הלכות צניעות דנשים - א - פרקים א-ב, השפעת הצניעות על החיים | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 02.10.2017, שעה: 09:20
ב"ה ניתן להשיג במשרדי שופר את הדיסק שמע / צפיה
ב"ה ניתן להשיג במשרדי שופר את הדיסק שמע / צפיה
בס"ד - הלכות צניעות דנשים - א - מהאדמו"ר הרב יצחק רוזנבוים
נציב יום: יהושע בן מזל רפואה שלימה והליכה איתנה ויציבה.
תמצות של הספר הצניעות והישועה על נושא הצניעות שמביאה את הישועה בשם המדרש "אין הקב"ה מייחד שמו בישראל שהוא נקרא "אלוהיך" אלא בזמן "והיה מחנך קדוש", באותה שעה הוא משרה שכינתו ביניכם והוא מציל אתכם מיד אויביכם ומוסר שונאכם.
המלצות על הספר שנכתב על ידי הגאון הצדיק הרב יצחק אייזיק רוזנבוים זכר צדיק לברכה אדמו"ר מזוטשקא נדבורנה. שזכיתי להכירו מקרוב.
מהסכמות:
הרב אלעזר מנחם מן שך משנת תשל"ו: הנה כאשר הביאו לפניי את הקונטרס שחיברו הגאון הצדיק מורינו הרב יצחק אייזיק רוזנבוים אדמו"ר מזוטשקא נדבורנה בענייני צניעות, שכל כך רבה פרצה בזמנינו אשר זה מכשול לרבים והוא בירר וליבן את כל העניין החומר שיש בזה מחכמים זכרונם לברכה ומהראשונים, ואולי יהיה מזה תועלת להסיר מכשול ולכן אני בא בהמלצה זו, היה רצון שיתקבל ספר זה ברצון ויוסיף קדושה וטהרה בתוכנו, ואברכו בכל הטוב. חתום הרב שך.
הרב שמואל הלוי זזאנר זכרונו לחיי העולם הבא: כן ראיתי קוטרס על צניעות בגדים שחיבר כבודו הגאון הצדיק וראיתיו מתלהב למען עניין נשגב עניין הזה שהוא כמעט שורש ירידת מוסר של הדורות ומצווה גדולה וקדושה לעמוד בפרץ על כן גם ידי תיכון עמו, ויהי רצון שיתקדש שם שמים על ידו, ויקרא לך "גודר פרץ משובב נתיבות לשבת".
וגם הרב גשטטנר זכרונו לברכה, וגם יעקב לנדא זכרונו לברכה, בקיצור יש הסכמות מכולם והוא כתב הלכות "הלכות צניעות".
אז אנחנו מתחילים.
פרק א'
גודל נחיצות לימוד הלכות צניעות זה רק תמצית מהספר, הספר הוא רב דינים והלכות:
א. עיקר חיוב לימוד התורה ובלימוד ההלכה, ועיקר חיוב לימוד ההלכה ובהלכות המצויות לאדם בכל ימי חייו.
ב. הלכות לימוד צניעות זה חיוב מן הדין, ומבלי לימוד זה קרוב מאוד לבוא לידי טעות ומכשול.
ג. אין ללמוד כלל ממנהגי הלבוש המקובלים כיום {כבר כותב אז} היות ורבים מהם נוגדים את ההלכה דרך הצניעות.
ד. אין אפשרות כלל להיות אישה כשרה מבלי הנהגת הצניעות וכפי מדרגתה בצניעות כך היא כל יהדותה.
עכשיו ביאור ההלכה:
עיקר חיוב לימוד התורה ובלימוד ההלכה, שנדע לשמור ולעשות ולקיים את מצוותיו יתברך כדת וכדין, ומתוך כל ההלכות עיקר החיוב הוא ללמוד את הדינים הנוגעים למעשה לאדם בכל ימי חייו, כמו הלכות שבת, והלכות צניעות, בהלכות צניעות גדולה נחיצות ביותר היות כי לדאבוננו אין לנו בהם הלכות מסודרות בכמה עניינים הדרושים בסדר החיים, והמנהגים המקובלים ברחוב משובשים מאוד, וההפרש בין דברי חכמים זכרונם לברכה והפוסקים לבין הנהגת העולם גדול מאוד, ובמו כן הניסיונות קשים, והפרוצים פורשים רשתות לרוב כדי לצוד את ההמון ולהכשילם, ומחמת חסרון הידיעה נמשכים אחריהם כידוע, וכבר אמרו חכמים זכרונם לברכה "ומכיוון שעבר אדם עברה ושנה בה נעשית לו כהיתר", ואפילו לא עולה על לבו שיש כאן טעות ועוולה.
עוד אמרו רבותינו: גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן, וכתב הרמב"ם באיסורי ביאה כב' יז' דעתו של אדם קרובה אצל עריות, ולכן אם יש לאדם ספק הוא מורה להקל, היות והוא משוחד מטבעו לצד ההיתר, "והשוחד יעוור עיני חכמים", ועל ידי כך מתירים את האסור חס ושלום.
ומפני כך מחויבים אנו לעשות בדיני הצניעות עד שנדע להישמר מכל איסורי הפריצות ולקיים את כל פרטי מצוות הצניעות, והנה משמעות הביטוי "פריצות" היינו שפורצים גדר הצניעות, וכשעושים פרצה בגדר בכל חלק שהו -הווי פרצה. ואומר הכתוב: "פורץ גדר ישכנו נחש" והוא היצר-הרע שלאחר שפרץ אדם פרצה ופתח לו פתח ודאי שיכנס אצלו ויחטאנו, וזהו כל תכלית הגדר למנוע מזיקים מלהיכנס ולקלקל. וצריך להיות הגדר שלם ויפה סביב סביב כידוע וזהו חשיבות הצניעות.
וגם כאשר נהגו העולם בלבישת בגד מסוים או בצורה מסוימת, אין אפשרות לסמוך על בזה כלל על מנהג העולם, מאחר וכל תוקף המנהג הוא רק כאשר אותו מנהג נתייסד על פי קדמונינו, ובודאי כל שקבלו אבותינו איש מפי איש אבל מנהג שאין ראיה מן התורה איננו מנהג, ובפרט בנידון דדן.... שהקולות הנהוגים ודאי אינם מאבותינו איש מפי איש, כי אם חדשים מקרוב באו מהגויים אשר סביבותינו, ועל מנהגים אלו כתבו הפוסקים שמנהג אותיות גהנום, ויש לבטל המנהג.
וזאת יש לדעת שהצניעות היא יסוד היהדות, וכפי ערך מידת הצניעות באדם כך היא מידת היהדות שלו, ולכן חייבים אנו להשתדל ולהתאמץ להיותנו שלמים במידת הצניעות וניטהר והתקדש בקדושה של מעלה ובמהרה נזכה לגאולה הקרובה אמן.
פרק ב':
הביאור העמוק והפנימי של מצות הצניעות,
א. מלבד השמירה על דיני הצניעות השייכים לצורת הלבוש צריכה האישה גם להתפלל על כך שלא ייכשלו בני אדם,
ב. כמו כן תמעיט ככל האפשר מלצאת לרשות הרבים ותצניע עצמה בתוך ביתה,
ג. ואולם מותר לה לצאת לעת הצורך וכגון ללכת לבקר בבית אביה בבית האבל ובבית המשתה וכדומה.
ד. וכאשר צריכה היא לצאת לא תצא בתכשיטיה ולא במלבוש חשוב וכשם שעד פה היתה מוצנעת בתוך ביתה, תצניע עכשיו עצמה בתוך מלבושיה שתהיה מוסתרת מעיני זרים.
ה. ועל ידי מלבושי הצניעות תזכה האישה שכל מחשבותיה יהיו בקדושה ושכרה גדול ועצום לה ולבי ביתה.
ו. כל פשרה או קולה בגדרי הצניעות גוררת בעקבותיה פשרה נוספת, ולכן אין לבחור בדרך הממוצעת אלא יש להחמיר ככל האפשר ולחפש תמיד הדרך המעולה והקדושה ביותר.
נצטווינו בתורתנו הקדושה להיות ולהתנהג בכל דבר בצניעות ולא בפריצות, בהמשך אנו נביא את מצוות עשה ולא תעשה ששייכים בזה.
הביאור הפשוט של המילה צניעות הוא הסתרה ומחבוא, דהיינו שהאישה מוצנעת ומחביאה את עצמה מכל שאר בני האדם וכל הנהגתה בבחינה זו. הטעם והיסוד שצריכה האישה לנהוג כך הוא על דרך מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה בגמרא סוטה כב' אמר רבי יוחנן למדנו יראת חטא מבתולה, שפעם אחת שמע רבי יוחנן בתולה אחת שנפלה על פניה והיתה מתפללת ואומרת: רבונו של עולם יהיה רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם, ורבותינו זכרונם לברכה מביאים שאפילו אם היא בעצמה לא פשעה כלום מכל מקום בגלל שהיא היתה למכשול בני אדם היא תתבע על כך, ועל כן מתוך אותה יראת חטא אישה יראת השם מצניעה ומחביאה את עצמה מבני אדם למנוע כל מכשול. מאותה בתולה למדנו מדרגה נוספת במצוה זו שהרי פשוט הדבר שהיתה שלמה בתכלית שלמות הצניעות ולולא זאת לא היה שייך שתתפלל ותבקש רחמים שלא יכשלו בה אם היא אינה עושה מצידה את כל ההשתדלות הנדרשת ממנה, ואכן אחר שהיא עשתה את כל המוטל עליה מה מצאה להתפלל שלא יכשלו בה? אלא ידועים דברי רבותינו שההתעוררות של האיש להיכשל נגרמת לרוב עקב ההתעוררות של האישה המהרהרת בדברי איסור, והיא זו שמשפיעה עליו מחשבות לא טהורות, ועל זה היתה מתפללת אותה בתולה ומבקשת רחמים מתוך יראת החטא שהיתה בה - יהי רצון שאני בעצמי לא יהרהר בדבר איסור ועל ידי כך יכשלו בי בני אדם חס ושלום ולכן לא שמחה על המעשים שעשתה בהקפדתה על מלבושי הצניעות והוסיפה להתפלל על כך. זאת אומרת הרהורי איסור שיש באישה הם פועלים על מי שמסתכל עליה וגורמים לחטוא בה.
וזו הסיבה שאימותינו הקדושות השתבחו מהמידה הנפלאה של מנשים באהל, היות והן היו צנועות יושבות באלוהיהן שפחדו ממכשול עברה והצניעו והחביאו עצמן ולא סמכו על מעלתן וצדקתן, ומנהג זה הוא הגורם הגדול לקדושה ולטהרה, וכל אישה היושבת בביתה מראה בזה שמגמתה ותשוקתה להיות בקדושה וצדקות, ואילו זאת המזלזלת בכך ומרבה לצאת מביתה - בזה היא ממשיכה את מנהגן של הנשים הפרוצות שבכל הדורות ואינה חוששת על הקדושה ועל הצדקות.
ומשרה אמינו למדנו שאף שהיה אברהם אבינו חולה ובא הקב"ה לבקרו והיה הוא זה שסידר את כל הסעודה לפני האורחים, כדי שהיא תשב בצניעות באוהלה, ובודאי גם כשהאישה צריכה לצאת גם אז תמשיך במידת הצניעות ולא תתקשט בתכשיטים ולא בשום מלבוש חשוב כדי שלא תחטיא את הרבים בהסתכלות אסורה, וזה גם אם מחשבתה מכוונת אך ורק להתייפות לעיני חברותיה ושכנותיה. וכמו שההצעה הראשונה היא בעצם זה שהיא מוצנעת בתוך ביתה, כך גם בהצנעה השניה שצריכה היא לצאת שתהיה מוצנעת בתוך בגדיה ומוסתרת בעיני זרים.
ובודאי בזכות זה תזכה להבטחת חכמים זכרונם לברכה אמר רבי יוסי: כשהאישה מצנעת את עצמה בתוך הבית הרי ראויה להינשא לכוהן גדול ותעמיד בנים כוהנים גדולים.
ואמר רבי פנחס הכהן בר חמא: בזמן שהיא צנועה בתוך הבית כשם שהמזבח מכפר כך היא מכפרת על ביתה, ואם עשתה כן תעמיד בנים נמשכים לשמן המשחה סביב.
ובספרים הקדושים מובא שישנם שתי השפעות: האחת היא השפעת הלבוש על המחשבה, והשניה היא מחשבת ההשפעה על הלבוש. דהיינו מי שלובש בצניעות לובש בצניעות, ומי שחושב בפריצות לובש בפריצות. ומצד שני: לבוש בפריצות משפיע על המחשבות שתהיינה מחשבות של פריצות, ומלבושי הצניעות משפיעות שתהיינה מחשבות של צניעות.
וזאת יש לדעת שכמו שכותב הרמב"ם באיסורי ביאה כב' כא': שכדי שיזכה האיש למחשבות טהורות צריך הוא לפנות את דעתו ומחשבתו לדברי תורה, ושאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מחכמת התורה, בדיוק כך גם אצל האישה: כאשר היא עסוקה בדברי חכמה וצניעות ממלא מתבטלים ממנה מחשבות של ריקנות וחטאים, ולעומת זאת להיפך, אם חס ושלום מרשה היא לעצמה להקל רק קצת פה ושם מדיני הצניעות הרי שעבירה גוררת עבירה והרהור גורר הרהור ולכן אל לה להיכנס לניסיונות אלו אלא תבחר את הדרך הטהורה והקדושה ביותר בלי שום קולות ושום פשרות כדי שלא יהיה לה שום שייכות ולו הקטנה ביותר בדרכי הפריצות חס ושלום.
וכמו שהזהירה התורה את הגברים להיות קיצוניים וכמאמרם של חכמים זכרונם לברכה בשולחן ערוך צריך להתרחק מן הנשים מאוד מאוד, ולא התירו ללכת הדרך ממוצעת, כך צריכות הנשים להישמר בתכלית השמירה בכל האפשרות ובכל הזמנים ולא לחפש הקלות למיניהן.
השפעת הצניעות על החיים
א. רדיפת האדם אחרי תאוות העולם הזה - אסורה מן התורה ואחריתה רעה מאוד, רעה ומרה.
ב. מילוי התאוות פעם אחת תגרור בעקבותיה תאוות נוספות, ואולם ההתגברות עליהן פעם אחת - תקל על האדם להתגבר עוד ועוד.
ג. הקפדת התורה על האישה בגדרי שמירת הצניעות אנינה אכזריות כי אם הרחמנות הגדולה ביותר של נותן התורה.
ד. השמירה השלמה על דינים אלו שומרת על האישה מכל גזרות קשות ומגנה עליה מם הייסורים.
בטרם כל צריכים אנחנו לשנן את דברי חכמים זכרונם לברכה המובאים בספרים הקדושים, שמכל מצוה שמקיים האדם נעשה לבוש רוחני לנשמתו, ואילו חס ושלום כאשר חוטא אדם הרי שבזה הוא מכין בגד רע לנשמתו ורק אחרי נתינת דין וחשבון וקבלת עונשי שמים מתלבנים אותם בגדים. כמו שמצאנו בפסוק בזכריה ג' ג' "ויהושע היה לבוש בגדים צואים", ומבארים רבותינו ומכיוון שהיו בניו נושאים נשים שאינם מהוגנות לכהונה והוא לא מחה בהם {הוא היה כהן גדול יהושע} והוא לא מחה בהם, לכן נאמר עליו פסוק זה: "ויהושע היה לבוש בגדים צואים". פירוש הדברים הוא: שמחמת אותו החטא של בניו שהם לקחו נשים שאינן מהוגנות לכהונה נבראו להם בגדים רעים לנשמתם, ומחמת זה שהוא לא מחה בהם לכן גם הוא הולבש באותם בגדים. וכשבא המלאך וציווה: "הסירו הבגדים הצואים מעליו" הוא רמז לו בזה, שיגרשו בניך את הנשים האסורות ימחה להם אותו עוון, וכך תזכה גם אתה להסרתם של אותם בגדים.
ידוע שאדם מגיע לעולם האמת מלבישים אותו בבגדי המצוות או העבירות שלו, אז לכן זה נאמר עליו ועל בניו. "ובת איש כהן כי תחל לזנות, כתוב: את אביה היא מחללת", זאת אומרת אנחנו מחויבים לכבד את הכהן, אבל אם הבת שלו זנתה -אנחנו כבר לא חייבים בכבוד אביה, כבר ירד ממעלת הכהונה, בגלל בתו, אז גם פה אנחנו רואים את הדבר הזה.
כך גם בעניינו, כשהאישה לבושה בבגדי צניעות הרי בזה היא גם מכינה לבוש מקביל לנשמתה אשר תתענג בהם בגן עדן העליון אחרי אריכות ימים ושנים, והם הם יגנו וישמרו אותם מכל הפורענויות, ואולם אם לבושה היא חס ושלום בבגדים אשר לא כדת- ממלא גם שם למעלה מוכנים לה בגדים צואים אשר בודאי יוציאו וירחיקו אותה ממחיצתו של הקב"ה.
אתם ודאי זוכרים שפעם יצא נפעם הרב מפונוביז', ופגש אותו הרב יעקב גלינסקי זכרונו לחיי העולם הבא בצאתו וראה אותו שפניו נהרו
ושאל אותו: "מה קרה?"
הוא אומר: "ששאלתי את החזון איש שאלה:
"כתוב, שאם אדם רוצה להתגבר על יצרו התורה היא תבלין, אז לנו הגברים התורה היא תבלין נגד היצר הרע, והאישה שלא חייבת בתלמוד תורה כמונו מה התבלין איך היא תתגבר על יצרה?"
אמר החזון איש: "שהלכות צניעות של האישה זה המגן והתריס כנגד יצר-הרע שלה, ובזה היא יכולה להתגבר על יצר-הרע מה שאנחנו צריכים לעשות בעמל התורה יומם ולילה! היא בצניעות שלה היא יכולה להתגבר על היצר הרע שלה".
וכשם שהבגד נארג מחוטים ונימים דקים, וכולם ביחד מהווים בגד אחד שלם, כך גם כל מצווה או עבירה אפילו אם היא נראית קלה ופשוטה הרי שהיא מצטרפת לחשבון גדול כאשר מכולם ביחד ייצרו את הבגד של האדם אם לטוב ואם למוטב חס ושלום.
ואולם ישנם חכמים מחוכמים אשר ברוב רחמנותם מתרעמים על חכמי ישראל וטוענים לעומתם "האם אין לכם רחמים על הנשים", מדוע תאסרו עליהם מלבוש זה וקישוט זה? ומה רע אם היא תלך כך או כך? כאילו חס ושלום הדבר תלוי ברצון איש ואיש להקל ולהחמיר!
והתשובה שיש לענות להם היא: את דבריו של הקב"ה שאמר במועד קטן כז': "אי אתם רחמנים יותר ממני"? כי באמת הקב"ה מקור החסד והרחמים, כפי שאנחנו אומרים בתפילה "ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת" הרי רחמיו של הקב"ה מרובים על האדם תמיד בכל עת ובכל שעה לאין שיעור, אז איך יכול לבוא אדם ולומר שהוא יותר רחמן מהקב"ה? והקב"ה אומר בדברים ל' טו': "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב" רק הדרך שהוא נותן לפנינו היא דרך החיים והטוב, וכמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה אין לך יותר בן חורין מהתאוות אלא מי שעוסק בתורה, ורק אנשי התורה הם הבני חורין האמיתיים מהצרות והייסורים הנפשיים. הרחמנות האמיתית צריכה להיות על עוזבי התורה, שהרי אם נתבונן באמת נמצא שאין לך שאין לו ייסורין, אשרי אדם שהייסורים שלו באים מן התורה אוי לו למי שהייסורים באים עליו מענייני העולם. ומזה שהאישה שומרת על עצמה מכל דברי פריצות אשריה ואשרי חלקה שאלה הם ייסוריה, ושכרה הרבה מאוד עד אין קץ! זאת אומרת אם כל הייסורים שלה זה הצניעות! זה בה מכח התורה! אשריה ואשרי חלקה.
ומן הראוי להעתיק כאן את לשונו של ספר החינוך במצוה שפ"ז: כדי שנדע באמת מי הוא האומלל שיש לרחם עליו כך הוא כותב, שפ"ז זה - שופר פז "ציוותה אותנו התורה שלא נתור אחר מחשבת הלב ובכלל זה שלא נרדוף אחר תועבות העולם הזה כי אחריתם רע וכדאי ביזיון וקצץ, ואם תשית נפשך למלות תאוותך הרעה פעם אחת, תמשך אחריה כמה פעמים, ואם תזכה להיות גיבור ולכבוש יצריך פעם אחת-יקל בעיניך לעשות זאת כמה פעמים, כי התאווה היא המושכת ולפי ההרגל נפשם בו תחזק עליהם תאוותם, ואם ישתו שם רק כוס מים מיד תתעורר אש תאוות היין ויערב להם. וכך כל איש בהרגילו בתאוות ובהתמידו בהן יחזק עליו יצרו הרע יום יום ואילו אם ימנע מהם ישמח בחלקו תמיד כל היום. לכן, בעלי הנפש מוותרים על מילוי התאוות יבחרו בחיי נחת בדרך השלום ושלווה בין אדם למקום ובין אדם לחברו".
אני זוכר שהגעתי לבני ברק לפני עשרות שנים קיבלתי הלם כשראיתי איזה מצב של צניעות יש בבני ברק, קבלתי הלם בתור חוזר בתשובה, אז, והיום ירדו פלאים! ירדו פלאים.
הלכה א. הנהגת בתי ישראל בכלל ובפרט עברה מאב לבן ומדור לדור במשך כל הדורות ולא היו זזים מן המנהג אפילו כמלוא נימה.
ב. אולם בדורות אחרונים שחרבו הקהילות הקדושות נתערבבו המדינות נתבלבלו המנהגים ונשתנו סדרי החיים בכמה מיני עניינים, וכתוצאה מכך נתחדשו סדרי מנהגים שאינם מבוססים על יסודי דת ודין של תורתנו הקדושה.
ג. ולעומת זאת דרך החיים האמיתית היא דווקא אותה דרך של המנהגים, הגדרים, והסייגים אשר נהגו בהם אבות אבותינו וחייבים אנו למסור את נשפנו על קיומה לנו ולזרענו.
בטרם נחל בלימוד דיני הצניעות עצמם יש להתעורר הזהירות השייכת לסדר החיים באופן כללי:
היות משם מכל רגע ומכל פרט נמשך עוד פרט כמו שלשלת ואחריות מאוד גדולה מכל הלק מחלקי החיים שאדם מסדר לעצמו איזה מנהגים יש לקיים ומאיזה יש לברוח. ואם מזמנם של חכמים זכרונם לברכה, והדורות שלאחר מכן, היו מנהגים ברורים שעברו מאב לבן דור אחר דור, הרי שבזמננו זה שנחרבו במדינות הקהילות הקדושות על ידי הנאצים יימח שמם וזכרם, ונשארו מעט מאוד מאנשי התורה והיראה, ונתפזרו בכל העולם, ונתערבבו אנשי המדינות והתבלבלו המנהגים הקדושים שהיו נהוגים וקבועים, וגם נשתנה המצב סדרי החיים בכמה מיני עניינים, ומתחדשים סידורי מנהגים על ידי אנשי הדורות הללו שאינם מבוססים על יסודי דת ודין תורתנו הקדושה, וממלא הרבה מנהגים הנהוגים הם מקולקלים, והעולם נמשכים אחריהם ונכשלים להרבה עניינים לענייני איסור. כי רבותינו זכרונם לברכה היו יכולים להיזהר ולדקדק בכל מנהג שקבעו שיהיה מתוקן ומשומר בכל צד ואופן ובכל מה שנמשך ממנו, מה שאין כן בדורנו שמחפשים רק כל צדדי קולות, וכל עוד שאין האיסור בולט ממש - מעלימים עין ומקילים. והלו עינינו רואות איך העולם מקולקל בעוונות הרבים עד אין שיעור כמעט בכל העניינים, ואפילו במחנה החרדים אם מעט ואם הרבה, ולכן ראוי בחיוב עלינו להיזהר ולפקוח עיניים מאוד מאוד בכל ענייני המנהגים.
והנה אומנם היסודות הבסיסיים של ענייני הצניעות, כן מפורשים בגמרא ובפוסקים אולם פרטי הלכות רבים הנחוצים לנו מאוד בסדר החיים, אינם מפורשים בספרי הקדמונים, וזאת משום הדורות מימות עולם לא הרהיבו הנשים עוז בנפשם לשנות ולזוז מהמנהג, ואפילו כמלוא נימה כמלוא שערה, וממלא לא הורו המורים תשובות על שאלות כאלה כי כולם ידעו את זה,
ולכן, למרות שלא יאה ולא נעים כל הדיון הזה בפריצות ובסדר בגדי הנשים מכל מקום תורה היא וללמוד אנו צריכים, ובודאי זה מן הדברים העומדים ברומו של עולם ועל ידי כך יתגדל ויתקדש שמה רבה, וידועים דברי רש"י על הפסוק "בשיר השירים א' ח': אם לא תדעי לך כנסייתי ועדתי היפה בנשים איכה תרעה, ותנצלי מיד המציקים לך ולא יאבדו בניך, התבונני בדרכי אבותיך הראשונים שקבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצוותי ולכי בדרכיהם,
והנה דרשתי וחקרתי ושאלתי היטב מפי סופרים ומפי ספרים, על כמה מיני קולות הנהוגים בענייני צניעות בזמן הזה, ולא נודע מקומם בהלכה כלל, ולא באו מתורתנו הקדושה, ורק היו אנשים מגמגמים ומפקפקים וטוענים שכנראה יש על מי לסמוך, וכבר אמר דוד המלך בתהילים לח' "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום", ובזה מייעץ לנו דוד המלך: אל תהיו כמו אותו הסוס שאינו מבין את מעשיו של בעליו, וכאשר הוא מלביש מתג ורסן על פיו הוא חושב שזה עדיו - תכשיט, דהיינו כתכשיט ומגאה בו, ואינו יודע הסוס שכל המטרה היא כדי לבלום אותו ולהצר את צעדיו.
כך גם היצר הרע נותן לאדם, ומטיל עליו את תועבות העולם הזה ואת מנהגיו הרעים, והאדם משלה את עצמו שבזה יותר קל לו ואין עליו הגבלות, ואולם ההפך הוא הנכון: שבזה היצר - הרע משעבד אותו! וקושר אותו! ומכניע אותו! תחת יוד שלא יוכל ללכת בדרך הטוב והישר.
ולעומת זאת דרך החיים האמיתית, כי דוקא אותם מנהגים אותם מנהגים וסייגים אשר נהגו בהם אבות אבותינו, הם הם מיני ההרחקות והזהירויות שהנהיגו לנו בזה.
וזה לשונו של רבינו יונה באבות א' א' על המשנה: ועשו סייג לתורה, {סייג זה גדר} הסייג הוא דבר גדול ומשובח לבל יוכל להיכשל במצוות. וחיבבה התורה את השומר על הסייגים יותר ממי שמקיים את עצם המצווה, היות ואין עשיית המצווה הוכחה ליראת שמים כמו זה ששומר על הסייגים. מי זהיר? מי שמתרחק הרבה יותר מהמעקה, מי שעומד על סף הגג זה לא מראה שהוא יראי, מי שמקיים מצוות זה לא מראה שהוא יראי שמים, מי שמתרחק על פי הסייגים שקבעו חכמים ולא מתקרב לצד של איסור לצד של כיעור- זה מראה שיש לו יראת שמים. ובמיוחד בדינים אלו השייכים למצוות הצניעות צריכה האישה לדעת הנפשה כי הצניעות היא יסוד החיים, ואי אפשר להתנהל במידה זו בצורה הנכונה כלל וחייבים אנו למסור את נפשנו על קיומה לנו ולזרעינו וזהו ישועת ישראל בכלל ובפרט.
עכשיו אנו מגיעים לעצם העניין: בהקפדה על לבישת בגדי צניעות - מתקיימים לפחות 5 מצוות עשה, אישה שמתלבשת בצניעות מקיימת לפחות 5 מצוות עשה: והימנעות בלבישת בגדי פריצות-מתקיימים לפחות 8 מצוות לא תעשה. אז כל יום שהולכת בצניעות 5 "עשה" ו-8 "לא תעשה". כמו כן לבישת בגדי פריצות גורמת לחורבן העולם, ומביאה להרס והשחטה מוסרית נוראה, וכן גדולה האחריות מחמת הסובבים אותה אשר מהר מאוד לומדים זאת ממנה, זאת אומרת: היא רק מכשילה גברים היא מכשילה גם נשים שלומדות ממנה, מקבלות היתר הוראה ממנה, בפרט אם היא אשת חכם, ואף מוסיפים להקל עוד ועוד, וזהירות גדולה נדרשת מצד המורים והמייעצים בעניינים אלו, ואסור להם לפסוק בלי ראיות ברורות ומוצקות, וכל שלא הוברר שהדבר מותר-הרי הוא בחזקת איסור.
המצוות: מצווה א', מצוות עשה "והיה מחנך קדוש", דברים כג' טו': ובפסוק הזה לומדים שצריכים אנו להיות בכל דבר בצניעות ובקדושה ולא חס ושלום בפריצות. {זה לא רק הנשים זה אנחנו, לכן הולכים עם חלוקים ולא הולכים עם בגדים לא צנועים, הגברים כי זה לא צנוע, וגם בגדים צמודים מביאים לידי חימום, וזה אסור בהלכה אז לכן הולכים עם בגדים רחבים גם אלה שלא הולכים עם חלוק} וביאור המילה מחנך זהו מחנה האיברים, "והיה מחנך קדוש": - זהו מחנה האיברים, אם כך מביא הסמ"ק ב- נז': שיש לשומרם בקדושה, וכך מופיע "בחרדים" פרק ד' מט' ובזוהר הקדוש פרשת נח עו', ובנביא "מיכה", נצטווינו גם הגברים וגם הנשים: "והצנע לכת עם אלוקיך",
מצווה ב' "קדושים תהיו" ויקרא יט' ב': מצוה זו שייכת בכל דין ודין בדיני שמירת הצניעות והרחקה מאיסורי הפריצות, כל מובא "בספר חרדים". אז קדושים תהיו זו מצוה ששייכת בכל מיני שמירת הצניעות והרחקה מאיסורי הפריצות.
מצווה ג', "את השם אלוקיך תירא" דברים י' כ': אומנם מצווה זו מקיפה את כל התורה כולה, שיש לירא ממנו יתברך ולקיים את כל מצוותיו, אולם דוקא המצות הצניעות שהיא גורמת להשראת השכינה וזלזול בה גורם חס ושלום לסילוק השכינה, הרי שיש לירא ממנו עוד יותר מהשאר. צניעות גורמת להשראת שכינה, הזלזול בצניעות גורמת לסילוק שכינה, ויש לירא ממנו יתברך עוד יותר מעניינים אלה מן השאר. {אז זו מצוה שלישית, את השם אלוקיך תירא}.
ידוע שכשהיה נכנס הרב אוירבך זכרונו לחיי העולם הבא, הרב שלמה זלמן, הוא היה מתקן את בגדיו לפני שהוא נכנס הביתה,
שאלו אותו: "למה הוא עושה זאת?"
והוא אמר: "שהוא הולך להיפגש עם השכינה", עם אשתו, ואשתו היתה צנועה והשכינה שורה, איש ואישה שם השם בהם, שכינה שורה בינהם, אבל אם הולכים בדרכי הצניעות שכינה שורה, אבל אם אישה לא הולכת עם צניעות היא מסלקת את השכינה מהבית.
מצווה ד', מצוות עשה, "ואהבת את השם אלוקך" דברים ו' ה': ובה נצטווינו לקיים את המצוות מחמת אהבתנו אליו, ובמצוות הצניעות אנחנו מביאים השראת שכינה, ומראים בזה את גודל האהבה, אם אתה אוהב את השם לא תרצה שהשכינה תכנס הביתה? אם אתה אוהב, אם אתה אוהב את עצמך אוהב את התאוות אז אתה לא אוהב את השם אתה רוצה להרחיק אותו מהבית, אתה יודע שהוא יסתלק, אז מקיים את המצווה: ואהבת את השם אלוקיך במצוות הצניעות.
מצווה ה, "ונקדשתי בתוך בני ישראל" ויקרא כב' לב', על מצווה זו כותב הרמב"ם "ביסודי התורה י'": כל הפורש מדבר איסור מדבר ציוויו של הבורא יתברך - הרי בזה קידש את השם. אז אם פושים מאיסור מקיימים מצווה ונקדשתי בתוך בני ישראל, אתה מקדש שם שמים, אז אם האישה פורשת מן האיסורים שעוברים על ידי הפריצות והיא לא נזהרת בצניעות אז היא מסלקת קידוש השם, זה חילול השם. אבל אם היא מקבלת עליה את גדרי הצניעות היא מקדשת שם שמים כי היא בורחת מכל באיסורים שעכשיו נשמע. אז אלה הם חמשת "מצוות עשה" שאישה מקיימת בכל יום כשהיא הולכת בגדרי הצניעות על פי מה שקבעו רבותינו, אמרנו: "והיה מחנך קדוש, קדושים תהיו, את השם אלוקיך תרא, ואהבת את השם אלוקיך, ונקדשתי בתוך בני ישראל.
שמונה מצוות "לא תעשה",
מצווה א', "ולא יהיה בך ערוות דבר", דברים כג' טו': זהו לאו מן התורה, שבו הוזהרנו שלא יראה בך הקב"ה - שום גילוי בשר שצריך להיות מכוסה, שום גילוי בשר שצריך להיות מכוסה, כל מובא בסמ"ג סימן רמו', בסמ"ק סימן פג' והמשמעות של המילה ערווה {מלבד מהמשמעות הפשוטה שמבטאת כולל כל המקום המכוסה} היא מלשון: הרס וחורבן, ערווה זה גם מלשון הרס וחורבן, כמו שכתוב בתהילים: "זכור השם לבני אדום האומרים ערו ערו עד היסוד בה" זאת אומרת ערו מלשון הרס וחורבן. זאת בגלל שחוסר ושמירת הצניעות גוררת אחריה חורבן העולם הן ברוחניות והן בגשמיות, כמו שאומר הפסוק בדור המבול: "ותשחת הארץ לפני האלוקים" תחילת הכל היתה הליכתם החוסר צניעות, כמו שמבואר בחכמים זכרונם לברכה, ואמרו רבותינו: בכל מקום שאתה מוצא זנות -אנדרלמוסיה {תוֹהוּ וָבוֹהוּ{ באה לעולם והורגת טובים ורעים חס ושלום. אז בכל מקום שיש פריצות זה מה שקורה.
מצוה ב' "לא תקרבו לגלות ערווה", ויקרא יח' ו', הפירוש: היזהרו והתרחקו מן הדברים המקריבים ומביאים לגלות ערווה, פסק הלכה של הרב"ם פסק כלכה של מצוות לא תעשה "במנין המצוות" בפסק, שנג' וכן "בפירוש המשניות" סנהדרין פרק ז': ובמעשה של דינה בת יעקב בארו חכמים זכרונם לברכה איך זה נגרם? {אתם יודעים איך זה נגרם?} שנתגלה זרועה! נתגלה זרועה וזה שגרם את המכשול, במעשה דעמרם חסידא ששמו אצלו שבויות למעלה בעליה שהיה חסיד שאף פעם לא נכשל בעריות, כתוב שנתגלה שוקה, שוקה, של אישה האור נפל על שוקה! והוא הרים סולם של 10 גיבורים שהיו צריכים להעביר את זה, והוא היה זקן, והרים את זה מכח היצר-הרע בשביל לעלות לטפס למעלה
ובאמצע הוא עצר וצעק "נורא בי עמרם! נורא בי עמרם! אש אש בבית עמרם!"
וכל התלמידים שגרו בשכנות באו ונכנסו ואמרו "אוי לנו שראינוך בכך.. יו...." תפסו אותו על חם כאילו,
הוא אמר "אוי לי אם לא ראיתוני בכך", זה שנכנסתם זה שצעקתי ופה ושם, אוי ואבוי אם לא היה כך. הוא היה נכנס לגיהינום על זה.
אתם רואים מה זה רק האור עבר על השוק פה רק שכם בן חמור ראה את הזרוע שלה!
ואמרו על כך משל לאחד שהיתה בידו חתיכת בשר, כל עוד שהיתה מכוסה היתה שמורה, כיוון שנתגלתה מיד ירד העוף וחטף אותה ממנו, והנמשל מובן מאיליו. כשהבשר מכוסה אז לא בא השטן היצר הרע ותופס את החתיכת בשר ומתחיל לתת לאנשים להתנפל בראיה אסורה, מחשבות זרות ולהגיע למעשים שלא ייעשו רחמנא לצלן.
חכמים הקפידו שגבר לא יאמר "שלום" לאישה בשוק, אפילו בתו, למה? מי הרואה יודע שזו בתו? הוא לא יודע שזו בתו, ומשלום - כבר הסברנו פעם כבר נתנו דוגמה,
"שלום",
אומר לה: "שלום, שלום עליכם",
אתם יודעים מי זאת היתה שלומית בת דיברי, היא היתה אומרת "שלום" תמיד, "שלום שלום מה שלומך מה שלומכם מה שלומך?" ומזה הגיע לזה שהמצרי עשה מה שעשה.
מכל מקום
"מה שלומך? מה ככה את סוחבת סלים לבד? אה, איפה בעלך למה הוא לא עוזר לך?"
או הוא דואג לבעלה אה, אה,
היא אומרת לו: "לא הוא במילואים",
- "מה את אומרת וככה את סוחבת מסכנה, את רוצה שאני אעזור לך?"
"כן, למה לא? איזה צדיק! תודה תודה תודה",
לוקח אותה באוטו וזה.. לוקח לה את זה למעלה,
"אתה לשתות תה?"
- "כן, למה לא? אני באמת צמא! ו...... ולהתראות".
ההמשך ידוע, כל הרבנים שאוהבים את הנשים שהולכים לתת שיעורים לנשים, זה אסור באיסור גמור, זה אסור באיסור גמור, עבריינים, יושבים מול הנשים ומלהגים להם הה....הה....
"ואני אשתי ואשתי ורק חושב שאני יכול לספר לאשתי כל דבר ואני אספר לאשתי ואני כל הזמן חושב מתי אני אספר לאשתי בלי אישה אשתי אשתי אשתי".......
ומעורר בהם אסוציאציות ומצחיק אותם והם מפסוטים והם צוחקות אההההה אההההה אההההה איזה רב איזה יגעל איזה יגעל איזה מותק ואיזה....
ורק נשים רק נשים רק נשים רחמנא לצלן, האנשים האלה בסוף נופלים בעריות, כל אלה נופלים בעריות, תראו כמה נופלים בעריות: ראשי ישיבות אנשים שהם ראשי קהילות, וכו' וכו' בעריות כולם!!! "אין אפוטרופוס לעריות".
פעם הרב וואזנר רצה שאני אדבר על ענייני צניעות,
אז הוא אמר לי: שאני אדבר לפני נשים,
אמרתי: "איך אדבר לפני נשים? אני לא מדבר אף פעם בפני נשים, לא מדבר! רק אם יש גברים ונשים אבל לפני נשים לבד לא, אף פעם לא",
למעט פעמיים שלוש הרב שפירא שספרתי חייב אותי פעם ללכת לאור החיים וגם העמדתי גברים לפני בשורות הראשונות, שאני אדבר אליהם.
אז.... הוא אמר לי: "תשים מחיצה"
- "מחיצה, אז אני יבוא ואני אהיה מאחרי מחיצה", אז אמרתי "אם אני אהיה מאחורי מחיצה אני אשלח טייפ והוא ידבר מאחורי המחיצה וכך לא צריך אותי",
בקצור........אבל הם רצים רצים רק שיעורי נשים איזה זה חומר זה, מה.... כל הנשים של כל הגברים באים לשמוע את הגבר הזה, יה בה בי השם ירחם איך הבעל מרשה לאשתו ללכת לשיעור של רב שמדבר רק לנשים?! והם מתלהבות! יו.... איך הם מתלהבות!
מצווה ג' "לבלתי עשות החוקות התועבות אשר נעשו לפניכם", ויקרא יח' ל': גם מפסוק זה למדו חכמים זכרונם לברכה את הלימוד הנזכר לעיל, המלמד אותנו להתרחק מאוד מכל דבר הגורם ומביא לידי פריצות, אז התורה מזהירה אותנו לבלתי עשות החוקות התועבות אשר נעשו לפניכם, אז כל דבר, כל דבר שגורם לידי פריצות אנחנו מחויבים להתרחק ממנו, וזה דרך הגויים ככה, לבלתי עשות החוקות התועבות אשר נעשו לפניכם, איך הגויים הולכים ומחקים מאת המודה של הגויים
מצווה ד' "ובחוקות הגוים לא תלכו" ויקרא יח' ג': בביאור הלאו הזה כתוב בשולחן ערוך "יורה דעה" סימן קעח', אין הולכים בחוקות בעובדי כוכבים, ולא ילבש מלבוש שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות, ומבואר בזה שאיסור לבישת בגדי פריצות כלולה באיסור הליכה בחוקות הגויים. זאת אומרת אישה שהולכת בדרך של פריצות, פריצות זה לא לגמרי זה קצת, נגיד היא הרימה את השרוול מעל המרפק זהו פריצות! זאת אומרת שהיא גם עוברת על איסור "בחוקות הגויים לא תלכו".
מצווה ה. "ולפני עיוור לא תתן מכשול" היא נכשלת גם באיסור זה, ויקרא יט' יד': כתב הרמב"ם "בספר המצוות" 'לא תעשה' רצט', לאו זה כולל את מי שיעזור על עבירה או יסבב אותה, כי הוא יביא האיש ההוא לעוון, ובעזרתו הכשילו או הכין לו סיבת העבירה. והרי זה פשוט וברור, שאישה הולכת בחוסר צניעות אזי היא מכינה לאנשים את סיבת העבירה שיסתכלו בה בפריצותה ויכשלו בה, זה לא רק אם אישה הולכת במניעו, אפילו אם היא הולכת בצניעות גמורה, אבל אם הבגדים שקופים או מבליטים את האיברים, או בצבעים עזים שמושכים את תשומת הלב, או שהיא עושה פה כל מיני קשירות פה בולטות יותר מידי מגדלי אייפל על הראש, וכל מיני דברים כאלה, ודאי שהיא רוצה למשוך תשומת לב או להיתקע המשקוף זה ברור, או שהם רוצות לעשות כמוני רק הם לא עושות אנטנה, מכל מקום, הנקודה היא זה למשוך תשומת לב, היא צריכה להצניע את עצמה בתוך הבגדים לא שהבגדים יבליטו אותה, הפוך, אז לכן היא עוברת על איסור 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'.
מצווה ו' שהיא עוברת "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", במדבר טו' לט': כתב הרמב"ם "בספר המצוות" 'לא תעשה' מז', "ואחרי עיניכם" זה זנות, פירוש: הוזהרנו בזה שלא נמשך אחר התאוות הגשמיות ובהתעסקות המחשבה שהם, והנה הפריצות במלבושים ובהנהגה כוללת את שניהם, גם התעסקות וגם מחשבה, גם את הזנות וגם הימשכות אחר התאוות בעולם הזה וההתעסקות בהן, מבואר בדברי חכמים זכרונם לברכה שעצם המציאות של גילוי חלק מחלקי הגוף המכוסים הוא בעצמו מפתח רגש של התאווה הגשמית וההתעסקות במחשבות ההן, ועל ידי המחשבות הרעות שלה-מיוצרות גם מחשבות רעות אצל רואיה, "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", מה שעובר בליבה ובמחשבותיה אז זה עובר אליו גם כן, קורים לזה 'היא משדרת לו, משדרת, יש כאלה שעושות גם עיניים כן, ויש כל מיני פוזות כאלה ואחרות שגורמות לאדם את הבעיות,
ומלבד זאת גם לאישה עצמה אסור להרהר בדברי איסור, כפי שמביא "בספר החינוך" מצווה שפז', "ועל כן מחויבת האישה לכסות את עצמה בשלמות ובבגדים צנועים כדת וכדין כדי שלא תיכשל ולא תכשיל, כמובן שבהמשך אנחנו נלמד בשיעורים הבאים מה הם הדינים הספציפיים שאישה צריכה להתנהג כדי להיקרא ולהיגדר בגדרי הצניעות.
מצווה ז' שאשיה עוברת "לא תעשה" "ולא תחללו את שם קודשי" ויקרא כב' לב': משמעות איסור זה הוא שעושה כבודו ומוראו של השם כמו חולין חס ושלום, ואחרים לומדים מכך להקל ולזלזל במצוותיו יתברך, וזאת למרות שהוא עצמו לא עבר שום עבירה אחרת, וכל שכן כשהיא עוברת עבירה ללכת במלבושי פריצות שבזה כולם הופכים להיות תלמידים שלה, ולומדים להקל יותר ויותר, ואם אישה חשובה או רבנית כמו ברש! יה בה בי עוונה גדול פי כמה וכמה!? השם ירחם,
זה לא רק פריצות בבגדים הצמודים אלא גם פריצות בהבאת זמרים פסולים לידה, רוקדת לידם, מרקידה את הנשים, מבקשת מהם לקפוץ לפניו, ועוד כאלה וכאלה דברים איומים. מישהו עשה סרט עליה משהו מבהיל, משהו מבהיל השם ירחם אבל ככה זה עכשיו בדור הזה נדבקים לטמאים, כן שנקראים בשמות של רבנים ובניות, אבל הם טמאים, אנשים טמאים ומטמאים את המחנה, זה הסיבוב האחרון שעושה השטן על עם ישראל, קודם הפיל את הבעלי תשובה, עכשיו מפיל אותם בשיעורים ובכל מיני הרצאות, עם זמרים פסולים עם המרצים של "הדרדרות" ואחרים, וכך לאט לאט מקלקלים את עם ישראל שהצליחו במשך דור להרים אותם אז באו הרבנים האלה והרבניות שבאו בלי סוף מה זה כל אישה נהיתה רבנית, וכולם מוכרים להם שטויות והבלים ולוקחים להם את הכסף והולכים הביתה ביי ביי, והם יורדים יורדים יורדים וכתוב: "אל תפנו אל האלילים", ויש להם אלילים זמרים וזמריות והכל משהו משהו מה אני יגיד לכם, שיקאגו.
אז אמרנו וכל שכן כשהיא עוברת עבירה ללכת במלבושי פריצות שבזה כולם הופכים להיות תלמידים ולומדים להקל יותר ויותר, ואם אישה חשובה או רבנית עוונה גדול פי כמה וכמה. אז זה עוברים על "לא תחללו את שם קודשי",
אתם יודעים איזה חילול השם יותר גדול מזה שרבנים 25 כתבו נגד הזמרים הפסולים והם בעצמם מזמינים אותם ונמצאים איתם והכל, הם חתמו נגדם והם מרשיעים את עצמם, הם כתבו שמה שמי שמזמין אותם הוא מסייע לעוברי עבירה, וזה חילול השם, ואין להם חלק לעולם הבא, והם חתמו על הפסק של עצמם נגדם, ואלה גדולי שס, ואחרים, מזמינים אותם בלי שום בעיה, בלי כחל ובלי שרק.
מצווה ח' זה "לא תעשה" האחרון, "לא תישא את שם אלוקיך לשווא", הוזהרנו בזה שלא נזכיר שם שמים לבטלה, וכאשר אישה בגילוי בשר ואנשים מברכות ברכות כנגדה, גם אשתך, ומזכירים שם שמים - לדעת פוסקים רבים אינם יוצאים לידי חובה וצריכים לחזור ולברך! אם אשתך בגילוי ראש אסור לך לברך כנגדה, אם זרועותיה חשופות אסור לך לברך כנגדה, לא קידוש ולא ברכות ולא ברכת המזון ולא כלום, אדם צריך לדעת את הדברים, ומלבד זאת נמצא שהם שותים ואוכלים גם בלי ברכה, בלי קידוש ובלי הבדלה, ובמקום שיקבלו שכר על ברכותיהם יקבלו עונשים חמורים על הזכרת שם שמים כנגד הערווה! כי טפח באישה ערווה! שוק באישה ערווה! ואוי לנו מיום הדין, זה לא תישא את שם אלוקיך לשווא, והקב"ה על נשיאת שמו לשווא לא מוחל, זה דבר חמור ביותר, חמור ביותר. אז היא גם גורמת שכל הברכות לבטלה, וגם הוא לא יוצא, וגם לא ברכו ועשו עבירות, וצריך לחזור ולברך עוד פעם ושלא כנגדה.
ויש להוסיף בעניין הלאו "שלפני עיוור לא תיתן מכשול", שדין זה שייך גם מי שמורה הוראה של טעות, והתורה הזהירה אותנו בזה שלא להורות את בני ישראל הוראה שהיא אינה לפי ההלכה, ואמרו רבותינו שאלו שמורים הלכה שמהירות ובפזיזות בודאי שלא ינצלו מלתת מכשול לפני עיוור וחטאתם כבדה מאוד. ומפרט בדינים השייכים לאיסור דאורייתא הדין חמור יותר, ואסור להקל מספק, אלא להחמיר: בין לעצמו בין אם הוא מורה לעם, ולכן בדיני הצניעות שהם נוגעים בדינים רבים מן התורה כמו שלמדנו עכשיו 5 "עשה" ו-8 "לא תעשה", ודאי ודאי שאסור להקל מספק, ואסור לפסוק במהירות, בלי ראיות ברורות ומוצקות, וכל עוד לא הוברר הדבר שהוא מותר! הרי הוא בחזקת איסור.
מחר נמשיך בחובת הזהירות ונלמד את הדינים למעשה.
הרב: רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות