בית דגן - פרשת וישב - חנוכה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף, אלף!

סימון

וקופייה כתוב יצא ותוביה עם הקול אשר ושומו באבוי אשר אל גייסוי מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלכה מלך מלך מלכה מלכה מלכה מלך מלכה מלכה מלכה מלך מלכה

ירדו וירדו וירדו וירדו וירדו יצרו וירדו וירדו יצרו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו וירדו יצרו וירדו וירדו וירד

מלך מלך מלך, השפך ניסו מלך, ומלך מלך, ומחוזר בקול בשלום.

מלך מלך מלך מלך מלך מלך.

מלך מלך מלך מלך, שפך ניסו מלך, מלך מלך מלך, ומלך מלך מלך, ומחוזר בקול בשלום.

– מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך רבים בקול בשלום.

אילו עינינו, ויסמח לי בינו, וסוגל נפשנו, וסוגל נפשנו.

בישור אוסטרו בימים, סוי ביימת,

אי בישור אוסטרו בימים.

גידו עינינו, ויסמח לי בינו,

וסוגל נפשנו, וסוגל נפשנו.

בישור אוסטרו בימים, סוי ביימת,

בישור אוסטרו בימים.

השם מלך, השם הומולך,

השם אם לא יכלה,

יויל עום קום עומד הים.

השם הפלך, השם הומולך,

השם אם לא יכלה, יויל עום קום עומד.

אוי, השם מלך, השם הומולך.

השם אם לא יכלה, יויל עום קום עומד.

די, השם מלך, השם הומולך.

השם אם לא יכלה, יויל עום עומד.

אי,

נא נא נא נא נא נא,

היי נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נ

נור בן מזל חדד מנוחתו עדן

ולהצלחת אברכי ותלמידי ישיבת תיבת נח בראשות הרב אהרן זריף השליטה בירושלים

לזרע חי וקיים של שמואל בן חנה וחופית בת נחמה

ולזרע אשר קיימה ולרפואה שלמה לנועם בן חנה וגלית בתניצה שרה

חזקו לכל טובה וברכה.

כן בפרשת השבוע אנחנו למדנו בתומר

חכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה.

תמר, כלת יהודה,

יהודה בן יעקב משנים עשר השבטים,

אומרת לו תמר תכיר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה

דהיינו מי נתן לי אותם.

אנחנו רואים שיש מסירות נפש נוראה במעשה תמר

שהיא אמרה קר נא למי החותמת ולמי הבטילים

וידעה שאם לא תודה תשרף היא ושני בניה אימה.

היא הייתה בהיריון והיו לה תאומים

ויצא פסק עליה כיוון שזינתה תמר

אז היא צריכה להיות מוצאת לשרפה.

היא ושני בניה אימה

ובכל זאת

לא אמרה בפירוש שיהודה הוא זה שיהרה לו

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה

שאמרה מוטב אשרף אני ושני בניי ולא אלבין פניו ברבים.

יהודה היה היבם של תמר.

ער ועונן

היו שניהם נשואים לתמר, בתחילה ער

שמעשיו היו רעים לפני השם, הוא מת

ועונן

היה אחריו והיה צריך לייבם את תמר.

והוא לא הסכים להעמיד זרע לאחיו

כיוון שהוא ידע שיצא מזה מלך המשיח לעתיד לבוא

אז הוא לא רצה להקים זרע לאחיו.

ואז היו צריכים לתת את שלה.

שלה זה היה הבן

השלישי של יהודה.

ויהודה מנעה את שלה מלייבם.

יש בזה כמה חשבונות אבל על פי הפשט

כיוון שאישה אם מתו תחתיה שני גברים נקראת אישה קטלנית

ויש לחוש אם להינשא לה בשלישית.

אז הוא מנע ממנה אבל היא לא ויתרה על זרע הקודש מיהודה

באשר היא ידעה שצריך לצאת מיהודה עם קדוש ושבט יהודה המעמיד את דוד המלך ואת

משיח

בן דוד

אז לכן היא המתינה לו בפתח עיניים

והתדמתה כאילו יצאנית

בעמדה שם.

ובא מלאך

והיטה

את יהודה

מן הדרך

ובעקבות זה היא הייתה הרה.

יש להסביר את זה על פי היסוד אבל לא הערב אבל יש פה סיפור גדול מאוד מי היו הנשמות של ערב האונן

ומה היה העניין עם תמר

ומה היה צריך לעשות את זה בדרך זו ולא בדרך ישרה.

מכל מקום דין ייבום בזמנם היה גם שהאב מייבם במידה והבנים לא מייבמים

ולמעשה היא עשתה מה שראוי לעשות

כדי שתקויה מהבטחה

שיהיה ייבום אז לכן היא עמדה באותו מצב כי היא ידעה שבלי זה לא ייתכן שהיא תתעבר מיהודה

ונעשה מעשה.

יצאה שמועה שזינתה תמר כי מאיפה היא פתאום בהיריון?

מאז היה פסק דין בבית הדין ופסקו במעמד של שם בן נוח

ובמעמד של יצחק אבינו ובמעמד של יהודה

שהדין שלה לשרפה

ויצא פסק

ברגע שיצא פסק

אז היא שלחה

את הערבון שהושאיר ליהודה בפעם הקודמת

והיא אמרה לו תכיר למי אלה

היא לא אמרה לו זה אתה ממך אני הרה

למה היא לא רצתה להלבין את פניו?

אז היא אמרה עקר נא למי אלה

אבל היא לקחה בחשבון

שיכול להיות שהוא לא יגיד שזה ממנו

אבל היא לא מתכוונת להגיד שזה הוא

והיא תהיה מוכנה להצטרף ולא להלבין את פניו

על זה למדו חכמים ומזה למדו חכמים

שמוטב לאדם

להשליך עצמו לכבשן האש ולא להלבין פני חברו ברבים

אבל בואו נתבונן רגע ונבין אם יהודה לא היה מודה חס ושלום

שזה ממנו

הרי אין אכזריות גדולה מזו

שאדם יהיה מוכן בשבילו להתבייש

שימותו שלושה

זו אכזריות שם כדוגמתה

בכל זאת החליטה תמר בעצמה ואמרה לנפשה

כיוון שהוא אינו מודה מפני שמתבייש

איך אני אבייש אותו?

אם הוא מתבייש

אז איך אני אבייש אותו?

מוטב שאסרב ולא אלבין פנם ברבים

רואים מפה שיש הרגשים נעלים ונפלאים ונוראים במסירות נפש

שלא להלבין פני אדם ברבים

ואפילו אדם כזה שאינו מודה באשמתו

ולא לחינם זכתה שיצא ממנה מלכות בית דוד ומשיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו אמן

בשביל שיצא זרע קדוש כזה צריך אישה

בעלת מדרגות נפלאות כאלה

ורגשות כאלה

והרגשים כאלה

ועדינות הנפש כזו בשביל שיצא מן הנשמה הכי גדולה בעולם

נשמתו של משיח

כי רק בעל הרגשים כאלו ראוי למלוך

ומשיח ימלוך על כל העולם כולו.

מצד שני בואו נתבונן ביהודה

בשעה שאמרו לו הכר נא למי אלה ידע יהודה מי הביא לו את זה

היה יכול להסתיר את הדבר

ולמצוא עצות

איך לגמור את המשפט הזה כמו שגומרים פה היום בבתי משפט כשרוצים משהו

ואף אחד לא היה יודע בכלל שהיו דברים כאלה מעולם

והיה מתבטא לפסק

היא הייתה בחיים

הוא לא נודע הדבר

והכל בסדר

אבל יהודה מחליט לנקוט בצעד יוצא דופן

הוא קם בפני כל

הבית דין

ואמר צדקה ממני

זה אני

אני הוא האיש שגרם

שהיא תהיה הרע

הודה ואמר את המילים הבאות צדקה ממני

מבואר במדרש

שבית דין זה שפסק

הוציאוה ותסרב

בית דינו של שם היה

וגם יצחק אבינו היה שם

ועתה לאחר פסק זה שפסקו יחדיו

שזו עבירה חמורה מאוד הייתה כאן

ושאין דרך אחרת

אלא להעמיתה בדין שרפה כבת כהן שזינתה

לבסוף עומד יהודה ומכריז בפניהם ואומר צדקה ממני

אנחנו רוצים לצאת ולחשוב כמה גדולה הייתה הבושה שכיסתה את פניו של יהודה באותה שעה

היה צריך להפוך את הקערה על עצמו ולהודות על דבר זה

ומכאן זכה יהודה לברכת יהודה

אתה יודוך אחיך

כל ישראל קרויים יהודים

על שם יהודה

לא קרויים ראובנים ולא שמעונים ולא לוויים אלא יהודה יהודים

למה על שם ההודאה

של יהודה

שזה מעלתו של היהודי להודות על האמת

אז זאת אומרת

כוח גדול היה צריך להיות בשביל לעשות זאת

בהרגשים וכוחות כאלה צריך אדם להשתדל לקנות בנפשו

כי בלי זכות הנפש אין אדם יכול להיענות מזיו השכינה בשום עניין ואופן

זכות הנפש נקרא שהכל ברור בלוא תערובת של הרגשים טבעיים

ורצונות גופניים

ועלינו לדעת שאנחנו עומדים בדורנו במצב של חבלי משיח

ועוד מעט ייבנה בית המקדש השלישי

וצריכים להתכונן לזה

ובחנוכה שאנחנו נמצאים כרגע

צריך ללמוד גם כן מסירות נפש

כשם שהייתה מסירות הנפש

של המכבים

יהודה ובניו שיצאו להילחם נגד יוון

זו מסירות נפש אין כדוגמתה זה לצאת למלחמה במרד

שמשמעותו

מוות

איך אפשר לנצח מעצמה ששולטת בעולם כמו יוון, משפחה אחת

אבל מי שמוסר את נפשו לא עושה חשבון

לא עושה חשבון

עושה רק חשבון של האמת העומדת לפניו

ועל זה הוא הולך עד הסוף

לא מעניין אותו בכלל

מה התוצאה

אם התוצאה שהוא ימות הוא מוכן

הוא מוכן למסור את נפשו

פה ראינו שהיא מסרה את נפשה והוא מסר את נפשו

כיוון שיהודה היה יכול לאבד הכל

יהודה היה יכול לאבד את הכל

אתם מתארים לכם דבר כזה אם היה קורה דבר כזה בימינו

מה היו אומרים העולם?

מה היו אומרים העולם?

אתם יכולים להעלות על הדעת.

אם הייתה האשמה שמאשימים מישהי במעשה שלא יעשה,

בבית דין פסק,

אחד מהרבנים הגדולים פסק כך וכך הדין,

ופתאום

הוא קם ואומר בעצם זה אני, אני אשם.

מה היו אומרים העולם?

מישהו היה עושה דבר כזה?

מישהו היה אומר כזה דבר?

אתם מתארים לכם דבר כזה?

זה כוח עצום.

כוח ההודאה זה כוח עצום.

חכמים, זיכרונם לברכה,

אומרים והיא מוצאת,

היא מוצאת

והיא שלחה אל חמיה לאמור,

לאיש אשר אלה לא אנוכי הרע.

ותאמר הקרנה למי אלה.

כתוב מוצאת,

כאילו כתוב בלי אלף, מוצאת מלשון הצתה.

כבר הייתה עומדת להיות ניצתת.

בכל זאת לא גילתה דבר.

רק שלחה לו ברמז,

האיש אשר לא הבטילים והחותמת לא היא הרע.

היא הייתה מוכנה לסרב ולא לביישו,

ולהפיל עצמה לכבשן האש.

חכמים, זיכרונם לברכה, עמדו על החומר,

חומרת

הדברים שבהלבנת פנים.

כשאמרו כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים.

הדם שמלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים.

ומנעו אותו חכמים, זיכרונם לברכה, בין השלושה שיורדים לגיהינום ואינם עולים.

אם לא עשה תשובה כמובן.

ואף למדו מדברי דוד המלך עליו השלום,

שהיו מקניטים אותו.

והיו באים אליו ואומרים לו

כל מיני הערות עם רמזים.

במה הוא ענה להם?

מדברי דוד המלך לומדים שנוח לו לאדם שיבוא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חברו ברבים.

היו באים ואומרים לו, דוד המלך, מה הדין של מי שבעל אשת איש?

והוא היה אומר, הבעל אשת איש מיטתו בחנק

ויש לו חלק לעולם הבא.

אבל המלבין פני חברו ברבים,

אין לו חלק לעולם הבא.

ומה שאתם עושים כעת

זה הלבנת פנים שאין חלק לעולם הבא.

כי היו באים לשאול אותו על בת שבע.

אז הוא היה עונה להם.

הם ישירות, אומר להם כן העונש חנק

אבל יש לו חלק לעולם הבא, והמלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא

ומתמר מלמדים אותנו חכמים זיכרונם רכה

כמו שיש דין בשפיכות דמים

מה הדין בשפיכות דמים? ייהרג ולא יעבור

זאת אומרת ייהרג ולא יעבור, אדם צריך למצוא את נפשו להריגה ולא יעבור, אם יבוא אליך גוי

ויגיד לך תהרוג את חברך ואתה תנצל

אם לא תהרוג את חברך אני אהרוג אותך

הוא מצווה להרג ולא להרוג את חברו

זאת אומרת

הלבנת פנים

כיוון שיש בה אבק רציחה

כי הלבנת פנים זה כמו שופך את דמו

הולך ממנו הצבע האדום והוא נהיה לבן חיוור

אז פירושו של דבר זה כמו שופך את דמו

זה נקרא אבק רציחה

אז ממילא דימו אותו לרציחה

ומה הדין ברציחה?

ייהרג ולא יעבור

אסור לו לעבור על העבירה להרוג את חברו

אז לכן אותו דבר גם כאן

היות

והיא תצטרך להלבין את פניו של יהודה ולגלות שהוא עשה את המעשה

וזה אבק רציחה

אז לכן מוטב

להישרף

בכבשן האש

ולא להלבין פני חברו ברבים זאת אומרת זה דין כמו דין שלמדו אותו חכמים זיכרונם לברכה

הנה במעשה תמר הרי יהודה בעצמו הוא שבא לחייב אותה בשרפה ולהטיל עליה ועל בית אביה אות קלון לדורות עולם וגם על כל השאיפות שיצאו ממנה מלכים וגואנים

היו עונים בתוהו כי בבטנה היה פרץ שממנו יוצא מלך המשיח, שלשלת

מלך המשיח

אז זאת אומרת היא העדיפה, היא העדיפה שיהיה קלון עליה ועל ביתה ולא יקומו ממנה לא גואלים ולא מלכים

וכל זה בשביל לא להחשיף את פניו של יהודה

אנחנו רואים מפה מדרגה אדירה מאוד

אבל האם זה הלכה ומורים כן או שזה הלכה ואין מורים כן?

מה יקרה אם יהיה מצב כזה שאדם צריך להלבין את פני חברו ברבים?

אתם מכירים מישהו שיהיה מוכן לקפוץ לכבשן האש ולא להלבין את פני חברו ברבים?

בואו תשמעו מעשה בגמרא

גמרא בכתובות דף ס״ו ס״ז מסופר על מר עוקווה

שהיה עני בשכנותו

והוא היה רגיל כל יום

להשליך לו ארבעה זוזים

דרך הפתח של הדלת.

יום אחד אמר העני אני רוצה לראות מי זה שעושה לי טובה

ונותן לי צדקה בכל יום.

אותו יום

חזר

רבי עוקווה

מר עוקווה עם אשתו באיחור קצת

והעני המתין המתין מעקב

ואחרי שהוא זרק את המטבעות רדף אחריו העני לראות מי זה

מה עשה מר עוקווה

ראה תנור בדרך, תנור ממש תנור, פעם היו תנורים שהיו אופים בהם את הלחם, לא כמו של היום, כן? היה בתוך הקיר

תנור גדול

היו תנורים שהיו תנורים בעומק והיו תנורים שהיו ככה

והוא קפץ לתוך התנור

ונשרפו רגליו של מר עוקווה

בשביל שלא יתפוס אותו העני ויראה אותו.

ונשאלת השאלה

מה פה העניין לקפוץ לכבשן האש במקרה כזה?

הוא אמר מר עוקווה נוח לו לאדם שימסור עצמו לכבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים. איפה למדנו? מתמר.

וכך הוא עשה

ושלא יראה אותו עני

ושיגלה שהוא אז זורק לו כל יום מטבעות כסף ויתבייש בפניו.

אבל הדבר המופלא,

הרי כאן אפילו אם היה תופס את מר עוקווה, אם היה תופס אותו העני,

לא היה מר עוקווה עושה שום הלבנת פנים.

למה? עני רודף אחריו ורוצה לראות מי זה.

לא מר עוקווה מפרסם

שהוא נותן לו.

העני רוצה לדעת מי נותן לו.

ומכל מקום, באופן ישיר, הוא לא היה גורם להתביישותו.

וגם מר עוקווה כשעשה את המעשה, מה הוא עשה? בשביל להלבין את פניו?

הוא עשה חסד וצדקה לתת לעני מסוג המצוות של צדקה שהן המעולות ביותר, שעני נוטל ואינו יודע ממי נוטל,

שזו הצדקה המעולה.

בכל זאת,

כיוון שזה היה כרוך בהלבנת פנים בשיעור מה?

מסר מר עוקווה את נפשו על כך ועשה מעשה ליפול לתוך האש ממש כדין רוצח שיהרג ולא יעבור.

איפה נמצא דברים כאלה בימינו שיהיו אנשים מהסוג הזה,

שיהיו מוכנים עד כדי כך לקיים דברי חכמים?

מפה אנחנו רואים אבל לפחות כמה חמורה הלבנת פנים,

ואפילו גורם של גורם

של הלבנת פנים,

ואפילו כשאתה רודף אחרי צדקה וחסד,

ונהגו בזה חכמים כדין רציחה ומסרו נפשם כדי להינצל מזה.

ומכאן יש לנו ללמוד שייתכן שאפילו נעשה מעשה מצווה המהודר ביותר,

תהיה כרוכה בו עבירה חמורה השקולה כשפיכות דמים,

ויכול לאבד בגללה את כל החלק לעולם הבא.

וזו הייתה גם תשובתו של דוד, למוכיחים אותו,

שבשעה שהיו באים אליו, שואלים אותו הבעל אשת איש מיתתו במה, והוא עונה להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא,

אבל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא.

דוד הסביר להם בזה כמה הם לא מרגישים

שבדברי התוכחה שלהם,

שבוודאי הם מכוונים בהם לשם שמיים,

כרוכה אבל עבירה קשה של הלבנת פנים שהיא החמורה מהעבירה שהם חושדים אותו בה ובאים להוכיח אותו עליה.

ובמקום שיקבלו שכר על המצווה שלהם, שמוכיחים אותו,

הם מאבדים את העולם הבא שלהם.

יוצא מכאן שאנחנו רואים

כמה הקפדה יש בעניין

של כבוד הבריות,

כמה כולנו צריכים להיות זהירים

בעניין של כבוד הבריות.

ואני רוצה לתת לכם מעשה ששלחו אליי באי-אמן.

מעשה מדהים.

לא דומה לשלנו,

אבל מהסוג הזה,

ולא על ידי יהודים,

על ידי גויים.

מה שמחייב אותנו עוד יותר,

כי אנחנו מצווים,

והם לא.

אז תשמעו מה הסיפור.

יש עוינות

בין הקטלונים בברצלונה והסביבה לבין תושבי מדריד.

היות והקטלונים נלחמים עד היום על מנת להשיג אוטונומיה מספרד,

הנשלטת על ידי מדריד.

והסיפור הוא כזה.

פלסידו דומינגו,

יליד מדריד,

בחוסה קררס

הוא קטלוני.

מסיבות פוליטיות

הפכו קררס דומינגו לאויבים בשנת 1984. שניהם מבוקשים ביותר להופעות בכל העולם,

ושניהם דאגו לציין בחוזים שלהם שיהיו מוכנים להופיע כל עוד היריב

לא יתארח באותו מופע או תוכנית.

שניהם זמרים בעלי קול עצום,

וזה תנאי אצלהם,

מי שרוצה לקחת אותם צריך לדעת שהשני לא יכול להופיע באותו מעמד.

בשנת 1987 קררס מצא לעצמו יריב קשה יותר מדומינגו.

הוא חלה בסרטן.

עבר טיפולים קשים כולל הקרנות,

השתלת מוח עצם,

החלפת דם ועוד.

את הטיפולים האלה קיבל קררס בארצות הברית,

ולכן נאלץ לנסוע לשם אחת לחודש.

בשל כך נבצר ממנו לא הופיע.

עלות הטיפולים והנסיעות הדחופים לארצות הברית דיללו את הונו,

עד למצב שבו לא יכול היה לממן את טיפוליו עוד.

באותה עת שמע כי ישנה עמותה במדריד

העוזרת לחולה לוקמיה.

תודות לעזרתה של עמותה זו,

הבריא קררס והחיל לשיר שוב.

כשמצבו הפיננסי השתפר,

ניסה להתמנות לתורם בעמותה שעזרה לו.

עמותה עזרה לי, רוצה לתרום.

כך מצא את עצמו, קורא את חוקת העמותה

והחברים בה,

ואז גילה שהמייסד

התורם הגדול ביותר

והנשיא של העמותה

הוא לא אחר מאשר יריבו הוותיק, פלסידו דומינגו.

למעשה הוא גילה

שדומינגו

ייסד את העמותה כדי לעזור לו.

מעשה זאת באופן אנונימי

על מנת למנוע מקררס את השפלתו

עקב קבלת עזרה מיריבו.

שמעתם דבר כזה?

המפגש המרגש בין השניים היה במהלך הופעה של פלסידו דומינגו במדריד,

בא קררס הפסיק את דומינגו באמצע הופעה,

קרא על ברכיו

וביקש סליחה ממנו לפני הקהל.

זו הייתה תחילתה של חברות אמיצה.

בריאיון עם דומינגו

הוא נשאל מה הביא אותו להקים את העמותה

שדאגה לעזור ליריבו הקשה ביותר.

דומינגו השיב

רציתי למנוע מהעולם עיבוד כל שכזה.

שמעתם דבר כזה?

המתחרה שלו

המתחרה שלו

אם הוא יורד מהבמה

הוא נשאר המייסטרו

והוא דואג לו ומקים עמותה ומממן אותה ולא לבייש אותו עושה את זה אנונימית

בשביל שהקול הזה לא יאבד לעולם.

שני גויים

לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

אז כמה זה מחייב אותנו?

כמה זה מחייב אותנו?

זאת אומרת

זה לא כמו תמר

ולא כמו מר עוכבא

להיכנס לכבשן האש ולא להלבין

אבל זה דבר גדול מאוד. בימינו שיש דברים כאלה?

נפלא מאוד.

ממש להתרגש.

אז אנחנו צריכים ללמוד לחיות במסירות נפש

על הערכים שלנו,

על הדרך ארץ,

על דברי החכמים זיכרונם לברכה

שהם נר

לרגלינו

ואיתם אנחנו צריכים לחיות.

ובפרט בשעות הקשות האלה לעם ישראל

שאנחנו נמצאים בפתחה של מלחמה קרובה

בצפון

עם האיראנים, הסורים, הלבנונים והחמאס.

וכיוון שאנחנו קרובים מאוד למלחמה כזאת

וזו מלחמת קיום הפעם,

זה לא מלחמה להדוף

אויבים שיורים כמה טילים

אלא האויבים האלה החליטו והכריזו השמדה של העם היהודי.

יש להם מטרה להשמיד את העם היהודי.

לא לפגוע בו, לא רק להבריח אותנו מכאן, להשמיד טוטלית. מצווה דתית אומר אחמדי.

מצווה דתית להרוג את היהודים.

אז אנחנו צריכים לדעת שצריכים כל כמה שאפשר להתחזק

בתארכי התורה הקדושה,

לשמור מצוות,

לחזור בתשובה ולעשות כל אשר לאל ידינו,

כי ההצלה לא תבוא בשום דרך

חוץ

מדרך התורה.

כמו שבחנוכה

לא הניצחון במלחמה

הוא מאוזכר

כנס חנוכה,

למרות שהמלחמה הייתה ניסית כי משפחה אחת

לא יכולה לנצח מעצמה,

אבל זו עובדה.

והמרד התחיל איתם.

אבל הנס הוא דווקא הנס, פח השמן,

שעליו אנחנו מדליקים ומפרסמים את הנס

במשך אלפי שנים.

אז זאת אומרת,

החלק הרוחני הוא שניצח.

זה שהצלחנו להחזיר את השכינה לעם ישראל,

שבית המקדש

ימשיך לתפקד

ולהעלות את העם ברוחניותו,

זה דווקא הדבר שאנחנו זוכרים ומזכירים

ומפרסמים את הנס הזה.

לא את המלחמה,

לא את הניצחון על היוונים.

למה?

כי בנוסח שתיקנו לנו חכמים זיכרונם לברכה,

אנחנו אומרים על הניסים ועל הפורקן ועל התשועות ועל הנחמות ועל הישועות ועל הכל,

אבל על מה?

דנת את דינם,

רבת את ריבם, מסרת גיבורים מיד חלשים.

הכל זה אתה עשית.

אתה דנת,

ריבונו של עולם, אתה רבת,

ריבונו של עולם,

אתה מסרת גיבורים מיד חלשים.

אנחנו היינו חלשים.

חלשים מאוד.

כמות מזערית

מול המונים, המונים, המונים.

הם היו על פילים.

פילים.

פילים. זה היה טנקים של פעם.

זה היה יותר ממרכבה.

אי אפשר היה להפיל אותם.

ועם כל זה ניצחו.

על זה אנחנו לא עושים נס.

כי זה אנחנו יודעים שהשם עשה. מלחמות אני עשיתי, אומר הקדוש ברוך הוא.

כשהיה בפורים,

כן?

נס פורים.

מה היה הנס?

מה היה הנס?

שגזירה להרוג את כל היהודים

ביום אחד

במאה ה-27 מדינות,

ואין מוחה, ואין מצפצף.

וזה בגזירת מלך, שליט ועריץ.

איך מנצחים דבר כזה?

אם היו מכריזים עכשיו 127 מדינות באו״ם,

לא לחלק את ירושלים,

לא לתת

את ארץ ישראל לשתי מדינות,

אלא היו מכריזים 127 מדינות שצריך לחסל את היהודים.

מה היה עושה גבי אשכנזי?

מה היה עושה ברק?

מה היה עושה נתניהו?

מה אתם אומרים, מה היה עושה?

מה היו עושים?

היו אומרים בטח למעצמות,

תעיזו!

מה היו עושים?

מישהו היה מעלה על הדעת לכנס את המטבחון ולצאת בהצהרה?

חייבים להגיד לעם

לצום שלושה ימים, לילה ויום ולחזור בתשובה?

מישהו היה יוצא בהכרזה כזאת?

היו לוקחים אותו לאשפוז.

אבל המזל שלנו שהם לא היו אז.

אם היו אז, לא היינו פה היום.

כי אז היו לנו אסתר ומרדכי.

ומה אמרו אסתר ומרדכי?

לצום שלושה ימים, לילה ויום.

ולחזור בתשובה.

ומה זה גרם?

ונהפוך הוא.

מי החליט?

אחשוורוש?

מה החליט?

להרוג את כל היהודים במאה ה-27 מדינות?

הקדוש ברוך הוא עשה לו סוויץ',

והוא החליט לא.

להרוג

את כל אלה שרצו להרוג את היהודים.

מישהו חשב על תרגיל כזה?

מישהו יכול לעשות כזה דבר?

שאחמדי פתאום יחליט שאת כל הפצצת אטום הוא מפציץ את איראן,

את סוריה, את לבנון ואת החמאס.

יש דבר כזה?

יש דבר כזה.

אם נעשה תשובה,

תבוא חרבם בלבם, מקשתותם תישברנה.

יותר ממה שהחשמונאים הרגו במלחמה,

מלחמת החשמונאים,

הרגו הצבאות הלוחמים של בגריס אחד את השני.

זאת אומרת,

צריכים לדעת

שלמעשה חיינו מסורים ביד אבינו שבשמיים.

אם נעשה תשובה,

כתוב מיד נגאלים.

הם לא עושים תשובה?

מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן,

אהמדי.

מה האמן אמר?

להשמיד את כל היהודים ביום אחד.

מה אהמדי אומר?

להשמיד אותם בפצצה אחת.

אז זאת אומרת,

אין לנו ברירה.

ועכשיו אני אגיד לכם חידוש מהפרשה הקודמת,

משהו מדהים,

שיעקב אבינו עליו השלום.

אמר, הצילני נא מיד אחי מיד עשיו.

כתוב בספר

של מורי ג'יספן.

ספר חשוב מאוד.

כתוב שיעקב אבינו ראה את ארבעת הגלויות העתידיות

שימסרו בניו בהם.

ספר חשוב מאוד.

גלות בבל,

גלות מדי,

גלות יוון

וגלות אדום.

הוא ביקש מהשם,

הצילני נא

מיד אחי מיד עשיו.

אומר בעל המחבר שפה רמוז,

כל השמות של המנהיגים

שיהיו בארבע הגלויות

ושהם יתחילו את הגלויות.

ארבע גלויות.

רמוזים באותיות נא של נא, הצילני נא.

מיד אחי מיד עשיו.

אפשר להגיד הצילני.

מיד אחי מיד עשיו. למה צריך נא?

נא בא לרמוז על השמות של המנהיגים.

עכשיו תגידו לי אם אפשר היה לתכנן את זה מראש.

תגידו לי.

בלי קודים בתורה.

מלכות הראשונה, מלכות בבל, מי היה מנהיג?

נבוכדנצר. נבוכדנצר. זה הנון של נא.

מלכות מדי, מי היה מנהיג?

אחשוורוש.

זה האלף של נא.

נבוכדנצר, אחשוורוש. זה אותיות נא.

מלכות יוון.

מי היו המנהיגים?

ניקנור באנטיוכוס.

במלכות אדום, מי היו המנהיגים?

נרון קיסר.

באספסיאנוס.

באותיות נא.

יש לנו את כל המנהיגים

שהיו בארבעת הגלויות.

נבוכדנצר, אחשוורוש.

ניקנור, אנטיוכוס.

נרון, אספסיאנוס.

ורמוז באותיות נא.

גם איך תסתיים מלכות אדום.

זו שנמשכת כבר אלפיים שנה. מלכות רומי.

ורמוזים גם המנהיגים.

נא.

אותיות נתניהו ואובמה

ונסראללה אהמדינג'אד.

זה הפינאלה.

זה הפינאלה.

זה הרביעייה המסכמת.

אם פורצת המלחמה, כמו שאני אומר,

מלחמת הקיום היא מתגלגלת מפה

מי יודע לאן.

ואם אנחנו נכנסים לגוג ומגוג,

חבל לכם על הזמן. 70 אומות העולם נגד ישראל,

ואנחנו נצטרך להתמודד לבד.

נו, ומה נעשה?

לא. יש לנו כיפת ברזל.

כן, אז כיפת ברזל יכולה להגן רק בטווח הקרוב

לטילים קצרים.

אבל מה יהיה בתל אביב?

איך כיפת ברזל תוכל להגן מטילים שבאים מאיראן, מסוריה,

מלבנון ומהחמאס מעזה?

כיפת ברזל לא יכולה.

לא יכולה. זה גם לא מוכן עדיין.

אבל אולי כיפה מקטיפה יכולה.

כיפה מקטיפה ודאי יכולה.

הרי זה מה שהחזיק את העם היהודי. כשעם ישראל עשו מה שצריך לעשות,

אז הקדוש ברוך הוא שמר עלינו.

הרי גם הצבא צריך שמירה, גם החיילים צריכים שמירה.

וכי מי שהוא חייל ולא נפגע?

גם חיי יכול להיפגע.

הפוך, הוא עוד יותר מועד לפגיעה.

אומנם במלחמה הפחדנית

של הצבאות מסביבנו כרגע,

הם יורים על אזרחים בדווקא ולא על חיילים.

אבל הסכנה נמצאת על כולם.

רק מה,

שחייל עוד יש לו נשק להגיב.

אבל אזרח צריך רק ראש מברזל

בשביל לא להיפגע מרסיסים.

אין לנו עצה, יהודים יקרים.

ובפרט שהדיילי טלגרף הודיע היום שאיראן הקימה

רשת הברחות להשגת ציוד לנשק גרעיני.

והיא כבר עכשיו חברות שבסיסן בטיוואן

כמאה צנטריפוגות שיוצרו במקור באירופה ונשלחו באופן סודי לטהרן.

ויש גם הפללה

שיש להם מרעום לפצצת אטום,

שהוא ודאי לא לצורך אזרחי.

בקיצור, ברור למי שמבין שיש להם למעשה

את כל היכולות כבר לבצע שיגור בתקופה הקרובה ביותר.

ואחמדי, כמו שאני מכיר ועוקב אחריו,

האצבעות שלו מאוד עצבניות,

והוא רוצה מאוד מאוד לזכות ללחוץ על הכפתור.

אני מקווה שנספיק לגדוע לו את היד,

אבל אין הרבה עוד זמן.

מה שצריך להספיק לעשות

זה כמה שיותר להפיץ את האפשרות של תשובה,

כי זוהי ההגנה האחרונה שנותרה לנו.

תסתכלו בכל ההיסטוריה שלנו.

כל מי שעמד בראש העם היהודי זה היו מנהיגים דתיים,

ומי שהוביל אותנו לניצחונות

זה היה אלה שאמרו לנו לחזור בתשובה,

וכשעם ישראל עשה זאת, ניצחנו.

לכן מול חמאס וחזבאללה, גם איראן ונסראללה, בן לאדן ואבו עמאר ופלסטין וכל השאר,

יש לנו היסטוריה מנצחת,

בתנ״ך היא כבר מונחת,

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

מה הנשק הסודי שלנו?

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם

היא גאולה לכל העולם.

אז אני עכשיו מראה לכם שיר שאנחנו חיברנו בעניין.

השלום בוא יבוא,

אבל רק לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום יפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעין בשין ברע?

נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם

היא תביא גאולה לכל העולם.

אז בואו נעשה ניסיון

איך למגר את כוחות הרע שעומדים מולנו.

נשתמש בידיים בחג החנוכה במקום ללבוב לביבות,

לחמם את הלבבות,

וניתן מחיאות כפיים חזקות. נכוון

לפרק את עצתם של כל השונאים,

נסראללה ואחמדינג'אד ואבו מאזן

וסאלם פיאד וכל החבר'ה האלה.

חזק חזק, נשמע את השיר, נצטרף,

נבין,

נפנים ונסכים.

מוכנים?

היכון?

חזק?

צא!

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונחת,

השתמשו באבותינו,

יש לנו היסטוריה מנצחת בתנ״ך היא כבר מונחת השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבנו

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל

העם היא גאולה לכל העולם התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם