מה פעל הקדיש על הגלמודים? | הרב אמנון יצחק

הסיפור שלהלן מעותק מילה במילה מתוך הספר "האיש על החומה", תולדות הגאון רבי יוסף זוננפלד, זכותו תגן עלינו, אמן!

הגאון זקן המקובלים רבי אהרון סלוסקי, שמע סיפור מופלא מפי מורנו, הכוונה לרב זוננפלד, על עניין אמירת הקדיש שקרא בפרשבורג, בעת שלמד בישיבת "הכתב סופר", ומעשה שהיה כך היה:

אישה מכובדת, בעלת עסק מבוסס, הייתה נוהגת במשך שנים רבות להביא מידי פעם ופעם תרומה הגונה לישיבה, בתנאי שיגידו בישיבה "קדיש" תמיד לעילוי אותם נשמות גלמודות שאין מי שיגיד "קדיש" אחריהן. והישיבה העמידה בחור מיוחד שאמר קדיש לטובת הנשמות הללו. לימים, הסתלק לעולמו בעלה של אותה אישה, מכיוון שהוא ניהל את העסק איתה, פגעה פטירתו בעסק, נצטמק והלך, עד שנסגר כליל. מצבה הכלכלי של האישה הלך והחמיר. ובבואת הימים נפל עלייה עול נוסף: כשהגיעו שתי בנותיה לפרקן וכסף מניין לה. האישה נשאה סבלה בדומיה, קיבלה עליה את הדין באומץ והשלימה עם גורלה. אבל דבר אחד לא יכלה לוותר וליבה היה מר עליה ביותר, הכאיב אותה מאוד עניין שמירת הקדיש שעלול להתבטל. לאחר שהפסיקה את ההקצבה למטרה זו. במר נפשה עלתה להנהלת הישיבה ושטחה את בקשתה, שהישיבה תעוט להמשיך גם הלאה את שמירת הקדיש לעילוי הנשמות הגלמודות. עד שירחיב ה' את גבולה ותחזור לתמוך בישיבה כמקדם. ראשי הישיבה נתרגשו מאוד מתום ליבה, צדקת נפשה של האלמנה הזו, והבטיחוה למלאות את בקשתה, לשמור את אמירת הקדיש כמו עד כה. ההבטחה הזו מילאה את נפשה אושר אין קץ, ברק של אושר נצנץ מעיניה הנוגות. נפדה מראשי הישיבה ופנתה לדרכה. עתה לא העיק עלייה כל כך מצב ואפילו מצב שתי בנויה שהגיע כבר זמן פרקן. כי מרגע שעניין הקדיש לנשמות הגלמודות הובטח לה, כמעט שלא חסר לה כלום מעולמו של הקב"ה. בעניין שתי בנויה שמה בטחה בה' יתברך, אבי יתומים ודיין אלמנות. והוא, הרחום והחנון, יראה בוודאי בעוניין של בנותיה ויזמין להן את זיווגן וכל צורכיהן. והנה, בצאתה לרחוב מהישיבה, באה למולה יהודי, ישישי, בעל אדרת פנים נדירה. זקן צח כשלג יורד לו על פי מידותיו, ומברך אותה לשלום. הופתעה האישה מהסברת הפנים הלבבית של הזקן, הבלתי מוכר לה. ההפתעה גדלה שבעתיים בשעה שהזקן נכנס איתה בשיחה לבבית על מצבה ומצב בנותיה. האישה נאנחה קשות. שטחה את מר גורלה, איך נפלה מאיגרא רמה לשפל המדרגה. עד שאין לה אמצעים הכרחיים להשיא את בנותיה הבוגרות. שאל הזקן: "מה הסכום המשוער הדרוש לך להוצאות הנישואין של בנותייך?". "לשם מה חשוב לכבודו לדעת? למאי נפקא מינה?". כך השיבה האישה בתימהון, אך נקבה בסכום המשוער. שלף הזקן גיליון נייר. רשם הוראה לבנק המקומי לשלם לאישה את הסכום שנקבה. אולם בטרם שם את חתימתו, הביע את משאלתו, היות ומדובר בסכום רציני מאוד, רצוי שתהיה חתימתו בנוכחות עדים שיראו במו עיניהם שהוא חותם אישית על ההמחאה, ויאשרו זאת גם בחתימת ידם. נרגשת, מופתעת ממה שמתרחש. עלתה לאולם הישיבה, ביקשה שני בחורים להילוות אליה. משראה אותם הזקן, הציע להם שיתבוננו היטב כיצד הוא חותם על הוראת התשלום. וליתר ביטחון ביקש מהם גם פיסת נייר ורשם עליה את חתימתו למזכרת ודוגמה. במוסרו את ההמחאה על הסכום הנכבד לידי האשיה, הורה לה שתלך לפדות את ההמחאה למחרת בבוקר. כל העניין נראה לאישה ההמומה, תמוה ומוזר. מה ראה הזקן הזר, הבלתי מוכר להסביר לה כל כך פנים ולהראות רוחב לב כזה, עד כדי כיסוי הוצאות השאת שתי בנותיה? אף על פי כן, הזדרזה למחרת בבוקר, לסור אל הבנק וניסתה מזלה בלב דופק. פיקד הבנק בחן את ההמחאה. תקע בה מבט תוהה, מסתכל בה פעם ופעמיים. נבוך ומשתהה. תוך הבעת סימני המבוכה, ביקש מהאישה להמתין ונכנס עם ההמחאה למנהל הבנק, שהיה גם הבעלים של הבנק. וכאן התרחש משהו דרמטי ביותר. מנהל הבנק ראה את ההמחאה, צנח מכיסאו והתעלף. קמה מהומה בבנק. הפקידים ששמעו על המתרחש הכניסו מיד את האישה לחדר צדדי. הפקידו עליה שומר שלא תתחמק, מתוך חשש שיש פה עניין מעשה מרמה. לאחר ששבה רוחו של מנהל הבנק, ביקש לראות את האישה שהגישה את ההמחאה לפירעון. בהיכנסה שאל אותה בבהילות: "אימתי וכיצד קיבלת את ההמחאה". "רק אתמול קיבלתי מיהודי מכובד בעל אדרת פנים וישנם אפילו שני בחורי ישיבה שיכולים לשמש עדים שראו איך שכתב את ההוראה וחתם על ההמחאה", ענתה האשיה בהתנצלות. "האם תוכלי לזהות את האיש אם אראה לך אותו בתמונה?", שאל המנהל. "בוודאי אזהה אותו. ואין לי כל ספק שגם שני הבחורים יכלו לזהות אותו". הורה המנהל להביא לפניו את תמונת דיוקנו של אביו המנוח. שהוצגה תמונה בפני האשיה, הצביעה בלי היסוס עליו: "זה האיש שנתן את ההמחאה". ציווה המנהל לפרוע את ההמחאה ושיחרר את האישה לדרכה. לאחר שהאישה עזבה סיפר המנהל לנוכחים את פשר הפשרה המוזרה שהתחוללה לעיניהם. האיש שמסר את ההמחאה לאשיה, אינו אלא, אביו שהלך לעולמו לפני עשר שנים. בלילה האחרון, הוא הופיע בחלום אל בנו זה, מנהל הבנק, ואמר לו בזו הלשון: "דע לך, מאז שסרת מן הדרך הישרה והתחתנת עם נוכריה והפסקת לשמור את הקדיש, לא מצאה נשמתי מנוחה, עד שבאה אישה אלמונית וציוותה להגיד קדיש לנשמות שאין אומרים קדיש אחריהם. וזכותי עמדה לי שהקדיש הזה שאמרו בישיבה, לפי פקודתה, גרם לעילוי ונחת רוח לנשמתי. אישה זו תופיע מחר בבוקר בבנק שלך, עם ההמחאה שמסרתי לה לכיסוי הוצאות נישואי שתי בנותיה". זה המסר שהוא קיבל. שקמתי בבוקר נפעם מהחלום, סיפרתי לאשתי. הגויה. שלעגה לכל העניין. אולם משהופיעה האישה עם ההמחאה, נתאמת לי שאכן החלום אמת היה.

 וסיים מורנו, הרב זוננפלד: אתם יודעים מי היו שני הבחורים? אני הקטן וחברי, רבי יהודה גרינוולד.

אז זה מעשה מופת, שמעיד עליו רבי חיים זוננפלד, שהוא היה עד שראה את הנשמה של הנפטר שבאה מעולם האמת,, חתמה על ההמחאה, מסרה, נתן דוגמת חתימה נוספת. וכל הסיפור הזה הוא ראה במו עיניו ומעיד עליו. אז גם בימנו אתם רואים שיש דברים כאלה. בסוף האישה נהיה לבעל תשובה, מנהל הבנק, אשתו התגיירה כדין, וזכו להקים בית נאמן בישראל.

נו, יש פעולה שאדם עושה בעולם שלו משתלמת הן בעולם הזה והן בעולם הבא. אז היא קיבלה קצת החזר על ההשקעה שהיא נתנה קצת מעות לישיבה שיגידו קדיש, והחזירו לה את כל הנישואים של שתי הבנות. חתונה מלאה, מאל"ף ועד ת"ב. כולל נידונה, כולל הכל. זה רק בעולם הזה. ומה מגיע לה על עילוי נשמתו בעולם העליון, זה נשאיר לעולם הבא.