סיג לחכמה - שתיקה

- - - לא מוגה! - - - 

לפעמים הפה משתחרר יותר מדי מהר ואומר שטויות, שאחר כך הוא מתחרט, אי אפשר להחזיר את המילים, אי אפשר.

לא רק זה, הם גם הוקלטו ומשמיעים אותם ברדיו.

מה אתה עושה עכשיו?

אדם צריך להרגיל את עצמו.

אלם, תדברו. מה תאומנותו של אדם בעולם?

אלם, להיות אילם.

מרבה דברים, מביא חטא.

כמה שדבר יותר, תיכשל יותר בלשונך.

כמה שדבר פחות, עדיף.

סייג לחוכמה, שתיקה.

אתה רוצה להישאר חכם,

סתום את הפה.

תפתח אותו, יגלו כמה אתה טיפש.

אל תדבר.

גם אוויל מחריש לחכם יחשל.

יש אחד טיפש, הבין, אין לו שכל, אין לו דעת.

אבל אם הוא ישתוק, לפחות חושבים שהוא חכם.

מכל מקום, אם אדם שובר את המידות,

הוא זוכה לעולם הבא.

ולא רק זה, גם לאורך ימים ושנים.

למה?

כתוב, כל הכועס,

כל מיני גיהינום שולטים בו.

גם בעולם הזה וגם לעולם הבא. אתה רואה, אדם כועס.

מרים חפצים, שובר, מסוגל לקחת דברים ולהרוג ממש.

ולא נרגע.

וזה יכול להיות בבית כנסת,

ואפילו לפני ספר תורה.

והוא לא רואה בעיניים שום דבר.

כשהוא הגיע לעולם האמת, הוא לא תיקן את עצמו.

אז יש לו כל מיני גיהינום. למה?

על קללות יש גיהינום אחר.

על הכאה, אחר.

על שבירה, היזק, ממון, אחר.

על כל דבר יש גיהינום אחר.

מי גרם לו הכעס?

ואומר שלמה המלך עליו השלום, כעס בחיק כסילים ינוח.

זאת אומרת, אדם שהוא כסיל טיפש,

לא עבד על המידות שלו,

אז איפה הכעס נמצא? כמו שמור אצלו בחיק, פה, פה, מוכן.

רק תרגיז אותו, תראה איך זה משתחרר.

ישר.

זאת אומרת, אם אדם לא עובד לתקן את המידות שלו, הוא אומלל.

הוא אומלל. אין לו נחת,

אין לו שלווה.

הוא לא מרוצה מחייו.

אין דבר כזה שמישהו לא יכעיס אותו. אין דבר כזה שמישהו לא יפגע בכבודו.

זה יכול להיות מהילדים בבית, יכול להיות מהאשתו,

זה יכול להיות מהשכנים,

יכול להיות מהמעביד,

יכול להיות מהמשכיר,

יכול להיות מהסוחר.

יכול להיות, אדוני, אתה עובר בין הרבה אנשים במשך כל היום,

ומה אתה חושב? שאתה בראש של כל אחד, כאילו אתה הומון.

אז זאת אומרת, אם אדם לא מתקן את המידות שלו, הוא אבוד.

הוא אבוד. אם לא היום, מחר, ואם לא,

ארבעות שנים, ואם לא, לאחר מכן.

אומר הגאון מווילנה זיכרונו לחיי העולם הבא, עיקר חיות האדם

שבירת המידות,

ואם לאו,

למה לא חיים?

אם אדם לא מצליח בחיים שלו

לשבור את המידות הרעות השליליות ולהתמתן,

לשלוט בהן,

להיות מעביר על מידותיו,

הוא שואל הגאון, בשביל מה לך חיים?

הרי אתה רק תסבול גם פה וגם תקבל עונש שם.

אז בשביל מה באת לפה?

השם שלם מידה כנגד מידה.

אם אתה שובר את המידות שלך,

הקדוש ברוך הוא גם מידות של כעס,

מידות של דין, שהיו צריכים להיות עליך, לא יהיו.

מתבטלים. לכן כל המעביר

על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו.

מידה כנגד מידה. זאת אומרת, כל התורה, מה רוצה ממני, מכם?

שאנחנו נתגבר על יצרנו הרע. כי אם ניתן לו להשתולל ולתת למידות לפרוץ ולשמוח לעד ונהנה שהשונא סובל, ואז זה ככה, וזה מגיע לו, וזה, וזה, וזה, וזה,

חביבי, כל החברה תתפרק,

אנחנו נתפרק,

וזה השנאת חינם שעד היום לא נבנה בית המקדש.