמן שהקדוש ברוך הוא כועס ובלען הרשע הכוח שלו היה אל זוען בכל יום הוא ידע מתי הקדוש ברוך הוא כועס זה מה שנאמר יודע דעת עליון שם התוספות אפילו מי יודע את הרגע הזה איזה קללות הוא יכל להכניס באותה השנייה תירוץ אחד התוספות אומרים קלל תירוץ השני כיוון שהתחיל לקלל ברגע הנכון מה שממשיך אחר כך זה טוב אז אולי גם פה גם פה אצלנו מה שמתחיל את המגילה בזמן אפילו אם נמשיך את זה אחר כך זה לא נראה זה מה שניסו הפוסקים והשבוק בין הדוגמה הזו לדוגמה ההיא בדי עבד שעת הדחק אנחנו סומכים על הדשות האלה על הדברים האלה אבל כמו שאמרנו הזהרנו ולכתחילה אסור לאחר להגיע לרגע האחרון לפי דברי הגרם מי שהתפלל מנחה בצורה הזו ברכתו ברכה לבטלה כך דעת הרבה מגדולי הפוסקים ולכן אסור לאדם להביא את עצמו למצב כזה הגמרא אומרת אלה שמתפללים בשנייה האחרונה חלילה וחס הם מקוללים להיתעלה הם מקוללים בגלל שהם מביאים את עצמם לשנייה האחרונה אולי תעבור המנחה על פניו ולכן צריך למחוט בידם אם האדם הזה נורמלי צריך להוכיח אותו על פניו ולמרנו שאסור לי להתפלל באותה השעה אבל אם הוא כוכב אם האדם הזה מזנין מזנון פטור מכל המצוות מותר למשוגע להתפלל כעת שחרית אם רוצה להניח קדיפילין אם אומר לך כעת זה המצח המאה עכשיו פנת אם משוגעים אין לך עסק יעשו מה שלבם חץ לא צריך להוכיח אין מצווה תוכחה עם המשוגעים אבל אם יש בתוכם אנשים נורמלים שגם הם באים מאוחר צריך להוכיח אותם שלא יעשו כדבר הזה יש לו כן אז אם אה היא אומרת בלב צריך את היום השני אבל בלי ברכה למצב כזה עדיף תשלמים הוא נקרא למצב ש לא לא צריך תשלמים אלא שיעשה תנאים לנדבה אני אחי הגיע מחר בשעה 535 אז לפני שיתחיל השם שפתה תפתח יאמר אם הזמן הוא טוב אני מתכוון לשם תפילה מנחה מלו תפילת מדו זה הפטן שיעשה אבל זה טוב לך תפילת החזרה הרי הציבור לא יכול להביא קורבן נדבה אין גם ברבים תפילת נדבה אלה דברי מרן השולחן ערוך ולכן מה יעשו עם תפילת החזרה לכן צריך להנחותם הדרך שאם הם הגיעו מאוחר אין לחש וחזרה אלא שיתפללו תפילה אחת לכל רב אפילו אלה שהגיעו בשעה 5וח חצי אז הם מתחילים לחש בחצי מתי התחילו חזרה בחזרה הם מגיעו על ידי הבעיה הזו על ידי הספק הזה ולכן לא נתיר להם אסור להם לומר לחש בחזרה אלא תפילה אחת בכל רם זה הפתרון לשעת חירום שיש לו עשרה שספק אם לאמן הוא אומר אםמן זה לכתחילה לא גם פה בד לא גם שמה אין ההלכה כן ברכת חילה. אלא אם האדם הזה רואה שאין שמה תשעה שעם עמן, אין שמה תשעה שמחלים לברכותיו, אתה פוסק לו שיתפלל תפילה אחת בכל רם הם בשחריות והם במנחה. ככה עשה הרמב"ם בהתחלה. ככה עשה להם תקנה כזו בגלל שהיו מדברים. אחר כך אחרי שחזרו בתשובה החזיר העתרה לושנה והחזיר להם אתה חזרה. אז במקרה הזה צריך לתת להם נראה. מחר עד 5 וחצי כל המניינים יכולים לומר לחש וחזרה אלא שמתחילים תיקון תפילתי בחי אין לחש וחזרה אלא תפילה אחת בכל רעם שוב כל זה מחזה נורמלי אבל אם הוא מהכוכבים הגדולים שמאירים גם ביום זכותו ינגן עלינו יאמן אז אחד כזה לא ישמע לך הוא לא שואל אותך מי אתה שתפסוק בשבילו הלכות הוא יש לו קשר ישר עם השמיים הוא הבא הזה יודע מה שאומרים שמה ושמה זה עדיין יום כך נראה לו ברוח הקודש והוא אומר לחש וחזרה ומנגן גם לגבי הזמן הזה זה לא יכולים להקה ספק אחד ספק ספקה בברכות אמרנן בלכתחילה לעמוד ולהגיד ספק ספקה מה זה חזרה תפילת החזרה זה ברכות מה זה בסדר קראת המגילה אמרנו בליבד כןשעת יד אחת אבל גם שמה לא בכך תחילה כן נו זהו זה סומך על חכם בציון רק רגע חכם מןציון עצמו אמר את זה לכתחילה הוא אמר לעשות ככה כל יום לכתחילה לא חס ושלום אתה רואה אנחנו גם למדנו תורה אצל חכם מציון אנחנו יודעים מה שאמר חכם מן ציון שלא יבוא הכוכבים האלה ללמד אותנו מה אמר חכם מן ציון וחכם מן ציון תמיד היה צועק נגד הדבר הזה נגד המאחרים הללו אבל אין אין מה לעשות. יש אנשים עם ראש עקום. מתי מתחילים שחרית? הם קמים יחד איתך בנץ החמה. אתה רואה אותם בבית הכנסת בשעה ש חס ושלום בא לי ואני רוצה מה להם ולש הם קמים בת 10 בבוקר הם לא באים שר בבית הכנסת צריכים קודם ללכת למקווה קודם להיות טהורים מקדשים חסידי עליון עד שיתחילו תפילה וכן הלאה. לא השחרית שלהם מאוחר. מנחה שלהם מאוחר, הראש שלהם עובד בצורה עקומה. הכל שמה אין עדיין איזה מברג, מפתח שוודי שיפתח להם את המוח, יתקן להם את הבורגים שמה, יחזק איזה בורגים. עדיין אין לנו מפתח כזה. חמודה צבקא היה אומר הרבה פעמים היה לי את המפתח של מוסיו, הייתי הולך סוגר. בת בבוקר הייתי סוגר את כל הבתי הכנסת שאף אחד לא התפולל בשעה 9. אבל מי יתן את המפתח? מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה כל וחומר נשאר מצוות של תורה שכולם התחיל בפרי מקרא המגילה כולה צריך להיות כאן ברוב עם הדירת מלך ולכן רבנו הקדוש היה גורם ביטול תורה על ידי שכולם היו הולכים לקרוא את זה יחד בבית הכנסת הגדול כך גם היו עושים בבית המקדש כהנים בעבדתם מביאים בדיוחנם היה להם שם עניין היו יכולים למעשה גם שם לקרוא את המגילה אך על פי כן אנחנו מסתכלים בפועל אנחנו רואים כמה יהיה יותר יותר ויותר פרסום הנס כשיש גם ציבור גדול וענק זה הרבה יותר טוב ויותר עדיף ולכן היו הולכים לבית הכנסת כך גם אנחנו עושים הולכים לבית הכנסת שיש שמה ציבור גדול לקיים את מצוות מקרא המגילה ופרסום הנס ברוב העם הדת מלך במים אמירים שהציבור הגדול הזה שומר על השקט יהיה לו גם ברוב העם וגם יש שמה שקט שיוכל לשמוע ולצאת ידי לחובה בצורה טובה אבל אם בבית הכנסת הגדול יש גם רעש גדול ואילו בבית הכנסת הקטן יש כל דממה דקה עדיף יותר להתפלל במקום שאין הרבה אנשים כדי שישמע את כל המגילה מהתחלה עד הסוף כי אדם שלא שמע אפילו מילה אחת אולי לא יצא ידי חובה לכן עדיף יותר שילך למקום שיש שמה שקט נמרץ ברוך השם יש בירושלים הרבה בתי כנסיות שהגבאים והציבור אנשים י שמיים שמבינים את חומרת העניין מבינים את גודל המצווה ויש הרבה בתי כנסיות שיש שקט נמרץ דממה דקה ואין להם את הרעש הגדול אצל הרב אלבס בישיבת אור החיים במשכיל אל דל בפורת יוסף פה ברוך השם לכן כל אדם נמצא לעצמו את המקום הטוב כדי שיקיים את המצווה כהלכתה. אולי בבוקר הילדים עדיין ישנים אין מי שירעש. בבוקר בדרך כלל המצב יותר מ אבל בלילה יש רעש גדול והמילה ולכן הגבאים הם אחראיים על העניין הזה שומרים ישמר את הקודש. ישימו לב על הילדים האלה כל אבא ישמור את בנו כדי שלא יהיה רעש. ואם יש איזה ילד שבב שמרעיש אסיר לגבעים לרחם עליו או לשת פנים אין לס פנים בדבר הזה שעיפו אותו החוצה כדי שלא יפריע בכלל זה באים הרבה גבאי צדקה ועניים לאסוף כסף מותר לתת צדקה מצוות תעשה דאורייתא בפרט ביום טעים אבל לא באמצע מקרא הנגילה ולכן ימי לו לעני הזה שלא יעסוף שיחכה עד הסוף אם זה מסתלם לו לא מסתלם לו שילך אותו יום העבודה שלהם היא יש להם שעות נוספות וכל רגע הוא יקר אולי לאמנו לחכות 20 דקות עד שהיגמר להני הגבאי לא ירשה לו ואם האדם הזה מצפצף על הגבאי הוא בא להסתובב אף אחד לא יתן לו אנשים מתעלמים ממנו כאילו העני הזה לא נמצא לא קיים כשהוא יראה שאף אחד לא נותן לו יקח את הרגליים וילך כי אם מתחילים לתת זה נותן קצת וזה נותן הרבה ורוצה עוד חזרה מתחיל להיות רעש והאדם הזה ודאי לא שומע באותם הרגעים את מקרא המגילה נמצא שהוא בא כאילו לעשות מצווה ועושה מצווה בעד העבירה ולכן אם הגבאי לא הצליח לעצר בעד העני הזה היה עני גם בדעת ולכן פרץ ונכנס אז כדאי שאנשים לא יתנו לו ברוך אדוני היינו בסימן תרפז סעיף ב מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה קל וחומר נשאר מצוות של תורה שכולם ניטחים מפני מקרא מגילה ואין לך דבר שניחה מקרא מגילה מפניו חוץ מבת מצווה שאין לו קוברים כדי צרכו שהפוגע בו קוברו תחילה ואחר כך קורא כל זה לא אלא בדעיקה שהוא לעשות שתיהם אבל אם אי אפשר לעשות שתיהן אין שום מצווה דאורייתא נחת מפני מקרא המגילה וה באמת מצווה קודם היינו דווקא בפשר לו לקוראה אחר כך הגמרא במגילה ד' אומרת כהנים בעבודתם נביאים ישראל ומעמדם כולם מבטלים ללכת לשמוע נקרא מגילה. אז אם אתה אומר אפילו קורבנות, מעשה הקורבנות שעל ידי הכהנים נלחם בפני מקרא מגילה, כל וחומר גם שאר מצוות אחרות שכולם מתחים מפני מקרא מגילה. רק לגדל בית מצווה שאין לו קוברים. זה הדבר היחיד שיש היתר לוותר על מצוות מקרא המגילה כדי לדאוג קודם כל למת מצווה. לא רק אם המת מצווה הזה נמצא במקום שאין קובר נמצא על פני השדה אלא גם אם המת הזה נמצא במקרר של בית החולים אבל נשק