טוען...

מדוע לא להמתין? | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 29.12.2016, שעה: 08:04



"וקבעו שמונת ימי החנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול".

ידוע קושית מרן הבית יוסף באורח חיים סימן עת"ר: באיכה למדה. למה קבעו שמונה ימים. שכיוון שהשמן שבפח היה בו כדי להחזיק לילה אחד. ונמצא שלא נעשה נס, אלא בשבעה לילות. כי ביום הראשון היה מספיק לאותו יום ולא היה שום נס. אז היה צריך לקבוע שבעה לילות שבעה ימים נס חנוכה ולא שמונה.

האמת שזו קושית רבותינו הראשונים. האור זרוע ותוספות הרא"ש, האשכול והמאירי. הם שאלו ותירוצו. אלה שזכה בית יוסף וקוריה קושיה זו על שמו. והוא תירץ שלושה תירוצים ונאמרו עליה מאות תירוצים. אחד מגדולי אדמו"רים בדור שלפנינו היה משמיע בכל אחד מלילות החנוכה תירוץ חדש על הקושיה. ובמשך עשרות שנים, לא חזר על תירוץ פעמים. הנה דוגמה לשערי תירוצים לא ננעלו.

"אענה גם אני חלקי", אומר הרב יעקב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא. וכדרכו בסיפור:

שהייתי בארה"ב לביסוס מוסדות התורה, עליתי למעונו של עשיר מוקיר תורה. אמר לי: "מוקבל בידנו שחנוכה זה זמן מסוגל לחלוקת צדקה. תבוא בחנוכה, בשבוע הבא ותקבל ביד נדיבה".

ובכן הגמרא בסוכה נ"ו אומרת: כי "בוצינא טבא מקרא". רש"י מפרש: משל להדיוט אומר: האומר לחברו: דלעת קטנה אני נותן לך במחובר. אם  תרצה לתולשה עכשיו, תלוש. ואם תרצה להניחה עד שתגדל ועד שתעשה דלעת גדולה, הניחה ותגדל. טוב לו לתילה מיד, שמא לאחר זמן יתחרט בו זה.

רש"י אומר שיש משל הדיוט שאומר שעדיף לקחת מה שמצוי לקחת כרגע ואפילו קטן ממה שלהמתין עד שיגדל והנותן יתחרט. התוספות מסבירים שבוצינא זה לאו דווקא דלעת קטנה אלא זה קישוט. קישואים שהם מתבשלים מהר, יותר מהדלעת.

"נו, אבל מי כמוני בעל ניסיון", אומר רבי יעקב גלינסקי, אבל איך אומר לו בלי לפגוע בו. שאני רוצה עכשיו את הצדקה ולא להמתין עוד שבוע בחנוכה? עם כל הסגולות. אמרתי לו: "מחנוכה עצמה מוכח שעלייך לתת לי מיד". תמה: "כיצד?" עניתי לו מקושיתו של הבית יוסף. והסברתי: היוונים טימאו את כל השמנים ומצאו פח שמן טהור ובו שמן ליום אחד. ומראש ידעו שלא יהיה להם שמן טהור בשמונת הימים הבאים, מלבד הפח הזה, כי הוא מספיק רק ליום אחד. כיוון שהיו טמאי אמת והוצרכו להיטהר שבעה ימים, ויום אחד לכתישת הזיתים והפקת השמן, והרי מזה עשרות שנים שבתה עבודה בבית המקדש. אז מה בהילות? להדליק היום ברוב ששון ושמחה ואח"כ להמתין שבוע עד שיטהרו. ימתינו עוד שבוע, כבר המתינו עשרות שנים. ימתינו עוד שבוע ואז ידליקו מפח זה ויובא שמן הטהור וימשיכו ברציפות כל יום את ההדלקה כסדרה. למה לעשות הדלקה יום אחד ולהמשיך שבוע ימים. מה הבהילות, מה החיפזון?

אבל מצווה באה לידך על תחמצנה. אלא בהגיעה זמנה של מצווה או בהזדמנה אליו, מזדמנת אליך מצוה או בהעלותה במחשבתו, עלה לו רעיון לעושת מצווה, ימהר, יחיש מעשהו לאחוז בה ולעושת אותה מיד. ולא יניח לזמן שיתרבה בינתיים. כי אין סכנה כסכנתו. אשר הנה כל רגע שיתחדש, יוכל להתחדש איזה עיקוב למעשה הטוב הזה שהגיע זמנו, הזדמן לפניו או עלה במחשבתו. על אמיתות זה הדבר שכך צריך להתנהג, האירונו רבותינו.

בעניין המלכת שלמה המלך למלך, שאמר דוד לבניהו בן יהוידע: "והורדתם אותו אל גיחון", ממלכים ליד הנהר שיהיה שפע ברכה. "והורדתם אותו אל גיחון", זה מהלך מאות מטרים. ואמר בניהו: "אמן כה יאמר ה'". מה צריך להגיד "אמן כה יאמר ה'"? אומר לך המלך דוד תוריד את הבן שלי, תמליך אותו שמה בגיחון, כמה זה? כמה דקות. והוא אומר: אמן כה יאמר ה'. זאת אומרת, שזה יתקיים. כי הרבה מקטרגים יעמידו מכאן ועד גיחון. בפרק זמן קצר כזה עוד יכולים לעמוד הרבה מקטרגים. זאת אומרת, אין להמתין רגע. וצריך להתפלל על כל רגע שאפשר לקיים מצווה. לא לדחות. "אל תאמר שאפנה אשנה שמא לא תפנה".

עד כמה? שהרי משה נועד להיות גואלם של ישראל. והקב"ה הודיעו שאם אין אתה גואלם אין אחר גואלם. ונשלח לגאלם. "ויהיה בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". על מה? על שהיה לו מות את בנו והוא נתעסק במלון תחילה, כמו שכתוב בנדרים ל"ב. הוא פורק את המזוודות לפני המילה.

אז רואים לא לדחות! תראו איזו תביעה גדולה. חלילה תתבטל הגאולה. אם אין אתה גאלם אין מי גאלם. יכולה להתבטל. ומה עתיד ישראל ומה עתיד העולם כולו? לא להתמהמה! מצווה שבה לידך על תחמצנה.

עד כמה? מה שיעור? כמה זה הזמן? רבי יהושע בן לוי פגש באליהו הנביא ושאל אותו: "מתי יבוא משיח?". אמר לו: "לך תשאל אותו". יושב הוא בין העניים בשער העיר, מוכה וחבוש. ככתוב: "איש מכאובות ויודע החולי, אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם... והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו ובחבורתו נרפא לנו... וה' הפגיע בנו את עוון כולנו" (ישעיה נ"ג).

ואיך תדע מי הוא? איך הוא יזהה אותו. אומר לו אליהו הנביא: כולם יורדם אל הנהר, מסירים את כל תחבושותיהם, רוחצים ומתחטאים ומלפפים מחדש. ואילו הוא מסיר תחבושת אחת, רוחץ מקומה, מכבסה ומלפפה. ואז מסיר תחבושת שנייה ומטפל בפצעה. ומדוע? למה הוא עושה בשונה מאחרים? משום שהוא מצפה בכל רגע אולי יקרא לגאול את ישראל, ואינו רוצה להתעכב כדי ליפוף שתי תחבושות. היום לעשותם נצטווינו ולא למחר לעשותם.

הנשיאים לדוגמה החליטו להמתין בנדבת המשכן, אמרו יתנדבו הציבור מה שמתנדבים ומה שמחסרין אנו משלימים אתו. ולפי שנתעצלו מתחילה, נחסרה אות משמם וכתוב: "הנשאם". חסר יו"ד. וזה בושה גדולה וחקוק בתורה. על מה. שנשתהו והמתינו.  אפילו שהיה משתלם לכאורה לשיראל, כי אם היו ישראל כולם מביאים חצי ממה שנדרש, הם היו משלימים כנגד כל ישראל את החצי. כי הם אמרו שיביאו ישראל מה שמתנדבים, מה שחסר נשלים. אבל ישראל הביאו דים.

וכבר היה מעשה באדם שנחבש בבית האסורים  ונבצר ממנו להתפלל ולקיים המצוות. לאחר מאמצעים רבים והשתדלות רבה, נאות השר לשחרר אותו ליום אחד בשנה. אמר לו תבחר לך איזה יום, אני אשתחרר אותך יום אחד בשנה. שאל אחד מחכמי דורו והתלבט האם כדאי להשתחרר ליום הכיפורים, להתפלל במניין. ולבסוף נטה לומר שישתחרר לפורים לקריאת המגילה. ברוב עם הדרת המלך. הפנו את השאלה לרדב"ז, וענה בחלק ד', זימן י"ג: שאין מעבירים על המצוות.  ולכן המצווה הראשונה שהיא תבוא לידו ואי אפשר לעשותה והוא חבוש בבית האסורים היא הקודמת. ואין משגיחים בה אם היא קלה או חמורה. שאי אתה יודע מתן שכרן של המצוות. וזה פשוט מאוד אצלי! אומר הרדב"ז, במשנה ברורה, סימן צ', סוף סימן כ"ח, הביא אותו.

אומנם החכם צבי בסימן ק"ו ערער על כך, והביא ראייה שמצווה קלה היום נידחת מפני מצווה חמורה שלאחר זמן. אך בקצות החושן, בסימן ק"ד, סימן קטן, ג', הסיק שהמצווה הראשונה קרויה מקודשת לפי שזמנה עכשיו ושווה למצווה חמורה שתבוא אחר כך.

וכתב הרא"ש באורחות חיים ד', נ"ג: אל תתרשל במצווה אם באה לידך. ותעשנה לשם שמים בלי איחור. ובספר חסידים סימן תתע"ח כתב: בתהילים קי"ט,ס כתוב: חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצוותיך. זה אומר דוד המלך עליו השלום. לא יעקב אדם המצווה בעבור זה שאמרה התורה: "זה אלי ואנוהו".

התנאה לפניו במצוות, אומרת התורה. כמו שכתוב בשבת קל"ג. כגון טלית נאה, ספר תורה נאה. כמו שהיום יהיה בהכנסת ספר תורה. ספר תורה נאה עם כתר עגילים. סוף סוף. תפס מקום. כמו שכתבו בבבא קמא ט' וברש"י: שלא יאמר אדם אמתין עד שתבוא לידי טלית יפה מאוד. או סופר שכתבו נאה יותר. לא להמתין אפילו להידור מצווה. זה שכתוב "זה אלי ואנוהו", זה יפה מאוד. אבל אדם לא ישתהה לקיים מצווה בשביל ההידור. להמתין עד שתזדמן לידו מהודרת יותר.

ויעוין בתרומת הדשן סימן ל"ה, בשו"ת יעקב, חלק א' ל"ד, שאלת יעבץ חלק א' י"ח, וברכי יוסף, אורח חיים צ"ג, ונשמת אדם כלל ס"ח ועוד.

זאת אומרת, רואים אין להשתהות בקיום מצווה. אפילו קלה ואח"כ תהיה חמורה. ואפילו הידור אין להמתין על זה. אלא מה שיש בידך לעשות, עשה מיד.

ולכן, לא ישתהו. לכן לא ישתהו בבית המקדש והדליקו ביום הראשון. הם לא ידעו שיהיה להם נס. הדליקו ביום הראשון על דעת שאחר כך לא יהיה להם עד עוד שבעה ימים. בכל אופן לא השתהו. אלא "זריזים מקדימים למצוות". כמו שכתוב בפסחים ד': "ולעולם יקדים אדם לדבר מצווה". כמו שכתוב בנזיר כ"ג. והתשבץ, במגן אבות, באבות פרק ה', משנה ד', הביא בשם מדרש משלי: אל תאמר לרעך, זה הקב"ה, זה דודי וזה רעי, "לך ושוב ומחר אתן ויש איתך". את הפסוק הזה מסבירים שבן אדם בא אליך ומבקש ממך צדקה או עזרה או הלוואה או משהו ויש בידך לתת לו, אל תגיד לו לך ושוב ואתן למחר. אם יש לך היום, תן לו היום. אז אותו דבר אומרת תשבץ בשם מדרש משלי שזה גם נאמר כלפי הקב"ה: אל תאמר לרעך, כוונה להקב"ה שנאמר: "זה דודי וזה רעי", אל תאמר לו לך ואשוב ומחר אתן. ויש איתך. ולכן, הדליקו מיד את הנר הראשון, את הפח הראשון. מבלי ידיעה שיהיה נס למחר.

זה מורה שצריך ליתן מיד מה שיש בידך. להורות את היסוד הזה קבעו את ההדלקה ביום הראשון. אז לא רק שהדליקו, גם קבעו לנו את היסוד הזה שאין משתהים ואין ממתינים וכדאי שזה יהיה ברצף, לא כדאי לעשות היום ולהמתין שבוע ולהתחיל מחדש, אין דבר כזה! יש בידך עכשיו לעשות, מה שיש בידך לעשות עתה, עשה. והסכימו עימם מן השמים ונעשה נס ודלק עוד שבעה ימים עד שהובא שמן הטהור.

וזה היה תירוץ של רבי יעקב גלינסקי לקבל את הצדקה מיד ולא לבוא בעוד שבוע לחנוכה. והוכיח במסמרות את הדברים לאותו גביר, מוקיר ונותן צדקה. אבל לימד אותו כלל. עכשיו! מה שאפשר לקחת עכשיו, עכשיו.

וכמו משל להדיוט שלמדנו ש"בוצינא טבא מקרא". יותר טוב לקחת דלעת קטנה או קישוא קטן, עכשיו, תלוש, מאשר להשאיר את הדלעת הגדולה עד שהיא תתנפח ותהיה "בומבילה" בשדה, ותבוא בעוד זמן תיקח אותה. כי עד אז אפשר שיתחרט. עד אז יעברו הרבה מים בירדן. כך היום אומרים. וזה על סמך זה שהרבה מים עוד יעבור בגיחון. עד המלכה של שלמה המלך יעמדו הרבה מקטרגים.

אז אין לסמוך ואין להמתין, תמיד להזדרז ולעשות מצוות. אם הזמינו לך או שיש מצווה שהגיעה זמנה או שעלה בשעתך לעשות מצווה, חוש ומהר ואל תתמהמה, כמאמר דוד מלכנו :"חשתי ולא התמהמהתי". כך צריך לעשות.

 
  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 17.09 15:34

    שלום כבוד הרב, ב"ה קניתי טייפ חדש והילדים שלי נרדמים עם הדיסק המדהים של הרב זכריה יצחק זצ"ל, זה חובה בכל בית, זה נותן הרבה יראת שמים לילדים, אהבת התורה והילדים ישנים רגועים. סגולה בדוקה! (https://zecharia.shofar.tv/)

  • 16.09 15:04

    כבוד הרב היקר מכל, יה"ר שהשי"ת יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים. רציתי להביע תודה עמוקה מכל הלב והנשמה על כל השיעורים לאורך השנים, ועל הרצאות החיזוק המופלאות בחודש אלול וגם אתמול. דבריכם היפים והמתוקים מדבש, ב"ה נכנסים ישר אל הלב, בפרט הסיפורים והמעשים, הממחישים את הכל בצורה שיוצאת מן הכלל (ממליצה למי שפיספס יעשה מרתון שידורים חוזרים) יהי רצון שדבריכם ימשיכו להדהד בלבבות כולם, ובזכותכם, ובזכות שנזכה לקיים את דברי אלוהים חיים היוצאים מפיכם המפיק מרגליות נזכה כולנו לשנה טובה ולשנת גאולה שלמה, אמן.

  • 16.09 11:36

    בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מיוחדת ואקטואלית, מעוררת, מחזקת ומיוחדת כמוך. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להמשיך להשפיע בענק ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים מתוך בריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!!

  • 16.09 11:35

    יישר כוח לכבוד הרב שליט"א על דברי התורה, ועל החיזוקים הרבים, במיוחד בימים הגדולים והנוראים הללו לקראת יום הכיפורים הבעל"ט.

  • 16.09 11:34

    כבוד הרב, ב"ה האזנתי להרצאה מהבית חולים (ל"ע) דרך הטלפון, הייתה הרצאה ממש מחזקת בפרט הסיפורים, והמשלים. תודה רבה. חתימה טובה!

  • 16.09 11:34

    שלום עליכם כבוד הרב, שנה טובה וגמר חתימה טובה. תודה על הרצאה מדהימה ב"ה שנותן לרב פה מפיק מרגליות וממש עוזר לנו להתכונן ליום הכיפורים הבעל"ט, אשריכם על זיכוי הרבים (ירושלים - הכנה ליום כיפור 16.09.2026 shofar.tv/lectures/1735).

  • 15.09 11:30

    "וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם" - כך לימד אותנו שלמה המלך (משלי יא, ל) יש אנשים שזוכים בחכמה, ויש אנשים שזוכים להשתמש בחכמה שניתנה להם כדי להאיר את דרכם של אחרים, לחזק לבבות, לרומם נשמות ולהחזיר אנשים אל אביהם שבשמים. בדברים מרגשים אמר הרב בן ציון ואזנר על הרב אמנון יצחק שליט"א כי עיקר גדולתו היא במסירותו הרבה למען זיכוי הרבים בהקדשת כוחותיו, זמנו ומרצו כדי לקרב את עם ישראל לתורה, לאמונה ולדרך הישרה. לא כבוד אישי ולא תהילה... (לצפיה בדברים shofar.tv/videos/2087).

  • 15.09 11:28

    שלום וברכה כבוד הרב, רצינו להגיד לרב תודה רבה על התפילות המרוממות בשבת וראש השנה, תודה להשי"ת שזכינו שוב להסתופף בצל הרב, יהי רצון שהתפילות והבקשות יעשו פרי מהרה, אמן.

  • 15.09 11:27

    שלום וברכה לכבוד הרב, רצינו להביע את תודתנו על הזכות הגדולה שב"ה נפלה בחלקנו להיות בצילו של כבוד הרב במהלך ימי ראש השנה הקדושים. היתה זו חוויה רוחנית מיוחדת במינה, עוצמתית ומרוממת נפש. התפילות הבוקעות רקיעים והחידושים המתוקים מדבש שמסר הרב בשיעורים הדליקו בנו אור גדול, יצאנו מימי החג מלאים וגדושים בשפע של כלים מעשיים, חיזוק עצום וצידה רוחנית עשירה שיה"ר שתלווה אותנו לאורך כל השנה החדשה. כל רגע במחיצת הרב היה עבורנו שיעור לחיים והשראה גדולה!

  • 14.09 12:29

    רבנו הקדוש עטרת ראשינו! תודה על הזכות להיות בקרבתך בראש השנה. שלוש תפילות ביום, במשך שלושה ימים זה ממש טיול בגן עדן. בכל קדיש הנשמה מתרוממת ומרחפת באוויר מעוצמת הקדושה. ואם יש מקום שבו לשכינה יש נחת זה שם, ממש איתך, ראש השנה כזה בחיים לא חוויתי. תודה שנתת לכולם את הזכות לחוות את החוויה המדהימה והמרוממת הזאת הפעם אמרת "אני רוצה שכל מי שיכול לבוא שיבוא", וזה כל כך ריגש אותי. הרגשתי שווה בין כולם!

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים