ראינו חילול שבת? כדאי לבדוק את עצמנו

חכמים שאלו, למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, והאמת, מסתבר ששתי הפרשיות האלה היו צריכות להיות רחוקות זו מזו, כיון שהאישים שמדובר עליהם רחוקים מן הקצה אל הקצה, מצד אחד הסוטה עומדת בצד של הגנות וההשחתה והיא גורמת לחילול שם שמים על ידה, שבגללה הכהן הגדול מוחק, הכהן מוחק בגללה את השם הקדוש והנורא, ובשעה שהוא בא לברר את ענינה, מצד שני הנזיר בכלל נמצא ברום המעלה הנשגבה, עד שהתורה קוראה לו בשם קדוש, ואמרה עליו נזר אלהיו על ראשו, אם כן למה נסמכו, הן לא צריכות להיות קרובו זו לזו, אבל חכמים תשימו לב, מגלים לנו סודות גדולים. למה הם נסמכו קרובות אחת לשניה בתורה? לחשוף לנו מה מתחולל בנפשנו ובקרבנו. לומר לך, כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. מהטבע של האדם כשהוא רואה גנות בחברו מיד הוא מתנשא עליו ואומר אשרי שאין בי מהמידות הרעות שלו, ישר הוא קודם כל מרגיע את עצמו שהוא בכלל לא דומה לזה עכשיו שנתפס בקלקלתו. אבל לא זו הדרך, אומרים חכמים, אומרים דווקא הרואה סוטה בקלקולה לא יתנשא מעליה, גם הוא צריך לברוח עכשיו רחוק רחוק רחוק, שיבדוק אם אין בו שמץ מן המידה המגונה. לכן אמרו חכמים כל הפוסל במומו פוסל, ז"א כל הפוסל מה פירוש? הוא ראה מום בחברו והוא מתנשא ופוסל את המום, אמרו לנו חכמים הלו, אם אתה פוסל אז במום שלך אתה פוסל. ז"א אתה בעל מום בדיוק כמוהו. אם ראית אדם מחלל שבת, נגיד יצא לנו חלילה לראות חילול שבת, למה זה עבר לידינו? למה אנחנו צריכים לראות דבר כזה? כדי שנבדוק בעצמנו, אולי יש לנו גם אחוז מסוים, אם לא של חילול שבת, אז של זלזול בשבת. ואם בדק בעצמו ומצא שכן יש לו איזה זלזול משהו, נגיד הוא מקבל שבת תמיד מאוחר, ברגע האחרון, זה זלזול בכבוד שבת, כי צריך להתרחק מהאיסור, צריך להתכונן לקראת שבת, אז אם בן אדם נגיד בקטע הזה מזלזל, עכשיו חייב אדם כזה לתבוע את עצמו על הזלזול הזה יותר מהמחלל שבת בפרהסיא. למה הוא צריך לתבוע את עצמו יותר מהמחלל שבת בפרהסיא? כיון שהוא יש לו תשעים ותשעה אחוזים של שמירת שבת, חסר לו מה? רק אחוז אחד, ואף על פי כן לא היה כח בתשעים ותשעה אחוזים שהוא מקיים את השבת ומכבד אותה כדי לתקן את הזלזול של האחוז אחד, אז אם 99 אחוזים של קדושה לא הביאו אותך לעוד אחוז אחד, יש עליך תביעה הרבה יותר גדולה ממי שאין לו אפילו אחוז אחד בשמירת שבת. כאילו אם הגעת כבר עד כאן, מה הבעיה עוד טיפונת של הטיפונת? אז ז"א התביעה היא עליו  יותר גדולה, לכן אמרו חכמים תמיד אתה רואה איזה משהו, מראים לך איזה משהו, אל תמהר לדון את ההוא ולהגיד ווי ווי ווי תראה איזה אנשים זה, הלו תבדוק את עצמך לפני, למה בשמים בודקים אותך, איך אתה מדבר ואיך אתה זה וישפטו אותך לפי המילים שלך, לפי מה שאתה דנת אחרים ככה ידונו אותך. לכן מי שמוסר את דינו של חברו לשמים בודקים קודם כל בפנקסיו. יש אחד בא ואומר, פלוני עשה לי ועשה לי ועשה לי, מגיע לו ככה וככה, מוסר דינו בשמים, שמהשמים יטפלו בו, ישלמו לו, יתנו לו, אומרים פשש הגיע מברק דחוף, מי שולח את המברק? פלוני אלמוני, מה דחוף כל כך עכשיו לעשות משפט מיידי על הבוקר? בא נבדוק מי זה הבן אדם בעצמו, פותחים את התיק שלו, הוא על הפנים יותר גרוע מההוא, אז דנים אותו קודם. אז אדם צריך להזהר, כל הפוסל במומו פוסל, אמרו חכמים הרואה סוטה בקלקולה, אל תגיד ראית איזה אשה, בושה, בושה, איזה בושה, תבדוק את עצמך מותק, רוץ מהר, סלק את כל בקבוקי היין מהבית מהר וכו' וכו', למה אתה עלול להגיע לזה גם, כי היין משכר מביא לקלות ראש מביא לידי ערווה, אז תזהר לך לך לך אל תדבר עליה, לך סלק את היין מאצלך קודם, קודם, קודם קודם.