טעות השבטים בגלל קנאה ושנאה

"ויאמר יהודה אל אחיו, מה בצע כי נהרוג את אחינו, לכו ונמכרנו לישמעאלים".

הנה ענין מכירת יוסף על ידי שבטי יה אינו כל כך פשוט, כי עשו זאת בהתייעצות כדאיתא במדרש תנחומא, מה עשה ראובן? הלך וישב באחד ההרים לירד בלילה להעלות את יוסף, ותשעה אחיו יושבים במקום אחד כאיש אחד בעצה אחת להמיתו. אז האחים נתכנסו בהתייעצות, זה לא היה ככה פליטה ושחרור מהבטן, אלא כאיש אחד בעצה אחת להמיתו פסקו את דינו. ראובן שהיה הבכור והרגיש אחראי, אז הוא הלך וישב באחד ההרים כדי לירד בלילה להעלות את יוסף. אז הם היו תשעה, היה חסר להם אחד לעשרה, לעשות חרם ולא היה ראובן שם אז הם חיברו את הקב"ה.

הספורנו מבאר שהם חשבו את יוסף בליבם נוכל להמית, אז בואו נקרא את הלשון שלו בפנים, "ויתנכלו אותו להמיתו" הנה לשון נכל שזה שורש המילה, יורה על המצאה לרע, מתנכל, נוכל, זה ממציא דברים לרעה, כאשר נכלו לכם על דבר אז אמר שחשבו את יוסף בליבם נוכל להמית, דהיינו שמתנכל להמית אותם, יוסף מתנכל להמית אותם, ושבא עליהם לא לדרוש שלומם, רק באיזה תואנה בהמצאה לרע, אלא למצוא עליהם עלילה, כמו שיבא דיבתם רעה אל אביהם, או להחטיאם, ככה הם סברו עליו. כדי שיקללם אביהם או יענישם האל יתברך, עד כדי כך הם חשבו עליו שהוא מתנכל עליהם להמיתם. ואז הוא יישאר לבדו ברוך מבנים, ואז הוא יישאר לבדו ברוך מבנים,

אייי, כמה אנשים להבדיל, כן, יכולים להיות שקרנים, הרי זה עלילות שמתנכלים עלי להמיתני, ואומרים שאני כאילו לבד ורוצה להיות לבד ואף אחד לא חשוב ולא כלום,

תראו לי עוד אחד שהשקיע 120 ספרים בשביל להפיץ את תורתו של מישהו אחר ושילם 600 אלף שקל, כמו הרב יעקב לוגסי, שנתתי כסף בשביל שהוא יתפרסם,

או הזמיר שנתתי כל כך הרבה השקעה והרצאות שלמות והפצה של מאות אלפי חוברות שלו,

או פנחס ראובן שלימדתי אותו איך להתעשר, במקום שאני יעשה זאת לימדתי אותו, ברכתי אותו, יעצתי לו וכו' וכו', מי עושה דברים כאלה?

אם אני הייתי רוצה לעצמי לא הייתי מדבר על אף אחד לשבח ולטובה, וכולם קמו כנגדי.

יוסף גם התכוון לטובתם, להרים אותם אל מקומם הראוי להם, אבל הם ראו בזה שהוא מתנכל להמיתם, מתנכל להמיתם. לא יאומן כי יסופר.

אני אראה לכם אחר כך איזה מכתב קיבלתי, משהו מעלף, מצחיק מצחיק.

אז ככה, ואז הם חשבו שיוסף נוכל להמית, ושבא עליהם לא לדרוש שלומם, אלא למצוא עליהם עלילה או להחטיאם, כדי שיקללם אביהם או יענישם האל יתברך, וישאר הוא לבדו ברוך מבנים. ובזה הודיע מה היה למו, בהיות כולם צדיקים גמורים, עד שהיו שמותם לפני השם לזכרון על החושן, איך נועדו לב יחדיו להרוג את אחיהם או למוכרו, ולא ניחמו על הרעה? כי גם כשאמרו "אבל אשמים אנחנו על אחינו", לא אמרו שתהיה אשמתם על המכירה או על מיתתו, אלא על אכזריותם בהתחננו אלינו ולא שמענו. זאת אומרת על הפסק דין הם לא חוזרים בהם, זה היה לו דין של רודף לפי דעתם.

והנה הגיד הכתוב כי ציירו בליבם וחשבו את יוסף לנוכל ומתנקש לנפשם להמיתם בעולם הזה או בעולם הבא או בשניהם, והתורה אמרה, הבא להרגך השכם להרגו. אז לכן כל זה הם עשו מתוך ההבנה הזאת, לכן כתוב הנה בעל החלומות שסיפר לנו את החלומות כדי להקציפנו, כדי שנתקומם עליו ונחטא לאל יתברך או לאבינו או לשניהם ונאבד. ועתה לכו ונהרגהו, הזדרזו והסכימו להרגו. זאת אומרת, ואז הם יראו אם יהיו חלומות שלו ויתקיימו ואם הם לא יתקיימו אז הכל היה שקר והבל.

טוב, מכל מקום זה הסיפור, אז המכירה של יוסף על ידי השבטים זה לא ענין פשוט, והם עשו את זה בהתיעצות, והיה ברור להם שהם צודקים במאה אחוז, ופסקו כדין לפי דעתם, ועשו מה שעשו בכח התורה, ואמרו נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנו ליעקב אבינו, אמר להם יהודה, ראובן אינו כאן, ואין החרם יתקיים אלא בעשרה, מה עשו? שיתפו לקב"ה באותו החרם שלא יגיד לאביהם, ואף הקב"ה אף על פי שכתוב בו "מגיד דבריו ליעקב" דבר זה לא הגיד מפני החרם. לפיכך אמר יעקב טרוף טורף יוסף. ואם לא בכח התורה שהם דנו, איך יכולים לשתף את הקב"ה עמם?

עוד איתא בספורנו על הפסוק "וישבו לאכול לחם", איך יושבים? זורקים את האח לבור, יכולים לשבת לאכול לחם? שלא היה כל זה בעיניהם תקלה ומכשול שימנעם מלקבוע סעודתם, בזמן שהדיינים נכנסים לדין כתוב שהם לא אוכלים והם מתעטפים בטלית ודנים, ואחרי זה הם סועדים, אז איך הם יושבים ואוכלים? אז אומר פה שלא היה כל זה בעיניהם תקלה ומכשול שימנעם מלקבוע סעודתם, כמו שהיה ראוי לצדיקים כמותם כשארעה תקלה על ידם, כמו שעשו ישראל אחר שהרגו שבט בנימין, וישבו עד הערב לפני האלקים וישאו קולם בבכי גדול, ויאמרו למה השם אלקי ישראל היתה זאת בישראל, זאת אומרת אם הם היו מבינים שנפלה תקלה או משהו לא היו יכולים לשבת לסעוד, ואם יושבים וסעודים אז אין בעיה, וזה קרה להם מפני שחשבו את יוסף לרודף, ורודף כל הקודם להורגו זכה, שאין דרך להציל את הנרדף בזולת זה.

ויש להתפעל מזה שבתורה נאמר "וישנאו ויקנאו ויוסיפו עוד שנוא אותו", לכו ונהרגהו ונראה מה יהיו חלומותיו", "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים" ולא נזכר בתורה שהיה פסק דין, למה לא נזכר בתורה שהיה פסק דין?

אלא שהשוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, וכיון שהיו משוחדים אז כל פסק דינם לא נחשב בתורה ולא נזכר כלל, מפני שלא היה להם לסמוך על פסק דינם שיוסף נקרא רודף, ולחשוד עצמם אולי הם טועים, כיון שהיה "ויקנאו וישנאו", והתורה מעידה שבאמת טעו, וכל הפסק בא מכח ויקנאו וישנאו, וזה נפלא הדבר.

זה נפלא הדבר. אתם שומעים? זאת אומרת אם אדם משוחד למידותיו הרעות ויש לו קנאה כלפי מישהו או שנאה כלפי מישהו, איייי. יכול להתהפך כל הדין, הוא ידון על פי דין תורה, יביא פסוקים יביא מאמרים ידבר פה ידבר ברדיו, יעשה מה שהוא רוצה, יוציא כתבים יחתים אנשים יעשה הכל, הכל שקר, זה הכל רמאות, זה הכל מ"יקנאו וישנאו".

כבר הסברתי לכם שעשרות שנים ויקנאו וישנאו, רק נפל להם את זה כמוצא שלל רב בזמן הבחירות להגיד, ואמר את זה מפורש, שלום כהן, בהתחלה אמר: "מה הוא דיבר על הרב?" וזה

אמרו לו: "הוא לא דיבר",

-          "אז למה פתח מפלגה, יבטל את המפלגה",

אה! זה לא בגלל הרב, לא בגלל סיפורים, לא בגלל סיפור שלך ולא סיפור של בעדני, ולא סיפור של אף אחד, זה "למה פתח מפלגה",

אבל אמרתם "הקדיח תבשילו" זה ישו, איך ישו יכול להיות חכם במועצת? יכולים להיות שמה ישו ובלעם ועמלק, כולם יכולים להיות? איך יכול להיות, רק יבטל המפלגה הוא יהיה חכם מחכמי מועצת החכמים, איזה מין דבר זה, צחוק מהעבודה, מה זה שאלטר כמו שאמר רבי אלחנן, יש שאלטר ישו או מועצת, תחליט, או שאנחנו נדליק או שנכבה, תחליט. ואותו בן אדם יכול להיות שני קצוות על המקום, על המקום, תלוי, אתה איתנו - אתה חכם, אתה לא איתנו - ישו. איזה מין דבר זה? זה לא מגיע למה שקרה פה, זה סתם ויקנאו וישנאו אותו ויוסיפו עוד שנוא אותו בלי הפסקה, אבל יושב בשמים ישחק למו השם ילעג להם אויויו מה שמחכה להם ישתבח הבורא ויתעלה שמו.

איתא בגמרא, שניים שבאו לדין, אחד לבוש בגדים טובים והשני בגדים גרועים, אומרים לראשון לבוש אתה כמותו או הלבישו כמותך, וזה דבר נפלא, דיברנו בזה בהרחבה, אם בית דין רואים את הלבוש סמרטוט זה ישפיע להטות את הדין, ואם הראשון ילביש אותו אפילו שבית הדין יודעים עכשיו של מי הבגדים, והבגדים הם שלו, והם זוכרים מי נכנסו, מכל מקום כיון שרואים שהם כבר לבשו בגדים טובים זה כבר משפיע עליהם. הם לא יכולים לראות את הכתונת פסים, כתונת פסים בגלל כתונת פסים יאבאבאי, יאבאבאי יאבאבאי יאבאבאי.

ונפלא לראות עד כמה אדם מושפע בשכלו מדבר דק ועדין מאד, שרק חוקר לב ובוחן לב וכליות יכול להגיד דבר כזה, לכן לא נזכר הפסק דין שלהם בכלל בתורה, כי הוא היה מוטעה. והכל נבע משוחד המידות, של "וישנאו ויקנאו אותו".

עכשיו אני רוצה להראות לכם איזה מכתב קיבלתי אתמול, ממש חנג'ורי בסטרי, אתם יודעים מה זה חנג'ורי בסטרי? זה אחד ותיכף תראו את השני.

כן, אז אתמול אני מקבל מכתב, שמופנה אלי על ידי עורכת דין:

"לכבוד אמנון יצחק, ולכבוד עמותת שופר, מכתב התראה בטרם תביעה, בשם מרשנו ארגון הדברות וכבוד הרב זמיר כהן אנו פונים אליך ומתרים בך כדלקמן, מזה מספר שבועות אתה שופך דמו של מרשנו ומוציא דיבתו של כבוד הרב זמיר כהן, רבו של ארגון הדברות ברבים, זאת בשיעורים המועברים על ידך בבית כנסת המועלים תדיר לאתר עמותת שופר שבראשה אתה עומד",

שקר וכזב.

"ובערוץ היוטיוב וברשת הפייסבוק וברשת הווצאפ. עד לליל אמש מדובר היה במילים פוגעות בלבד",

זה היא כותבת ב-29 לחודש,

"שפגעו פגיעה קשה בשמו הטוב של מרשנו במונטין הטובים שיצאו לו בציבור ושהכאיבו לו ולקהילתו כאב רב".

אוי וי אוי וי אוי וי אוי וי, אתם שומעים את הקוזאק הנגזל אוי וי אוי וי, הוא כותב מכתבי בלע כנגדי וקורא לי "קרח ועדתו ולא לתרום לו", זה בחלק הראשון, ומצטרף לכל שופכי הדמים ששפכו את דמי ברבים. אוי וי אוי וי מסכן הקוזק הנגזל, תוסיפי גם את זה לתביעה. אוי וי. אוי מה מחכה לכם, אני מחכה מתי תגישו כבר. חנג'ורי בסטרי.

"לאחר מאורעות ליל אמש"

שזה גם שקר, כי זה היה ב-24 לחודש ולא ב-28,

אז "לאחר מאורעות ליל אמש ברור כי דברי ההסתה שזרעת בכל מקום",

הסתה? אני הסתתי, למה הסתי? מה אמרתי? אני הסתתי? אמרתי משהו?

"דברי ההסתה הביאו לכך שכבוד הרב הותקף על ידי שליחיך",

אוי את תתבעי על ידי, את מאשימה אותי בדבר שאין לי קשר וגם לא היה ולא נברא, כמו שאת אומרת בעצמך,

את אומרת ש"הרב הותקף על ידי שליחיך, לאחר שסיים ליתן שיעור תורה", ומה את אומרת, "ואך בנס משמים לא הסתיים האירוע גם בפגיעה בגוף שלו, של תלמידיו שמלטו אותו ושל נהגו".

אז מה יוצא? שאת מודה בשמו שהוא שקרן ורמאי, כי הוא טען שתקפו אותו אישית והוא נפגע פיזית ואפילו באו עם סכין, והעוזר שלו ישראל כהן הרמאי אמר שדפקו לו קסדה בראש ואחר כך שתי קסדות ואחר כך בעימות אמר שזה היה רק אגרוף, אבל פה את מציינת שהסתיים בלי שום פגיעה בגוף של אף אחד מהם, חבורת שקרנים חנג'ורי בסטרי.

סעיף שתיים, "כך לשם הדוגמא לבד נאמרו ונכתבו על ידך על אודות הרב זמיר, רק בשבוע האחרון ובשיעורים שאמרת.... 2015 ו25 בנובמבר 2015 מילים מכוערות הבאות; הזמיר, מכוער מאד. פער את פיו, מעלף, סוחר",

אוי וי איזה מילה גסה,

"לא יודע מה מחכה לו",

בבבם.

"הראשון הוא זמיר שלש נקודות תוכי",

אויויו,

"הרב שפוחד מנשים",

בבבם,

"הרב הפחדן",

לא הבנתי, זה דברים? זה האשמות? מה זה, לא הבנתי.

"הולך אצל נשים שם הוא גיבור",

זה לשון הרע? וי השם ירחם.

"ואוי ואבוי לך מיום הדין",

אויויו, הוא אמר שאני "קרח ועדתו, וצריך להבדל מן העדה הזאת", הוא מאשים אותי שאני חולק על משה רבינו ועל התורה כולה ואני עברתי על הכל, יאבאבאי, מה זה, אז אני צריך להזהר מיום הדין או הוא צריך להזהר מיום הדין? מי צריך להזהר מיום הדין?

מה אתה כתבת וחתמת מחו"ל, איי כמו שהודית.

אחר כך היא אומרת שאמרתי גם "הליצן הזה, הזמיר הזה, הרב הפלסטיני", כן, רק אני אמרתי את זה כמשל, כן כמו שהפלסטינים הם יורים על מנת להרוג והם הורגים מידי פעם, וכשהם מגיבים להם: "אוי! רצחו אותנו!!", שיטה פלסטינית ידועה,

הרי זה מה שהוא עשה לי, הוא פגע ופגע וירה ועשה כל מה שרק אפשר כדי לפגוע בי בשמי בעיסוקי, בכל מה שתכתבי עוד מעט עליו - הוא עשה לי! ולא אני לו, ואני אחרי שנים רק הגבתי לו ואמרתי שהוא דומה לפלסטיני בהשאלה ובהדמיה, מה את כל כך כועסת?! כאילו נולדת איפה, באפריקה, מה את לא יודעת שיש פה חופש הביטוי, מה את חושבת שזה מדינה דיקטטורית, מה את חושבת שאת מאיימת? הלו.

"יורה על חפים מפשע",

אני גם אמרתי שהוא יורה על חפים מפשע.

"מעליל, מרמה, מקללה, זבל זבלון, שקרן רמאי נוכל, זמיר הפלשתיני, לא מתבייש, מתנדנד, פלשתיני מתנדנד, נוציא עליך הכל ואז ידעו מי אתה, יא נוכל, רשע, רב פלשתיני, רשע, טמא, סוחר, זמיר רבני הנשים, סריס הנשים, כל אלה הם דברים קשים ונוראים שאתה אמרת על מרשי".

יאבאבאבאי.

"זאת ועוד, אתה הרשית לעצמך להעלות לעמותת שופר שיחות טלפון",

שקר וכזב, אסור לשקר.

"מוזמנות ומוקלטות של שליחיך",

שקר וכזב, אין לי שליחים, הלו, את מאשימה האשמות שוא,

"עם ארגון הדברות בו נשמעים אנשים מערערים אחר תאר הכבוד של הרב זמיר כרב סמכותו לפסוק, קוראים לו שקרן, מאשימים אותו בביזוי של כבוד הרב עובדיה יוסף",

אוי וי הקוזאק הנגזל, הרי אתה אמרת שאני יצאתי וכתב על מכתב "רבם דקרו" שאני דקרתי את הרב עובדיה יוסף, קוזאק נגזל.

"וקוראים לארגון בראשו הוא עומד ארגון התדרדרות",

חחחח אוי שויויוי.

"4. המעט שניתן לומר על הדברים שפורסמו על ידך בשער בת רבים כי המדובר הוא בשרשרת פרסומי דיבה מבזים ומשפילים שהגיעו לאלפים, אם לא לעשרות אלפים אנשים חילונים וחרדים כאחד והכל בתוך זמן קצר".

או! היא מודה שיש לנו פרסום טוב, יותר משלהם, כנראה ככה היא רוצה לומר.

"ובמטרה להתנקם בו",

וואו, אני עוד לא לקחתי את המשימה הזאת, "אל נקמות השם אל נקמות הופיע", אני עוד לא לקחתי משימה להתנקם, הפוך! הוא אפילו בלי להתנקם נקם בי, לא עשיתי לו מאומה, רק הפצתי את ספריו ופרסמתי אותו והוא התנקם, כי כפוי טובה כך עושה.

"ובמטרה להתנקם בו בדרך של פגיעה בשמו הטוב",

אוי וי, איזה שם טוב יש לו? כמה קלטות השתחררו ורואים אלה שעבדו בצידו, כמה שם טוב יש לו,

"במקצועו, במשלח ידו, ביכולתו למלא תפקידו הציבורי כדין".

זה לא מה שהוא עשה לי ולא עשיתי לו עדיין כלום, אם זאת טענה עלי לאחר שהוא עשה לי זאת, אוה, תביעה שכנגד איך תהיה חנג'ורי חנג'ורי.

"5. המדובר בפרסומים שיש בהם הוצאת דיבה חמורה ומובהקת, זאת בין בהיבט האזרחי ובין בהיבט הפלילי של המונח דיבה, כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע מרשינו אינם מתכוונים"

ווי ווי ווי

"לעבור על כך לסדר היום, ובכוונתם להגיש כנגדך כנגד שלחיך ובניהם עמותת שופר בפועל, תביעה בעילת לשון הרע",

 הנכם מוזמנים להגיש את התביעה בהקדם האפשרי ותעמדו בבקשה בכל הבטחותיכם, כדי שניתן לכם תביעה שכנגד כהוגן וכהוגן, ושם התפרסמו כל הדברים לעיני כל הציבור בארץ ובעולם, ונראה מי הוא מוציא הדיבה ומי מספר הלשון הרע ושופך דמים.

"6. ניתנת לך בזאת ארכה של 24 שעות מרגע קבלת מכתבי זה, למחוק מאתר עמותת שופר מכל מקום מרשת האינטרנט לרבות רשת הפייסבוק והיוטיוב כל פוסט או פרסום אחר שיש בו כדי לבזות כבוד הרב זמיר ואת ארגון הדברות ולהודיע על כך במיידית למרשתנו גברת",

אני לא מחק, ולא קונים אותי בחנות למכשירי כתיבה.

"7. ניתנת לך זאת התראה שלא להמשיך בפרסומי הדיבה במסגרת שיעורי התורה שאתה מעביר באתר עמותת שופר ברשת הפייסבוק והווטסאפ ובכל אמצעי תקשורת אחר",

עוד התראה, כמה אפשר לאיים, תגידו חבר'ה, כמה אפשר לאיים?

"8. ניתנת לך בזה ארכה של 24 שעות ממועד קבלת מכתבי זה לתאם עם משרדנו דעת התנצלות",

חחחחח, הצחקת אותי גברת חנג'ורי.

"ואנחנו רוצים שההתנצלות תהיה ברורה ומפורטת שנוסחה מקום הפרסום שלה, זמן הפרסום שלה, היקפה והעתקיה יתואמו עם משרדתנו".

אייי, ימות משיח, הא? אה, ימות משיח, מה אתה רוצה יותר מזה.

תראו כמה הם רחמנים בני רחמנים ישראל,

"9. לצורכי פשרה בלבד הנך לדרוש לפצות את מרשנו בסכום של מאה אלף שקל, שישולם במשרדנו לא יאוחר ממועד של שבוע ימים מיום קבלת מכתבנו זה",

איזה התחשבות, שנוכל לאסוף כסף כדי לשלם להם את המאה אלף.

אחרי שהם רחמנים כל כך,

"10. דע לך, כי אם לא תפעל כאמור לעיל בסעיפים כך וכך במצטבר יאלצו מרשנו, אך לא יהססו",

היא כותבת את זה בהבלטה,

"אך לא יהססו, לנקוט כנגדך בכל האמצעים העומדים לרשותם בהליכים אזרחיים ובהליכים פליליים שהוצאותיהם ותוצאותיהם יחולו עליך לרבות תלונה למשטרה! אתה נאשם בהגדת הזמיר! לרבות תלונה למשטרה",

והיא מבינה שזה לא יעבוד, אז היא ממשיכה,

"הגשת קובלנה פלילית פרטית, והגשת תביעה אזרחית שסכומה לא ירד ממיליון ש"ח".

אה, קיבלו תאבון, הא? חשבתי רחמנים.

מה אתה חושב רק מיליון ש"ח?

"בתוספת שכר טרחת עורכי דין והוצאות"

אויויו.

"11. למען הסר ספק, התראה נוספת לא תשלח".

כן, חתומה פה

"עורכת דין טל בן סימון. פדרבוש בן סימון עורכי דין".

גברת, אנחנו מחכים לתביעה. נפגש בבית המשפט, כך את רוצה, אין בעיה, מרשייך שילחוך, קדימה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה...