השכר משתלם לפי הבטחון | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום אלינור יפה בת רינה זרע קודש בר קיימא ושלא ייכשלו חס ושלום בנבלות וטרפות

השכר משתלם לפי דרגת הביטחון של אדם

הפסוק אומר ועשיתם את חוקותיי ואת משפטיי תשמרו ועשיתם אותם

ועשיתם את חוקותיי

פרשו הראשונים

דכאי על שמירת השמיטה והיובל

זאת אומרת הפסוק שאומר ועשיתם את חוקותיי מדבר

על שמירת השמיטה והיובל

והובטחנו על זה ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע

ופרש רשי

שאף בתוך המעיים תהיה בו ברכה

זאת אומרת

ואכלתם לשובע

פירושו שגם בתוך המעיים תהיה בו ברכה

זאת אומרת היבול

שעם ישראל יזכו לקצור הפירות

לא רק שיש אפשרות שיתרבו

שישמינו

אלא גם שבתוך המעיים תהיה ברכה ואכלתם לשובע

אז פורנו כתב

שיהיו הפירות רבי המזון

זאת אומרת מזינים מאוד

כי העניין שהיה בעומר

שהיה מספיק לגדול כמו לקטן

אוכל קמעה

ומתברך במי אב

ויספיקו פירות השישית

גם לשביעית

אם נגיד אתה אוכל היום, סתם דוגמה, פיתה

וזה משביע אותך

אז אתה תאכל חצי פיתה וזה יהיה בדיוק כמו פיתה, משביע אותך

ממילא גם אם יבול יבוא באופן רגיל וטבעי

אבל יהיה בו

נס

שהנס הזה יעשה

שזה יספיק יהיה רבי המזון וזה יתברך בתוך מאיו

וכי תאמרו

מה נאכל?

כלומר

אם יהיה ספק כזה אצלכם

ולא תבטחו שהמעט יספיק באיכות

ועשת את התבואה לשלוש השנים באופן שתשבע עין מריאות

ותראו שיספיק הכמות

אז הספורנו אומר

שאם שומרים

על השביעית

אז כמו שאומר רש״י, בתוך המעיים תהיה בו ברכה

והפירות יהיו רבי המזון

כמו בעומר, מספיק לקטן ולגדול

ואז מה שיהיה בשנה שישית באופן רגיל יספיק גם לשביעית

למה? בגלל ברכת המעיים

אבל אם אתם תאמרו מה נאכל, זאת אומרת יהיה לכם ספק

ואתם לא תבטחו בשם שמה שיצא לכם בשישית יספיק גם לשביעית והלאה

אם אתם תשאלו את השאלה הזאת ויהיה לכם ספק בביטחון

אז השם מבטיח ועשת את התבואה לשלוש השנים

אין בעיה

אני אתן לכם כמות פי שלוש

כמות פי שלוש, לא איכות

כמות פי שלוש

ותראו, תראו, אתם לא מאמינים אז תראו בעיניים שיספיק לכם הכמות

מה עדיף?

צריך לפרש בכוונת הספורנו

אם יש לנו להתבונן

למה צריך בכלל לומר

וכי תאמרו מה נאכל

היה הקדוש ברוך הוא יכול לומר בלי שאלות

בלי לכתוב שאלה

אלא לומר ישר וציוויתי את ברכתי וממילא אין לכם מה לשאול מה נאכל

אם השם היה אומר ישר

שאתם תשמרו את השביעית

וציוויתי את ברכתי

אז מה יש לך לשאול מה נאכל?

אני אמרתי לך שאני מצווה את ברכתי

אז מה אתה שואל מה נאכל?

אז למה השם כתב שאלה וענה עליה תשובה?

לכן פירוש הפסוקים יהיה כך

אם תפתחו בשם ולא תשאלו שאלות

מה נאכל בשנה השביעית?

מאיפה אני אשלם ארנונה?

מאיפה אני אשלם שכירות?

מאיפה אני אקנה?

אם אני יושב ללמוד כל היום מאיפה יהיה לי לשלם חובות?

אם אתם תפתחו ולא תשאלו מה נאכל בשנה השביעית

אז ונתנה ארץ פרייה כרגיל כמו בכל שנה

ואף על פי כן אתם תאכלו לשובע כי יהיה לכם ברכה במעיין

ולא תצטרכו לעמול יותר מכל השנים גם בשנה השישית

כי השנה השישית היא תביא לכם יבול כרגיל

ואם לוקח לכם לאסוף את הכל נגיד שבועיים או חודש

את כל מה שאתם כרגיל אוספים

וזו עוד טרחה רגילה שאתם תעשו

ואז ממילא תוכלו לעסוק בתורה יותר

כי תנוחו מעבודת הארץ.

אבל אם תסתפקו ותאמרו מה נאכל בשנה השביעית

אומר השם no problem

ועשה את התבואה

לשלוש השנים

בגלל שאין לכם ביטחון, אתם חסרי ביטחון

אז אני אתן לכם ברכה

אבל בכמות התבואה

לא באיכות

ממילא תצטרכו לקצור בשנה אחת

הרבה תבואה של שלוש שנים בפעם אחת

ולהביא עגלות רבות

ולאסוף במחסנים ובאוצרות ותהיה לכם טרחה מרובה

וגם תבואו לידי ביטול זמן של לימוד התורה

כל זה בגלל שאין לכם ביטחון

אתם רוצים לראות בעיניים כמויות

אין בעיה

אתן לכם כמויות פי שלוש

ואז

תצטרכו לטרוח ולהתייגע הרבה מאוד וזה יהיה על חשבון התורה

בעוד שאם לא היו לכם שאלות והייתם בוטחים

הייתם קוצרים כרגיל

טורחים מעט

ומתברך במעי

מה אכפת לך אם אתה יכול ב-100 שקל לקנות מה שקונים ב-300 שקל?

מה אכפת לך אם אתה תמיד תקנה במבצעים?

מה אכפת לך אם אתה תקבל מתנות?

מה אכפת לך איך הקדוש ברוך הוא ינהל?

כן. אז רואים מפה שהשכר משתלם לפי הביטחון.

עיין במלבים

שהוא פרש כך

אם תאמרו מה נאכל על זה אומרת התורה וציוויתי את ברכתי

לא בדרך נשיא אלא קרוב לטבע.

בגלל השאלה

מה נאכל

אז זה לא יהיה דרך נשיא אלא קרוב לטבע וציוויתי את ברכתי.

במקום שתצמיח השדה לשנה אחת

תרבה התבואה

תרבה התבואה לשלוש שנים

לא כן אם יבטחו בשם יתברך

ולא ישאלו

אז יאכלו קמעה ותתברך האכילה במועיהם.

יספיק להם תבואה משנה אחת לשלוש שנים

ויאכלו וישבעו

ולא יצטרכו לחסוך מפיתם

וזה דרך נשיא.

ואכן כך היא הנהגת שמיים בעולם

לא דווקא בשביעית

אלא בכל יום

בכל אדם בפרט.

כמה שאתה בוטח בשם יתברך

ככה הקדוש ברוך הוא מתנהג עמך.

כמו שאמרו חכמים על הפסוק אדוני צילך על יד ימיניך ואמרו חכמים זיכרונם לברכה.

מה הצל הזה כשאתה מראה לו אצבע?

הוא מראה לך אצבע.

אתה מראה לו שתי אצבעות הוא מראה לך שתי אצבעות.

לפי מידת הביטחון שלך שאתה סומך עליו באותה מידה הקדוש ברוך הוא עוזר לך

כי השם ציל לך כמו הצל שלך ככה השם.

איך אתה עם אצבע?

מה זה עם אצבע? אתה עם שתיים? אתה בוטח הרבה אתה מקבל לפי הביטחון. אתה בוטח מחד אתה מקבל לפי זה.

אז על כל פנים יש שתי הנהגות.

בין הברכה באיכות התבואה ובין הברכה בכמות.

אז זאת אומרת אתה יכול לקחת

כמות

או איכות.

יש פטל,

בקבוקי פטל כאלה של כמה? שתי ליטר? שתיים וחצי ליטר? גדולים?

פטל.

ויש תמצית פטל,

בקבוקון כזה קטן כמו האצבע שלי.

אתה שם כמה טיפות

ועל זה אתה שופך מים וזה נהיה בקבוק פטל של שתיים וחצי.

אז מה יותר קל?

עם זה אתה הולך בכיס

ויש לך פטל נשנה והוא אתה צריך ללכת עם משאית,

אז מה עדיף?

זה אותו דבר.

רק זה מצומצם לאיכות וזה מנופח בכמות, זה הכול.

התוצאה בסוף, אותו דבר.

שניהם בדרך נס ופלא,

למעלה מדרך הטבע, גם האיכות וגם הכמות.

כי בחוק הטבע שהטביע הקדוש ברוך הוא בעולם,

לא ייתכן ששדה שמוציאה תבואה כל שנה רק לשנה אחת,

תצמיח בשנה אחת תבואה פי שלוש פתאום.

אלא שלפעמים הנס הוא נסתר בתוך הטבע

ולפעמים הוא גלוי.

אבל כל זה תלוי במי? בהנהגת האדם.

כמה אתה בוטח בשם.

והאם אתה ראוי לכך או לא ראוי לכך.

גם הטבע הרי ידוע שהוא נס.

וזה מיסודי האמונה שהכל הוא בהשגחת השם יתברך.

אין טבע במושג של החילונים.

הטבע, גימטרי האלוהים,

זה הכל בהשגחה נס.

וזה לשון הרמב״ן שכבר אמרנו מספר פעמים בסוף פרשת בוא.

מן הנסים הגדולים והמפורסמים

אדם מודה בנסים הנסתרים

שהם יסוד התורה כולה.

זאת אומרת, מזה שאתה ראית או שמעת או ידעת מנסים

גדולים מפורסמים אז אתה תודה גם בנסים נסתרים.

כי מה זה נס?

נס זה חוץ לטבע.

כביכול,

חוץ לטבע.

אתה רואה שיש פה יד אלוקית, מתערבת,

בנסים גדולים.

אז אם הוא יכול לעשות נסים גדולים הוא יכול לעשות גם נסים נסתרים.

אז גם מה שנסתר זה בהשגחה, הכל זה מושגח.

וזה יסוד התורה כולה, שאין לאדם, תקשיבו טוב,

אין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין בכל דברנו ומקרנו שכולם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם.

בין ברבים בין ביחיד, בין אם זה עם כלל ישראל בין אם זה אדם פרטי.

אלא איך זה עובד?

אם יעשה המצוות

יצליחנו שכרו,

ואם יעבור עליהן יחריטנו עונשו.

הכל בגזרת עליון.

עשיית מצוות

מביאה הצלחות ושכר,

עבירות

כרת ועונש.

הכל זה בגזרת עליון, אין מקרים, אין מקרים.

והרי כך אנחנו גם מזכירים בתפילת שמונה עשרה

ועל ניסיך שבכל יום עימנו,

ועל נפלאותיך ועל טובותיך שבכל עת,

ערב ובוקר וצהריים.

במה מדובר בניסים הגלויים שבכל דור ודור

עומדים עלינו איראנים וסורים וחיזבאללהווים ומוחמאסים עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם

כמו שנורו הערב עשרים טילים

לכיוון ישראל

וישראל תקפה ארבע שעות שם

ובבוקר תשמעו את התוצאות

הזרועים

שהם עומדים לכלותנו והם קוראים להשמדתנו וזה שאנחנו חיים בתוך בועה קטנה בפיון במזרח התיכון במפה

ומסביבנו בין חצי מיליארד למיליארד מוסלמים שרוצים שנשחה בים כמו דגים.

איי איי איי, כיוון שאנחנו שא אחת בין 70 זאבים

איך מתקיים הסציה הזאת

בכמה מהם מכל האומות שניסו להשמיד אותנו.

היינו בגלויות באמיה,

בבל, מדי, יוון ועכשיו אדום

ויש כאלה שנתאדו ואינם כבר

ואנחנו עדיין קיימים.

תארו לכם 70 זאבים רעבים קופצים סביב שאה אחת, סביב שאה אחת חלשה רצוצה שבורה ובכל זאת לא יכולים לה.

זה טבע?

הם רצו לעשות צעדת מיליון, כן? באו להם 10,000. זה לא נס?

הם רוצים להשיב אותם, השיבה,

להשיב את הפלסטינים למקום שלא היו אף פעם.

נו?

ואתם רואים דברים מדהימים. צבא מתקדם,

קשה לו עם עפיפונים,

טיירות,

ושורפים, שורפים, שורפים.

אני לא מבין דבר אחד.

לא הבנתי, שורפים לך, תשרוף פי עשר.

הורגים לך, תהרוג פי עשר.

יורים על עיר שלך, על עשר ערים, תראה שם.

מה שהם עושים, פי עשר.

כי אם הם היו יכולים לעשות פי עשר, היו עושים פי אלף.

רק הקדוש ברוך הוא מגביל אותם,

טיפול עליהם ממטה בבחן,

בגדול זרועך.

הקדוש ברוך הוא מפחיד אותם. הם כל כך רוצים,

ולמרות כל זה הם עדיין מפחדים.

זה לא שהם מפחדים מצהר.

הקדוש ברוך הוא מפחיד אותם.

נותן להם חששות.

לכן הם כל הזמן מתחת לאדמה,

כמו עכברים.

למה הם שמה? בגלל שהם בטוחים?

סנוואר הולך עם שני תינוקות,

שאם יפציצו אותו יראו שישראל הפציצה תינוקות.

אז הוא הולך עם תינוקות, אתה מבין?

אה, כפרה עליכם.

לא, סליחה, כפרה עליי.

הבנתם איך זה עובד אצלהם?

זה מרוב שהם גיבורים.

מכל מקום זה ודאי לא טבע שעם ישראל קיים אלפי שנים.

בהבטחה אלוקית לא מאסתים ולא גאלתים לכלותם,

מתקיימת דור אחר דור.

וזהו על ניסיך שבכל יום חימנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת.

אלה הם הניסים הנסתרים,

שאינם אלא השגחה פרטית שבכל עת.

אבל שימו לב, הניסים שלמעלה מדרך הטבע

והניסים שבדרך הטבע,

הם תלויים במידת הביטחון.

מידת הביטחון של היחיד,

ומידת הביטחון של כלל ישראל.

אם אדם שלם בביטחונו בשם

והוא מגביה את עצמו למעלה מהטבע של בני האדם,

הקדוש ברוך הוא מודד לו מידה כנגד מידה,

ואז הוא זוכה בכל מעשיו בחינת אוכל כמעה ומתברך במעיו.

עושה פעולות מעטות

ומצליח כאילו פעל רבות.

מחזיק מעט ממון

ומתפרנס בכבוד.

אוכל מעט ומתברך במעיו.

ברכה, בעיסה.

כמו שהיה אצל האימהות הקדושות.

מדליק נר ומספיק לו לשבוע.

איך זה?

איך זה?

ברכת השם לפי האמונה שלך והביטחון שלך.

ולא עוד אלא שבזכות אדם כזה,

גם יורד שפע ברכה ונדבה מן השמיים לכל העולם כולו.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונה וברכה, בתענית כד.

בכל יום ביום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנין אבני וחנין אבני

דיו בקו חרובין מערב שבת לערב שבת.

זאת אומרת, כל ההשפעה באה לעולם בשביל מי?

בשביל רבי חנין אבני.

רבי חנין אבני, למה?

כי רבי חנין אבני די לו בקו חרובין מערב שבת עד ערב שבת.

מה זה די לו?

כי הוא אוכל מעט ומתברך במעיו.

מהשאר, הוא נותן לכל העולם כולו.

אתם מבינים כמה ביטחון היה לו בשם?

היה לו ביטחון שיכול לזון את כל העולם כולו.

אז הוא אוכל את המאכל הכי מחריב את הגוף,

כמו חרבות,

חרובין,

וזה מתברך במעיו, כאילו יש לו את כל הוויטמינים,

כל תוספי המזון,

הכל הכל מה שמוכרים היום בחנויות טבע ועולה אלפי אלפי שקלים.

הוא היה אוכל חרובין קצת,

וחביבי היה בריא ושלם,

וכל העולם מתפרנס מזה.

למה די לו?

בגלל שהיה מאמין בכוחו של הקדוש ברוך הוא בוטח.

אז לכן די לו.

מה זה די לו?

מספיק לו קצת,

ומתברך בתוך מעיו.

זה מה שלמדנו לפי דרגת הביטחון.

ככה זוכה,

למען ירבו ימיכם

בימי ביניכם, כי ימי השמיים על הארץ.

מה זה ירבו ימיכם כי ימי השמיים

על הארץ?

אתם תחיו

ימים

שמיים שמיים,

אפילו שאתם על הארץ.

למען ירבו ימיכם,

כי ימי השמיים,

כמו ימים

של שמיים,

שזה ימים שמיים, מה אוכלים מלאכי השרת שמה?

מן.

נחם, אבירים, החליש.

מה זה מן? אוכלים מעט ומתברך בתוך מעיו.

אז אתם

ירבו ימיכם

כי מי השמיים על הארץ.

זאת אומרת, הימים יהיו שמימיים

כמו על הארץ. אוכל מעט ומתברך במעיו.

מה שאמר אספורנו, רבי המזון,

באיכות,

וגם

ירבו ימיכם בכמות.

דהיינו, ימים גדולים.

ואיזה זכות התסכול הזה?

בזכות לימוד התורה.

כך מפורש בפסוקים.

ולימדתם אותם,

את בניכם,

לדבר בם.

מה ההמשך? למען ירבו ימיכם.

נמצאנו למדים גם כאן שזה הולך מידה כנגד מידה.

כיוון שאתם מתעסקים בתורה יומם ולילה,

זה ראייה שאתם בוטחים בשם או לא, אם אתה עוסק בתורה יומם ולילה, אז אתה לא עובד.

נכון? ועשה.

אז זאת אומרת, מכיוון שתעסקו בתורה יומם ולילה,

תקבלו שכר שתחיו ימים שמימיים על הארץ.

ותאכלו כמעה

ותתברך האכילה במעיכם.

ממילא לא תהיו טרודים בעניינים הגשמיים ותאכלו...

להמשיך בטוב בתורתנו הקדושה.

כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות

ועול דרך ארץ.

אבל אם יבקשו דאגות פרנסה מעצמם

וייכנסו בעול חומר הטבע הגשמי,

אז במידה שמדדו יימדד להם ויצטרכו לעבוד קשה.

כל המתבטל מדברי תורה מביאים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ.

בחרת בדרך, לא רוצה לעבוד.

אין בעיה, תקבל הכול.

כן רוצה לעבוד, תקבל עבודה בלי סוף.

משעבד אותך.

אתה תאסוף במקום בשנה של שלוש שנים.

ניתנו לך עבודות ועוד עבודות ותאמין לי, אני לא יכול. אתה יודע כמה זמנות, כמה זה יש לי. אין לי זמן, אין לי פה, אין בעיה. אתה רוצה להיות עבד עבדים? אין בעיה, אין בעיה.

אתה תקצור ותדוש ותאסוף את התבואה של שלוש שנים

בשנה אחת ולא יהיה לך פנאי לעסוק בתורה.

הענשת את עצמך.

מחי, מחי, כפיים.

איזה טמבל.

מה אתה? בלאו הכי הכול מזומן, אתה יכול לקבל את הכול.

למה אתה צריך ככה?

אין לו ביטחון.

לומדים מכאן

שטוב לו לאדם להיות בוטח בשם יתברך, גם הבחינה הגשמית,

ולא להימסר למהלכים טבעיים,

כדי שיוכל לעסוק בתורה תמיד.

בעלי יאמר אדמך, אני יכול לפתוח בשם יתברך למעלה מדרך הטבע,

הרי אני יודע המעשים שעשיתי ואני יודע את ההנהגה שלי בעבודתו יתברך, אני לא שלם כל כך.

התשובה היא,

אפילו אדם רשע ממש,

אם יפתח בשם,

יעזרהו על כל דבר אמת.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בילקוט תהילים.

למ״ד ב׳

רבים מכאובים לרשע,

והבוטח בה'

חסד יסובבנו.

רבי ילחזר ורבי תנחום בשם רבי ירמיה אמרו.

אפילו רשע

ובוטח בה'

חסד יסובבנו.

זאת אומרת,

החסד יבוא לו מ-360 מעלות,

מכל מקום.

אתה לא צריך להגיד מאיפה יבואו.

אז מה, אז מה יעלבו לי? אז מה ייתנו לי?

אז מה אני אמצא מציאה?

אתה לא צריך בכלל לחשוב.

מ-360 מעלות יסובבנו החסד.

וה'כי כאמר, גם הרשע הזה, שימו לב,

שרבים מכאובים לו,

כתוב, רבים מכאובים לרשע, מדברים ברשע,

שיש לו הרבה מכאובים בגלל שהוא רשע.

אבל אם הוא בוטח בה'

חסד יסובבנו.

אז מדובר ברשע ממש שכבר סובל איסורים על רשעתו,

ובתוך כל האיסורים,

אם הוא יפתח בה' בשם על דבר אמת,

הקדוש ברוך הוא יסובבנו בחסד.

וכן, פרש הרמב״ן בספרו אמונה וביטחון

את הפסוק

בטח בה'

ועשה טוב.

אף על פי שאין בידך מעשים,

ואתה יודע בעצמך שאתה רשע,

אם כל זה בטח בה'

למה?

כי הוא בעל רחמים.

והוא ירחם עליך,

כמו שכתוב, ורחמיו על כל מעשיו.

בין שתהיה צדיק,

בין שתהיה רשע,

בטח בה'.

אבל אחרי זה מה כתוב?

מעשה טוב.

למה כתוב אחרי זה מעשה טוב?

כי אף על פי שהקדוש ברוך הוא רחום וחנון,

אל יבטיחך יצרך שאתה לא תראה רע,

כי הבורא יתברך מאריך רוחו וגובה את שלו.

אתה לא יכול להמשיך עם עבירות.

בטח בה' ועושה טוב צריך, אבל

אם אתה בוטח, כל הכבוד.

אבל תעשה טוב.

לא תעשה טוב, תקבל גם עונש.

השם יקיף אותך בחסדים, אבל גם עם עונשים.

למה? כי אתה לא עושה טוב.

מכאן מוסר השכל לאלה שהניחו את הגמרא ואת התורה ומחפשים תכלית

להבטיח את העתיד הגשמי.

אומרים, איך אני יכול לקבוע עיתים לתורה?

איי, איי, איי, מה יהיה עם העתיד שלי הגשמי?

ולא ידעו ולא יבינו,

כי במקום השתדלותם והגיעתם הרבה לרדוף אחרי הפרנסה,

יומם בלילה,

היו יכולים לעשות ההפך,

לרדוף אחרי התורה יומם בלילה ולפתוח בשם יתברך.

ואז היו מרוויחים שני דברים גם יחד.

מה היו מרוויחים?

למען ירבו ימיכם,

כי ימי השמיים על הארץ יהיו לכם ימים שמימיים רוחניים

על הארץ. פה כבר בארץ יהיה לכם חיים רוחניים שמימיים.

וגם יתרבו הימים שלכם, תאריכו ימים,

כי מאריכים ימים בזכות זה.

אז תקבל גם את הגשמיות שמימית,

אוכל מעט ומתברך במעם,

וגם יאריכו את ימיך ולא תטרח ולא תתייגע.

ומה אכפת לך אם במאה שקלים

תקנה בערך של שלוש מאות?

מה אכפת לך?

מה אכפת לך? ותהיה חכם, ותהיה גאון,

ותהיה בחברת הצדיקים.

במקום לעבוד עם אנשים שמרמים ומשקרים ומונים ולא משלמים ומזייפים והכול, ומקללים,

למה לך להסתובב בין אלה אם אתה יכול להיות בקוטלי בית המדרש,

שכינה מצויה,

כל רינת התורה?

והרי אתה עתיד לצאת ואינך יודע מתי.

מה תבוא עם ידיים ריקות או עם לוקשים של משכורת?

מה עדיף?

השכר משתלם לפי הביטחון.

תחליטו עכשיו כמה אתם רוצים לבטוח, לפי זה תקבלו.

לא לבוא בטענות.

אם יש לך בעיות,

אתה לא מסתדר,

לא מצליח, אתה אשם.

אם היית בוטה בשם,

והיית מקיים,

אשלך על השם יהבך,

היית רואה שהוא יכלכלך.

רבי חנניהו ברגע שאומר,

עושה הקודש ברוך הוא זו קודש ישראל,

לפי כוח רבונם תורה ומסורת

שנעמור עלינו וסלמה על ספגו יחדיל תורה, יא דיו.