הלכות צניעות דנשים - ט - איסור שאלת שלום לאשה | הרב אמנון יצחק

בס"ד  נציב יום: רפואה שלימה לשושי בת גיטו ולעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן

הלכות צניעות דנשים – ט - איסור שאלת שלום לאשה

אסור לאיש לשאול לשלום אישה זרה, בין לשאול את האישה עצמה ובין לשאול אדם זר על שלומה, אולם מותר לו לשאול את חברו על שלום אשתו. כמו כן אסורה האישה לשאול את האיש על שלומו, גם אמירת שלום בלבד הרי היא בכלל שאלת שלום, ואסורה בין מאיש לאישה ובין מאישה לאיש, ואולם מותר לשאול את בעלת הבית על שלום האדון מפני שבזה הוא מראה שאין דעתו עליה חס ושלום אלא מבקש הוא בעל הבית, מותר איש לברך אישה ולאחל לה ברכה והצלחה ומזל טוב.

נפסק להלכה בשולחן ערוך "אבן העזר", כא ו': אין שואלין לשלום אישה כלל אפילו לא על ידי שליח ואפילו על ידי בעלה, אסור לשלוח לה דברי שלומין. אבל מותר לשאול לבעלה-איך שלומה.

מקור הדין בגמרא במסכת קידושין ע' ומבאר שם רש"י: טעם האיסור הוא, משום שבכך הוא מרגיל לבה ודעתה אצלו. אישה שמחה ששאלו לשלומה, 'מה, כן שאלו לשלומי?' זה גורם שירגיל לבה ודעתה אצלו. הנה ביאור הביטוי אין שואלין דוקא לשאלה: 'מה שלומך?' שזה בודאי אסור אלא גם אמירת שלום בלבד, 'שלום', נחשבת לשאלת שלום ויש לכך כמה ראיות מהגמרא.

ראיה ראשונה רואים בגמרא במסכת ברכות נד' האומרת: התקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם {בשם השם} שנאמר: "ויאמר לקוצרים השם עמכם" ולא היתה שם שאלה כלל, לא היה "מה שלומכם" אלא ברכת השם עמכם, וזה נקרא שאלת שלום, למה? הגמרא אומרת התקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו זה נקרא שאלת שלום, איך הוא שואל? הוא אומר לקוצרים השם עמכם, אז כשמזכיר את השם זה שאלת שלום.

דוגמא נוספת לכך ניתן למצוא בדברי רש"י על הגמרא במסכת מכות כג': האומרת שמותר לאדם לשאול לשלום חברו בשם השם, כדוגמא לכך מביא רש"י "ישים השם עליך שלום" זה נקרא שאלת שלום.

וכן בגמרא במסכת "מועד קטן" כא': לגבי איסור שאלת שלום לאבל רואים במפורש שאמירת שלום נחשבת לשאלת שלום האסורה. כתוב שאסור שאלת שלום לאבל, מה זה שאלת שלום? זה כשאתה אומר לו - שלום, לא אומרים שלום לאבל, אז רואים שזה שאלת שלום, גם אמירת המילה שלום זה שאלת שלום. וכך גם מבואר מדברי חכמים זכרונם לברכה המובאים ברש"י בספר ויקרא כד' יא' - שלומית בת דברי יעוין שם.

הנה רואים גם בלי שאלת מה שלומכם אלא עצם אמירת שלום זוהי ברכה שהשם יתן לך שלום, כשאומרים שלום זה לא מילת הלו כמו באנגלית אלא זה שמו של הקב"ה, והרי זה מעין ששואל את שלום חברו בשם, לכן לאלה שהם חנג'ורי בסטרי אומרים שלו ולא שלום, כי לא ראוי לקרא שם השם עליהם, {לכאלה שהם חנג'ורי בסטרי למי שמבין}.

והטעם העמוק של דין נובע מכך שהסיבה שתקנו חכמים זכרונם לברכה שיהיה אדם שואל שלום חברו בשם, למה תקנו חכמים שיקרא לו וישאל אותו בשם?

טעמו של דין זה הוא עמוק, מה הוא? היות ובזה הוא מגלה כלפי חברו את עוצם אהבתו האמתית כלפיו, עד כדי שהוא מזכיר שם שמים עליו. {אז זה לא יכול להיות שקר שאתה מזכיר את השם עליו ואין לך אהבה אליו ולא שום דבר, אז מראה את עוצם האהבה, שאתה מזכיר את השם עליו}. ומטעם זה עצמו אסרו כל שאלת שלום מאיש לאישה אחרת, היות ועניין זה לא שייך כלל לאישה שאינה אשתו, מה לך ולשאול על שלומה? ובודאי יכול להיגרם מכך קרוב דעת אסור כמו שאמרנו, ולכן אנחנו אומרים בבוקר "אלו דברים והקרן קיימת לעולם הבא, והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו", אבל בין לאישה שאינה אשתו אין שום מצוה להביא שלום ביניהם, אדרבא - עבירה היא, מאחר שמצווים להיות מרוחקים זה מזה מאוד, ולעומת זה לשלום שגורם לשלום ואהבה - אסור שיהיה ביניהם, אז אסור להשכין שלום בין איש לאישה שאינה אשתו, אבל בין איש לאשתו זה מצווה.

ואולם מותר ואפילו דרך ארץ כאשר מתארח האדם בבית של אחרים לשאול את בעל האכסניה – 'מה שלום הגברת?' וכן את בעלת האכסניה – 'מה שלום האדון', קודם כל כפי שמצאנו במלאכים: ששאלו את אברהם אבינו על אשתו "איה שרה אשתך", בזה אין חשש פריצות, כיוון שאדרבה כיון שהוא שואל את האישה על בעלה בזה הוא מראה שאין דעתו עליה כלל ורק אותו הוא מבקש, ובמקרה ההפוך כששואלת האישה על אשתו אין זה מפני שמחשבתו על אשתו אלא זה חלק מדאגתו לשלום חברו שהכל בסדר, שהרי "לא טוב לאדם להיות לבדו", וכמו ששואל אותו על בריאותו ופרנסתו שואל אותו גם על שלום אשתו, 'מה שלומך מה שלום אשתך מה שלום הילדים ברוך השם תהיו בריאים' וכו'.

ומדגיש בעל "החלקת מחוקק", בסימן כא' ז': שכל ההיתר הוא רק לשאול רק את הבעל על שלום אשתו, ואולם אסור לשאול כל אדם אחר על שלומה של אישה אחרת, {'תגיד מה שלום אשתו של זה וזה', - זה אסור}, מפני שיש חשש שהוא יספר שפלוני שאל לשלומה ויבואו לידי חיבה, {'איזה חמוד! איך הוא דואג לי, איך הוא שואל עלי‚'}, וההסבר הוא כנזכר לעיל: שכאשר שואלים את הבעל על שלום אשתו זהו חלק מהשאלה על שלום האיש בעצמו, אשר שלומם של משפחתו הרי זה חלק לשלומו, אך לשאול כל אדם אחר על שלום אישה - זו התעניינות באישה עצמה, וזה אסור, כמו שאסור לשלוח לאישה שלום אפילו על ידי בעלה, {'תגיד לאשתך שדרשתי לשלומה' -אסור}.

פשוט הדבר שמה שאמרו חכמים זכרונם לברכה: "הוי מקדים בשלום כל אדם" כמו שכתוב במשנה באבות מו', היינו בשלום כל איש אבל לא בשלום אישה, והוי מקדים בשלום כל אדם איש ולא אישה, וכן מה שאמרו בגמרא מסכת ברכות יז': "לעולם ירבה אדם שלום עם כל אדם ואפילו עם נוכרי בשוק כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה ויהא מקובל על הבריות", ורבי יוחנן בין זכאי השתבח שמעולם לא הקדימו אדם באמירת שלום, ברור ופשוט שכל זה שייך אך ורק בין איש לאנשי העולם ולא חס ושלום לנשים, שהרי נחמד למטה ומקובל על הבריות אסור שיהיה בין לאישה זרה, ואדרבא נפסק להלכה שצריך האדם להתרחק מאוד מאוד מכל אישה.

אומנם לברך את האישה ולאחל לה ברכה והצלחה וכן אמירת מזל טוב מותר הדבר, כמו שמצאנו שהתפלל אליהו הנביא על האישה הצורפית ואלישע הנביא על השונמית, וכאשר נצרך האדם לברך אישה אחרת - יחפש תמיד לשונות אחרים של ברכות טובות וכך יברך כדרך היתר בלי שום חשש, ואז יסכים הקב"ה עם ברכותיו שיתקיימו מן השמים, אמן. 

הרב: רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.