מידת דרך ארץ - עד היכן מגעת? [מדהים]

בשעה שנעשה נס לחנניה מישאל ועזריה בכבשן האש נבוכדנצר הרשע השליך אותן לכבשן האש כיון שהם לא הסכימו להשתחוות לצלם והצלם שעשה נבוכדנצר לא היה עבודה זרה ממש ממילא להשתחות לפנים כביכול היה מותר להן אבל חנניה מישאל ועזריה החליטו שאינם משתחוים לצלם ונבוכדנצר השליכם לכבשן האש אלפי מעלות תנור רותח בצורה איומה ברזל ניתך ובני אדם לא רק שאינם נשרפים גם בגדיהם אינם נחרכים וזורקן ונעשה להם נס מה הנס? הם לא נשרפים לא רק זה הכבשן היה עמוק והקב"ה סידר להם מעלית שכל התחתית הקרקעית של הכבשן עלתה למעלה והעלתה אותם לעיני כולם שיראום מתהלכים חיים באש ומה עושים? כשעלו למעלה לצאת מהאש ולברוח למה? נס אז נס זה לא כל רגע

לדוגמא אם בן אדם רואה שבנין מתמוטט ומגיע ל-45 מעלות ונעצר לא ישאר למטה אלא יברח מי החזיק? נס משום מה שעמד מישהו מחייב שימשיך לעמוד? נס איך לא יצאו כשהאש שורפת זה נס חדש לצאת החוצה ולא יוצאים מהאש למה הם לא יוצאים מהאש?

אמרו: "אין אנו יוצאין מן האש אלא ברשות המלך" אם נבוכדנצר הרשע השונא הגדול רוצח ההמונים שולט בכיפת העולם כשהגיע לגהינום בזוהר הקדוש כתוב שעשו הפגנה שלא רוצים אותו שאימתו על כל העולם והרשע הזה השליכם

ואומרים: "לא! המלך הכניסם יוצאים רק ברשות אם לא אומרים לצאת הם באש"

שמעתם פעם דבר כזה?

מאיזה טעם?

דרך ארץ!

זה מלך וצריך דרך ארץ לא יכולים לצאת בלי שהמלך אומר איזה מלך? רשע מרושע

אז טעם אחד זה גם: 'שלא יאמרו שברחו מן הכבשן' ולכן כתוב "אני פי מלך שמור", "אני פי מלך שמור" מה זה "אני פי מלך שמור"? אנחנו צריכים לשמור את פי המלך מלך זה סמכות עליונה ואנחנו צריכים לשמור את פי המלך ואם לא אמר לצאת לא יוצאים שלא יאמר ברחו להם מן הכבשן אז לכן אני פי מלך שמור ברשותו הושלכנו וברשותו נצא

וכן אמר נח, נח אמר: "כשם שלא נכנסתי אלא ברשות כך אין אני יוצא אלא ברשות"

שמעתם? נח נכנס לתיבה הקב"ה אמר לו בוא אל התיבה אתה וכל ביתך נו, אז הקב"ה מצוה אותו לבוא אל התיבה ונכנס ושוהה בתוכה שנה שלימה בשנה הזאת הוא עבר יסורים קשים ביותר מה היסורים? שכוהה וגונח ושותת דם ולא ישן ו-12 חודש הוא רק יושב ומטפל בבעלי החיים ולא לא יודע אם פעם חשבתם איזה ריח מסריח היה בתיבה זה הרי כל מה שעשו הבעלי חיים בתיבה נשאר בתיבה גן חיות מאוורר פתוח זה סירחון שאין כדוגמתו התיבה רק מגיעה לקרקע אמר רבי יהודה אני הייתי יוצא ובועט החוצה אויר אויר אויר ונח לא יוצא מהתיבה ממתין עד שהקב"ה יגיד לו צא מן התיבה נכנס ברשות ולא יוצא אלא ברשות זה דרך ארץ

…כמה דרך ארץ מחייבת שהרי יסורים גדולים היו לנח בתיבה שהיה כוהה מטורח החיות מכל מקום יכל להשתחרר מכל העמל הכבד שהיה לו ולא יצא עד שאמר לו הקב"ה: "צא" כיון שלא נכנס ברשות לא יצא אלא ברשות

והדברים האלה מפליאים! שאם אצל נח הקב"ה הכניסו לתיבה להצלתו הרי חנניה מישאל ועזריה הכניסם נבוכדנצר הרשע לכבשן לשרפם באש ואף על פי כן אינו דרך ארץ לצאת אלא ברשותו של נבוכדנצר נח להצילו ממתין מדרך ארץ לצאת אבל אלה לשרוף ומה דרך ארץ בזה הרי רוצה לשרוף ומחובתן להציל עצמן אבל "אני פי מלך שמור" גם במלך רשע דרך ארץ רואים מכאן מה דרגה של דרך ארץ שחייבה תורה כיון שנכנסו ברשות ולא ברצון אלא הושלכו לכבשן האש אינו מדרך ארץ לצאת שלא ברשותו וכל רגע ורגע זה נס חדש מפני עצמו משום דרך ארץ הרי ודאי אין דין יהרג ואל יעבור אל דרך ארץ יש רק 3 מצות ועלולים ליהרג

אלא אחז"ל חנניה מישאל ועזריה שירדו לכבשן האש לא ירדו אלא בסימן כמו שכתוב שמע נא יהושע הכהן הגדול כי אנשי מופת המה מי היו? חנניה מישאל ועזריה שנעשה להם הסימן הזה חנניה מישאל ועזריה המשיכו לשהות בכבשן האש משום יקרת דרך ארץ צריך לומר שאף בזה היו בטוחים שיהיה להם נס משום דרך ארץ בכלל הסימן שניתן להם שאם ישארו משום דרך ארץ ינצלו ולא ישרפו כי מידה זו חמורה מאוד והסכים עמם הקב"ה והאריך להם את הנס וכן היה אצל נח שנכנס ברשות שנאמר "בוא אתה וכל ביתך אל התיבה" הגם שבנה את התיבה 120 שנה על תכלית שינצל על ידה בתוכה לא נכנס עד שנצטוה בפירוש