הלכות פורים בירושלים ובשכונות הסמוכות – דיני מוקף חומה, סמוך ונראה, והכרעת זמני קריאת המגילה

 - - - לא מוגה! - - - 

ומבורך לכבוד הרב. חודש טוב ומבורך לידידיי ואהובי באולפן ולכל המאזינים. נאמר הערב מהלכות מגילה. אנחנו מתקרבים לחג הפורים בעזרת השם בעוד כשבועיים. המשנה במסכת מגילה בדף ב' המשנה מתחילה בזמני הפורים. מתי עם ישראל קורא את המגילה וחוגג את הפורים. וכאן יש לנו שני תאריכים, זמן זמניהם זמנם. יש לנו תאריך אחד לירושלים טו באדר ולרוב העולם ביד באדר. יש לנו הבדל בין מקום שהוא מוקף חומה למקום שאינו מוקף חומה. והרקע על ההבדל הזה מה שמסופר במגילת אסתר. שם מסופר שעם ישראל יצא לקרב ביום יג באדר להיות עתידים ליום הזה. יצאו והרגו בעמלקים 75,000 ובדרך נס אף אחד מהם, אף אחד מעם ישראל לא נפגע. היהודים ברוב העולם נחו ביום יד. יד הדר עשו אותו משתה בשמחה ביום טוב אבל יוצא מן הכלל הייתה העיר שושן שושן הבירה ששם הייתה חומה ביקשה אסתר המלכה מהחשוורושן ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בנימה ניטלו זאת אומרת היו עוד עמלקים שם בשושן והיה צריך לטהר לגמור את העניין והחשוורוש הסכים אמר לה עד חצי המלכות ותעס וכך היה יהודי שושן לא נחו ביד לא ישבו לחגוג את הפורים אלא הם הלכו להמשיך בלחימה להרוג עוד כמה מאות רק ביום טו נחו ועשו אותו פורים משתה בשמחה כמו שאז בימים ההם היה הפרש, היה הבדל בין שושן הבירה לבין שאר העולם. זו מוקפת חומה וזו לא מוקפת חומה. לכן התקנה הקבועה לימי הפורים קבעו אותה חכמינו שבכל העולם כולו יהיה את ההבדל האמור. ירושלים מתז חרבה. לכן נתנו כבוד לארץ ישראל ולכן קבעו מוקף חומה ממות יהושע בנ לא קבעו את זה מזמן אחשוורוש אלא התאריך מזמן יהושע בן בעל רקע זה ירושלים הייתה מוקפת חומה ממות יהושע בן כמו שכתוב בגמרא בערכין לב והמקום שאנחנו יושבים כאן הוא בוודאי ירושלים אין לנו ספקות אם אנחנו הולכים להר הבית, לכותל המערבי, מקום שהוא ודאי, וממילא אין לנו מה להסתפק על המקום הזה. ולכן בירושלים כולנו קוראים את המגילה, חוגגים את הפורים בתו בלבד. עד לפני כמאה שנה, רוב רובם של היהודים היו רק בעיר העתיקה. רובם היו ברובע היהודי וחלקם ברובע המוסלמי ולכן לא הייתה שום שאלה ודאי שכולם עשו את הפורים אך רק בטו אבל מאז ברוך השם ירושלים גדלה לכל הכיוונים ופרצתא ימה וקדמה צפונה ונגבה ברוך השם ירושלים גדלה מאוד ומאז שהיא התחילה לגדול התחילו גם השאלות והתשובות בין חכמי הדורות מלפני 100 שנה להיום. מה דינם של אותם השכונות החדשות? האם הם כולם סמוך או נראה? הרי הגמרא סיימה שגם כפר שהוא סמוך ונראה גם שם קוראים את המגילה, חוגגים את הפורים ביום טו. לא רק ירושלים אלא גם מה שסמוך לירושלים. השאלה היא אותם השכונות שנבנו האם הם או נראה או סמוך או שניהם ביחד? זה היה למעשה הרקע שהתחילו מאז ועד היום השאלות והתשובות. בזמנו כשבנו את הבניינים שמול התחנה המרכזית קראו לאותם הבניינים בשם שכונת עץ חיים. והגאון הרב תוקשינסקי פסק להם אתם רחוקים מירושלים. לא סמוך, לא נראה כי סמוך הגמרא אומרת בתוך 2000 ממה לחומת העיר העתיקה. ואותם הבניינים היו רחוקים יותר מ-2000 ממה. ולכן הוא הנהיג שם לקרוא את המגילה גם בליל יד וגם ביום יד. אמנם מאז ועד היום המציאות השתנתה, כי אז היו הבתים האלה, הבניינים האלה, בודדים. כל הגוש הבניינים שאחרי שערי צדק הישן מצד ימין, מצד שמאל, בנייני אלא, כל זה לא היה קיים. הכל היה מדבר שממה. ולכן באמת הייתה טענה שאפשר היה להבין אותה. אבל היום בזמן הזה, ברוך השם, ירושלים גדלה, התרחבה ויש רצף בתים מעיר העתיקה עד אותם הבניינים שהם שכונת עץ חיים. היום יש רצף בתים, בית אחר בית, אין באמצע מכשולים, מקומות שיש לנו להסתפק. ולכן היום בוודאי שאין חובה לאותם שדרים באותם הבתים לקרוא שם את המגילה בליל יד וביום יד. אלא הבעיה שקיימת היום היא לשכונות לבתים שמעבר לכביש מספר ארבע. כביש מספר ארבע שחוצא את ירושלים מכיוון דרום לצפון מזרח הוא רחב מאוד והוא למעשה יוצר נתק מסוים בין שני חלקי העיר. השכונות שמעבר לכביש, לגדה המערבית, שכונת רמות או שכונת עין קרם, הדסה עין קרם. אותם המקומות עליהם יש ויכוח קשה בין חכמי דורנו מה דינם של אותם השכונות. האם גם הם מסופחים לירושלים? יש להם דין סמוך? או שאינם מסופחים? אולי אותם השכונות הם מקום נפרד שאין להם שום קשר איתנו. והשאלה מתרחבת לא רק לגבי הפרט הזה אם הם חוגגים את הפורים בתו או יד, אלא שאלה גם מסתעפת לכל דין שקשור במנהגי ירושלים. יש הרבה הלכות, הרבה מחלוקות שאנחנו מסכמים, מנוותים את ההלכה בתחנה הסופית. אנחנו מסתכלים מה המנהג, איך הנהיגו חכמי הדורות בירושלים. אותה הנבחרת הלאומית של עם ישראל שמדורי דורות הייתה בירושלים. מה הם הנהיגו? כך אנחנו נוהגים, ככה אנחנו פוסקים. אבל מקומות אחרים לא חייבים להמשיך את מנהגי ירושלים. האם יהודי לונדון חייבים לקבל את ההוראות של חכמי ירושלים? לא. הם יכולים בכל מקום ללכת לפי רבותיהם. והשאלה האם שכונת רמות יותר נכון האי רמות האם מירושלים היא חייבת לקבל עליה את כל המנהגים או שיש אפשרות גם אחרת? גם זה קשור למחלוקת שדנים בה חכמי דורנו. הגמרא במסכת בבטראה בדף ע הגמרא אומרת לדידי חזה לירושלים כמיתה ותלטה פרסה הוא זאת אומרת ירושלים הקדומה הייתה 12 מיל על 12 מיל כל מיל הוא 960 מטר זאת אומרת כ-115 קימטר על 11ח קילומטר כך מסביר לנו המרשה כך שירושלים הייתה גדולה מאוד השאלה לאכן הייתה בנויה ירושלים? לאיזה כיוון? גם בזה דנו גדולי האחרונים יש בדבר מחלוקת. לפי דעת הרדבז בחלק ב' סימן תרלג, כל ירושלים הייתה בנויה רק לצד דרום. עד כדי כך הוא אומר שאפילו רחוב היהודים בעיר העתיקה הוא לא ירושלים אלא ציון. רחוב היהודים נמצא ליד תחנת האוטובוס איפה שהחניון של עיר העתיקה, האזור הזה למעלה נקרא רחוב היהודים. אפילו שם הוא אומר זה לא ירושלים, אלא לפי דעתו ירושלים הייתה אך זה רק לצד הרום איפה שנמצא היום כפר השילוח, עיר דוד הסילואן, שם האזור ההוא. אבל ירושלים לא הייתה לצד צפון בשכונות הללו. כך שלפי דעת הרדבז סביר מאוד להניח שהרמות היא לא ירושלים. לעומתו הכפתור והפרח רבי אשתורי הפרחי שחי כאן באזור לפני כ-600 שנה הוא היה בעיקר בבית שען הוא סובר שירושלים הייתה לא רק לצד דרום אלא ירושלים הייתה במרכז ובית המקדש היה באמצעיתה. סביר להניח שירושלים התפשטה גם לצדדים אחרים. בספר התקנות לשכונת 100 שערים משנת תרמט הוא מספר שירושלים הקדומה התפשטה גם לצפון ולמערב. הוא מבין את זה הסמכתה מהגמרא בסוכה ממה הם. מקום היה למטה מירושלים שמו מוצע. היו מביאים משם את הערבות. טוב יכול להיות אולי שזו מוצע של ימינו ויכול להיות שלא. אי אפשר לקחת את השם שהדביקו היום ולומר ב-100% שמה שאמרה המשנה זה הוא זה. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אין לנו כאן דברים שהם ב-100% דברים שהם כוודאי. א סיעתה קצת לדברי הרעד, לדברי הרדבס, אנחנו יכולים למצוא בקברות שנמצאו הרבה. במאות ואלפים נמצאו כאן בשכונות קברות. יש חלק מקברות הצדיקים, קברי הסנהדרין או הקבר של התנא הקדוש שמעון הצדיק, קברי המלכים, קברי הסנהדרין. הרי בירושלים אסור לקבור מתים, לא להרבות את הטומאה. בירושלים היה הרבה תרומה, הרבה קודשים, הרבה מעשר שני. אז הייתה תקנה הקדומה שלא לקבור. וכאן אנחנו רואים הרבה קברות שבאו לבנות את הכבישים והבניינים בשכונות הצפוניות הללו נמצאו בלי גוזמה אלפי קברות אז אם נאמר שכאן הייתה ירושלים רק כיצד איך יתכן שקברו כאן משמעות הדברים נוטה יותר לדברי הרדבז אבל אין לנו הוכחות ברורות גם הארכאולוגים שחקרו את הנושא הזה גם הם נשארו במידה מסוימת במבוי סתום כי הממצאים הארכיאולוגיים מראים שהיו כאן באזור שלושה חומות. הם מצאו שרידי חומה בשכונת סנהדריה, במוסרה ועוד, אבל לך תדע אם החומה הזו היא מזמן בית שני, מזמן בית ראשון, האם זה מתקופת הכנענים, מתקופת יהושע בן. אין לנו אפשרות לוודא את הדברים האלה ולדעת דברים ברורים. היכן, עד היכאן הייתה החומה? ואיפה? כי לצערנו האויב הרס השמיד כל חלקה טובה כמו שהיום האויבים שלנו עושים בהר הבית ממשיכים במלאכת הארס וממשלת הקיצוצים שותקת זה לא מעניין אותה זה לא העניין שלה מה שמשמידים ועושים שם לצערנו מכל מקום יש לנו כמו שאמרתי סימן שאלה גדול לגבי אותם השכונות שנמצאות מעבר לכביש מספר ארבע חלק חלק מחכמי דורנו אומרים כל השכונות הללו כולם ירושלים כולם עושים את הפורים אך ורק בטו והם לומדים את זה ממה שנאמר בירושלמי בתחילת עירובין לגבי הליכה מחוץ לתחום ביום שבת אנחנו מוגבלים לא ללכת יותר מ-960 מטר אפילו רגלי שאני הולך אסור לי ללכת יותר מהמרחק שבת מחוץ לעיר אבל אם אני הולך 100 מטר, 200 מטר ויש עוד עיר, אני גומר את העיר ועוד 200 מטר, בצורה כזו אני יכול הרבה מאוד קילומטרים, כמו שמצוי מאוד בתל אביב ובערים שסביבה. יש שמה גם מעין זה. בלשון הירושלמי בהיתר הזה הוא אומר נותנים עיבור לעיבור. כך פסק הרמב"ם בהלכות שבת פרק כ"ח. בית זה קרוב למדינה ב-70 אמה ובית שני קרוב לבית ראשון כ-70 אמה ובית שלישי קרוב לשני ב70 אמה וכן עד מהלך כמה ימים הרי הכל כמדינה אחת כך פסק ראשי בשבת קנ הראש הרטבה הטור בשולחן ערוך באור החיים סימן שצח סעי ו יש אומרים הוא הדין גם פה גם כאן נותנים עיבור לאיבור אבל הדבר לא מוסכם הגאון רבי במשה קהנה בתורה מציון כתב שאין עיבור לעיבור לגבי מקרא המגילה כך הוא מוכיח גם מדברי התורה אבן והסברה מה ההבדל בין דיני שבת לכאן כאן אצלנו מדוע אנחנו אומרים שגם סמוך ונראה גם הוא חלק מירושלים וגם הוא מסופח אלינו מחוגגים את הפורים בטו אז הדבר כתב לנו הרטבה כשאני יושב על החומה הוא מגן על העיר אני מגן לא רק על העם היושב בתוכה בתוך החומה הכוח שלי כמגן על החומה אני גם מגן על מה שחוץ לחומה גם הכפר שסמוך לחומה נראה שיש לי איתו קשריים אני יכול להילחם ולהגן אז מה זה שייך לומר שאם יש עיבור דעיבור אני אוכל להגן גם עליהם אם יהיה עיבור דעיבור עד תל אביב או חיפה האם אני אוכל להגן עליהם מהחומה זה לא קשור אחד לשני ולכן הרבה מגדולי האחרונים ממענים לקבל את ההשוואה בין שם לכאן עדיין יש שלמדו להקל בדבר שיכלו לחגוג את הפורים שם בטו בגלל שיש חיבור בין ירושלים לשכונת רמות על ידי קו העירוב כמה העירוב כידוע מורכב מעמודים ועל עמודים יש חוט צורת פתח ולכן חלק מהחכמים החשיבו את הקשר הזה לא רק לגבי שבת שזה נחשב כרשות היחיד שעל ידי זה מותר לטלטל לחלק מהפוסקים למן דאמר אלא גם פה זה הופך את הכל לעיר אחת ליחידה אחת ויהיה מותר גם להם לחגוג את כפורים ביום טו. הראשון שדן בנושא הזה אם החיבור של העירוב הוא שווה משהו או לא היה הגאון רבי שנאור זלמן מלובלין בספרו תורת חסד. כבר בזמנו התחילו לחבר את ירושלים עם שכונת נחלת שבעה. היום זה כיכר ציון ועוד מהשכונות. וכבר אז התחילה המחלוקת, התחילה השאלה הזו. האם העירוב הזה שווה משהו? אנחנו מחברים או שלא דעת רוב הפוסקים שהעירוב הזה לעניין המגילה לא שווה כלום זה אפס ואין לזה שום ערב במציאות אלא צריך שיהיה ממש סמוך או נראה או שניהם ביחד אבל לבוא ולומר בגלל שקו העירוב הוא כך וכך ונאחד את כל אותם השכונות נעשה אותם כיחידה אחת ליר ירושלים בגלל קו העירוב רוב רובם של הפוסקים הלכו בשיטת התורת חסד שאין זה נחשב לעיר ירושלים השכונות האלה הם נחשבות כמקום נפרד כיחידה אחרת שצריכים לקרוא שם את המגילה ביד בזמנו אף בית הדין של הבדס עדה חרדית היה הגאון רבי פנחס אפישטין הוא פסק שהעירוב הזה לא מועיל כלום ככה היה אחריו אומר הגאון רבי דוד יונגרייז גם הרב קנייבסקי סטפלה גם הוא נקט שהעירוב הזה לא שווה כלום הוא דיבר בזמנו לגבי בית חולים הדסה עין קרם שהוא מנותק כמעט מאיתנו הרי בין הבתים האחרונים של ירושלים במקום הקרוב ביותר אליו שכונת הווילות של קריית יובל עד הדסה יש בקוירי יותר מ-500 מטר כך שיש נתק ולכן דעת הרב הייתה שצריך לקרוא שם את המגילה בהדף ע קרם לחגוג את הפורים ביום יד ולא כמו שהם עושים ביום טו וכך הסכימו אחריו גם הגאון רבי אהרון ודלביץ' הגאון הרב גרוסברג כך גם דעת אב בית הדין של העידה החרדית הגאון רבי יצחק ויס בספרו מנחת יצחק חלק ח סימן סב כך דעת האבא בספריבי רבי העומר חלק ז' חכם מן ציון מורנו באור לציון חלק א' סימן מ הגאון הפסריה דבלצקי ועוד רבים מגדולי הפוסקים הלכו בדרך הזאת אולם זה לא מוסכם יש כאלה שכן שמחו על העירוב בראשם עמד הרב של ירושלים הגאון רבי צבי פסח פרנק כך דעת הגאון הרב אוירבך במנחת שלמה חלק ב סימן נז גם יבדל החיים הגאון הרב אליה ישיב, הרב בריזל ועוד הם דנו ואמרו שהעירוב הזה מחבר אותנו. זה נחשב כרשות היחיד לגבי שבת. הוא הדין גם פה. אבל מורנו חכם בן ציון אמר, אפילו אם תמצא לומר שלשבת העירוב כן יועיל, אפילו אם נרצה להקל שם, פה לא נוכל להקל. הוא הסביר כמשל, הוא הביא לנו דוגמה מוחשית. בוא ונאמר שהעירוב קיים בליל יד. אז אם העירוב קיים, הם מחוברים אלינו אז מדינם לטו. אז ביד הם לא יקרו מגילה, לא יעשו את הפורים. יבוא מישהו שתי דקות לפני השקיעה, לפני כניסה טו, יחתוך את קו העירוב. או שנחתך בשוגג ואז יגיע טו. אתה אומר, לא, הם מנותקים, אין עירוב. אז הם לא יעשו פורים. החוט הזה הוא שעושה אותם סמוך ונראה. מה מה הקשר בין דין סמוך לבין החוט של העירוב? זו הטענה הגדולה של חכם בן ציון. ובפרט אם נאמר שדברי קבלה כדברי תורה כמו התוספות ריד שמחשיב את עניין הפורים כדברי קבלה שנזכר הכל במגילת אסתר הרי בדברים דאורייתא אנחנו לא מתחשבים בקו העירוב. חכם מן ציון שם באור לציון הוא מתחיל את הנושא מדין כלעיים. אסור לי לזרוע ביחד את הגפן עם החיתים. אבל אם יש גדר מפה, אפילו גדר דקה מאוד, גדר טיל, אבל היא עומדת ברוח מצויה, אני יכול עד הגדר למשוך את הקרם של הענבים. מעבר לגדר אני בא ונזורע חיטים ואין בזה איסור. אבל כשאין לי גדר, אלא במקום גדר אני יוצר צורת פתח, שני עמודים חוט. האם זה מועיל? הרב מוכיח מביא את דברי הפוסקים שלא מועיל בקלאיים זה דאורייתא זה לא מועיל זה יכול לה שהם דרבנן אבל לא לגבי זה אז אם תאמר שהמגילה אצלנו כדברי קבלה שוב גם כאן תהיה החומרה האמורה שלא להתחשב בקו העירוב הרב ממשיך ואומר בכמה דוגמאות שהם בדרבנן כשיש לי אסלה ולידה קיור באמבטיה ואני רוצה ליטול שם את הידיים אז הרב מציעה אומר תעשה צורת פתח ואז תוכל לבודד את הקיור, המים שבקיור לא נטמעו ותוכל ליטול שם ידיים. אתה רוצה ליטול את הידיים באותו קיור, יהיה אפשר. כי שם הבעיה של אולי המים טמאים עם הרוח רעה זו לא בעיה בדאורייתא. זו בעיה בדרבנן. בנן כן יהיה אפשר לסמוך להקל. או נאמר לגבי טיול הליכה מחוץ לתחום. האיסור ללכת מחוץ לתחום 960 מטר זה רק דרבנן. כל מה שלמדו חכמים מהפסוק בפרשת בשלח שהוא איש תחתיו על יצא איש ממקומו אסור לצאת 12 מיל אבל לא על 960 מטר בזה הליבה דיקול עלמה זה דרבנן אז אם זה דרבנן אתה מחשיב את זה לא מהבית האחרון אלא מהעמוד של העירוב האחרון כי גם כאן זה מחלוקת בדרבנן ולכן אי אפשר לסמוך להקל וכאן הרבות החכם מביא שמה באור לציון דוגמאות רבות להפריד בין דאורייתא לדרבנן. אבל כל הדברים האלה, כל הוויכוח הזה הוא אמיתי וטוב שיש בפועל עירוב. אבל לצערנו אנחנו יודעים פעמים רבות שקו העירוב הוא לא תקין ולא תמיד ממהרים לתקן את קו העירוב. פעמים רבות שאיזה מנוף עובר וקורע את החוט. לא תמיד מרגישים בדבר. אומנם צריכה להיות ביקורת, אבל לא תמיד הביקורת על קו העירוב מגיעה לאותו מקום, לאותה נקודה, מיד, לפעמים לוקח זמן. ולכן מי אומר שבאותו יום, יום טו, העירוב הוא באמת תקין, הכל בסדר? אולי כן, אולי לא. יכול להיות שלא, אולי הוא קרוע. ידוע שהחזון איש תמיד כשדן על הנושא של העירוב הוא לא חשב שהמציאות היא שיש בפועל עירוב והכל בסדר אלא הוא היה מודע לבעיות הגדולות שיש בעירוב שמדי פעם העירוב נקרא מדי פעם יש לנו בעיות וצרות באותו קו זה אמנם מקום שהיה וזו חזקה אבל זו חזקה שעשויה להשתנות. יכול יכול בקלות רבה המנוף לחתוך, לקרוע את זה ולא צריך לחכות רק עד המנוף. יכול גם השלג והרוח. רוח שערה עושה דברו. מה שהיה לנו בשבוע שעבר. גם זה יכול לגרום הרבה קרעים בקו העירוב במקומות רבים. ולכן אנחנו לא יכולים לומר שבוודאי יש עירוב, בוודאי שיש כאן חזקה, בוודאי שהכל בסדר. מי אומר? הרי מרן בסימן ח כשדן לגבי חזקה שעשויה להשתנות בציציות, מרן הצריך לבוא ולבדוק במקום שיש חשש שהציציות האלה נקראו. אם התנית הזו נמצאת במקום שאינה שמורה, זה לא סגור בתוך התיק, יכול להיות שאולי נקרא. ולכן מרן מחייב, לפני שאתה בא לברך, קודם כל תבדוק. גם פה יש לנו קו של עירוב של המועצה הדתית שמקיף את ירושלים. אורך הקו של העירוב הוא קרוב ל-200 קילומטר. אם כך, היה צריך שאנשים ילכו לפני הפורים ויבדקו. קשה לי מאוד להאמין שהעירוב הזה יענה על כל דרישות ההלכה בכל הדברים שיש. יש הרבה בעיות. יש טרסר בעיות שמבחינה טכנית לא תמיד ניתן לא תמיד אפשר להתגבר על אותם הבעיות. אנחנו שואפים, אנחנו רוצים שהכל יהיה בסדר אבל בין המצוי לרצוי יש גם בעיה תקציבית. אנחנו יודעים שלצערנו המועצות הדתיות קרסו מבחינה תקציבית כי משרדי הפנים וכיוצא בהם שהיו אמורים להעביר ממון, להעביר כסף, תקציב, הם מתעלמים מאיתנו. הקיצוצים הזניחה את הכל. אפילו כסף לסולה לקנות דלק למקועות אין. אז קל וחומר להשיג פועלים שיבואו לתקן את קו העירוב וגם לזה לצערנו לא תמיד יש את התקציב אין לנו טענות על המועצה הדתית הם משתדלים לעשות ככל יכולתם אבל השאלה אם הדבר עולה בידם השאלה אם הדבר הזה באמת מצליח זו הבעיה העיקרית ולכן אנחנו מסופקים אולי גם אם נאמר שהעירוב הוא טוב אולי אין עירוב אולי העירוב הזה יש בו איזה בעיות טכניות. זאת ועוד חלק מהפוסקים המהרם שיק באור החיים סימן קסא התעבררות התשובה בחלק ב' סימן תפ המועדים מוזמנים בחלק ב' ועוד הם דייקו מלשון מרן שרק כפר מקום קטן הוא מתחבר לירושלים הוא מצטרף אבל היום בזמן הזה השכונה רמות היא כמו עיר גדולה קח את מספר התושבים באילת 18,000 קוראים לו לעיר והם בישראל היום יש בשכונת רמות יש למעלה מ-40,000 נפש בין פורת יוסף כן רבו אז נכון שהם קוראים לה שכונה אבל למעשה היא עיר גדולה אתה לא יכול לספח אותה לחבר אותה אלינו במחי יד זו הבעיה שיש ולכן אמנם בדורות הקודמים גם בדור שלנו היו רבים מגדולי הדור שהלכו בשיטת הרב אלישיבים יבדל לחיים גם הגאון הראשון לציון חכם מרדכי גם הוא אומר בתו והיו עוד מהרבנים שעליהם השלום הרב משש ועוד שאמרו כך אבל כל זה אם הם יוצאים מתוך הנחה שהעירוב הוא באמת טוב הוא תקין הוא בסדר אבל אם נאמר שלרמות ב אין בכלל קו עירוב או להדס הען קרם אין בכלל קו עירוב אם הכל קרוע אז איך אפשר לחבר אותם אלינו בענייני הפורים זאת ועוד הירושלמי אומר שאדם שגר בירושלים במקום טו עשה את הפורים ביד קראת המגילה ביד יצא וכך דעת הגאון חידה ברוב הפוסקים אמנם הפרי חדש אומר שהגמרא שלנו במגילה ב שאומרת זמן זמניהם זמנם שזמנו של זה לא כזמנו של זה הגמרא שלנו חולקת אבל רוב הפוסקים לא נקטו כך אנחנו מצרפים גם את זה כדי לומר להם בלכתחילה שכדאי להקדים לחגוג את ספורים ביד שיהיו בבחינת זריז ונזכר. בדברים האלה אין הבדל ספרדים אשכנזים כי זה לא דבר שתלוי במחלוקת מרן והרמה. אני הבאתי הרבה מהפוסקים, הזכרתי הרבה פוסקים גם מחכמי האשכנזים שגם הם צידדו שראוי בלכתחילה שיקראו שם את המגילה ביד. ולכן אדם שברוך השם אשתו הלכה לבית חולים הדסה וילדה לו בן בסימן טוב בליל יד מוצאי שבת היא נמצאת שם יקח איתו מגילה גשרה ילך לקרוא לה לזכות אותה כך גם למחרת ולא ילך בידיים ריכות אלא יקח מגילה ומשלוח מנות היא חייבת גם מצוות היום משלוח מנות מתנות האביונים שתעשה שם את הכל ובעזרת השם נזכה למלך המשיח לגאולה קרובה ואז יקוים בנו מה שנאמר בילקות שמעוני בספר ישעיה ירושלים תתפשט עד דמסק הכל יהיה רצף אחד לא יהיה שום נתק הכל יהיה מלא וגדוש בבניינים מלך המשיח יקבץ נדחי עמו ישראל הוא יביא מיד את כל ה-15 מיליון שמפוזרים בע יחד עמם את עשרת השבטים בני בני משה ואז לא יהיה לנו ספקות כולנו נעשה את ימי הפורים האלה בצורה ודאית כולם יקראו בוודאי בתו אמנם חלק מהמועדים אולי השתנו אבל חנוכה ופורים כידוע לא שתנו ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים זכרם לאסוף מזרעם גם משיח בעזרת השם נחגוג את חג הפורים וכמו שאמרתי אז יהיה מכוח ודאי בכל המקומות האלה רק בטו חזק ואומץ כבוד הרב על השיעור הנפלא בהלכות מגילה דבר בעיתום הטוב ומכאן אנחנו פותחים את הקווים אליכם לשאלותיכם המאזינים היקרים הטלפון באולפן בקדומת 2566 ואיתנו כבר מאזין ראשון שלום ערב טוב ערב טוב ערב טוב א הרב דין המגילה אם אני נמצא במוצאי שבת בנתניה בבוקר אני נמצא בעירה אחרת באותו אם יש בעיה של הקריאה ואז אני קורא בהתחלה פה בבוקר בעיר אחרת אם יש בזה בעיה איפה אתה תמצא בשבת זכור בשבת זכור אני נמצא בנתניה בבוקר יום ראשון בבוקר אני נמצא ברישון לציון זה אותו מניחה ער פרזות לא מוכפת פרזות כן כי מישהו אמר בשתי עיר עיירות יש בעיה ככה אמרו לי שיש בעיה לקרוא בשתי עיירות ומתי אתה מגיע לירושלים לא לירושלים אני לא גר בירושלים אתה לא מגיע לירושלים אלא רק רק בפרזות רק בפרזותכן אז אין לך שום בעיה אתה קורא את המגילה לא משנה איפה שאני נמצא אתה עושה את כל מצוות הפורים ליל יד יום יד היכן שאתה נמצא אתה חייב במקרא מגילה אמירת על הניסים בתפילות ובברכת המזון אחרי זה מתנות לאביונים משלוח מנות סעודת פורים כל הדברים האלה אתה עושה במקום שאתה נמצא אם זה בנתניה אם זה בראשון אין הבדל שניהם שווים הרב ואני העיר שלי זה עיר ביתר בתר אלית עכשיו גם בתר היא בוודאי איננה ירושלים בוודאי אולי יש להם מנהגי ירושלים כי הבסיס שלכם התשתית האנושית ההנהגה הרוחנית שלכם בין פורת יוסף תלמידי חכמים גדולי תורה שבאו מירושלים והנהיגו את המנהגים היפים של ירושלים שם חוץ מהפורים את זה בינתיים אי אפשר לעשות א הרב עכשיו אם אני יכול דוגמה לתת את המתנות לאביונים לזכות את זה פה בטר לא במקומות אחרים אם זהיך אפשר כן אפשר אתה יכול לתת לעניי ערכה אין שום בעיה בדבר אבל הרי אתה לא תימצא שם ביום יד אז מתי אתה תיתן לעניים אני מוצר את זה לרבנים פה אני נותן לרבנים לא יש פה את קופת יש מחלוקת בפוסקים בדבר הזה ויש חלק מהפוסקים שרצו ללמוד מדברי הרמבם בפירוש המשניות שאפשר לתת מתנות לאביונים גם בימים יב או יגורים אבל זה לא מוזכם יש חשש שאולי העניים יאכלו מזה הייתי ממליץ לתת ביא וביב כבר לעניים אלא כמו שאתה אומר אתה תיתן את זה לרב שזה יהיה אצלו פיקדון כן והרב יחלק את זה לעניים ביום יד. זה מצוין זה טוב. אין שום בעיה זה כשר למעדרין. הבנתי. טוב תודה רבה. תודה גם לך מאזין יקר ושלום למאזין הבא. חודש טוב. ראש חודש טוב כבוד הרב. חודש טוב וברך. אני רוצה לשאול את הרב בקשר הנושא של עמוד של מגילה אם מגילה היא בלי עמוד אם זה לעיקובה או שאפשר גם לקרוא בה? רק זה אולי למעליות שיהיה לעמוד. מחלוקת מרן והרמה לפי דעת מרן שקיבלנו הוראותיו יש חובה לקרוא את המגילה אך ורק כשיהיה לה עמוד בסופה ולכן האם כבוד הרב כשאתה מקבל את המגילה מהסופר תדרוש ממנו שיעשה את המכה בפטיש הרי למדנו באובה בתראה יג שצריך שיהיה לה עמ עמוד. כך פסקו כל הראשונים התוספות שם הרש, הרשבה וכולי. מי שחלק אמר שזה לא נורא, לא צריך, הרבה מהפוסקים תמהו עליו. מה זה לא צריך? מה זה הרי הגמרא דורשת בתוקף ולכן גם מחכמי האשכנזים הלכו בזה כדעת מרן. ולכן בלי ספק שאם יש לך מגילה כזו עתה יש חובה גמורה ללכת ולתפור לחבר את העמוד אם לא היה לו דבר אחר אין לו במקום שלו מגילה עם עמוד נמצא באיזה מקום נידח טוב לא עשה לעמוד בסופה וקרה בדעבד כשרה בדיעבד יצא ידי חובה אבל בלכתחילה אנחנו היום מדברים שבועיים לפני פורים יש לנו מהרגע והלאה הרבה הרבה זמן ולכן אל תשלם לסופר את הכסף תעכב עד שיגמור שיעשה לך את העמוד כדת וכדין לא חשוב לי אם העמוד הזה מעץ זית או מעץ אחר שיעשה את הדבר בהקדם אבל אם אתה נמצא במקום נידח אתה נמצא בהונולו אני יודע איפה אין לך שמה דבר אחר רק זה טוב השם ירחם אבל בלכתחילה חייבים קיבל קיבלנו הוראות מרן וכמו שאמרתי הבסיס של דברי מרן הוא מוצק אתן כמו שאמרתי כמעט כל הפוסקים הלכו בדרך הזו ונשארו בתמאר והרמה שאמרו שנהגו שלא לעשות לעמוד איך ייתכן איך אפשר לומר דברים שכאלה הרי דינה דגמרא שכן והבית חדש שבדרך כלל נמשך אחרי הרמה הוא מספר ואומר שמה שכ כתב הרמא שנהגו שלא לעשות לה עמוד גם אצלו גם במקומו גם כן נהגו כך בסדר אז אצל האשכנזים יש להם על מה לסמוך יש ההמנה להעלים עין אבל אצלנו הרי שיעורי כנסת הגדולה אומר שבספרת נהגו בזה כדעת מרן שמחייבים וככה מסקנה למעשה כן כבוד הרב עוד שאלה לגבי א סמוך ונראה כל אותם עיירות שקוראים מספק כמו טבריה ועקו. דעת החזור איש מביא שהיום לא סומכים להגיד שאותם שמות של אותם מקומות זה ודאי. אז איך אנחנו נסמוך על הדבר הזה היום? איך אפשר להגיד באמת שזה ודאי? למשל עקו או טבריה או אותם מקומות שזה באמת טבריה או עקוה? הגמרא דנה שם במגילה בדף ה לגבי טבריה. היה שמה חומה משלושה צדדים. רק מהצד של הים לא הייתה חומה. כי בזמנם לא היה חל הים ולא היה סכנה שמישהו יפלוש מהים והגמרא מסופקת הים חומתה או לא הגמרא מספרת שחזקיה היה קורא יומיים וכך פסק לנו מרן בסימן תרפח סעיף ד שבטבריה לכיוצא בה קוראים יומיים פת כפרבריה עקו חיפה רמלה לוד יפו כל המקומות הללו שיש לנו בסוס שהמערים הקדומות מות האלה הם היו ערים עתיקות מאוד ואולי היו מוקפות חומה לכן קוראים שמה את המגילה יומיים יד בברכה ותו ללא ברכה ולכן אנחנו ממשיכים את המסורת הזו כמו שעשו אבות אבותינו כמו שעשה מרן שקרא את המגילה שם בצפת יומיים אז ממשיכים גם היום את המנהגים היפים הללו אלא שהגאון חידה בברכי יוסף מדגיש אם אנחנו אומרים שביפו צריך לקרוא יומיים זה לא אומר שהסמוך ונראה שגם שאר ערי גוש דן נצטרכו לקרוא יומיים מספק די לך להחמיר על יפו ולכן שני מיליון של תושבי גושדן אינם חייבים בדבר הזה החזון איש חלק על דברי מרן החידה אבל כידוע אנחנו הספרדים קיבלנו ראות הגאון חידם וככה אנחנו נוהגים ולכן מעיקר הדין אין חובה לקרוא את המגילה בגוש דן יומיים אלא רק ביפו אדם רוצה להחמיר על עצמו לקרוא פעמיים גם ביום טו ללא ברכה למה לא זה מצוין הלוואי ונזכה להחמיר בכל דבר הליבה דכולעלמה כך גם לגבי טבריה טבריה תחתית שסמוכה צמודה לשפת הים שמה קוראים יומיים אבל השכונה שלמעלה, השכונה החדשה, קריית שמואל, שם אין צורך לקרוא יומיים, אלא מספיק יום אחד. כך גם לגבי חיפה. חיפה שצמודה לים, חיפה תחתית, שהייתה היא העתיקה, שמה יש מקום לחייב. אבל שכונות חדשות שלא היו אז בוודאי שאין מקום לחייב, מספיק שיקרו את המגילה יד בלבד. וכן כל כיוצא בזה. תודה לך מאזין יקר, חודש טוב. כל טוב שלום שלום אנחנו עם מאזין נוסף שלום לכם הלו בבקשה ערב טוב ערב טוב כבוד הרב ראש חודש טוב חודש טוב רציתי לשאול כבוד הרב אנחנו יש לנו בית כנסת קהילה בבית כנסת ואנחנו רוצים לעשות את הסעודת פורים לכל הציבור בבית כנסת כן אז רצינו לשאול אם זה מותר בגלל שגם רוצים להביא יין כן תראה מרן באור החיים סימן קנא א' מרן כתב שבבית הכנסת אסור לאכול ולשתות. כידוע יש מחלוקת בראשונים, מחלוקת גדולה האם סעודות מצווה האם מותר לעשותם לבית הכנסת או לא. אבל גם מי שהתיר לעשות סעודת מצווה בתנאי שאף אחד לא ידבר דברים בטלים. אף פוסק לא התיר שיעשו סעודת מצווה וידברו דברים בטלים. על זה אין ויכוח. עכשיו ביום פורים הרי אנחנו מצווים בסעודה לא רק לאכול כיוון שהנס התגלגל על ידי משתי היין כולנו מצווים גם חייב וני שבסומה בפוריה עד לא ידע בנרור המן לברוך מרדכי אז יש לך אולי שליטה עד הרגע שיברכו המוציא לחם מן הארץ ברגע שיברכו בורא פרי הגפן אתה מאבד את השליטה אף אחד לא יעשה לך חשבון שאתה הגבאי ואתה נשיא הקהילה, אף אחד יעשה לך חשבון. ואז עלולים האנשים לגלוש להתחיל לדבר. לצערנו מחלת הדברת בזמן האחרון נעשתה נפוצה מאוד בגלל הטלפונים שאנשים מכניסים לתוך בית הכנסת. הלוואי ובלי סעודת הפורים אנשים היו נזהרים בקדושת המקום. אנחנו יודעים מה זה מקדשי יראה או יודעים מה שאומר הזוהר הקדוש. דברים קשים מאוד על אותם האנשים שמדברים בבית הכנסת. אז כאן אנחנו מכשילים את אותם האנשים כשאנחנו מארגנים להם את סעודת הפורים. אם יהיה איזה אחד שיתחיל להשתקר ולפעמים האנשים האחרים שהם חצי שיכורים הם חוגגים איתו, מנסים להיב אותו, הוא מדבר שטויות ואולי גם דברים האסורים. אז איך נוכל לחלל את קדושת המקום את בית הכנסת? ולכן ההוראה היא בשום אופן לא. תגיד להם חד משמעית בית הכנסת לא מיועד לזה. אנחנו ברוך השם בבית הכנסת שלנו מקיימים את הפסוק ליהודים הייתה אורה. אורה זו תורה גם ביום פורים. ברוך השם לא רק ביום יד פורים קטן אלא גם ביום טו אנחנו משתדלים להקדים מתחילים את סעודת הפורים בבוקר מוקדם מסיימים מוקדם יושנים מוקדם קמים בשעה 12 123 באים ברוך השם הציבור שלנו אתה רואה באים אנשים יושבים ועוסקים בתורה בשביל זה קיים בית הכנסת לקיים את הפסוק הזה ליהודים אתה הורה זה תורה אבל לעשות סעודת פורים בתוך בית הכנסת מי שמארגן את זה יתן את הדין כל מה שיעשו שמה חילול המקום בוודאי שהוא יתן את הדין על זה לפעמים גם שוברים הורסים יש לך שליטה על השיכורים האם אתה פסיכיאטר של שיכורים לא אני ולא אתה נולדנו בשביל זה ולכן עדיף יותר שיחפשו להם איזה מועדון אחר שיפרקו שם את המועדון יעשו כל אשר ליבם חפץ. אי אפשר לשים כבוד הרב מחיצה. לא מחיצה ולא שום דבר. השיכורים האלה לא יסתכלו על המחיצה שתשים והמחיצה לא תועיל כי בית הכנסת הוא קדוש. בוא ונאמר שהוצאנו את אהרון הקודש משם. לקחנו את הארון הוצאנו אותה עם ספרי התורה. אפילו הכי אסור. בית הכנסת מצד עצמו הוא קדוש מאוד. כך שאסור לאכול ולשתות שמה כל השנה. כל החומר כאן מה אתה לא תביא להם מחיה פורים בלי מחיה ודאי שהוא יביא להם מים וכולי אז לכן תהיה מציאותי מאוד שלא יהיה חלילה חילול הקודש ולכן שיחפשו להם מקום אחר יש ברוך השם הרבה אולמות בשפע ברחבי הארץ שימצאו איזה אולם ויהנו שם יעשו חיים יהנו בעזרת השם ישמחו בשמחת הפורים תודה תודה רבה כבוד הרב כל בבקשה תודה גם לך מאזין יקר וחודש טוב שלום למאזין הבא חודש טוב חודש טוב חודש טוב אה רציתי לשאול שתי שאלות אה קודם כל א מי שנמצא בירושלים במוצא שבת של פורים והוא רוצה לחזור לרמות ובינתיים האם הוא יכול להיות שליח ציבור ולהגיד א בתפילת הלחץ אם יש לו יור על הניתים. עוד הפעם האדם הזה ירושלמי הוא לא הוא גר ברמות הוא גר ברמות היכן הוא ישן במוצאי שבת ברמות הוא ישן שם כן אחר כך ביום יד יום ראשון בערב להיכן הוא חושב ללכת הוא ישאר גם כן ברמות אה כן הוא ישאר ברמות יומיים גם יד וגם טו כן נו אז השחור ועלות השחר של שניהם הוא ברמות כן כן השאלה אם הוא יכול להיות שניח ציבור בליל יד שם למה לא הוא גר ברמות לא בירושלים האם הוא יכול להיות ירושלים לא קוראים ביד מה מה לנו וליד אני לא לא קורא את המגילה ביד אז אותו הרמתי שחיה ביד הוא קורא ביד שם הוא לא צריך לקרוא לנו פה אתה אולי מתכוון לשאול אם הוא יכול לקרוא לנו את המגילה פה בליל טו לטו הוא מנוע לא השאלה אם הוא יכול להיפעל להיות ערבית בלי קריאת המגילה במים וזה שיקר לניסים אין שום בעיה הוא יכול להתפנ מגילה של נשים יש שם אולי יש בעיה של מניין וזה דעבד זה לא טוב הרי מרן בסוף סימן תר צדי הדגיש שפרסום הנס ברבים צריך להיות לפחות מניין. הרי הגמרא דרשה משפחה ומשפחה לומר שצריך לפרסם את הנס ברבים. כהנים בעבודתם בית מדרשו של רבנו הקדוש היו מבטלים כדי ללכת לבית הכנסת הגדול לקרוא את זה ברוב עם כך פסק מרן בסימן תרפז. ולכן מן הראוי שישתדל להקדים להגיע לשם מוקדם. יש הרבה בתי כנסת שקוראים את המגילה ברמות אחרי צאת הכוכבים דרבנו תם. אז הוא יכול להספיק להגיע לשם, יגיע לשם לפני השעה שב ויקרא שם ברוב העם את מגילת אסתר. ולכתחילה לא. מדי עבד שעת הדחק אני מסכים. יוצא ידי חובה. עכשיו אפשר עוד שאלה קטנה קצת מהר. כן. הקשר לזכור אם זה יום צייט יש שעולים למפתיח שבת שבת אותה שבת זה יצא שבת של זכור וזה יפה אם זה הרב קורא או מי שחר הימים אם אפשר א אם אז במקום מפטיר תיקח משלים אם אתה יכול להשקים לקום למניין ראשון הנץ החמה שמה יהיה לך הרבה יותר קל גם המחיר הוא יותר זול תשתדל לקום מוקדם יראוך אם שם יש תפילה מצוינת וגם תוכל להשיג את עליית מפטיר של זכור זה הכי טוב לא הצלחת אז כמו שאמרתי תיקח במקום זה עליית משלים גם זה יכול להיות בשביל היורצאית קוראים מצב לחודש תוכום שלום וחודש תו מבורך הרב אולי נצא בעזר ברשותו להפסקה להפסקה וקריאת שמע על המיטה ועל קריאת שמע שעל המיטה בוודאי תודה רבה כבוד הרב נצא גם להפסקת שיר מאזנים יקרים אתם מאזינים לכל האמת אנחנו עם הגאון הגדול הרב יעקב יוסף השם ישמור וחייהו אשר מושיב לשאלותיכם כאן בשידור חי והטלפון באולפן בקידומת 0266 אורג אורגילה את מקרה גילה אורגילה הורגילה מקרה מגילה בתרבי אלה תורה חשבוש צרים ביקשמאזרים לאבד עם תגולה אורגילה אורגילה קרה רגילה אורגילה הגילה את מקרה מגילה הוא פילק נגדו נפל מזלו כמודו ולא על בידו מה שחשבת حلاילה אורגילה מקריל אורגילה אורגילה את מקר מגילה בראש מוד חיים בהסתר המלך נתן כפר ליהודים ישבו להעסלה אורגילה אורגילה את מקרה מגיעה אורגילה אורגילה מקרמ יאל מושיב יחידים קבץ לעם ידידים כי מעתם נודדים חם הגאולה אורג גילה אורגילה את מקרה מגילה אורגילה אורגילה את מקרה מגילה אז למד עודי הרענז בעדו משדת שלושה בקי יעמודו אל פרעה אז הברת שם אדוני בב אשר א חו ומה יומ את הפ מאזינים יקרים אתם מאזינים שדורי הקודש כל האמת ואנחנו שווים לכבוד הרב ולשלותיכם המאזינים היקרים ואיתנו כבר מאזינים נוספים ברשות הרב. שלום לך מאזין נוסף ערב טוב חודש טוב. שלום ערב טוב וחודש טוב. טוב וחודש טוב. א רציתי לשאול את הרב לגבי הנהגת האבל על אבי ואמו בסעודת פורים מה מותר ומה אסור? האבל חייב בכל המצוות ולכן הוא אוכל ושותה כרגיל. רק מכלי נגינה אנחנו מונעים בעדו. זה זו המגבלה היחידה אבל חוץ מזה ברור שגם האבל חייב בסעודה. הרי מרן כתב לנו בסימן תרצו שאפילו בבשר ויין הוא צריך זה מותר. דלא תעשה דיחידות ודחי עשה דרבים. אם לעונן יש מחלוקת אבל כאן אתה שואל לגבי עונן בתוך שנה וזה כבר אין שאלה בוודאי שהוא חייב לשמוח בשמחת הפורים לאכול ולשתות אין בעיה בדבר רק לגבי משלוח מנות רצוי שהוא לא ירבה במשלוח מנות הוא שולח רק לאחד והוא לא מקבל מהאחרים זו המגבלה שלו אבל עקרונית הוא חייב במקרא המגילה הוא חיה בסעודה ברור שכמוהו כמו כל יהודי ישראל כולל השחרות זה עיקר השאלה כן כולל גם השחרות גם בזה ההלכה היא שהוא לא שונה מכולם אומנם עצם השחרות היא לא דבר מוסכם דברי הגמרא במגילה ז חייבני שסומה בפוריה עד לא ידע בן אמן ברוך מרדכי זה לא דבר שהוא מוזכר קם לכל הפוסקים רבנו אפרים שעה ראשונים דנו בהרחבה כי הגמרא מביאה שמה בהמשך שקם רבה שחט את רבי זרא האם הכוונה היא לרמוז שאין ההלכה כן ואין צורך להתבשם עד כדי כך או לא מחלוקת בראשונים אבל אנחנו קיבלנו הוראות מרן ומרן הרי פוסק לנו בסימן תרצה סעיף ב שההלכה היא שחיה וני שבסומה בפריה עד אלוהי דם בן אמן ברוך מרדכי מרן פסק כדעת רוב הפוסקים שכן צריך וכך דעת רבנו הארי וככה ההלכה למעשה אלא שמדגיש הגאון היעבץ ומסביר שזה לא לכל אדם אלא כל זה לאדם שיש לו ברוך השם עצבים חזקים גם אחרי שהוא שותה הוא מתחיל לשתות בת שותה בת ונגמר בזה. אבל המשתתא בינו, אדם שמתחיל בת וגומר נהיה שותה בט, המשתתא בינו ואין בו מדעת קולו אדם כזה פטור מהמצווה הזו. יש אנשים ששותים, מתחילים להשתולל ברחובות, להשתגע, עושים הרבה בושות, הרבה חילול השם, ודאי שזה אסור. אלא מדובר הוא שאדם שותה, יש לו ברוך השם את המיטה מוצעת לפניו, מיד אחרי שהוא שתה שתקר, נכנס לישון ויקום בשעה 2 רענן יבוא ללמוד תורה. זהו זו ההנהגה. יש אנשים שיש להם עצבים חזקים, ברוך השם יש להם שליטה עצמית גם אחרי השתייה. אדם כזה, למה לא? שנה, יסתה, יבוסם לו. אבל אדם שלא מסוגל, אדם שיודע שהוא שותה ומאבד את הבלמים, כמו שאמרתי, הוא מתחיל להיות שותה בת ובסוף נהיה שותה בט, מתחיל להשתולל או לדבר נבול פה או להקות או דבר אחר. אדם כזה פטור. אסור לו לשתות לא בפורים ולא בזמן אחר. תודה רבה כבוד הרב, בבקשה. תודה גם לך מאזין יקר וחודש טוב ומבורך. נעבור למאזין הבא. שלום. ערב טוב. ערב טוב. רציתי לשאול כבוד הרב אדם שהוא בחובה בבנק והוא רוצה להוציא כסף הבנק מתיר לו. אין בעיה. להוציא כסף בשביל לתת מחצית השקל או מתנות לאביונים. א האם זה מותר או עדיף להימנע אפילו מהמצווה ולא להעמיק יותר את החוב בבנק? בשאלה הזו, בהלכה זו, נחלקו חכמי דורנו, חכם בן ציון, הרב ארבך ועוד. אם האדם הזה אין לו כלום, תפרן, מה שנקרא, אדם כזה, אני לבדקולעל מה אסור, אבל אדם שיש לו כנגד זה, יש לו איזה חסכנות, מניח שיש לי קופת גמל, יש לי שם 100 ש₪, אני לא מעוניין לשבור את החיסכון הזה לעוד חודש אני אקבל את כל הרווחים. לכן אני מעדיף להיכנס למינוס קטן. אז כאן יש כאן את החשבון זה כנגד זה. אולי כל זה בכלל העסקה. זה הוויכוח שיש בין הרב אוירבך לחכם בן ציון בקטע הזה. ולכן אם אפשר עדיף שאדם לא יקח את ההלוואה מהבנק אלא הפתרון הוא קל. יש ברוך השם אלפי גמחים לישראל שילך יקח הלוואה מהגמח. ימשוך הלוואה 100 שק מהגמח ובזה יעשה את מצוות הפורים ולא יקח מהריבית של הבנק. הגמרא במסכת קידושין כב לימדה אותנו שאדם ימכור את ביתו לעמה ולא יקח הלוואה בריבית. כל וחומר הריבית של הבנקים שהיא נושכת הם חלק מזה קוראים ריבית, חלק קוראים לזה עמלה ובסופו של דבר הם שוחטים שוחטים שוחטים ולכן עדיף להימנע במחלוקת הזו רצוי מאוד להימנע כי ההיתר הסכם פירושו אני ואתה עושים עסק אתה נותן לי את הכסף אני פותח בזה בתחרושת הרווחתי מהרווח אני נותן לך זה זה המשמעות זה התוכן של ההיתר עסקה. כאן עשית עסק רוחני, עשית כאן לא עסק גשמי, עשית מצווה שאלה אם זה בכלל זו הבעיה המרכזית האם מקזזים זה כנגד זה? ולכן ההמלצה שאמרתי שלא, אל תיקח מהבנק, תעקוף את המחלוקת, תיגש ותיקח הלוואה מהגמחים. יש כמעט בכל בית כנסת, בכל ישיבה יש איזה קופה של כסף קטן שבכדות רבה תקח תוכל לקחת 12 ש₪ כדי לתת זכר למחצית השקל. הרב זה בכלל זה גם כן אם נגיד דופקים בדלת ורוצים א צדקה ואין לי בכיס אבל בבנק אני אמור לקבל לחסוך אני אמור אמור לקבל נגיד 100 שק ועכשיו אני נמצא ב באפס אני האם מותר לי לתת אותה בעיה אותה הבעיה אותו דבר כן אז אז רגע אז אז מה הרב אומר כאילו לשרה תחתונה לסרב לתת צדקה בגלל שאין זומן ביד או הנה עכשיו אם אני שואל הלכה למעשה זה עכשיו דופקים בדלת אני עכשיו במינוס אני אמור נגיד עוד חודש לקבל פקס אני לא אשרב אני לא אגיד לו אלא אני אקח הלוואה מהגמח ובהלוואה הקטנה זו אתה יכול לתת לכל מי שידפוק בדלת תן ל 10ערה אגורות תקיים את חובתך זה טוב יותר ואלה ואחרי אז לא אם אין לי עכשיו בנק שב ואל תעשה כן שב ואל תעשה הרב אפשר לשאול שאלה ב לגבי קידוש השם בספרות קצת מהר אה אדם שק קידש שם חול וכבר נעשה כבר הכנסת ספר תורה והשאלה האם אה להוציא את ספר כאילו להוציא את הירייה מהמקום ולנסוע ולתת את זה לכלפם שיקלוף את השם חול הזה ולכתוב אותו חול גמור או אפשר לסמוך על המשנה ברורה ולהסיר את זה כמו שזה שאלה היא כשהאדם הזה מכר להם את הספר תורה הוא מכר להם את זה במחיר של יהודה דר במחיר זול אני יודע מה לענות לך אם הוא מכר את זה במחיר מהודר מה זה מהודע כבוד הרב נניח אם הוא קיבל על הספר תורה הזה 25,000 דולר 27,000 דולר עד כמה שידוע לי הוא קיבל פחות מ-25,000 דולר אם הוא קיבל רק 17,000 15,000 נו הייתי חושב את המחשבות שלך ככה, אבל כשהוא קיבל סכום טוב, מן הראוי לשאול שאלת חכם, לדעת מה עושים ולתקן את זה בצורה מהודרת ולא לסמוך על דברים שהם דעבד. רק שאדם מקבל כסף בדעבד אז הם יודעים מראש שהוא סומך גם על הכולות אבל הלאה וכילו. לכן תשאל שאלת חכם, תפרט לו מה היה, כמה קיבלת הממון ומה הרב יכול להצביע על מישהו בר שמחה עם כתפיים רחבות להגיד לי אה פסק א הלכה כן כן כן כן אני ממליץ מאוד תבוא מחר בערב בשעה 6 לבית כנסת ברוחוף נמצא שמה הגאון חכם יוסף כהן תשאל אותו תספר לו בדיוק א' באיזה שם מדובר דבר שני תספר לו גם את המחיר שהוא יגיד לך את העצה אם יש צורך לקלף או ש תעשה תתעץ איתו מה שהוא יגיד תעשה הוא אחד מגדולי הדור בנושא הזה הוא המומחה בהידיעה הבנתי הרבה הרבה תודה כבוד הרב אפשר כוח שלום שלום תודה גם לך מאזין יקר שלום למאזין דין הבא חודש טוב חודש טוב מורך חודש טוב כבוד הרב רצינו בבקשה לשאול לגבי האם יוצאים ידי חובה שצולחים במשלוח מנות מיני ממתקים וכדומה ושאלה שנייה כבוד הרב רוצה לשאול האם שצוחים את המשלוח מנות עם ילד קטן האם צריך לוודות שאכן המשלוח הגיע ליהדו ישאר כוח כודכתחילה מן הראוי שהדלח דברי מאכל יש לנו הרי שני טעמים במצוות משלוח מנות, הטעם של מנות הלו ותרומת הדשן. האם כדי להרבות אהבה ואחבה? הרי המן הוציא עלינו דיבה. ישנו עם אחד מפוזר ומפורד. ואנחנו רוצים להמחיש שברוך השם כולנו בני איש אחד, כולנו אוהבים אחד את השני ולכן אנחנו שולחים מנות אחד לשני. או הטעם השני, יש אנשים עניים, מרודים שאין להם במה לאכול. לחגוג את הפורים ומתביישים לפשות יעד לקבל מתנות לאביונים ולכן אנחנו עושים את הדברים בצורה מכובדת מאוד ושולחים להם את המנות והנפקמינה בין שני הטעמים אם אדם יוצא ידי חובה כשהוא שולח ממתקים היה סעודת פורים ולכתחילה מן ראו שאדם יאכל לחם גם זה לא מוסכם אמאירי במסכת סכין סח אומר שאין צורך בלחם דווקא אבל ברור שבכתחילה צריך להיות מיני מאכל ולא לאכול מהמתקים בלבד. ולכן יותר מהודר שאדם ישלח לחברו דברי מאכל ולא יסתפק במה שישלח לחברו מיני מתיקה. אנחנו מקשטים על האוכל, על העוגה, שמים גם סוכריות לקשט, אבל לא זה הכל, לא זה העיקר, אלא כמו שאמרנו המאכל עצמו הוא העיקר. תודה למאזין שכבר הספיק לרדת. ברשות הרב, אנחנו רוצים לעבור למספר שאלות שהגיעו לנו בפקסים וגם בכתב. לכבוד הרב שלום הברכה אם מותר לקיים א פלקת בבית הכנסת שבו מצוותט פסוק שלא במדויק כלל ושעלול להשפיע על קליטה לקויה של הפסוק בתודעת המתפללים ובכללם הילדים שמתפללים במקום לא טוב לא לא כדאי לסרס פסוקים לא כדאי לכתוב פסוקים בצורה לא נכונה בפרט כשזה בצורה שלט גדול שבשתה כיוון דעלע על הילדים הקטנים כשקוראים את זה אז אולי לא הכירו את הדברים בצורה נכונה זה לא כדאי לא רצוי כן אה שאלה האם אישה חייבת כבוד הרב בתפילת מוסף כמו ביום שבת וס חודש לא אינה חייבת האישה אינה חייבת במוסף לא רק שאינה חייבת יש ויכוח בין הפוסקים אם מותר להתפלל עד כדי כך תפילת מוסף של ראש השנה וכיפור שמה בוודאי שמותר להתפלל שמה יש הרבה בקשת רחמים אבל לגבי תפילות מוסף של שבת ויום טוב בוודאי שאינה חייבת עד כדי כך כמו שתיארתי שיש אפילו מחלוקת אם מותר להבא בבי עומר חלק ב כתב בהתחלה שאסור להתפלל מוסף אחר כך הוא חזר בו והתיר אמר יש שמה גם רצנה במנוחתנו קדשנו במצוותיך ולכן המסקנה היא להתיר שמותר לה אבל ברור שאנה חייבת א שאלה נוספת כבוד הרב אישה שקראו לה שם מסוים א בהתחלה ולאחר מכן היא שינתה את השם הזה ילדיה כאשר מברכים אותה איך השתמשו בשם הקודם או בשם שחילשה לעצמה בשתי השמות גם יחד גם וגם כלומר כלומר אם קראו לה קודם חיה והיא הוסיפה לעצמה את המילה את השם אסתר אז יקראו לה במי שברך שעושים חי היה אסתר יגידו את שתי השמות השם הראשון שהיה בלידה לא נעקר לא טוב לעקור שום שם כן לכו חזו מפעלות אלוהים אשר שם שמות בארץ אל תקרא שמות אלא שמות לכן הגמרא במסכת ברכות בדף ס מייחסת חשיבות גדולה לשמות גם לפי הקבלה השם הוא מאיר ונותן לאדם את הכוח ולכן אנחנו לא עוקרים בשום אופן את השם אפילו לחולה אפילו כשיש צורך גדול להוסיף שם אבל לא עוקרים את הראשון שאלה נוספת כבוד הרב כשאדם שותה יום פורים וטוב ליבו ביין ברוך השם האם יכול להתפלל ולבקש תפילה אישית מבורא עולם לא בשום אופן לא אסור להתפלל אדם שהוא שיכור אז אין לו יותר להתפלל כך למדנו מחנה הנביאה שהיא באה להתפלל שתזכה לראות את הבן שמואל. היא באה כנראה להתפלל בשעה שלא זמן תפילה באה בצהריים וראה אותה עלי שהיא מדברת על ליבה רק שפתיה הנאות וכולה לא ישמח. חשב אותה אלי לשיכורה ומיד הוא הוכיח אותה. עד מתי תשתקרין הסירי ינך מעלייך דיבר איתה דברים שהם קשים. והיא ענדה לו, אל תיתן את המתכה לפני בת בליה על יין ושחר לא שתיתי אלא מרוב שיחי וכעשי דיברתי עד. ולכן אין ספק שאדם שברוך השם זכה לקיים את המצווה, אכל ושתה, השתקר קצת, ברור שאין לו יתר לבוא ולהתפלל תפילת מנחה ביום הפורים. הגמרא במסכת ברכות לא העתיקו אותה כמעט כל הפוסקים להלכה. מרן באור החיים בסימן צט סעיף א' העתיק לנו את הדין הזה. לא צריך לשתות הרבה אלא אפילו ברביעית יין מספיק כדי לאסור עליו את התפילה. ואדם שאחרי ששתה עומד ומתפלל, לא רק שהוא לא יקבל שכר, אלא חלילה הוא יקבל עונש. הגמרא אומרת, אדם שמתפלל כאילו עובד עבודה זרה, כאן נאמר לפני בת בלי יעל וכתיבתם יצאו אנשים בני בני יעל מקרבך מה להעלן עבודה זרה אף כאן עבודה זרה עד כדי כך דבר חמור ולכן אדם שיכול, אדם שמסוגל שתדל לאכול לסעודת פורים בבוקר. כך מרן מסכם בבית יוסף סימן תרצה והשקם אברהם בבוקר אנחנו גומרים את התפילה מיד מקיימים מתנות האביונים לשלוח מנות לאחד ומיד יושבים לברך המוציא להתחיל בסעודת פורים ואז יהיה לו זמן גם לישון ואחרי זה גם יכול לבוא ללמוד תורה אלה שמאחרים את הסעודה לא טוב עושים גם על פי הקבלה מן הראוי לעשות את הסעודה הזו לפני הצהריים ולא לאחר אותה לאחר חצות. אבל לפעמים האדם הזה לא הספיק. היו אצלו אנשים ולא הספיק להתחיל מוקדם. אז אם הגיע הזמן חצות שלא יתחיל בסעודה אלא שקודם כל ילך לחפש לו מניין. יש ברוך השם בבתי הכנסת שלנו בשטיב לכים יש בין תורת הספר הרבה מניינים שלך תפלל ברבע לאחת. תפלל את תפילת המנחה ואחרי המנחה ישב לאכול ולשתות כי סעודה גדולה אסור לאכול כשהגיע זמן מנחה ואין לך סעודה גדולה מזו כמו סעודת פורים שיש בה גם אכילה ושתייה אם האדם הזה התחיל בהיתר התחיל ב10 בבוקר ונסחף אז אחרי שהוא סיים אחרי ששתה שיעלה קודם כל לישון אסור לו להתפלל. יעלה לישון יבקש מבני הבית שיאירו אותו בשעה 5: ישים גם שעון מעורר או שירו תקיצה ואז יקום בחמש ירחץ את הפנים וילך להתפלל ונקווה שימצא יהיה לו מניין כשר יהיו שמה מניין של שיכורים. כן. אנחנו נעבור למאזין אוסף שאיתנו. שלום לך מאזין. חודש טוב. שלום חודש טוב. חודש טוב. רציתי בבקשה לשאול לגבי האם מותר להכין מנה חמה בשבת? לא, בשום אופן אסור. המנה חמה המנה חמה מבושלת רק ב90% כשאתה שופך רק ב90% כשאתה שופך עליה את המים הרותחים זה דומה למה שמרן בסימן שיח סעיף ד כתב בקוליס הפנין שהדחתו זו גמר מלאכתו ולכן אפילו העירוי שם מרן אוסר דברי המשנה דברי מרן העתיקו אותם כל הפוסקים וכאן ברור לנו שהמנה חמה אינה מבושלת 100% אלא רק 90% זה לא נקרא מבושל כל צורכו לא הבנתי א זה נקמ נקרא מכה בפטיש או ש א יש אומרים מכה בפטיש מבשל זה לא משנה עכשיו לענייננו לאיזה מלאכה אנחנו לא יושבים עכשיו בסנהדרין לדון אותו לאיזה מלאכה בדיוק אבל המסקנה היא צריך להזהיר את האנשים שלא יעשו את זה זה בוודאי איסור גמור הרב אם אפשר עוד שאלה שאלה קטנה קצת מהר א מערכת שהופעלה שהיה לה טיימר והודלקה בשבת האם מותר א להוציא את הרמקולים שהיה פעולה חשמלית בהוצא את הרמקולים להוציא את הרמקולים על ידי גוי יהיה מותר מותר לקרוא לאיזה גוי פיניפיני רומני שיבוא ויוציא את זה ואם אין אפשרות כאילו לקרוא לגוי אסור לנו אסור לא תיגע בו ד אין יותר טוב בסדר תודה רבה כבוד הרב הכל טוב תודה גם לך מאזין יקר ונעבור לשאלה נוספת כבוד הרב יום ראשון הבא כמו היום זה יום פטירת משה רבנו זדר כן ושואל אותנו כאן מאזין שביום זה א יוצא 11 חודש על פטירת אמו וביום שבת הוא רוצה לערוך את הסעודה כמובן עם דברי תורה עם שיעור תורה במסגרת השיעור שיש להם עם סעודת עם סעודה שלישית בכל שבת בבית הכנסת האם זה אפשרי? ואז בעצם הסעודה והדברי תורה גם ימשכו אל תוך הלילה, כלומר לקראת מוצאי שבת. אפשרי. כן. כאן יש להם תלמיד חכם שיושב ומלמד אותם אז הם אוכלים ושותים והחזו את האלוקים וישתו ואכלו וישתו. אז ממילא כאן אין חשש שיבוא לדבר דברים בטלים. ואדרבה יש בזה זכות הרבים כדי שלא יתבטלו מהלימוד. אם ילכו כולם לביתם לאכול סעודה שלישית, ממילא חלק גדול מהם יחזרו מאוחר והשיעור יתבטל. ככה הם נשארים כולם במקום, אוכלים במקום והרב ממשיך בדברי תורה, אין בעיה בדבר. אבל אף על פי כן אני ממליץ אם יש שמה שטח גדול בעזרת נשים, עדי שיעשו את הכל, את הסעודה הזו בעזרת הנשים. בשעה שהציבור מתפללים אז המלצרים הכינו למעלה את הכל גומרים את התפילה מיד ילכו ליטול ידיים וישבו בעזרת נשים יאכלו שם יותר מהודר למרות שאמרתי שבמחלוקת הראשונים הזו אם מותר לאכול לסעודת מצווה בבית הכנסת יש הרבה שהקלו אבל קשה לנו לסתום את הפה לאנשים וחלק מהאנשים כן מדברים ולפעמים גם מישהו שהוא מתנדב, מביא גם איזה בקבוק, מחיה, ערק או דבר אחר, ועלונים להגיע לכלות ראש אפילו בשבת רגילה. ולכן אם יש להם שטח בעזרת נשים יותר ודר שעשו שם את הסעודה, שמה יזמינו את האנשים שישבו ויקיימו את המצווה שם, יגמרו סעודה שלישית, ירדו למטה להתפלל ערבית, זה טוב יותר, מהודר יותר, כך ראוי כל השנה לעשות. תודה לכבוד הרב, אנחנו לקראת סיום עם מאזינים נוספים. שלום שלום וברכה. שלום שלום כבוד הרב. שלום אה מישהו אמר לי בשם מור אביך הגאון, אני רוצה לבדוק עד כמה זה נכון, שהוא כותב שמי שלא מניח תפילין יום אחד צריכים בדיקה. האם זה יש א זה נכון או ש ומה המקור לזה? שהתפינים צריכים בדיקה. כן. לא, הוא לא כתב דבר כזה. הוא לא כתב דבר כזה. לא. תראה תשובה בספר יחבי דעת שם הוא דן מה חיוב לבדוק מזוזה או תפילין. הרי מרן ביורי דעה סימן רצא הביא לנו את דברי הגמרא שצריך לבדוק את המזוזה פעמיים בשבע שנים. יש מעוט המצוי שנפסלים במזוזות ולכן שם טעון בדיקה פעמיים בשבע שנים. מה שאין כן לגבי התפילין, בדרך כלל התפילין נשמרות יותר. ולכן אם הוא בטוח הגיע אותם סופר תלמיד חכם מר שמיים והכל היה בסדר מעיקרה, אז אין את החיוב לבוא ולבדוק אותם פעמיים בשבע שנים. אלא אם כן, אם בא ילד וזרק אותם לתוך המים, היה שמה את הדלי כדי לעשות שטיפה, ספונג'ה, והילד ראה את התפילין, לקח ושם אותם בפנים. כשהם נרתבים אז כבר הם בספק גדול אז יש חובת בדיקה אבל אם הם לא נרטבו האדם הזה ברוך השם שומר עליהם מכל משמר אז מעיקר הדין אין חובה חסידות חסידים ואנשי מעשה רגנים לבדוק את התפילין בכל ערב ראש חודש אלול חסידות אבל לא דין מצד הדין אין עליך את החובה גם אם איזה יום אחד נשארו התפילין בתוך הכיס ולקחת תפילין אחרות הנחת אז אפילו אחי זה עדיין לא פוסל את התפילין ולא שובר אותם מחזקתם תראה את הדברים בשורשם שם בספר יחבי דעת שיש לנו ספקות בדברים כאלה בשמועות כאלה בשביל זה יש גם תורה שבכתב הספרים האלה אתה פותח ורואה בדיוק מה הוא אמר ולכן מי שאמר לך לא דיק לא דק הרב לגבי תפילין של רבנו תם זה חסידות או שזה זו חסידות שקרובה לדין ז הרי אנחנו הספרדים קיבלנו הוראות רבנו הארי ולא רק רבנו הארי גם מרן הדגיש שירא שמיים יצא ידי שניהם והשתדל להניח גם וגם ולכן כולנו מניחים גם תפילין דרבנותם תמיד גדולי החכמים גדולי הפוסקים פוסקי הספרדים לא רק הם אלא המריצו גם את התלמידים בין אלה שהם אברכים בין אלה שהם בעלי בתים המריצו את כולנו להשתדל לקיים את המצווה כהלכתה להניח גם תפילין דרבנו תם ואם הרב אם אני חזן איך מתי אני אחלוץ את התפילין של רש"י ולבשת של רבנו תן אתה יכול להמתין אחרי עלינו לשבח להחליף ולקרוא עמהם קראת שמה אם אתה רגיל אחרי התפילה לקרוא חוק לישראל לפי הקבלה ראוי מאוד ללמוד עם התפילין דרבנו עכשיו הנץ ברוך השם הקדים קצת אז יש לנו כמה דקות יותר מוקדם יותר אתה גומר את התפילה אתה יכול גם ללמוד בהם ולכן עדיף שתסיים אל אל תפסיק באמצע התפילה אלא תגמור אתה חזן ברוך השם תגמור את כל התפילה אחרי עלינו לשבח את החליף כל המצוות הכל טוב תודה גם לך מאזין יקר שלום למאזין הבא מאזין שלום שלום עליכם חודש טוב חודש טוב. רוצ לשאול למי שיוצא אחרי במוצא שבת אחרי זמן הגאונים א נוצע באוטו והוא שומר רבנו תן זאת אומרת הוא לא עושה מלאכות דאורייתא נגיד אז א ואם מישהו אחר נוהג במכונית ופותחים לו את הדלת ולא מדליק את האור אז איזה מלאכות דאורית יש לו יכול להיות שהוא יכול לעבור בזה? אין כאן מלאכת דאורייתא זה רק אפס דרבנן שום מלאכה דאורייתא אין ולכן מותר אפילו רק שהוא יבדוק שהוא הדליק את האור נכון שמישהו אחר יפתח לו את הדלת זו החוברה ולכן יכול לשבת אין בעיה בדבר כן תודה רבה חודש כותב תודה גם לך מאזין יקר מאזין האחרון שאיתנו שלום הלו בבקשה שלום טוב כבוד הרב ערב טוב חודש את הרב שתי שאלות בליכות שבת שאלה א' וגם מה שהרב דיבר לגבי א מנה חמה לכאורה למה בכלי שלישי לא יהיה מותר כלי שלישי יכול להיות עוד מבשל אז מה הבעיה אפילו זה כמו קריסי ספינין אתה פעם אכלת מנה חמה אה לא טוב אז קודם כל גם כעת בחול תנסה בכלי שלישי המנה חמה היא לא טעימה היא הטעם של הזיפט כלומר זה לא יתבשל עד שאתה דן מצד הלכות שבת אני קודם כל אומר לך אל תאבד את המענה חמה אל תאבד את הממון רק עירוי מכלי ראשון הוא בכוחו לגמור את הבישול ואז המנה חמה היא טעימה אם אתה עושה את זה בכלי שלישי הטעם שלו יהיה זיפט לכן אל תקלקל את זה העצה הראשונה דבר שני בדבר שהוא מקל הבישול רבי אליעזר ממיץ בסימן רעד בספר היראים הוא אומר שאפילו בכלי שלישי חייב חטאת יש חולקים אבל כך שהדבר לא פשוט להתיר בכלי שלישי כך שהעצה שלך בדברים אחרים גם היא לא כל כך טובה הלאה הבנתי עוד ש לגבי מה שכתב מרן בסימן רשעט ט לגבי מנורה חידקי וחריצים א פרקים מה הדין בימינו לגבי במותות שגם במשנה ברורה כתב בסימן שג סע מ שאפילו הכלים שאסור לפחנו להחזירם כן זה דווקא גזרו לא גזרו אלא במנורה שדרכה להתפרק אבל דבר שאין דרכו להתפרק שר בטלטול אז זוכר בימינו פמות שלי של ימינו אז אין דרך אין דרכו להתפרק אז לא יכולה להיות הבעיה של החידקי. אם באמת הכל הפמותים הם יציקה אחת, אין שמה בורגים, אז אין בעיה. אם עשה אדם הזה תנאי, יתנה עליהם לפני כן, האישה התנתה, אז יכולים. אין איסוריק, אין איסור. גם אפילו שאלה שיש להם ברגים, אבל אין לדם להתפרק. זה כבר אני לא יודע מה כן דרכו, מה לא דרכו. קשה לי להגדיר את זה. אתה אומר שאין דרכו, אולי כן דרכו. המציאות היומית רואה שזה כח אולי כשזה מתיישן וחלק ממנו קצת נראה לא טוב אז מחליפים אותו הולכים לצורף ומחליפים לפעמים זה או מתלכלך או שנשבר קצת וכולי קשה לנו לומר את הדברים בצורה ודאית כמו שאתה מנסח אותם שאין הדרך גם לא כל הילדים שווים יש ילדים שמטפלים גם בזה לוקחים מברג ופותחים וסוגרים קשה לנו להתיר בלכתחילה בדבר הזה מבחינה מהרבות של הקטנה פלאפון בשבת מותר להסתכל בפלאפון מה השעה בלי שאני עובר בלי לפתוח את הפלאפון רואים את השעון מעל הפלאפון בעצמו עכשיו אני רוצה לראות מה השעה בשבת האם מותר לטת את הפלאפון לראות מה השעה או שיש לדווק כלי שמחמות חסרון כיס אתה נוגע בזה נוגע בפלאפון לא לא נגע אין יותר כבר אי אפשר לדונות ככל כלי שמחתו לאיסור לא אתם מוקצים לך לכיס אי אפשר כן טוב שכיח תודה רבה הרב תודה לכם שלום שלום מאזין היקר ואחרון חביב כבוד הרב נסיים ברשות הרב עם שתי שאלות אדם שנכנס להתפנות ותרם שטף את ידיו ותרם גם בירך ונכנס שוב פעם להתפנות האם צריך לברך פעם אחת או פעמיים ברכת אשר יצר פעם אחת מחלוקת גדולה בפוסקים אנחנו פוסקים ספק ברכות להקל אפילו נגד מרן לא כדאי לברך פעמיים אלא פעם אחת כן שאלה אחרונה כבוד הרב מה השיעור של מחצית השקל השנה. המחצית השקל הוא שלושה דירם כסף טהור. הדירהם כידוע הוא 2.9 גרם. שלושה דירהם בזמננו 8.7 גרם. בימים האלה המחיר של הכסף הוא לפי המשקל שאמרתי הוא 12 שק. יש כאלה שמוסיפים את המס ערך מוסף, הם סוברים שדינה דמלכותה והם מוסיפים על זה על ה-12 שק עוד אבל מעיקר הדין אין חובה להוסיף את המחיר של החשבונית יכולים ללכת בזה לפי המחיר הסיתונאי בלי חשבונית ולכן ב-12 ש₪ על כל נפש אדם יוצא ידי חובה אני אומר את הדברים נכון להיום כידוע מחיר הכסף טהור הוא נע ונד בבורסה העולמית ויכול להיות שהוא יעלה ירד מלפני חודש להיום הוא עלה לפני חודש היה מחיר 8 ש₪ בערך זה עלה כמעט שליש במשך החודש כן ואילו כעת זה עלה קצת יכול להיות שיעלה עוד יכול להיות שירד אבל אדם שרוצה כבר הלילה באחד באדר משמיעים על השקלים להביא כדאי שכבר הלילה או מאחר בבוקר יתן לאותו גבאי הישיבה יעביר להם כל זה גם לכפר על נפשותיכם. בזכות זה בעזרת השם נזכה שניתן בבית המקדש את מחצית השקל לקיים את המצווה מדאורייתא. אמן. כן. נהי רצון. לסיום אולי דברי סיכום וברכה של כבוד הרב. נסכם את הדברים לגבי דין פרוז בן יומו ומוקף בין יומו. אני אומר דברים קצרים. ואם ירצה השם בשיעורים הבאים, עוד נדבר על זה בהרחבה. במגילה יט הגמרא שואלת למה הפסוק כופל על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות. כבר הפסוק התחיל ואמר הפרזים. והגמרא עונה מכאן שפרוז בן יומו נקרא פרוז. אומרת הפרוז בן יומו נקרא פרוז. גם מוקף בן יומו נקרא מוקף. ולכן גם אדם שנוסע על יום אחד הוא מתחייב שם בכל מצוות הפורים. יש פרטים רבים בסימן תרפח סעיף ה מרן העריך שמה הסביר לנו יפה וגם האחרונים הרחיבו ולכן כל אדם שיש לו תוכנית לנסוע טוב יעשה אם קודם כל ישאל חכם יפרט לו את הזמנים מתי הוא נוסע כדי שידע באיזה יום הוא חייב יד טו או בשניהם גם יחד מתי הוא רשאי לומר על הניסים מתי הוא רשאי לברך על המגילה כל הפרטי פרטים האלה יעשה קודם כל שאלת חכם ורק אחר כך