תענית אסתר – מקור הצום, תוקפו ההלכתי, ודיניו למעשה: צום, תפילה, קריאת התורה וברכת כהנים

 - - - לא מוגה! - - - 

אני קורא בסימן תרפו. הגמרא במסכת תענית בדף יח מביאה ימים טובים שהיו לעם ישראל בתקופת בית שני, שבכל אותם הימים שתקנו חכמים אסור לצום בהם ולא רק בהם אלא גם לפני ואחרי ולמה אסור לפני ואחרי גזרה שמיטעה ויצום באותו יום אבל המסקנה היא אצלנו בחנוכה ופורים מותר להתענות לפניהם ולאחריהם. יום פורים זה כדברי קבלה. דברי קבלה לא צריך חיזוק. האם מישהו יאסור לצום ביום ראשון שמיטעה ויצום ביום שבת? אף אחד לא טועה. אף הארץ לא יתעה לצום ביום שבת. כך גם לגבי חנוכה או פורים. הדברים מוסכמים, אין בהם מחלוקת, אבל הספק שיש לגבי ירושלים, בכל העולם פורים ביד וירושלים טו, אומר הפרי חדש, בכל העולם חייבים לצום ביום יג באדר ואין מקום לגזור שם יתעה ויצום ביום יד. יד זה פורים. כולם יודעים שאסור לצום בפורים. ממילא לא צריך חיזוק. ולכן מותר וחובה לצום ביום יג באדר. אבל אצלנו בירושלים הפורים זה טו. מה שאסור לנו לצום ביום יד זה לא מדברי קבלה אלא זה מדרבנן בגלל שבכל העולם חוגגים את הפורים. אז בזה יש מקום לטעות ולומר אם יצומו ביג יש חשש שיטעה ויצום גם ביד. זו הטענה של הפרי חדש. אבל שאר הפוסקים לא קיבלו את הטענה הזו. סוף סוף זה פורים ואנשים לא טועים. ולכן המסקנה היא מטענים ביג באדר. כך מנהג לא רק בכל העולם אלא גם בירושלים כולנו צמים ביום יג באדר. ולמה? מדוע צריכים לצום באותו יום? עם ישראל יצא למלחמה. להיות עתידים יצאו להילחם והרגו באותו יום 75,000. כשבאים להרוג את העמלקי הוא לא הושיט את הצו לשחיטה תהרוג אותי. כל אחד מנסה לעמוד על דמו. יש חשהש שהחיילים שלנו גם יפגעו. ולכן מרדכי וחבריו עמדו בתפילה בצום כדי שעם ישראל יצליחו ינצחו. ולכן אנחנו עושים זכר לאותו עצום. טעם שני, כשמרדכי ביקש מאסתר להיכנס לחשוורוש ולדבר, לבקש על עמה, בהתחלה אסתר לא רצתה. אמרה, מי שנכנס בלי רשות, אחתו להמית ואני לא נקראתי לבוא אל המלך. זה 30 יום. מרדכי ענה לה דברים קשים. אמר לה, אל תדמי בנפשך להימלא את בית המלך מכל היהודים. כי אם אחרי שתחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובת אביך תובדו ומי יודע אם לעת כזאת געת למלכות אחרי הדברים הקשים הסכים האסתר אבל ביקשה ממנו אמרה לו לך כנוס את כל היהודים צומו עליי אל תאכלו ואל תשתו שלוש ימים לילה ויום גם אני ונערותיי צום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא חד וכך אשר אשר עבדתי עבדתי יצחק בן הנ מרדכי בהתחלה לא רצה לקבל את הדברים שביקשה אסתר ולמה כל הסיפור הזה היה ביום יג בניסן אם צריך לצום שלושה ימים יד טו טז אם זה שלושה ימים כאלה אתה מפסיד בליל הסדר מצוות עשה מצוות עשה עושה דאורייתא של מצה מרור ארבע כוסות וכולי ולכן מרדכי לא רצה בהתחלה לקבל אבל ענתה לו אסתר זקן שביהודים אם אין ודים אם אין עם ישראל פסח למה ולכן מרדכי הסכים ההמשך ויעבור מרדכי הגמרא במגינה יג מסבירה מה זה ויעבור מלשון עבירה כאילו עשו עבירה שלא אכלו מצה 3300 שנה עם ישראל אוכל מצה תמיד קיימו את המצווה הזו גם בגלות אבל אותו לילה ליל הסדר אותה שנה עם ישראל כולו לא אכל מצה קיימו את דברי אסתר המלכה זכר לאותם הצומות אנחנו צמים תענית אסתר אי אפשר לקבוע את זה בחודש ניסן כי אסור לצום בחודש ניסן כמו שכתוב במסכת סופרים לכן במקום זה אנחנו צמים בחודש אדר ביום יג באדר אבל יש מטענים שלושה ימים זכר לתענית אסתר כך כותב רבי דוד אבודרהם ועוד שיש נוהגים להחמיר שצמים שלושה ימים שאלה היא איזה שלושה ימים למה מתכוון המדרש במסכת סופרים מרן דן בנושא הזה למעלה בסימן תכט מרן מביא את הדעה שצמים שני וחמישי ושני. זאת אומרת יוצא לנו השנה צום תענית אסתר יג ביום שני יום אחרי פורים טז חמישי ושני שאחריו. אבל זה לא מוזכר. יש חולקים ואומרים שצריך לצום שלושה ימים רצופים והם יא, יבדר. שלושה ימים רצופים שצריך לצום. מספר הגאון חידה בספרו כיכר לעדן. הוא אומר שכך היה נוהג בעל אור החיים הקדוש רבי חיים בן עתר. הוא אומר היה צם מדי שנה יא יב יג. השנה הזו יהיה להם יותר קל. השנה הזו יא באדר יום שבת. אז נשאל להם לצום רק יומיים. אבל יומיים רצוף. לילה ויום. יותר מ-48 שעות זו החומרה אבל זה לא דין אלא מרן אומר יש מטענים כל זה בגדר חומרה בלבד מצד הדין מספיק יום אחד לא היו אוכלים שלושה ימים כן כתוב במראה שמי שלא א אוכל שלושה ימים שינה שינה על שינה אין אפשרות יותר אבל באכילה אפשר אכילה יש אנשים שצמים בימי השובבים היו אנשים שהיו צמים ממוצאי שבת עד ליל שבת שישה ימים רצוף. אנחנו הכרנו אנשים כאלה שצמו שישה ימים רצוף. גם יום, גם לילה, הן מאכילה והן משתייה. גם זה וגם זה. יש אפשרות מבחינה מבחינה פיזית אנשים חזקים, בריאים אנשים שיש להם כוח, יש אפשרות מבחינה פיזית. אבל היום בדור שלנו זה קשה, אנשים חלשים יותר, ירדה חולשה בעולם ולכן לא הורגלנו בדבר הזה. אבל יום יג ועדה יום שני הבא הליבה דיקולעלמה, דבר שבחובה כולנו חייבים לצום באותו יום. והרעבד מפרש את מה שאמרנו שעל זה הפסוק מסיים ואומר דברי הצומות וזעקתם. צומות הכוונה היא לא רק על העבר אלא גם על ההוה לפי דברי הרעבד הצום יג באדר הוא לא רק דרבנן אלא גם כתוב בפסוק מה שנכתב בתנך זה נקרא דברי קבלה ודברי קבלה כדברי תורה הרמבם חולק הרמבם סובר שזה רק כמנהג ולא דברי קבלה דברי דברי הצומות וזעקתם פירוש הפסוק הפסוק מסכם לך מה היה כך וכך כך היה ההיסטוריה. ולכן קבעו את הפורים. קבעו את הפורים שיכלו וישתו וישמחו. אבל לא שקבעו שיצטרכו לצום. לא על זה הפסוק מתכוון. זה הוויכוח בין הרמב"ם והרעבד. ויש הרבה דברים נפקמינה למעשה. כשיש לנו 10ה אנשים שצמים עליבה דקולע עלמה צריך לומר בן גואל ישראל לרפאנו ברכה בפני עצמה ענינו וחותם העונה לעמו ישראל בעץ שרה לזה אין מחלוקת יש לך רק שישה או שבעה האם אפשר לומר עלינו ברכה בפני עצמה או לא דעת הליה רבה חלק מהאחרונים אומרים לו אם אין מניין אסור המרם בן חבי בכל בקל גדול אומר אפילו בשישה מטענים מספיק אפשר לברך ברכה בפני עצמה. להלכה מחלוקת בעניין של ברכה ספק ברכות להקל. ולכן אם יש שמה רק שישה לא כדאי שיאמר החזן בתפילת החזרה את ברכת ענינו אלא יאמר אותה באמצע ברכת שמע כולנו ושם יסיים בכל עץ הרע וצוכה. כי אתה שומע תפילת כל פה. ברוך אתה השם שומע תפילה. זהו לגבי הברכה ברכת ענינו. אבל אנחנו מגיעים אחרי זה לספר תורה. יש שמה רק שישה או שבעה מטענים והשאר לא צמים. האם יכולים להוציא ספר תורה לקרוא ויחל או לא? אם ירצו יהיו רשעים. ולמה? יש לנו ספק ספקה במצווה שלמנדאמר היא מדברי קבלה וממילא דברי קבלה כדברי תורה. ולכן לא חוששים שם בספק ברכות. מה הספק ספקה לגבי ספר תורה? מה נשתנה ברכת ענינו בברכת אשר בחר בנו בהוצאת ספר תורה? ההבדל הוא כך. אחד מהתלמידים של מרן כותב בספרו תיקון שכר אומר שהכוונה של חכמינו לקרוא בתורה שני וחמישי ושבת לא פחות מזה אבל אם אתה רוצה בכל עת ובכל שעה יש לך מניין אם מחר בבוקר רוצים המניין לקרוא אז ישיר משה או בכל מקום אחר אין בעיה יכולים רשעים אין שום הגבלה אז אם כך גם את הקטע עשל ויחל משה גם בלי קשר אם האנשים צמים או לא צמים לפי תיקון שכר אפשר לקרוא בספר תורה בברכה ואין חשש ברכה לבטלה כדברי תיקון שכר כך כותב גם גינת ורדים מאמר מרדכי ועוד ויש מי שטוען שגם הרן סובר כך אומנם רוא הפוסקים לא הולכים בדרך הזו הגון חידה ועוד הערכו בדבר הזה המסקנה היא אין היתר להוציא ספר תורה בברכה אתה רוצה כעת להוציא ספר תורה אתה רוצה לקרוא כן למה לא תוציא ותקרא לברך אי אפשר אבל אנחנו מצרפים את הדעה הזו אולי מספיק שישה מטענים כמו שאמר מהרב מן חביב בקל גדול ושם הלכה כתיקוני שכר מה תגיד לי ספק ספקה בברכות לא עבדנן כאן לפי הרעבד הרקע לכל הצום לתקנה של הצום הוא דברי קבלה אם זה דברי קבלה אז רשעים אנחנו גם להוציא צי ספר תורה וגם לברך זו הכולה שיש ולכן חלק מהמקומות סומכים על הדבר הזה מלכתחילה עצה טובה שכל אדם לא יגיע לכולות האלה שיבוא לכאן כאן ביום הצום יש בן פורת יוסף קהל גדול יש פה יותר מעשרה מטענים עלבה דיקול העלמה קריאת התורה גם המצווה של אמירת ענינו ברכה בפני עצמה ליבה דקולע עלמה זה טוב ודר זה מצוין. אבל לא כל אדם זוכה להגיע לבית כנסת ברוחוף. יש כאלה שמתפללים בבתי כנסיות של מושב זקנים. גם במושב זקנים יש בית כנסת וחלק מהזקנים בני 100 יש חלק יותר מ100. ואין להם כוח לצום שמה הלוואי זה יהיו שישה מטענים. אם יש שואלים אותך אם כן נמלא אין ברירה תסמוך על מן דאמר. לגבי ספר תורה השתמשנו גם בדברי הרע עבד כדי להקל בדבר הזה בשעת הדחק אבל לגבי ברכת עלינו שם יש לנו רק ספק אחד אומנם יש מי שאמר שיש מנהג אבל המנהג הזה הוא מנהג מאוחר והרי למדנו פעמים רבות את דברי החקרלב ונכדו רבי חיים פנצ'י בספרו שמיכה לחיים שמנהג מאוחר אין לו תוקף ולכן עדיין הכלל של ספק ברצות להקל עוד היינו בתוקפו ולכן קשה לנו להורות ולכתחילה שיאמר את ענינו אבל לגבי קריאת ספר תורה הדבר קל יותר ואם לא אם יגידו לך גם שישה עין במושב הזקנים הזה יש רק ארבעה שצמים מה עושים בבוקר יום שני בבוקר בשבוע הבא אין קריאת ויחל אבל שיוציאו ספר תורה ויקראו בתחילת הפרשה תחילת הפרשה היא טיסא את ראש בני ישראל. פרשת השבוע אנחנו מצריכים שלושה עולים לספר תורה שיצומו אם קוראים ויחל משה. פה הם קוראים תחילת הפרשה לא צריכים שישה מטענים עליבה דקולעלמה קריאה כזו. אתה יכול לכתחילה להעלות כהן לביא ישראל גם מאותם שהם לא צמים. זה לא קריאה של הצום בזה אין לנו שום בעיה. זו המסקנה במקום שאין רוב מניין שטמים. אז כשיש רוב מניין ורוצים להוציא ולקרוא ויחל משה בפרט שזה חל בלוכי ביום שני יש להם על מה לסמוך רשעים לנהוג ולעשות כהם שש מטענים כהנים לא שמעתי ברכת כהנים ברכת כהנים אפילו אם אין שמה שישה שמתענים אין רוב מניין אבל הכהן שאמור לעלות לדוכן הוא כן צם יכול לעלות לדוכן ולברך ברכת כהנים הוא לא צמוד למניין מה קורה אם יש רוב או לא, אלא קודם כל הוא, אם הוא צם או לא. למה חכמים הבקיעו את מצוות ברכת כהנים מדי ביומה בתפילת המנחה? הגמרא מסבירה מצוי שאנשים שותים יין, אנשים היו רגילים לשתות בארוחת צהריים יין וממילא יש חשש שמ הכהן יעלה שהוא שיכור והתחייב מיתה חלילה. אבל מה שאין כן ביום צום בלוכי כולנו צמים כמו ביום הכיפורים בשעת נעילה סמוך להשקיעה אין חשש לגזור אתו מנחה אחרת גם פה שאנחנו מתפללים מנחה סמוך לשקיעה אין בעיה אז מה אכפת לי ששישה אכלו או לא אכלו הכהן ברוך השם צם אצלו אין את הגזרה ולכן הוא רשאי לעלות לדוכן ולברך את עמו ישראל באהבה הפוך יש עשרה מטענים אבל הכהן לא צב אסור לו לעלות לדוכן כאן מסתכלים אך ורק על הכהן כל זה במ דברים אמורים לגבי מנחה קטנה שהיא דומה לנעילה מנחה גדולה הגמרא אומרת שגוזרים אתו מנחה רגילה אז גם ביום הכיפורים אנחנו לא מעלים את הכהנים לדוכן גזרה את ומנחה רגילה ולכן תפילת יום הכיפורים מסיים החזן הטוב שמך ולך נאה להודות ממשיך שים שלום אז הדין גם ביום השני הבא אלה שמתפללים מנחה גדולה מתפללים מנחה בשעה א ש או בכותל או במקומות אחרים אין ברכת כהנים אינם רשאים לעלות לדוכן אמנם החזון איש התיר אבל חלקו עליו כמעט כל הפוסקים הגאון הרב שריה דבילצקי אחד מחכמי דורנו גר בבני ברק יהודי גדול בתורה הוא כתב תשובה ארוכה בספרו והשיג על דברי החזון איש מדברי הראשונים ולכן המסקנה היא ש תעשה אבל כהן שעבר ועלה לא מורידים אותו כשאתה מוריד אותו חלילה יגידו שהאדם הזה כנראה בן גרושה בין חלוצה אתה מוציא עליו לעז אז גם בכיפור וגם בצומות אחרים אם עלה לא ירד אבל ולכתחילה כהן ששואל אותנו אומרים לו שלא יעלה תפלל לפני השיעה ביום כן לכן ישימו לב להקדים את תפילת המנחה יתחילו לפחות חצי שעה לפני השקיעה כדי שיסיימו אחנו בני ישראל הכהנים את ברכת כהנים וישם לך שלום לפני שקיעת החמה ברגע שמתחילה השקיעה ספק עם רשעים הכהנים לברך את עמו ישראל באהבה כי הפסוק משווה את ברכת הכהנים לעבודה בבית המקדש. כמו שאין עבודה בבית המקדש בלילה, כך גם אין ברכת כהנים בלילה. וישא ארון את ידיו לעם ויברכה וירד מעשות החטאת. ולכן הרבה מהפוסקים שללו את האפשרות שהכהן יעלה בלילה. ולכן כדי לא להגיע לספקות אפילו בין השמשות שהוא ספק לילה לכן השתדלו להקדים שיסיימו אחנו הכהנים את ברכת כהנים. כמו שאמרנו לפני שקיעת החנה קורה לפעמים תקלה לפעמים קורה התחילו חצי שעה לפני אבל החזן התחיל להגיד פתח אליה ואנשים לא היה להם אומץ להשתיק אותו להגיד לו שהתחיל מנצח התחיל להינגן זה ערב פורים לא התחיל להגיד מנגינות עד שהגיעו הכהנים הגיע הזמן שקיעת החמה טוב בידי עבד מה ידי אהבה אהבה גם בזה יש לנו ספק ספקה במצווה דאורייתא ובדיע עבד רשעים גם בבין השמשות לעלות אבל לכתחילה לא כדאי להיכנס בשום חשש אנחנו רוצים לקבל ברכה מהכהנים ברכה 100% לא ספק ולא ספק ספקה ולכן כדאי להשתדל להקדים ויתנו לחזן שיש לו לשון מהירה רץ כציבי לא יחפשו איזה אדם שיש לו הזכרה יורצעית אלא יחפשו את החזנתו כדי שהכהנים יברכו אותנו בזמן הנכון הן בתפילת הנעילה ביום הכיפורים ככה אנחנו עושים מדי שנה כך גם לגבי שאר חצומות לגבי שיש כהן שהוא לא צם יש סיבור כן שניים זה ברכת כהנים דאורייתא ו ברור לו שהוא לא אכל אפילו אחי לא פלוג רבנן לא פלוג רבנן ואם הוא לא צם אסור לו לעלות לדוכן אין לו היתר בשום אופן כלל ועיקר כמה זמן הכי מקודש הגאון רבי יוסף חיים לרב פעלים דן ממתי בלכתחילה טוב שזה יהיה בתוך חצי שעה לשקיע ולכן לא יקדימו את תפילת המנחה בשעה 3 אר אלא יתכננו את תפילת המנחה לא לפני רבע לחמש אם הם מתכננים את המנחה רבע לחמש יגיעו לברכת כהנים 5 520 זה טוב 5:20 חצי שעה לפני השקיעה זה טוב לפני כן לא כדאי בדיעבד הרב מתיר גם מפלג המנחה פלג המנחה עדיין רשעים לעלות אבל אם זה לפני פלג המנחה כמו במנחה של כיפור לא עולים כך גם פה ולכן אם הקדימו התפללו בשעה 3 התחילו מנחה בשעה 3 עד שהגיעו לברכת כהנים 3 וחי 3 וחצי זה שעה שעתיים לפני נכון שזה מנחה קטנה אבל אינם רשעים בלכתחילה לעלות לדוכן עדיף יותר להימנע קורה לפעמים שהחזן טועה במקום להתחיל ענינו בין גואל ישראל לרפאנו טעה והתחיל מילה אחת אחת הוא אמר רפאנו עדיין לא אמר שלושה תיבות לא הזכיר שם שמיים והשאלה היא האם יש לו עדיין אפשרות לחזור ולתקן ולומר שם את ענינו ברכה בפני עצמה אני מדבר בדוגמה שיש 10עשרה שצמים עליבדו כל העלמה אפשר לומר את ענינו אבל כאן האדם הזה כבר נסע קדימה התקדם אמר את המילה רפאנו האם הפסידו או לא מחלוקת גדולה בפוסקים וכמו בכל מקום גם פה אנחנו אומרים המסקנה היא כיוון שמשמעות מרן בסימן קיט שאינם רשעים אסור לו לחזן הזה לומר את ענינו הפסידו את אמירת ענינו שם אלא יאמר את ענינו באמצע ברכת שמע כולנו ושם הוא מסיים בכל העץ שרה וצוכה כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה השם שומע תפילה את החתימה העונה לעמו ישראל בעת שרה מה שהיה צריך לומר בן גואל ישראל לרפאנו את זה הוא הפסיד אז לא רק שעבר שלושה תיבות כדי דיבור אלא גם במילה אחת כמו שאמרנו הפסיד הסיבה היא התקנה של חכמים לומר את ענינו בין גואל לישראל רפאנו בין ברכה לברכה פה הוא כבר התחיל ברכה שאחריה ממילא הפסיד ומה הדבר דומה אני אומר כמשל לא ראיה אבל כמשל כדי לסבר את האוזן אדם שלא אמר יעלה ויבוא בראש חודש נזכר אחרי שחתם המחזיר שכינתו לציון אין לו בעיה יכול לומר בין ברכה לברכה אומר שם יעלה ויבוא נסיים כן מלך חנון ורחו מטה ימשיך הלאה מודיעים אבל אם האדם הזה לא נזכר אלא אחרי שחטה מחזיר שכינתו לציון אמר מילה אחת מודים ואחר כך נזכר שהוא לא אמר יעלה ויבוא לא יכול לומר בין ברכה לברכה אלא חייב לחזור לרצה כמו ששם מילחת כבר הוא התנתק, הוא כבר נסע קדימה לברכה אחרת והוא לא רשי לומר שם בין ברכה לברכה את יעלה ויבוא אףנו נאמר גם פה לגבי זה יש שתי גרסאות שם בדברי מרן בסימן קיט ממילא גם בדעת מרן זה לא ברור אנחנו תמיד הולכים לפי הדפוס הישן מהדפוס הישן משמעות מרן ברגע שאמר מילה אחת רפאנו הפסיד ולכן כדאי שכל חזן ישים לב שאדם מתקרב לצומת הוא מעט קצת גם פה הוא יודע שתכף הוא צריך לומר את ענינו קצת יעת כדי שלא יקשל בלשונו ויאמר את ענינו אבל אם קרה מה שקרה אין ברירה ימשיכו עלה לפעמים הציבור עמי ארצות החזן יודע את ההלכה אחרי שהוא טעה ואמר מילה אחת רפאנו הציבור התחיל לצעוק ענינו הוא יודע שהוא כבר לא יכול להגיד ענינו הוא רוצה להמשיך והם צועקים לו עלינו. אין ברירה במקרה הזה אלא שהחכם ידפוק רגע, גיד להם, רבותיי, הפסדנו את ענינו פה, תחכו בסבלנות. תכף החזן ישנים באמצע השמע כולנו כדי שיתנו לו להתקדם. אבל אינו רשאי לומר בין ברכה לברכה. במקרה הזה כבר הפסיד. שיש חכם, שאין חכם, שמ יש בעיה. בית כנסת שאין חכם זה בעיה. כן. אבל החזן אין לו ברירה אלא הוא צריך להמשיך הכי טוב ללמד את ההלכה לפני כן תאמר להם את ההלכה אם יש להם הלכה יומית אחרי שגומרים את התפילה תקרא להם את ההלכה הזאת תפתח סימן קיט כדי שם חלילה יהיה איזה פשלה שידעו איך מתקנים את הפנצ'ר הוא נכנע וחזר זה לא ח ספק כן יש לנו ספק ולכן אנחנו נמנעים בשם ואל תעשה לא מעלים לספר תורה כהן הביא ישראל שאינם צמים אפילו אם הוא כהן יחיד אין אפשרות לעלות אותו אלא יצא רגע החוצה יעלו במקומו את הישראלי גם בבוקר שעדיין לא אכל ל הכהן הוא עדיין בצום כאילו אבל דעתו לאכול אחר כך אז גם כהן כזה או ישראלי כזה לא יכולים לתת לו עלייה גם אם יש לו הזכרה יורצעית שיקנה את העלייה ויכבד את החכם יתן לחכם לעלות לספר תורה אבל הוא לא רשע ש לעלות לספר תורה כיוון שדעתו לאכול ממילא הוא מנוע מלעלות גם בשחרית וגם במנחה שני הדברים שווים כולנו חייבים בצום אנשים ונשים מי ביקש את הצום הזה מי אמרה לך כנוס כל היהודים וצומו עליי אסתר האם רק אנחנו הגברים צריכים לשמוע לבקשה של אסתר לעשות זכר לזה אנשים פטורות מלשמוע לאסתר אסתר המלכה בוודאי שגם הן חייבות כל נערה מגיל 12 ומעלה חייבת או כל נער שהגיע לבר מצווה מגיל 13 ומעלה חייבים לצום אלא אם כן אם האישה הזו היא בהריון מעוברות או מניקות כמו שלמדנו למעלה בסימן תקנ שהן פטורות אפילו חולה שאין בו סכנה פטור מהצום הזה לא חייב לצום יש לאדם הזה זה שפעת או דבר אחר, אפילו אם הרופא נמצא כאן ואומר אם הוא יצום לא יקרה לו כלום הוא לא ימות הוא ישאר חי אנחנו לא מסתכלים על סכנה פה זה דרבנן וחכמינו מעיקרה לא תיקנו לאותם החולים גם אישה בהריון מניקה בפועל גם היא בחזקת כחולה שאין בה סכנה ולכן אין צורך בשאלת רופא לא צריכה ללכת מחל הרופא לשאול אם אני יצאו מה יהיה אני חלילה מסוכנת יהיה הפלה לא יהיה הפלה. אין צורך בשאלות כאלה. כמו שאמרנו היא בחזקת חולה שאין בה סכנה בגלל התינוק העובר. ולכן פטורה מהצום לגמרי. אינה רשאית להחמיר על עצמה. יכולה להסתבך או הפלה או לידה מוקדמת או דבר אחר. ולכן עדיף שלא תחמיר על עצמה. אבל אם עברו שנה, שנה וחצי מהלידה והתינוק הזה נגמל מהחלב, אוכל סימק, אוכל דברים אחרים, בזה בחי גבונה אין לה בעיה בוודאי שהיא יכולה לצום. הלשון של התוספתה הראשונים, הרשבה ומרן הבית יוסף בסימן תקנ"ד העתיקו את הלשון שהאפשרות לאכול כדי קיום הבלד. ממלא כשהיא מניקה בפועל כדי קיום הבלד התירו לה לאכול אבל אם עברו שנה שנה וחצי כבר לא מניקה אבלד התינוק לא אכפת לו אם היא תעצום או לא ולכן מן הראוי בחי גבונה להחמיר שגם היא תנסה לצום אלא אם כן אם הניסיון הזה לא הצליח באמצע היום הרגישה חולשה גדולה אז הרי כחולה שאין בה סכנה אז יהיה מותר לה לא לאכול אבל בלכתחילה מי הראוי שתשים לב גם היא לצום מעמוד השחר עד צד הכוכבים. אנשים רבים שהם חלשים שואלים אם אני רשאי לאכול מבעוד יום או לא. עונים להם כן בתנאים. לילה קודם ראשון בלילה בשבוע הבא הוא אומר אני רוצה מחר בבוקר לאכול. ואז הוא קם לפני עמוד השחר ב3 ו3 ארב מותר לו לאכול או לשתות. כיוון שעשה תנאי מותר לו בלכתחילה כמו שכתוב בירושלמי מרן העתיק את זה להלכה בסימן תקסד וככה ההלכה הבעיה היא מתי זה זמן עמוד השחר אתה אומר עד עמוד השחר מתי באיזה שעה זה עמוד השחר מחלוקת בראשונים המחלוקת היא בגמרא במסכת פסחים בדף צד יש גרסה אחת שמעמוד השחר עד הנצח המדי הילוך ארבעה מילין. זאת אומרת 72 דקות. 4 * 1872 הגרסה השנייה 5 מילין 5 מיל 18 * 5 90 שעה וחצי איך ההלכה דעת תרומת הדשן מרן הבית יוסף בסימן תנט שהמסקנה היא חמישה מילים ולפי זה עמוד השחר יוצא ביום צום תענית 10 בשעה 4:20 אדם שיאכל אחרי 420 זה כבר יום חטע תענית נמצא שהוא אוכל ביום הצום וזה לא בסדר שם אתה יכול להקל יותר בדבר אם זה לא היה תיקון חצות אז הוא אמר מזמורים אז אפילו אם הוא אמר ב4 וב 420 זה עדיין לא נורא כאן אם הוא אוכל אחרי 420 הרי הוא כאילו אוכל ביום הצום וזה לא בסדר ולכן מי שקם מוקדם יזדרז לסיים יגמור לצחצח את השיניים ב420 אחרי זה ברכת המזון ואחר כך ילך להתפלל שחרית עם הנצח המרצוי לנהוג ולעשות למי הקולה הזאת כח שהוא חולה או לכל אדם אדם בריא אדם שאין לו שום בעיה כדאי שישדל לא לאכול לפני עמוד השחר הזכרנו פעמים רבות את דברי הזוהר הקדוש שאומר ברגע שאדם ישן אסור לו לאכול לפני התפילה יש בזה את הלו לא תאכלו על אדם והמשך הפסוק משמעות הדברים חיוב מיתה לפי הזוהר אם הוא אוכל חייב מיתה הירושלמי חולק ולכן מרן פסק כדברי תלמוד ירושלמי אבל אף על פי כן למרות שמרן פסק הרי אנחנו תמיד חוששים מדברי הזוהר לרבנו נוערי. ולכן אדם שהוא בריא לא צריך את זה עדיף שלא יאכל ולא ישתה אלא יאכל קצת יותר ממה שהוא רגיל ביום ראשון בלילה לפני שהולך לישון. אחרי זה עדיף להימנע. הבעיה לא רק בערב צאום אלא בעיה קיימת לפי דברי הזוהר בכל השנה כולה. שמן הראוי שאדם לא יאכל וישתה אז. אבל כשאין ברע האדם הזה בלי זה לא יוכל לעבור את הצום. אתה מעמיד אותו על כוין וההלכה היא כדברי הירושלמי שחולק על דברי הזוהר הקדוש אפשר להדליק את זה הנפקמינה גם לגבי שתייה אמנם חלק מהפוסקים הבינו שבשתיית מים שאין בזה קלוריות אין בזה חשש גם עליבה דזוהר אבל מי שרואה בספר של רב נחמן מברסלב משמעות הדברים שלו שעל פי הזוהר גם מים הדבר אסור. אני משתדל בכל בוקר אם אני מרגיש טוב. אפילו מה אם אני לא שותה לפני התפילה. אדם שיכול עדיף שיימנע. אבל לפעמים אין לאדם ברירה. שעת הדחק שנה ולפחות הוא רוצה לשתות מים. יש מקום להקל. יש לנו כאן ספק ספקה. זאת ועוד. ספר שב יעקב כותב חידוש הוא אומר הסברה למה הזוהר הקדוש החמיר ואסר. הוא מסביר ואומר כמו שאסור לאכול לפני התפילה. הזוהר סובר אסור לאכול לפני תיקון חצות. אתה קם בשעה 2 לא אמרת תיקון חצות איך אתה אוכל? אתה עובד את הגוף לפני עבודת הבורא. לפי זה הוא ממשיך ואומר אם האדם הזה קם בשתיים אמר ברכות התורה אמר תיקון חצות גם לפי הזוהר יהיה מותר לאכול. הרבה מחכמי הקבלה מהמקובלים לא הסכימו עם הרב בדבר הזה אבל יש לנו ספק ספקה אולי ההלכה כדברי הירושלמי ואולי כדברי הרב שב יעקב ולכן כדאי שאדם שרוצה לאכול ביום שני בבוקר לפני עמוד השחר כדאי שיקום מוקדם 3 שו ורב קודם כל יברך יגמור ושמו שמי על בני ישראל ואני אברכם יסיים ברכות התורה יתחיל מיד אמירה תיקון חצות יגמור תיקון חצות צוד אתה תקום תרחם ציון אחרי זה יהיה מותר לו לאכול אולי גם לדברי הזוהר זו החומרה שניתן לעשותה שוב אני מדגיש לאותם האנשים החלשים אדם שהוא גיבור לא זקוקדבר הזה שואל תעשה עדיף שאדם ימנע ולא יאכל ולא ישתה ושוב אין הבדל בדברים האלה בהלכות האלה בין איש לבין אישה לפי דברי הרב שב יעקב יכול להיות שאנשים אינם חייבות בתיקון חצות היא לא תצטרך את כל זה אבל גם זה היא גופה לא ברור לא מוסכם תראו בספר רב פעלים בסוף בקונטרס עוד ישרים שמה שאלו אותו אם אנשים צריכות לומר תיקון חצות או לא וזה מתגלגל גם בנפקה מינה הזאת אם היא רוצה להחמיר לפחות באותו יום הצום תאמר קודם תיקון חצות ואחרי זה תאכל ותשתה הנה החלמי יהיה מותר כמו שאמרנו בתנאי שיסיימו את ארוחתם לפני בסליחות מחקים את לא מ שחששו לדעת גם בסליחות גם בבקשות גם שמה נהגו לא רק לאכול אלא ידידנו בועז מביא להם גם וכולי ולכן אין איסור אמרנו מעיקר הדין מותר תנאי לפני כן כן מותר אין איסור תנאי צריך רק בערב צום בשאר הימים גם בלי תנאי גם כן יהיה הדבר מותר אבל אדם שיכול להחמיר אז תבוא עלי הברכה. כשאני הולך לבקשות אני לא נוגע בכל הכיבוד. יש שמה עוגות או דברים אחרים אני משתדל לא נגוע. המחמיר תבוא על הברכה. זה מה שסיכמנו קודם. אבל אתה יכול להחמיר. אז מרים קשה להם. אם הוא לא שותה תה זה מצחצח את הגרון. לקום עם גרון יבש. להתחיל להגיד את כל הבקשות ארבע שעות זה קשה. הם מוכרחים אצלהם. זה שעת הדחק. אבל אתה לא מהזמרים ממילא אתה יכול להחמיר המחמיר כמו שאמרנו תבוא עליו ברכה למה אנשים חס במקרה הזה כן במקרה הזה כדאי שיגידו לחוש למען דאמר המחמיר תבוא על הברכה רק לגבי זה אנחנו אומרים עמוד השחר 420 רק לגבי הנושא של הצום דברים אחרים אנחנו לא פוסקים כך כגון אדם יקום מחר בבוקר ב40 ואמר אני רוצה לברך להתעטף בציצית לא נוכל להרשות לו ולמה אתה חושש אולי הגרסה היא רק ארבע מילין ולא חמש וממילא אם יברך להתעטף בציצית ב4 וחצי עדיין זה לא עמוד השחר והברכה שלו לבטלה מה אתה אומר לי מרן פסק אבל הכלל בידינו ספק ברכות להקל גם נגד מרן ולכן אין ברירה אלא לחכות שיחכה עד שעה חמש ורק אז יברך להתעטף בציצית. זו ההנחיה שם לגבי הברכה. אם זה ברוך שאמר במניין של הפועלים, אם זה הברכות להתעתף בציצית או להניח תפילין. אנחנו מתפללים מאוחר יותר, לנו זה קל, אבל הפועלים הם ממהרים מאוד לעבודתם והם סומכים על עיקר הדין שמיד עם עמוד השחר מתחילים את ברכת ברוך שאמר. אז בימים האלה עמוד השחר הוא מתי יש להם רשות לבוא ולהתחיל לומר את המילים ברוך שאמר להתחיל את הברכה 10ה לחמש לפני 10ה לחמש אסור להם יגמרו מלך אל חי העולמים אמן יפסיקו יעשו שם את התחנה יברכו ויתעטפו בטלית ותפילין ואחרי זה ימשיכו קדיש ימשיכו את תפילת יוצר זה המקסימום שיכולים להתיר לפועלים ולא לפני כן למרות שאולי הליבה דתרומת הדשמרן יש אפשרות להקדים אבל אנחנו חוששים מאוד בענייני ברכות כמו שאמרנו ספק ברכות להקל ולכן עדיף לאחר ולא להקלים אבל כאן אצלנו בנושא של הצום אם הוא ימשיך לאכול אחרי 420 לפי מרן הוא אכל ביום הצום שם זה לא חומרה שמה זה דין הוא לא יכול לעשות נגד מרן ולכן שם הדגשנו שחייב לסיים את הכל ב4 זה בירושלים חוץ לירושלים הנץ יותר מאוחר יש הבדל תמיד שלוש או ארבע דקות בין הנץ בירושלים למקומות אחרים ולכן שם יהיה לו עוד ארבע דקות עד 4 24 יוכל להמשיך לאכול עוד כמה דקות אבל לנו לדידן בירושלים 4:20 צריך לסיים את הארוחה הסיום קיום של הצום צד הכוכבים שש וחמישה יכול כבר לאכול ולשתות לנו אין מקרא מגילה אצלנו זה לא פורים בירושלים ולכן אנחנו אוכלים רגיל אלה שהם גרים בתל אביב וכיוצא בהם אין להם רשות לאכול ולשתות הרבה יכול לאכול עוגה עד 50 גרם לחם עד 50 גרם עד כבצה ולא יותר אלא אם כן אם זה מביאים להם פירות בפירות או ירקות שמה אין את ההגבלה אמורה שם יכול לאכול כרצונו כמה שירצה יביא להם הגבאי קילו תפוח עץ תפוזים מלפפון או דבר אחר אין בעיה בזה אין את הגזירה אלא רק בעוגה או בלחם כיוון שעדיין לא קראו שם את המגילה אבל לנו אין את הבעיה הבורה יכולים לאכול כמה שירצו אין שום הגבלה בכל זה שלושה בעלי ברית אברהם המוהל הסנדק ויביא הבן יכולים לאכול ולשתות ביום שני יום צום תענית אסתר כך גם חתן וכלה בתוך שבעת ימי חופתם גם הם רשאים לאכול ולשתות אם עשו את הברית מילה בבוקר שבע המולל גמר את המילה שבע וחמישה אחד מהם משתה את אחרי המילה יש קורא את הברית ישתו מהיין ואחרי זה ישבו לאכול ולשתות אין בעיה גם מהבוקר אפשר בלכתחילה אבל רק הם ולא אנחנו אנחנו המוזמנים לנו אסור אין היתר לטעום ולכן כדאי שאבי הבן לא יביא כיבוד לבית הכנסת אנשים טועים אנשים רואים על השולחן עוגות שתייה או סוכריות עלולים לשכוח ולטעות ולאכול ולנו הליבה דכולע על מה אסור אלא כל ההיתר הוא רק לאותם השלושה גם לאותם השלושה ש זה לא מוסכם לדעת האגרות משה אסור גם בזה יש מחלוקת אבל המסקנה היא מחלוקת בדרבנם וספק דרבנן נקולה אמנם לגבי העשרה בתבת הזכרנו לפני חודשיים שאסור לו לאותו החתן בתוך שבעת ימי החופה לאכול ביום הצום למה שם החמרנו ופה אפשר להקל ההבדל הוא שם אמר לנו הרטבה לא אתה יום טוב דיחיד של החתן וידחה ה אבלות דרבים עשרה בתבת אבל כאן אצלנו הצום תענית אסתר זה לא עניין של אבלות זו הסיבה שהרבה מגדולי האחרונים כללו בדבר ולכן המסקנה אם החתן והכלה רוצים לאכול מותר להם ואינם צריכים להשלים את זה ביום אחר אלא יכולים לאכול ולשתות כרצונם תודה מחלוקת יש בין חכמי המקובלים זמן תיקון חצות נגמר מסתיים בעמוד השחר או חצי שעה לפני עמוד השחר. נניח בימים האלה האם כבר בשעה 4 נגמר זמן תיקון חצות או עד 4 ו3 אפשר בלכתחילה לומר תיקון חצות. זה הוויכוח שיש. אפילו בדברי הגאון רבי יוסף חיים הוא כתב בדבר הזה פעמיים. פעם אחת הוא כתב בבן איש חי ופעם שנייה ברב פענים. פעם הוא כתב עד עמוד השחר, פעם השנייה חצי שעה לפני עמוד השחר. המסקנה היא לא לכתחילה כדאי להקדים אבל קורה לפעמים שהשעון מזייף, השעון העיר אותו מאוחר. ועבד אפשר לומר עד עמוד השחר ובזה אפשר לסמוך על עמוד השחר המאוחר השני. כאן אם זה לא אמירת תיקון חצות אז הוא אמר מזמורים. מה יש בזה? אין כאן ספק ברכה לבטלה. ולכן בימים האלה אפשר לומר תיקון חצות עד רבע לחמש אין בעיה עדיין ניתן לומר אבל המהדרין כמו שאמרנו ישתדל להקדים כדי שיהיה עלבה דיקול העלמה או אם הוא הולך לישון מאוחר אז שומע תיקון חצות מוקדם יותר כבר ב-10 ל-12 יכול לשבת על הרצפה ולומד תיקון חצות זה מה שרצוי לנהוג ולעשות בלכתחילה ישראל בזו ב4 א 4 חצי אפשר להגיד כן אפשר אין בעיה בזה אתה יכול לסמוך על עמוד השחר הראשון ולכן כבר ב4 וח יכול לומר את חוק לישראל הגיע לבית הכנסת ראשון עיין לא התחילו פרשת העקידה רוצה בינתיים לקרוא חוק לישראל אין בעיה כל הבעיה לקרוא מקרא לפני עמוד השחר הראשון הגיע עמוד השחר הראשון אין בעיה יכול כבר להתחיל ולקרוא את חוק לישראל ישראל איך מחלוקת בדברי המקובלים המסקנה היא כדאי להימנע תראה תשובה ארוכה בבי עומר חלק ו תראה שם את המקורות מה ההבדל בין המקרא ל גם מקרא יהיה מותר כבר עמוד השחר הראשון 4 ו3 אתה רוצה לקרוא תנך תקרא אין בעיה גם בחוקי ישראל וגם במקרא שמחנו בזה על עמוד השחר הראשון הליבה ב דמרן אני עובר לסימן תרפז הלכות מקרא המגילה ולשנות ביום ושלילה זמנה כל הלילה ושל יום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום ואם כראה משעלה עמוד השחר יצא הגמרא במגילה ד' אומרת כמו שעם ישראל בזמן הגזרה צעק התפלל אלוהיי הקרא יומם ולא תענה וללה ולא דומי. כך גם אחרי שקרה נס הניצחון, אחרי שקרה נס הגאולה, אנחנו גם מודים לבורא עולם על ידי קריאת המגילה. קריאתה זו הילולה. קוראים גם בלילה בליל פורים וגם ביום הפורים. פעמיים באהבה אנחנו קוראים את המגילה. מאיזה רגע מתחיל זמן קריאת המגילה בליל פורים? מרן אומר שמיד עםצ הכוכבים צת הכוכבים אפשר כבר להתחיל והיא במי החשוורוש מעיקר הדין שש וחמישה צד הכוכבים אפשר כבר להתחיל וימי אחשוורוש אבל המחמירים כרבנותם כותב הגאון רבי חיים אבולפיה יחמירו גם בדבר הזה שיחקו עד שבע ושתי דקות זהו זמן צאת הכוכבים דרבנו אותם יתחילו אז וי במי אחשוורוש וזה מה שרצוי לנהוג ולעשות בלכתחילה לנו זה קל מאוד לאנשי תל אביב זה קשה הם צמים ביום שני שני בלילה ליל פורים אצלהם צריכים לקרוא את המגילה ואם היה להם גבאי קמצן תמע לא הביא להם כיבוד צריכים לשבת שעתיים אחרי השקיעה להקשיב את כל המגילה בצום בטן ריקה וזה קש קשה לאנשים ולכן לא כולם שם מהדרים את סד הכוכבים דרבנו לנו כאן בירושלים זה קל מאוד יום שלישי זה לא יום צום אנחנו אוכלים ושותים כרגיל שלישי בלילה אנחנו באים ליל פורים יכולים בקלות להמתין מאחרי תפילת המנחה עד שיגיע הזמן צת הכוכבים דרבנותם בינתיים יכולים לשמוע דברי תורה מהחכם אין לנו מה לעשות בליל פורים אף אחד לא הולך לעבוד החנויות סגורות בליל פורים בלבכים ולכן כדאי המחמיר תבוא עליו ברכה כך אנחנו רגילים כאן מדי שנה בשנה 40 שנה ויותר ברוך השם אנחנו כאן מתפללים ומאז ותמיד המניין כאן היה צד הכוכבים דרבנותם כמו שאמרנו בדבר כזה כדאי מאוד להחמיר כדאי גם להנהיג בבתי כנסת אחרים לפעמים יש מחלוקת יש גבאים שהם עדינים מאוד ולא רוצים להתכוטט לא עם אלה ולא עם אלה. אז חלק אומרים לא שש וחמישה. חלק אומרים שעשו שני מניינים. יבקשו מהחזן פעמיים באהבה יוסיפו לו. ולאלה שהם רוצים מניין שני צד הכוכבים דרבנותם יקראו להם פעם שנייה. זה מה שרצוי לנהוג ולעשות. הם יבואו מאוחר יותר. בינתיים ישבו בחדר אחר. ישבו ויעסקו בתורה עד שיגיע זמן צד הכוכבים דרבנו תם. כמו שאמרנו המחמיר תבוא עלי הברכה אבל אני כל הזמן מדגיש המחמיר זה לא דין צד הדין אם רוצים להקדים שש וחמישה מותר לכתחילה כל הנושא של צד הכוכבים דרבנותם כולו בגדר חומרה כל וחומר כאן שזה לא דאורייתא ולכן אין בעיה זאת ועוד גם הליבה דרבנותם שצאת הכוכבים הוא בשבע ושתי דקות מי אמר לך שבשש וחמישה לא יצא ידי חובה הרבה פוסקים נוקטים שגם מפלג המנחה יוצאים ידי חובה אז שש וחמישה לפי דעת רבנום מה הוא פלג המנחה אז אם נאמר שמפלג המנחה יוצאים ידי חובה אז גם לרבנו תם יצאנו ידי חובה מרן מדבר בנושא הזה לקמל בסימן תרצב ומרן אומר שבמקום אונס אפשר לקרוא את המגילה מיד כשהגיע הזמן פלג המנחה כמו שכתבו תרומת הדשן משאר הפוסקים אז ממרן מקל בשעת הדחק כאן יהיה לך ספק ספקה אולי ההלכה כהגאונים שזה כבר נקרא צד הכוכבים אפילו אם תאמר כרבנום שם ההלכה כתרומת הדשן ומרם שגם מפלג המנחה אפשר ולכן אנחנו מדגישים מגדירים את כל העניין כחומרה אבל בירושלים קל מאוד להחמיר ולכן כדאי להנהיג בכל מקום ומקום ואם הגבאי מאסס תיתן לו את העצה שאמרנו שעשו שני מניינים. זה הדבר הטוב ביותר. הבעיה שמצויה בהרבה מאוד בתי כנסת שהילדים משתוללים, מכים את המן ובאים לידי בלבול. אנשים לא שומעים טוב את המגילה. יכול להיות אולי שהילדים האלה אחרי המניין הראשון הם ילכו הביתה. הם אולי לא שמעו על רבנותם. כל הסיפור הזה עדיין הם לא שמעו. אז הם ילכו הביתה. צ הכוכבים דרבנותם יהיה כבר שקט יהיה אפשר לשמוע בשקט בכל דממה דקה את כל קריאת המגילה יש בזה עוד תועלת שנייה ולכן כדאי לדרבן את הגבאים שהשתדלו לעשות מניין שני החזן שקרה במניין הראשון כבר יצא את החובה שלי מגילה עכשיו במניין השני קורה פעם שנייה אמרנו שזה לא מעודר אז הם מערוויחים ספר רבנו תםכבר יצא ידי חובה של המקרה מפלה אני חוזר על השאלה שלו מרן כתב בסימן רעג והלכות קידוש דיני קידוש במקום סעודה שם מרן כותב כך שאם קידשתי יצאתי ידי חובה באים מבקשים ממני תעשה עוד הפעם קידוש תוציא את האחרים ידי חובה מרן אומר כך אם כולם עמי ארצות לא יודעים אני מוציא אותם. אבל אם כולם יודעים לקרוא ולכתוב, הם יכולים לקרוא בעצמם את הקידוש, אסור לי לחזור פעם שנייה ולקדש בשבילם. זו דעת רבי יצחק בן גיעתור מהשולחן ערוך וככה ההלכה. הסברה, הסיבה לדבר. אדם עני בא לבקש צדקה אתה נותן לו. אדם עשיר בא לבקש צדקה אתה לא נותן לו. אתה יודע שהוא עשיר, אתה לא נותן לו. גם הכלל הערבות שאני צריך לדאוג לו לקדש בשבילו אם הוא עמארץ אני דואג לו אבל אם הוא יודע בעצמו שיקדש בעצמו אלה דברי מרן וככה ההלכה משם נוכל ללמוד גם לגבי פרשת זכור או לגבי דיני קריאת המגילה כגון יש במניין הראשון בנץ החמה החזן הזה קרה זכור אשר עשה לך עמלק אבל החזן הזה קורה גם במניין השני עכשיו מי שעם הארץ שלא יודע לקרוא פרשת זכור אז בוודאי שהחזן מוציא אותו אבל אדם שיודע לקרוא האדם הזה ברוך השם יש לו ידע טוב בדקדוק יודע לקרוא מצוין שאלה איך החזן שכבר יצא ידי חובה במניין הראשון הלייב דרב יצחק בן גיעת השאלה אם יכול להוציא אותו אז הוא שואל גם לגבי המגילה האמת הוא שבמגילה רוב האנשים לא יודעים רובה דרובה 99% מהאנשים יכולים לטעות תעוד בקלות במקום לומר על ריצפת עלולים לטעות ולומר על רצפת במקום באה באה וכן הלאה בכל אותם הטעויות שמשנה את התוכן רוב האנשים היום טועים לצערנו רוב האנשים לא יודעים דקדוק הנה אחד אם יהיה אחד כזה שהוא אלוף בדקדוק ויודע והוא לא יתעב אז הוא באמת יהיה לו בעיה כמו שאמרת אבל רובה דרובה של האנשים אין את הידע בדקדוק לצערנו כי המורים של בתי הספר המורים לדקדוק הם עצמם לא יודעים הרבה ואם רבי לא שנאה רבי חיא מנין לא ולכן הידע של העם באופן כללי בדקדוק ברגע אחד של עברית לא לומדים את כל תורת הדקדוק ולכן יש בעיה עם האנשים הבעיה הזו היא הפתרון כאן לענייננו ולכן אם הם אומרים שומעים את הכל החזן הזה אומר טוב והם שומעים כהוגן אז אין מה לחשוש בדרך כלל יוצאים ידי חובה הנה לך למה אל תלך לשתיבלך אל תלך למוסיוף ביום שבת זכור כיוון שחזן כבר קרא לעצמו וכולי נכון אתה שאתה יודע לקרוא היטב אתה בקיר לקרוא את זכור את הקטע הזה לבד אתה תימנע אל תלך שם תלך למקום שהחזן עדיין הוא בעצמו לא יצא ואז הוא יכול גם להוציא אותך ידי חובה לא מו בשנייה שלו בפעם שנייה שום אידור שום מידור אין לחזן ולכן יש בעיה כן שמעתי מאיזה מישהו אם יש 10 אנשים ששמעות קריאת המגילה אומרות את הברכה האחרונה זה נכון יש מי שאומר אבל הרב פרנק תראה במקראי קודש אומר שלא בזמנו התווכחו בזה הגאון רב חיים זונפל דמריל דיסקין הרב פרנק ועוד והטענה היא כמו שהנשים גם כשיש 100 נשים לא מזמנות בשם לא אומרות נברך אלוקינו למרות שאנשים כן צריכות לזמן אבל גם במאה נשים אומרות רק נברך שאכלנו משלו האם כאן יכולות להזכיר שם שמיים זה הויכוח שיש בין הפוסקים כמו בכל מקום ש ואל תעשה ספק ברכות להקל עדיף להימנע אפילו אם יש שמה 100 נשים הברכות הראשונות כן אבל הברכה האחרונה עדיף להימנע שב ואל תעשה עדיף הזמן של מקרא המגילה מי שלא הצליח לקרוא בתחילת הלילה הזמן נמשך כל הלילה עד עמוד השחר עד 420 לפנות בוקר עדיין רשאי להשלים אבל אם הגיע אחרי עמוד השחר הפסיד את מצוות מקרא המגילה ואין לה תשלומים לגבי התפילה רחמי כנגד הקורבנות ולכן שם יש תשלומין כאן לא כאן אם לא קרה משום מה היה אנוס ולא קרה בליל פורים את המגילה ביום קורה רק פעם אחת ואין תשלומים למצוות מקרא המגילה הפסיד לגמרי הזמן של מצוות מקרא המגילה ביום נמשך כל היום כולו עליבה דקולע עלמה עד שקיעת החמה. אחרי השקיעה כבר מתחילה המחלוקת אם המצווה נמשכת עם לו. הרבה אנשים יש להם קרובי משפחה בבתי אבות או הסבתא או הסבא וכיוצא בזה והם דואגים לתת להם לשלוח מנות. הם זוכים את הסבא והולכים אליו ביום פורים. בדרך כלל היום לצערנו רוב בתי אבות לא דואגים להוציא ידי חובת מקרא מגילה את אותם הזקנים. הרבה פעמים מסקנים האנשים האלה נשארים מפסידים את המצווה האמורה. ולכן הבן או הנכד כשהולך לבקר הנה הראוי שיקח עמו מגילה כשרה כדי שיזכה אותם כדי שישמעו היטב את המגילה מתחילה ועד הסוף וישתדל להקדים לא לבוא מאוחר אחרי השקיעה לפעמים הבן יוצא מוקדם הוא חושב מהבית שלי עד שמה שבע דקות נסיעה אני אהיה שם זה נכון בכל ימות השנה כעת בשבע דקות אתה תגיע יום פורים אנחנו מכירים מכירים את ירושלים. ירושלים כולה פקק אחד גדול. ולכן אם הוא הולך ברגל, אני מסכים איתך, שילך ברגל הוא יגיע בוודאי בזמן. אבל אם הוא נוסע, לך תדע מתי הוא יגיע. ולכן כדאי שיצא מוקדם. יצא בבוקר נקווה שיגיע לפני הצהריים יקרא לו כהוגן מהתחלה עד הסוף ולא יבוא לידי ספק. אבל אם הוא יגיע בח :30 אחר הצהריים הוא לא יספיק לגמור עד ודובר שלום לכל זרעו לפני השקיעה ואז הוא מתחיל להסתבך במחלוקת האם רשאי לברך לא רשאי לברך לכן מן הראוי לאותם האנשים שהולכים לזכות את מי שנמצא שם בבתי אבות שילכו מוקדם כדי שיסיים לפחות ודובר שלום לכל זרעו לפני שקיעת החמה בדי עבד לא הצליח יש כלו בדבר אם הוא גומר לפני שש וחמישה לפני צד הכוכבים הוא יגמור ודובר שלום בכל זרעו יש לו על מה לסמוך המקל בזה לא גוערים בו אבל כל זה פתרון בדיעבה לשעת חירום כמו שאמרנו בלכתחילה מן הראוי להקדים המחלוקת לא רק פה במצוות מקרא המגילה אלא המחלוקת הזו היא מדי יום ביומו גם לגבי תפילת מנחה מנחה כנגד קורבן תמיד של בין הארבעים האם אם יעלה על הדעת להקריב בלכתחילה אחרי השקיעה בשעה 6: לבוא ולהקריב את הקורבן חס ושלום אנחנו מקדימים ואסור מספק דאורייתא להקריב בין השמשות אז גם מנחה שהיא כנגד גם בה הרבה מהפוסקים החמירו בדבר לפי דעת הגאונים הרמבם רבי אברהם בן הרמבם וסיעתו מי שמתפלל תפילת מנחה אחרי השקיעה ברכו לבטלה. הרבה מגדולי האחרונים הבח ועוד הלכו בדרך זו, בשיטה זו. יש מקילים, אבל בלכתחילה לא כדאי שאדם יביא את עצמו לידי ספק. אצלנו פה מתפללים כל יום מנחה בשעה 2: שעה 2: מתפללים מנחה, הכל בסדר ובערב פורים משתדלים בעזרת השם לפני השקיעה. גם ביום פורים יש פה שני מניינים וגם המניין השני גומר החזן את תפילת החזרה מסיים מברך את עמו ישראל בשלום לפני שקיעת החמה זו תפילה מסודרת אלה שבאים והם אומרים אשרי שובה ביתך אחרי השקיעה מתחילים מאוחר נכנסים לספק ברכות אומנם לגבי היחיד אם הוא ישאל אותנו יש לנו פתרון יכולים למצוא פתרון פתרון נשעת חירום לומר לו תאמר שאם תפילתי עברה אם זה לא מנחה עבר הזמן תהיה תפילתי לנדבה בסדר יש לו פתרון זה טוב לתפילת הלחש מה יעשו בתפילת החזרה הרי הציבור לא מביא קורבן נדבה ואין תפילת נדבה בציבור כמו שכתב מרן אם כן מה יעשה החזן זו הבעיה השנייה ולכן צריך כל אדם ואדם שבא להתפלל מדי ביומו וקיים את דברי הגמרא שלא יבוא מאוחר. הגמרא מספרת שמה שהיו מקללים את אותם האנשים שהיו באים מאוחר להתפלל וכל אדם יחוס לעצמו ישמר מהקללה שנאמרה שם בגמרא ולכן מן הראוי בלכתחילה להקדים ולא מה לאחר. יש אנשים שהגמרא קוראה להם במקום אחר כת עצילים. אותם האנשים אף פעם לא ישמעו לנו תמיד הם באים מאוחר שחרית מנחה ערבית אצלהם הכל מאוחר אתה מעיר להם אמרת לך מה אני אעשה אני לא יודע לדייק זה לא נכון הוא שקרן אם הוא לא היה יודע לדייק אדם שהוא פלח אז לפעמים הוא יכול בטעות להגיע חצי שעה קודם פעם כך פעם כך הם אף פעם לא מגיעים חצי שעה קודם הם מדייקים מאוד תמיד חמש חמש דקות אחרי השקיעה תיקח מצלמה תצלם בוידאו תסרית אתה תראה לא רק אתמול אלא גם אחר ומחרתיים אתה תראה את אותם הכוכבים שמאירים גם ביום שבאים מתפללים מאוחר תראה בחצר של מוסיוף מדיום ביומו אבל אדם מטורבט אדם בן תורה אסור לו לעשות את הדברים האלה תקיים את מה שאמר דוד המלך חשי ולא התמהמעתי למרות שלא התמהמעתי למרות הכל דוד המלך היה רץ. אבל אותם האנשים שמאחרים בוודאי שאין להם על מה לסמוך. גם שמה הם מסתבכים בפרט את תפילת החזרה. זאת ועוד רב שרירה גאון, רב חי גאון בספר האשקול כותבים, כל הוויכוח הזה על כל הימים היום יום ראשון מנחה אתה חונן וגם ערבית אתה חונן. לכן ישב אמנה להתיר גם בן השמשות. אבל בערב שבת מנחה אתה חונן, ערבית זה אתה קידשת. אז מי אומר לך שבין השמשות זה יום? אולי זה לילה. וצריך לומר אתה קידשת. אותו דבר גם אם האדם הזה לא התפלל מנחה ביום שבת הוא בא להתחיל אתה אחד בשמך אחד. מתי? בחמישה לשבין השמשות. מי אומר לך שזה שבת? אתה אומר אתה אחד? אולי צריך לומר אתה חונן. ולכן לפי דבריהם יש כאן ספק ברכה לבטלה. מה עושים? אם יבוא אלינו אדם 10ה לשש הוא אומר לך לא התפללתי מנחה אפילו אם הוא היה אנוס לקח את אשתו לבית חונים ללדת היה אנוס אין לנו עליו טענות מתפלל או לא תענה לו שלא במקום זה ערבית שתיים זהו זה מה שאומרים לו אין לנו טענות עליו אבל שלא יכנס לספק ברכות לבטלה פעם הזדמנתי באיזה מקום שהמניין יתאחר אמרו לי עוד מעט יבואו אנשים יש פה הרבה אנשים וככה באמת באו אחרי השקיעה באו הרבה אנשים היה מניין אני לא חיכיתי למניין אלא התפללתי תפילה ביחיד עדפתי להתפלל מנחה ביחיד לפני השקיעה ממה שאני אכנס אחר כך בספק ברכות כמו שאמרנו ערב שבת מוצאי שבת זה הכי חמור אלה הם הזמנים החמורים יותר אבל שוב אותם קט עצילים האם רק בימי החולם מתעצלים גם בערב שבת תבוא לחצר של מוסיוף אי אפשר לשים עשים מצלמה. אתה לא יכול להביא מצלמה זה ערב שבת כבר אבל זה אותם הכוכבים אותם האנשים אתה תראה אותם מתחילים אשר ביתך אחרי שקיעת החמה ובוודאי שאסור בלכתחילה לעשות כן כל אחד ואחד יזהר מהקללה שנאמרה בגמרא שלהם אפשר לעבוד אפשר בדיעבד אפשר אבל עדיף שאדם יברח משם עדיף שאדם יברח מאותו מקום בזמנו לפני 80 שנה ביקר בארצנו הקדושה בשנת תרצא הגאון רבי אלעזר שפירה המנחת אלעזר במונקצ' והם פוסקים כרבנותם שם במונקצ' בהונגריה המנהג שלהם כרבנותם ולכן הוא באמת התפלל מאוחר למחורת כשהוא בא לבקר את הרב אלפנדרי אז הרב אלפנדרי לא שתק לו אמר לו מי התיר לך להתפלל מאוחר אז הוא אמר לו אנחנו נוהגים כרבנתם אמר לו שמה במונקץ' פה לא פה המינה כהגאונים אין לכם רשות זה מה שהוא גער בושלפנדרי ולכן גם נסת מרים אם ישמעו לנו היה צריך לומר להם להקדים ולא לאחר אבל לפעמים אשרי המדבר על אוזן שומעת שמה לצערנו האנשים האלה לא יבינו אותך על מה אתה מדבר מה אתה רוצה מהחיים שלו ולכן אנחנו שותקים מחרישים אבל לפחות אצלנו אצל הספרדים שלנו צריכים להיזהר בדבר אחד מגדולי חסידי בית אל לפני כ-100 שנה הדפיס בשנת תרנח את הספר ממזרח שמש ושם יש קונטרס גדול בנושא הזה ושם הוא מדגיש מזהיר לסיים את תפילת המנחה לפני שקיעת החמה וזה מה שרצוי לנהוג ולעשות אנשים בני תורה צריכים להיזהר בדבר מאוד שהתפילה שלנו בעזרת השם תתקבל לפני בורא עולם אמן הרב מה זה קרוב ברכותיו זה ברכה למטלה או לא מה זה קרוב מה מהזה קרוב הם אומרים שיש להם ספק ספקה זו הטענה שלהם ולכן אני לא אגיד לך שזה מוסכם כל הפוסקים 100% יש מנדה אמר ולכן אני מנסח את הדברים בלשון זהר הרי בגמרא במסכת שבת דף לד אתה רואה מחלוקת רבי יהודה ורבי יוסא לפי רבי יוסא ייתכן עד 13 דקות אחרי השקיעה זה עדיין יום ויש אומרים חכם בן ציון באור לציון חלק א' אומר שרבנו הארי פסק כרבי יוסא לא רק הרמבם אלא גם רבנו הארי אתה יודע כלל לא בשמיים היא אבל כאן זה לא מחלוקת בהלכה זו מחלוקת במציאות האם יצאו שלושה כוכבים עלינו או לא רבנו הארי היה בקי יודע מה המציאות אז בדבר שהוא גילוי מילתה בעלמה יכול להיות אולי שאפשר אפשר לסמוך על רבנו הארי. הרי הוא קיבל את תורתו מאליהו הנביא וכולי והם סומכים על הדבר הזה. יש להם אילן גדול להתעלות בו. רבנו הארי וכולי. זה מה שהם מתרצים את עצמם. אבל כמו שאמרנו כל זה לא בלכתחילה. אנחנו מעלימים עין מאותם האנשים. אין לנו כוח להתקוטט איתם. מה תעשה? תביא להם את היסם שירביץ להם מכות, יגרש אותם מהבית הכנסת. מה תעשה להם? יש להם על מה לסמוך למן דאמר אנחנו מעלמים עין. אבל בלכתחילה, כמו שאמרתי בפרט החזן יחוש לעצמו. אם שואלים אותנו אנשים בני תורה, לא הספיקו, היו אנוסים באים כעת להתפלל מנחה אחרי השקיעה, מה כדאי לעשות? נעץ להם להתפלל תפילה אחת בכל רם. אם הגיע זמן השקיעה, לא כדאי לומר לחש וחזרה. עדיף יותר תפילה אחת בכל רם. כל זה לגבי ימי החול ששניהם אתה חונן. אם זה מנחה של שבת כמו שאמרתי תגיד להם אין תפילה אלא ערבית שתיים זו התקנה של אותם האנשים לא שומע בל שבת אותו דבר גם גם בכניסת השבת וגם במוצאי שבת אם זה במוצאי שבת פעמיים אתה חונן אם זה תשלומים בליל שבת פעמיים אתה קידשת זו הפעם השנייה שיהיה להם תשלומים לתפילת המנחה אם הוא היה אנוס אבל אם לא היה אנוס, אדם שבמזיד היה לו זמן ולא התפלל, מרן כתב בסימן קח שהפסיד, אין לו תשלומים. יש רק על שוגג או על אנוס יש תשלומין, על מזיד אין תשלומין כלל ועיקר. אני עובר הלאה. מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה קל וחומר לשאר מצוות של תורה שכולם ידחים מפני מקרא מגילה ולכן קודם כל מקרא מגילה ורק לאחר מכן שאר המצוות יש רק דבר אחד מצווה אחת ויחידה שקודם עושים את קבורת מת מצווה ואחר כך קוראים את המגילה סתם לוויה שיש זה לא מת מצווה ולכן קודם כל מתפללים שחרית מקרא מגילה ואחרי זה הולכים להלוויה כמו שמסכם שולחן גבוה מתי אנחנו מקדימים את הקבורה אם זה מת מצווה בלבד יצא ספר חדש מקראי קודש של הרב מרדכי הררי יש כאן משה יש כאן פסקי הלכה למעלה ולמטה ي