מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 101

 - - - לא מוגה! - - -

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני רוצה לשאול, ילד שלפני גיל מצוות, אם זה טוב להכרח אותו ללכת לבית הכנסת? בטח, הוא חייב ללכת לבית הכנסת, להכריח, לא צריך, צריך להסביר לו את המעלה. הוא יודע את המעלה. אז צריך להפציר בו, צריך לפתות אותו בכמה דרכים, צריך להתיר עליו דברים. חייבים להביא אותו למצב כזה, אוי ואבוי יגיע לבר מצווה ולא יהיה בר מצווה, מה נעשה? אז כל יום יהיו לו עבירות. אם הוא בבית הכנסת והוא מרחף כזה, אתה יודע. מרחף? יש הרבה מבוגרים גם מרחפים, זה לא רק הוא. אז מה עושים? זה אחד מהדברים שכמעט כולם זכו להיות מרחפים. בכל זאת ללכת? חייב ללכת, חייב ללכת לבית הכנסת. גם אם הוא תפס כמה דברים שם, אז זה גם טוב, ענה אמנים, אמר קדושה, קדיש, זה נפלא מאוד. טוב, תודה רבה. תהיי בריאה. כן. הרב, תברך אותי לעזרה הקודש בר קיימא. למה לא? מה השם? אסתר הדסה בת רחל. אסתר הדסה בת רחל, תזכי לזרע חי וקיים מהרה. אמן. שאזכה לבנות. לבנות. אמן. בעזרת השם. תן לה גברת שמה בצהוב ששברה את הדיסק של חיים ישראל. תן לה. תן לה. קודם כל, רציתי להגיד שעמדתי, ברוך השם, בקבלה שלי. אשרייך, כי הוא צחק. כי הוא צחק. הוא צחק. חיים ישראל בטלוויזיה בתוכנית 360 לגלג. אני יודעת. אמר 50 שקל, היית מבקשת 100, היית עושה, עשה לך איזה חשבון. נחמד, כן. אני יודעת שהייתי בטלוויזיה. בטלוויזיה, נא לדייק. זה קצת מפדח את האמת, אבל לא מסתכל. מפדח אותו מאוד, כי שברו לו. אני לא אשקר, אני ממשיכה לשמוע שירים, אבל דווקא את הדיסק הזה אני לא שומעת. כן. ובעזרת השם זה יבוא לאט לאט. חבל. לא אבל. חבל, חבל. חבל. בסדר, נכון שחבל. בסדר. הרב, רציתי לבקש ממך, אם אתה יכול בבקשה, לדבר על הפייסבוק. פייסבוק. ולהגיד כמה שהוא גילוי אריות והוא רע. ודאי, הוא רע מאוד, הוא אבי... כל הנערים פה והנערות פה לא מבינים את זה. אנחנו יודעים. זה אבי אבות הטומאה, שאין כדוגמתו. ושתדעו לכם דבר אחד, מי שמחזיק פייסבוק, סופו ליפול בנפילה שלא הייתה כדוגמתה. אין מפרק בתים יותר גדול מפייסבוק, וכבר יש נתונים... ארצות הברית ש-20% מכלל המתגרשים בארצות הברית בשנים האחרונות זה מהפייסבוק, זה נתון סטטיסטי שנעשה שם והתפרסם באתרי האינטרנט. זאת אומרת, חוץ מהרציחות בפייסבוק וחוץ מהפיתויים וחוץ מכל הדברים והמקרים שנעשים כאלה ואחרים, זה אבי אבות הטומאה וכל המלחמות היום, שיש מסביבנו במזרח התיכון ועוד עתידות להתפשט בכל העולם כולו, זה מהפייסבוק, מהרשת החברתית שהורגת את החברה והורסת אותה. אין כלי משחית יותר מזה. אבל שתדעו לכם, הנה הכתבה על ה-20% שהפייסבוק שובר את הלבבות ושובר את הבתים. מכל מקום צריך לדעת יהודים יקרים, לא תחשבו שהזמרים הפסולים פחות חמור, שתדעו לכם, חמור ביותר, משום שמחוברים לטומאה ולטמאים. אז מי שמחובר אליהם, ממילא הוא מגיע גם לשאר הדברים. כי מי שרוצה לדבר עם הזמר או עם הזמרת ולהחליף איתם מילים פה ושם, זה המקום, הפייסבוק. אבל אם אין עם מי לדבר, אז ממילא לא נכשלים. אבל כשנותנים את האפשרות לכל בן אדם לחיות עם מי שהוא רוצה איך שהוא רוצה, לשבת בחדר ולנהל את החיים בצורה כזאת או אחרת, סוף העולם זה, שתדעו, סוף העולם. מי שמתחבר לזה זה החבל שמשתלשל לגיהינום ישירות. כן, וכדאי לך להפסיק עם הזמרה הקלוקלת ולהתעסק יותר בלימוד ספרי מוסר, כדי שתזכי בתלמיד חכם ירא שמיים כפי המעשים הטובים שיהיו לך. הרב, אני רוצה ברכה לחזרה בתשובה שלמה, לי ולאחים שלי. שתזכו כל המשפחה לתשובה שלמה, אמן. שלא ייכנס בביתכם ולא יישמע שום זמר פסול משום סוג שהוא, אמן. ושתזכי לחתן ראוי. אמן. אם אני צריך, הוא חייב ללכת לישיבה ללימוד תורה, או שאני יכול ללמוד גם לימודי חול. תראה, הכי טוב על פי התורה ודאי זה ללמוד תורה, והגית בו יומם ולילה. זה המצווה שבתורה. אין מצווה ללמוד לימודי חול. השאלה, מה הצורך בלימודי חול? אם יש איזה צורך שהוא מותר על פי ההלכה, צריך לשאול רב פוסק. תודה. תהיה בריא. שלום לכבוד הרב. שלום. רציתי לשאול שאלה שקשורה לפסח. אם אני והמשפחה שלי לא בבית בפסח, והבית שאנחנו מתארחים בו לא בדיוק מדקדקים, אז מה אני אמורה לעשות? אסור להיות בבית ש... יש חשש של חמץ בכלל. צריך לעשות שם בדיקת חמץ ו... זה לא יועיל אם הם לא הכינו את הבית ולא הכשילו את... לא, מכינים, אבל לא בדיוק... בדיוק לא, זה נקרא לא מכינים. בדיוק בערך זה כלום. אסור שיהיה חשש חמץ ושמקפידים על חמץ ושהם קנו את כל הבשר כראוי ושהכלים שלהם זה כלים או חדשים או שהוגעלו כמו שצריך וכן הלאה. מקום שיש בו ספק לא הולכים בפסח. זו חומרה גדולה מאוד. צריך להחמיר בפסח יותר מכל החגים, כי משהו חמץ בפסח אסור. אוקיי. ועוד שאלה. אמרו שמצווה להכניס אורחים ודודים ומשפחה זה גם נחשב? מצווה, נכון, אבל להכניס כאלה שאין בעיה איתם. אם הם על פי ההלכה לא שומרים את ההלכה כראוי, יש דין שכל בן ניכר לא יאכל בו. מי שמעשיו מנוכרים לאביו שבשמיים זה בעיה. זאת אומרת, צריך להתייעץ עם רב פוסק, האם ניתן לארח כאלה או אחרים והוא יברר לכם את הדבר על פי הנתונים שתיתנו לו. אוקיי. תודה, כבוד הרב. אתה יכול לברך את אריאל בן רונית לזיווג הגון? אמן, מהרה. יש את הכלל, הלך להם לישראל שיהיו בשוג הגין, ואל יהיו מזיווים. כן. מתי נכנס הכלל הזה? אם יודעים שיוכיחו את בני האדם בצורה מסוימת, כמובן לא במצוות מפורסמות וידועות, בדבר שמסתפקים בני אדם ולא יודעים בדיוק את הדין וההלכה וכולי, וניסו להגיד להם והם לא שומעים, אז אומרים להם, הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. בזה מדובר בשלא יכולים להוכיח אותם. אבל אם יכולים להוכיח אותם ויקבלו, או לא אלה דווקא, אחרים יכולים להוכיחם ויקבלו, אז לא אומרים את הכלל הזה. הנח להם לישראל זה רק במקום שאין שום אפשרות. והיום, כשיש מצוות תוכחת והיא פועלת ועובדת, ומיליון וחצי יהודים שחזרו בתשובה, יעידו ויוכיחו. יש מצווה זו של הוכיח תוכיח, והכלל הזה כמעט ולא נמצא, למעט מקרים שאנשים לא מכירים את הדינים וההלכות כלל וכלל, וכבר זה נפוץ, וראו, וזה וזה וזה, וכל מיני דברים. אבל אם יוצאים גדולי ישראל ואומרים שהכלל הזה לא חל בדבר מסוים, ואומרים שמעשה פלוני אסור וצריך להתרחק, או לבטל, או לא לעשות, וכו' וכו', אז הם גם שקלו את הכלל, ולמרות הכלל הם אמרו את מה שאמרו. בסדר? אתמול שאל אותי מישהו, איזה ילד חמד, ואמר לי, שנשלח כמובן על ידי אחרים, ושאל אותי גם אם זה לא גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, עניין הזמרים, לדוגמה. אז אמרתי לו שזה לא גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, העובדה שלמעלה משני מיליון הפסיקו. לשמוע ומאה שישים ושתיים אלף שברו דיסקים וזה נכון לפני חודשיים לסקר שנעשה יותר שלושה חודשים כבר אז את אומרת קודם כל זה ראייה אחת. שתיים צריך להבין שיש דברים שיותר קשה לשון הרע כמה אנשים לא מדברים לשון הרע בכלל אז אם נגיד שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה ונתיר את לשון הרע וגם עם הגזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה אז מה? זה נקרא גזירה? אם זה מצווה אז זה לא גזירה, גזירה שזה גוזרים חכמים דבר חדש שלא היה ואז ציבור צריך לשקול אם הוא יכול לעמוד או לא יכול לעמוד אבל הלכה, דין זה לא גזירה מסוג הגזירה שאין יכול לעמוד בה ביטול תורה כמה אנשים לא מבטלים תורה? אז מישהו יכול להלביש על זה את הגזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה? אין דבר כזה? ועוד הרבה דוגמאות כן כבוד הרב, האם כל אדם ראוי להוכיח? יש אנשים שיש להם בעיה בתוך אחת הם מוכיחים לא כדי בעיה, לא כמו שצריך, אבל זה גורם בצד השני תסיסה ו... נכון, צריך לדעת, יש כללים בזה, כתוב בהרבה ספרי מוסר, אבל אי אפשר להתעלם מהאפשרות להוכיח את האדם. זאת אומרת, אם אדם רוצה להזהיר מישהו, כמו לדוגמה, אחד שרואה מישהו שעובר את הכביש וכשהוא רואה אותו כשהוא עובר את הכביש אז יש אדם שנכנס לפאניקה, יש אדם מתון ויש בארד. אז זה שהוא בפאניקה יצעק, תיזהר! תיזהר! מה שיכול לגרום שהבן אדם אפילו יקפוץ לאמצע הכביש. ויש אחד שיגיד, תיזהר! תיזהר! ויש אחד שיגיד, זהירות, איזה כל מיני סוגים, אבל השאלה, האם אחד יכול להגיד, שמע, אני לא יודע להזהיר. שיידרס! זה יותר גרוע מכולם, לא? מה פירוש זה? הוא לא יודע עכשיו להזהיר אותו, הוא לא יודע, אבל הבן אדם, אם עוד רגע יעבור, יעבור, זהו, הלך מהעולם. כשאדם רואה שמישהו הולך לעבור עבירה, בעבירה הזאת עוד אפשר למנוע אותה, גם אם הוא יודע או לא יודע כל כך להוכיח, אם המטרה האמיתית אצלו, בשביל להציל אותו כמו מי שהולך להידרס, אני לא חושב שיפעסו עליו בשמיים על זה שהוא אמר את זה בצורה כזאת או כזאת. ואם יעירו לו שהוא לא מעיר נכון, נו, שיתחיל ללמוד איך להעיר נכון. אבל לפעמים זה גם תלוי בפנימיות של האדם. היצור בדרטן, או רייתקא מרתחה להם. יש אנשים שהתורה רותחת בקרבם, הוא רואה רק תורה בעיניים, הוא לא רואה כלום, הוא רואה רק תורה. אז התורה מרתיחה אותו והוא אומר את הדברים, יואו, יואו. זה כמו שאם תראה מישהו שהולך להפיל ספר תורה, אתה תצעק. ויש אחד, אז נפל, אז מה קרה? אז מה קרה? בשבילו ספר תורה זה כלום. אז מה נגיד שהוא בסדר כי הוא מתון, הוא זה, והוא שצעק, הוא... לא. אז זה התורה מרתיחה אותו. אחד, בכלל אין לו תורה ולא מעניין אותו. הוא אומר, מה אתה צועק, פגעת בו, אתה יודע שפגעת בו. זה כמו זה שעכשיו הוא רצה לעבור את הכביש, הוא אומר, אתה יודע איך הבהלת אותו? תתבייש לך. אתה יודע איך הבהלת אותו? כן, אבל הצלתי אותו ממוות. לא, תתבייש לך. הבן אדם נהיה אדום. טוב שיהיה אדום, אבל שלא ימות. לא. הוא ימשיך. זה פני הדברים, פחות או יותר, בכל המקרים. קודם כל אני רוצה לדעת, כבוד הרב, מה ההגדר בדיוק של הרשע? כי אני, לפי מה שאני מבין, אין רשעים פה בעם ישראל. כתוב, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר, ועמך כולם צדדים. זאת אומרת שאין רשעים בישראל. יש מה שנקרא שומרי מצוות ולא שומרי מצוות. זאת אומרת שאין לנו רשעים בעם ישראל. זו השאלה הראשונה. ויש לי עוד שאלה שאני רוצה לדעת. אני מסתכל על כל האנשים החובשי כיפור והדתיים, שהם לא משמשים בכלל דוגמה לחילונים. לי אין בעיה לחילונים. יש לי בעיה עם הדתיים. חילוני הוא ככה, הוא לא שומרי מצוות, זה זכות הבחירה. הוא בחר, הוא לא רוצה לשמור, זה זכותו שיעשה מה שהוא רוצה, זה זכות הבחירה. אבל כשאני רואה אנשים שומרי תורה ומסורת ומצוות, ולומדים כל היום תורה, ומגיעים למשל לשאלה כהלכתה, הם עונים בדיוק דבר אחר, או שהם נכנסים לבית-כנסת ומתפללים ויוצאים וכאילו לא קרה כלום. אז אני פעם למדתי מהרב שלי שאדם שבא למשל לשיעור של הרב אמנון יצחק ויצא מפה ולא לקח איתו כלום, עדיף שלא היה. אלה שתי השאלות, כבוד הרב. קודם כל אני שמח שבאת, סימן שיצא ממך משהו הערב. אני נמצא כל הזמן כמעט בהרצאות שלך, יש לי קסטות, יש לי הכל, הכל בסדר. אז עכשיו תדע לך ככה, אם אתה חושב שכולם צדיקים, אז היה הקדוש ברוך הוא אומר בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, ויברא את ישראל וכולם צדיקים ויש להם חלק לעולם הבא, ולא צריך תרג מצוות, לא צריך לשמור כלום, לא צריך לעשות כלום, ולא עונשים, ולא כרתות, ולא מיטות, ולא ארבע מיטות בדין, ולא שום דבר. בעמך כולם צדיקים, את מי מענישים? מה פתאום מענישים צדיקים? אם כולם צדיקים, לא צריך להעניש, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. אבל זה שיש לכל ישראל חלק לעולם הבא, זה נכון, יש לנו את הזכות והאפשרות, כמו שכל ישראל יש להם נחלה בארץ ישראל, אבל לא כולם הגיעו. יש חלק באמריקה, באירופה, בצ'ינה, בכל מיני מקומות שנמצאים אנשים ולא רוצים לבוא. אז יש להם חלק, והם לא באים. יש לאנשים חלק לעולם הבא. אבל הם לא זכו בו, כי הם עשו עבירות והכול וכולי וכולי, אז זה לא מעניק להם שום דבר. הפוך, עוד יתבעו אותם. הייתה לך אפשרות להיות צדיק, ולא היית צדיק, היית רשע. מה זה רשע? רשע זה מי שלא מקיים את כל מצוות התורה. שאם אדם עובר אפילו עבירה אחת במזיד, אומר הרמב״ם, הוא נקרא רשע. אדם עובר עבירה אחת במזיד, הוא יודע שזה אסור, והוא עובר. למי הוא זלזל? לקדוש ברוך הוא שציווה אותו, אומר לו. אתה ריבונו של עולם, אבל לא ריבון עליי בדבר זה. בדבר זה אני אדון עצמי, ואני מחליט שאני לא שומע לך. אני מגלח את הזקן בתער. למה? אני רוצה להיות חתיך. זהו. אדם כזה רשע לא פעם אחת על כל פעם ופעם עד שהוא יחזור בתשובה. אז זאת אומרת, צדיקים אפשר להיות, רצוי להיות, חייבים להיות, אבל רשעים זה כל מי שלא עושה את מצוות התורה כמו שכתוב בתורה. ואדם שלא לומד, אחד אומר, אני לא יודע, אני לא למדתי, מה אתה רוצה? אני גדלתי בבית כזה וכזה וכזה, אז אני לא יודע. אז אצל החילונים אומרים שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מהעונש. זה נכון והגיוני. ואצלנו כתוב שגיגת תלמוד עולה זדון. אם בן אדם יגיד, אני לא לומד, אני לא יודע, אני שוגג, אני לא יודע, אומרים לו, אדוני, זה זדון. אתה בכוונה לא לומד בשביל להחשב שוגג, אבל דע לך שזה עולה לך זדון. אז זאת אומרת, בן אדם לא יכול להתחבא מאחורי סיסמאות, ממרות או סיפורי צדיקים. צריך לדעת. רשע זה כל אדם שעובר על מצוות השם במזיד, בידיעה. זה לגבי זה. אחר כך לך אין טענות על החילונים, כי הם בחרו. והדתיים, יש לך טענות עליהם, כי הם בחרו, אבל בחרו לא טוב. למה? הם לא עושים בדיוק. כן, כן. כן, אבל הם לא מקיימים. זה הבעיה, הם בחרו, אבל לא טוב. למה? בחרו להיות טובים ונהיים לא טובים. איך נהיו לא טובים? נכנסו לבית הכנסת ויצאו משם, ושום דבר לא איתם. אבל אני יודע ש-95% לפחות מכלל ישראל גם נכנסים לבית הכנסת בראש השנה וביום כיפור, והם גם יוצאים ונשארים אותו דבר, גם החילונים. הם צעקו, וידע כל פעול, כי אתה פעלתו, ויאמר כל יצור, כי אתה ירסתו, ויבין כל יצור, כי אתה ירסתו, ויאמר כל השם שמע באפו, השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משאלה. על מי הם מדברים? על ההוא, על ההם, ומה איתך? וידע כל פעול זה גם אתה. אתה, אתה, וידע אתה, אתה תדע, אתה תמליך אותו עליך, אתה. אם הוא מלך, אתה אומר, אבינו מלכנו, איפה אבינו אם אתה לא שומע לאבא? ואם הוא מלכנו? איפה אתה שומע? אז זאת אומרת, החילונים גם כן כנראה באותה סלסלה אתה צריך לשים אותם. אבל מכל מקום צריך לדעת. טענות אפשר להגיד מכאן לכאן. הטענה היחידה שיכולה להישמע זה מהתורה הקדושה שהיא דנה את כולם. רשעים, מצדיקים, חילונים, מחרדים וכו'. תורה, פותחים את התורה, מה היא אומרת? חייבים לעשות מצווה זו או לא? איך עושים מצווה זו? כן. למי עושים אותה? במוסר. איך עושים מצווה על מתכונתא, לשמה וכו'? זה נקרא שבן אדם באמת רוצה לקיים את רצון בוראו. לא יכול לבוא בן אדם לעבודה ויעשה מה שהוא רוצה. יש בעל בית, נותן הוראות, איך מפעילים את המפעל? כל אחד בתפקיד שלו צריך לעשות בדיוק. לא עושה בדיוק, לא משאירים אותו. מפטרים אותו בדיוק על המקום. זאת אומרת, אם בעלי בתים של היום היו מלכו של עולם, כל מי שלא היה עושה מה שהם אומרים, היו הורגים אותו. בא הקדוש ברוך הוא, אין רחום בחנון, מחזיק את העולם עם הפועלים המורדים ומשלם להם שכר. נותן להם אוכל, נותן להם חיים, מאיר להם את השמש, כוכבים, ציפורים צייצות, חיים על חשבונו ובועטים. והוא עדיין מחזיק אותם. יש להם טענות על אלה שמשתדלים לפחות לעשות יותר. גם על זה יש להם טענות. מרוב צדקותם של הרשעים, הם לא יכולים לסבול שקר. הם לא יכולים לסבול שקר. לכן הם רוצים שהחרדי, בחרת להיות חרדי, תהיה קומפלט. אם אתה לא קומפלט, אתה כלום. שמעתם כזה דבר? אז לפי זה צריך לפטר את כל השופטים. למה? כי לא תמיד הם בדעה אחת. אז כאילו אחד לא אומר אותו דבר כמו השניים האחרים, צריך לפטר אותו. איך הוא לא חושב כמוהם? איך הוא לא אומר? אחד אומר זכאי, שניים אומרים חייב. אז רגע, מה, הם לא יודעים מה הם עושים? כן, שאלה נוספת. יש לי שאלה לגבי השמות של הילדים. אנחנו נתנו לנו את הילדים, קודם כל סליחה על הדיבור. אני לא אשם שאתה צרפתי. תודה. באתי ממדינה, לא צריך לדבר איתה. ורציתי לדעת, עשינו טעות ונתנו לנו המון שמות לילדים. כל ילד יש לו חמש שמות, שבע שמות. לעין הרע, לעין הרע. רציתי לדעת, שמעתי מהשיעור של אחד מהרבנים הגדולים, שהרבה שמות לילד זה לא טוב. ורציתי לדעת אם יש אפשרות, בגלל שזה השמות שנתנו לנו בברית מילה, יש אפשרות לבטל את השמות. מי זה נתן את כל השמות? אמא, סבא, סבתא, אני, לכולם. לא, לא, אבל מי נתן את השמות? מי החליט על השמות? שנותנים חמש שמות? זה אשתי ואני. אה, אתם החלטתם. כן. אתם שונים מכולם, כאילו, זה לא תופעה שם בצרפת. לא, זה משהו, עניין של כבוד. אה, רציתם לצאת ידי חובת כל המשפחה? כן, נראה לי. הבנתי. רציתי לדעת אם יש... אז אפשר לקרוא לילדים בשם כולל, ספר יוחסין. מכל מקום, תשמע, זו שאלה שאלתית. צריך ללכת לרב קניבסקי בבני ברק ולהגיד לו, והוא יחליט. מה לעשות, אם לקרוא שם אחד, שניים, שלוש, ארבע, חמש, או ראשי תיבות, או איזה כינוי. הבנתי. הרב קניבסקי, רחוב רשב״ם, 23, בני ברק. תודה. תהיה בריא. רציתי לדעת, הרב... כן, לא צריך לקום, לא צריך. כן. רציתי לדעת, חס ושלום, לא להתפלפל ולא להתחכם. אבל אמר לי אברך שהוא דיבר עם הרב אהרן זכאי. כן. והרב אהרן זכאי אמר לו שביקר את הרב עובדיה לפני כמה שבועות והיה אצלו בבית, ושאל אותו לגבי להפוך מנגינה עם מילים לא טובים למילים טובים. אמר לו הרב עובדיה, אשרי מי שעושה את זה, להוציא את זה מכוח סטרא אחלה לסטרא דקדושה, ואשריה עושים את זה. רציתי לדעת, הרב. זה נכון, הרב עובדיה סובר כך, ויש אחרים שלא סוברים כך, ואין להם זה בעיה. כל אחד ילך לפי מה שהוא סובר. תודה רבה. תהיה בריא. קודם הרב אמר לגבי הרמב״ם, כן. תחילה. קודם הרב אמר לגבי הרמב״ם, שהרמב״ם אומר שאפשר לעשות תשובה רק על ידי שאדם מגיע לאותו מקום, אם חס ושלום זה עם אישה או לאותה אישה, איך אדם יכול להגיע לדבר כזה? אם הוא באמת רוצה לחזור בתשובה, איך הוא יגיע לדבר כזה? הוא לא צריך להגיע, הפוך. הוא צריך לא להגיע, אבל הוא צריך להיות בכוחו. זאת אומרת שהבן אדם יכול לעמוד באותם מצבים ולעמוד בניסיון. הוא יודע תעלומות, הוא יודע שבאמת הוא הגיע לגובה ולרמה הזאת. אוקיי, תודה רבה. תהיה בריא. הרב אמר שהעיקר זה כאילו אדם שעומד תורה, הכול, זה כי הקדוש ברוך הוא ציווה, כאילו לעשות את רצונו. אבל הרב גם אמר באמצע הדשאי, כי אדם שעומד תורה צריך להגדיל, כאילו הוא צריך ללמוד את התורה כדי לגדול בתורה. אז אדם, מה יעשה? מה, אדם רוצה ללמוד תורה כדי להיות גדול בתורה, אבל מצליח לצליח ללמוד שם שמיים? כאילו, אז יש לו מטח... זה בדיוק אותו דבר. לגדול זה לא הכוונה להיות גדול, שקראוני גדול. לגדול זה פירושו שאתה באמת, התורה מצמיחה אותך. לא בשביל ללמוד לצאת ידי חובה. צריך ללמוד, יאללה, אני לומד. אתה צריך לשאוף להגיע לגדלות בתורה. לגדלות בתורה פירושו שזה בהבנה, בהעמקה, בקיום, בכל הדברים. זה נקרא לגדול בתורה, כמו פרי, כמו צמח, כמו עץ. משכים, משכים, משכים. צריך לראות שזה מתבטא, שהעץ מתטמאר למעלה. אם לא מבינים שהוא חולק, אם הוא לא מתפתח, הוא חולה. הבנתי אוחה? כן. אז מה, כשאדם לומד תורה, מה הוא יחשוב, כאילו? הוא לא צריך לחשוב כלום, הוא צריך ללמוד תורה על מנת להיות גדול בתורה לפי מושגי התורה, לא מושגי הרחוב. אז אתה יודע מה של הספקים, כאילו, לא, לא, אין תחרות עם אף אחד, אין תחרות. אתה צריך להספיק, לא לדשדש במקום, אבל לא בגלל שאתה בתחרות, הספקים, לגמור, לגמור מסכתות וזה וזה וזה, לבלוע ולהגיד גמרתי. זה לא תחרות. אבל לא לדשדש במקום, כאילו, בלאו הכי צריך ללמוד תורה כל החיים, אז אני אלמד את הדף הזה כל הזמן, מה הבעיה? לאט לאט לא בוער, העיקר להעביר את הזמן בלימוד. לא, צריך לגדול, לשאוף, להגיע, להשיג, כן. אבל לא בגלל השם שיקרא לך בסוף או בגלל מה יגידו עליך. בגלל שאתה רוצה להכיר את תורת השם ולקיים אותה במלואה ולדקדק בה, לא מלמעלה, כאילו. הבנת? כן. תהיה בריא בהצלחה. אדם צריך להחליט מה הוא רוצה בעצם, מה התכלית שלך, למה באת לעולם? למה באת? בורח. בהמשך, בורח. לא, בורח. בשבעים שנה נתן לך ואתה חוזר ומזדכה על הציבור הזה. אתה לא מזדכה, זה לא היה שלך אף פעם. כן, זה בורח. אתה בסך הכל משאיר את זה לאחרים שלא טרחו ולא יגעו בכלל. אבל הבטו, הבורא העולם נתן לך את הנשמה ואתה מחזיר לו אותה וזהו. אבל הוא לא רוצה אותה כמו שאתה תחזיר אותה. הוא אומר, אני נתתי לך אותה טהורה, אני רוצה אותה בחזרה טהורה. כמו... הוא אבוק משחקות, הנשמה חוזרת אליהם. מי זה הנשמה? מי זה הנשמה? זה אתה. ההחשבה הזו של בורא העולם, זה לא אני. זה יהפוך משחקות. זה לא אתה. מה אתה לא רואה עם עומדים, נהנים. זה לא אתה מתוק. אתה ראית פעם חילזון? מה? ראית חילזון? יש לו קליפה כזאת, נכון? מי זה החילזון? הקליפה או זה שבפנים? החילזון זה הקליפה. הבנתי, החילזון זה הקליפה. אתה יודע, הקליפה זה הסטרה האחרונה. אבל הקליפה, אתה יודע, אם מוצאים את החילזון, אז מה זה נקרא? מה נקרא? זה שמבצבץ מתוך הקליפה. אני שואל שאלה, זה שיוצא מתוך הקליפה, מה זה? זה שיוצא מבפנים, הריר הזה שיוצא, מי זה? זה של החילזון, הכלום הזה. אה, זה הכלום הזה. הבנתי. כל זה אתה רוצה בשביל לא ליפול בפח של עצמך, יעני שהנשמה זה אתה. לא, לא, אני, אני בהנשמה, לא, לא, לא. למה אתה לא פותח? לא, לא. יש פה מישהו? הלוא, תפתח לו, לא שומעים אותו. בוקר טוב. כן. דבר. לא שומעים אותו. אפשר לדבר ככה? לא, אי אפשר, תפתח לו, נו. אני שכחתי שמורי העולם, ואנחנו עוד, מה קוראים לו? מה קוראים לו? אנחנו, זה, באנו פה אורחים, בעולם הזה אנחנו אורחים. מה? אורח, אורח, אתה אורח בעולם הזה, זהו. הלו, הלתקת אותי. מה אתה אומר? אנחנו אורחים בעולם הזה. אתה אורח בעולם הזה? כן, 70 שנה, שלום, נזדקים, שלום. אני אשאל אותך שאלה, אתה רואה אותי עכשיו או לא רואה אותי? בטח שאני רואה אותך. אתה רואה אותי עם העיניים או עם הנשמה? אה? אני רואה אותך כמעט לך, מה? תסתכל עליי, תסתכל. עם מה אתה רואה אותי? מה? אה? אני רואה אותך, מה אני רואה אותך? עם כיפה ואני רואה אותך עם גזן ועם פעות ועם אנטנה גם. יפה, בדיחה יפה, ואני שואל, אתה רואה אותי עם מה? עם הנשמה שלך או עם הגוף? עם העיניים. תראה אותי עם העיניים. אם חס ושלום אתה תמות ואני אפתח לך את העיניים, אתה תראה אותי? לא. מה חסר לך? הנשמה. אז מי ראה? הנשמה רואה. או, תסתכל עליי עוד פעם. אני רואה אותך, מה זה? עם הנשמה הפעם. לא, אני רואה אותך עכשיו עם העיניים. עוד פעם. נחזור מחדש, אין בעיה. אתה שומע אותי עכשיו? בטח שומע אותי. עם מה אתה שומע אותי? עם האוזניים או עם הנשמה? אני שומע אותך עכשיו עם האוזניים. לא עם הרמקולים, עם האוזניים. שמעתי. ואם אתה חלילה מת ואני אצעק לך באוזן, תשמע אותי? לא. מה חסר לך? שמע. אז איך אתה שומע אותי עכשיו עם מה? אני שומע אותך עכשיו עם האוזניים. יש לך שכל? בטח שכשבאים לעולם התינוק בוכה, כל הידיים סגורות. זה סיפור יפה, יש לך שכל. כשהוא הולך לעולם פותח את הידיים, לא משאיר כלום בעולם. סיפור יפה, שואל, יש לך שכל? בטח שיש. זה בנשמה או שזה במוח? לא, לא, זה הנשמה, לא... אה, זה הנשמה. המוח רק שטויות קולט. הבנתי. אז אתה נשמה, זאת אומרת, אתה מדבר איתי עם הנשמה עכשיו. בטח. אז כשאתה תצא מהגוף, הנשמה הזאת שדיברה, היא גם זאת שעשתה מצוות או שעשתה עבירות? רק מצוות. ואם היא עשתה עבירות? אז זה החשבון של בורא עולם. ואז היא תצטרך לתת דין וחשבון, נכון? נכון, יש וידאו למעלה. נכון. אז הגופה שנשארה למטה זה הפיג'מה. זה לא קשור לבן אדם, הבן אדם זה הנשמה. לא, הבשר רק נשאר פה באדמה. הבשר זה הפיג'מה, זה הקליפה של החילזון. כן, כן, כן, התולעים נהנים. נכון, אבל זה לא אתה, כי אתה למעלה. אתה עולה למעלה. אתה. אני נותן דין וחשבון, הנשמה, הנשמה. בדיוק, תודה, תודה, תודה. הנשמה, והתולעים נהנים פה רבה. נכון, נכון מהפיג'מה, יפה מאוד. אז עכשיו אתה צריך לזכור דבר אחד, שהקדוש ברוך הוא כשנתן 70 שנה, הוא מצפה שאנחנו ננצל אותם בשביל הנשמה ולא בשביל התולעים. הבנת? אבל אתה אמרת עכשיו איבלה, איבלה, איבלה, אז אנשים אוכלים בשביל שהתולעים ייהנו באדמה. אלה שאוכלים בכמות כזאת, באמת. בשביל שנהנים מה... הרבה אוכל, הרבה כסף, הרבה עזר. שמעתי. הולכים לאדמה, התולעים נהנים. שמעתי. אבל תראה את גדולי ישראל, בלי עין רע, ברוך השם, בגיל מאה כמעט כולם, וכולם רזים דקים דקים דקים. ספר לך עכשיו מה אוכל, לדוגמה, הרב הגאון, הרב שטיינמן, אחד מגדולי הדור, בן תשעים ושמונה, תשע. חמישים גרם פירורי לחם כל יום. חמישים גרם בכוס מים. ועגבנייה זה הסעודה. בבא סאלי היה חי על תה וסגביתי, וזהו. תודה רבה. אז זאת אומרת, אפשר לחיות על מינימום שבמינימום, כי כל יותרת, אם אדם לוקח את היותרת ולא את ההכרח, קורא לו אבן עזרא אפיקורוס. למה? קדש עצמך במותר לך. גם אם מותר לך, תפרוש. עד כדי כך שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, שאם אדם אוכל סעודה, בשתי כפיות אחרונות הוא לא מכניס לפה, למרות שהוא תאב מאוד לאכול אותם, זה נחשב לו כמו תענית של יום שלם שלא אכל. בלימת התאווה, אתה שומע? כמה היא חשובה. לכן התורה מצווה, קדושים תהיו. אם אדם רוצה, הוא יכול להיות כזה. אבל אדם רואה כולם אוכלים, אז גם הוא מושיט ידו לצלחת. אבל אם בן אדם היה רוצה לעבוד על עצמו, ודאי שהיה יכול להגיע לדרגות עליונות, לאין שיעור. אבל ממי הוא ילמד את זה? מהרחוב? הרחוב מלא תאוות. כולם מחפשים להשיג כמה שיותר. ממילא הוא רודף אחרי כולם, אבל הוא לא חושב חשיבה עצמית למה, למה וכמה. וכמה הוא השתמש? אתה חושב שעשירי עולם אוכלים יותר ממני? אוכלים יותר ממך? כשהאצטומך מתמלט, כולם מפסיקים. אם לא יפסיקו, הם יקיאו. יש מזל שיש מגבלה. אומר שלמה המלך דבש מצאתה, איכול דייקה, פן תשבע בהקה אותו. בוא, אל תאכל יותר מדי, גם אם זה מתוק וערב לך, כי אתה תקי. הגוף לא יכול לסבול יותר מדי. זה מזל שהקדוש ברוך הוא עשה לנו מחסום. אוי ואבויים לו. אז לכן, הקדוש ברוך הוא אומר לנו שאנחנו צריכים להשתמש בגוף רק בשביל להניע את המנוע שהנשמה תוכל לפעול, כמו רכב. ממלאים דלק, רק בשביל להגיע מ... ממקום למקום, מתרוקן, ממלאים שוב, כדי שאפשר לנסוע ממקום למקום. אבל ראית מישהו שמלא דלק ונשפך ונשפך ונשפך, כי יש לו עניין למלא ולמלא? וטיפשי, בן אדם צריך למלא כמה שצריך. אומר הרמב״ם, שהיה רופא גדול מאוד, והוא מבטיח שמי ישמע בעצותיו מבחינת הבריאות, כמו שכתוב, בהלקות דעות פרק רביעי, אדם אוכל שליש, שותה שליש ומשאיר ריק שליש. אם אדם עושה כך עם כל שאר ההוראות שהוא אומר שם, שיאכל קודם דברים המשלשלין, כגון סלטים וירקות ודברים כאלה, ורק אחר כך דברים הקשים לעיכול, כגון עוף ואחרי זה בשר וכולי, אז יהיה גופו בריא ומבטיחו שלא יחלה לעולם. אבל גם אם יאכל דברים הלא-טובים ויתעמל בגופו, לא התעמלות דווקא, אחת, שתיים, שלוש, יהיה עמל בגופו, אם הוא יהיה עמל בגופו, יהיה בריא בגופו. ואם יאכל הדברים הכי טובים שיש, אבל לא יעשה התעמלות, יהיה חלה. אז מה צריך? רק מלא דלק, זה הכול. ולא תמיד צריך מלא פול-טנק. גם עם חצי טנק אפשר להגיע רחוק. חצי טנק, חצי טנק, חצי טנק, מגיעים לכל מקום. אבל מה, אנשים, בופס. עד שהוא לא רואה שהדלק נוזל מהטנק, הוא לא מפסיק. עד שכבר יוצא לו מפה עם ריח. אז זאת אומרת, אדם צריך להבין, יש לנו תכלית. היום למדנו מה התכלית. מי שרוצה לבחור בדרך הזאת, הקדוש ברוך הוא יטייל איתו בגן עדן. מי שלא רוצה, אז תגעל נפשו של הקדוש ברוך הוא בוא. למה הוא חזר עם עשר אחוז? שלחו אותו לבנק של המצוות למלא, חזר עם עשר אחוז. והלוואי עשר אחוז, הלוואי. אז לכן צריך להבין, יהודים יקרים, צריך לבחור. והוא בחרת בחיים. החיים זה לא פה, פה החיים גם בעלי חיים. צו חי 200 שנה, 300 שנה. הולך לאט-לאט, לא בוער לו. יש לו זמן. הוא נולד עם הבית. הוא לא צריך משרד השיכון ולא הלוואה. הוא עם הבית שלו תופע וגודל. מדי פעם הוא הוציא את הראש, מסתכל כמה אהבלים הולכים, וחוזר בחזרה. אבל אנחנו ימינו קצובים על חלד, ואנחנו צריכים לחזור. אבל איך שנחזור ישאלו אותנו, מה הבאת? מה נגיד? בדיחות? סיפורים? מה נגיד? צריך לחזור. עם תורה ומצוות ועמל של תורה. כבוד הרב. כן? אני רוצה לחזור בתשובה, ואני לא יודעת איך לעשות את זה. מה הבעיה? מה הבעיה? את לא יודעת, ניתן לך הכוונה. איך אני חוזרת? אני לא יודעת כלום. את נשואה או לא נשואה? לא, אני רווקה. רווקה. יש מדרשייה בירושלים שנוכל לשלוח אותך לשם. סליחה, אני לא יכולה לעזור בה, יש לנו מדרשייה פה באשקלון. הנה היא אומרת שיש לה מדרשייה פה באשקלון, והיא יכולה להדריך אותך לעשות תשובה, ואיך עושים? עם לווי צמוד. מתאים לך? כן. אז בהצלחה שיהיה לך. מה שמך ושם האימא? יפית. יפית בת? לילך. לילך. השם יזכה אותך לתשובה שלמה מאהבה. אמן. בהצלחה. כן. שלום, כבוד הרב. שלום. יש לי שאלה שהרבה זמן מציקה לנו, ובעלי שאל אותה בעבר, אבל אני לא הבנתי כל כך את התשובה. אישה אמורה לקבל את הגזירה של הגבר מבחינת שהגבר יושב ללמד תורה והאישה תצא לעבוד? מה פירוש? הגבר מחויב ללמוד תורה. אוקיי. ו? והאישה אמורה לצאת לפרנס אותו במקור לעבודת שלושה? תשארי בבית ותפתחי בקדוש ברוך הוא. אוקיי, בסדר. אין לי בעיה להסתפק. לא אני אישית, אוקיי? אבל אין בעיה להסתפק והכול. אבל יש, הם לא יודעת, המציאו איזה חוק כזה שהאישה אמורה ללכת לעבוד. מי המציא חוק כזה? אני לא יודעת. אני שומעת את זה מהרבה אברכים, ואני יכולה להגיד בתשובה. תראה, אני לא הייתי במדרשייה, לא בכלום. ופשוט מאוד, זה נראה לי ממש הזוי. כשאישה תצא לעבוד, לפרנס את הבעל בעצם כשהוא יושב, ואין לי בעיה שהוא יישב. אבל אם אתה יושב, אתה בעל אמונה, לא? אם אתה יושב ולומד תורה, אז האישה לא אמורה ללכת לפרנס אותך. תגידי לי, וזה שהבעל צריך ללכת ולפרנס את אשתו, זה לא הזוי? לא. למה לא? כי זו ההשתדלות שלו. איפה זה כתוב שהוא צריך, להביא לילדים? איפה זה כתוב שזו ההשתדלות שלו? מן הסתם, אם הוא מתחתן, אז הוא אמור לדאוג לאישה ולילדים ולבית. אבל בדור הזה של הפמיניזם, ושאנשים תובעות דווקא לצאת לעבוד ולהיות בתפקידים בכירים כאלה ואחרים, חוץ מבניין כמובן, וצביעה וסיוד וכל הדברים האלה, אבל הן רוצות מאוד לעבוד, והן אומרות שהן לא שונות מהגברים. אוקיי. אז מה את אומרת? זה לא הזוי? לא, נשמה, אנחנו לא כאלה. אנחנו אלו שחוזרות בתשובה ודתיות למיניהן. את אמרת שהיית במדרשה, נכון? אני לא הייתי במדרשייה. לא אמרת קודם? לא, אני לא הייתי, אני חוזרת בתשובה. אה, לא היית במדרשה. לא היית? לא, לא הייתי במדרשייה. וכשהתחתנת, התחתנת עם אברך? ידעת שהוא אברך? לא, לא, אנחנו חזרנו בתשובה ביחד. הבנתי, וממתי הוא התחיל ללמוד ואת התחלת לעבוד? הוא התחיל ללמוד מאז שהוא עשה תאונת עבודה כן ואני בהיריון, אני אין לי בעיה, אני... תעני רק על השאלות, תודה. לא, אני אומרת, הוא, מאז שהוא עשה תאונת עבודה, אז הוא... זאת אומרת, עד אז הוא עבד בצורה הזויה. הוא עבד, כן. עבד. עכשיו הוא מוגבל אחרי תאונה והוא החליט ללמוד. כן. הוא תמיד רצה, הוא תמיד רצה. רגע, זה לא הזוי לבקש מאדם שנפצע בתאונה שילך לעבוד? אני לא אומרת, אבל זו התווכחות עם בן אדם. הוא מתווכח איתי, לא הוא אישי, שאני צריכה... לך יש ביטחון בלי לעבוד? אני תמיד יש לי ביטחון. זאת אומרת, גם אם לא יהיה לכם אפילו אלף שקל, את תסתדרי. ברור. ברור. ברור. עד עכשיו עבדת? עבודות צמדיות, לא משהו. מאיזה שעה עד איזה שעה? כל פעם זה היה קצת, זה שש שעות, שלוש שעות, זה סתם עבודות ככה. לחודש או לשבוע או לכמה? לא, לשבוע. הבנתי. וזה הפריע לך במהלך החיים? כרגע אני גרה אצל ההורים, אז זה לא כל כך מפריע לנו כמו שאנחנו גרים לבד, אבל אני לא יודעת איך זה שאנחנו נגור לבד. אז קודם כל, כרגע אין לך בעיה? כרגע אין בעיה, אני לא מפריעה לי שגם ילמד אחרי זה, אבל שלא יבוא אליי בתלונות. תלונות אפשר לבוא, גם את באה אליו בתלונות עכשיו. אני לא באה אליו בתלונות. עכשיו בתלונות, אמרת שזה הזוי. לא, לא, לא. אני לא מפריעה לי שהוא ילמד. אני מפריעה לי שהוא יבוא אליי ויגיד לי, תצאי לעבוד. ככה הוא אמר לך בלשון, תצאי לעבוד. לא, הוא רומז את זה. אה, רומס, תראי, זה בחור מנומס, התורה עדנה אותו. אבל מכל מקום, תראי, אם את לא רוצה לצאת לעבוד, אז את לא חייבת ללכת לעבוד. אוקיי, זה מה שאני שואלת. אין בעיה, את לא חייבת. האשה לא אמורה לקבל את העונש של הגבר. זה לא עונש. זה ממש עונש. אם את מפרנסת את בעלך שלומד, זו זכות גדולה. אם את הולכת לפרנס לא בשביל בעל לומד, זה עונש. כן, אבל... עוד פעם, תקשיבי טוב. מי שמפרנס תלמיד חכם שלומד, זוכה בכל התורה שלו, כמו יששכר וזבולון. מי שיוצא לפרנס, כמו שאת אומרת, רק לפרנס, זה הקללה של בזיעת אפיך תאכל לחם. אוקיי. אז לכן יש הבדל. אם את עובדת בשביל מי שלומד, או את עובדת במקום אחד שהיה צריך לעבוד. טוב, אבל... את לא חייבת גם עכשיו, שתביני. לא, ברור. בכל מקרה, זה מה שאני חושבת, אבל... אבל אם את בעלת ביטחון גדול מאוד, אז תשפיע עליו בביטחונך, שיסמוך על הביטחון בשם יתברך, ויסתפק במה שיש. אז זו אמור להסתפק, לא, אני, נכון? את בוודאי, את מסודרת, את בבית שלנו. הורים. ברור. נכון? מה יקרה כשתעברו אחר כך לבית לבד? אנחנו גרנו לבד, אבל כשהוא היה עובד. כשתעברו לבית לבד, מה תעשו? זה מה שאני שואלת. למה את שואלת אותי? את אמרת שיש לך ביטחון. יש לי ביטחון. ואז מה יקרה? תארי לי את המצב. תארי לי את המצב. אני, יש לי ביטחון. עולה לכם 2,500 שקל שכר דירה. אוקיי. ואחר כך יש חשמל, הוצאות פה, שם, תחתיך 4,000 שקל. זה מה שאני שואלת את כל אברך היום. אז אני שואל אותך, מאיפה יהיה אם בעלך מביא 1,500-2,000 שקל? נו, זה מה שאני שואלת. הגבר אמור להביא את הפרנוכה הבאה. לא הבנתי, אז הוא מביא 1,500-2,000 שקל. הוא לא אמור להביא 1,500, הוא אמור לעשות השתדלות. יש לו שיעורים, יש לו את העבודה. אם יש לו. אם יש לו. אם הוא הולך לעשות... אם יש לו. בסדר, אם יש לו. בסדר, אם יש לו. בשביל זה, האברכים צריכים ללמוד את זה. לא הבנתי. אז את רוצה שהוא יצא לעבודה מעבר ללימוד? יש עבודות של אברכים. יש שיעורים, יש הרבה דברים מעבר לזה. הבנתי. אז זאת אומרת, אין לך ביטחון מלא. אני אין לי ביטחון מלא, כשאתה אומר, אבל קודם אמרת שכן, העיקר שלא תעמדי. לא, לא. תקשיב, תקשיב, כבוד הרב. ואני, אין לי ביטחון מלא גמור, אוקיי? בואי נתחיל מזה, אני חוזרת בתשובה. אבל אני מנסה, אבל ברגע שגם אין לא, אז אי אפשר להפיל את זה גם עליי. אתה תלמיד ישיבה, אתה בכולל כרגע, אוקיי? בקיצור, את לא מוכנה לשים יד. לא, זה לא שאני לא מוכנה לשים יד. מוכנה או לא? יש גברים שלא רוצים גם לעזור. את מוכנה או לא? לשים יד, לעבוד, לעשות את ההשתדלות שלו. לעזור לבית, שניכם שותפים. רגע, איך... הבית שלכם... רגע, תסבירי לי דבר אחד. אישה אמורה לקום בבוקר לטפל בילדים, אוקיי? ללכת לעבוד שמונה שעות, חוזרת גמורה, בסדר? ואחרי זה עוד לבוא לטפל בילדים, מקלחות, את כל השאר מסביב לזה, וכל אישה פה עושה את זה היום. שמעתי. והבעל מה יעשה? ירמד שבע שעות, יעמול בתורה, ואחר כך יחפש עבודות נוספות, יחזור בלילה מאוחר גמור, ואחרי זה עוד צריך לעזור בבית קצת, כי הילדים לא נרדמו, וצריך להחליף להם, ולעזור קצת פה ושם, יש קצת כביסות וכמה דברים. אני לא נראה לי שהם עושים את זה, הגברים. ברגע שהאישה לא עובדת, הם לא עושים... אם אישה כבר שולחת את בעלה לעבודה בצורה כזאת, היא גם תבקש ממנו שיתלה כביסה? למה לא? תרצה לעשות השתדלות, מה זה זה? אני לא אמורה לנסות לפרנס אותך. אם הוא צריך לעשות השתדלות, למה את לא תעשי השתדלות? כי אני לא אמורה לפרנס אותך. מי קבע? זה ככה זה. מה זה ככה זה? זה ככה אמור להיות, שהגבר מביא את הפרנסה לבית, לא האישה. הבנתי. האישה גם ככה יש... באיזה בית זה מדובר? באיזה מה? באיזה בית זה מדובר? בכל בית בישראל הבעל אמור להביא את ההשתדלות שלו. הבנתי. אז הנה, לדוגמה, הרב קנייבסקי הוא אחד מגדולי ישראל, הוא לא הביא שקל עד היום, והרב שח, זכר שכר לברכה, לא הביא שקל, בסדר, להם הביטחון תבוא. הדיאל לא מביא כסף, והרב זאב... כל אלה יושבים ולומדים, וברוך השם, הכל מסתדר. להם היה ביטחון גמור. אז תעבדי על ביטחון במקום לעבוד בחוץ. יפה, אז אתה רואה שגם בעלי צריך לעבוד על הביטחון, לא רק אני. אבל את שולחת אותו מחוסר ביטחון לעבוד. לא, אני לא שולחת, תעשה השתדלות שלך. איזה השתדלות? הוא משתדל בתורה. לא, מצידי תצא שעתיים, ארבע שעות. מצידך, העיקר שהוא יצא. העיקר שהוא יצא, ברור. למה העיקר שהוא יצא? שיעשה את ההשתדלות שלו. אבל הוא יצא לשבע שעות, השתדל, דיבר עם הבורא, וביקש ממנו. לא, הוא למד שבע שעות. על זה מקבלים את כל ההבטחות בעולם הזה ולעולם הבא. בסדר, אבל לא. אז מה עוד צריך? אבל בורא, פה אתה הולך ללמוד. אתה לא הולך לעשות את ההשתדלות שלך. מי קבע שיש השתדלות? השתדלות שאת מכירה ומסבירה, זו קללה שכתובה בתורה, בזיעת אפיך תאכל לחם. זו ההשתדלות. וההשתדלות הזאת היא קללה. הוא לא רוצה להיות מקולל. אוקיי, אז למה כל האברכים אומרים, תעשי השתדלות, שבעלך יעשה השתדלות? לא הבנתי. זה אברכים ששמעת, אבל יש אברכים שלא עושים השתדלות. אני חושב שאני מכירה. אני מכיר נשים של אברכים שיגידו, תעשי את השתדלות בשביל שבעלך יהיה יותר תלמיד חכם. אני לא יודעת. עד שאת זוכה שיהיה לך בעל תלמיד חכם שיביא לך אוצרות בלומים של שכר לחיי העולם הבא, אז לא כדאי להשתדל בשבילו? כן, ואחרי זה הוא מוצא אישה שזרוקה בבית ואין לה כוח לעשות כלום. אשאל אותך שאלה אם חלילה בעלך נפטר מן העולם וגידלת שלושה ילדים ואת רוצה שהם ילמדו תורה, האם את תעסקי במלאכה בשביל להביא להם לאכול כדי שיהיו תלמידי חכמים או שתשלחי אותם מהתלמוד תורה לעבוד כמצוות הבעלים להשתדל? קודם כל, אני לא יודעת מה יהיה עד אז, א' כול. מה תעסיס? תגידי לי ציור. ודבר שני, המעלה בדעתך? בעזרת השם, תעני לשאלה. בסדר, אני עונה לשאלה. מה, היא התשובה? ושזה יקרה, חס ושלום, כן? כן. אז אני יכולה להגיד לך, אני בן אדם אחד דברי, אני אהיה חצי בן אדם, ברור שאני אעשה בשביל הילדים שלי דברים שמעל כורכי. זאת אומרת שאתה עבדי בשביל שלוש... ברור. רק שנייה. אתה עבדי בשביל שלושה, בשביל שילמדו תורה. כן. אז למה לא בשביל אחד שילמד תורה? יותר קל. כי הם ילדים. והוא לא ילד? בגלל שהוא גדל, אז הוא לא הילד של אימא שלו? לא. תשאלי את אימא שלו אם הוא ילד. אני חושב, ברור. והוא הילד של הקדוש ברוך הוא. אז גם אני, תשאל את אימא שלי, גם אם אמא שלי תגיד כן. שאת ילדה. ברור. לכן התחתנתם, שני ילדים. יפה, שני ילדים. את כולנו. וצריכים לדאוג, וצריכים לדאוג לבית במשותף. די. תהיי בריאה. זה יהיה בריאה. כבוד הרב, במודעות היה רשום שכבוד הרב ידבר על מה יהיה. אז אני... כל הערב דיברתי על מה יהיה איתך. אם לא שמת לב, זו הייתה השיחה. אבל, אה, אתה חשבת על כיפת ברזל. לא, לא, לא, הוא חשב על כיפת ברזל. אל תקבע לו מה הוא חשב. לא, אמרתי כיפת, כיפת, כיפה מבד, אתה מתכוון. כיפת הכל נתימה. אהה. כיפת בואי העולם, כיפת ברזל. הבנתי, אתה המתורגמן של הערב, הבנתי. הבנתי. אז רגע. כן, שאלה נוספת. אוקיי, השאלה היא כזאתי. הרבה חברים הפנו לי על העניין עם תלמידי הישיבות ולהתגייס לצבא. השאלה היא, בתקופה של התנ״ך, מי שהיה הולך להילחם זה הצדיקים, שליחי השם והברוכים, כאילו. ועכשיו מי הולך? האנשים שאוכלים חזיר? האנשים שאין עליהם את הברכה, אין עליהם כלום. יש גם כאלה שלא אוכלים, כן. נכון. אני אומר, אבל למה, אם כבר אמורים להתגייס, אם יש את האמונה, אמורים להתגייס, להגן על המדינה, אלו שיש עליהם, עושים מצוות, או שליחי השם, כמו שהיה פעם. השאלה היא... אם הצבא היה מתנהג על פי התורה, אתה צודק. אבל אין תועלת אם יגויסו צדיקים, כמו שאתה חושב, על מנת שימלאו את התפקיד שאתה חושב, או של אלה ששלחו אותך בשעה שהנהגה הצבאית היא כופרת בתורה. כל זה מדובר שמהקודקוד למעלה עד החייל הפשוט למטה, כולם צדיקים. אבל אם זה לא ככה, זה לא מועיל. כי אם השם יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך. ואם בצבא יש נשים חיילות עם חיילים, אז זה יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך. הבנת? אז זה לא יכול להיות ביחד מתוק. תן לו שאלה. כן. כבוד הרב, יש לי שאלה. יש איסור ללמוד בבית ספר חילוני? על פי התורה, במקום שלומדים דברי כפירה, אסור ללמוד. ואם ההורים לא מסכימים ללמוד בישיבה, מה עושים? אם הם לא מסכימים ללמוד בישיבה, על פי תשובה של הרב עובדיה יוסף בחווה דעת, אתה צריך לא לשמוע בקול ההורים ולשמוע בקול התורה וללמוד שם. ואיך משכנעים אותם? על ידי הסברה או על ידי אנשים שיכולים להסביר או להראות להם את הפסק של הרב עובדיה יוסף, שהוא מדבר שההורים אפילו דואגים לבן ורוצים שהוא ילמד בישיבה תיכונית, שזו ישיבה ושיש בה מקצוע, כדי שיהיה לו מקצוע לעשות השתדלות, כמו שהגברת אמרה. ויש ישיבה שהילד רוצה ללכת בישיבה קדושה, שלא לומדים שם מלאכה, אז הילד לא עובר על... מצוות כיבוד אב ואם, הפוך, הוא מקיים מצוות כיבוד אב ואם בזה שהוא מקיים את דבר השם ברצונו והוא הולך ללמוד במקום שהשם חפץ בו יותר. תודה. תהיה בריא. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני מבין שהשאלה, התשובה שניתנה לגברת מאחורה, אולי זה קשור דווקא ספציפית אליה, אבל אני רוצה לחדד מבחינת העיקרון. בכתובה כתוב שהגבר הוא זה שמפרנס. כן. הוא החייב בפרנסה. ולא האישה. אני רוצה לצטט. אין צורך, אנחנו יודעים מה זה כתובה. אוקיי. כלכות גוברין יהודאין דמפרנסין יא תשעון בקושטא. כן. הם המפרנסים ולא האישה. כן. אז אם האישה לא רוצה להיות זאת שיוצאת החוצה לעבוד, הגבר צריך לדאוג לפרנסה. מאה אחוז. עכשיו, יכול להיות ש... זה מה שאתה מבין, וגדולי ישראל לא עשו כך. אז על מה חתמנו בעצם? אתה חתמת על מה שאתה מבין, והם חתמו על מה שהם מבינים. מה הם מבינים? ובמידה שיש למישהו שאלה כזאת, ילך אצל פוסק, יציג את שני הצדדים, והפוסק יגיד לו, על פי התורה ועל פי הכתובה, מה הדין של שניהם, מה צריך לעשות. ויעשו. אני לא מצליח להבין. אתה לא תבין, רק שתשאל פוסק. אם בכתובה כתוב דבר אחד, וזו כתובה שכל מי שמתחתן, מתחתן לפני הכתובה הזאת. אם כתוב בתורה, והגית בו יומם ולילה, ורבי שמעון בר יוחאי אומר שלא צריך לעבוד בכלל, במלאכתו נעשית על ידי האחרים, אז מה, רבי שמעון בר יוחאי לא ידע מה זה כתובה? נו, אבל יש עליו חולק בגמרא. לא חולק? רבי ישמעאל אומר שהרבה עשו כן ולא עלתה בידם, זה הכול. אבל מעט עשו כרבי שמעון בר יוחאי ועלתה בידם. אוקיי, אבל זה רשות. אבל פה זה מתחייבם. האדם מתחייב ונשבע על זה בכתובה. אז הוא לא ידע רבי שמעון בר יוחאי. האדם מתחייב בכתובה ונשבע על זה. שמעתי. חזרת על מה שאמרת ועניתי מה שאמרתי. אז רבי שמעון בר יוחאי לא ידע מה שהוא מדבר. ורבי ישמעאל מה אמר? אמרנו את שניהם. נו, והוא לא ידע מה שאתה אומר. אז יש מקום לרבי שמעון בר יוחאי או אין מקום? יש מקום ויש מקום לרבי שמעון בר יוחאי. לכן הולכים לרב, מציגים את הסוגיה של שני בני הזוג, ומה שהרב הפוסק יגיד, לא סתם רב שכונה. אבל נפסק לפי הרוב. רב פוסק שהוא בעל שיעור קומה גדול מאוד, שיפסוק ויגיד להם, אם יגיד לו תעבוד, אז הוא יצטרך לעבוד. אם הוא יגיד לו לא תעבוד, לא תעבוד. אם יגידו תעבוד חצי-חצי, יעשה חצי-חצי. אני מכיר שפסיקה נעשית לפי רוב. ואם כל ישראל קיבלו עליהם את הכתובה הזאת, ולא כתובה אחרת... אין שום בעיה. מה שאתה חושב זה טוב בשבילך, אבל לא בשביל להורות לרבים, מה שאמרתי כרגע, זה מה שצריך לעשות. טוב, תודה רבה. תהיה בריא. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. פניתי לך פעם בבאר שבע, ואני פונה אליך שוב, באתי במיוחד עד אליך היום. התגייסתי לעומת כל הסיכויים ב-30.4.2007 ואחרי שבע וחצי חודש, אחרי המלצות רבות מהמפקדים, מכולם, ביקשתי להיות לוחם, בפרט במסתערבים. העלו אותי בוועדה, אמרו לי אתה לא יכול, אתה יכול ללכת רק לגבעתי. בוועדה אמרתי או ליחידה הזאת או כלום והעיפו אותי מהצבא. ומאז שהעיפו אותי אני מאוד רוצה לחזור לשירות. מה אני עושה? עדיין לא מוניתי באיזה תפקיד מצה״ל. אני יודע, אבל אתה הרב אז בגלל זה באתי להתייעץ איתך. אתה יכול לכתוב מכתב ארוך ולכתוב את הנימוקים ואת ההסברים מה עובר עליך בשעה שאתה לא משרת וכו' וכו', ולהפנות אותו לכמה גורמים, ואם זה יהיה מרגש ויהיה מוצדק, אז מן הסתם הם ישתכנעו. כתבתי והם לא רוצים לתת לי הזדמנות שנייה. כנראה שהדרך שבה בחרת להפגין את ההחלטיות שלך לא מצאה חן בעיניהם, והם הגדירו אותך כחייל סרבן, שעלול מחר, בשעת לחימה או משהו כזה, להחליט גם כן החלטות כאלה באמצע, ולהגיד או שאו שאו שאו שאו. והם לא אוהבים את זה. כבודו רב, אני מבקש את ההתערבות שלך אם אתה יכול. אני יכול לשלוח אותך לישיבה ערב. כבר אמרתי לך את זה בבאר שבע. זה החלק שלי שאני יודע לטפל בו. בחלק של הצבא אני ממש לא מסוגל. אולי בכל זאת? מה אתה רוצה שנעשה? מה אתה רוצה, שנתפלל שהרמטכ״ל יחליט שאתה תחזור? מה אתה אומר? מה אתה רוצה שאני אעשה? לא יודע, אני לא חכם כמו כבודו. אז לכן אני מסביר לך, אם אתה רוצה לשמוע על החוכמה שהשם חלק לי, אתה פשוט תלך לישיבה ותאמין לי שאתה תשרת את עם ישראל יותר מלוחם בקרב. תודה, כבוד הרב, זה לא סיפק אותי. אני יודע מה לעשות. כן. ערב טוב. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, ערב טוב. פה ביקשו ממני מישהו שקוראים לו מרדכי בן שרה. הוא נמצא בפרדס חנה, הוא רוצה רפואה שלמה והוא רוצה מאוד שתתנו את הברכה דרך הטלפון. יש לו את המחלה. בבקשה, אם אפשר שהוא ישמע אותך דרך הטלפון. אפשר להתקשר אליו? חשבתי שהוא על הקו כבר. לא. יאללה. יאללה. מה, מה? אה, יש הרבה חולים. אה, אוקיי. אהה. אילנה טלי. מה, כולם בטלפון? אבל לא כתוב פה בסדר ברכה למרדכי בן סאלה מה כתוב פה? זילבין, זילבין, מה זה? בואי בואי אני אעזור לך, בואי, תקשיבי, תקשיבי כל הכתובים בפתק האחוז בידך יתברכו בכלל הברכות, מהרה! גמרנו כבר את הסיפור, הכל בסדר הוא בטלפון מה השם שלו? מרדכי בן שרה, רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל, מהרה! בסדר גמור, תודה רבה תודה רבה תודה רבה כן? תודה רבה, אתה דיברת הרבי עקיבא כן אמרת שתלו את חלק מבשרו בבטליזים מה הסתיים למעשה בקבורה שלו אם ככה? בסוף קברו אותו אז ואספו את כל מה שפיזרו? כן, זקה אוספים היום לצערנו הרב הרבה גופות, אוספים ושמים בקבר, כן וככה הוא נקבר מה? וככה הוא נקבר כן? אוספו את כל החלקים שלו מכל מיני מקומות כן? לא טוב? לא, נשמע לי מוזר אבל... יש מעשה שאומר מדרש הכל התחבר לבד ועלה למעלה ככה והגיע לטבריה ככה זה יותר טוב? חזק וברוך תהיה בריא כן? אנחנו רוצים פה לשאול, שנינו רוצים לעשות שאלה בקשר לאלוהים לאלוקים כן אתה יכול להוכיח לנו שיש אלוקים? כן אם אני מוכיח לכם שיש אלוקים אז אתם תחזרו בתשובה הערב ותגזרו את השערות? כן כן? יפה מאוד. קודם כל יפה מאוד. טוב, תקשיבו רגע. אתם מקשיבים? כן. תשימו לב. אני שואל אתכם שאלה. האם אתם בראתם את עצמכם או שנבראתם? נולדנו. כן, אבל אתם לא בראתם את עצמכם, נכון? לא. ההורים שלכם בראו את עצמם או לא? לא. זאת אומרת, כל הנבראים שאנחנו מכירים קדם להם מישהו שברא אותם, נכון? כן. וכיוון שהנבראים נבראו על ידי מי שקדם אותם, אם נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, עד ראשון הנבראים, אז יש מי שברא אותו, נכון? כן. ומי ברא את זה שברא את הראשון? לא יודע. אם יהיה עוד אחד שברא גם את הבורא שברא את הראשון, ונלך ככה כל הזמן, אז יהיה נבראים בלי שיהיה בורא. כי לכל מי שנברא, יש בורא שקדם לו. אז אם נלך לראשון הנבראים, חייב להיות בורא ראשון שאין לו בורא. לא יכול להיות. למה? כי הוא, מי ברא אותו? זה מה שאני שואל אותך. אם ברא אותו מישהו, אז שוב פעם גם הוא נברא. אבל אם זה הוגן להגיד שאף אחד לא היה בורא, זה הוגן להגיד שהיקום תמיד היה. אז לא צריך אותו. זה יפה מאוד להגיד ככה, אבל היקום זה גם נברא. כי היקום הוא לא נצחי. ואם היקום הוא לא נצחי, אפילו לשיטת סטיבן הוקינג, שכבר חזר בו ואמר שאי אפשר יהיה להוכיח את הפיזיקה ואת הכימיה במקור הראשון שלה, אז כיוון שלעולם יש גיל ויש תיארוך, לא משנה כמה, 10 מיליון, 15 מיליארד, כמה שאתה רוצה, אז לפני כן זה לא היה. אז זאת אומרת, אם לפני כן לא היה, מי היווה את ההתחלה אפילו לשיטת אלה שאומרים מה שאתה רוצה להגיד? בסדר, הוא עדיין היה צריך את האווים בשביל זה. זה פשוט קרה. עוד פעם, הכרה זה צריך להיות חומר שיקרה, ואין חומר שהוא נצחי. מה הם אומרים? איזה חומר הוא? רק רגע, הוא לא חומר, זה ההבדל. כמו שהשכל שלך זה לא חומר. כמו שהאינטליגנציה שלך זה לא חומר. כמו שהרגש שלך זה לא חומר. כמו שהמצפון שלך זה לא חומר. כמו שהידיעה שלך זה לא חומר. כמו שהשכל שלך זה לא חומר. כל זה, זה רוחני ולא תלוי בחומר, ולא נמצא בשום חומר. אז מאיפה זה נמצא? אם במימן אין שכל, בחנקן אין שכל, בפחמן אין שכל, בהליום אין, בנטרן אין, באבץ, מה שתמצא, אין, אין מזה, איך נהיה זה? מאיפה זה בא? בסדר, אתה לא יכול, אתה לא חייב להגיד, אבל ש... אל תגיד אלוקים, אל תגיד, אל תגיד, חס ושלום, אל תגיד מילה כזאת. תגיד הכוח הראשוני העליון שברא את הברואים, זה הכול. בסדר. בסדר? אז תדע גם שקוראים לו אלוקים. אבל הוא יוצף את הכוח הזה, זה פשוט היה, תמיד היה. עוד פעם, זה לא נכון, כי מדעית זה לא נכון. היה את המופץ הגדול. עוד פעם, אם היה זה מקרה חד פעמי. כן. אבל המקרה החד פעמי אירע. בזמן מסוים אחורה נגיד, ולפני כן לא היה. אף אחד לא יודע מה היה אז. יודעים שיש גיל לחומר, הרי יודעים כמה יש זמן לחומר. למה קובעים שגיל העולם כך וכך? תגיד שהעולם נצחי. בסדר, אבל לא יודעים מה היה לפני זה. עוד פעם, תגיד שהעולם נצחי. אם יש לך ראייה שהעולם נצחי, תגיד שהעולם נצחי. אף אחד לא אומר את זה. בסדר, זה שאף אחד לא יודע, זה לא אומר שם כאלה. לא רק זה, הם כן יודעים, הם אומרים, הם יודעים שזה היה לפני איקס זמן. אם הם היו אומרים לא יודעים, היינו אומרים שאנחנו יודעים. אבל הם אומרים שהם יודעים. ומה הם אומרים שהם יודעים? שזה היה לפני איקס זמן. עכשיו אני שואל אותך, בן כמה אתה? עשרים ושתיים. ולפני עשרים וחמש היית? לא. אתה שומע מה אתה עונה? אז אם המדע אומר שהעולם קיים לפני 15 מיליארד, אז לפני 20 הוא לא היה. היה משהו אחר כנראה. לא, כי זה חומר שתהיה בריא. אז לכן אתה צריך להבין שאם זה נהיה, זה נהיה על ידי מי שהוא לא חומר. כי אם הוא היה חומר אז הוא היה. טוב, ומי ברא את המי הזה? לא ברא, הוא בורא כל הנבראים, הוא המציאות היחידה בלעדית. לא, אני לא מקבל את התשובה. אתה לא מקבל כי אתה לא תופס אותה. אני שואל אותך, יש פה חמצן או אין פה חמצן? יש. אתה תופס אותו? אני נושם אותו. אז מה אם אתה נושם אותו? אתה גם, יש לך דעת. מאיפה יש לך דעת? לא יודע. אתה חונן לאדם דעת. ממי שיש לו דעת, הוא יכול לתת דעת לאחרים. מי שאין לו דעת, לא יכול לתת דעת לאחרים. מי שיש בו חוכמה, יכול לחלוק ממנה. מי שאין בו, לא יכול. בחומר אין את זה. אז מאיפה זה הגיע? לא יודע. מבעל החוכמה, בעל הדעה, בעל השכל וכן הלאה. והוא לא חומר. כי בחומר לא נמצא דברים כאלה. אז מה הוא? אלוקים. ומי ברא אותו? הסברתי. אם היה בורא אותו מישהו, אז זאת אומרת שיש מישהו שקדם לו. והיית מעתיק את השאלה למישהו לפניו. ומה הוא אם הוא נברא? אז הוא חומר. חומר. כי רק החומר הוא נברא. ומה לפניו? הבורא. ולפניו? אין. מה אין? אין. אם יש. אותו דבר. לא אותו דבר. לא אותו דבר. השאלה נופלת, תקשיב. השאלה נופלת רק על מה שהוא חומר, אבל לא על מה שהוא חומר. שהוא לא. אני שואל אותך, כמה שכל יש לך? מה זאת אומרת? מה, מה זאת אומרת? מה גודל הגולגולת שלך? לא יודע. מה היקף הראש שלך? גול, ערך. כמה? חצי מטר? ארבעים סנטים? ממש כזה שלושים. השכל הולך לפי גודל הגולגולת? לא ממש. כי לא מודדים באותם נתונים, נכון? שכל ניתן למדידה? כן. איך? ב-IQ, אה? עכשיו אני שואל אותך, מצפון יש לך? כן. כמה? איך מודדים את זה? לא מודדים. לא מודדים. אז אתה מבין שיש דברים שלא נמדדים. כן? אז המישהו הזה תמיד היה? ודאי! אם הוא לא היה, איך נהיה העולם? אז העולם תמיד היה, בלעדיו. אמרנו שלא. אני אומר שכן. אבל אתה לא יכול להגיד. אני יכול. אתה, על מה אתה מתבסס? לא, אני יכול להתבסס. על מה אתה מתבסס? יש לי את האמצעים שלי. אין לך, יש לך משאלות לב. לא. כן? כמו שאתה יכול להגיד שהוא תמיד היה, אני יכול להגיד שזה. לא, אתה לא יכול להגיד. אני יכול. כל העולם המדעי שמתעסק בחומר והכי מבין בחומר אומר שהחומר התחיל בנקודת זמן ולפניו הוא לא היה קיים כי אם כן החומר היה נצחי. עד פה הבנת? אתה לא יכול לחזור על זה יותר. שלום, זה הבנה, אקסיומה שאתה צריך לקבל והיא לא מסובכת. אבל זה לא ממש של הוכחה. אדוני, אתה צריך להבין מה האנשים הכי מבינים שיש בתחום הזה. לא הייתה אבולוציה. אבל זו התחלה כשהיה חומר כבר. כשלא היה חומר, לא היה מה שיהיה אבולוציה. אבל מישהו, זה לא תמיד יכול להיות. כאילו... אתה קובע, אתה מכיר אותו? אתה יכול עדיין. אני מכיר אותו, תקשיב. אתה לא מכיר אותו. אתה אומר לי שלא? איך אתה מכיר אותו? אני מדבר איתו, אני פועל איתו, אני עושה ניסים איתו, אני עושה הרבה דברים איתו. איזה ניסים? איזה ניסים? כן. יש באתר שלנו 30 ניסים שעשיתי עם הקדוש ברוך הוא. אתה קורא לזה נס שנגיד חייל נפצע בקרב? לא, אני לא קורא לזה שום נס. לא, אבל תקשיב. כן. היה חייל שנפצע בקרב בעופרת יצוקה? כן. עכשיו אמרו שאין סיכוי שהוא שורד. נו. בסוף אחרי איזה חודש ככה הוא יוצא בחיים, אמרו שזה נס. מצוין. סטטיסטית יכולים לקרוא מקרים כאלה. לא, אבל ממש כאילו. שמעתי ממש ממש. סטטיסטית יכולים לקרוא מקרים כאלה. הם אומרים שזה נס. יכולים להגיד מה שרוצים. בסדר, אבל זה לא נס. אבל אם הרופאים אומרים שבן אדם לא יכול לצאת מזה, או שבן אדם כבר מת, הם אמרו אין, הם אמרו שהם לא. אני יכול לדבר. סטטיסטית יכולים לקרוא מקרים כאלה. אבל תקשיב טוב, מי טיפלו בו? הרופאים. הרופאים. כן. אז אפשר לתלות ברופאים ואפשר לתלות בנס. בסדר? אבל אם הרופאים הרימו ידיים ועזבו את הבן אדם ואמרו שהוא מת עוד שבוע, זה לא סתם הם אמרו, יש לו מחלת סרטן, 15 סנטימטר, והבן אדם הזה היה 110 קילו וירד ל-47 קילו, והבן אדם נשאר לו שבוע לפי הרופאים, והוא כמו מת שיצא מהקבר, והוא לא אוכל כבר ארבעה חודשים. זה היה ככה? כן. איך אתה יודע? אני אראה לך את הסרט. בסופו של דבר. אה? בסדר. ואחרי זה גוזרים את זה קווויץ. אבל זה לא הוכחה. למה לא? כי זה הכל דיבורים. אתה לא באמת יכול לדעת מה הכי היה בהתחלה. למה? הרופאים אמרו. לא קשור לזה עכשיו. מה, לא טוב? אם הרופאים אומרים... עזוב את הרופאים. אה, לעזוב אותם? בסדר. אז אם אתה מבין שאין סיכוי... איך שבכלל כל העולם נבוא? בוא נתחיל אחרת. ילד בן שלוש, יש לו סרטן בגודל כזה בתוך הבטן, והכבד שלו מת. בסדר. ואומרים שנותרו לו שבוע או שבועיים. והרופאים הרימו יד. יכול להיות שפתאום ייעלם הסרטן, ייעלם, לא יטפלו בו, ייעלם, והכבד יתחיל פתאום לפעול, בתוך חודש הוא יצא מהבית חולים וילך הביתה? למה לא? למה לא? אני שואל, מה זה למה לא? שאני אבין, מה זה למה לא? בשביל מה צריך רופאים אם ככה? הכל יכול להיות. נכון שהכל יכול להיות? אז גם יכול להיות שיש אלוקים. לא. אה, זה לא. הכל יכול להיות, אמרת. לא בטפון כזה. למה לא? בגלל שזה יחייב אותך להוריד את הסערות? לא קשור. לחזור בתשובה? כי זה לא הוכחה. מה זה לא הוכחה? אתה אומר, אתה מדבר... אין הוכחה בעולם יותר מהקדוש ברוך הוא. אתה מוכיח לי אבל בדיבורים. איך אתה רוצה שאני אראה? לא יודע, שאני אראה. אני אראה לך, סרט ממש. שורים. שרואים. שרואים אותו. שרואים אותו. שרואים אותו. שרואים אותם. לא רואים אותו. שרואים אותו. בבקשה. תודה. תודה. כן, זה רק אחד מתוך 30 כאלה. שונים. מה אתה אומר? תן לו לדבר. זה לא נס. מה זה? מזל. מה ההבדל בין המילה מזל לנס? נגיד עכשיו, כומר היה בא ואומר כמה מילים, היה כבר בדיוק אותו דבר. כן. זהו, הוא היה חי. הבנתי. הרפואה לא מכירה בזה. אז הכומר, היה לו קשר ללוקים, והוא הצליח לעשות לפי השיטה של הנוצרים. גם אם אני הייתי בא, הייתי אומר כמה מילים, והיה קורה אותו דבר. אני לוקח אותך עכשיו לבית חולים, ומתוך אלף, אם תעמיד אחד במצב כזה, אז אתה סמוך וקרוב מאוד לאלוקים. נס זה מי שיוריד את זה. והיא תצמח חזרה, זה נס. מה אתה אומר? וזה מאיפה הבאת? חשבת על זה. חשבת. אם תראה לי באיזשהו מקום שזה כתוב שנס זה זה, אז יכול להיות שאתה צודק. בשביל זה נחשב נס. הבנתי. אז אם בן אדם מת מבחינה רפואית, אתה יודע מה זה אדם טרפה? כשיש אדם טרפה, פירושו של דבר שיש לו מחלה מהסוגים האלה והוא נהיה טרפה במצב שלא יכול יותר להתקן, אין שום סיבה בעולם שיעלם הסרטן, ייעלם, לא שדיכאו אותו עם כימותרפיה, ייעלם בפרק זמן קצר, והכבד לבד יתחיל לחיות. כשקיבלו כבר הפניה להשתלת כבד דחוף. הילד הזה, כשראית שהוא יוצא ומלקק שם משהו, 11 ילדים באותו שבוע שהוא עזב מתו מאותו דבר, באותה מחלקה. לא יוצאים מזה בחיים. הבנת, מתוק? זה מקרה אחד. תרצה עוד אחד? בבקשה. תן לו את ניסים התותח. אם אתם לא רוצים לגזור את הסערות בסוף ולא רוצים לחזור בתשובה, אז אל תטרחו. אבל אם אתם באמת מתכוונים להשתכנע, אז אני אמשיך איתכם, כי אני רוצה שתזכו. זה לא, אבל אולי זה כן עכשיו. זה לא. אה, גם זה שאני אראה לו? אבל זה שאתה לא יודע. אז בוא נראה את זה. ניתן לך עוד צ'אנס. יאללה. בבקשה. כן, אז ידידינו ודאי אמרו שזה עוד מזל, נכון? מה? תן לו לדבר בבקשה. זה לא נס. זה לא נס, נכון? רק אם תגדל האצבע, נכון? לא, היד. היד. כן, שתצא מהחזרה. ואם תגדל הרגל, נגיד? סבבה, גם. אבל אם תגדל הרגל, אז אתה תוריד את הזה ואתה שם ציצית? כן. אם תגדל הרגל, אז אתה תשים ציצית ואתה חוזר בתשובה הערב? באיזה מובן אתה מתכוון? שתגדל הרגל. שתגדל הרגל. נגיד שהרגל תתארך בעשר סנטים. נגיד בן אדם נולד... לא, מה, לא ככה, לא. נגיד הוא טרח על מוקש, עף על הרגל? כל הרגל. שמעתי. וצמחה מחדש. בקיצור, אתה אומר יותר טוב. אחד, הורידו לו את הראש, קברו את הראש פה, את הזה, ואתה רוצה שהם יתחברו בצ'יק ככה, וזה נס. הבנתי. זה הבלה, זה לא נס. אבל בוא אני אסביר לך. איפה הנס בדיוק פה? זה הרופאים טיפלו בו. בסדר, הם טיפלו בו. עכשיו אני שואל אותך, בן אדם, הרגליים שלו, הוא נולד נכה, נכה מלידה, לא התפתחו לו הרגליים בכלל, בגלל חיידק הפוליו. אז הרגליים שלו הן באורך של היד שלי, מפה לפה, מפה לפה, ככה הן ככה קטנות, כן? ואף פעם לא הלך עליהן. ובן אדם כזה, נגיד, קיבל ממני ברכה, והתארחו לו הרגליים בעשר סנטים. מה אתה אומר על זה? לא קשור לברכה. לא קשור, נכון? אז לא תזכה לראות את זה. אבל יש סרט שקוראים לו עסקה, ושם רואים את זה. מכל מקום הבנתי, תישאר ככה, מותיק, עד שתצטרך לנס. תהיה בריא. כן. שלום, כבוד הרב. שלום. שמי עמית שירה, בת עליזה. אני נשואה, ויש לי ילדה שלומדת בבית יעקב. אני רוצה לקחת על עצמי כיסוי ראש, אבל לא יודעת, יש לי כל מיני מניעות כאלה. אני יצאה רע כנראה יותר מדי, היא מתגברת עליי. אני רוצה לעשות את זה, אני רוצה לקחת על עצמי, אבל לא יודעת מה אני צריכה לעשות באמת בשביל... לפי דעתי את פחת מכיסוי ראש אחד, אבל משלושה אני בטוח שלא תפחדי. אז אני אתן לך שלושה צבעים. ובעזרת השם, אני אתן לך ברכה שילמדו ממך. אני אתן לך ברכה שילמדו ממך. אמן. וישימו גם אחרים. ובזכות זה אני רוצה שתברך אותי לילד. בעזרת השם, בשמחה. תשימי אחד מהצבעים על הראש ואני אברך אותם. יופי, מה שמיר? ימית שירה, בת עליזה. ימית? שירה, בת עליזה. ימית שירה, בת עליזה. תזכי לזרע חי וקיים מהרה. אמן. ברכי שהחיינו. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם. שהחיינו וקיימנו וגיענו. שהחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן. חזק וברוך. כבוד הרב, מה אתה אומר על בני עקיבא? אני אומר שאם הם הולכים כמו רבי עקיבא, זה בסדר, אבל אם הם הולכים כמו עקיבא, לפני שהוא נהיה רבי עקיבא, זה לא בסדר. כבוד הרב, אני רוצה לציין שאני שמחה לראות אותו כאן. אני במשך שנים רבות שומעת אותך באמצעות קלטות, דיסקים ואינטרנט. לדעתי אתה האדם הכי דעתן והכריזמטי שנמצא בארץ בתחום ה... יש לי כמה שאלות לשאול אותך. יש לי כמה שאלות לשאול אותך. הראשונה בהן, ואני מבקשת את סבלנות הקהל, הראשונה היא, מה דעתך על יציאת נשים חרדיות לפרנסת משפחתם בעוד בעליהן נמצאים בישיבה במשך כל שעות היום, וכאשר חובתם על פי דין תורה לזון את נשותיהם ואת ילדיהם, כאשר במציאות הנוכחית של היום יש סכנה, חס וחלילה, של סיטואציות לא נעימות ולא נוחות, שכן כבוד בת מלך פנימה, מה דעתו על הנושא הזה? כבר עניתי על זה באחת ההרצאות האחרונות, אבל אני אחזור בקצרה. כן? תמרכז אותי בבקשה עם המצלמה. ובכן, נשים שהחליטו להינשא לאברך או לבן תורה, או חוזר בתשובה שהחליט ללמוד, והסכימו ביניהם שהבעל ישב וילמד, והאישה תצא לפרנס את הבית, קודם כל בתנאים, כמובן, שההלכה מתירה, שאין תערובת גברים ונשים ולא במקומות כאלה שהם פרוצים וכאלה, אם זה עם שמירת גדרי הצניעות וכו', זו מצווה גדולה מאוד, והגמרא אומרת, נשים, במה היא זכיין? במה הן יזכו לתחיית המתים? אז כתוב שנשים בעצם לא צריכות לקום בתחיית המתים, משום שמי יכול לקום בתחיית המתים? רק מי שהוא למד תורה. לכן יש שאלה גם על עמי הארץ. עמי הארץ, איך הם יקומו בתחיית המתים? אז הגמרא מסבירה שאם עם הארץ הוא משיא את ביתו לתלמיד חכם, אז יש לו שותפות בתורה שלו, כיוון שהתלמיד החכם יושב ולומד, והבת שהוא הסכים להשיא אותה לתלמיד חכם ולא לעורך דין, אז ממילא היא תזון את בעלה והיא תדאג שהוא יוכל ללמוד. בזה שהוא מוכן לתת את ביתו לתלמיד חכם, הוא יהיה שותף גם בתורה, ובזכות זה הוא יקום בתחיית המתים, כי רק טל תורה מחיה את המתים. מי שאין לו טל תורה, אפילו שהוא צדיק, לא יקום בתחיית המתים. ומי שעושה פרקמטיה עם תלמידי חכמים, פירושו של דבר שהוא מסתחרר איתם ודואג לעשות שחורה איתם דווקא וקודם לאחרים, בשביל שהם יוכלו להתפרנס בנקל ולא להפסיד את הזמן שיכולים ללמוד. אדם כזה גם כן זוכה לקום בתחיית המתים, אפילו שהוא עם הארץ. והשלישי זה מי שמטיל מלאי לכיסם של תלמידי חכמים. אדם שמחזיק תלמידי חכמים, שילמדו תורה בכוללים או באופן כללי. יששכר וזבולון זוכה גם כן, אפילו שהוא עם הארץ, לקום בתחיית המתים. שואלת הגמרא, נשים במה היא זכיין? הרי נשים לא לומדות תורה, אז במה יזכו לקום בתחיית המתים? אז כתוב, בזה שממתינות לבעליהם עד שישובו מבית המדרש, ובזה ששולחות את בניהן ללמוד תורה. אז הן שותפות בתורה של הבעל וזה. אישה שיוצאת לעבוד לפרנסת הבית על מנת שבעלה יוכל ללמוד, כמו רחל, אשתו של רבי עקיבא, שאפשרה לו ללכת 24 שנים רצופות, שילמד תורה, והיא זכתה, מה זכתה? שבעלה נהיה רבן של כל בני ישראל. שכשרבי עקיבא חזר עם 24,000 תנאים קדושים, שהיו תלמידיו, כגון רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר בעל הנס ועוד, 24,000 תלמידים כאלה, שהקטן שבהם חיי מתים, זה היה בזכות הרצון של רחל, אשתו של רבי עקיבא, שילך ללמוד, והמתינה לו 24 שנים. ואז כשהוא חזר, והיא ניסתה להידחף שם איפה שכולם, כשהוא הגיע, כל העולם יצא לקראתו, אז ניסו להסיטה ולומר לה, גברת, אי אפשר להיכנס פה, זה גברים. ורבי עקיבא הבחין בה, אז הוא סימן בידיו ככה שיזוזו הצידה, וכולם זזו, וראו אישה שעומדת שם, והוא מתקרב אליה, עוצר לידה, כולם, הנשימה נעתקת להם, מה קורה פה? וגדול הדור עומד מול אישה, והוא אומר לכולם, כל התורה שלי ושלכם, שלה היא. זה השכר של אישה שמוכנה שבעלה ילך ללמוד. הבנת? הבנתי, אבל אני רוצה לשאול אותך בעמדה הזאת של הקצבאות, האם אתה בעד זה שהתלמידי האברכים יקבלו את הקצבאות מהמדינה? מה פירוש? אם יש קצבאות לכל מיני אנשים אחרים, כגון סטודנטים ואחרים שמקבלים כל מיני קצבאות בשמות אחרים, לאו דווקא קצבאות, מלגות וכל מיני שמות שיודעים לייפייף אותם בשביל שהם יעברו לפי הלקסיקון, כי כשאני מדבר זה תעמולה, אבל כשאומרים את הדברים שלי האחרים זה נקרא הסברה. זה תלוי, יש לקסיקון לאנשי התקשורת או התשקורת שיודעים איך להעביר את המסרים שיהיו שליליים או חיוביים. אז אם נותנים, אז ודאי שייתנו, למה לא? ואם המדינה היה לה שכל, אין לה, כי אין מי שיש לו שכל. אם היה לה שכל, הם היו יודעים שמחזיקי העולם, לא העם היהודי, מחזיקי העולם זה לומדי התורה, שאם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים. בארץ לא שמתי, כל הבריאה קיימת בזכות לומדי התורה. אז ממילא הקדוש ברוך הוא, מה שחשוב לו מכל העולם הזה, זה לא מיליארד וחצי סינים, זה לא מיליארד תשע מאות אלף מוסלמים. הם יכולים לצעוק מהבוקר עד הערב אללה וכבר אללה וכבר. זה לא עוזר. הוא רוצה ארבע אמות של הלכה. מאז שחרב הבית, אין לו אלא ארבע אמות של הלכה. אם הגויים היו יודעים מה שאני אמרתי עכשיו, כך כתוב בגמרא, היו מפקידים שני שומרים על כל בן תורה שלא יזוז מהתורה, שיהיה בטוח שהעולם יתקיים. כי כל מה שהעולם זוכה זה בזכות ישראל. אז ממילא, ודאי שאם אפשר לעזור ולסייע, אם אישה קונה עולם הבא כל כך גדול מזה שהיא משקיעה את שעות חייה בשביל לפרנס את האברך, את בעלה, אם המדינה שיש לה משאבי ענק יכולה לתת את הפרוטות הנוספות, מדובר ב-400 שקלים, 600 שקלים, קשקושים, אם היו נותנים את זה, הייתה להם זכות. למה אני לא לוקח מהמדינה כסף, את יודעת? שלא תהיה להם זכות. כי אם אני אתן להם להיות שותפים עם מה שאני עושה, יהיו להם זכויות בלי סוף. ואז הם לא ירדו אף פעם מהשלטון, והם ימשיכו לעשות את העם שלנו יותר חילוני. אז כדי שהם לא יצליחו בזה, אז אני לא משתף אותם. הבנת? כן. עכשיו אני רוצה לבקש מכבוד הרב עצה אישית. אני רווקה, ואני חששתי כל חיי להינשא בגלל המציאות שחששתי מהממסד הרבני. ואם היה פה דין תורה וסנהדרין, לא הייתי חוששת להינשא. כיצד אני יכולה להתמודד עם הנושא הזה שאני חוששת להינשא? את עצתו של הרב אני מבקשת. לא הבנתי מה החשש. אם תתחתני, מה יכול לקרות? החשש הוא שההיכרות שלי את הממסד הרבני באופן משפחתי ובאופן זה שיש לי גם כן אח עורך דין שהוא אדם דתי וחזק. וממה שחוויתי בתוך המשפחה של אחיות שלי שעוכבו הרבה שנים, הושפעתי מכך שחששתי להינשא לגבר, ועדיין זה משפיע עליי, הפחד להינשא ושיהיו צרות של גירושים שאני לא מוכנה לעבור אותן. כיצד הרב יכול להשיא לי עצה להתמודד עם הפחד? תראי, לעבור את הרווקות ולהיות לבד זה חשש קצת יותר גדול. הסכנות יותר גדולות, ואף אחד לא מבטיח לך חיים שלווים וכו'. לחיות באיסור זה גם אסור. להתחתן צריך פשוט מאוד ל... לבחור את המועמד המתאים, ומראש לדעות שצריכים בחיים גם לוותר. אבל אם החיים הם דווקא, כל אחד רוצה לקחת מהשני, אז פה מתחיל הבלגן. אבל אם כל אחד ירצה לתת לשני, אז לא יהיה בלגן. אם מסכמים, אני נותן, את נותנת, זו המטרה, רק לתת. אפילו אם לא מקבלים, יהיה שלום לעולם. אם תני לי ואחר כך אני, או תן לי ואחר כך אני, פה יתחיל הבלגן. כל אחד יתחיל לשמור על עצמו. אבל איך את מסתדרת עם עבודה? גם בעבודה יש אנשים כאלה ואחרים. ואיך תסתדרי בעסקים? יש גם דברים כאלה ואחרים. בכל תחום שתסתובבי יש דברים לא טובים. אבל הזיווגים הם קשים יותר מאשר נושא עבודה. שום דבר לא קשה אם הולכים בדרך שאמרתי. אם הולכים על מנת לתת, אין שום בעיה. אם הולכים על מנת לקבל, שם מתחילה הבעיה. פשוט מאוד רציתי שפשוט תתמקד יותר בעניין הזה של האם אתה שלם עם התנהלותו של הממסד הרבני בארץ ישראל. אני לא שלם עם שום דבר עד שיבוא משיח צדקנו. אני לא רוצה לקחת את כל הזמן. אני פשוט אודה לך, ואם תהיה אפשרות להמשיך לשאול שאלות בהמשך, אז אני אשאל עוד שאלה. טוב, אני אשמח לשמוע שהתחתנת. תהיה בריאה הביאה מגילה פה. לא נורא. כן, שאלה נוספת. מה קרה? כבוד הרב, אני מאוד סקרנית אם תהיה מלחמה. חייבת להיות מלחמה. חייב? חייבת, לא חייבת. אתה צריך להתכונן. נכון. יש תאריך? תאריך יש, רק אני לא יודע. תגידי, כבר השגת את המסכות אב״ך? לא, עוד לא. בשביל זה אני שואלת אותך. אז אני הבאתי לך משהו אחר שיעזור לך. מה זה? כיסוי ראש. זה נגד אב״ך. הנה, תהיה לך הגנה עכשיו. תודה, כבוד הרב. אם הטילים רואים את זה על הראש שלך עם סמל של שופר, הם עוברים מעלייך. כן? כן. יפה. יפה מאוד, יפה מאוד נראה לי שאת כל החיים שלך הלכת ככה מה מסכת אבא? מה מסכת אבא? כן, נראה שכל החיים שלך הלכת ככה, ממש את יודעת צ'יק צ'ק לסדר את זה. יפה מאוד. השם ישמור עלייך, שלא יקרה לך כלום. תודה, כבוד הרב, תודה. כן. שאלה נוספת. כן. אני איבדתי את הראייה לפני שנתיים וחצי באופן פתאומי, והייתי אצל כל הרופאים, ואף אחד לא יודע מה יש לי, ולכן גם לא מטפלים בי, ורציתי לדעת, אולי אתה יכול להציע לי משהו. את לא רואה היום בכלל? בעין ימין אני לא רואה כלום, ובעין שמאל אני רואה צללים, אור וצל. הבנתי. את נשואה? כן. את תהיי מוכנה ללכת בצניעות גמורה? כיסוי ראש, גרביים, שרוולים, שמאלות, חצאיות. אבל רק בצניעות, רק בצניעות גמורה. כיסוי ראש. בשבת כבר נהיה. לא בשבת, כל הזמן. מה זה נשואה טרייה? לא שמעתי על דבר כזה. מהרגע שהיא נשואה, היא צריכה לשים כיסוי ראש. מהרגע שהיא טרייה ביותר. כדאי לך, אחר כך תוכלי לראות את הכיסוי ראש. אני אוכל לראות את בעלי. גם טוב, אבל קודם כל תראי את הכיסוי ראש. בעזרת השם. מוכנה? בלי משחקים, אבל קבוע. אני אנסה. אני אנסה. מה יש לנסות? מה יש לנסות? כן, יש קודם דברים, לפני כן. כל דבר אתה מוכן, ואנחנו לא... הרב, היא חושבת שהיא מסכימה. לא, היא חושבת שזה לא מספיק לי. היא תתחיל בשבת. זה לא מועיל לי. מה אני? הרב ידבר איתה. את רוצה, תחשיבי, תגידי לי אחר כך, אני אמתין. היא תוכל לפגוש אותך באופן אישי בחוץ? אין צורך, היא תמתין. תחשיבי ואנחנו... נמשיך אחר כך, כן שאלה, תודה רבה, כן, ערב טוב הרבה, ערב טוב אני רוצה לפנות לבחורה ששמענו אותה עכשיו הערב ככה לגבי ההתלבטות שלה שהיא חייבת לקחת מה שהרב אמר כי מניסיון אישי, שאני מכיר את הרב עשרים שנים, עוד מזמן שהייתי בארצות הברית המילה של הרב, אם הרב מוציא את המילים מהפה שלו, כמו שהרב דיבר, המוציא יקר מזולל, כך הרב הסביר, הקדוש ברוך הוא אומר, כיפי תהיה, הקדוש ברוך הוא לא שובר את המילה של הרב, לא ישבור אותה גם אם זה ייקח חודש, חודשיים, שנה. הרב, לפני פחות משנה, שמונה חודשים בערך בחולון, פניתי לרב ואמרתי לרב שאני נשוי, חזרתי מארצות הברית, הכרתי את הרב גם כן במיאמי, אני ממייאמי פלורידה, ואמרתי לרב שאין לי ילדים ואנחנו בטיפולים וגם בגיל לא צעיר. והרב ביקש, אם זכור לרב, שאני אנקוט מספר של אנציקלופדיות לתרום, אבל תנקוט מספר, אמרת, הרב אמר, מספר גדול, משהו מוגזם. ואני חשבתי והתלבטתי, ובסופו של דבר נקטתי במספר 100, והרב אמר בדיוק זה מה שחשבתי, הרב הזה זוכר. והרב עוד הוסיף ואמר, בלי טיפולים. בלי טיפולים. ערך הילדים, בלי טיפולים. רבותי, אני מכיר את הרב כבר 20 שנים, וגם יצא לי לבקר בבית הרב לפני 20 שנים בערך. אני אומר לכם, המילים שהרב יוצא מהפה, הוא אמר, בלי טיפולים. ותרמנו את 100 האנציקלופדיות, הסכום היה 10,000 שקלים. למחרת בבוקר שילמנו את זה, עברו עשרה חודשים, שנה, כלום, שום דבר לא קרה. התחילו להיות התלבטויות, והרב אמר, בלי טיפולים. ובכל זאת המשכנו עם הטיפולים, והטיפולים לא הועילו. לא הועילו בשום פנים ואופן. ושוב פעם נפגשתי עם הרב בעוד הרצאה באור-עקיבא. הרב ברך שוב פעם. פעם נוספת הרב הגיע לאור-עקיבא, זה היה לפני חודשיים בערך, אם הרב זוכר. פניתי שוב פעם לרב, אמרתי, הרב, כמעט סיימנו לשלם את כל התשלומים. ומה קורה? אין ילדים, אין שום דבר כבר. האישה מתחילה, הביטחון קצת מתערער, אבל אמרתי, אני מאמין בכוח שלו, כי זה לא יכול להיות. הרב מראה ניסים, רואים את הניסים, face to face, רואים את זה לייף. והרב בירך שוב פעם, והרב גם אמר, לאור הסקרים שהארגון... ממה שחולק לציבור, לפחות 40% השפיעו מהאנציקלופדיות. אז ילדים ברוחני, יש לך. מה שאתה מתכוון, אלה היו מילים של הרב. אתה רוצה ילדים שיסתובבו אצלך בבית, זה גם יבוא סבלנות. ובכל זאת המשכנו עם הטיפולים. אבל הקדוש ברוך הוא, תקשיבו היטב, שומע את מוצא פיו של הרב. מה הרב אמר? בלי טיפולים. והרב בירך שוב פעם, וכל הקהל הנאמן. ואשתי, מה זה, שילמנו, מה קורה? נו, אתה, מה קורה? אתה כל כך עשית נעימה של הרב אמנון יצחק? אמרתי לה, כן, וקשה לי לקבל שמישהו לא מקבל את דבריו של הרב. ושוב פעם ממשיכים עם הטיפולים, למרות שהרב אמר, ללא טיפולים. וממשיכים טיפול אחרון. האישה שוב פעם ממשיכה, ואני מתנגד לזה לאורך כל הדרך. לא רוצה, כי הרב אמר, בלי טיפולים. והמילים האלה חקוקות, כי כתוב, אז זוהר הקדוש אומר שהאדם שמזכה את הרבים, הדמות שלו חקוקה לפני הקדוש ברוך הוא. מביאים את הדמות שלו והוא מסתכל עליה. הדמות של הרב היא חקוקה לפני כריסא הכבוד. שיהיה לכם ברור, ואני אומר לעצמי, זה לא יכול להיות, אם הרב אמר, זה יקרה. והמשכנו עם הטיפולים. למרות שאנחנו המשכנו עם קשיות העורף, המשכנו עם הטיפולים לטיפול האחרון, הרב, אנחנו ממשיכים, עושים בדיקות, מעקבים, מעקב של זקיקים, יום-יום עם כל המכשור החדשני, שזה אולטרסאונד ובדיקות דם, ורואים זקיקים, ניגשים לשאיבה, מגיעים להרדמה, מרדימים את האשה, בסוף האשה מפרואה יוצאת ואומרת, לא, מצערת, אני לא חוזרת, כי לא שאבו כלום, הטיפול התפספס. זאת אומרת, הרופא אמר, הפרופסור שעבר הביעוץ, וזהו, זה התפספס. וזה היה ממש לפני פסח, עכשיו, הפסח הזה ערב. ואמרנו, וואו, איך זה יכול להיות? עוקבים עם המכשור החדשני, יום אחרי יום, יום אחרי יום, ואומרים, בואו לשבע. הנה, יש רואים שני זקקים, יש שאיבה, וזהו, זה. נכנסת להרדמה, אומרים לו, התפספס, התפספס, המיוצלת פוספס. טוב, אז אשתי יוצאת, מתחילה לפקוד, הפרופסור אומר, טוב, תיכנסו אלי לחדר. ניגשים, אומר, תשמעו, זה קורה, זה יכול לקרות אפילו שעה לפני, יכולים לראות, אבל איך זה ייתכן דבר כזה? בהתחלה התמרדתי ואמרתי, מה, אנחנו נתבע אותם, איך זה יכול להיות? אנחנו עושים טעות כזאת, איומה. והתחילה לבכור את כל הסבל של הזריקות והטיפולים, זה נורא ואיום. אבל עצם זה שאנחנו מספרים את הסיפור הזה, והקב' מגלגל את זה על ידי או על ידי כל אחד אחר, אנחנו מקדשים שם שמים ברבים, כי רואים אותנו בכל העולם עכשיו, וזה יחזק את הבחורה פה. אז עברנו את הייסורים האלה, ואומרים, אין כלום, אין, זהו, יפספס. והפרופסור בעצמו אומר, תשמעו, תתפללו, והלוואי ויקרה נס, אני לא יודע, תמשיכו אותי לי. הרב אמר, המילים שלו באופן טבעי, בלי טיפולים. והקדוש ברוך הוא סובב שזה יהיה באופן טבעי, והיום, היום, בדיוק אמרתי לאשתי, יהיה נס, חייב להיות, זה נס של יציאת מצרים, נוראה מישראל, אמרנו את יציאת מצרים, נס של פסח, וזה יקרה, וישתבר ויתעלה שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, עשה לי נס בפסח לפני שש שנים בדיוק, כשבארצות הברית הייתי אמור להיכנס למאסר עולם, והשתחררתי דרך נס אחרי שישבתי שנתיים במאסר, יצאתי בדרך נס ועליתי לארץ, והרב היה בפלורידה, באלנדדל, ובירך אותי. יצאתי בנס, הגעתי בנס לארץ, נמצאתי במאסר עולם, הנס הזה נעשה לי בפסח, והיום התבשרנו שאשתי בהיריון. ארצתי טבעית כי הרב אמר את המילים שלו הקדושות שיוצא מבטא קדוש בלי טיפולים ואף על פי שלא שמענו, כי בכל זאת היה קשה להגיד עוקב בלי טיפולים בגלל עקב הגיל, ובכל זאת הרב אמר, ללא טיפולים והמילים התקיימו כי הפה שלו כפה הקדוש ברוך הוא. זה הכוח של הרב. ללא טיפולים על אף האולטרסם וכל המכשור הטכנולוגי הכי מתקדם, הם פספסו, אבל המילים של הרב לא התבססו, הם נחקקו, והמילים האלה התקיימו היום, ואני רוצה בהזדמנות זו, קודם כל שהאישה תיקח עליה את הכיסוי ראש, כי אני אומר לה, בתור ספר לשעבר שהתעסק בספרות נשים בפלורידה, היופי של האישה, ואמרתי את זה גם לאשתי, פורץ כל גדר וגבול בעצם מזה שהיא נחוצה, שהיא לוקחת את הכיסוי ראש, זה דבר ראשון. דבר שני, כבוד הרב, הפה שלך, הקדוש, אתה הצדיק שלנו. אני רוצה, בבקשה, שתברר בהזדמנות זו את אשתי, כי פעמיים בעבר היא ירתה, מה אשמה? מה אשמה? כבוד הרב, מחילה, היא ירתה, שמעתי מה אשמה, מה אשמה? לא בת שרה. שהירון הזה יתקיים, והרב יהיה סנדה, כי הרב היה סנדה בברית של האחות שלי, היא ביקשה ברכה מהרב לפני ארבע שנים, והרב בירך את האחות שלי ונולד לה בן בבני ברק, והרב היה סנדה. אז אני רוצה שהרב יהיה סנדה. לאה בת שרה, שהארון הזה יתקיים ויהיה בן זכר, צדיק, כמו הרב. שהרב יקזור, כי הרב דיבר כל הערב על צדיק גוזר, והקדוש ברוך הוא מקיים, וכל עת בריאה נשמעת לו. אז בבקשה, כבוד הרב, אני אוהב אותך. לאה בת שרה, השם ישלים את ההיריון תקין. תלד בשעה טובה ומוצלחת, אמן, קטרנגולת, אמן, בן זכר צדיק יותר ממני, אמן! שאלה חשובה, מה זה? אתה מבסוט, אה? אני אעמוד שתראה אותי טוב. כן. כבוד הרב, יש סוג שרוצים להתחתן והוא יותר קטן ממנה, היא בת 24 והוא בן 20, הם חושבים להתחתן. זה הולך? אפשר להתחתן? זה נוסע. זה נוסע, זה רץ. תשמעי. שילכו אצל הרב קנייבסקי ברחוב רשבם 23 בני ברק וישאלו את פיו. מה שיאמר להם, שיעשו. חייב לשאול אותו. אם את רוצה שזה יצליח, אז שישאלו אותו. תודה רבה, כבוד הרב. בהצלחה. למה? כן. בסדר. שלום, כבוד הרב. אני חייבת לנצל את השעת הרצון מהסיפור. אני אומרת שהסיפור מאוד מרגש. אני רואה את ההרצאות שלך כבר כמה שנים באינטרנט ואני חייבת לנצל את השעת הרצון. יש לי כמה בקשות. אבל יש לי גם שאלה לפני, היו לי עוד כמה, אבל בעקבות השאלה בעצם על תחיית המתים, אתה הסברת שנשים, בעצם רק טל תורה למי שיש, אז קם בתחיית המתים. אני יודעת, למשל, שאישה, כל המצוות שאישה מקיימת כשמגדלת ילדים ודואגת להם, כל דאגה שלה לילד והאכלה שלהם והגידול שלהם בכלל, זה בעצם איזשהו, בעצם לעשות את מה שכתוב בתורה. זה לא מסב תורה? אם הם לומדים תורה, כן. רק אם לומדים תורה? אם זה לגדל אותם שיהיו שחקני כדורגל, זה לא מה שהתורה אמרה. התורה אמרה, והגידה בו יומם ולילה, לגדל ילדים, גם הלוויה מגדלת גורים, גם החתולה מגדלת גורים, אבל לגדל זה עניין טבעי עם ההיא שמגדלים. לקיים את רצון הבורא זה מה שהוא רוצה בדיוק. איך לגדל ילדים ולמה לגדל אותם. כל השקעה בזה תניב את הפירות שאמרנו. ומה לגבי ילדות קטנות שעוד לא נישאו ואין להן בעל לשלוח, לעזור לו בלימוד תורה? ילדות קטנות הן עוד לא חייבות במצוות, אבל מרגע שהן יהיו חייבות במצוות, כל מצווה שהן יעשו לקיום התורה, דהיינו, גם אם הם לא יפריעו לאבא ללמוד תורה. כתוב שילדים קטנים שמפריעים להורים ללמוד תורה, הם נענשים ויכולים למות. הגמרא אומרת בשבת שילדים קטנים שמפריעים להוריהם ללמוד תורה להורים, לגברים, אז זה יכול לחייב אפילו מיטת ילדים קטנים. זאת אומרת, עצם זה זה כבר עניין. כמה שאפשר לעזור לכל דבר שבתורה. גם נשים שהן עוזרות, נגיד, בשטיפת בתי כנסת או בתי מדרש, או הכנות ועזרה ללומדים, גם זה נחשב. הקמת שיעורי תורה בבית או לאחרים, או סיוע בזה, זה גם תורה. כל דבר שיעזור ללימוד התורה, בין של הקרובים בין של הרחוקים, הרי זו שותפות בתורה וקיום העולם כולו. כבוד השר, אני רוצה לשאול שאלה. כבר, כבר, כבר. אז כמו שאתה אומר, בעצם, השאלה שלי, אני שואלת כדי להבין, ילדים קטנים, בנות קטנות שבעצם בעבר מתו, ילדים קטנים שנפטרו לפני גיל חיוב מצוות הם ממילא גלגולים, וממילא הם באו רק לתקן ולהשלים מה שהיה חסר להם, ולכן אין זה מורה אם הם יזכו או לא. אם הם השלימו את התיקון, אז מן הסתם כבר זיכו אותם גם בזה. ואם באחד הגלגולים כן יש לימוד תורה, אז כן אותה נשמה תקום בתחילת החיים? הוא שאמרתי, כשמביאים בגלגול זה להשלמות. אז לכן, אם הם נפטרו כשהם קטנים, מן הסתם כבר השלימו את מה שצריכים. תודה רבה. יש לי עוד שאלה קטנה. קראתי באתר, אני חושבת, אם אני לא טועה, שזה באתר שלך, את העניין שביפן הכניסו לתוכנית הלימודים את ה... בקוריאה לומדים שם מיליונים, מיליונים, מיליונים קוריאנים לומדים גמרא. כן, ורציתי, זה עניין אותי. זה לא אצלי כתוב. אני לקחתי את זה מאתר חילוני, ששם זה התפרסם. כן. עכשיו, חשבתי על זה, וזה עניין אותי. האם בעצם זה מה שכתוב שבאחרית הימים עמי הארצות בעצם יתקרבו, יכירו את הקדוש ברוך הוא, או שזה איזשהו משהו ש... לא, עוד לא. מה שידעו למקטנם ועד גדולם את השם זה באחרית הימים, אחרי גילויו של מלך המשיח. בסדר. עכשיו, יש לי בקשה, כבוד הרב. לפני איזה שלוש שנים בערך היית בהרצאה בחדרה. אני הייתי בהרצאה, אבל לא ביקשתי. דיברת על זה שאתם חברה קדישא. נכון, אנחנו חברה קדישא. כן. ואני, מאז, בכל התפילות שלי והבקשות שלי, מבקשת שבעלי יחזור בתשובה. עכשיו, באמת, זה עץ הרצון, אני מרגישה ממש... תגידי לי מה שמו. יואל בן רומיה, והוא תימני. יואל בן רומיה, השם יחזירהו בתשובה שלמה מהרה. אמן. אמן. ויש לי שאלה, אני צריכה אולי ללמוד משהו, כי זה ממש... תלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה כל יום. במשך שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים. בסדר. ויש לי בקשה גדולה מאוד. יש פה, הבאתי את הבן שלי, בן עוד מעט 16, וחבר שלו, שחבר שלו מתחזק מאוד, הוא מבואס קצת, כי הוא הפסיד היום את חצי גמר, והוא בא להרצאה וכל זאת, החבר של הבן, כל הכבוד לו, לידור. ובר, אני מבקשת מהרב, הם רחוקים, הוא, בר, לא קרוב כל כך לתורה. הייתי מבקשת, אם אפשר, גם לתת להם איזה ככה משהו כזה שיגן עליהם, כמו שאתה מחלק. ציצית, ציצית. כן, כזה. ואם אפשר, בבקשה, אולי או לדבר איתו או לתת ברכה. תן לו ברכה ותן לו ציצית, ולדבר איתו בהזדמנות נוספת, שיבואו לפה, בבקשה. אשריכם, הגמר נגמר ואתם מתחילים. רגע, הנה אני אתן לכם גם טיפות. בבקשה, מה השמות רק שלכם? לידור בן, מרים, בר בן, תרזה? ארזה, השם יזכה אתכם לשוב בתשובה שלמה מהרה, בהצלחה, וישמור עליכם. שניכם צריכים להחליף את השמות. איך השם? עמנואל זה שם, עמנואל זה שם. ואתה? רק בר? בר זה צריך להחליף. אם תרצה לדעת למה להחליף, בחוב רשב פעם 23, הרב קנייבסקי, אחרי הצהריים. מה שיגיד לך הצדיק הזה, תעשה, תהיה לך הצלחה כל החיים. כבוד הרב, הרבנית קנייבסקי הציעה לי לקרוא לו ברוך. ברוך, שיהיה ברוך תמיד. אוקיי, לקרוא לו? לבר ברוך זה נפלא מאוד. טוב, תודה רבה. כן, בבקשה. כבוד הרב, שלום. איפה זה? כן. אני אישה מתפללת. את אישה שמתפללת, כן. זה לא עובד אבל. עובד, עובד. אני אישה שמתפללת וקוראת תהילים מיום ראשון עד יום שבת, אבל קשה לי לשים כיסוי ראש. לא קשה. שלח, את פשוט החלטת שבינתיים לא. כן, נכון. אני אגיד לך. ונתגלו לי הרבה ניסים בחלומות שלי. אני אגלה לך סוד, מרגע שתשימי כיסוי ראש, את תראי לובן בחיים שלך. זה אני מבטיח לך. והנה אני נותן לך בהתאם מטפחת לבנה. את רואה? בבקשה. עד אליי, ראית? שימי על הראש עכשיו ואני אתן לך ברכה. כבוד הרב, למה אני שחור ואי לבן? כי הבגדים שלך שחורים, שזה יתאים. אה, לא, אני גם באבל. אז הנה אני אביא לך גם בז' וגם אבא. לא, אני באבל, אני באבל. אימא שלי נפטרה. הנה, כחי, שיהיה לך לימות החול. תודה רבה, כבודו. שימי על הראש, אני אתן לך ברכה. יפה. אני רואה שכולם יודעות לשים כיסוי ראש. מדהים. מדהים, מדהים, מדהים, מדהים. מה שמך, אביבה בת אסתר? השם יזכה אותך לבריאות איתנה, להצלחה, וילבין כל עוונותייך ותשכיל להצלחה במעשי הדרך תמיד. כן. תן לגברת פה שאמרה שהיא לא רואה בעיניים בינתיים. כן. אני מוכנה לשים את הכיסוי ראש. קבוע אבל. תמיד כדאי. אמן. רגע, שהיא תשים קודם. נשים לה קודם. רגע. כן, תני לה לברך. ברוך אתה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. מה השם? מה השם? איריס בת מרים. השם יפקח את עיניה מהרה, אמן. בזכות שסגרה את שערותיה, אמן. אמן. שיהיה לך בשורות טובות. ותזכה לזרע חי וקיים מהרה. אמן. כבוד הרב, אני אישה שאוהבת ללמוד ולהתעמק בנושאים רבים, ביניהם ביהדות. האם מותר לי ללמוד גמרא? כי אני משתוקקת מאוד ללמוד גמרא. אם תתחזרי עוד פעם בגלגול של גבר, אז תוכלי. בינתיים לא. עוד שאלה? האם מותר לאישה לעלות לתורה על פי דין תורה? לא. עוד שאלה? מהו המעמד של אישה רווקה שהביאה בהסכם וקשר אהבה ילד ללא קידושין? ואני אציין שהבעילה הייתה לצורך פרייה וריבייה. עבירה חמורה, אבל הילד הזה הוא ילד יהודי. זה ברור לי. עכשיו, אני רוצה לציין בפניך שאבי זל, תלמיד חכם, לא זל, זיכרונו לברכה. אבי, זיכרונו לברכה, יוסף עמרן, תלמיד חכם וצדיק, נפטר לפני 18 שנה, וכל שבוע בשנים האלה אני חולמת עליו שמדבר איתי בסיטואציות שונות. מה המשמעות? אני מנסה למצוא משמעויות. אני רוצה לשמוע אותך באופן כללי או פרטני לגבי זה. הוא מחכה שתחזרי בתשובה גמורה מהרה, ושיהיה לו המשך על ידי זה שתנשאי כדת משה בישראל. אפשר להמשיך? זה חשוב לי. הם רוצים אבל גם... זה חשוב מאוד, וזה הסוף. סוף, יאללה, סוף. אני חונכתי במסגרת חינוך דתי. אני מבית תימני מובהק. עד גיל 13 הייתי דתייה אדוקה. אחר כך התעוררו בי שאלות. אני יהודייה, כי קברו עליי זאת כאקסיומה, וקיבלתי זאת כעובדה מוגמרת ללא כל שאלה. העניין הוא... שיכולתי להיוולד גם בדת אחרת. שאלתי שאלות, הייתי בהרצאות, התעמקתי מאוד בספרי אמונה, והספק הלך והתגבר. ומאז אני חיה כאישה שרק מצוות שבין אדם לחברו הם נר לרגליי, מבחינת ואהבת לרעך כמוך, וכל מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. ובעניין האמונה החלטתי שהתשובה היא שאין לי תשובה מוחלטת, ואני חיה בשאלה לגבי אמונה, ללא חשש, לא ממוות ולא משום דבר אחר. מה דעתו של הרב? כמו שאמרתי בתשובה הקודמת, סבא יוסף, אבא יוסף עמרן, מחכה שהבת שלו תחזור בתשובה מהרה. עוד דבר אחד, לגבי איך משכנעים יהודים בחמש דקות לחזור בתשובה? יש לי אנציקלופדיה. לא, אני רוצה, סליחה, כבוד הרב, אני רוצה לציין שראיתי סרטון שבו ציינת שיש אפשרות של 50% שיש הקדוש ברוך הוא, ויש 50% שאין, חס וחלילה. מה לבן אדם להפסיד אלא ירוויח אם ייאמר 50% על קיום מצוות ועל אמונה בקדוש ברוך הוא? השאלה שלי היא כיצד קבעת את הנחת היסוד מראש של 50%? כי הרי יש הרבה אפשרויות ביקום. טוב, זו הייתה השאלה האחרונה. היא לא מאמינה, היא היו. היא מאמינה, היא מאמינה. לא קבעתי שיש סיכוי 50%. קבעתי ש-100% יש הוכחות שהבורא קיים, וניתן להוכיח תוך חמש דקות. אבל אמרתי לכופר והאפיקורוס שהוא טוען שאין כלום מבחינתו, ודאי, ככה הוא טוען, ומצד שני המאמין טוען 100% שאצלו זה ודאי, אי אפשר ששניהם יצדקו, או שיש או שאין. ואי אפשר להכריע מי צודק כרגע, בלי הוכחות. אז הסיכוי כרגע הוא שווה. לכן אמרנו, גם אם הסיכוי שווה ויש 50% שיש הבורא ויש 50% שאין, חלילה, אז רק למאמין יש סיכוי אחרי שהוא נפטר, כי הכופר הולך לאבדון אם אין, ואם יש, הוא הולך לגיהינום. אז בכל מקרה הלך עליו. והמאמין, אם אין, הוא הלך לאבדון, ואם יש, הוא הלך לגן עדן. אז עדיף להיות מאמין, גם אם אין נוכחות. זה מה שאמרתי, האמנת? אז כדאי לך לצאת לדרך, כי אבא, מור יוסף עמרן, מחכה.