פרשת המקוואות: לאן נעלמו 30 מיליון ש"ח בש"ס?

- - - לא מוגה! - - - 

חסום מכח�, נושא קרוב ללבך,

מקוואות, דבר חשוב?

חשוב.

יש קריטריונים.

אם יש איקס אוכלוסייה שמשתמשת במקווה,

אז בונים מקווה.

ואם זה איקס אנשים, אז בונים מקווה כזה. אם יש וואי אנשים, בונים מקווה כזה.

אז יש סטנדרטים לפי

האוכלוסייה שיש.

תלך לרמת אביב, לא צריך ביקווה. שם אמרת לא משתמש, אולי אחת קטעת.

תראה רבני ברק. אתה צריך הרבה מקוואות, נכון?

צריך גם מקווה לגברים. ידעתם שיש מקווה לגברים גם?

עכשיו,

אריה דרעי סגר עם אהוד ברק.

אהוד ברק היה ראש הממשלה, ההפקה הקואליציונית. אתה רוצה ששוו תהיה בפנים?

כן. בהפקה הקואליציוני אני רוצה 100 מיליון שקל למקוואות.

פשוט.

משהו רע בזה?

לגיטימי.

מה הבעיה?

באותה נקודה, גם אם תמלא את כל הארץ

במקוואות לפי הקריטריונים,

לא תוכל להוציא 100 מיליון שקל.

טוב.

עכשיו עשו מכרז.

עשו מכרז

בין

ניגשו חמש מצים, חמישה מצים.

אריה דרעי, אריה דרעי, אריה דרעי, אריה דרעי ואריה דרעי.

רק שתאמינו, קודם כל שתי הרצאות נשלחו מאותו פעם בכלל.

עכשיו רימו את החשבת.

איך רימו את החשבת?

קבעו, עשו מכרז שאתה משלם לקבלנים לפי החומרים.

אתה מגיש הצעה על בטון אני רוצה שקל, על ברזל אני רוצה שני שקלים וכן על הסיניים.

ההצעה הזוכה

לקחו חלק מהפריטים

ונקבו במחיר פי מאה מהמחיר בשוק.

לקחו חלק אחר מהפריטים

ולקחו עשירית ממחיר השוק.

ואז עשו נוסחה,

הנוסחה שהממשלה עשתה,

שקללה לא נכון את הפריטים.

נתנו פחות מדי לפריטים היקרים ויותר מדי לפריטים הזולים.

ככה יצא שההצעה הזולה,

שנבחרה, היא בעצם לא זולה, היא בעשרה אחוז יותר יקרה מהזהב באמת לא זולה.

אוקיי? חרשה ראשונה.

אחר כך אמרו,

הלכו,

ובנו מקוואות גם היכן שלא צריך.

אחר כך אמרו, גם זה לא מספיק,

אז גם בנו בגדלים לא נכונים. בבת ים למשל,

אני הלכתי לראות בעיניים,

תאמין לי, בית המקדש יותר קטן.

בנו מקווה 400 מטר

לגברים.

אם יש שם 20 גברים שהולכים למקווה, אתה מקבל להם מה שתרוע.

גם זה לא הספיק להם בשביל להוציא את המאה מיליון.

אז הם שיחדו את המפקחים.

המפקחים דיווחו לממשלה, אני שואל אותך מפקחים, לראות מה בונים,

המפקחים דיווחו לממשלה על עבודות שלא היו.

הבנתם?

גנבו אותנו ב-30 מיליון שקל לתוך המאה.

עכשיו,

אני, כשנכנסתי, כבר הוציאו 65 מיליון שקל, כבר הוציאו.

כשאני נכנסתי לתפקיד,

כשאני נכנסתי לתפקיד,

היה איזה

בעיה,

הייתה איזה בעיה למדברות עם אחד התשלומים,

משהו איזוטרני, משום מה, זה יכול להיות באמת.

היה לי הרגשה לא טובה.

הוריתי לעצור הכול.

לקחתי מפקח שאני בעצמי בחרתי,

שאני סומך עליו בעיניים עצומות. שלחתי אותו.

חזר, אמר לי, אל תשאמו עשו לכם.

אל תשאמו עשו לכם.

ואז,

בינתיים אני עוצר, עוד אין לי את התשובות מהמפקח, לקח לו חודשיים.

אני מקבל לחסים

מאריה דרעי.

אבל הוא לא בממשלה כבר.

הוא יושב עם איווט ליברמיין.

ואיווט התקשר אליי, לוחץ עליי שאני אשחרר את זה. אמרתי לו, בוא'נה, מעניין אותך את המפקחות.

הוא אומר לי, כי אריה דרעי לוחץ עליי. אמרתי לו, מה זה עניינו עכשיו של אריה דרעי? זה כבר לא בשעה.

הוא אומר, אריה דרעי אמר לי שאתה דופק אותו.

אמרתי, לא תדופק אותו.

זאת אומרת, הוא הבעלים של החברה?

טוב, מאוד מאוד גילינו מה שגילינו.

הלכנו לפרקליט המדינה.

פרקליט המדינה קרא את החומר, חטא חום,

הורה למשטרה, נפטרת חקירה פלילית.

אבל אני אגיד לך מה אנחנו עושים חודשים מהר.

אין חקירה.

לפחות

לא הזמינו אותי להעיד.

אותי אולי אין מה לעצמי.

אתה מהמדס, אתה מפקח.

כלום.

אתה חשבת?

כלום. שאלתי, אין.

פניתי אליי למבקר המדינה, אמרתי לו, מה קורה?

אמרתי לי, אין דבר כזה, הם באמצע חקירה. הם אומרים שהם נמצאים חקירה. אמרתי לו, זו אין בעיה, היא פתיחה עלינו.

הלך בדק, הוא אומר, פעם הם הוצאו אליי.

הלך, צעק, שלח להם מכתבים, אני מורה לכם.

יש חקירה?

טוב,

כתבתי מכתב למבקר המדינה,

עם העתק למבקר המדינה.

חמור ביותר.

גנבו אותנו פה בעשרות מיליוני שקלים.

אתם לא פתחתם בחקירה.

בקיצור, פנה מבקר המדינה,

פתחו בחקירה פלילית,

קראו למנהל יחידת הביקורת שלנו ונתנו לעדות.

לא, נתן, לעדות, חסמו, חסמו, חסמו.

עובר חצי שנה.

אני אומר, מה קורה? אין בחקירה.

אומר עוד פעם, מה אין בחקירה?

ככה זה החוקרים.

עובר שנה,

והם פתחו בחקירה על משהו אחר. קראו למנהל יחידת הביקורת שלי, עוד פעם, מהאי, לנושא אחר.

אמרתי לו, בחייה.

תשאל אותם מה קורה גם עם זה.

עכשיו, לא רק שאלת מטכ״ל, שאלת החוקר, הוא, אתה יודע,

קח מה, כי אני אגיד לך.

טוב,

ויחד, אותם, אתה יודע, אומר לו,

אתה רואה את הארון הזה?

מה קורה?

אומר לו, נו,

אין לנו כוח אדם, אין לנו אנרגיה,

אתה רוצה להתעסק עם דרעי עוד פעם, אין לנו קבלנות.

אז אתה לא חוקר לו.

הוא אומר, אל תגיד,

אל תגיד שאמרתי.

בינתיים,

הקבלן תובע אותנו.

אני עצרתי את העבודה, זה לא משלם לו.

אני אומר, הוא רימה אותי מ-19 מיליון שקל, לא משלם לו. נשאר עוד.

הוא תובע אותנו.

באה אליי הפרקליטות,

איך אתה לא משלם?

חכיתי להגיד, אתם צוחקים עליי?

חקירת משטרה, אמרנו, חקירת משטרה עוד לא נגמרה.

בינתיים שלם. אמרתי, אני לא משלם.

טוב, תבער אותנו על בית משפט.

תבער אותנו על בית משפט, בא עם הפרקליטות, התפושל איתו.

הוא אומר לי, אמרו לי, אין לו תפסיד.

אמרתי לו, כיפה, אוי תפסידו.

אני אפסיד, אני אלך לשופט ואני אספר לו כל מה שהיה שלא פתחתם בחקירה והכל רמאות,

ונראה איך בית משפט תטפל בכם,

כי אתם גנבים יותר גדולים מהקבלה.

מה אני אספר לך לספורט? אני יכול לספר לך כאלה מאה.