משפט בשמים על קנס בארץ מדוע עזב החפץ חיים את הרבנות הקצב שנתפס שמוכר טריפות

החפץ חיים זכר צדיק לברכה היה לו חתן שקראו לו רבי אהרון הכהן והוא חיפש משרת רבנות והוא חיפש בעיירות מסוימות עד שהוא מצא עיירה מסוימת, אבל לא לקחו אותו למשרה, והוא היה עצב.

אז החפץ חיים זכר צדיק לברכה הרגיע אותו ואמר לו: "אם לא מצאת, סימן שמן השמים לא ייעדו אותך לזאת ואל תצטער על זה. ואני אספר לך למה אני עזבתי את הרבנות. כשהייתי אברך אז הייתי רב כמה שנים ואני עזבתי את הרבנות בסוף בגלל מעשה שהיה". והוא סיפר לו את הסיפור,

אז הוא אומר כך: "כאשר הייתי אברך נשאתי תקופת מה במשרת רבנות, אולם עזבתי אותה בגלל מעשה שהיה. כשתשמע את פרטי המעשה תבין כי לא הפסדת מאומה, רק הסרת עול כבד מעל צווארך. ובכן, בעיירה בה כיהנתי כרב גילו פעם אחת כי אחד הקצבים מוכר טריפות. קראתי לקצב וגערתי בו, אסרתי עליו להמשיך להיות קצב, אולם, לאחר כמה ימים נכנסו אליי אשתו ובני משפחתו, בכו לפניי ואמרוני שהלה חזר בתשובה שלמה ואף הנו מבטיח שלא יחזור עוד לסורו, הוא ביקש שאחזיר לו את פרנסתו ואתיר לו להמשיך ולעסוק במקצועו".

שמעתם?

החפץ חיים זכר צדיק לברכה לא העלים עין מן הידיעה שהוא מאכיל טריפות, קרא לו, גער בו וסילק אותו ממשרתו ואמר לו: "אסור לך יותר למכור!".

מה היה קורה אם היו פוסלים עכשיו מישהו אצלנו ואומרים שהוא מאכיל נבלות וטריפות,

כל החסידים שלו היו צועקים: "מה??? מה אתה בא זה??? מה אתה בא אומר???"

תזכרו את זה רגע.

ואז הוא בא ואמרו שהוא חוזר בתשובה,

אז החפץ חיים זכר צדיק לברכה קרא לבדוק.

"קראתי לקצב ונוכחתי לדעת כי אומנם צדקו בני ביתו והלה התחרט בלב שלם על מעשיו".

אתם רואים?

פעם היו חוזרים בתשובה.

"ועל כן היטלתי עליו קנס למען ישמעו וייראו".

החפץ חיים, אתה אוהב ישראל, קנס? למה אתה נותן לו קנס? הוא כבר חזר בתשובה, כבר בכה, באנו, בכו כולם, רחמנות קצת, בלי קנס, בלי קנס. חוזר בתשובה, מספיק, גם קנס? למה צריך לתת לו קנס? בימינו היו אומרים שהוא משלשל את זה לכיס.

"אז לאחר מכן השבתי אותו על כנו". זהו, חזר למשרתו ולתפקידו. "ועשיתי זאת בדיוק כמו שכתוב בשולחן ערוך". אין הנחות. בדיוק כמו שכתוב בשולחן ערוך.

"והנה חלפו שנים, הקצב נפטר לבית עולמו, אולם באחד הלילות, כאשר למדתי בעזרת נשים שבבית הכנסת המרכזי בעיירה, נרדמתי לפתע, ובחלומי הנה אני רואה שלושה אנשים ופניהם מאירות כשמש וכירח. ברגע הראשון נבהלתי למראה שלושת הדורי הפנים,

אולם הם מיהרו להניח את דעתי ולומר לי כי אל לי לירוא, שלוחים הם מעולם האמת בכדי לברר אצלי פרט מסוים

וכך הם אמרו: "בזמנו, כאשר הטלת קנס על הקצב שמכר טריפות, האם הקנס היה בתורת תשובה או שסתם קנסת אותו מבלי חשבון התשובה שלו? האם זה היה קנס סתם או קנס לשם תשובה?" תיקון, מה שאנחנו רגילים לקרוא היום.

אימצתי את זכרוני ועניתי: "לא. אני קנסתי אותו רק משום שכך כתוב בשולחן ערוך, אבל לא לקחתי בחשבון שעל ידי זה הוא יהיה בעל תשובה".

כך השבתי ומיד לאחר מכן נעלמו שלושת האנשים. סבור הייתי כי בכך הסתיים העניין,

אולם כעבור דקות הנה אנוכי חולם שוב והפעם הופיע הקצב בחלומי ומראהו נורא ואיום. הוא היה שחור כמו הלילה".

החפץ חיים מפחיד כמו אמנון יצחק.

"הוא היה שחור כמו הלילה וכך עמד כשהוא בוכה ותולש שיערותיו.

-        "מה רוצה ממני הרב? הלוא בעקבות דבריו נשלחתי למדור השביעי שבגיהינום, אל שאול תחתית!".

זה אחרי התשובה. זה אחרי הקנס. זה אחרי שהוא בכה והתחרט, אז מה מי שלא התחרט וממשיך למכור, ועוד יוצא נגד אלה שמוכיחים אותו? מה דינו?

-        "וכשהביאו אותי לדין טענו כנגדי שמכרתי טריפות, ואני טענתי: "חזרתי בתשובה!. והראיה – רבי ישראל מאיר הכהן הטיל עליי קנס והשיב אותי על כני". כך טענתי,

אבל הקטגור טען: "שהקנס היה רק לשם קנס ולא לשם תשובה",

ועל כן פסקו בבית דין של מעלה שצריכים לשאול את הרב בעצמו מה היה החשבון שלו כשנתן את הקנס.

על כן באו אליי ושאלו את פי.

אם הייתי אומר שהקנס היה לשם תשובה לא היו שולחים אותי לשאול תחתית,

אבל מאחר והרב השיב כפי שהשיב - אין לי תקווה!".

כך סיים הקצב. התעוררתי מן החלום",

סיים החפץ חיים לחתנו וכשסיים סיכם ואמר: "הנה רואה אתה? מבין אתה? אל תדאג שלא זכית לרבנות. אומנם זכויות רבות כרוכות בתפקיד זה, אולם במקביל אף סיכונים רבים ולא בכדי אמרו רבותינו: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות".

עד כאן המעשה מהחפץ חיים שהובא בספר "הוא היה אומר" שרבי שלום שבדרון זכר צדיק לברכה על פרקי אבות.

רואים שגם מי שנחשב לרב וזכה להיות רב והוא מורה צדק לרבים ומדריך את הרבים, אפילו אם הוא מוכיח אותם ולא מוכיח עד תום, תראו איזה נזק, מוכיח, גורם שהם יחזרו בתשובה אבל לא מסדר את הכל עד תום, תראו מה עונשו,

שמעתם?

כשהרב בן ציון מוצפי, יאריך ימים, כשעשה את הבית דין לזמר ארז יחיאל וביקש שיעשו את זה על הצד הטוב ביותר והסביר לו שאף על פי שאין לנו דיני קנסות היום, אבל כיוון שמי שהופיע במעורב ונקרא "מחטיא הרבים" צריך לעשות "תשובה מעלייתא" ולכן, כיוון שהוא מחטיא הרבים, אז צריך לעשות תשובה ולקבל עליו מלקות סמליים, לא מלקות ממש כדין בית דין של מלקים, אלא באופן סמלי כדי לצאת לכל הדעות, שהתשובה שלו תהיה מלאה ונקיה ברה וזכה ומכאן ולהבא הוא נקי לחלוטין.

תארו לכם, אם היה מגיע לעולם האמת והיו אומרים לו: "יפה, אתה אמרת שאתה חוזר בתשובה ובאמת חזרת ואתה מתחרט על העבר ולעתיד אתה לא עברת, אבל למה לא קיבלת מלקות?"

-        "מה, לא אמרו לי! זה מה שאמרו לי! הוא היה נפטר?"

לפי המעשה של החפץ חיים הוא לא היה נפטר. למה הוא לא היה נפטר, כי החפץ חיים לא התכוון שהקנס יהיה בשביל תשובה, אלא הקנס יהיה לפי שולחן ערוך למען יראו וייראו, ובזה לא הושלמה תשובתו של אותו קצב ובשביל זה הוא נמצא במדור השביעי.

אז לכן המסקנה של החפץ חיים שלא כדאי להיות רב ולכן הוא עזב את הרבנות, כי בתור רב הוא פוסק לאחרים, ואם הוא הקל להם במשהו שהיה ראוי יותר לעשות, הם ייענשו בגינו.

אז מה, עכשיו כשיש רבנים שרוצים להתיר את הזמרים שגדולי ישראל פסקו שאין לשמוע אותם, מי אחר כך ישלם על זה?

לפי החפץ חיים - התשובה ברורה!.