דימונה - דימונה 18.07.2007

 

- - - לא מוגה! - - - 

כל אדם הולך במחשבה שהוא צדיק ומושלם.

אפילו שרואים לפעמים אדם שהוא מודה בפנינו על אי חשיבותו,

והוא משתמש תמיד בלשון לעניות דעתי כך וכך.

אבל אם מישהו יגיד לו,

עניות דעתך או דעתך ענייה הוא יראה לו כמה דעתו חכמה ומחוכמת.

ובפרט ככל שהאדם הוא בעל מדרגה יותר גבוהה.

מי שאינו בעל מדרגה והוא רגיל שמוכיחים אותו כל הזמן,

נו,

אז הוא לא מתפעל מתוכחות.

עוד פעם אמרו לו איזה הערה, עוד הערה, לא נורא.

הוא כבר רגיל לסבול את זה.

אבל בעל מדרגה

שאינו חושד את עצמו שהוא עושה דברים לא טובים,

רואה רק את מעלותיו

ואת ההשגות שלו בכבוד גדול מאוד.

ואם הוא מרגיש שאחרים חושבים עליו אחרת,

בכל שכן אם מוכיחים אותו, הוא נעשה מאוד מוטרד מזה.

קשה לו לשכוח ולעבור על זה.

הוא יכול לשמור טינה לאדם שהוכיח אותו.

אבל מה לעשות? צריך חינוך לבטל את הכבוד

ולא לטפח את הרגישות לכבוד,

כי כמה שנרצה יותר כבוד, נספוג בזיון יותר.

יש כאלה, נותנים להם מוסר,

והם מתרחקים, הם יכולים להתדבק בעיסם.

ושמעתי הרבה כאלה.

מי אתה?

מה אתה חושב את עצמך?

מה אתה?

מה, בוא, בוא, בוא.

לא, בגלל שאני מקריא לך, אתה כועס?

מה, אני כתבתי את התורה?

הקב'-ברוך-הוא כתב את התורה.

הוא אומר, לא ידעת? אני מודיע לך.

אחד בא להיכנס באין כניסה, ואומר, סליחה, אדוני, זה אין כניסה.

אני עשיתי את התמרור.

אתה רוצה לנסוע באין כניסה?

אני רק מודיע לך, זה אין כניסה, זה הכול. מה אתה רוצה ממני?

יש כאלה בגלל זה?

ייסעו באין כניסה ויעלו על המדרכות גם.

למה אמרת לי?

איזה מין דבר זה?

אמר הצדיקים?

הוא אומר, אדרבה, אני מוכן לשמוע.

מה יש לך להגיד?

מוכן לשמוע.

זה ההבדל.

זה ההבדל.

הכל ידוך והכל יש שם חופה והכל יאמרו והכל יאמרו הקדוש השם הכל ידוך והכל יש שם חופה

ערב טוב

בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמו ירוויח

בפרשת השבוע הקרוב

אנחנו לומדים שמשה רבנו אומר תוכחות מוסר

לעם ישראל במדבר.

אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל מעבר הירדן

במדבר,

בערבה,

מול סוף,

בין פארן ובין תופל ולבן בחצרות

ודי זהב.

אלה הדברים, זה דברים, לשון תוכחה.

קראתי את זה בהפסקות כי כל מקום שהוא הזכיר להם הוא רמז להם על מעשים שהם עשו שלא יעשו.

אומר רש״י, זיכרונו לברכה, לפי שהם דברי תוכחות

הוא מנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן.

לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודם של ישראל.

לא פתח את הדברים בחזר על המקרים שקרו,

אלא הזכיר את המקומות, ושיבינו מזה למה הוא מתכוון.

ועל הפסוק השלישי אומר רש״י,

מלמד שלא הוכיחם אלא סמוך למותו.

ממי למד?

מיעקב, שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למותו.

למה הוכיח יעקב אבינו את בניו סמוך למותו?

אמר,

ראובן בני,

אני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו.

זאת אומרת, הייתה תוכחה

ליעקב אבינו לבנו הבכור ראובן,

ושנים רבות הוא לא הוכיח אותו.

למה?

כדי שלא תניחני ותלך

ותתדבק

בעשו אחי.

אם הייתי מוכיח אותך,

לא היית מקבל את התוכחה

והיית הולך ונדבק בעשו אחי.

לכן מנעתי את עצמי מהתוכחה.

על מי הוא מדבר?

על ראובן בכור האחים.

ראובן בכורי עתה,

כוחי וראשית אוני.

הוא אומר עליו שאם הוא היה מוכיח אותו, הוא היה עוזב אותו והולך להתדבק בעשו.

ולכאורה,

זה נראה כדברי גוזמה שהם למעלה מתפיסתנו.

אדרבה,

ראוי להוכיח אותו כדי שלא ימשיך לחיות בחיי טעות.

יש מצוות תוכחה הרי.

כל שכן שמדובר בראובן,

שהוא בעצמו הראה דרך תשובה.

בכל הזמן, טרוד היה בשקו ותעניתו.

על שבלבל את יצועי האביב.

ידע יעקב

שהוא נזהר מלהיכשל ומלצער את אביו.

וכך ראובן בעצמו אמר, ואני אנה עניבה.

רשי פירש וחכמים פירשו, היכן אלך מצערו של אבא?

אז איך אפשר לחשוד אותו חשד כזה שהוא עלול

לעזוב את אביו בגלל תוכחיו ולהידבק בעשיו?

אלא רואים מכאן שקיימת סכנה גדולה.

כמה שהאדם הוא בר מעלה וגבוה,

אבל כשמדובר בתוכחה יש צורך בזהירות כפולה ומכופלת.

כל אדם הולך במחשבה שהוא צדיק ומושלם.

אפילו שרואים לפעמים אדם שהוא מודה בפנינו על אי חשיבותו,

והוא משתמש תמיד בלשון לעניות דעתי כך וכך.

אבל אם מישהו יגיד לו, עניות דעתך או דעתך ענייה,

הוא יראה לו כמה דעתו חכמה ומחוכמת.

כשהוא אומר לעניות דעתי,

אין לו בעיה עם זה.

זה אדרבא מראה כאילו הוא עניו גם.

אבל כשיגידו לו כזה דבר הוא לא יוכל לסבול.

ובפרט ככל שהאדם הוא בעל מדרגה יותר גבוהה.

מי שאינו בעל מדרגה והוא רגיל שמוכיחים אותו כל הזמן,

נו, אז הוא לא מתפעל מתוכחות.

עוד פעם אמרו לו איזו הערה, עוד הערה, לא נורא.

הוא כבר רגיל לסבול את זה.

אבל בעל מדרגה

הוא חושד את עצמו שהוא עושה דברים לא טובים,

רואה רק את מעלותיו

ואת ההשגות שלו בכבוד גדול מאוד.

ואם הוא מרגיש שאחרים חושבים עליו אחרת,

בכל שכן הם מוכיחים אותו, הוא נעשה מאוד מוטרד מזה.

קשה לו לשכוח ולעבור על זה.

הוא יכול לשמור טינה לאדם שהוכיח אותו,

אוכל את עצמו זמן רב, וזה מלווה אותו כל היום,

מפריע לו ללמוד ולהתמסר לעבודת השם,

ועלול להגיע לדברים קשים ושלילים.

מה אנחנו צריכים לעשות בשביל לא להיקלע למצב כזה?

הרי כשהתורה מצווה הוכיח תוכיח את עמיתיך,

מתכוונת התורה שזה יהיה לתועלת.

וזה נאמר אחרי ואהבת לרעך כמוך.

אז אחרי ואהבת לרעך כמוך, מה צריך לעשות? הוכיח, תוכיח את עמיתיך,

כי מתוך אהבה צריך להוכיח

בשביל שחברו

ילך בדרך טובה וירוויח חיי עולם הבא.

אם אנחנו רואים שיש לאדם לכלוך על גבי הבגד, אנחנו מסירים ומעירים לו.

אנחנו רוצים בטובתו.

ואם אדם רואה שיש לו לכלוך בנשמה והוא מעיר לו,

מוכיח אותו שיהיה לו נקי בנשמה,

שהוא יהיה צדיק,

מה לא טוב, למה אתה כועס?

אם יגידו לו שיש לו פה נוצה והסירו לו, יגידו, או, תודה, תודה, תהיה בריא, תודה.

אבל אם הוא יגיד לו,

אתה קצת איחרת לתפילה,

מה זה עניינך?

מה זה, מה זה עניינך?

מה הוא רצה, להעליב אותך?

רצה להעליב לך, תשים לב, מסתכלים עליך.

תבוא בזמן, תעשה מה שצריך.

אבל מה לעשות? צריך חינוך לבטל את הכבוד,

ולא לטפח את הרגישות לכבוד,

כי כמה שנרצה יותר כבוד, נספוג בזיון יותר.

אדם שרגיל לכבוד,

פגיעה קלה,

פגיעה אנושה.

קשה לו להתמודד.

אבל אדם שלא מחזיק מעצמו,

אז אמרו לו, לא אמרו לו, זה אותו דבר אצלו.

עד כדי כך אומר יעקב אבינו שהוא פוחד ופחד

שראובן יעזוב אותו רגל במרכבה.

מלאכים מלווים אותו לכל מקום,

הבן שלו יעזוב אותו ויידבק בעשו.

אם הוא היה מוכיח אותו בגלל שהוא רם המעלה,

הוא בעל מדרגה גבוהה.

ועובדה זו,

שאהבת הכבוד אצלנו מולידה גם שנאת חינם לזולה.

ומשם עד לחורבן גדול של כל הדרך.

אם אדם זוכה לתקן

מעט מן הכבוד שלו,

מרגיש מנוחת הנפש,

סיפוק נפשי וגופני,

לא עינויים ולא דיכאון, משוחרר,

ויש לו חשק להמשיך לעבוד את הבורא ללא שום בעיה.

אבל אם מישהו הטריד אותו ופגע בכבודו, הלך עליו היום.

אבל בואו נראה איך גדולי ישראל קיבלו את התוכחת.

משה רבנו אומר,

השם אלוקי אבותיכם

יוסף עליכם ככם

אלף פעמים,

ויברך אתכם כאשר דיבר לכם.

אחרי שהוא מוכיח אותם, משה רבנו, ומזכיר להם את כל המקומות,

מה הוא מברך אותם?

יוסף השם עליכם ככם.

אלף פעמים.

אמר רבי אחי, יכולים היו ישראל לומר לו,

רבנו משה,

אנו, יש בנו אחד מכל הדברים שאתה מוכיחנו וקיבלנו הוכחתך.

זאת אומרת,

תחפש בנו

אם יש משהו מכל התוכחות.

כל התוכחות שלך נכונות,

על אבותינו,

אבל לא עלינו.

ואנחנו שומעים את התוכחת.

בסוף הארבעים שנה במדבר,

כשכל דור המדבר כבר נפטרו,

כל תשעה באב היו נכנסים לקברות,

וכל שנה יותר מ-16,000 היו לא קמים

בגלל חטא המרגלים,

שהם קיבלו את הלשון הרע על ארץ ישראל.

ונשארו הבנים שזוכים להיכנס עוד מעט לארץ,

והם שומעים את התוכחת שלא נוגעת להם,

אלא נוגעת לאבותיהם, יכלו להגיד למשה רבנו בתחילת דבריו, רק רגע, סליחה,

אתה מדבר בכתובת הלא נכונה, זה לא אנחנו.

אבל שתקו,

וכיוון ששתקו בירך אותם,

יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים.

כאלה שמוכנים לקבל תוכחת

ולשתוק,

שיהיו כמוכם אלף פעמים.

צדיקים כיוצא בכם, מקבלים תוכחות ושותקים.

קשה לאדם לקבל תוכחת אפילו בשעה שהוא ראוי לה ונמצא השם בדבר,

בין אם הוא חטא למקום, בין אם חטא בינו לבין חברו.

הודות על החטא, קשה לו לשמוע את דבר חטאו והוא איננו מנסה אפילו לחוף את ראשו בפני המוכיח.

אבל יותר קשה לאדם לקבל תוכחה בשעה שהוא צודק,

באמת הוא צודק,

כשקורה לפעמים שהמוכיח טועה

ומטיל עליו את האשמה,

בו בזמן שאחרים חטאו, ולא הוא,

ויש לנאשם הוכחות להוכיח בראיות ברורות למוכיח שהוא לא אשם,

ובכל זאת הוא שותק

ואינו מגיב כלום.

אינו דוחה את תוכחת המוכיח,

כי אם שולט בעצמו הוא בולע את הגלולה המרה.

ודאי שראוי אדם זה לשבח גדול,

והוא נמצא במחיצת הצדיקים

שעליהם נאמר

שומעים חרפתם בעינם משיבים.

עליהם נאמר, ואוהביו

כצאת השמש בגבורתו.

כאלה היו בני הדור של משה רבנו,

הדור האחרון במדבר,

שכל התוכחה שהוכיח אותם משה,

היו אלה חטאים שיש לייחס לאבותיהם ולא להם,

כי הם לא חטאו,

ובידם היה להוכיח שהם לא חטאו.

והתגובה הייתה מתקבלת, אם היו אומרים כך.

מכל מקום שתקו, קיבלו את התוכחת של משה ריבם,

ומשה רבנו ידע את סוד שתיקתם,

כי מתוך צדקות הם שותקים,

שמח על מעלתם וסגולתם,

והתפלל שכמותם ירבו בישראל,

והחל להם ככם אלף פעמים,

צדיקים כיוצא בכם,

שיכולים לקבל תוכחת ולשתוק

בזמן שהם מנוקים מכל עוון.

בפסקי התוספות במסכת תענית כותב

תלמידי חכמים,

כל אחד מודה לחברו,

בין על אמת בין על שקר.

אה,

למה להודות על שקר?

תלמידי חכמים,

אחד מודה, כל אחד מודה לחברו,

בין על אמת בין על שקר.

אפילו שהמוכיח טעה בתוכחתו לאדם

והטיח בפניו עוולה

שלא נעשתה על ידו,

בכל זאת שותק ומאזין התוכחת ומרוצה לקבל את עלבון התוכחה,

שזה מועיל לריכוך הלב ולהכנעתו.

התוכחת לא נכונה,

אבל הוא מרוויח בזה שהוא מרכך את הלב שלו ונכנע.

טוב לנפש,

מועיל לנשמה וממעט בהנאת הכבוד בעולם הזה.

חפץ חיים היה לפעמים

בוכה.

היו שואלים אותו, למה אתה בוכה?

אז הוא אומר, אף אחד לא מעליב אותי,

אף אחד לא מבזה אותי,

אף אחד לא מקלל אותי.

אמרו לו, ולמה אתה צריך את זה?

הוא אומר, אדם שמקללים אותו,

מבזים אותו ושותק

ובולע הכול,

נמחלים לו כל עוונותיו.

ויכולתי שתהיה לי מחילת עוון.

אם מישהו היה מקלל או מבזה אותי והייתי שותק,

נמחלים כל העוונות.

אבל אף אחד לא עושה את זה, אז הוא היה בוכה.

אבל איפה אנחנו ואיפה החפץ חיים?

בואו תראו דבר מדהים.

מצינו אצל בני אהרון

פרשת שמיני, שקצף עליהם משה רבנו.

כך כתוב בפסוקים.

אחרי שמתו בני אהרון

לפני כל ישראל,

שני צדיקים קדושים,

נדב ואביהו,

ביום שמחת ליבו של אהרון הכהן,

בידום אהרון,

מקבל את הכול

באהבה מהשם יתברך.

וידבר משה אל אהרון ואל יעזר ואל איתמר בניו הנותרים,

קחו את המנחה הנותרת

מאישי השם,

ויאכלו המצות

אצל המזבח, כי קודש קודשים היא.

ואכלתם אותה במקום קדוש,

כי חוקך וחוק בניך היא מאישי השם,

כי כן

ציוויתי.

ואת חזה התנופה

ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור,

אתה ובניך ובנותיך איתך,

כי חוקך וחוק בניך ניתנו מזבחי שלמי בני ישראל.

שוק התרומה וחזה התנופה

על אישי החלבים יביאו להניף תנופה לפני השם,

והיה לך ולבניך איתך לחוק עולם כאשר ציווה השם.

אחר כך כתוב,

בעת שעיר החטאת

דרוש דרש משה,

והנה שורף,

ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר,

מדוע לא אכלתם את החטאת

במקום הקודש?

כי קודש קודשים היא,

באותה נתן לכם

לשאת את עוון העדה, לכפר עליהם לפני השם.

הן לא הובא את דמה אל הקודש פנימה,

הכל תאכלו אותה בקודש כאשר ציוויתי.

וידבר אהרן אל משה,

הן היום הקריבו את חטאתי.

בתעולתם לפני השם,

ותקראנה אותי כאלה,

זאת אומרת, מתו שני הבנים שלי היום,

ואכלתי חטאת היום?

איך אני יכול לאכול חטאת היום?

היטב בעיני השם?

וישמע משה ויטב בעינם.

מה היה פה?

מצינו אצל בני אהרון, שקצף עליהם משה רבנו,

וכמו שקראנו בעיץ עיר החטאת דרוש, דרש משה.

דרש משה שתי דרישות,

אמר להם כך,

אם שחטתם,

למה לא אכלתם?

אם לא הייתם עתידים לאכול,

למה שחטתם?

מיד ויקצוף עליהם אלעזר ואיתמר,

ואהרון אחיו תיקן את הטעות של משה ואמר לו,

היום מתו בניי.

והיום אקריב קורבן.

היום מתו.

והיום אני אוכל בקודשים?

והוא למד כך,

ומה מעשר הקל אסור לעונן?

לא אוכל מעשר קל, חטאת החמור,

אינו דין שיהיה אסור לעונן.

מיד וישמע משה ויטב בעיניו,

הוציא כרוז לכל המחנה,

ואמר,

טעיתי את ההלכה, ואהרון אחי בא ולימד אותי.

שמעתם דבר כזה?

גדול הדור,

גדול הדור

הולך

ואומר

טעיתי ואחי לימד אותי את ההלכה.

מישהו חייב אותך?

זה היה ביניכם.

לא.

לאהוב את האמת

ולפרסם אותה.

היום יש מקרים

שאדם יכול להיות אפילו נשיא

ולעשות מעשים שלא יעשו,

ובמקום להודות הוא גם תובע את אלה שאומרים שהוא עשה מעשים שלא יעשו.

לא יאומן כי יסופר.

מדהים.

אדם עושה עוולה וגם תובע את זה שהוא עשה לו את העוולה.

נפלא מאוד.

חכמים, זיכרונו לברכה, אומרים, אלעזר ידע את ההלכה ושתק.

איתמר ידע את ההלכה ושתק. בשעה שהוא קצף עליהם וגער בהם,

הם ידעו את ההלכה כמו אביהם אהרון והם שתקו.

ומה הם זכו בגלל שהם שתקו?

נתייחד הדיבור עליהם ועל אביהם.

בעל אחי אביהם בחייהם.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא

אישרה שכינתו עליהם והתייחד עליהם הדיבור.

נבואה באה להם מן השמיים.

זה מה שכתוב, וידבר השם אל משה ואהרון לאמור עליהם.

תנא רבי חייה לאמור עליהם

לאלעזר ולאיתמר.

ונשאלת השאלה, האם אלעזר ואיתמר ידעו את ההלכה?

למה שתקו?

למה לא הגיבו מייד לומר כל מה שהם יודעים, ויימנע מהם הקצף

והתוכחת לחינם?

אלא שבני אהרון לא רצו להפסיד את התוכחה של רבן של כל ישראל.

חבל להם להחמיץ את ההזדמנות

והזכות לשמוע את קולו של איש האלוקים משה רבנו.

בשעה שהוא מוכיח אותם.

רבי פרחס ורבי ירמיה קראו עליהם את הפסוק אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין

אלו בניו של אהרון.

בגלל שהם שמעו תוכחת של משה רבנו

והיה בידם להשיב אבל לא עשו כן,

זכו שהדיבור נתייחד אליהם.

ולא רק הם,

אלא זיכו את אביהם בדיבור השם והתגלות שכינתו יתברך שמו לכולם.

וכן אמרו זכרונם לברכה לפי שקיבלו ראובן

ושמעון ולוי

תוכחת אביהם יעקב

זכו להתייחס אצל משה ואהרון

לקיים מה שנאמר אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין.

במעשה אחד מהחיים

מספרים מספרים על בעל השפת אמת,

זכר צדיק לברכה.

כשהיה ילד

למד פעם עם חברו כל הלילה בהתמדה.

רק לפנות בוקר שכב לישון.

בישן עד עיצומו של היום.

נכנס אצלו סבו, בעל חידושי ערים,

והטיף לו שעה ארוכה דברי תוכחה ומוסר

שהוא מרבה בשינה,

ואינו משכים ללמוד תורה.

בשפת אמת

הקשיב לדברי המוסר הקשים בתשומת לב מרובע,

ולא הפסיקו אפילו במילה אחת

כדי להתנצל או להצטדק.

חברו שהיה באותה העת בחדר,

שאל אותו לאחר מכן,

איך ייתכן שחרשת

ולא אמרת לסבך שהיית ער כל הלילה ולמדת תורה?

השיב לו השפת אמת,

זיכרונו לברכה,

לא רציתי

רציתי להפסיק את סבא שלי באמצע דבריו,

כדי שאוכל לשמוע יותר דברי מוסר מפיו.

איפה שמעתם דבר כזה?

עד שיש הזדמנות כזאת לשמוע דברי מוסר אמיתיים,

מלב בוער,

הרושם הזה לעולמים.

אחר כך נטל את החומש

והראה לחברות הפסוק

בפרשת מטות.

וייגשו אליו בני גד ובני ראובן,

אל מי? אל משה.

ויאמרו,

גדרות צאן נבנה למקננו פה ואנחנו נחלץ חושים.

היה ספק למשה רבנו

אם בני גד ובני ראובן רוצים להישאר מעבר הירדן בגלל המקנה הרב שהיה להם,

בשביל לא להיכנס לארץ ולהילחם את המלחמה עם 31 המלכים,

לכן הם רצו להישאר מעבר לירדן. ככה סבר משה רבנו ונתן להם תוכחת חבל על הזמן.

מה הם אמרו לו? וייגשו אליו בני גד ובני ראובן

ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה ואנחנו נחלץ חושים.

אז אנחנו נבנה רק את הגדרות

ומייד אנחנו הראשונים נצא.

בפני כולם, למלחמה אין בעיה.

שואל לשפת אמת אותו

צדיק

שסביב

גער בו,

סבו.

אם מלכתחילה היה בדעתם של בני גד ובני ראובן

לעבור את הירדן ולהיחלץ למלחמה,

היה להם לומר זאת מיד כשהתחיל משה רבנו להטיף להם מוסר

באומרו

האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?

ולמה תניאון את לב בני ישראל?

כה עשו אבותיכם

ונותן להם.

היו צריכים לומר, סליחה, סליחה,

אנחנו לא מתכוונים לברוח מהמלחמה, אנחנו נלך ראשוני.

ולא היו צריכים להקשיב לקול התוכחת הזאת לפני כולם.

והיא הייתה תוכחת מלאה ביטויים קשים.

הוא אמר להם, תרבות אנשים חטאים.

אלא אין זאת,

כי חבל היה להם להפסיק את דברי התוכחת של משה ריבם,

כי רצו להוסיף ולשמוע דברי תוכחה ומוסר מפיו הקדוש.

שמעתם דבר כזה?

ככה למד את שפת אמת הפסוקים,

וככה התנהג בחייו,

והיה מוכן לשמוע טענות

שלא שייכות אליו בכלל, כי צדיק הוא,

בשביל לזכות ללמוד מוסר.

זו הפרשה שלנו.

יש כאלה, נותנים להם מוסר,

והם מתרחקים, הם יכולים להתדבק בעשיו.

ושמעתי הרבה כאלה.

בתחילת דרכי,

כשהייתי מדבר עם אנשים, היה להם קשה מאוד לקבל דברים.

קשה מאוד.

קשה מאוד.

מי אתה?

מה אתה חושב את עצמך?

מה אתה?

מה, מה, מה, מה?

לא חושב את עצמי כלום.

אני אומר מה שכתוב בספר.

מה, אסור להקריא?

מה עשיתי?

תקרא אתה לבד, עזוב אותי, הנה תקרא, קח לבד.

הנה כתוב, תקרא.

בגלל שאני מקריא לך אתה כועס?

מה? אני כתבתי את התורה?

הקדוש ברוך הוא כתב את התורה.

הוא אומר, לא ידעת, אני מודיע לך.

אחד בא להיכנס באין כניסה, אני אומר, סליחה אדוני,

זה אין כניסה.

אני עשיתי את התמרור.

תרצה לנסוע באין כניסה?

אני רק מודיע לך, זה אין כניסה זה הכל. מה אתה רוצה ממני?

יש כאלה בגלל זה יישאו באין כניסה ויעלו על המדרכות גם.

למה אמרת לי?

איזה מין דבר זה?

אמר הצדיקים,

הוא אומר, אדרבה, אני מוכן לשמוע.

מה יש לך להגיד?

מוכן לשמוע.

זה ההבדל.

מי זוכל כאן עדן?

שומע תוכחת

בקרב חכמים ילין.

הוא יהיה בגן עדן עם הצדיקים.

שונא את התוכחות

לא יכול לחזור בתשובה. זה אחד מ-24 הדברים המעכבים את התשובה.

אדם ששונא את התוכחות,

אין מי שיוכיח אותו.

ממילא הוא מקבל תוכחת,

הוא הכי צדיק, הוא הכי שלם, הכי מושלם, הכי מבין, ואין מה להגיד לו.

נו,

אז אחד כזה יכול להגיע למשהו? הוא יכול לתקן את עצמו?

הוא לא יכול.

הוא מפסיד את חייו,

כי יש לו כבוד רב לעצמו.

אוי, אומר ישעיה הנביא, אוי, חכמים בעיניהם

ונבונים נגד פניהם.

הוא חכם בעיניו, הוא צדיק, הוא קדוש, הוא הכול, הוא מאה אחוז.

הוא לא צריך לקבל מאף אחד שום תוכחת.

אבל באמת לא היינו צריכים בכלל לא להגיד דברי תוכחת, ולא היינו צריכים כלום. אם כל אחד היה תופס את הספר ולומד לבד,

והיה מסתכל בספרי המוסר,

היה מגלה בדיוק מי הוא, כמה הוא שווה,

מה הוא צריך לתקן,

איך הוא יכול לתקן ואיך הוא יכול להשיג אורחות חיים,

לזכות בעולם הזה ולעולם הבא.

אבל רוב האנשים עצלים.

הם אוהבים שייתנו להם את הכול אינסטנט, בפרט בדור הזה.

אז אדם אין לו סבלנות לשבת, ללכת, ללמוד, להשקיע וזה.

אם יש משהו על הדרך,

יאללה.

אבל גם כן, שלא יהיה אישי.

לא יהיה אישי.

לא ממש ישר.

ספר לי על אנשים, ספר לי על אחרים.

זה מה שאמר שלמה, מלך החכם מכל האדם.

הוכח לחכם

מי אהבך

אל תוכח לץ

פן ישנאיך.

הוכח לחכם,

חכם צריך להוכיח אותו, הוא יכול ללמוד לבד, לא?

אבל נגיד שהוא צריך תוכחן,

מה הוא יעשה? הוא יאהב אותך.

תודה רבה לך, תודה רבה לך שערת את עיניי, תודה רבה לך, תזכה למצוות.

אם תראה בי עוד מום כלשהו,

תעשה טובה, תודיע לי.

זה חכם.

אבל אל תוכח לץ

פן ישנאיך.

מי אתה?

טול קורם בין עיניך.

ויש מפרשים כך,

אם אתה כבר רוצה להוכיח,

הוכח לחכם.

תגיד לו, מה קרה לך? אתה בחור חכם,

אתה נבון,

למה אתה צריך להגיע לדברים כאלה?

הוכח לחכם, תעשה ממנו חכם,

תגדיל אותו, תשבח אותו,

תגיד עליו דברים טובים.

אם תעשה ממנו חכם, יאהבך.

או, זה יודע מי אני.

כל הכבוד.

אל תוכח לץ, אל תגיד לו, לץ.

אתה רשע אתה, אתה עושה ככה וככה.

אל תוכח לץ, אל תגיד לו, לץ.

פן ישנאיך.

צריך בזה

חכמה.

אבל יהודים יקרים,

החכם האמיתי

זה מי שמבקש תוכחת.

הגאון מווילנה היה מלאך אלוקים.

מלאך אלוקים.

והוא היה קורא למגיד

שיבוא

לתת לו

תוכחות מוסר.

כשהגאון מווילנה קרא את ספרו של הרמח״ל, מסילת ישרים,

הוא אמר,

אם הייתי יודע עליו

בשעה שהיה חי,

הייתי הולך רגלי אליו לשמוע תוכחת מוסר.

מורי וריבי במוסר.

נו, לא צריך היום ללכת הרבה רחוק. אני מאמין שלהרבה יש את הספר הזה בספרייה,

ומי שזה לא נמצא עדיין, אז יש בחנות ספרים,

וזה עולה אולי 15 שקלים,

וב-15 שקלים

אפשר לראות למה רצה הגאון מווילנה ללכת וללמוד ממנו מוסר.

הגאון מווילנה, מלאך אלוקים.

כמה אנשים יושבים ללמוד מסילת ישרים,

ולא רק ללמוד מסילת ישרים,

שהוא מבטיח

שמי שילמד את הספר ויקיים מה שכתוב, יגיע לדרגת רוח הקודש.

ואם אדם יחליט ללמוד ולקיים,

הוא יהיה מלאך אלוקים.

מסילת ישרים, ספר, אפשר לגמור אותו תוך כמה ימים.

בקריאה שוטפת, אפשר לגמור תוך שעתיים, שלוש.

אבל לקרוא כמו שצריך לקרוא,

מספר ימים, ככה, כל יום איזה פרק, שני פרקים,

להבין, להפנים ולהשתנות.

עולם אחר, אתה נהפך לאדם אחר, חדש לגמרי.

אתם יודעים, יש אנשים שסובלים, מחלות, איסורים, מכות, צרות, בעיות,

קולוסטרול, סוכר, מה לא?

מה לא?

אתם יודעים מה הסיבות והשורש לכל המחלות?

זה המידות הרעות של הבן אדם.

המידות הרעות גורמות לכך שאדם יעשה גם עבירות,

ועל עבירות מקבלים עונש,

וממילא זה המחלות.

אם אדם היה מתקן את המידות,

לא היה עושה עבירות, ממילא לא היו מחלות.

אבל גם אם יש לו מידות רעות והוא לא עושה עבירות,

הן בעצמן אוכלות אותו.

אדם שיש לו מידת הכעס,

נגיד שהוא לא יעבור עבירה, אין דבר כזה.

אין דבר כזה. אדם כעסן

עובר עשרות ומאות של עבירות ביום.

לכן כתוב, כל הכועס,

כל מיני גיהינום שולטים בו.

לא גיהינום אחד, כל מיני.

כי שוב התעצבן,

הוא מקלל, הוא מכה,

הוא אומר לראשון הרע ומוציא דיבה ופוגע בממון, מה לא.

אז זה כל מיני גיהינום, זה שונה.

אבל הוא גם אוכל את הלב,

גם לחץ דם,

גם יכול לקבל שבץ.

הרבה דברים הוא סובל בעצמו מהכעס, אז בשביל מה לך?

אבל הכעס לא נובע סתם בלי סיבה,

הכעס נובע מגאווה וכבוד.

כיוון שאדם מכבד את עצמו בעיני עצמו,

ובגלל שהוא בעל גאווה גדול,

כמובן שהוא לא מראה את זה, הוא משחק אותה דם ענו,

ככה הוא הולך בכפיפה לפעמים,

אבל תדרוך לו על הרגל.

תעקוף אותו, נראה.

פתאום אתה תראה, חביבי, פססס, אש להבה.

כמו ברנר,

ואם אתה מוסיף לו עוד מילה, ל״ג בעומר.

זה מידה אחת,

והיא יכולה להרוס לבן אדם את כל החיים.

הוא לא יסתדר לא עם אשתו, לא עם הילדים,

לא עם השכנים,

לא עם הקרובים,

לא עם החברים.

הוא יכול להיות שקט ונעים הליכות עד ש,

עד ש,

עד ש.

שמעת?

עד ש.

אל תעלה לי את הסעיף.

שמעתם על הסעיף הזה?

זאת אומרת,

מידה אחת.

ואם יש לו עוד מידה אחת לא טובה,

וואי וואי וואי איך הוא מסובך.

ואם יש לו שלוש,

הלך עליו.

תוכחת.

אבל מי שמוכן לקבל תוכחת

אומר אדרבה, כמו אדם הולך לרופא.

תשמע, כואב לי פה,

כואב לי שם, יש לי סחרחורות,

לא מרגיש טוב. למה אני זה? למה אני זה? למה הוא הולך לרופא?

הרופא אומר לו, תוכחת.

מה התוכחת שאומר לו הרופא?

תאכל בזמן,

תנוח,

אל תשתגע, אל תעמיס עליך יותר מדי.

אתה צריך לפחות שש עד שמונה שעות לישון.

אומר לו, תוכחת.

אומר לו, אתה לא חי נכון.

אם היית חי נכון,

לא היה לך את כל הלחצים ולא כל הצרות.

מה הוא אמר לו?

תוכחת, הוא אמר לו.

אמר לו, אתה חי לא נכון.

פעם היה רופא שהוזמן, בן אדם על לב,

על לב,

על לב.

הוזמן הרופא, ראו שהוא עולה אליו הביתה בלי תיק, בלי סטטוסקופ, בלי כלום.

אמרו לו, אדוני רופא, לא הבאת לך את המכשירים?

אמר, הכול אצלי.

הגיע לחולה,

במקום לפתוח את החולצה על זה, אמר לו, תגיד לי,

מה אתה מרגיש?

אה, לא נשאם, לא נשאם, לא נשאם.

אמר לו,

תגיד לי, יש לך שכנים?

אמר, כן.

אתה בסדר? לא, לא, לא, לא, לא.

הוא אומר, למה?

אמר לו, זה הבעיה שלך, אתה תקבל התקפות לב בגלל השכן.

שכח ממנו,

לא קיים,

לא קיים, אתה תחיה טוב, לא יהיו לך לחצים,

לא יהיה לך שום דבר.

אתה רק רואה אותו, הוא מקבל את הסעיף.

נו, מה אתה חושב, שאתה תקפיץ אותי כל פעם?

אני אלמד אותך פעם אחת מה הבעיה,

ומעכשיו, טפל בעצמך.

כמה אנשים מקבלים עצות כאלה?

כמה כאלה נותנים עצות לאחרים?

אבל כמה אנשים עומדים בזה בעצמם?

זה סוד החיים.

אמר להם, סמוך למותו,

משה רבנו תוכחתם את זה.

למה?

כשאדם הולך למות,

זהו.

נשאר לו הרגעים האחרונים, כמו שאומרים.

ברור שאם הוא אומר את הדברים,

אין לו מזה כבר נפקא מינא, הוא לא ירוויח מזה.

זה לא בן אדם שמוכיח אותך כאילו יתעלם עליך ויכול להגיד, אני אמרתי לו ואני הוכחתי אותו ואני...

חלאס, זה הסוף, זה האמת, זה רגיעה האמת.

ואם בן אדם ברגע זה חושב על השני,

ואומר לו מה צריך לתקן,

ותזכור מה לא היה בסדר,

וכך וכך צריך לעשות,

הדברים מתקבלים על הלב.

כששומעים את הגוסס

אומר את הצוואה האחרונה של חייו,

בדרך כלל מכבדים אותה.

אבל אם הוא היה נותן צוואה

בזמן חייו, תעשה ככה, תעשה ככה,

בסדר, בסדר, שמעתי.

בסדר, טוב, כמה פעמים אתה יכול להגיד? שמעתי, די, חלאס.

אז אם אבא יגיד לבן שלו, תקום להתפלל מותק בזמן, תקום להתפלל בזמן.

אבא, אל תדבר איתי יותר על זה, אתה שומע? לא, לא אתפלל בכלל, אל תדבר איתי יותר על זה.

אבל לפני שהוא ייפטר, לפני שהוא יעצום את העיניים, הוא יגיד לו, בני,

יש לי בקשה אחת,

תתפלל בזמן במניין.

הוא יקיים את זה.

בחייו?

בשום אופן.

מה אתה מוכיח אותי?

אבל לקראת הסוף,

משה רבנו לקראת הסוף

אמר דברי תוכחת לעם ישראל.

ועם ישראל

קיבלו את הדברים.

אמר, יוסף השם עליכם, ככהם אלף פעמים.

אה,

עם ישראל בתפארתו מוכן ומקבל תוכחת.

למי שיש שאלות, בבקשה.

תן לו בבקשה מיקרופון באמצע.

איפה חברך? לא הגיע היום.

תרים את היד,

שיראו אותך.

כן, אפשר להביא לו מיקרופון?

באמצע.

תמסור פה.

איפה המיקרופוניסטים?

כן?

מר יוסף, גל וחיים גיא.

כן.

הוא לא מדבר.

כן, שומעים.

אתה מדבר, הוא לא מדבר.

כבר זמן רב אנחנו כך מחכים איזו חבורה לשאול את הרב את השאלה הזו.

ראינו בכמה קלטות שהרב שואל את הציבור

אם יש תשובה חילונית

לסיבת בריאתנו לעולם.

לא שמעתי שהרב נתן על זה תשובה או מישהו נתן תשובה.

אבל נראה לנו לפרש. אני לא רציתי להגיד עכשיו, נראה לעניות דעת.

כן נראה לנו זה גם כן ענבה כן אבל נראה לנו שיש לנו תשובה לזה אם הרב מוכן אני חושב שאמרתי כמה פעמים תשובה כן אנחנו לא שמענו אותה

אז נשמח לשמוע כנראה קפצתם בטרקים כן יש תשובה לדבר הזה בטח באנו לקיים תורה ומצוות

על פי התורה הקדושה של הקדוש ברוך הוא לא אבל התשובה החילונית

תשובה חילונית כן הרי הרב ביקש אם יש למישהו תשובה חילונית כן

לסיבת ביאתנו לעולם יש הרבה תשובות חילוניות רק אף אחת לא נכונה

אז היינו הייתי מוכן לנסות רגע לנדב לנו תשובה כן בבקשה אם אפשר

א' הייתי רוצה להגדיר מי זה חילוני

אנחנו בטח לא מדברים על מישהו אנטי דתי הרי אין לו עצמות

אנטי דתי זה מיין טפיל שאם אין דתי אז הוא לא קיים

אנחנו גם לא מדברים בכסילים שאין להם שום דעה

אנחנו מדברים באיזושהי מהות שיש להם חזון

והרב מכיר את הרקע שלי

אני חלק גדול מחיי עסקתי במחקר ופיתוח

אני מודע מאוד למדע

והייתי אומר שהדעה החילונית

מיוצגת על ידי אנשי המדע

והתפיסה הזו היא שיש להם חזון

והמדע חוקר היום דבר פשוט

כל בעל חיים

אוהב את החיים ושונא את המיטה

כל בעל חיים רוצה להמשיך את חייו

להמשיך את תוחלת החיים עד לאינסוף

האדם שהוא בעל המשכל הגבוה ביותר בכל הבריאה

הוא נועד לזה

כלומר המדענים מאמינים שבכוחו של האדם להגדיל את תוחלת החיים

ולהביא אותה אפילו לאינסוף

אם אנחנו אומרים עכשיו שאותו מדען,

דרך אגב, כל המדענים הטובים ביותר בעולם עובדים על העניין הזה

אם הרב יודע זה ה-DNA וכולם חוקרים את ה-DNA

אני חלק מהזמן גם עסקתי בדברים האלה

והמדע הולך ומתקדם

אנחנו רואים שהיום, היום כתוצאה מזה,

יש כבר התפתחויות של השליה

למשל שהיום כבר נוטים לשמור את השליה

כדי לחדש את הנעורים של האדם

בימי זקנתו

יש גם כאלה שמקפיאים מתים ולוקחים על זה כסף

כן אבל לא יכולים לחיות איתם בטח שלא יכולים אבל הם חיים על השמונם

אנחנו קוראים לזה זה טוב להם כן זה נהנה וזה לא חסר אבל עם השליה העובדות הן מדברות בעד עצמן אפשר באמצעות

השלייה היום לרפא אדם ממחלה ידועה, כן, מאותם החלקים שנפגעים, ומייצרים בו תאים חדשים.

מחליפים איברים, חלקי חילוף,

ממש חלקי חילוף.

אם כן, התשובה החילונית שבאה מצד המגזר המדעי היא הגדלת,

באנו לעולם כדי להגדיל את תוחלת החיים,

כדי להביא אותה לאין סוף.

מה זה אומר?

זה אומר שגם אז לא יהיו מחלות, משום שאם תוחלת החיים גדלה אז אין מחלות,

אין דברים רעים, אין שכנים מציקים וכן הלאה וכן הלאה.

זה לפי הביג-בנג או לפי מה?

לא, לא. אני תכף אגיד גם, המפתיע בזה זה שזו גם התשובה הדתית.

התשובה הדתית היא מהי?

אנחנו באנו לעולם גם כן לחיות חיי נצח,

בלה המוות לנצח.

אז אם כן, נשאלת השאלה באמת,

מה ההבדל בין שניהם?

ההבדל הוא בזה שהמדע הולך בדרך ייסורים

והדת הולכת בדרך תורה.

זה כל ההבדל ביניהם.

אבל מצודה פרוסה על כל החיים.

והמשנה הזו מסיימת שהכול מוכן לסעודה.

כלומר, גם אלה גם אלה,

אלא איזו דרך יבחר לו אדם ויגיע למטרה הזו.

שמעתי את התזה החדשה,

הדימונאית,

אפשר להגיד גם דמיונית,

אבל יש לי כמה סתירות לה.

אחת, שאמרת שבעצם החילונים מסתמכים על המדע.

עד לפני כמה זמן לא היה בכלל מדע, היה קופאים הרי.

אז על מה הסתמכו כל הברואים בכלל בעצם חיותם?

לא קיבלתי תשובה מתכלית החיים.

קיבלתי שצריך לחיות עד אין סוף.

אבל בשביל מה צריך לחיות?

בשביל מה צריך לחיות עד אין סוף?

אם אני לא יודע למה אני חי 70 אז למה אני אחיה 1,000?

ולמה אני אחיה מיליון?

ולמה אני אחיה בלי סוף? מה תכלית החיים? לא קיבלתי תשובה.

דבר נוסף, המדענים לא יודעים כלום.

בזה שהם מחפשים ומחפשים ומחפשים ומחפשים ומחפשים,

אז הם יאריכו בעוד עשר שנים, בעוד 20 שנה, בעוד 30 שנה.

נגיד, יאריכו אלף שנה, יאללה.

בואו נקצר את התהליך.

אלף שנה חיי בן אדם. ומה?

ומה תכלית הבריאה?

מי ברא את הבריאה?

ואיזה תכלית נבראה?

אין להם תשובה.

זאת אומרת, אבל יש להם הוכחה שהתבונה שבראה את הבריאה היא לא תבונה אנושית והיא בלתי נישגת

והיא מתוכננת,

והיא עשתה את זה לתכלית ולא לחידלון.

אז לכן הם מחפשים תכלית.

תמיד לחפש בנקודת המוצא או בחלקיק הקטן של החומר להבין את מהותו או בתחילת הבריאה

אבל גם בחלקיק הקטן הם נתקעים והם רואים שעדיין לא הגיעו אפילו לחקר החלקיק הקטן

וגם בתחילת הבריאה הם לא יודעים מאיפה להתחיל אז לכן הם ממציאים תיאוריות

למה כי לפני מה שהיה הם לא יודעים מה היה

וכשזה התחיל הם יודעים ומה היה לפני שהתחיל הם לא יודעים

ורעיה לזה אין להם

הסברות אני יכול להביא מפה עד להודעה חדשה

ואם אמרתי סברות כאלה ואחרות, אז מה?

אז למה אני חי בהן?

אין תשובה חילונית.

לא יכולה להיות תשובה חילונית

בלתי התורנית.

יש מי שברא,

יש לו תכלית.

הוא ביקש,

הוא ציווה,

הוא הוכיח,

הוא נוכח.

ראינו,

שמענו בעינינו,

באוזנינו,

מיליונים,

עדות חיה של בני האדם המקובלת על האנושות.

עדות של בני האדם מקובלת על האנושות. על פי שני עדים יקום דבר בכל העולם.

היום אפילו בנסיבות מסוימות גם לי עדים מרשיחים בני אדם ומזכים אותם.

אז ודאי שעל פי עדים,

ועדים נאמנים ומיליונים,

ומגוונים מכל העולם ומכל הסוגים,

משלשלת של שלושת אלפים שנה,

עם ראיות ומופתים,

עם נבואות שהתגשמו, עם כל הדברים האלה,

אין צורך להסביר הרבה.

ברור שיש בורא ויש נבראים ויש להם תכלית.

והספר הזה מסביר את הכול.

למה אני צריך

לחפש סברות,

לחפש ב-DNA,

לחפש פה ולחפש שם ולהמציא תיאוריה,

ונגיד שהארכתי וחייתי עד בלי סוף,

מה התכלית?

אהבת החיים.

אהבת החיים? אהבת החיים. אנחנו רואים את זה בקור בריאה.

קודם כל, אמרת גם נתון אחד שהוא לא מבוסס,

שהחיות אוהבות לחיות.

אין דבר כזה שחיות אוהבות לחיות,

ואין דבר כזה שחיות מבינות את המושג חיים.

אין דבר כזה.

כשלוקחים את הפרה לשחיטה,

חוץ ממורה הסכין,

היא שמה את הצוואר שלה.

כששמים את הכבש,

תלך תראה שוחט איך שוחט,

תראה.

אתה לוקח יונה,

חוץ מהתפיסה אולי שכואבת לה קצת,

שום דבר.

אין להם את העניין של להישאר,

אתה מבין, יש להם את המושג

של אבא ואימא, כמו שלביאה תשמור על הגור שלה,

את המושג הזה בשביל ההישרדות, שהקדוש ברוך הוא נתן להם את הכוח, שתהיה הישרדות.

אבל לא במושג של הבנת ערך חיים, מטרת חיים,

תכלית חיים.

זה מושגים רק של הבן אדם. רק בן אדם יש לו את זה, אין את זה לבהמות.

ומילא אנחנו רואים שבני האדם גם יש להם את ההפך מזה אם אהבת החיים זה היסוד המוסד

איך הרבה אנשים בשעה של קריסה אומרים אני אתאבד

מה פתאום? אני אחיה דווקא

למה תתאבד?

אם אהבת החיים אז אתה צריך להתבצר באהבת החיים

זה משום המחלות

משום המחלות ואם ידבירו את המחלות שזה תוחלת החיים אז לא תהיה בכלל התפיסה הזאת

כבר הסברתי המחלות לא נובעות

מווירוסים

וירוסים הם שליחים

וירוסים הם שליחים

אתה יודע יש מזיקים

אצלנו במקורות כתוב שיש מזיקים

חלק מהמזיקים הם וירוסים

יש מזיקים

שהם שדים

יש מזיקים שהם מלאכי משחית

יש כל מיני סוגי מזיקים

גם הווירוסים

וגם כל אלה הם גם כן מבחינת שליחים של הקדוש ברוך הוא.

יכול אדם להיות בבית חולים,

והבית החולים הזה, אתה מבין, לא היגייני,

וכמה ייפגעו וכמה לא, והם היו אחד ליד השני במיטה.

יכולים להיות שניים באוטובוס,

ויהיה פיצוץ,

ואחד יתפוצץ ולא יישאר ממנו כלום, והשני לידו, בכיסא, יישאר שלם.

וכן, על זה הדרך, הרבה דוגמאות.

זאת אומרת,

יש פה מישהו שמסדר את זה עם סדר מסוים,

זה כן וזה לא, וזה למה.

אל תשאל, רק אם תברר את המקור של הציוויים שהיו על כל אחד ומה הוא עשה, תוכל למצוא את זה.

ראיה לכך,

אני לא חושב שהיו הרבה ראיות כאלה בתקופות קודמות. היו, ודאי שהיו,

אבל לא היו במסות כמו היום.

ראיה לכך,

שלדוגמה, אם אומרים לאדם שהוא חולה סרטן,

ואומרים לו שנשאר לו עוד שבוע לחיות,

כן?

מה הוא עושה?

הרפואה מרימה ידיים,

אין מה לעשות.

איך יכול להיות שבא בן אדם

ואומר לו, תחזור בתשובה,

תקבל עליך עול מלכות שמיים,

ובעזרת השם תרפא.

והוא עושה כן,

והוא נרפא.

מה שייך מילים?

מה שייך מילה ברכה?

מה שייך?

מה שייך?

אם במציאות המחלה כבר בתוך הגוף, בכל האיברים,

משתוללת ומכלה כל חלקה טובה, והבן אדם הולך ונגמר,

מה שייך להגיד?

תחזור בתשובה. אם הוא יניח תפילין וישמור שבת,

אז הסרטן ילך הביתה?

מה זה קשור?

אלא זה קשור וואבוע קשור.

אם זה לא היה קשור, זה לא היה עוזר.

והנה הייתי פה בדימונה לא מזמן.

הייתה פה אישה חולה,

והאישה החולה הזאת הייתה לה מחלה,

והיא באה במיוחד ועשו את הערב לרפואתה.

וברוך השם, היא נרפאה.

פה, פה בדימונה, אתה יודע מי זאת? ידוע, ידוע, כן. אתה מכיר אותה? כן, מכיר אותה. אני חושב שהיא הגיעה לפה, היא נמצאת כאן. הם תרמו את האירוע הקודם. נכון.

היא נמצאת כאן אבל?

בעלה היה פה קודם.

נמצא הבעל?

איפה הבעל?

הלך להביא אותה.

מכל מקום,

הבעל נמצא או לא?

לא.

פגשתי אותו בחוץ. מכל מקום הייתה לה מחלה.

המצב היה קשה. מי שזוכר את התמונה שהייתה פה, הייתה קשה.

וברוך השם, עשו מה שביקשנו, והיום היא בריאה ושלמה.

אז מי עשה את זה?

התורה עשתה את זה.

מי אמר שצריך לעשות את זה?

התורה אמרה שצריך לעשות את זה. אמר הקב' ברוך הוא,

השיבו וחיו,

ככה אומר הפסוק.

השיבו וחיו,

כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. זו מצוות התשובה.

אז רואים בחוש

שלא כדורים ולא ניתוחים ולא רופאים ולא כלום. כולם שליחים.

אבל השליח האמיתי, בדוק ומנוסה,

שיכול לתקן את הכול,

זה התשובה שהקב' ברוך הוא ברא אותה כתיקון לכל הקלקולים.

אפילו אדם עבר כל עבירות שבתורה ובאחרונה שב בתשובה,

הקב' ברוך הוא מוחל, סולח ומכפר.

אבל שהתשובה אמיתית,

אפילו שלא נשאר זמן כבר,

ואפילו חרב חדה מונחת

על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן התשובה.

זו תשובה מוחצת

לכל המדע,

לכל התזות, לכל הסברות.

לא יעזור. מול מציאות אי אפשר,

אי אפשר לעמוד.

ואני אומר לך, מעשים שבכל יום,

ככה זה. מהרצאה להרצאה,

עוד אנשים נושעים, עוד נרפאים ועוד, ברוך השם,

הקב' ברוך הוא מראה את כוחו ויכולתו ואת אמינותו, מה שנקרא, על פי התורה הקדושה.

אם הייתי זוכה לעוד מפגש כמו שהיה אז, אז יש לי כמה וכמה שאלות גם על דברים שהרב אמר. זה לא המקום לברר אותם,

משום שגם המדע מאמין בכוחות מעל הטבע,

והמדע היום חוקר את הדברים האלה. אני יודע,

אבל הנקודה היא אחת,

כל זמן שלא יהיה לו בסיס,

הוא ימשיך להמציא סברות.

סברות

זה לא כלום.

בסיס יש, בסיס. כל דבר צריך על בסיס.

אם אין בסיס, אמר הרמב״ם בפתיחת ספרו המדע,

יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדע שיש מצוי רמשון ממציא לכל נמצא.

יסוד היסודות, בלי להעמיד על יסוד הכל.

בטל ומבוטל לא קיים יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדע,

לא להאמין,

לדע שיש מצוי ראשון ממציא לכל נמצא.

אם זה יש לך אתה על הדרך הנכונה אחר כך אם תמצא ותגלה ותחדש ומה שאתה רוצה זה כבר לא יש לך מקור יש לך יסוד יש לך על מה להסתמך

אבל בלי כלום להגיד סתם סברה ואחר כך לסתור אותה ואחר כך לפעלה

אתה רואה איך הם הולכים פעם ככה, פעם ככה, פעם ככה, פעם ככה, פעם ככה. אין, אין. אם היה, אדרבה, אומרים הנה הוכחה בוא תבדוק אותנו א', ב', ג', אמפירית וזהו, נגמר.

אין דבר כזה.

והם ימשיכו, למה לא? שימשיכו לחקור.

הבאנו באחד הסרטים

שפעם פילוסוף גדול אמר,

פרופסור הוא גם היה,

שהוא אמר שהיום המדע נראה

כקבוצת אנשים

שמעפילים לפסגת ההר

ורוצים להגיע למעלה לכבוש את הפסגה.

והם מעפילים, מעפילים, מעפילים, מעפילים, הם מגיעים בסוף למעלה,

ובסוף הם רואים קבוצה של חרדים עומדים ואומרים, אוי, סוף סוף הגעתם.

תמיד. אם כן, זה משלים מה שאני אמרתי.

כן. פסידה פלוסה על כל החיים.

כן, כן.

אבל הם לא בדרך הנכונה. אני אמרתי את זה. אני אמרתי, אבל אמרנו שזה. במקום לטפס להר,

במקום לטפס להר

ולמצוא את החרדים שם, תיגש לכולל בדימונה,

תבוא לבני ברק, סע לירושלים, לך לאשדוד.

לך, דבר איתם.

עם אלה שאומרים שיודעים,

איתם תשב ותדבר.

ישבנו ביחד, כבוד הרב. לא, אתה, אני, אין לי בעיה איתך.

אבל אני רק אומר,

זה כמו אחד, אתה יודע, עקשן.

הוא מגיע לניו יורק,

נתנו לו כתובת,

והוא מסתובב, מסתובב. פתאום איזה נהג מונית רואה אותו, אומר לו,

תגיד, מה אתה מסתובב כל כך? אומר, אני מחפש כתובת. אומר, אני אגיד לך, לא, לא, אל תגיד לי, אני אמצא לבד.

מה אתה אמצא לבד?

שאלה אחת, תגיע למקום. אתה מחפש את הכתובת או מחפש להסתובב?

הם מחפשים להסתובב.

יש בזה פרנוסה.

ממה מדעני ירוויח?

מה המחקרים?

אם יגיעו למסקנה, לא יהיה מה לחקור יותר.

נכון, אבל בכל זאת, זו תשובה חילונית.

אז הם מאמינים בזה. זה או שזה לא נכון, הרב הוכיח עכשיו... זה הבעיה שהם מאמינים.

נכון. מאמינים זה אצלנו צריך להיות.

יש לזה עוד שאלה, אם הרב יכול.

אני מקווה שהציבור ייתן אפשרות. אתם מסכימים עם עוד שאלה?

כן. כן, אין בעיה.

כן. עוד שאלה אחת ומתנה. בסדר.

כתוב ביום הרביעי של הבריאה שהיה קטרוק של הלבנה.

כן.

והקדוש ברוך הוא מייט אותה וכולי.

למה ומה היא כתרגע וכי אפשר?

שני מלכים בכתר אחד?

לעתיד לבוא כתוב שיהיו שני מלכים בכתר אחד.

השאלה היא מדוע זה בלשון זכר.

מדוע שני מלכים בכתר אחד?

מלכה זה לא צנוע שתהיה.

מלך הולך עם מלכה?

זה כן, אבל המלך הוא מלך

והמלכה היא נספחת עינה.

נספחן הוא בוושינגטון.

תודה רבה. תהיה מרי.

כן, הנה פה שאלה.

שורה שלישית.

שורה שלישית פה, פה, פה, פה. תרים את היד. כן, הנה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

הרב יצא בערך לפני כשנתיים בחרם על

פאוס ועל עילית, על כל הנושא של

כל מצעד התועבה שהיה.

עכשיו, הרב, אני ניסיתי, מה שנקרא, להפיץ את החרם של הרב, ובצדק, על כל המוצרים של שטאוס ועילית.

החברים בהתחלה קיבלו,

אבל אחר כך הם אמרו,

רגע, אם הרב מוציא חרם כזה, זה דבר לא פשוט. הרי יש חתימות של הבדץ,

עדה חרדית, יש חתימות של הרב לנדאו.

למה הרב לא מפיץ בכרוזים שלו, כמו שהוא הפיץ לא מזמן על הנושא של הפלגות באילת,

שהרב פרסם כרוז של הרב קרליץ חתום והרב בעדני?

למה שהרב? על הנושא הזה של שטאוס ועילית, לא הוציאו אותו דבר כרוז. כי סך הכל

ילד שרואה בדץ על עילית ורואה בדץ על שטאוס, אומר לי, אבא, מה?

יש על זה בדץ, למה שאני לא אקנה?

וקצת קשה לענות על שאלות כאלה. לילד,

כשהמבחר, לפחות בדימון, הוא לא גדול, ויש בדץ,

וצריך לתת להם תשובה. ובאמת, למה הרב לא פרסם כרוז עם גדולים שעומדים מאחורי זה? כי הרבה חברים שהתחילו בחיים אמרו, תשמע,

אין גדול מאחורי, הרב גדול, חס ושלום,

מזכה רבים, אבל עובדה שבנושא של הפלגות, הרב פרסם כרוז של גדולי ישראל. למה בשטאוס ועילית אין מישהו מוכן לעמוד מאחורי הדבר הזה? טוב.

קודם כל, אני רוצה שתבין שמאחורי מה שאני יצאתי נגד שטאוס עומדים כל גדולי ישראל,

כולל הרב אליושי, הרב שטיינמן ואחרים,

כיוון שהם לא הסכימו להיכנס לכנס שהיה בבנייני האומה של מאורות הדף היומי.

אם לא יסירו את שטאוס משם, ואם לא ימחקו מתוך החוברת שהוכנה חודש ימים לפני כן,

הם לא ייכנסו לשם עד שיסולק. ואכן כך בוצע,

ופרסמנו את זה בעיתון, והראינו שהם מחוץ למחנה.

עד פה זה בסדר?

ברור.

עכשיו, למה הם לא עשו את זה?

יש שיקולים שגדולי ישראל לא יכולים לעשות כל מלחמה וכל דבר.

באשר, כמו שאמרת, זה כשרות.

וכיוון ששטאוס או היועצי האחיתופל שלהם הציעו להם הצעה

שהם יעשו את הכשרות שלהם, החולקת, לכמה,

נגיד יש את שארית ישראל על מוצרים מסוימים ויש את בדץ על מוצרים מסוימים ויש את הרב לנדאו על מוצרים מסוימים

ומילא אם תצא נגד דבר מסוים אז כאילו אם יצאו הרבנים אז יצא שכאילו יצאו כנגד הרב האומה הכשרותאי וכאילו זה וכאילו זה לכן הם לא רצו להתערב בנושא

כדי שלא יתפרש שיצאו נגד פלוני שעליו במקרה הזה הייתה חותמת

הבנת? הבנתי. אז זה שיקולים כאלה

עכשיו אני רוצה להגיד לך דבר לעניין הטענה,

היות ואני רואה בדץ,

אז בכל אופן אני אומר, איך הבדץ נותן?

לאלעל גם כן יש בדץ,

אבל אלעל טסה בשבת,

אז זה אומר שמותר לטוס באלעל?

גם מירס וסלקום ובזק ובדים בשבת.

תלוי.

עכשיו,

אלעל טסה לדוגמה בשבת, יצאו נגדה גדולי ישראל.

הינה, אנחנו גילינו בעיתון הקודם שאלעל ממשיכה לטוס בשבת וטסה בלונדון.

אני מודיע לך כבר עכשיו

שהיא לא רק זה, אלא היא קרבה את השעון שלה אחורה בצרפת עכשיו,

שיהיה חילול השבת עוד פעם.

לא, אמנם היא לא תטוס בשבת,

אבל היא קרבה את זה לשלושת רבעי שעה לפני,

וכידוע שלוש שעות לפני כן חייבים להגיע לטיסה,

מה שפירושו חילול שבת.

אבל למה יצאו כל גדולי ישראל שלא יטוסו אל העל?

היו צריכים להגיד להם, אבל יש כשרות.

מה זה קשור?

מה זה קשור שיש כשרות?

יש כשרות על מוצר מסוים.

זה אומר שהוא לא יכול להטליע?

יש כשרות על התולעים?

אם תמצא תולעים בשקדים עכשיו.

אבל כתוב בחוץ כשרות.

כשר, בדץ, מהדרין.

כן, אבל זה עמד בשמש וזה הטליע.

אז כותבים, יש לברור לפני וכו', אבל פה... גם אנחנו אומרים, גם אנחנו אומרים.

יש לברור בין מחללי שבת ללא מחללי שבת,

בין עושה מצעדים אסורים וכו'.

אני רוצה להגיד לך יותר מזה, ששטראוס עכשיו קנתה שתי חברות מחללות שבת.

את יד מרדכי.

לא, זה לעבר.

זה הם עושים בעצמם.

הם קנו עכשיו שתי חברות שעיסוקן בחילול שבת.

תקרא בעיתונים הקרובים.

זאת אומרת, הם לא חוזרים בהם.

אם הם היו מראים פנים,

לחזור,

להגיד לציבור, פגענו בכם,

פגענו בדברים החשובים והערכיים לכם,

כמו לדוגמה,

קסטרו.

מכיר, חברת קסטרו? כן, חברת לבוש. הם עשו מעילי פרווה מחיות.

אתה יודע, יש עמותה של שניים וחצי אנשים בכלבלב,

קוראים להם, תנו לחיות לחיות.

תנו לחיות לחיות. תנו לחיות לחיות.

והם יצאו נגד קסטרו ונתנו להם במה, אתה יודע, זה היום הירוקים,

והתנו לחיות והארונות, אלה שיוצאים מהארונות וכל אלה.

הם היום, יש להם הרבה חבר'ה בתשקורת,

אז הם נתנו להם במה.

והם דיברו, דיברו, איך הורגים חיות בשביל לבוש מעילים,

כאילו הם לא הולכים עם ילקוטים של חיות ונעליים של חיות וכל זה, רק הפרווה הפריעה להם, הפרווה.

הבנת?

אז הם יצאו נגד, וקסטרו מה עשתה?

עשתה בחוכמה,

התקפלה.

אמרה, אני מורידה את כל הדיזיין הזה, נגמר.

הפסידה הון כסף, אבל מה הרוויחה? מה הרוויחה?

אהדה.

כולם אמרו להם, כל הכבוד.

עסקית זה היה משתלם.

למה שטראוס, בעלת הגאווה, לא מתקפלת ולא מודה על מה שהיא מרעה ועושה לנו עוול,

שזה פוגע בנו באמת?

למה לא? כי וולטון, אישה אחר חמוד, יודעת איך נעטף את העניין. אה, אז אתה מבין, העניין אני רואה.

אז מכל מקום, הדברים נמצאים בעינם.

אנחנו מצפים ומקווים שנוכל לבשר שברוך השם,

הם חזרו בתשובה והם החליטו להתחשב גם בציבור הגדול שהם צריכים אותו.

היום כל הציבור רץ אחרי הציבור החרדי, כי יש לו כוח קנייה גדול,

ורוצים מאוד ומחזרים אחרי הציבור הזה.

אבל לבוא ולדרוס אותנו ברגל רמה ולעשות את כל הדברים הכי קשים שיש לנו כנגד התורה,

אז אנחנו לא מוכנים. אתה יודע, כשהגויים רומסים משהו,

משהו,

ממה ששייך ליהודים,

כולם יוצאים גוואלד, גוואלד, גוואלד, גוואלד.

נו, אבל למה כשרומסים אותנו פה יהודים אנחנו לא יוצאים בגוואלד, גוואלד?

הבנת את הנושא. עוד שאלה קצרה, בנושא של העיר אילת.

יש את המקום הזה שנקרא שם עיר המלכים,

וזה מקום שאני לא יודע אם להגיד לצערנו או לשמחתנו,

יש נירה גדולה של הציבור החרדי לשם.

יש היתר למקום הזה? האם מותר לנסוע לשם רק למקום, או שיש איסור בכלל להתקרב לאילת לשם טיול?

כמו שמופיע במקורות, שזה חוץ לארץ.

לעניין טיול לחוץ לארץ, זה ידוע שכל זמן שזה לצורך טיול בלבד, זה אסור.

אם זה לצורך

מותר אז מותר,

ומותר או לא מותר צריך לשאול תלמיד חכם.

תודה רבה.

תהיה בריא.

הנשים לא רוצות לשאול שאלה?

כך שלא יגידו, אחר כך הן באו בחינם.

תן לה שם למעלה.

תכף, אז שהיא תיכנס. איפה היא? גברת פה?

לא, הבעל. הבעל. הבעל. תן לבעל, הנה הבעל, ברוך השם.

המתיני בחוץ בשביל להגיד תודה.

בוא, תעמוד קצת כאן, שיראו אותך.

אם אפשר, תספר לנו את הסיפור מתחילתו, פירושו של דבר.

למה הגעתם בפעם הקודמת? למה הייתה הרצאה בעקבות...

הנה, נדמה לי שזה היה חבר ידיד,

כן, שהיה קרוב לרב שפירא, נכון?

כן, כן, חייבו יוסף.

כן, תספר את הסיפור בבקשה.

ב-18 לחמישי 2006

התגלה לנו שאשתי פתאום חלתה במחלת הסרטן.

ואני אדם מאוד מאמין, אבל לא הייתי שומר שבת.

וגם תפילין בבוקר,

כאילו, הייתי מליח רק מהבר מצווה.

מה זה? זה טוב מאוד מהבר מצווה.

אה, רק בבר מצווה?

אוי ואבוי.

היום אפשר לצחוק על זה.

זה מאחרינו.

והתקרבתי מאוד לרב סילם,

שבאמת הוא, כל הכבוד לו.

למה לא לוקחים אותו מפה? למה? תקרא לו.

כן,

סילם וגם הרב בן שושן,

ראש הכולל,

וחבר מאוד מאוד מאוד חשוב, חיים אור יוסף

משיפודי רון.

באמת שלושתם עזבו את העבודה שלהם ולקחו אותי

לרב שפירא וקיינייבסקי.

קיינייבסקי.

חיים קיינייבסקי והרב גנרמן.

גריינמן.

לאנשים שהכרתי. לא נורא, לא נורא.

הם לקחו אותי, חיים לקח אותי, וסילם ליווה אותי, והיה מתפלל הכול. הייתי הולך, כל מיני רבנים אמרו לי, תשמע,

המצב לא טוב.

כי היא סרבה את המחלה אצלה שנה,

ולא הרגישו בזה אפילו.

הם מאריכים את זה שנה, וזה בטח היה יותר, ולא הרגשנו.

ובשבילי כל העולם חרב, יש לי בסך הכול שני ילדים קטנים.

אמרתי לסילם, סילם, מה אנחנו עושים? וזה, סילם אמר לי, תשמע,

יש את הרב אמנון יצחק,

בוא נביא אותו,

ובעזרת השם כל מי שייקח עליו משהו שם, זה יהיה לרפואה שלה.

אמרתי לו, סילם, אל תחכה, לך תביא אותו.

ובאמת, מהיום הזה שהגעת לפה,

אתה היחידי שאמרת תקווה, נתנת לנו תקווה,

ובאמת, לקחתי על עצמי מאז שבת,

הנחת תפילין,

אני לא מפספס

מאז,

וברוך השם, היום זה עבר.

ברוך השם.

והכל אמר אשתי פשוט שמעה שאתה בא לפה והיא הייתה בנסיעה והיא הייתה באמת רצית מאוד מאוד לבוא להגיד לך תודה באופן אישי

שנה שעברה

אפילו לא היה לה שיערה בראש

היום ברוך השם יש לה שיער מאוד ארוך אבל מכוסה

אז היא לקחה על עצמה כיסוי ראש רק בסוף שבוע בשבת היא אמרה את זה גם כן המנה את זה

היא אמרה את זה היא פחדה לקחת באמצע השבוע והיא אמרה כי אם היא כבר לוקחת היא חייבת לעשות

לא העיקר להתחייב ולא לעמוד בזה זה יותר גרוע

והיא מתפללת כל בוקר תפילות צהריים הכל שיעורי תורה הכל

וכל התודה פה בסך הכל מגיעה לך אתה

הרב עמל נצחק. להשם יתברך, להשם יתברך

תגיד לי רק משהו

איך הגעתם לרב הגאון הרב שפירא?

דרך חיימור יוסף הוא לקח אותי

ומה הוא אמר לכם?

הוא שלח אותי אליך ואתה שחזרת אותי אליו

יהודי צדיק אה?

היית שם?

כן מספר פעמים

ברוך השם אשריך שזכית

השם מזכה את אשתך ואותך להתמיד ולעלות מעלה-מעלה

ולהיות דוגמה לאחרים.

יש תקווה.

קבל השם חזק ויאמץ ליבך וקבל השם.

זה מה שצריך לדעת.

תודה רבה.

כן, איפה למעלה?

בבקשה.

כן, למעלה, למעלה, כן.

אל תפחד, לא יחטפו אותך.

כבוד הרב, אתה מקודם אמרת שהשליחים לווירוסים

זה שליחים שלנו לפה.

עכשיו, מה השם מילד קטן שנולד,

שהוא עוד לא הגיע לגיל 13, עוד לא טעה בדרך,

שאומרים שהילדים האלה הם צדיקים ולא עושים שום עוון.

למה קורים מקרים שילד לפני גיל 13 או מת או עובר תאוני דרכים או כל מיני דברים כאלה,

שזה לא קשור אליו. הנשמה שלו לא טעתה בשום דבר.

היא טעתה, אבל בגלגול קודם.

אם היית שומעת קלטות, היית יודעת

שאחד מהדברים שהקדוש ברוך הוא נותן כדרך תיקון,

תיקון למי שלא השלים את עצמו בעולם הזה,

הוא נותן לו אפשרות לשוב עוד פעם

על מנת לתקן את מה שהוא לא השלים.

ואחת מהדרכים זה להביא אותו לעולם הזה כדי לתקן וכדי להיות בטוח שהוא יתקן.

לפעמים הוא נולד בעל מום,

לפעמים הוא נולד חולה, לפעמים אפילו צמח,

לפעמים אפילו עובר שמת.

תלוי

מה היו המעשים שלו בגלגול קודם,

ועל מה הוא בא ומה הוא צריך לתקן.

אבל אין אדם שנברא סתם

על מנת להענש.

אין דבר כזה. הקב'-הוא עוות דינא בדינא,

עושה דין בדין,

על פי הדין.

הבנת?

תודה.

כן. עכשיו איפה יש לנו פה?

אתה רוצה לשאול שאלה?

אתה רוצה לשאול שאלה?

כן, לשאול?

תן לו חולצה מספר 67. רגע.

כן.

סיימתי ישיבה תיכונית,

ושם הקב'-הוא פגח את עיניי ואני הולך לישיבה בקריית מלאכי. עכשיו אני רציתי לשאול שאלה שמאוד מטרידה אותי.

הרבנים שלי, כאילו, יש לי

בשכונה כל מיני סוגים של רבנים.

אז הרבה פעמים מדברים איתנו על חסידות.

אני רוצה לשאול, כאילו, מה, למשל,

תלמיד שהולך לישיבה שהיא ליטאית, מה, זה כאילו פחות בעבודת השם? למשל, הם אומרים,

הרבנים שלי, למשל, נגיד, אדם שהוא לומד תורה, אז

יכול לצאת מצב שבתוך הלימוד שהוא שקר בו, הוא שוכח בשביל מי הוא בעצם לומד תורה.

מי אומר את זה?

רבנים מסוימים אמרו לך שאם תלמד תורה בישיבה ליטאית,

תשכח בשביל מה אתה לומד תורה.

עדיף שאני אלמד עם זה גם חסידות.

טוב, זה לא חסידי כל כך, מה שהם אמרו.

אבל מכל מקום,

כי חסידות היא נטועה לאהבת הבריות,

אהבת השם, שמחה וכו'.

מכל מקום, תראה, אני למדתי אצל ליטאים,

למדתי בכל החזון איש.

הרב שלי הוא ליטאי,

והוא גם חסידי בעצם,

הוא תלמיד מובהק של החזון איש, זכר צדיק ברכה,

אבל הוא ירושלמי במקור.

יש בו את השילוב, וזה לא מפריע.

אתה יכול גם ללמוד חסידות וגם להיות בישיבה ליטאית,

אתה יכול ללמוד גם בישיבה חסידית וללמוד כמו הליטאים,

אין בזה שום בעיה. אתה יכול להיות תימני ומרוקאי ופולני וצ'רקסי,

ואין שום בעיה. מה הבעיה? תלמד תורה על מנת ללמוד,

ואתה יודע מה, בגלל מה ש...

אמרו,

שים פתק, לא לשכוח שאתה לומד תורה.

יאללה.

ועוד שאלה, רציתי לבקש מהרב עצה

ללימוד תורה. דרך אגב, הישיבה שהזכרת היא ישיבה חשובה,

שיוצאים ממנה יהודים מאוד חשובים.

רציתי לשאול את הרב איך, מה אפשר לעשות כדי לזכות בתורה?

עמל,

שקידה והתמדה.

תודה רבה רב. בהצלחה.

פה יש בחורצ'יק,

כן, עם חולצה ירוקה.

הנה.

שלום כבוד הרב. שלום וברכה. יש לי כמה שאלות,

ואחת מוזרה בעקבות איזו הרצאה שראיתי, מקלטות שראיתי באינטרנט.

הרצאה מה ההבדל.

לא מה ההבדל, שאלת השאלות.

וואי.

אז רגע, טוב, נתחיל קודם.

יש לי שאלה די בסיסית כזאת. רק שנייה, למי הוא משדר? זה החבר שלך?

לא יודע. על הישיבה בטח. כן, נו.

איך יודעים אחרי החזרה בתשובה,

שהתשובה בעצם מתקבלת איפשהו, או אם היא יורדת או אם היא מתקבלת?

כי לחזור בתשובה אפשר בהרבה דברים, הרבה מצבים.

זאת השאלה הראשונה בעצם. אם בן אדם

החליט להתחרט על העבר

שידוע לו שאסור היה לעשות משהו,

שהוא החסיר בעבודת השם,

הוא התחרט באמת,

והוא מקבל עליו מעתה והלאה לעשות, והוא עושה,

והוא התוודה ואמר,

לפני השם חטאתי עוויתי, פשעתי ופרט את מה שהוא זה,

זו תשובה גמורה, אין תשובה אחרת.

אבל איך, בסדר. אבל איך יודעים שיתקבל? אולי אתה סתם עדיין חוטא?

מה פירוש? מה, אתה לא יודע מה אתה עושה?

יודע מה אתה עושה, אבל אולי זאת לא הדרך? מה, שכחת מה שאמרתי?

אם אתה יודע מה אתה חטאת ומה אתה חסרת,

ואתה מתחרט על זה. מתחרט. אז ברור שאתה יודע מה אסור לעשות כבר,

ומה היה חסר לך.

ואתה מקבל עליך לעשות, ועושה, אמרתי.

ועושה.

והתוודת,

אז אתה מאה אחוז, מה אתה רוצה עוד? אין יותר. ואם אתה לא יודע ועדיין עושה דברים שהם לא ראויים? אני הייתי כזה.

נו? אני נתתי דרשות.

דרשות.

ולא ידעתי שאסור להתגלח בתער.

והייתי מתגלח בתער.

עד שנודע לי.

וכשנודע לי,

הפסקתי.

אמרו לי מכונה.

עשיתי מכונה.

אחר כך הרב שלי אמר לי, הדרת פנים זקן.

אמרתי לו, סחטיין, זקן.

גידלתי זקן.

אז בכל שלב שידעתי מה שידעתי,

קיבלתי ועשיתי. זו תשובה.

מה שאתה לא יודע, אתה לא יכול...

עקיף את הכל עכשיו ברגע.

אבל אם אתה יוצא לדרך,

וכל מה שאתה יודע, לכן ציינתי, כל מה שאתה יודע שאסור, ומה שהחסרת,

אתה מתחרט ומקבל לעשות,

זה תשובה. מה שאתה לא יודע,

גם אני אולי יש דברים שאני לא יודע.

אז כשאני אדע, ברגע שאדע, אני מוכן לעשות, אז זה תשובה. אה, אוקיי, בסדר.

אוקיי, ועוד משהו בקשר להרצאה, שאלת השאלות. היה שם בחור שבסוף גזרת לו את זה, ששאל

שאלה שהיא... לא, לא, לא לחזור על השאלה. שהיא בסיסית? כן. לא לחזור על השאלה. לא.

בסדר.

שאלה שלי זה דומה.

דומה.

למה יש, למה צריך ציפורניים? למה זה לא פשוט מכוסה בעור וזהו, זה הכל?

האדם כולו היה בתחילתו ציפורן.

ציפורן? כולו היה מכוסה בציפורן.

ואחר כך, כשהאדם הראשון נענש,

אז הציפורן הפכה רק בקצוות שלו,

לזכר מה שהיה לו קודם.

זה עונש נחשב.

זה שאין לו את כולו הגנה של ציפורן?

כן. תראה את הצו.

תעלה עליו, נראה.

תודה רבה, כבוד הארץ. אם היית כולך ציפורן, היה וירוס שיכול לחדור אותך?

לא.

אני חושב.

טוב. תודה.

כן.

הוא רוצה שם לידך כבר.

ערב טוב, הרב.

אם כבר הרב דיבר על שדות התעופה ואל על,

למרות שפה בדימונה זיכו אותנו להסעות לירושלים מהדרין,

שהם קוראים לזה מהדרין במירכאות,

שבאו, ועל דעת עצמם שאומרים פוסק ברוחם, שזה הרב קראוס,

אני נסעתי עם אשתי בצאת שבת

מצומת גאה לכיוון דימונה, אוטובוס של בני ברק.

כשיוצא מבני ברק עובר דרך גאה.

הנהג הוא בן אדם יהודי.

שאלתי אותו מתי הכבודו יצא מדימונה.

חמש בערב.

שבת יצא רק בשבע וחצי.

אני שאלתי את, העברתי שאלה לרבי זלמן אוירבך,

אחיו הפוסק,

לגבי הגרסה הזאת שנהג יוצא מדימונה במיוחד לאסוף את הנוסעים,

מבני ברק וצומת גאה, להביא אותם לדימונה.

איזה אוטובוס מהדרין, הוא מתכוון?

כשאני שאלתי את אחד האברכים פה,

הוא אומר, כן, זה מהדרין.

זה במירכאות נחשב מהדרין. לא, לא, הוא התכוון שהאוטובוס מהדרין.

נהג לא.

אבל כבודו, מכשילים פה את הרבים,

והם אומרים שזה אוטובוס מהדרין,

והאוטובוס הזה,

בדקתי מישהו שנסע לראשו. מה ענה לך הרב שמואל אוירבך?

אמר לי שזה איסור גמור לנסוע באוטובוס כזה,

וצריך לעדכן אנשים בבני ברק שהאוטובוס הזה לא ייכנס

עד שבת, בצאת שבת הוא ייכנס. נפלא, שואל. ולבדוק ממתי האוטובוס הזה יוצא מדימונה.

לבוא להגיד שמהדרין, נכשיל פה ציבור. די, די, שמעתי.

אני פניתי לאחד האנשים פה, שהוא

מופנה לרב קראוס, שהפיקו פה את ההסעות האלה, המהודרות, במירכאות,

ולהגיד לך, זה לא מהדרין?

אני נסעתי בו. שמעתי כמה פעמים זה לא מהדרין. עכשיו אני שאלתי את אותו בחור,

את אותו אברכת, שלשום הוא הביא לפה אדמו״ר,

והפניתי לו את השאלה.

אמרתי לו, מה אתה אומר על זה? הוא אומר, הרב קראוס פסק שהנהג הזה, מותר לו להביא נוסעים.

ואני חושב,

זה להכשיל לציבור לנסוע בשבת, וזה לא חזר בתשובה. למה אתה צריך בכלל להגיד שאתה חושב? אמרת שהרב שמואל אורבך אמר, אז מה צריך שאתה חושב? אני הולך פשוט לחתים עכשיו רבנים גדולים בירושלים, לצאת על זה, ולהביא את הבן אדם הזה שפסק לבית דין תורה של הרב קרליץ.

הרב קרליץ בבני ברק,

וכשאני פונה אליו וכשאני אומר לו,

כשאני פונה ל... עזוב את האישי,

עזוב את האישי.

העניין,

אם אתה עושה לתיקון המצב, זה יפה מאוד.

בלי האישי. הרב, עם כל הכבוד לסילם שמזכה פה את האנשים,

אבל צריך לדעת בתת-מודע... די, די, די.

לא להזכיר שמות סתם, עכשיו חבל.

די, הבנו?

אמר לך הרב, שמעו כולם, מה אתה רוצה יותר מזה?

גמרנו.

כן, מי עוד? הנה שם למעלה,

תן להם למעלה, בריצה. חיים, חיים, בריצה.

למעלה. למעלה בסוף, איפה שהם אנשים למעלה.

חיים, חיים, חיים. למעלה, למעלה. חיים,

חיים, תראה אותי.

שמה בסוף, כן.

כן, שאלה.

אני מבקשת ברכה לאחיינת שלי, ילדה בת שבע וחצי,

חולה במחלת הסרטא.

אחיינית.

כן.

זהו, אני מבקשת ברכה. את נשואה?

אני, כן. איפה ההורים שלה?

ההורים של הילדה?

כן.

לא היה באפשרותם להגיע.

הם שומרי תורה ומצוות?

הם לקחו על עצמם שמירת שבת עקב המחלה.

הבנתי.

קודם כול, תבקשי גם טהרה וכשרות.

טוב?

אוקיי. באתי מוכנה לשים כיסוי ראש?

אני יכולה לקחת על עצמי התחזקות בשמירת השבת.

נפלא מאוד. וכיסוי ראש?

אני צריכה לחשוב על זה.

יופי, אני ממתין תחשיבי, תגידי לי עוד מעט, ובעזרת השם

ניתן ברכה שזה יועיל, אם ירצה השם.

טוב?

תודה רבה.

כן.

יש לי שיחה, אני חושב, כן? איפה...

אמרו לי שיש שיחה, איפה?

איפה שפריר?

לא פה, תן לו בינתיים פה.

כן, עם החולצה השחורה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש באפשרותך לעשות משהו בנושא של ה...

יש לי אבא שהוא לא כל כך מרגיש טוב,

והוא לדעתי צריך כאילו לקבל על עצמו הרבה דברים,

אבל אנחנו מהמשפחה קשה לנו לדבר איתו.

הוא פה? לידך? הוא פה.

ורציתי לשאול שאלה אחת. רגע, מה יש לו?

הוא חולה ב...

אני לא יודע כאילו להסביר את המחלה, כאילו, לא תופעה שאנחנו מבינים בעיניים. הוא כל הזמן טוען שהוא חולה,

ובגלל זה כל הזמן הוא יושב בבית ולא עושה כלום,

והוא אומר שהוא לא מרגיש טוב. הוא מפחד לצאת מהבית גם. בדיקות עשו?

בבדיקות לא מוצאים דברים ש...

אין שמחת חיים.

תן לי אותו רגע בקו.

ערב טוב.

ערב טוב. להשיג את הבן אדם.

אני מבין שאין לך שמחת חיים, נכון?

נכון.

תראה,

פיקודי השם ישרים, משמחי לב,

אם תקבל עליך בעזרת השם תשובה,

לא בגלל הדתיים,

לא בגלל שום דבר,

בגלל שאתה רוצה להתחבר לאבא שבשמיים. אין דבר יותר משמח

שאדם קרוב לאביו שבשמיים, שהוא הכול יכול.

אם תקבל עליך בעזרת השם לחזור בתשובה ולהקפיד על שיעור תורה לפחות שעה ביום,

אני מבטיחך שבעזרת השם יתברך, תיכנס לך חדוות חיים, שמחת חיים,

ותצא מכל הבלגנים האלה, שבעצם הם בועה של כלום,

שרק בגלל שאתה לא מחובר לפנימיות

של מה שהנשמה שלך בעצם רוצה,

זה מה שגורם את המצב שלך.

טוב, אבל יש הרבה בלאגן של חובות.

עזוב את החובות, עזוב. חובות זה קטן.

חובות זה דבר קטן. החובות הרוחניים הם הבעייתיים,

ואם תתחבר לשם, הוא גם יודע להמציא את הפתרונות.

אם הוא ידע להוציא, להוריד לדור המדבר 40 שנה מן מן השמיים,

אז תאמין לי שזה קטנה בשבילו לסדר לך את המצב.

אפילו שלך זה נראה רחוק, כי אתה עושה חשבון כמה משכורת וכמה חובות ומתי תחזיר,

זה לא חשבון שלך, זה חשבון שלו. אתה תדאג לעשות את שלך,

תן לו לעשות את שלו.

העיקר, תתחבר אליו, זה העיקר.

תודה רבה. אתה מוכן?

כן, אני מתחייב, כן. אשריך. אני יכול להציע לך ציצית?

אני יכול להציע לך ציצית?

אני יכול להציע לך ציצית?

ברוך תהיה, בבקשה.

תן לו שם.

תגיד לי את השם שלך בינתיים.

עמוס בן?

עמוס בן סוליקה.

עמוס בן סוליקה, השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה,

וייתן לך שמחת חיים ובריאות הנפש והגוף ופרנסה טובה לסגירת החובות.

אמן, אמן.

אשריך.

זכות גדולה וקידוש השם.

תגיד את המילים שהחיינו.

ברוך אתה אדוני מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.

אמן.

חזק וברוך.

כן, איפה,

יש פה שיחה על הקו, רק שנייה, כן?

ערב טוב.

ערב טוב.

מה השם של כבודו?

דן יצחק.

דן יצחק. מאיפה אתה?

מרמת גן.

מרמת גן.

כן.

אתה צופה בנו, אני מבין, באינטרנט, נכון?

הלו?

כן, אני שומע אותך. אתה צופה בנו באינטרנט.

כן.

אמור נא לי, מה המחלה שיש לך?

שחטן העמונים.

הבנתי.

אני מבין שאתה ושני בניך חילונים.

כן.

ואתה מבין שאני אדרוש ממך לשוב בתשובה עם שני בניך על מנת שבעזרת השם הגזרה הזאת תסולג ותיתקע בראשו של אחמדינג'אד.

האם אתה מוכן?

כן, אני מוכן. אשריך על חיי העולם הבא.

ושני בניך מוכנים?

בני כמה הם?

אשריהם, אשריהם, אשריהם.

מי שבירך, אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב.

מה שמך ושם האימא?

דן בן רות?

השם ירפאו.

ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה ויסלק את המחלה ויתקע אותה בראש של אחמדינג'אד אם נשאר מקום שם

שיהיה לכם בשורות טובות, תודיעו, בסדר?

כל טוב ושלום לכם

אתם רואים מה זה? כל הגויים דאגו שיהיה לנו אינטרנט

ונוכל לעזור ליהודים בכל העולם כולו, השתבח הבורא.

מרבו מעשיך השם.

כן,

עוד שאלה, עכשיו אני מבקש שאלה, שאלה.

שאלה, תכף, עוד מעט ברכות, שאלה.

כן, למי יש שאלה?

לך יש שאלה?

תן לו שם עם כיפה לבנה.

שלום, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה בקשר לשיעור שהבאת על התוכחה.

כן.

אני חוזר בתשובה כבר משהו כמו חמש שנים.

אני לומד הרבה מוסר.

עכשיו,

קשה לי עם הקטע שאנשים למשל מדברים בבית כנסת או דברים כאלה.

אני מנסה כביכול להעביר את הכעס שלי.

יש לי מין כעס כזה שאנשים,

למשל,

זה הדבר שהכי חורה לי, זה לדבר בבית כנסת, למשל.

עכשיו,

הכעס, הוא בא,

אני לא יודע מאיפה הוא בא, פשוט,

ואי אפשר להוציא אותו.

זה לא כעס שלילי, שתבין.

או רייתא כמרתחלה.

יש מציאות שאדם כל כך דבק באלוקיו

וכל כך רוצה שיעשה רצון השם,

שכשהוא רואה דבר שהוא לא נכון או שהוא מצער,

על-פי תורה,

הוא פשוט מאוד אצלו רותח.

התורה מרתיחה אותו.

זאת אומרת, היא גורמת לו שממש הוא יכעס.

הכעס הזה הוא חיובי, אבל לא צריך להפוך אותו לכעס שלילי על ידי ביטויים

או התנהגות לא ראויה לאותם אנשים,

אלא צריך הפוך, לקחת את זה ולפנות אליהם, אתה מבין, או לרמוז להם בדרך שיתקבלו הדברים על ליבם.

לא תמיד תצליח,

בפרט אם אתה צעיר ביחס למבוגר או שאתה טרי ביחס לוותיק או כל מיני דברים, אתה צריך לקחת את זה בחשבון.

אבל אתה כלפי שמאי עושה את החובה שלך בזה שאתה אומר, כמו שאני אומר לבן אדם,

אין כניסה.

אני לא יכול לעצור אותה אם הוא ייכנס או לא ייכנס,

אבל אני יכול לפחות להגיד לו את זה.

כלפי שמאי אתה בסדר. הכעס הזה הוא כעס חיובי.

יש לי עוד שאלה.

כן.

התחתנתי לפני חמישה חודשים.

יש לי אשתי שומרת מצוות, היא פה בקהדה, ופשוט אני לא רוצה להגיד איפה היא

כי אני לא רוצה להבין את פניה, אוקיי? היא שומעת, היא מקשיבה,

היא דוחקת בי להוריד את הזקן.

אוי ואבוי.

עכשיו,

עכשיו היא שומעת, פשוט אם תוכל לדבר איתה, להסביר לה את המצב.

המצב שלי הוא, התחלתי ל... הזקן שלי אומר הכל.

היא אומרת שזה לא יפה לי, דבר ראשון. נכון, בהתחלה זה לא יפה. נכון, אמרתי לה את זה שהוא התנפח קצת, אז הוא ירד. נו, אז מה?

אבל גם ילדים בהתחלה שיוצאים מהבטן לא כל כך יפים, עד שזה אחרי שלושה חודשים כשרואים אותם בבונבוניירות.

בכל מקרה.

כן.

אשתי היא מאוד דתיה,

פשוט לא רואים את זה עליה.

חוץ מכיסוי ראש, שזה ביום של הבא. זקן זה מעלה גדולה מאוד.

זה לקיום חמש מצוות עשה לפי החפץ חיים, כמו שכתוב בספר הדרת פנים זקן, בשם נכדו, שכך שמע מפי זקנו,

שזה מצווה.

האדם יכול בחמישים שנה לקבל תשעים אלף מלאכים טובים שנבראים מהזקן.

דבר נוסף, לא תשחית בעד סגניך, זו עבירה חמורה ביותר,

וזה כמו אוכל חמש פעמים חזיר.

ולא כל השיטות המתירות מותרות.

אז ממילא לא להסתכל.

עניין של יופי זה עניין של טעם, אבל להיות יפה בעיני ה' זה יותר חשוב.

זאת אומרת,

מי שעושה את רצון ה' זה הדבר החשוב. שקר, החן והבל, היופי.

אישה יראה את ה' היא תתהלל.

ההילול הגדול זה מי שירא שמים.

היא רוצה שאני אעשה זיפים, כאילו להשאיר את זה עם זיפים, נכון.

תראה, לעשות את זה יותר קצר זה פחות בעיה,

אבל אני מבין, אצלך זה קצת דליל.

אז בגלל זה, היא אומרת, אם היה לך מלא, מילא.

אבל קומסי-קומסה זה בעיה.

תראה, אני לא אגיד לך, אתה מבין,

לקצר או להאריך,

אבל אולי תעשו תקופתי.

אני חושב שאחרי שהיא שמעה אותי,

תיגש לזה בגישה חיובית. אני לא אומר שהיא תסכים לכל מה שאני אומר, אבל

אני בטוח שאם היא תתיר לך לשים את הזקן כפי שהוא גודל אצלך, מה שה' נתן לך, זה מה שהוא נתן,

אז הקדוש ברוך הוא יעריך את זה מאוד מאוד, ותרוויחו מזה הרבה מאוד.

ואני אתן לך רק דוגמה. היה יהודי אחד שלא היה לו ילדים?

הוא הלך לבבא סאלי, הלך, הלך שנים, שנים.

אחרי תשע שנים, הבבא סאלי אמר לו, אתה רוצה ילדים?

אז הוא אמר לו, בטח, על זה אני בא כל שנה לבקש.

אז הוא אמר לו, טוב,

תגדל זקן.

עכשיו, הוא היה אדם שהוא סוחר עמיד מאוד בארצות הברית,

ובמקצוע שלו יהלומים וזה, ב-47 סטריט,

זה לא מתאים ללכת עם זקן, זה לא הולך.

יהלומים עם זקן, זה לא הולך.

אבל הוא אמר, בשביל שיהיה לו ילדים, הוא מוכן.

אבל יש לו בעיה, אמר לה, הבבא סאלי.

אמר לו, כבוד הרב,

אשתי לא תסכים להכניס אותי הביתה עם זקן.

אמר לו, הבבא סאלי, ככה תגיד לה.

אם היא לא נותנת לך לגדל זקן, יגדל לה זקן.

אז הוא הלך, אמר לה את זה, יש לו זקן עד כאן היום.

מהפחד.

עד כאן.

ויש להם, בלי הענרע,

יותר מחמישה ילדים כבר.

כבר נשיא אותם וכו' וכו'. הוא אדם מפורסם מאוד בארצות הברית.

אז זהו, זקן זה דבר גדול מאוד, גדול מאוד.

הוא בכה, אתה יודע, לבבא סאלי, לא היה זקן עד גיל 40,

והוא בכה להשם יתברך שייתן לו זקן, ובגיל 40 התחיל לצמוח לו.

ואתה יודע, היה לו זקן בדיוק כמוך.

רק הוא גדל לו קצת, היה לו עד פה, ככה, ככה, קטן.

עשרה אנשים גם הוא לא נכנס למניין. כן. רצונים שלו. נכון. זקן מי שאין לו, לא נותנים לו לעלות על ספר תורה.

והחפץ חיים בזקנותו, בזקנותו,

כשהוא היה כבד שמיעה,

אז הוא היה מתקרב לבימה לשמוע את קריאת התורה,

ובשעה שהיה עולה אחד עם גלוח,

אז הוא היה זז הצידה ולא היה מקשיב.

למה? כתוב בפסוק, ויאמר לרשע,

מה לך לספר חוקיי ותישא ורתיע לפיך?

אז כתוב במפרשים,

ויאמר לרשע, מה לך לספר חוקיי? אתה הולך לספר את החוקים שלי שכתובים בספר התורה,

ואתה נושא בריתיע לפיך, ואתה רשע, אתה עובר על התורה בעצמך.

ויש כאלה מכוונים ואומרים, זה מדויק בתוך הפסוק.

ויאמר לרשע,

מה לך לספר, מלשון תספורת,

לספר חוקיי, זה חוק שנתתי,

ועוד ותישא בריתיע לפיך? איך אתה יכול על ספר תורה להגיד

ולא תשחית פאת זקניך, ואתה בעצמך משחית?

איך אתה יכול לעשות דבר כזה?

דיברתי מספיק, כן? אפשר לקבל ברכה?

בטח. חזר בתשובה שלמה, מאהבה. מה השם ושם האמא?

אלירן בן סימונה ונעמה בת היריס. אלירן בן סימונה ו... נעמה בת היריס.

נעמה בת היריס, תזכו לחיות ביחד עם זקן אצלך ולא אצלך.

ושהיא תשבע נחת מזה ושיהיה לכם כל טוב ותעלו בעלייה רוחנית תמיד.

אמן.

כן, אתה רוצה לשאול שאלה?

חולצה שחורה מצד ימין,

שורה לפני הסוף.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

אמרת מקודם שאילת זה חו״ל, למי שתטייל.

לא, אני אמרתי, זה כתוב.

מה לעשות?

רגע, יש לי שאלה.

יש גבולות בתורה שכתוב,

גבולות שניתנו לאברהם אבינו בסופר בראשית,

הארץ המובטחת, גבולות בפרשה האחרונה במעטות מסאי,

שזה עובר בין דימונה לאירוחם לפי החוקרים.

ואתה אומר שאסור טייל בגבולות, כאילו, מה שמובטח לנו, אסור טייל.

אני אמרתי, איפה שזה חוץ לארץ

אסור לטייל, אלא ללכת רק לדברים המותרים.

חוץ לארץ זה גם מה שהובטח לאברהם אבינו בספר בראשית?

אילת זה חוץ לארץ.

טוב. אתה יודע איפה זה כתוב?

לא. בספר דברים, בפרשה עכשיו. אבל לאברהם אבינו הובטח מאזור שער יימשך, עד נחל פרת,

כל האזור הזה.

זה הובטח לאברהם אבינו בספר בראשית. משה רבנו נכנס לארץ?

משה רבנו לא נכנס לארץ. למה הוא? ארץ שובטח על השבטים, הוא לא נכנס.

הוא לא נכנס. בטוח שהוא לא נכנס, נכון?

כן.

כן. כל הוויכוח היה, והתחנני אל השם בעת ההיא לאמור זה בשביל להיכנס, נכון? כן. והוא לא נכנס.

והוא אומר בפרשה, ונעבור

מאילת ועציון גבר.

אז אם הוא עבר באילת ובעציון גבר, אז משמע שזה לא הארץ.

ומי שגר באירוחם ומצפה רמון וכל האזור, מהקו פה, כאילו.

דימו לזה כאילו הגבול. זה מה שכתוב, ומעלה הקרבים וכל זה בפרשה האחרונה.

כל השאר זה כאילו, זה חוץ לארץ.

זה הפוסקים צריכים להחליט, אבל אילת זה חוץ לארץ.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן.

רק רגע.

אצל הנשים, תן להם צ'אנס גם.

כן, שמה, עם צהוב. כן, הגברת, כן, כן, תן לה.

כן, תן לה.

כבוד הרב, אם אתה יכול להגיד מה דעתך בנוגע לכיסוי ראש בפאה,

האם זה מותר לפי ההלכה בסופו של דבר או אסור?

כי אני הולכת לפעמים להרצאות של הרבניות של חב״ד וכולי,

ואני רואה שהן במפורש מכסות ראש בפאה.

אז על פי ההלכה, מותר או אסור?

תראי, ידוע שחב״ד הולכים עם פאות הראש, וזה לפי הרבס שלהם, שאמרו להם.

לפי הספרדים צריכים ללכת בכיסוי ראש מלא,

ויש אשכנזיות, לא כולן, שהן הולכות בפאה, וחלקן הולכות עם כיסוי ראש.

הייתי בשוויץ לפני כמה חודשים

והייתה שם אישה שאמרה שהיא עגונה במשך חמש שנים

ובעלה עזב אותה בשוויץ והלך לארץ ישראל,

שניהם חסידים, אשכנזים,

והוא בשביל להתיר אותה מעגינותה אמר שהוא רוצה מיליון דולר.

אז ההורים אמרו שאין להם את האפשרויות האלה וכולי, והיא נתקעה חמש שנים. היא באה להרצאה,

היא לא רצתה כל כך

לבוא כי היא חסידה,

ומה אני אבוא, מה הוא יגיד לי, מה הוא יגיד לי?

אז אמרו לה, תשמעי, אולי הוא יגיד לך שתקבלי חצי שעה לפני את השבת או משהו כזה?

טוב, היא ניאותה לבוא ובאה.

היא שאלה אותי שאלה, מה אני עושה בשביל הדבר הזה?

אמרתי לה,

את תהיי מוכנה לכסות את שערו את הראש?

אז היא אמרה, יש לי פאה.

אמרתי, כן, אני מתכוון לכסות את שערות הראש.

אז היא אמרה לי, אבל אני אשכנזייה.

אמרתי לה, גם אני.

אז היא אומרת,

רגע, אז אולי שישי שבת?

אמרתי לה, את רוצה שהוא יתיר אותך, מעגינותך, רק שישי שבת?

אז היא אמרה, לא, כל הזמן. אז אמרתי לה, את מוכנה או לא?

היא חיכיכה בדעתה, אמרתי לה, תשמעי,

אם תהיי מוכנה לקשור קשר של מטפחת על הראש,

תתירי את הקשר של העגינות.

אמרה, אני מסכימה, בירכתי אותה.

עברו ארבעה חודשים,

אמא שלה מצלצלת אליי, היא אומרת, היום הודיעו לנו שהגט בדרך,

בלי שום בקשת תשלום.

אז כיסוי ראש מועיל גם לאשכנזיות.

כן.

שאלות?

עוד, עוד, עוד.

רגע, שאלות. שם בסוף, בסוף שאלות, אבל לא ברכות עכשיו, כן? שאלה.

שאלה או ברכה?

קודם שאלה או ברכה? שאלה.

לא, שאלה, רגע, שאלה.

רגע.

שאלה, תן לה שאלה.

כן?

ערב טוב. ערב טוב.

יש לי ילדה שקרואה על שם אחותי שנפטרה,

וזה היה בהצעת רף,

וכשהיא הייתה בכיתה א',

אז חלמנו שנאמר שאם היא לא תלמד בבית יעקב אז היא תהיה חולה.

זאת אומרת, אחותי שנפטרה באה אלינו בחלום ואמרה לנו מסר כזה.

אני מאותו זמן מכוונת אותה רק לבית יעקב,

וכרגע היא עולה לכיתה ט' וגם רשמתי אותה בעזרת השם לבאר יעקב.

שאלה שלי, אני עושה את כמיטב יכולתי לכוונה לכך.

שאלה אם יש להאמין בחלום, אם בעתיד היא תגדל, אם היא יכולה לכוון למשהו. אני מאוד מקווה שהיא תמשיך בזה והיא רוצה בזה, אבל השאלה אם יש להתייחס לחלום.

בחלומות עכשיו ידברו.

תלכו בדרך תורה ומצוות ולא יאונה לה כל רע.

בעזרת השם. ברכה לילדה שתצליח בדרך השם. יעל בת הילנית. יעל בת הילנית תזכה להצליח בדרך השם.

אמן. תודה.

כן, פה יש שאלה.

כן, תן לו פה, פה, פה.

שורה שנייה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. שמי יישאר ראובן,

וכל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה לשאול אותך שאלה.

אני, בעשור האחרון, היו לי

לא

מעט בעיות.

לא מעט, יותר מדי בעיות.

ניפתר לי ילד גם בגיל שנה. תקרב בבקשה את המיקרופון. ניפתר לי ילד בגיל שנה,

ושני האחיינים שלי נפטרו.

שני האחיות שלי נפטרו במהלך עשר השנים הזה.

קרה לי איזה מקרה לפני איזה... תקרב את המיקרופון. קרה לי איזה מקרה לפני איזה שלוש שבועות,

שאני לא יודע אם אני יכול להגיד את זה

בפורום הזה. לא כדאי.

לא כדאי. תרמוז לי רק.

אה? תרמוז.

הרמז הוא זה, זה כל ה... כל העניין. כל העניין. תרמוז, רמז על רמז.

רמז על רמז.

אוקיי. אבל זה רמז ש...

תקרב את המיקרופון אם לא אני לא אשמע את הרמז. אוקיי, אוקיי. אני...

רק אם יהיה אפשר,

אם יהיה אפשר, כבוד הרב,

אם יהיה פנאי, אני לא יודע,

של עניין של איזה שתיים-שלוש דקות

בפרטיות,

שכבוד הרב יכול...

אומנם אני...

האמת שאני מתבייש.

אסור, אסור להגיד. גם רמזים לא.

אבל אני אגיד לך משהו.

אני תשאיר את הטלפון, אני אצלצל אליך, בסדר? יש לך פלאפון? כן. עכשיו אתה צריך ברכה, נכון? כן. מה אתה עושה בחיי היום-יום? אתה לומד? אני נכה, חולה לב ומוגבל וכל ההצהרות ש... אבל הראש עובד.

ברוך השם. אז אתה יכול ללמוד תורה.

ברוך השם. אתה יכול ללכת לכולל ללמוד לפחות שלוש-ארבע שעות.

ברוך השם, כן.

ברוך השם שאתה יכול.

בטח, רק בזכותו.

אבל אתה תלך ממחר.

ממחר.

ברוך השם.

אשתבח שמו לערב. אמן.

אבל, אבל, אבל, אבל יש פה אבל.

כן.

אני נסעתי לא מזמן לירושלים, היה לי תפילין. קרב את המיקרופון.

היה לי תפילין וגנזו לי את התפילין מפני שהתפילין היה פסול.

כן.

היום אני מקבל 1,040 שקל בסך הכל

קצבה מהביטוח הלאומי

שאין באפשרותי לרכוש תפילין. כבוד הרב. כבוד הרב, אני קורא לך תפילין. אין אפשרותי. אשריך.

אז כן,

היה לי קראת אותך.

יש פה שניים.

יש פה שניים.

אתה צעקת ראשון, אבל הוא גם צעק, אז רגע.

מי עוד לא מניח תפילין ואין לו תפילין באמת

ורוצה להניח תפילין מהיום?

מי אין לו תפילין ורוצה להניח תפילין מהיום באמת?

יש פה עוד תפילין שיהודי מוכן לתת.

לא, אתה תפסיד.

לא.

תפסיד, תפסיד, תפסיד. מי?

אתה?

אתה תניח מהיום?

מהיום אי אפשר, מחר.

הנה זכה היהודי הזה.

זה נציגנו בני גולדשטיין משוויץ.

הוא מארגן עכשיו הרצאה בגרמניה,

ברלין.

דנקי, שהביטי, שכן.

כבוד הרב, עוד בקשה אחת? עוד רמז?

לא.

כן. זה בקשה.

הילדה שלי הגדולה, שתהיה בריאה,

היא כבר יוצאת עם מישהו כבר תקופה של

שש-שבע שנים. מה זה? זה יוצא את זה?

אני לא יודע איך לקרוא לזה. היא כבר צריכה להיכנס לחופה. היא כבר הייתה מזמן.

היום אני כבר סבא, אשתבע שמו לעד. בלי שתתחתן?

לא. אה, עים. לא, אני מדבר על ילדה אמצעית. הבנתי.

אשתבע שמו לעד,

חיתנתי את הילדה אמצעית, ואני מאושר עד השמיים.

ברוך השם. יש נכד, אשתבע שמו. קודם אמרת שיש לך מלא צרות.

הצהרות בלי סוף.

ומאושר עד השמיים. אבל מאושר.

מאושר.

אין יותר טוב.

אני יכול לשנות את המציאות?

יכול לשנות?

זה מה יש.

איואה.

Welcome, welcome. אבל קודם כול אני רוצה לעזור, בעזרת השם, למקורות, לשורשים.

שלוש-ארבע שעות ביום אתה תראה, אתה חוזר

אינדבוק ואבו אבוק.

אני, שער. שער, לא שער. שער. שער זה עם דלת.

איואה, זה השער להשם סבזיקים יבואו בו. כן. זה, הכול יהיה בסדר. הנה, הוא תורם לך גם

סט גמרא, תלמוד בבלי, שאתה תוכל להלחם ללמוד.

תראה כמה צרות נפלו עליך בערביים. השם מברך אותך.

השם יזכה אותך לחיים טובים,

וכן, תרבה להרבות בצבאות בעם. אמן. אתה היחידי שברכת אותי הערב. כל הכבוד.

כן, תן לו פה שורה ראשונה.

כיפה לבנה.

אל תדאגו, עכשיו יגמור אותך את זה. זה בחור רציני, זה לא צחוק.

הטלפון זה לא אתה נותן, והתפילין ממנו למעלה.

כן.

ערב טוב.

ערב טוב.

אני התחזקתי כבר חצי שנה,

ומשהו, בעיה אצלי, שהיצר ערב, אני לפעמים קשה להתגבר עליו.

אני יודע, אבל אל תסביר לי, כן?

אז מה לעשות במצב הזה?

אתה בן כמה? 29. אתה לומד במסגרת של תורה משהו? כן, כן. כמה שעות?

שעה.

זה מסגרת?

תגיד לי,

במה אתה עובד?

בים המלח.

בים המלח.

מה אתה עושה שם?

חשמל.

חשמל. חשמלי, כן. רגע, מטעם חברה או פרטי? לא, חברה.

חברה. מאיפה אתה לומד שעה כל יום?

פה, בדימונה.

אתה חוזר כל יום? כן.

הבנתי.

ואתה תומך במשפחה או שאתה חי לבד?

עם אמא שלי. אמא שלי גם חולה.

ואתה איתה? כן.

הוא עוד רוצה ללמוד גם בישיבה, אבל... זה מה שרציתי להציע לך, אבל אתה אומר שאתה עם אימא שלך. אתה יכול לנסוע לישיבה לחודש?

לא.

לא.

אימא זיקוקה לי, כאילו. הבנתי.

הבנתי.

אז מה לעשות במצב כזה? רגע, מוטי, לאט לאט, אני חושב בשבילך.

תראה,

קודם כל, אתם בטלוויזיה, יש לך בטח.

טלוויזיה? כן. כן. אתה צריך קודם כל להוציא אותה, או אם אימא שלך שם

היא מבוגרת.

לא, לא ממש.

היא תהיה מוכנה לוותר על הטלוויזיה?

לא יודע איך להגיד. אם זה זקוק, אז אני אעשה הכול.

כן, כי זה מכניס יצר רע גדול.

אם מתפטרים מזה, אתה כבר שלושת רבעים הבעיה פתרת.

וקלטות שלי אתה יכול לשמוע?

כן.

יהיה לך חיזוק גדול.

אני אתן לך, בלי היעדר, 50 דיסקים שלי. דיסקים יש לך?

כן, כן. של הרצאות מוסר,

בשביל שתתחזק.

ואני מאמין שאתה תגרש אותו, ותתחתן מהר גם, אבל.

תודה רבה.

מה השם שלך?

סטס.

סטס.

הסטס בן? סוויטה.

סוויטה.

השם יזכה אותך לנצח את יצר הרע ולהתעלות בתורה וזיווג הגון מהר. תודה רבה רבה.

גל יוסף, קח ממנו את הפרטים, תשלח לחמישים

CD.

כן.

מי זה פה? הנה, פה עם תכלת,

תכלת שחור באמצע.

ערב טוב לרב.

גם לך.

יש לי שתי שאלות.

נתחיל קודם כול עם הראשונה.

ברור, אז מה, שנייה.

קודם כול, אני, בהתחלה כשהתחזקתי וזה, ראיתי סרטים, אתה יודע, על אמונה, דברים כאלה. סטנסים בצבא, חיים אחרי המוות, דברים כאלה.

עכשיו כביכול ראיתי סרטים, וזה, על מוות קליני.

עכשיו אני רואה כביכול יהודים וגויים שעליהם מוות קליני.

וכביכול הגויים האלה אומרים

שהם מתו וזה, עלו לשמיים, והרגישו שטוב להם שם, וזה, תמיד דברים כאלה.

היה להם משפט וזה.

אז כביכול אומרים שבכלל אין להם עולם הבא, אז איך זה... וגם אם חוזרים אחר כך.

מי אומר שאין עולם הבא?

לגויים, לא יודע, ככה אומרים.

הגויים אומרים.

לא, אנחנו אומרים שלגויים אין עולם הבא. מי אמר לך? אני אומר כל הרצאה שיש להם.

כתוב ברמב״ם במפורש.

אלה שהם חסידי אומות העולם, יש להם, ואלה ש... לא עולם הבא, גן עדן וגיהנון אנחנו מדברים.

יש להם גן עדן,

ואלה שמקיימים שמע מצוות בני נוח.

כן, אבל...

בכלל לא קשורים גם לתורה ולא כלום, תמיד לא קשורים בכלל לשום מצווה, אתה מבין? אומרים שבכלל לא מאמין.

יכול להיות, אבל תשמע, ביציאה זה נחמד, כולם בדרך.

השאלה כשמגיעים, לאן מגיעים?

בסדר, שאלה שנייה, אבל זה ככה גם אישית.

אני בהתחלה באתי ללכת לישיבה, תמיד הלכתי לישיבה לאור החיים, לאיזה שבוע.

כן.

עכשיו, כשחזרתי הבית,

פתאום אמא שלי קיבלה איזה קריש זן ברגל, אתה מבין? בלי קשר לעולם.

אז הייתי צריך להיות בבית, כשהיימא שלי.

כן.

השארתי איתה איזה תקופה של חודש וחצי, חודשיים, באתי לחזור עוד פעם לישיבה,

פתאום סבתא שלי קיבלה עוד פעם איזה מכה, אתה מבין?

עוד פעם באתי לחזור, אבא שלי היה לו קצת בלאגן,

אני בזה הייתי צריך להישאר, אתה מבין? אז מה, אני רוצה... לפי דעתי אתה צריך לנסוע מהר לפני שיהיה להם עוד משהו. לא.

שמע, אני נוסע ואין, והוא מחזיר אותי, אתה מבין? לא, זה רק בגלל שאתה נשאר קורא להם מקרים. לא, אני נסעתי והחזירו אותי. לא, כי כל פעם אתה אומר, באתי ל... באתי ל... באתי ל... אל תגיד כלום, סע, זהו, סע, סע. נסעתי, אבל חזרתי, כי אמרו לי, לא יכלתי לא לחזור. נשמה, היה פעם בן אדם

שיצר הרע הרג את אבא שלו בשביל שלא יהיה בישיבה.

אתה יודע?

היה אחד מגדולי ישראל

שהוא היה בהתחלה לא כל כך,

היה כמו יהושע הפרוע, מפורסם מאוד.

מפורסם מאוד בעיירה שלו.

וכיוון שהוא היה מפורסם מאוד בזה, עד שהוא שמע פעם אחת שמישהו אומר לבן שלו, אתה רוצה להיות כמו פלוני אלמוני?

אז הוא אמר, מה, הפכו אותי למושג בעיירה?

אני הדוגמה השלילית?

אני חייב לשנות את דרכי.

והחליט ללכת לעיר אחרת וללמוד תורה.

קיבלו אותו שם עם תנאים כמובן כאלה ואחרים שהוא יעמוד בהם,

והוא באמת השקיע ולמד,

ופתאום אחרי כמה זמן הוא קיבל מכתב

שאימא שלו אומרת שאבא שלו לא מרגיש כל כך טוב, הם צריכים עזרה, והמצב קשה,

ומבקשים ממנו שיבוא לעזור.

ואז הוא ניגש לראש הישיבה ואמר לו, כבוד הרב,

המצב כזה, קיבלתי מכתב, מה אתה אומר? אמר לו, תשב ותלמד.

ישב ולמד, פתאום אמרו לו,

מכתב חדש,

החנות נשרפה, אין לנו קול, חייבים שתבוא ותעזור.

הלך לרב, ראש הישיבה שמע,

אמר לו, תישאר בישיבה.

אחרי כמה זמן שלחו לו, אבא שלך חולה,

אנחנו מבקשים שתבוא.

שאל את הרב, אמר לו, תישאר בישיבה.

אמרו לו, אבא שלך גוסס, תבוא, תתבייש לך.

אבא שלך במצב כזה, אין יותר מאבא אחד?

שאל את הרב, אמר לו, ראש הישיבה, תישאר בישיבה.

מה כבוד אבי אמר?

תשמע,

האבא נפטר, שלחו לו, תבוא לשבעה.

שאל את הרב,

אמר לו, תשב פה שבעה ואל תלך לשבעה.

אחרי זה כבר לא כתבו לו שום דבר.

הרב נתן דרשה,

דרשה,

ואמר לתלמידים.

אתם רואים את הבחור הזה?

הבחור הזה היה אחד מהאנשים הכי קשים לעיירה. לא היה אחד שלא נשא את השם שלו לשמצה.

והוא החליט לחזור בתשובה.

והוא הלך לישיבה.

אבל יצר הרע כל כך,

כל כך הצטער על שהוא איבד קליינט כזה טוב.

שהוא לא ויתר עליו, והוא עשה כל תצדקה

בשביל שהוא יעזוב את הישיבה וילך הביתה, ושם הוא יתקע אותו כבר.

אמר, הוא היה מוכן להרוג את אבא שלו בשביל להחזיר אותו בחזרה לעיירה.

וכיוון שאני ידעתי שזה מה שרוצה הייצר הרע,

אמרתי לו שלא ייסע

והוא לא נסע.

באותו זמן הוא רק אמר את הדרשה הזאת.

סופו של אותו אדם, שהוא היה אחד מגדולי ישראל,

שכתב ספרים רבים.

זה העצה של יצר הרע.

הוא יודע איך לתפוס אנשים בקטנות.

אתה צריך להיות חכם.

סע.

יש לה פצע, קיבלה מכה, זה ככה, זה לא בעיה שלך.

יש בריא לעולם רופא חולים.

תתפלל יותר, תתכוון יותר ברופא חולים עליהם, שיהיו בריאים.

וסע, תרפא את הנפש שלך,

תבנה את ביתך בעזרת השם בניין עדי עד עם אשת חיל,

ואל תדאג יותר.

אתה תדאג לעצמך, והשם ידאג להם.

תודה.

בהצלחה.

כן, הנה פה בחור עם חולצת חלד.

כן, בבקשה.

רק רגע,

החשמל מגיע לאט.

טוב,

ערב טוב.

זו שאלה שתשולב בסוף עם ברכה.

אנחנו משפחה

ארבעה נפשות,

כאשר האימא היא

חולה,

ממתינה להשתלת כליה כבר קרוב לשמונה שנים,

ורציתי לדעת מה אפשר לעשות.

האימא שומרת תורה ומצוות?

שומרים שבת, כן. שומרים שבת, מסורת.

היא תהיה מוכנה ללכת בצליעות?

אני לא יכול לדבר בשמה, אני מאמין שכן.

אתה תשכנע אותה שכן.

דבר שני, אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום במשך שלושה חודשים?

אם כבוד הרב יוכל להסביר לי,

אני אשמח. תלמד שעתיים תורה.

כן.

כל יום.

בשעה שאתה לומד תורה, אתה לומד אותם, אתה ש...

שעתיים בתענית דיבור.

מותר לך לדבר בלימוד מה שאתה לומד, אבל לא מדבר שום דבר אחר חוץ מהלימוד שאתה לומד.

לא פלאפון, לא טלפון, לא שלום, לא אפשר לשתות כוס תה, לא זה, כלום.

שעתיים אתה בתענית דיבור.

מותר לך לשתות ולברך,

אבל תענית דיבור.

אתה מתחבר עם אינפוזיה לקדוש ברוך הוא.

במשך שלושה חודשים רצוף כל יום.

חוץ מראש השנה, כיפור,

ויום טוב

של החג,

שזה תעשה במוצאי

ראש השנה.

הבנת?

הבנתי. שלושה חודשים רצוף.

מוכן?

בעזרת השם. יפה.

מה השם של אימא?

רמונד

בת

שבא

סאפ מסעודה.

רמונד בת?

מסעודה.

מסעודה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שאר החולה עמו ישראל מהרה, אמן. אמן. תודה, כבודו.

רגע.

היות שאנחנו מגיעים לשלב שהרבה אנשים ירצו ברכות,

בואו נעשה את זה מסודר קודם כל,

ואחר כך ניתן לכולם.

זכות גדולה וחשובה מאוד אצל הקדוש ברוך הוא

לקרב את הבנים שלו לאביהם שבשמיים.

ומי שזוכה במצווה גדולה זו,

זוכה להיות מחובר וקרוב אצל הקדוש ברוך הוא.

כתוב,

כל המלמד

בין

עם הארץ

תורה זוכה שאפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזרה מבטלה בשבילו.

אדם שלוקח בן אדם שלא למד תורה ומלמד אותו תורה,

הקדוש ברוך הוא גם אם יגזור גזרה מבטל בשבילו.

זה אם אדם רק לימד תורה. אם אדם מחזיר בתשובה יהודי,

זה עוד יותר.

זה תחיית המתים ממש.

לקחת אדם שחס ושלום

היה בבחינת מת רוחנית

והופך אותו לחי.

זו מעלה שאין כדוגמתה עד שרבי יונתן מאייבשיץ אומר שזה יותר גדול מתחיית המתים של אליהו הנביא ואלישע הנביא,

כי הם החיו את הגופות

של המתים

ואילו זה מחיי את הנשמות של המתים.

לכן יש מצווה גדולה לקרב את

האחים שלנו לאביהם שבשמיים,

ובזכות התשובה כתוב ישראל נגאלין.

אין ישראל נגאלין אלא בזכות התשובה.

לכן,

מי שרוצה לזכות בזכות גדולה זו,

יש אפשרות פשוטה וקלה שהיא עושה מהפכה בכל העולם כולו,

זה הפצת ה-DVD והדיסקים שאנחנו מפיצים,

ואנשים רבים שבים בתשובה בזכות ההיחשפות להם.

מה אדם צריך לעשות בסך הכל?

אם הוא מוכן

להשקיע ביום שקל וחצי

מכספי מעשר,

זאת אומרת, אם בן אדם מרוויח, לדוגמה, 15 שקלים ביום,

אז שקל וחצי זה מעשר.

אם הוא מרוויח 150 שקל ביום, זה 15 שקלים.

אני מדבר על שקל וחצי בלבד ביום.

שקל וחצי ביום,

כל יום בחודש זה בערך 50 שקלים,

50 שקלים לחודש,

20 תשלומים,

למעלה משנה וחצי, זה לוקח 1,000 שקל,

בסך הכל 1,000 שקל בלמעלה משנה וחצי.

אבל הוא כבר זוכה לקבל 100 DVD,

שזה עושה מהפכה לחלוטין,

מ-100 DVD חוזרים כמה יהודים בתשובה ודאי,

מכספי מעשר,

ויש לו פתחון פץ לקדוש ברוך הוא.

מי שרוצה בעזרת השם לקחת דבר זה, יכתוב על ההוראת קבע שחלקו ביניכם למי שמעוניין

את השם ושם האימא

ואיזה ברכה הוא רוצה, והוא יקבל ברכה.

אם הוא רוצה לעילון נשמת מישהו,

יכול לכתוב, אם הוא רוצה בריאות, פרנסה, זיווג הגון,

זרע חי וקיים,

מה שהוא רוצה יכתוב ויזכה.

מה-DVD הוא יכול לקבל אותם והוא יחלק אותם למי שהוא רוצה,

או שהוא

יאשר לנו, ואנחנו נחלק אותם בשבילו, איך שהוא רוצה.

אבל בשקל וחצי ניתן לזכות בזכות גדולה של החזרת

האחים לאבינוש בשמיים.

מי שמעוניין בעזרת השם שיגביה את ידו,

יביאו להוראת קבע ימלא,

ובעזרת השם יכתוב שם ושם האימא, ונברך אותו.

ומייד אחרי כן נתפנה לכולם לברך,

לתת ציציות וכיסויי ראש למי שמעוניין.

בבקשה, מי שרוצה, ירים את הידים לשם. יש נשים רבות רוצות מצד שמאל,

למעלה הרבה נשים רוצות,

פה גברים,

מעט גברים ביחס לנשים,

נשים צדקניות בדימונה אני רואה, ברוך השם, אשריהם ישראל.

למעלה, לרוץ למעלה.

אם אפשר לקבל עזרה מחבר'ה שרוצים לעזור לחלק,

לתת לחבר'ה גם לחלק. שפריר,

לתת לחבר'ה לחלק,

כן, אבל חבר'ה לחלק, לתת להם.

בוא, תעזור, בני.

נחלק הוראות קבע לאחרים,

בעזרת השם.

עוד מעט, שב, אני פה.

שחתמו גן ז'.

לשבת בבקשה. לשבת, לשבת. למה? למה לשבת?

רק בזריזות למלא את הוראת קבע ולהעביר אלינו?

לשבת בבקשה.

עליזה פריינדל, בת חנה, רפואה שלמה, יואב בן מזר, רפואה שלמה,

גרשון בן ציון בן עליזה פריידל, רפואה שלמה, שולמית בת אסתר, רפואה שלמה,

מטילדה,

זיווג הגון, בריאות איתנה והצלחה, שרה בת איטרי, זיווג הגון, עמית שלום בן רחל, זיווג הגון, בירת שמיים,

משומר שמריהו בן חנה, רפואה שלמה, יצחק בן,

רינה, זיווג הגון, נועם בן טרי, רפואה שלמה,

משפחת נגר,

מאיר ורבקה, הצלחה בעסק

ובחינוך הילדים.

עוד מעט, תכתוב לי על פתק בבקשה,

מי שזוכה בהוראת קבע,

בעזרת השם, תעביר להם. מי שמעוניין, שירים את היד.

תכף.

רחל בטרינה תזכה למאור עיניים מהירה ולא תזדקק לניתוח בעיניים, רפואה שלמה, לדינה בת אסתר.

כן, זריז למלא, ולהעביר אלינו את ההוראה.

שקל וחצי ביום, זכות גדולה.

כן, אני יודע, אני יודע.

כן, תן לה.

שם?

ישי שלום. ישי שלום.

בן אסתר יעל, רפואה שלמה, והתעורר לחיים טובים שלום.

מה השם?

חוות תורג'מן בת.

אברהם, רפואה שלמה, והמזל ייפתח.

אחר כך.

כן, אבל במהירות למלא ולהעביר אלינו בחזרה.

מה השם?

זינה בת ברכה, רפואה שלמה, מהירה.

אמירה בתליא,

זרע חי וקיים מהרה.

כן.

עוד מעט אמרתי לך עוד מעט.

ציציות, מי רוצה?

תודה.

מה השם?

מזל בת ג'וזיאן,

בשורות טובות.

תן לו, תן לו, כן.

כן?

כן?

אלברטו בן אלגריה, רפואה שלמה.

זריז, חבר'ה, למלא ולהחזיר.

כיסוי ראש, בבקשה.

כיסוי ראש, מי רוצה?

כיסוי ראש, את רוצה?

מי עוד?

מי עוד כיסוי ראש? רגע.

תכף, תכף, תמתין.

כיסוי ראש.

תן לה.

קחי בבקשה.

מי עוד כיסוי ראש?

תן לה, תן לה שמה, שמה.

מישהו שרצה.

פאני בת רחל, רפואה שלמה מהרה.

יעל בת אורלי.

רפואה שלמה.

בשורות טובות, מהרה ורפואה שלמה.

כיסוי ראש, נשים?

קיבלת כבר, לא?

תני לה, תני לה.

כיסוי ראש.

תן לה שמה, שמה. תן לה, תן לה.

כיסוי ראש.

תן לה. תן לה. תן לה. תן לה, שמה.

כן.

כן?

בבקשה.

כיסוי ראש.

כיסוי ראש.

תהיו בריאים, עוד כיסוי ראש?

הרב רוצה כיסוי ראש לאשתו.

חבר'ה, לרדת בבקשה.

לרדת בבקשה.

חברים, לרדת בבקשה.

כיסוי ראש, שניים אחרונים.

רגע,

תן לה, תן לה.

רגע, רגע,

רגע,

כיסוי ראש אחרון.

חבר'ה, לרדת בבקשה.

כן, תכף, רגע, תנו לי לברך אם אפשר. תודה.

תודה.

תודה. רגע.

טלי סבקבא ג'נט,

תזכה לזרע חי וקיים ובן זכר.

שאול ביטון, בן חסיבה,

רפואה שלמה, בפרט בעור.

יעקב בן סרה,

זיווג הגון.

יורם ממן,

בריאות והצלחה.

לעינוי נשמת, פנחס

כדור בר רבקה וכל

המשפחה, ויחזרו בתשובה שלמה.

דוד בן סוזן, פרנסה טובה, מהרה.

גרסיה בת מרים, רפואה שלמה.

אזהרה בתשובה של אברהם אביביאן גרסיה אורי מרים בן גרסיה,

יחיאל בן אורר, רויטל בת גאולה,

דינה בת רחן.

זיו בן מרים,

יעלה ממערכת התורה ויראה והצלחה בלימוד בישיבה.

לא נשאר.

רגע.

לא לבוא מפה, לא לבוא מפה. אח שלי, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה. שרה בת נאיה,

שרינה בת שרה, אביב בן שרה, ישראל בן שרה, אסתר בת שרונה, דניאל בן שרון, בריאות וחיים טובים.

תן לי כיפות.

כיפות, מי רוצה כיפות?

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברותיי חברי הכנסת נכבדה,

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת נכבדה, חברי הכנסת נכבדה.

כן, אחרונים,

אברהם בן זוהר, עלי הבת,

שמחה שמואל בן עלי, רפואה שלמה.

תלכי בצניעות ולידה קלה.

אם אפשר להחזיר בחזרה את ההוראות החתומות,

רגע,

אלה חדשים?

אסתר בתרינה, ורד בתרינה,

ענת בתרינה, רינה בת חנה,

מה אתה מחזיר לי? אותו דבר, רפואה שלמה.

שרית עליז, בת שולמית.

אילן יצחק בן זולייט,

אילנה אלין בת נעמי אסתר,

בריאות והצלחה.

מתגדלת הילדים?

בנחת. זיווג הגון לאורלי בת,

אילנה

זרח חיים קיים ליהודה בן פורטונה ופביאן בת מרסל,

מטל בת שושנה, רפואה שלמה, זיווג הגון, רחל בת מתירה, זיווג הגון בקרוב.

יואב בן מרתא, רפואה שלמה,

פרנסה לבן דוד בן מיכל.

חנה בת אישה,

רפואה שלמה, מזל חי הבת.

חנינה רפואה שלמה, שמחה בת רחל,

שלום בן זוהרה,

שמש בת חביבה,

ג'בלין בן חביבה,

שלמה בן חסיבה,

אברהם בן חנה, תפואה שלמה.

לעילוי משמת יוסף בר שמחה.

לחינוך הבנים יוסף בן חס ושלום.

לכל טוב והצלחה.

ראובן מלול פרנסה טובה, אברהם סבח, פרנסה חזרה בתשובה

שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים

רחל אזולאי בת, אביבה רפואה שלמה מהרה

ציון בן סוליקה רפואה שלמה מהרה

סמי בן יעקב

באסתר

רפואה שלמה מהרה חזרה בתשובה שלמה

דוד

חטס ברכה והצלחה, רפואה שלמה דניז בת שמחה

שירן אושר והודיה, הצלחה בלימודים

נעלוי נשמת המנוע חנניה ברחל אליהו בר חמו תמו

שלום בר אסתר ושמחה בת שמחה, מנוחתם עדן

ויקטוריה בת אסתר, רפואה שלמה,

אבל תלכי בצניעות תמיד, יופי.

כל הילדות שלך התחתנו עם חתנים הגונים,

רפואה שלמה בעיניים,

בפרט מרדכי בן חסיבה

רפואה שלמה מהרה

יפעת בת אסתר, רפואה שלמה

זהב החיה בת צוליקה, רפואה שלמה

בעזרת השם זיווג הגון עם ירא שמיים

אמן

רפואה שלמה מהרה

שושנה בת פורטונה, רפואה שלמה

אמן

אמן

אמרו לה, אמרו לה

אז צריך לדווח

כי אם אמרו לה והיא לא משתנה, צריך לדבר.

למי שממונה מעליה.

תוציאי את היד, אני לא שומע.

תלכה עם כיסוי ראש, והשם ייתן לך כל טעו.

בכלל?

תלמדי כל יום מוסר, והשם יזכה אותך לזיווג הגון.

רות בתחנה, תבנה בתא בית נאמן בישראל.

תזכה לכל טוב.

תמר, בת חנה, רפואה שלמה.

לאט, אני לא מבין מה היא.

מה השם?

חדווה בת.

שושנה, תזכה לזרע, חי וקיים.

מאיר בן.

ניצה.

רפואה שלמה. משה בן פאני, רפואה שלמה.

ישראל בן.

רבקה, רפואה שלמה. בהצלחה.

אמן. הנה ירצו שם המשיח.

די עם הצרות.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק.

או לטלפון

036-77779, מייל שופר, מיין שטרודלשופר.tv.

תובתנו באינטרנט שופר.tv.

בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים וחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם.

ומסלולים מגוונים שתוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל הגדול הזה.

ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1,300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטה.

וכן,

ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,

MP3 לשמיעה,

ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 ולעקוב אחרי השיעורים וההרצאות בשידור חי וחוזר,

בשופר קול,

גם בקומה הכשרה,

לשמיעת שידורים חיים 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון

02372-4787.

וכבר ידוע מה שפסק הרמב״ם, זכותו תגן אלינו אמן, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם, ומיד הן נגאלים.