כחו של יהודי מעל הטבע!

כשרות, אתם יודעים מה זה כשרות? יש יהודי בשם יוסי וליס שהוא המנהל של ארגון ערכים, שסבא שלו נהרג בשואה אחרי הפסקת האש, כשהוא היה בתוך היער, הגרמנים שברחו תפס אותו אחד וכיוון אליו את הרובה לראש ואמר לו עכשיו אתה תאכל חזיר, אם לא אני הורג אותך. כבר נגמרה המלחמה, הוא לא הסכים. אם היה אוכל היה נשאר, כי נגמרה המלחמה. הוא לא הסכים, הוא ירה לו בראש והוא מת. ויום אחד יוסי וליס מספר שהוא נכנס בניו  יורק לאכול במסעדה ומה הוא מבקש? חזיר. וכשהוא לוקח ביס אחד ושניים פתאום הוא נזכר בסיפור שסבא שלו מסר את נפשו לא לאכול חזיר, והוא עומד פה בתור בשביל לאכול חזיר? ההבזק של המחשבה הזאת עצר אותו, הוא השליך את הפיתה, התחיל לברר את המקורות שלו, חזר בתשובה, והיום הוא מנהל של ארגון של חזרה בתשובה.

כשרות. מסירות נפש על כשרות. אנשים לא יודעים כמה נדפק להם הראש בגלל שאוכלים מאכלות אסורות. יושבים אנשים ללמוד גמרא, אפילו עורכי דין, לא קולטים מה כתוב, בגלל שהם לא אוכלים מכלות כשרים. וכבר היו מעשים שכשהתחילו לאכול כשר, עברו שבועיים ונפתח הראש. כיון שאוכל שהוא לא כשר הוא מתעכל והוא מטמטם את הלב, מטמטם את השכל, כמו שכתוב "ונטמאתם בם" אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם - נהיה אטום, כי האוכל הטרף, הלא כשר, הוא הופך להיות דם והדם עובר במח ובלב, ומה עובר? טומאה. אז ממילא איך האדם הזה יהיה לו רגשות לקדושה? לכן כל מצוה ומצוה יקרה לאין שיעור, וכוחה רב לשנות את הטבע.

אנחנו רואים מפה סוד שהוא למעלה מן הטבע, כוחם של מצות, ואין מצוה ומצוה, כמו שאומרת הגמרא בקידושין ל"ט, שכתובה בתורה, שמתן שכרה בצידה, שאין תחיית המתים תלויה בה. כי סוד המצוות כולם הם למעלה מן הטבע. אתם רואים? כתוב במפורש בגמרא בקידושין ל"ט, שאין מצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצידה, שאין תחיית המתים תלויה בה, אפשר להחיות מתים בעולם הזה במצוות, כיון שהם למעלה מן הטבע. והתורה מגדלת את האדם ומרוממת אותו על כל המעשים. והוא מתעלה, והתורה הקדושה מעלה את האדם למעלה מן הטבע. והראשונים, התנאים הקדושים, שהיו מוסרים את נפשם, היו מעל הטבע לגמרי, כשרבי פנחס בן יאיר שהיה חותנו של רבי שמעון בר יוחאי, שהיה הולך לקיים מצות פדיון שבויים, והוא הגיע לנהר בשם גינאי, ולא יכול היה לעבור. מה הוא עשה? אמר לו חלוק מימיך, והנהר לא הסכים. אמר לו אני ודאי עושה, אתה ספק עושה. אני עושה שליחותי מה שה' מצוה אותי, אבל אתה - ספק עושה. למה אולי לא תצליח בשליחות? אמר לו אם לא תחלוק מימיך אני מייבש אותך לעולם. והנהר פחד ממנו וחלק את מימיו, כי כח הצדיקים לשלוט על ה טבע. הוא לא דיבר עם הנהר עצמו אלא עם השר של הנהר, לכל דבר בטבע יש שר - מלאך שממונה עליו. אם כן כח המצוות וכח הצדיקים שמקיימים ותם לשנות את הטבע.

היוצא מכל זה, שהמצוות הופכות את האדם למעלה מן הטבע. ואם יש לו טבעים לא טובים יכול לשברם בכח המצוות. עכשיו תשמעו דוגמא, יש אנשים שמשכימים בשחרית להתפלל מוקדם, מתעטפים בציצית, מניחים תפילין, קורין קריאת שמע ומתפללים בציבור, אבל ענינם של מצות אלה שכמו המצוות יהיו העושים, שזה יהיה בסוד שלמעלה מן הטבע. כמו שהמצוות למעלה מן הטבע, גם מקיים המצוות צריך שגם הוא יהיה מעל הטבע. אבל מה קורה עם אלה שקמים בבוקר? הם שוכחים את עיקר העיקרים, הם שומרים את המצוות, והם הולכים לקיים את המצוות, אבל עד כמה שהטבע מתאים להם. ברגע שהטבע שלהם אומר לא, לא, כבר מאוחר, תמהר תמהר תרוץ תרוץ תרוץ, אז הטבע זורק אותם החוצה, הטבע מונע אותם והם במקום שיקחו את המצוות ואיתם ישנו את הטבע, הם נותנים לטבע לשנות את המצוות. והאדם יכול להתגדל אם לא יכנע לטבעו.

ופה אני אומר ברמיזה על כל אלה ששומעים את הזמרים הפסולים והאסורים, שהם לא יכולים לשנות את הטבע שלהם, אבל אם היו מקיימי מצוות באמת ביראת שמים, היו זורקים את כל השירה הפסולה, והיו נשמעים למצוות, כי המצוות מעל הטבע ויכריעו את טבעו. אלה שזכו לעשות זאת, הם גיבורים כמו מלאכים. הם שולטים בטבעם. כי לשלוט על הטבע צריך להיות מעל הטבע. ומי שזכה לזה בדבר אחד, יכול לזכות בעוד דבר ובעוד דבר ובעוד דבר, והראיה מהמעשה של הציצית, שאף פעם הוא לא נתן דעתו, הוא נתן לטבע למשוך אותו אפילו לעבר לים, אבל כשהוא התבונן במצוה שהוא הקפיד ושמר עליה, המצוה לא טבעית, מצות ציצית שחושבים שזה איזה חתיכת בד וזהו, מצוה זו הצליחה לגבור גם על ה טבע הכי קשה שהיה אפשר לשבור, לא רק שלו, של כל אדם, והוא הפך להיות איש אחר, ולא עוד, אלא שהוא שבר את הטבע של הגויה וגייר אותה מהפחד שהיא ראתה מה כוחה של תורה ומצוה בישראל.

אז אנחנו זכינו להית בניו של הקב"ה עם היכולות והכוחות האלה לשנות ולהשתנות, להשתנות ולשנות. ואשריו של מי שזוכה לזה.