מעשה ברבי אלעזר בריה דרבי שמעון בר יוחאי | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום להצלחת ארח הנולד יצחק מאיר בן אלמוג בת איריס

שיגדל עם מידות טובות שיהיה ירי שמיים תלמיד חכם

איש אמת ועמל בעמלה של התורה ורפואה שלמה לו ולאמו אמן

בפרשה יש את עניין

נחש אל נחושת

לא ניכנס לזה עכשיו

אבל עם ישראל התלוננו למה העליתונו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים

ונפשנו קצה בלחם הקלוקל

וישלח אדוני בעם את הנחשים השרפים

וינשכו את העם

וימות עמריו מישראל

באותה שעה

יצאה בת קול מן השמיים ואמרה

ראו טבעם של אלו

אחרי שעשיתי להם כל הטובה שהוצאתי אותם ממצרים

והצלתי אותם מפורענויות קשות כאלו שסבלו במצרים

והורדתי להם את המן מן השמיים

והגזתי להם סלב מן הים

ונתתי להם באר מים שהיה מהלך עימם במדבר

בכל זאת הם מתלוננים על המזון

אז הנחש שקיללתי אותו שמזונו יהיה עפר

שלום לסרי, לטייל בבקשה

הנחש שקיללתי אותו שמזונו יהיה עפר

לא יתלונן

והללו מתלוננים על מזונם

יבוא הנחש שלא יתלונן על מזונו

וייפרע מהם שיתלוננו על מזונם

ועוד

יבוא הנחש שדיבר לשון הרע עליי

וינקום מאלו שדיברו עליי לשון הרע

ויבוא הנחש שכל המינים נטעמים לאותו טעם אחד

טעם עפר

וייפרע מכפויי טובה

שדבר אחד משתנה להם לכמה טעמים

ויבוא הנחש הנושך לאדם בלי כל תועלת לעצמו

מפני שטבעו רע

להיפרע מאנשים שמתלוננים על מזון

שאין לו שום חסרון

מפני שטבעם רע

וישלח אדוני בעם את הנחשים הסרפים

אז השם

כתוב עליו המוליכך במדבר הגדול והנורא מקום נחש שרף ועקרב

כל ארבעים שנה לא היה להם שום נזק

מנחשים

כיוון שהיו הולכים בתוך ענני כבוד

וענן אחד מתוך השבעה היה שורף והורג את כל הנחשים והעקרבים

ועכשיו בשנת הארבעים שחטאו

נסתלק הענן

וזהו שנאמר וישלח אדוני בעם את הנחשים הסרפים

בעי ידיעה

אותם הנחשים שבמדבר

שהענן היה שורף אותם

עכשיו שהם חטאו

אז הנחשים שרפו אותם

וכשראו ישראל את המצב הרע שהנחשים עושים בהם הרג רב באו לפני משה

ויבוא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דיברנו ואדוני בבך

התפלל אל אדוני לייסר מעלינו את הנחש

נו

ויתפלל משה בעדם איזה צדיק

איי איי איי מוותר על כבודו

דיברו עליו לשון הרע ומיד הוא עומד בתפילה

בקיצור אחרי זה השם מצווה

עשה לך שרף ושים אותו על נס

ויקול נשוך וראה אותו וחי

וכו וכו וכו וכו

ועכשיו אני רוצה לספר לכם מעשה

ברבי אלעזהר

ברבי שמעון בר יוחאי

אם עד היום שמעתם עליו

הכרתם אותו קצת מסיפורים ומעשים שהיו איתו

היום

גלו רובד חדש

שלא ידעתם עליו

מעשה ברבי אלעזר ברבי שמעון בר יוחאי שהיה הולך עם חבריו למדבר

והיו עוסקים בתורה

ראו שהשמש חמה ביותר

ולידם שדה נאה

מלא עשב

ירק

והרבה אילנות

ומים זורמים בכל הצדדים

הלכו לשם, ישבו לפוש תחת האילנות

ועסקו בתורה

אמר רבי אלעזר, מה יפה מקום נופש

זה לתלמוד תורה

בעודם יושבים ולומדים

ראו נחש גדול מאוד שבא לנגדם

ועבר אותם

אמר לו רבי אלעזר

נחש

נחש

חזור למקומך

כשהאיש שאתה הולך להורגו כבר חזר בתשובה

ונתחרט

על העוון שעשה

וקיבל על עצמו שלא לחטא עוד

ככה אומר רבי אלעזר לנחש

החכמים שהיו עמו היו טמאים

אמר רבי אבא לרבי אלעזר

ספר לנו מה עניינו של הנחש הזה

אמר רבי אלעזר לחכמים

עכשיו שיתקו

אחר כך אספר לכם את כל המעשים

חזר רבי אלעזר ודיבר עם הנחש ושוב אמר לו

נחש נחש יוחאי

טייל טייל

אז יאללה הביתה

נחש נחש

חזור לאחוריך

שהאיש ששלחו אותך מן השמיים להורגו כבר חזר בתשובה

והנחש נשאר עומד

ולא זז

לא לפנים

ולא לאחור

ואחרי שעמד שעה קלה

שוב התחיל זז ללכת לעבר המקום שהלך בתחילה

אמר לו רבי אלעזר

נחש נחש

רוצה אני שתחזור לאחוריך

שגוי רשע אחד

רוצה להרוג יהודי

והוא שוכב עכשיו במערה שמשם יצאת חזור עכשיו והורגהו

כששמע הנחש כך

חזר לאחוריו וקפץ קפיצות גדולות במהירות רבה עד שהגיעה לאותה מערה

ואז סיפר אמיר עזר לחכמים את כל המעשה

אמר להם דעו חברים

אילו לא היינו כאן עכשיו

הנחש הזה היה גורם נזק גדול

שיהודי אחד עשה עבירה

ולפני שחזר בתשובה אמרו מן השמיים לנחש הזה שילך להרוג אותו

ובעוד הנחש הולך לעשות שליחותו זו

שב היהודי הזה בתשובה

על העבירה שעשה וקיבל על עצמו שלא לחטא עוד

ועל ידי זה ניצול מן הדין שגזרו עליו בשמיים

אמרו לו החכמים

ומהיכן היא הדעת הזאת?

אמר להם סימן מסר לי אבא

רבי שמעון

להכיר בנחש

אם הוא הולך לעשות שליחותו

אמרו לו

יפה הדבר לגבי הנחש

שיקרתו על פי סימן

אבל מהיכן ידעת אודות האיש ההוא שחזר בתשובה?

אמר להם

כשהנחש הולך

הקשקשים שעל גביו מזדקפים

וזנבו מזדקר למעלה

ובעודו הולך ורץ

הופיעה בפניו רוח

ואמר לו חזור לאחוריך שאותו האדם שאתה הולך להורגו כבר חזר בתשובה

אבל הנחש לא שמע על הקול הזה שרצה שיתנו לו אדם אחר

במקום האיש הזה שחזר בתשובה

כידוע כבר למדנו שמידת הדין אינה נסוגה אחורה אלא היא מבקשת תמורה

לכן כתוב שתשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה לא כתוב מבטלים

אלא מעבירים את רוע הגזירה למישהו אחר

לכן אני מעביר תמיד את המחלות

לאחרים,

לרשעים.

אז זאת אומרת,

אין דבר כזה שמידת הדין תוותר על מה שכבר ניתן לה.

אז לכן הוא לא רצה לשמוע על הקול הנחש.

לא נתנו לו במקום,

אז הוא ממשיך.

שכן דרך הנחש,

שאם נותנים לו רשות להרוג אדם,

אינו חוזר לאחוריו, אלא אם כן נותנים לו אדם אחר במקומו.

לפי שאינו חוזר רקע.

אמרו לו החכמים, יפה אמרת לגבי היהודי הזה שחזר בתשובה.

אבל אותו הגוי שביקש להרוג יהודי,

מהיכן ידעת זאת?

אמר להם, אותו הרוח שהלך לפני הנחש ואמר לו לחזור לאחוריו

כי היהודי הוא כבר עשה תשובה,

הוא בא לאוזניים וסיפר לי את הדבר.

אותה הרוח.

והיו החכמים משתוממים על חוכמתו של רבי אלעזר.

אמר להם, רבי אלעזר, נלך עכשיו אחרי הנחש

ונראה כי הנחש כבר עשה מה שעשה.

עמדו משם והלכו,

נתקרבו להר אחד, מצאו שם את הגוי מוטל מת במערה,

והנחש כרוך בעקבו,

ולא פרש ממנו.

אחר כך פרש מן העקב,

הלך ונכרח סביב צווארו,

ומשם שוב הלך לעקב ונכרח סביבו, ולא הלך משם.

הלך רבי אלעזר

באנד'ורי,

תתהלך.

הלך רבי אלעזר אל הגוי,

תתהלך.

הלך רבי אלעזר אל הגוי,

הוא מצא על גביו כיס של דינרים,

שהיה כיסו של יהודי אחד שפגע בו הגוי הזה בדרך והיכה אותו ושדד ממנו את הכיס,

ארנק מה שנקרא בימינו.

נטל רבי אלעזר את כיס הדינרים מן הגוי

ושם אותו בכיסו.

אמר ברוך המקום

שעושה שליחותו על ידי כל מיני בריות,

שבשעה שרוצה להרוג אדם שעשה עבירה,

הוא שולח עליו חיה או נחש רע שהורגו.

ואם הוא חוזר בתשובה,

מצילו הקדוש ברוך הוא מאותה הרעה.

על זה נבין את מה שכתוב בישעיה, פרק מ״ג.

מאשר יקרת ועיניי

נכבדת

ואני אהבתיך

ואתן אדם תחתיך ולאומים תחת נפשך.

בשעה שאדם חוטא,

הוא מתועב ושנואי בפני הקדוש ברוך הוא.

אבל כשחוזר בתשובה,

חוזר האיש ונעשה חשוב ונכבד בעיני הקדוש ברוך הוא.

על זה נאמר מאשר יקרת ועיניי,

עכשיו שהוא חוזר בתשובה,

נכבדת,

ואני אהבתיך

כי אם חטא אדם ניתנת רשות לחיה רעה להורגו

ואחר כך הוא חזר בתשובה ונעשה אדם נכבד

בעיני הקדוש ברוך הוא.

אומר לו הקדוש ברוך הוא, אמנם אתה חשוב

ויקר בעיניי מאוד אבל מה עשה כבר נגזרה גזירה וניתנה רשות לחיה רעה שתהרוג אותך. לכן

ואתן אדם תחתיך ולאומים תחת נפשך.

אני נותן לו אחד מחלק הסטרא אחריו שיהיה כפרה עבורך.

והאדם

זה כמו אדום,

שנאמר על עיסיו הוא אדום,

וכן נקרא לאומים,

כמו שנאמר הוא לאום לאום יאמץ.

לכן נתן הקדוש ברוך הוא לנחש הזה את אותו הגוי

תמורת היהודי.

בעוד החכמים האלה יושבים בשדה,

ראו והנה יהודי בא עייף ויגע,

ומחמת תוקף השמש

ישב היהודי בשדה

ליד החכמים תחת אילן אחד,

והיה צועק ובוכה

ואומר

צדיק הוא וצדיק דינו.

ריבונו של עולם,

לא אכפת לי

לא עליי ולא על גופי

ולא על נכסיי,

שבוודאי

אם לא הייתי ראוי לאותה צרה,

לא הייתה באה עליי.

אבל איני בוכה אלא על אבי ואמי,

שהם אנשים זקנים,

ולא נשאר לי שום רכוש כדי לפרנסם.

ועוד אני בוכה על צרור דינרים שהיה בתוך הכיס ההוא, שאינם שלי,

אלא מסרו לי להביא ים לביתו של עני אחד שהוא עומד לעשייה,

ועל זה אני בוכה,

שעליי לא אכפת לי,

אבל אם אמות לא אכפת לי,

אבל על זה אני בוכה.

שב התייפח היהודי

ואמר משפטי ה' אמת

צדקו יחדיו.

רצונו לומר הקדוש ברוך הוא רוצה לשלח פורענות על אדם אחד,

כגון מיתה או נזק או הפסד ממון.

נמלך הקדוש ברוך הוא בבית דין של מעלה

ושואל אותם האם אותו אדם ראוי לעונש.

אין הקדוש ברוך הוא עושה את הדין הזה, אלא אם כן מסכימים עם בית דין של מעלה לעונש הזה.

זה שאומר הכתוב, משפטי ה' אמת

צדקו יחדיו.

ביחד יושבים בית דין של מעלה ומחליטים.

למה משפטי ה' אמת?

לפי שמצדיקים אותם גם בית דין של מעלה.

ואמר היהודי הזה,

בוודאי אמת עשית,

כי הוא אמת

ומשפטו אמת,

אבל אני בוכה על העני הזה שצריך להסיט ביתו

ועל אביו ואמי שלא אוכל לפרנסם.

שמעו רבי אלעזר וחבריו את הדברים של היהודים,

הלכו אליו,

חזו בו ואמרו לו,

בוודאי יהודי כשר אתה

שעשה עמך הקדוש ברוך הוא הנס הזה,

הרי לפניך כיסא דינרים,

ועתה בו עמנו ותראה מה עשה הקדוש ברוך הוא עמך.

הלכו יחד עם היהודי, באו למהרה,

שם היה מוטל הגוי המת,

וראו אותו כרוך עדיין עליו הנחש.

באותה שעה נשתטח היהודי על גבי הקרקע,

החל מהלל ומשבח לקדוש ברוך הוא,

עמד ונשק ידיהם של רבי אלעזר ושל החכמים,

ואמר להם, בוודאי שעשה לי הקדוש ברוך הוא הנס הזה בזכותכם,

שבני אדם גדולים אתם,

שהרי בזכותי לא היה נעשה נס גדול כזה.

ותיווכחו מייד אם אני אמרתי לכם שקר אודות הצרור של הכסף

של העני שצריך להשיא את ביתו.

הראה להם את צרור הכסף,

ואמר כל אותו צער היה לי אודות העני ואודות אבי ואימי,

והראה לרבי אלעזר את סימני המכות בגופו,

שהוא ספג מן הגוי שרצה ליטול ממנו את הכסף,

וברגע זה התפלל רבי אלעזר עליו וריפא אותו.

וניגש רבי אלעזר אל גופת הגוי וראה את הנקמה שמתנקם הנחש בגוי.

אמר לו

רבי אלעזר

לנחש

נחש נחש

כל מה שעשית יפה עשית,

וגילית כוחך וחילך במה שנקמת בגוי.

עכשיו,

חזור לחורך,

ואני גוזר עליך שלא תעשה עוד נזק לבני אדם.

באותה שעה פרש הנחש מן הגוי וחזר למקומו.

אמר רבי אלעזר ליהודי,

בדוק בכיסו של הגוי,

ותמצא עוד כיס,

עוד ארנק.

ותיקחהו,

ותביא אותו ליהודי פלוני שגר במקום פלוני.

ושם תמצא יהודי זה שמתה עליו אשתו,

והכיס הזה שייך לבנו שמעון,

ושמעון זה היה בא בספינה עם בן הגוי הזה,

ובנו של הגוי שדד ממנו הכיס ונתן לאביו.

וטול את הכיס הזה,

והוליכהו לאביו של שמעון זה,

ויחכה עד שיבוא שמעון בנו,

לפי שהוא עדיין נמצא בדרך.

ואמור לו שבנו ישוב מדרכו במהרה,

ויהלל לה' יתברך

שהחזיר אבדה לבעליה.

כך עשה יהודי,

נטל את הכיס מחיקו של הגוי המת,

והיהודי הזה נשק ידיו של רבי אלעזר והלך לדרכו.

נו,

והחכמים עומדים משתוממים

על חוכמתו של רבי אלעזר.

אמרו לו, עד עכשיו הפליאה אותנו חוכמתך.

אבל עכשיו אנחנו רואים נס בתוך נס.

מהיכן ידעת זה?

אמר להם רבי אלעזר,

עכשיו לא היה כל סימן

ולא רוח שיודעני.

זה לא הסימן שלימד אותי אבא בנחש,

וזה לא הרוח ששמעתי והשמיעה לי.

אלא עכשיו הייתה נבואה כאן,

וראיתי הכול בבירור,

ונשתוממו החכמים,

והלכו יחד עמו בדרך,

ואותו היהודי הלך עמם.

כשבאו לעיר אחת,

שבה נמצא חותן של רבי אלעזר,

ומצאו אותו שוכב על מיטתו ולומד,

כיוון שהחלים אז ממחלה,

ורבי אלעזר וחבריו ברכו על רפואתו של חותן רבי אלעזר.

ורבי אלעזר

החל מודה ומשבח לקדוש ברוך הוא על שיריפא אותו מחוליו,

ואמר

רפאני אדוני וארפה,

הושעני ואבשע כי תהילתי אתה.

וביאר את הכוונה של הפסוק.

יש לטמוח אחרי שאומרים רפאני אדוני,

למה נאמר שוב וארפה?

שאם הקדוש ברוך הוא מרפא בן אדם,

בוודאי שהוא יתרפא.

וגם אחרי שהוא אומר הושעני,

למה צריך להגיד ביוושע?

אלא צריך לדעת,

כל הרפואות הן בידי הקדוש ברוך הוא,

הן בכלל לא בידי בשר ודם.

רק פעמים שולח הקדוש ברוך הוא רפואה בידי שליח שהוא הרופא,

ונותן הקדוש ברוך הוא בלבו

לדע שרפואה פלונית תועיל לו.

פעמים שולח הקדוש ברוך הוא רפואה לא על ידי רופא.

וההבדל בין זה לזה,

שאם הקדוש ברוך הוא שולח הרפואה על ידי רופא,

המחלה חוזרת.

אבל כשהוא שולח את הרפואה על ידו,

המחלה אינה חוזרת.

לכן אומר רפאני אדוני וארפה.

רפואת השם היא רפואה

והמחלה בלתי חוזרת.

הושעני וייבשע.

כלומר, אני מבקש מלפניך

שאתה עצמך תרפא אותי ולא על ידי שליח.

בזה יהיה מובטח

שלא תחזור המחלה וירפא לגמרי.

ספרו לחותן את כל מה שאירע להם בדרך

ותמא תמיהה גדולה ושמח עליהם.

אם כן,

מן המעשה הזה של הנחש

אנחנו למדים

שלא רק נחש

ולא רק בראייה אחרת יש להם רשות להזיק

מאת הקדוש ברוך הוא,

כי הקדוש ברוך הוא שולח אותם להזיק.

אין היזק,

אין הערוד ממית אלא חטא ממית.

אבל רואים כמה גדול כוחה של תשובה,

שאם שבע חוטא בתשובה,

השליחות מתבטלת

והשם נותן אחר תמורתו.

ולא ברא הקדוש ברוך הוא שום עשב

או ברייה לחינם,

אלא כל דבר

לשם איזו תועלת וצורך.

ארבעים שנה הולכים במדבר, הנחשים השרפים

לא נוגעים בעם ישראל.

היו בסדר.

כשהיו בסדר, לא נגעו.

עוד פעם התלוננו, כפויי טובה,

אז נחזיר את הנחשים לטבעם

והם ישרפו אתכם.

ההקשה מאוד שורפת.

אם חוזרים בתשובה,

מתפלל עליהם משה,

אז השם אומר, הופה, עכשיו תעשה.

נחש נחושת,

תתלה אותו לנס באוויר

והוא יעמוד שם, וכל מי שיסתכל עליו ירפא.

וזה ההפך מהטבע.

ההפך מהטבע.

כי מי שרואה את מי שהקיש אותו, אפילו דמות שלו, אפילו ציור שלו, זה מזיק לו,

הוא יכול גם למות.

לא נעמוד על זה עכשיו, אבל זה הפרינציפ.

ופה מראה הקדוש ברוך הוא שהרפואה היא לא טבעית, היא ניסית.

למה?

כי בעצם זה היה צריך לגרום להם יותר.

הרי מי שהקיש אותו נחש,

הוא רועד מחבל.

מהפחד שלו מכל דבר שהוא רק משתרך,

אז זה גורם לו פחד שיכול להזיקו או להמיתו.

ופה בדיוק הפוך.

כל מי שהוקש,

בין על ידי ברייה אחרת, בין על ידי הנחש, היה מסתכל

על נחש אל נחושת,

והיה נ...

ועם ישראל בהמשך, בגלל נחש הנחושת,

הפכו אותו לעבודה זרה.

וזה היום הסמל

של חברת המעליות נחושתן.

נחושתן

נקרא על נחש הנחושת.

לכן הן מתפתלות,

המעליות למעלה, ועולות ויורדות.

רבי חנניהו בנהג אשיו אומר עושה גוז ובכל זכות ישראל להפיק אור באותו נושאות.

שנה אמור אדוניו בסלומן סדגו יחדיל תאורו יא אדיר.