ומביא את תשובת הנביא על טענת הטועים, והנה על דברת אלו האנשים שמתברכים בלבבם ששלום יהיה להם משום שדרכם צלחה, ולא בא עליהם שום רעה אף כשסרו מדרך התורה וגדלו והצליחו עוד יותר מאלה שהולכים בדרכי התורה והמצוה, ונמצאו רבים ואנשים כשרים שחייהם הוא בעוני ומרוב דוחקם לא ימצאו נוחם לנפשם, ויפלא בעיניהם גם כן מדוע דרך רשעים צלחה, ועל כן אמרתי, אומר החפץ חיים, להאריך לפני אלו האנשים הטועים כי דבריהם אינם חדשים, וכבר הגיד זאת מראש הנביא האחרון בשם ה' ובדבריו חיזק ידים רפות, כי התבוננות דרכי ה' שכולם בצדק ויושר אל אמונה ואין עוול  צדיק וישר הוא, וזה מופיע בספר מלאכי פרק ג'.

חזקו עלי דבריכם אמר ה', ואמרתם, מה נדברנו עליך, אמרתם שוא עבוד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות, ועתה אנחנו מאשרים זדים, גם נבנו עושי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו, רוצה לומר שהם במכוון עברו על רצון ה', ולראות אם יענשו וימלטו. בחנו אלהים וימלטו. והוא ממש כל דבריהם של אלו שרוצים לפרוק מעליהם עול התורה, מפני שאינם רואים שכר השומרים מצוותיה ועונש הסרים ממנה, ואדרבא, כל עושי רשעה גדלו והצליחו.

ובישר לנו הנביא בשם ה', כי לא הכל חס ושלום ימשכו אחרי דבריהם הטועים, אלא יימצאו גם אז יראי ה' באמת, שיתייעצו איש עם רעהו איך להתחזק בעבודת ה' ושלא להתרשל משמירת התורה מפני המיית העריצים האלה, והקב"ה מקשיב לקולם וכותב בספר זכרון לפניו, להודיע רוב חיבתן בעיניו, שמתחזקים בשמירת תורתו, בעת צער כשרבו המתפרצים ממנה, וכמו שכתוב שם אחר זה, אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו", הזכיר כאן שני סוגי אנשים מעובדי ה', יראי ה' - הם המתחזקים תמיד לעובדו מחמת יראה שהוא אלהי המשפט, וחושבי שמו - הם העובדים אותו מאהבה, מחמת שמתבוננים בקדושת שמו הנכבד והנורא יתברך שבשמו הוא מחיה העולם הזה והעולם הבא. כמו שאנחנו אומרים במנחות כ"ט על הפסוק "כי ביה ה' צור עולמים", שבאות י' וה' נבראו שני העולמים. ומחמת זה הם חפצים תמיד להגדיל את שמו יתברך בעולם, וכעין שעשה אברהם אבינו ע"ה. אלה נקראים חושבי שמו, שמרוב אהבתם הם רוצים להפיץ ולהגדיל את שמו של הקב"ה בעולם.

וכתב הנביא בשם ה', שכר אלו האנשים היראים שהתגלה שבחם לעיני הכל, כי הם עבדי ה' הם סגולתו, וגם עונש הרשעים יתגלה לכל העולם, ככתוב שם, על אלה אנשים היראים המתייעצים יחד בחיזוק שמירת התורה, "והיו לי אמר ה' צבאות ליום אשר אני עושה סגולה, וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, כי הנה היום בא בוער כתנור, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה.

נבאר קצת את התשובה של הנביא ונראה עד כמה ישרים דרכי ה'. כמו שאמר הכתוב, "צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו", ועכשיו נאמר זאת בדרך דמיון:

מלך אחד גדול שהי הלו משפחה אחת חביבה ואהובה לפניו, והנחיל אותם באהבתו מדינה אחת ממבחר ארצו המלאה כל טוב, ונתן אותם לשרים וממונים על כל מקומות ממשלתו, והם עבדו אותו באהבה וחיבה בנפשם ומאודם. אך ברבות הימים שקמו דור חדש, ביניהם הבאים אחריהם, התחילו לבעוט במלכם עד שיצאו במרידה קשה נגדו, וישלח להם שרים נכבדים, להוכיחם על פניהם, ולא הועיל, עד ששלח להם גדודי צבאיו ויאסרם בבית האסורים ונגמר דינם למיתה ליום פלוני ופלוני כפי חוק מורדים במלכות.

ויהי היום וישלח המלך אחד משריו לבית האסורים לראות מעשיהם, וירא בענים ודוחקם ויבוא אל המלך ויאמר, אדוני המלך, האין די לאנשים האלה במשפט מוות החרוץ עליהם, ולמה יסבלו עוד כולם יסורים קשים לחיות בלחם צר ומים לחץ, ולפי מידת טובך לצוות שיתנו להם בשר ויין, וכל צרכיהם בימים אחדים הקצובים להם באותם הימיםה קצובים להם עוד לימי חייהם. ויען המלך ויאמר, צדקת בדבריך וגם אני חשבתי לעשות כן, אך לא לכולם אעשה זאת, הלא ידעת כי אנשים האלה היו אוהבים לי מאד מאד, והשפעתי עליהם כל טובתי, וגם עתה צר לי מאד על אחירתם, וזכור אזכור את אבותיהם אשר עבדו אותי בכל לבבם ובכל נפשם, וגם ידעתי כי אם כי כולם מרדו בי אבל לא הכל שוים באשמם, יש מהם המורדים וקושרים באמת אשר ראוי לאבד שמם מן העולם, ויש הרבה מהם אנשים ישרים ונאמנים אלי אך מפני חברת האנשים המורדים נתפתו גם הם אחריהם, אבל עתה התחרטו על זה מאד, ובבית האסורים התבררו ע"י דרישה וחקירה מי המה ישרים ומי המה פושעים. ובבוא זמן המשפט להמורדים ופושעים באמת, הלא משפחתם חרוץ, ולאלה הנאמנים לי בליבם אגדיל חסדי כי כבר קיבלו עונשם ואשיבם לארצם לטובם לכבודם והם ישובו לאהבתי כי יזכרו חסדי עמהם לפי שסלחתי לפשעיהם, והוצאתים מאסוריהם. ולעת עתה יהיו כולם אסורים מבית הסוהר, ומאלה האנשים הישרים אמנע טובתי, למען יתייסרו על פשיהם, ובצר להם יזכרו ימים הראשונים שחסו בצילי והשפעתי עליהם רובי טובתי, ועתה בחטאיהם יושבים כלואים בבית האסורים בלחץ ובדוחק וחרדים מאימת מוות.

ולאלה המורדים באמת, אצווה שיתנו להם כפי אשר ישאלו לבבם, כי די להם משפט המוות, ודבר המלך נעשה ולכל האנשים ההוללים התחילו לשאת מנות לכל אחדכפי משאלות ליבם, ולאלה הישרים הנאנחים והנאנקים על מעשיהם לא ינתן רק כפי חוק האסורים. ויהתלו בהם ההוללים, מה יתן לכם עצבונכם אשר תעצבו על אשר מרדתם בכבוד המלך, הלא תראו כי בנו עוד חפץ המלך יותר מכם, כי לכם לא ינתן רק לחם צר ומים לחץ, ולנו יתנו כל משאלות ליבנו.

ויענו אותם האנשים הישרים, הכזה עונג יקרא אם ינתן לכם בשר ויין ומחר אתם מעותדים למות ביסורים קשים? אם באמת היה חפץ המלך בטובתכם היה מוציאכם מבית האסורים, אלא שחפץ המלך כדי שתרדו אח"כ מרוב טובה לרוב יסורים, ותהיה השפלה יותר עצומה, אבל אנו מרחם המלך עלינו, כי הוא דרש וחקר, ונודע לו מחשבותינו, שאנו תמימים עמו, ומקווה עוד שיוציאנו מבית האסורים וישיבנו לכבודנו, וכל זמן שאנו יושבים בבית הזה אין אנו חפצים בטובות האלה.

הנמשל מובן מאליו, כי הקב"ה בחר באבותינו, זה המשפחה המבורכת הטובה שהיתה בהתחלה, לאהבה אותם, ויבחר בזרעם אחריהם להיות לו לעם נחלה, ויוציאם בכוחו הגדול במצרים, וילמד אותם תורתו הקדושה, חוקים ומשפטים צדיקים, אשר הם מקדשים ומתארים אותנו להיות רובים אליו, ואף דעיקר שכרם של המצוות הוא לעולם הבא, כמו שנאמר אם יעשה אותם האדם וחי בהם, ואונקלוס תרגם ויחי בהם בחיי עלמא, שזה לעולם הבא, שכל השומר אותם זוכה להיותד בוק בה' ועולם הנצח שהוא עידון הגדול שלא נתגלה ענינו לשוםנברא, כמאמר הכתוב "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכי לו", שום עין אפילו עינם של הנביאים לא ראתה זולת ה' את השכר שממתין והוא יעשה את זה למחכי לו, אשרי כל חוכי לו. מכל מקום רצה הקב"ה להטעים את ישראל גם בעולם הזה, מעין עולם הבא, שהכניסם לארץ הקודש, והשפיע עליהם רובי טובותיו, והשכין שכינתו בתוכם, בתי המקדש שיהיו נכרים וגלויים לכל באי עולם שהם עם ה', אשר בחר לו לנחלה מכל העמים, וכמו שאמר להם הקב"ה קודם מתן תורה, "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ", ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, וכן נאמר "ואמרו רק עם חכם ונבון הגויה גדול הזה, כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, ומי גוי גדול אשר לו  חוקים ומשפטים צדיקים" איך אנחנו לא מכירים בכל הטובות האלה.

אך לא ארכו הימים, ומרוב טובה שהשפיע להם ה' יתברך שכחו אותו, ושבו מאחריו והפרו מצוותיו וחוקיו, ושלח להם את נביאיו הקדושים יום יום להוכיחם, ולא שמעו אליהם. כי נמצאו מורדים בה' שהדיחו אותם מאליהם עד שגרמו בחטאיהם ששלח אליהם הקב"ה מלכים עריצים ויחריבו אותם ויגרשום מארצם וישלפו עליהם חרב נוקמת לנקום מהם, אך הקב"ה ברוב טובו וחסדו, לא חפץ חס ושלום לכלותם בין העמים, כמאמר הכתוב לא מאסתים ולא געלתים לחלותם, ורק אלו המורדים והפושעים יימקו בעוונם, אבל הישרים והתמימים המתחרטים על מעשיהם, יתייסרו על חטאותיהם, ובצר להם ישובו אל ה' בלב שלם וישוב לרחם עליהם, וכמו שאמר הכתוב, "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך", ושב ה' אלהיך את שבותך וריחמך, אכן לאלה הרשעים אשר גם בעת הגלות יוסיפו רשע על רשעתם, נותן להם הקב"ה טובה בעולם הזה, כי די להם משפט הנורא העתיד לבוא עליהם בסוף, ועל ידי זה יתוסף שכר לצדיקים שהלכו בדרך ה' ולא למדו מעשיהם אף שלהם ניתן כל עונג ושמחה בעולם הזה, וגם הרבה מהם שיש להם איזה זכויות, והקב"ה לא יקפח שכר כל בריה אפילו הרשעים האלה.

וכן אמרו חז"ל בספרי, אל אמונה שמאמן את דבריו ליתן לצדיקים לעולם הבא, ואין עוול שאף לרשעים משלם שכר מצוות קלות שעושים בעולם הזה, וכן אמר הכתוב, "ומשלם אל שונאיו אל פניו להאבידו" כפי שמפרש התרגום שם, שהוא משלם בעולם הזה לשונאים להאבידם לעולם הבא.

והאנשים הנבונים יבינו זאת, ואינם מתקנאים כלל בטובתם של רשעים כי יודעים שהם לרעתם ואדרבא שמחים הם ליסורים שבאים עליהם, כי יודעים שסוף דבר יהיה זה לטובתם, כך ממרקים את עוונם, אבל יימצאו האנשים המתמיהים על זה, מדוע דרכם צלחה יותר מהולכי בדרך ה' באמת ותמים, והשיב על זה הנביא כי לא בחשכת הגלות שאנו יושבים בין העקרבים כעין פרס ומרוקו, כי לא בחשכת הגלות שאנו יושבים בין העקרבים הוא מקום הגמול לטובה, כי הלא אלא כבית אסורים כדי לכלה השפע ולהתם החטאת. כדי שאדם יוכל להתפטר מהפשעים ולסיים עם החטאות שלו, אבל עוד יבוא זמן שיזרח השמש, ויאר היום ותראו את ההבדל בין עבדים הנאמנים להמורדים והפושעים, כשיבוא אחרית המשפט ויוציא כולם מבית האסורים, שאלה היראים אותו והם עבדיו הנאמנים, יקח אותם ה' יתברך לו, זה מה שאומר הכתוב, והיו לי, לי זה לעולם, והיו לי אמר ה' צבאות ליום אשר אני עושה סגולה, היינו שיבוא הזמן שיקויים הכתוב שעם ה' יהיו סגולה מכל העמים, ממלכת כהנים וגוי קדוש וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו, היינו שיוסיף לרחם עליהם שהם בניו וגם עבדו אותו באמת ובתמים, ואז יראו הכל את ההבדל בין הצדיקים לרשעים. וכמו שנאמר "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, הנה יום בא בוער כתנור, היינו יום הדין הגדול לכל באי עולם, והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש, וליהט אותם היום הבא, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, ועשותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם, והיינו מידה במידה, שתחת שבזמן הרשעים מחרפים אותם ודורכים עליהם ברגליהם, יהיו הם אח"כ אפר תחת כפות רגלי הצדיקים.

וכל זה נמצא במה שאמרו חז"ל בבא מציעא פ"ג, שנרמז זה בתהילים ק"ב, תשת חושך ויהי לילה, זה העולם הזה שדומה ללילה, בו תרמוס כל חיתו יער, אלו הרשעים שדומים לחיתו יער, שהם ירמסו ויהוללו בחשכת לילה, תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון, תזרח השמש לצדיקים ויאספון רשעים לגיהינום, ואל מעונותם ירבצון שאין לך כל צדיק וצדיק שאין לו מדור לפי כבודו, יצא אדם לפועלו, יצאו הצדיקים לקבל שכרם ולעבודתו עדי ערב, ומי שהשלים עבודתו עדי ערב.

ובאמת כל המתבונן בכל זה לא ישים אל לבבו כלל אם השעה דחוקה לו שטוב לו הרבה יותר מאיש העשיר אם הוא ובניו סרים מדרך התורה וישמח בחלקו שנתן לו הקב"ה דעת לעבוד את ה', שזהו האושר האמיתי והנצחי שלא רבים יחכמו להבין זאת. כמו שאמר דוד המלך ע"ה, אברך את ה' אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי.

ומה שאמר הכתוב בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, פירשו חכמים ז"ל, מסכת חגיגה דף ט', דעבדו ולא עבדו שניהם צדיקים גמורים הם, אלא אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים למי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד. והיינו שגילה לנו הנביא, מידת הקב"ה לא כמידת בשר ודם, דבשר ודם כשזכו אצלו הרבה אנשים ומשלם שכרם אינו יכול לבחון כל כך עד כמה גדול זכות כל אחד ואחד, אלא נותן להם שכרם בשווה, אבל הקב"ה כשמשלם שכר הצדיקים ישלם כפי פועלם במידה ובמשקל כל אחד כפי מה שהוא, דאף בשני צדיקים גמורים, דאחד שנה פרקו מאה פעמים והשני בפעם אחת יותר, יתראה זה לעיני הכל, שזה עבד אלהים יותר מזה.

והוא כמו שמובא בתנא דבי אליהו, שכל אחד ואחד נותן לו הקב"ה לעתיד לבוא מאור פנים לפי התורה שיש בו, זהו שאמר הכתוב "ושבתם וראיתם" דהיינו ראיה ממש, שמאור פניו יתראה יתרון מדרגתו לעיני הכל, וזה מכוון למאמר הנזכר לעיל, אל מעונותם ירבצון כל צדיק וצדיק נותנים לו מעון לפי כבודו.

זהו שאמרו בסוכה חז"ל מ"ה. תמסי אלפי דרעאי דקיימא קודשא בריך הוא, שמונה עשר אלף שורות ישבו לפני הקב"ה, דהיינו שיש מדרגות רבות בין עובדי ה' יתברך, וכולם יושבים לפניו, ליהנות מזיו שכינתו, אבל לא הכל ישיגו השגה אחת מאור פני ה', אלא מי שישתדל יותר להדבק אל ה' בחייו יהיה גם שם מהשורות הראשונות הדבקים בה' ונהנים מזיו שכינתו בעידון היותר נפלא, ומי שלא התאמץ כל כך בעבודתו, גם שם יהיה מדרגתו למטה מזה. והכל לפי ערך התקרבו אל ה' וקיום מצוותיו בעולם הזה. וזה מרומז בפסוק במשלי, על אשת חיל, נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ, היינו שהבעל של אשת החיל שהיא התורה, שהמזמור הזה הוא משל לתור,ה הבעל של אשת החיל שהיא התורה, כמו שאמרו חכמים ז"ל, ייוודע כבודו לכל כשישב בשערי גן עדן, שערים המצויינים בהלכה, עם זקני ארץ, עם כל הצדיקים שקנו חכמה בעולם הזה, ששם ישבו כל אחד בשורה הראויה לו לפי כבודו באמת.

והנה באמת לו התבוננו האנשים הנאנחים ונדחקים בעולם הזה, את גודל שכר המזומן להם לחיי העולם הבא, לא דאגו כלל מענים ודחקם, והיו ששים ושמחים לעשות רצון קונם באהבה וחיבה, וכמו איש העני אשר זכה בסך כסף הגורל שהוגרל במדינה אחרת, היתה הגרלה גדולה, הוא זכה בסכום ענק, במדינה אחרת, ויבוא האיש אל ביתו, בא איש אל ביתו וראה אותו שמח וטוב לב, וישאלהו, שמחה זו מה היא? הלא הינך עני ואביון, ובניך ערומים ויחפים, ובביתך אין לחם, ויוציא לו שטר זכותו בגורל, שהוא זכה בגורל, ויאמר לו דע ידידי, כי ראיתי במכתבי עיתים שנומר שטרי זה זכה בסך כסף מרובה, והנני עשיר גדול יותר מכל העשירים שבעיר, הוא ראה שהמספר שלו זכה בעיתונות, אך לא אחפוץ אנכי לפרסם זאת לעת עתה בעיר, כי ירא אנכי פן יקראני אסון, אבל נכון אנכי לנסוע לשם, ולקבל את הכסף בשלמות. ואיני דואג עתה כלל מעניותי ודוחקי, כי עוד מעט וירווח לי מאד.

כך בדיוק בענין עבודת ה' יתברך, ידוע מה שאמרו חז"ל שיפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, אז למה לא ישמח איש אשר עולמו דחוק לו כיון שהוא עובד ה' באמת, ובכל מצוה ומצוה שעושה הלא קונה לו עולם הבא שאין ערך לרוב טובתה, זה לא זכיה בהגרלה, זה ודאי, ובפרט המצוות שאדם עושה בשעת דחקו נחשבים הרבה יותר. וכמו שאמרו חז"ל באבות דרבי נתן, דמצוה אחת שבא לו קיומה בצער הוא חשוב כמאה שלא בצער, כי לפי צערא אגרא, לפי הצער משתלם השכר, וכל ימי חיי הבלו הלא יעוף כצל, וישבע ממפעלו הטוב בעולם הנצח, ואשר שם לא ניכר שוע לפני דל. שמה אין דבר כזה עשיר ודל עני, שמה לא מודדים לפי הכוס, שמה מודדים לפי המצוות, לפי התורה, לפי המעשים הטובים, שמה מודדים, אלא מי שיביא שטר זכותו שזכה במצוות הוא יקבל שכרו כפי פעלו. וכמו שאמרו חכמים ז"ל, עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי הערים ואומרת, כי כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו. וגודל שכרן של ישראל המתחזקים לעבוד ה' באמת וסובלים מפני זה חרפות וגידופים מרשעים וגם מפריצי עמנו, באמת אין לשער כלל, רוב שכרם בין לימות המשיח ובין לעולם הבא.

וכמו שאמרו חז"ל בסנהדרין צ"ו, לגבי נבוכדנצר הרשע, שזכה למלכותו ולכבודו הגדול, הוא ובנו ובן בנו, הכל מפני שרץ שלש פסיעות בשביל כבודו של הקב"ה כמובא שם המעשה. שבשעה שחלה חזקיהו המלך ונתרפא בנס, הראהו הקב"ה אות שידעו כל העולם מזה, ונתארך היום בעשר שעות יותר, ונתפרסם הדבר בכל העולם, וכשהגיע הדבר למרודך בלדן מלך בבל, אמר, איכא גברא כהיא ולא בעין לשדורי שלמא? מה, יש אדם כזה צדיק בעולם ולא נשלח לו מכתב שלום? כתבו ליה, שלמא למלכא חזקיהו, שלמא לקרתי דירושלם, ושלמא לאלהא רבה דמירושלם. איך כתבו במכתב, כתבו שלום למלך חזקיהו, שלום לעירו ירושלים, שלום לאלקים הגדול שבירושלים. ונבכודנצר היה הסופר המלך, ולא הוי אתא באותה שעה, הוא לא היה נוכח באותה שעה שכתבו את המכתב, הוא היה סופר, וכן לא ידעו לכתוב את זה כסדר, כי עתה אמר איך איכתבתו, שאל אותם איך אתם כתבתם, מה עם המכתב, איך כתבו? קריתו ליה אלהה רבה וכתביתו ליה לבסוף? ווי ווי ווי, איזה טעות עשיתם, אתם קוראים לו אלהים הגדול וכתבתם אותו בסוף אחרי חזקיהו ואחרי העיר ירושלים ואת האלקים הגדול כתבתם בסוף המכתב? אמר אלא הכי כתביתו שלמא לאלוהה רבה ולשלמה לחזקיהו מלכא דירושלם, ככה הייתם צריכים לכתוב, שלום לאלקים הגדול, שלום לחזקיהו המלך של ירושלים. אמרו ליה, קריינא דאגרתא לימי פרוונקא, קורא האגרת הוא יהיה השליח, רץ אחרי השליח לחזור המכתב שלש פסיעות, בעבור השלש פסיעות האלה שרץ לכבוד ה' יתברך זכה לכל הכבוד הגדול, למה? שהוא ובניו ישלטו בכיפת העולם, למה? למה? משום שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה. מי זה היה בכלל? רשע מרושע, רצח יהודים, עינה אותם, החריב את בית המקשד, מה לא עשה הרשע הזה. אבל הוא פסע שלש פסיעות לכבוד ה', וה' לא מקפח שכר שום בריה. יבבי, אנשים נוסעים  מטבריה, מנתיבות, מבאר שבע, מכל מקום בארץ, לבוא לפה לקחת בשר שהוא כשר, לא מהדרין מן המהדרין, כמו הרמאויות, מהדרין מן המהדרין, לא, כשר, שאין בו חשש נבלות וטרפות. כשר. בלי שקרים, בלי בלופים, ונוסעים, נוסעים נוסעים, בשביל שיזכו לאכול מאכל כשר. אשריהם ואשרי חלקם, אשריהם ואשרי חלקם.

ואני רוצה להקריא לכם מכתב שנשלח אלי מפלורידה, נשלח אלי מכתב מפלורידה וזה התוכן שלו, הלילה נשלח אחרי הדרשה שנתנו. שלום עליכם כבוד הרב אמנון  יצחק שליט"א, ברצוני לספר לכבוד הרב שהבן הבכור שלי, יעקב לוי יצחק אלפסי לומד בישיבה הכי חרדית פה במיאמי ביץ', הוא עובר הרבה נסיונות של מאכלים, כיון שלקחנו על עצמנו שלא לאכול עופות ובשר עד שלא נמצא שוחט נאמן. בראש חודש הישיבה הביאה אוכל סיני עם עוף והוא לא אכל, אתמול היה להם סיום מסכת חגיגה ולקחו את כל התלמידים למסעדה בשרית, כולם אכלו המבורגרים סטיקים ועוד, והבן שלי לא אכל כלום, חוץ מגלידה. הוא עובר הרבה נסיונות, וברוך ה' עומד בהם, אנחנו תמיד עושים את כל ההשתדלות לעודד אותו שהוא צדיק גדול שלנו, אנו מבקשים מכבוד הרב לברך את הבן שלנו שיזכה לעלות מעלה מעלה ולהיות צדיק כמו הרב. הבן שלי עוד מבטן אמו שומע את הקלטות של הרב, היום הוא בן 15 שנה.

תודה רבה על הכל לכבוד הרב. בברכת שבת שלום וחג שמח משפחת אלפסי אשר כרמית והילדים פלורידה ארה"ב.

ברכתי אותו שיהיה גדול בתורה וירא שמים.

אני מבקש גם מהציבור שיברך אותו, כי זו דוגמא נפלאה, מי שגדל על קלטות תראו איזה כוחות יש לו, לעומת רבנים גדולים שלא מסוגלים לעמוד בנסיון פשוט של נבלות וטרפות, ספק נבלות וטרפות. ספק. ספק. איך אתם לא חוששים, ספק דאורייתא לחומרא, לא? כך אתם מלמדים את כולם. חוץ מהבטן שלכם.

הקב"ה לא מקפח שכר שום בריה, שום בריה.

מזה אנו למדים כמה יתגדל לעתיד לבוא שכרם של אבותינו, שהיו רצים תמיד לעשות את רצונו של הקב"ה, כמובא שם בגמרא, וגם כל ישראל שסובלים תלאות אין מספר מפני כבוד ה' יתברך, אין ערך ואין שיעור לגדילתם עד שכל הגדולה של ימות ה משיח אין די להם, כל הגדולה שתהיה בימות משיח לא די להם, לאלה שסובלים את התלאות מפני כבודו יתברך, אלא צפון שכרם לעולם הבא, כמו שאמרו חז"ל, כל הנביאים שראו ברוח קדשם גדולתם של ישראל לא ראו אלא גדולתם בעולם הזה לימות המשיח, אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכי לו, זה הם לא ראו. זה הם לא ראו הנביאים, כי השכר הוא גדול גדול לאין שיעור.

ועכשיו בואו תשמעו שרוצים לעורר בנושא השחיטה שיענו תשובות, תשמעו עוד ליצן אחד בשם טהרני דוד, מבית דינו של מחפוד הידוע. צלצלו אליו וביקשו ממנו תשובה על המצב, תשמעו, תשמעו, ואחרי החג אני אחשוף לכם חשיפה גדולה מאד מאד מאד על מחפוד ומעלליו.

כן

הלו

כן

שלום הגעתי לכבוד הרב טהרני?

מדבר

שלום כבוד הרב, מה שלומך?

ברוך ה', מה רוצים?

הנושא בטח דברו הרבה עם הרב על זה

מה זה?

בנוגע לנושא של הבד"צים

לא מתערב

אה, אי אפשר לשאול שאלות בנושא?

לא נכנס לכל הנושאים לא נכנס.

למה כבוד הרב?

ככה. כי אני לא צופה, השוטים לא נכנסים, לא נכנס לכל נושא

לא, אבל גם כשיש

לא נכנס, לא נכנס, לא עדויות, לא דברים לא סיפורים שום דבר, אני יכול להגיד בבית דין של הרב מחפוד הכל מצויין, זהו.

כן, יש אפילו הקלטה

שום דבר מיותר.

אבל הרב מחפוד מודה בעצמו ש

הרב: ניתק את הטלפון. שמעתם? ככה זה עובד.

לאלאלאלאלאלאלא לא עושה לא עובד לא זה.... חג שמח.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה...