מה זה 'אי נעימות'?

לא מוגה!

עכשיו בואו נבין מה זה אי נעימות. עכשיו אני הולך להפתיע אתכם בדבר שאתם לא חולמים. מה זה אי נעימות? חד אמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו. ואילו הם לא היה להם פת בסלם ואוכל היום ודואג למחר. מה פירוש? אחד שיש לו כבר חלות לשבת בבית זה לא דומה לאחד שעדיין אין לו חלות לשבת. שעתיים לפני שבת לאחד יש חלות לשני אין חלות. זה אותו דבר? לא אותו דבר. אחד שיש לו את כל צורכי שבת כבר והשולחן ערוך והכול והשני עוד לא מוכן. זה אותו דבר? לא אותו דבר. הם היו מקבלים מן כל יום. כל יום פירושו היום הוא מקבל אבל דואג כבר למחר. כי אין לו. היום הוא יאכל לא יישאר לו פירור. מה שהוא מותיר ללילה מטליע ומבאיש. הקדוש ברוך הוא אסר על עם ישראל להותיר מן המן. כולם קיבלו אותה מנה קצובה עומר שתי קילו ומאתיים וחמישים. כל אחד עומר לגולגולת. מן. אותו דבר. למה מה? למה למה למה למה למה? יפה למה. למה שאלו התלמידים את רבי שמעון בר יוחאי למה למה לא נותן להם ללילה. למה? אז הוא אמר להם משל למלך שהיה נותן לבן שלו מזון וכסף למשך שנה והיה רואה את פניו פעם בשנה אמר אני רוצה לראות אותו כל יום והוא ברק מתי שיש כסף באוכל אמר ימנע ממנו מלתת לו כל שנה מהיום יקבל דבר יום ביומו וככה אני אראה אותו כל יום. למה? כשאדם עשיר אז הוא לא צריך את הקדוש ברוך הוא לא מתפלל שיהיה לו כסף שהוא יסגור את החובות שהוא ישלם את הארנונה שיהיה לו זה ויהיה לו זה הוא לא מתפלל לא צריך לא צריך יש לו יש לו מסודר אבל אני כל יום מדבר עם הקדוש ברוך הוא כל יום כל רגע למה? וזה מה שהשם רוצה תשמור איתי על קשר לא אני אלוקים שלך פעם בשנה פעם עשר שנים פעם עשרים שנה לא בבר מצווה ובחברה קדישא אני רוצה איתך קשר כל יום אז לכן הקדוש ברוך הוא נתן להם כל יום כדי שעיניהם יהיו נשואות לשמיים כל יום ושילמדו ביטחון לפתוח בשם ולא בעצמם לא כוחי ועוצם ידי ולא אני עשיר ולא בטיח הכל תלוי בגזרת הבורא יום יום איך אתה אומר בבוקר? איך אתה אומר בבוקר? מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך אם הוא לא מחזיר אתה נשאר שם ביי צריך להודות לו שהוא החזיר ומפה רבה אמונתך מפה אני מאמין בתחיית המתים כשהקדוש ברוך הוא הנשמה פורחת הגוף נשאר רק הנפש נשארת והנשמה עולה ומחזיר נשמות לבגרים מתים ואני קם עוד פעם אה השתבח הבורא נתן לי חיים עוד יום אחד לא יודע אם זה כל היום אבל נתן לי עוד יום אחד צ'אנס אני צריך להודות לו ולנצל את היום הזה ולמלא אותו כמה שצריך להכין צידה לדרך אז הקדוש ברוך הוא עשה שיהיה להם יום יום יום יום אז לכן אחד אומר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו ואחד אומר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל אתה יודע שעיוור הוא לא שבע כי הוא לא רואה את המאכל אבל כשבן אדם רואה את המאכל הוא נהיה יותר שבע כשאתה בתענית אתה כבר חולם איך תפרק את כל מה שחלמת וכשאתה רואה כבר את האוכל על השולחן אתה כבר יותר נרגע עיוור אוכל הרבה יותר מאדם פיקח למה? כי הוא לא רואה אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל ואילו הם הם טעמו באכילת המן את כל הטעמים אבל הם לא ראו בעיניים אננס הם לא ראו אבוקדו, הם לא ראו בננה הם לא ראו הם טעמו זה לא דומה מי שאוכל ורואה למי שאוכל ואינו רואה, לא דומה כן עוד אחד כשאומרים צפיחית בדבש זה טעם שהוא הטעים ביותר ואם זה הטעם הטעים ביותר אז הם טעמו בכל דבר טעים ביותר לא היה להם סוכרת אז, עוד לא היה סוכרת עכשיו ואם כי נקודה זעירה זו של אי נעימות היא בטלה בתוך שפע מעדני התענוגים הנפלאים שהיו להם הקדוש ברוך הוא לא מתעלם ומעריך באותה מידה חמורה עד שכותב על זה ויענך וירעיבך על מה? על מה שאתה כל יום צריך לדאוג שמחר יהיה אוכל מחר יהיה אוכל אז נכון אתה נהנית היום ואכלת אוכל אבל מחר אתה צריך לחכות שיהיה עוד פעם מחדש זה נקודה בתוך זה שזה נחשב כמו עינוי הקדוש ברוך הוא מחשיב את זה עינוי או שאתה אוכל ולא רואה מה אתה אוכל, טועם אבל לא רואה אם אני אתן לך עכשיו, אומר לך, סוגר לך עם סרט את העיניים ונותן לך לאכול אומר לך מה אתה טועם אני חושב שזה עוגת גבינה עכשיו אני אפתח לך ואתה תראה את העוגת גבינה זה טעם אחר כבר, כשאתה מסתכל ואוכל עם הראייה זה משהו אחר מתאימה בלבד השם מחשיב את זה גם כן עינוי כי חסר לך בהנאה עד הסוף הערכה דומה לזו של אי נעימות אנחנו מוצאים בדברי התוכחה בתורה התורה אומרת לנו תוכחות שאם לא נלך בחוקות התורה הקדוש ברוך הוא יעניש אותו אותנו בכך וכך וכך וכך. בין הדברים שהתוכחה אומרת זה היו והיו חייך תלויים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך. מי יכול להסביר לי את הפסוק הזה? מה כל כך, מה כל כך תוכחה? זה נקרא קללה. מה כל כך מקולל פה, כשאומרים לך בהיו חייך תלויים לך מנגד? אתה יכול להסביר לי את זה? מה זה בהיו חייך תלויים לך מנגד? אני הייתי מבין בלי ההסבר של חכמים. בהיו חייך תלויים לך מנגד אתה תפסו אותך דאעש ואתה עכשיו לא יודע באיזה יום יתלו אותך. והיו חייך תלויים לך מנגד. יהיה לך עוד יום או לא יהיה לך עוד יום? יהיה לך עוד יום או לא יהיה לך? חייך תלויים לך מנגד. ככה אני הייתי מבין. פשוט, זה מה שכתוב. ופחדת לילה ויומם, מה הייתי מבין? כל הימים והלילות אני חי בפחד, לא סר ממני לרגע הפחד. ומה זה ולא תאמין בחייך? אדם שעומד על סף התאבדות, אין לו שום תקווה, לא מאמין בחיים שלו בכלל וכולי, שלום. זה קללה? אבל זה בכלל לא זה. תשמעו. אמר רבי חנון והיו חייך תלויים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה שאין לו קרקע לזרוע והיו חייו תלויים שאינו יודע אם יהיו לו מעות לשנה הבאה. שמעת? אתה גר בעיר, אין לך קרקע, יש לך דירה אבל אין לך קרקע ואתה צריך תבואה והלכת וקנית ממחסני התבואה תבואה לשנה הבאת את זה למחסן בבית ויש לך תבואה לשנה פעם היו עושים ככה כן אוספים את התבואה מאז היו טוחנים כל פעם מה שצריכים וכולי וכולי ועכשיו זה נקרא שהחיים שלך תלויים מנגד. למה? אתה לא יודע אם לשנה הבאה יהיה לך כסף לשנה היה לך, לכן קנית תבואה לשנה. אבל אתה לא יודע אם יהיה לך כסף שנה הבאה ואתה לא יודע אם יהיה לך מה לאכול. זה נקרא והיו חייך תלויים לך מנגד. מה זה? ופחדת לילה ויומם? זה הלוקח תבואה מערב שבת לערב שבת. זה בן אדם שהמשכורת שלו, הכסף שלו לא מאפשר לו לקנות לשנה. זה רק משבוע לשבוע. אז אצלו זה פחד יומם בלילה. תכף נגמר. מה יהיה שבוע הבא? מאיפה אני אביא? ולא תאמין בחייך. זה מי שלא, אין לו תבואה, לא יכול לקנות תבואה וגם לא יכול להכין את האוכל, אלא הוא סומך על הפלטר. הוא סומך על המכולת, על האופה, שיהיה שמה לקנות, הוא ילך אליו ויוכל להביא לחם דבר יום ביומו. זה נקרא ולא תאמין בחייך. ולפי הדברים האלה זה תמוה מאוד. איזה כללה יש בזה? אם אדם לוקח תבואה מהחנווני בכל ערב שבת, או שלוקח פעם לשנה, איזה כללה? זה ברכה, אנחנו אומרים. יש לי אוכל שנה שלמה. אדרבה, מבסוטים. רוב בני האדם נוהגים כך בימינו. קונים מזונות כל יום במכולת. והם לא מרגישים בזה כל צער. ואם אדם מכין מזונות לשנה שלמה, בעינינו הוא נחשב עשיר גדול. איך התורה רואה באנשים כאלה שחייהם תלויים להם מנגד? איך היא רואה בהם שהם לא מאמינים בחייהם? אתם יודעים איך? קנה המידה של הקדוש ברוך הוא בממדים של התענוגות של האדם והמושגים של חיים שהוא טביע באדם הם אחרים לגמרי מהבנתנו. הקדוש ברוך הוא מלא חסד. הוא חפץ שהתענוגות שלנו יהיו מלאים. לא יהיה בהם כל צער, לא דאגה, לא פחד. הוא רואה באדם שאין לו קרקע לזרוע ואוצרות שלו לא מלאים בתבואה שמספיקים לו לכל שנות חייו מניעה גדולה בשלווה הדרושה לו עד כדי כך שמתארים את חייו כתלויים לו מנגד. זו אחת מהקללות האחרונות שבתוכחה ומהחמורות ביותר. ובאמת אם נסתכל עכשיו כל הזמן מה הדאגה של בן אדם? חייה מחר. כל הזמן. יהיה לי לשלם את הארנונה? לא יהיה לי. יהיה לי זה, יש לי הוצאות, יש לי פה, יש לי חובות, יש לי משכנתה, יש לי ככה, יש לי ככה, יש ככה. כל הזמן הוא חי בדאגה. כמה אנשים סגורים? 100% שום דאגה. כמעט ולא בנמצא, נכון? אז זה נקרא, וחייך תלויים לך מנגד. ופחדת הלילה ביומם. ולא תאמין בחייך. והשם לא רוצה שיהיה כזה דבר. אם תעשה את כל מה שאני ביקשתי בתורה, לא תהיה במצב כזה. לא תהיה לך דאגת המחר, בשנה הבאה, ועד סוף החיים לא תדאג משום דבר. רק לדבר אחד. לעשות את רצונו יתברך. אתה תדאג לזה, אני אדאג לשאר. אשליך על השם יאהבך והוא יכלכל לך. אל תדאג. הנה, הלכת במדבר 40 שנה. הצטיידת, לקחת קרונות, רכבות, עגלות. לא. אני דאגתי לך לכל צרכיך במדבר. אז מה אתה דואג? כשהיית עובר, מי דאג לך? אני דאגתי לך. מי גרם שתתפתח מטיפס רוחה וירקמו כל איבריך וגולגולת ומנופים והכול ומשאבות וורידים ונימים והכול? מי עשה את זה? מי עשה את זה? קופת חולים מכבי? אני דאגתי לך. ומי דאג שאתה תוכל ממי השפיר לחיות? מי דאג? ולא נתתי לך לנשום, לא נתתי לך לנשום בתוך מי שפיר. שלא תעשה בועות לאימא שלך בתוך המי שפיר ויהיה בוק, בוק, בוק, בוק, בוק. לא נשמת. לא נשמת. רק דרך הטבור. ורק כשחתכו אותו, טאק, התחלת לנשום בזכות עצמך. מי עשה את הפטנט הזה? אני דאגתי לך. ומי דאג לך שתוכל לינוק מאימא שלך כדי שתוכל לחיות? מי דאג לך? לא היה מטרנה תמים. מי דאג לך? אני דאגתי לך. אז מה אתה חושב? שאני לא יודע לדאוג לך הלאה? ואם התבגרת ונהיית בגיל הטיפש עשרה אז אני לא יכול לדאוג לך? אז אתה צריך ויזה? ויזה? בלי ויזה אתה כבר פוחד. לא יודע מה לעשות, כי בלי ויזה אתה לא שווה כלום.