דעת תורה בימי מתתיהו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 22.12.2016, שעה: 13:04
שואל הרב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא, יש לי שאלה: הלכה למעשה: אדם שוהה באוהל במדבר. האוהל מואר בעששית נפט. למי שמכיר יש בה כפתור שבאמצעותו מוציאם עוד חלק מהפתילה ומגבירים על ידי זה את הלהבה. או מקטינים את הפתילה ומצמצמים הלבה. אני מכיר את זה. לוחצים ככה והיא עולה ככה. ואז יש.. השמן נתפס יותר ואז נשרף יותר. האם יכול הוא לצאת ידי חובת הדלקת נר חנוכה? בכך שיצא חלק נוסף מהפתילה ותאחז בו האש ויגדיל הלהבה. זאת השאלה.
אז יש פתילה באוהל, זה כבר מאיר. אין לו אפשרות של נר אחר או מקור אחר, ואז הוא רוצה להוציא את הפתילה יותר וזה יחשב בשביל הנר חנוכה. וכך יגדיל את הלהבה. אז לעניין שבת, ודאי שיעבור על איסור הבערה. מה נאמר? שחייב להדליק נר בפני עצמו. אבל אנחנו רואים שאחסנאי, אורח שנמצא בבית אחר, חייב בנר חנוכה. ויכול להשתתף באותו שמן של בעל הבית. כמו שכתוב בשבת כ"ג. הרשב"א כתב שיוכל להשתתף גם בפתילה לבדה. כמו שכתוב בשו"ת הרשב"א חלק א', תקמ"ב. וגם מובא בפרי חדש בתר"ז. ואם אכן כן הוא? אז יש לנו היכי תמצי לנר חנוכה, שמותר להשתמש לאורו. כי בנרות חנוכה לא משתמשים לאורה. אבל פה יש לנו בעששית מעורב נר חולין ונר מצווה כאחד.
תשאלו ממתי נהייתי פוסק הלכות, אומר רבי יעקב. נו, אבל יש לברירה? לא הייתה לי ברירה! היינו בסביר! פעלנו למען היהדות! זה סיפור ארוך! ונאסרתי. ביליתי בתא עם 80 אסירים גויים. גזלנים, רוצחים, אספסוף שפל! דווקא העריכו אותי. רק שאני מתנזר ממאכליהם, יותר טוב מכל המומרים לתאבון שלנו. ראו שאני מתנזר ממאכליהם ושקוע בעולמי, בתפילה ובלימוד. והיו באים ליועץ איתי ולהתברך! הגיע לילה ראשון של חנוכה. נו? הזדמנות לפרסום הניסה לעיני היוונים. אבל לא היו נרות ולא היו גפרורים. אסור להכניס לתאים דברים כאלה. אבל התא הגדול האור בעששית נפט שהפיצה אור דלוח. אף אחד לא העלה בדעתו להגביר את האור, כי אז היה הנפט מתכלה במהירות והיו נשארים בחשוך המוחלט באשמורת הבוקר. ממש בחינת מה שכתוב במנחות פ"ט: "תן לה מדתה, שתהא דולקת והולכת מערב ועד בוקר". צריך בדיוק את המידה. אמרתי לאסירים: "ראו, מבקש אני לקיים מצוות דתי, להגביר מעט את אור העששית לחצי שעה". הגויים הסכימו. אחד מהם בריון מגושם, נשא אותי על כתפיו, להגביה אותו למעלה לעששית. ברכתי שלוש ברכות וסובבתי את הכפתור איתרע מזלי, סובבתי אותו לכיוון ההפוך! הפתילה שקעה, הלהבה כבתה וחשוך מוחלט השתרר בתא. הבריון מיהר להוריד אותי. 80 אסירים החלו לצעוק "אור", "אור!". הקישו בקירות, נקשו בדלת הברזל. חרדת אלוקים. התא נפרץ, סוהרים עם נשק דרוך, פנסים דולקים. מרד של אסירים. מי כיבה את המנורה? שואגים! הדליקו את המנורה, מכל עבר השיבו: "הוא", "הוא". רק זה חסר להם שיהיה עונש קיבוצי. קמתי והודאתי: "אני". לא היו צריכים לצטט באוזניי על כמה תקנות של אסירים עברתי. "שלושה ימי צינור!", קבע ראש המשמרת. יופי! צהלתי. מה יופי? הוא תמה. מי שטעם פעם טעמו של הקרצר כמוני, יתחלחל לשם אשמו. אפילו אני לא יכלתי לשכב על רצפתו. בצינוק. לא יכולתי לשכב על רצפתו, אני הקטן, בפישוט ידיים ורגליים. בקושי לשבת בכפיפת ברכיים. זה הצינוק. מי מדבר על כך שרצפתו רבודה, שכבת שיחי ושורצת עכברים. בקצרה: כבש וחלחלה. ואני שמח! יופי! הטחתי בו בחיוך: "מדוע אינך שואל מדוע עשיתי זאת?". "באמת, מדוע עשית זאת?". לא הייתי ידוע כעושה צרות. אמרתי: "כי רציתי לקיים מצווה דתי". הקדיר מצחו וצמצם עיניו: "מצוות דתך? לכבות העששית? שה' יסלח לי, לא הבנת! "מצווה דתי זה להכלא בצינוק בתקופה הזו! ואני שמח שהצלחתי". זעמו בעבע! "חוצפה יהודית! שאנחנו הקומוניסטים והכופרים נאפשר לך לקיים מצוות דתך! על כורחך תישאר כאן בתא!". וטרק את הדלת בחוזקה! נו, זה לא נס חנוכה? שומר מצווה לא ידע דבר רע. ואם עקש תתפתל".
היה לי שם זמן רב לחשוב וניצלתי אותו. מה קרה כאן? רציתי לקיים מצווה, במקום לסובב שמאלה, סובבתי ימינה. במקום להגביר את האור, החשכתי לחלוטין. מה היה עליי לעשות? הייתי צריך לשאול את הבקיאים. איך מעלים את השלהבת. בסיבוב לימין או לשמאל. מה אתה ניגש וישר עושה? אולי זה הצד השני? התחלתי להרהר מה היה פה. ולא עשיתי את מה שנכון. צריך לברר לפני מה עושים. זה מה שאמרו: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". אפילו אם הוא אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכל אם הוא אומר לך על ימין, ימין ועל שמאל, שמאל? כי אנו כסומאים. איננו יודעים מה ימין ומה שמאל. פעמים רבות סבורים צריך לנהוג כך והיה צריך לנהוג אחרת.
מי לנו גדול משאול המלך? הוא היה בטוח שמעשיו רצויים. וקידם את פני שמואל הנביא ואמר לו:"" ברוך אתה לה' הקמתי את דבר ה'". הכיצד? איך אתה יכול להגיד? הרי אתה לא עשית מה שאמר לך שמואל הנביא. אמרו רבותינו ביומא כ"ב: בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול: "לך והכית את עמלק", אמר.. עשה קל וחומר, "ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה". אם מצאו מת, אז מביאים עגלה ערופה כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה אם אני צריך להרוג את כל העמלקים האלה. ואם אדם אחד חטא בהמה מה חטאה כי הוא בציווי גם נצטווה להרוג את כל הבהמות. אז הוא אומר אם אדם חטא, מה בהמה חטאה. ואם גדולים חטאו, קטנים מה חטאו? הוא למד קל וחומר.
יצאה בת קול ואמרה: "אל תהי צדיק הרבה". "הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים". מה אמר ה'? הוא אמר ככה, אל תעשה לו קל וחומר. ברגע שאמר ה' מה שאמר אין יותר מה ללמוד. לא כך ולא אחרת. מה אתה רוצה להקריב לו אלים? מה אתה רוצה להקריב לו צאן? שמוע! "הנה שמוע" זה יותר מזבח טוב ולהקשיב יותר "מחלב אלים". כוונה טובה! אבל הוא סובב לצד הלא נכון. הוא סובב לצד הלא נכון.
לכן פותחים אנחנו בהודאה "על הניסים" בפורים, בימי מרדכי ואסתר. ובחנוכה אנחנו פותחים ב"ימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול". כך מוזכר מסכת סופרים כ"ח, שיש להזכיר את שמם בהודאה. למה? לפי שהם היו גדולי הדור ובהוראתם ובהדרכתם נעשו המעשים ובאה הישועה. למה מזכירים את שמם? הם היו גדולי הדור ובהוראתם ובהדרכתם נעשו מעשים ובאה הישועה. למה באה ישועה? כי עשו את המעשים על פי ההוראה והדרכה שלהם. וכמו שאמרו במגילה י"א, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים בימי יוונים. שהעמדתי להם מתתיהו ובניו. ולא גאלתיו לכלותם בימי המן. שהעמדתי להם מרדכי ואסתר. להפר בריתי טעם בגלותם שהעמדתי להם בית רבי וחכמי הדורות ללכת לאורם.
אז רואים שכל מה שהקב"ה לא מאס ולא גאל וכו', ולא הפר את הברית, זה בזכות שנשמעו לגדולי הדורות! ובאמת, מתתיהו עמד תקופה קצרה בראש המרד ומיד נטל בנו יהודה המכבי את הניהול ונחל את הניצחונות והכתיר עצמו לכהן גדול ומלך ואחיו אחריו. וכולם מתו בחרב.
וכמו שכתב במצודות דוד על הפסוק :"ואכחד את שלושת הרועים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם", פסוק בזכריה י"א. הוא נדרש לכמה כיוונים. ופה אומר "המצודות דוד": בא לרמז על שלשות הרועים הנעימים. בני מתתיהו בן יוחנן כהן גדול, ששימשו 30 שנה ונכחדו מן העולם. כי יהודה שימש 6 שנים, ויהונתן 6, ושמעון 18. הרי 30 שנה. ולפי שהשנים קרואים בלשון ימים, כמו שנאמר בפסוק ויקרא כ"ה, כ"ט: "ימים תהיה גאולתו". והכוונה שנים תהיה גאולתו. לפי כך, בא הרמז בירח ימים,"ירח" זה שלושים. שהם שלושים יום. דהיינו, כנגד השלושים שנה, שימים זה שנים ושלושים זה כוונה שלושים שנה שהם מלכו. ולא זכר מתתיהו אביהם הזקן. למה? לפי שלא שימש אלא שנה אחת. וגם היה בעזר בניו. לרוב זקנתו. זאת אומרת, גם ההגנה הייתה בעזר בניו.
הנה כי כן, מרד החשמונאים נזקף לזכותו של מתתיהו, הגם שהיה זקן מופלג ונפטר בתחילתו ונעזר בבניו. אבל נעשה על פי דעת תורה. ובניו מתו כולם בחרב. "ותקצר נפשי בהם", אומר הפסוק. מדוע? כתב הרמב"ן, בבראשית מ"ט, י': זה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני. הם לא יכולים למלוך. הם כהנים. והמלכות ניתנה לשבט יהודה. אז הם חטאו. אפילו שהם היו צדיקים וחסדי עליון וכו'. והם חשבו שאין ראויים יותר מהם למלכות. בכל אופן הם חטאו.
כתב הרמב"ן: זה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני. כי היו חסידי עליון. ואלמלא הם, נשתכחו התורה והמצוות מישראל. ואף על פי כן, נענשו עונש גדול. כי כל בני החשמונאי הזקן, החסידים, המולכים זה אחר זה, עם כל גבורתם והצלחתם נפלו בידי אויביהם בחרב והגיע עונש בסוף למה שאמרו בבבא בתרא ג': "שכל האומר שהוא מצאצאי בית חשמונאי, עבד הוא". לא נשאר להם צאצאים. שנכרתו כולם בעוון הזה, שעברו על צוואת הזקן. מי זה הזקן? יעקב אבינו. שאמר: "לא יסור שבט מיהודה". והיה עונשם מידה כנד מידה, שהמשיל הקב"ה עליהם את עבדיהם והם הכריתום.
והדגיש הרמב"ן שאין זו מצווה מן התורה. אלא צוואת הזקן. מה כוונה צוואת הזקן? זה דעת תורה. אם יעקב אבינו אמר :"לא יסור שבט מיהודה", זה דעת תורה. אז הם עברו על צוואת הזקן על דעת תורה ככה מדגיש הרמב"ן.
הצלחתם הייתה משום ששמעו לדעת תורה של אביהם הצדיק. לכן הם הצליחו במרד והצליחו בכל. הכשלון שלהם היה שלא שמעו לדעת תורה של יעקב אבינו. בשביל המרד הם הצליחו מכח ששמעו לדעת תורה של אביהם. יצאו למרד ולמלחמה. אבל כשהם החליטו למלוך, אז הם נכשלו, כי לא שמעו לדעת תורה של יעקב אבינו.
ככה זה קורה. שמסובבים את הכפתור לצד ההפוך, האור כבה. צריך ללכת על פי דעת תורה. ולא קשקושים ולא דמיונות. ולא לחפש כל מיני הקלות וספק ספקות. צריך ללכת עם דעת תורה מוצקה. כל חנוכה! כל חנוכה! זה מהדרים מן המהדרין.ואפילו החילונים מקיימים "מהדרין מן המהדרין".
למה ה' היה צריך להמציא להם את הפח שמן אם אפשר היה לקחת שמן כמו שאמרנו שאין טומאה בציבור וכו', למה? למה היה צריך נס בשביל הדבר הזה. זה לא חיוב בשביל ללמד. לא לסמוך על הקלות. לא לסמוך על הקלות. צריך ללכת ולהחמיר ולהדר מהדרין מן המהדרין. עד כמה שאתה יכול. יש שלוש דרגות. יש דרגה ראשונה, נר איש וביתו. ויש אח"כ דרגה שכל אחד מבני הבית מדליק. זה מהדרין. ויש דרגה לכו מוסיף. וכולם נוהגים "מהדין מן המהדרין". ככה צריך לעשות כל ימות השנה בכל העניינים.
והנה יש זמרים פסולים שהיום הרבנים נהיו פסולים גלל הזמרים הפסולים. למה? כי הם אמרו שהם פסולים ואסור לשמוע אותן, ואסור להשתתף. זה מחזיק ידי עוברי עברה והם היו ומופיעים איתם ביחד. והם הזמרים שגורמים שיבואו לשמוע את הרבנים שאמרו שהם פסולים. איך זה יכול להיות? זה איסור! הם כתבו זה איסור. פסק הלכה! הם חתומים על זה. והם בעצמם הולכים. הראשל"צ ואחיו מביאים את הפסק של הרב עובדיה ז"ל, שאומר שאסור כל מה שאמרתי והצגתי והסרטתי והקלטתי את דודי שהוא בעצמו אומר לי שהוא החתים את אבא שלו על זה והוא מופיע איתם, עם הזמרים הפסולים המקולקלים יותר! כולם! כל המועצת. כולם! אותו הדבר כולם! כולם!
ועכשיו יש "אור הרשב"י", איזה מין עמותה בלתי ידועה וכבר כתבו עליה שהיא מאוד מפוקפקת וכו', ב"כיכר השבב". ובכל אופן הם עושים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, מביאים זמרים הכי פסולים וחילונים והכל, ואומרם שזה לא מעורב, זה זה וזה ככה, וזה ככה, והכל חארטה בארטה! והבד"צ יצא נגד זה. ובאתר שופר פרסמו את זה. מביאים את המכתב של הבד"צ, וגם הרב לופט כתב כנגד הדבר הזה. ושה רחמנא ליצלן! להשתמש בשמו של רבי שמעון בר יוחאי בשביל לעשות כסף ולהחטיא את הרבים ולהגיד שזה כשר?! ומה אומרים האנשים האלה? "הנה! גם הרבנים האחרים עושים אותו הדבר". נו? אז מכשילים את כולם! לא יאומן כי יספור!
וזה עושים בחנוכה. בחנוכה! זה נקרא לכבות את האור. לא לשמוע בדעת תורה. של עצמם אפילו! של עצמם! זה עוד לא היה דבר כזה. שפוסק עובר על דבריו. זה לא נס חנוכה. זה אני לא יודע איך להגיד. זה הפוך על הפוך. לא בטבע יש דבר כזה ולא בנס יש דבר כזה. לא יודע איזה הגדרה להגיד את זה. זה נקרא "משיגנר".