דימונה - פרשת יתרו - הערת השכל והתורה

ערב טוב!

 

בהנ"ו והעב"י

 

הדברים שנאמר הערב יהיו לרפואת וכו' שיזכה לבריאות והנפש לעסוק בתורה וכו' רפוא"ש וכו' לחזרה בתשובה יחד עם משפחותיהם וכו' מהרה

 

(03:00)

 

כן בפתח הדברים נאמר לכם שמושל הוואי אומר: 'שלנשיא ארה"ב מר אובמבה - אין תעודת לידה!' מה שאומר שהוא לא מכהן כחוק ולמעשה אפשר להדיח אותו…

 

טוב, זה 'הכותרת' אבל בהמשך נראה איך הוא יסתדר עם זה…

 

"ויאמרו אליהם בני ישראל: "מי יתן מותנו ביד השם בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר?"

 

ה'חובת הלבבות' בשער 'עבודת האלקים' בפרק ג' כתב ב'גדרי עבודת השם' שהיא מתחלקת לשני חלקים: יש עבודה הבאה מצד הערת התורה, ועבודה הבאה מצד עבודת השכל.

 

זאת אומרת בשביל לעבוד את השם צריך שני דברים:

 

אחד. זה הערת התורה - מה שהתורה אומרת לנו.

 

ואחד זה הערת השכל - מה שהשכל אומר לנו.

 

והוא מדגיש רבינו בחיי: "כי שני החלקים הכרחיים הם בעבודה, עבודת השם. ומשלימים זה את זה!"

 

אז גם מה שמעוררת אותנו התורה לעשות ולקיים וגם מה שמעורר אותנו השכל.

 

"מדבריו הקדושים מתגלה לנו סוד בדרכי העבודה: מורגלים אנו לחשוב כי כל עבודת האדם - היא לשמור חוקי התורה ותו לא. ואילו החלק השני שבעבודה; שמירת חיובי השכל - אינו נחשב בעינינו כלל!"

 

זאת אומרת אנחנו מבינים: התורה אמרה וציותה - אנחנו עושים, אבל מה שהשכל מצווה ואומר - אנחנו לא עושים וזה לא נחשב בעינינו כלל!

 

בשביל שלא נתבלבל מהתחלה, אז נסביר: לפני יומיים שלושה נתתי דרשה בענין: שצריך לבטל את השכל לגמרי - במקום של חוקי התורה! דרשה ארוכה, אבל שמה מוסבר: שאדם צריך לבטל אל ליבו בענין הבטחון בהשם הנהגת השם וכו' "בטח בהשם בכל לבך - ואל בינתך אל תשען!" אבל זה מדובר כשהתורה אומרת משהו והשכל אומר אחרת - שומעים לתורה! זה שיהיה ברור.

 

עכשיו מדובר, שאנחנו מורגלים לשמור את חוקי התורה! אז מי שמורגל לשמור את חוקי התורה, צריך לדעת: שוודאי צריך לשמור את חוקי התורה, אבל יש גם דברים שלא כתובים בתורה וחייבים לשמור עליהם - שהשכל מוערר אליהם! והחלק הזה לא נחשב בעינינו כלל.

 

"מאין נובע הדבר הזה?

 

מכך שחיים אנו מתוך הרגלים שהורגלנו בהם מילדות! ילד שאין שכלו מפותח עדיין מתחנך הוא על ידי ציוויים"

 

אומרים לו: "זה מותר, זה אסור! ככה תעשה, ככה לא תעשה!"

 

"אם האדם ממשיך הלא את חיי הילדות גם בבגרותו" יש כאלה שממשיכים להיות ילדים גם כשהם גדולים… "כי הכל הם עושים בלי להתפתח" שכלית מה שנקרא, "ולהשכיל, - ממילא אינו מכיר עבודה אחרת מהשמירה מאשר שמירת חוקים, שומר הוא את המצוה ואת מה שהוא מצווה - ותו לא! וברור שבמצב כזה: חסר האדם!

 

הקב"ה ברא את האדם עם שכל ואם אינו חי עם הכרת השכל - מתכחש הוא למציאות של עצמו! גדלותו של האדם היא "בצלם אלוקים" שבו.

 

כל אדם נברא ב"צלם"

 

מהי גדלותו?

 

"בצלם אלוקים" שבו! מה זה "צלם אלוקים" שבו?

 

"מפרש רש"י: "להבין ולהשכיל!"

 

הבנה והשכלה - זה הצלם אלוקים שלו.

 

"בהבנתו והשכלתו נבדל ומיוחד האדם מהבריאה כולה! כי הוא נקרא 'בעל שכל' לא כמו שאר הברואים. ולכן כשאינו מחייב מה שמקבלו השכל - יצא לו מתכונת החי מדבר!"

 

יורד מדרגת אדם! אדם שלא מקבל את מה שמחייב אותו השכל - יורד מדרגת אדם

 

"ויהיו הבהמות מבינות דרך תקנתן - יותר ממנו! כמו שכתוב: "ידע שור קונהו"

 

בהמות שמתוקנות באינסטינקטים טבעיים לעשות מה שצריך - הם יותר מתוקנות מהאדם שלא משתמש בשכלו ומקבל את ציווי השכל! ועליהן נאמר: "ידע שור קונהו" בחינת ידיעה!

 

"ומלבד מה שאדם מאבד את דמותו זה שאינו חי באור שכלו - הוא ממרה בזה את רצון הבורא! שנתן לו את השכל לחיות על פיו.

 

נביא שכבש את נבואתו - חייב מיתה!"

 

אם הקב"ה נתן נבואה לנביא - והוא לא אומר את הנבואה, נבואה זה מלשון "ניב שפתים" ניב זה גם 'תנובה' שהוא מביא פירות ממנה, הוא לא עושה את מה שאמרו לו, אם נתן לו הקב"ה את הנבואה והוא כבש אותה ולא מגלה אותה - הוא למעשה חייב מיתה!

 

"וההבנה הזו שייכת גם במי שכובש את שכלו! שהרי הקב"ה נתן באדם שכל כדי שיחיה לאורו, ואם כובש שכלו - ממרה את רצון הבורא!"

 

אז בדומה לכובש את נבואתו, שנתנו לו על מנת שינביע את זה החוצה, ככה מי שנתנו לו שכל, הוא צריך להשתמש בשכלו ולא להמרות את רצון קונו! שביקש ממנו להשתמש גם על פי שכלו, כמו שאמר רבינו בחיי.

 

ועכשיו נביא קצת ראיות:

 

"בדור המבול", יש ראיה, "שנחתם דינם בעוון הגזל - למרות שהם לא הצטוו על הגזל! אבל 'שלילת הגזל' זה מחיובי השכל".

 

לא להיות גזלן - לא צריך תורה בשביל זה, השכל מחייב שלא לגזול.

 

"וכיון שהם כבשו את שכלם" כמו כובש את נבואתו ולא השתמשו בשכל, "ולא חיו לאורו - נידונו למיתה!"

 

דור המבול - דור שלם! בגלל שלא השתמש בשכל - כולם נספו!

 

"וכמו שמובא בהרמב"ן: "ורבותינו אמרו: שעליו נחתם גזר דינם, מפני שהיא מצוה מושכלת - אין צורך לנביא מזהיר!"

 

מקום שהשכל מבין, לא צריך לשלוח נביא.

 

אז הרמב"ן אומר: כיון שזה מצוה שכלית והם לא קיימו אותה, הם נידונו למיתה - כל הדור נמחה!

 

עוד מובא ב'מדרש רבה': "במצרים היו משועבדים ישראל כ-80 שנה, והיה המצרי הולך במדבר ותופס איל או צבי ושחטו, ושופת את הסיר ומבשל ואוכל, וישראל רואים ואינן טועמין שנאמר: "בשבתנו על הסיר הבשר באכלנו לחם לשובע"

 

אז מה כתוב?

 

"בשבתנו" לא 'באכלנו על סיר הבשר' הם ישבו ליד המצרי שאוכל מהבשר - אבל הם אכלו רק "לחם לשובע!" בשר? לא אכלו!

 

אמר להם הקב"ה: "אתם זינקתם את בני בבשר שהייתם אוכלים ולא הייתם נותנים להם?! אף אני אעשה לבני! שישחטו את הצאן שאתם משתחוים להם והם אוכלים ואתם נמסים.

 

למה? שאני דיין אמת! ואני אדון אותכם 'מידה כנגד מידה'"

 

אתם נתתם לבנים שלי ש'יורידו ריר' מהבשר שאתם אוכלים - הם משועבדים ואתם עושים את זה שיריחו את הבשר ואתם אוכלים לבד? אל תדאגו! אני אתן להם שאת הבשר - את האלהים שלכם! הם ישחטו, ויתנו לכם להריח את זה בכל מצרים 'והטילל' ירד לכם ככה… ולא תוכלו לאכול!

 

'מידה כנגד מידה' כי אני דיין אמת!

 

אז על מה תובעים את המצרים?

 

"תובעים מהמצרים חיוב תורה! כיון שהשכל שולל דבר זה!"

 

אז מחייבים אותם חיוב כמו חיוב של תורה, אף על פי שאין להם חיוב לתת לאכול, אבל על פי שכל: בן אדם רעב יושב לידך ואתה עושה לו בדווקא בשביל שיריח ויתענה?!

 

"וכן מצינו ביוסף הצדיק: מה הוא טען לאשת אדוניו?

 

"הן אדוני לא ידע מה איתי בבית וכל אשר יש לו נתן בידי ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים?!"

 

על מה מבסס יוסף הצדיק את טענתו להמנע לבקשות החוזרות ונשנות של אשת פוטיפר?

 

"הוא מבסס את הטענה בחיובי השכל! והוא נמנע מהמעשה כיון שהשכל שולל זאת להיות כפוי טובה! השכל מחייב כבוד שמים שלא לחטוא לאלקים! הכרת השכל וכבוד שמים - זה מושכל ראשון, ועל ידי הכרה זו זוכים להתקשר לבורא!

 

במיוחד קיים משנה חיוב על עם ישראל מקבלי התורה לחיות באור השכל שהרי דרך ארץ קדמה לתורה! הכוונה…"

 

מה זה דרך ארץ קדמה?

 

"הכוונה לחיובי השכל שהם הקדמה לתורה! בלי הקדמה זו לא תתכן קבלת התורה! ציוויי התורה הם לאחר שהכשיר את עצמו בדרך ארץ וחי לאור שכלו המכיר בכיעור שבמידות הרעות ושולל אותן המידות הרעות הם גם בסתירה למצבו של האדם בעולם הזה כי האדם נוצר לחיות בחברת אנשים" מה שנקרא "האדם הוא מדיני ואילו המידות הרעות הורסות את חיי החברה ולכן "כל שאינו בדרך ארץ" הוא נקרא: "אינו מן הישוב!"

 

כי הוא לא יכול להתחבר עם אחרים ומי שיש לו מידות רעות אתם רואים שהוא מרוחק ומרחיקים אותו מן החברה.

 

"היוצא לנו מזה: כי חיי האדם תמיד צריכים להיות מתוך חיות שכלית ובזה טמון שורש עליתו והצלחתו של האדם. שורש וסיבת מדרגתנו הפחותה - זו חולשת שכלנו!

 

ראו: אנו עוברים על פרשיות כה נפלאות כיציאת מצרים עם כל הנסים המורים בחוש על הנהגת שמים וכיצד השגחתו ורצונו יתברך מהוים את הכל! ואנחנו עוברים על הפרשה הזו בלי שנתעורר ממנה וסיבת הדבר - חולשת השכל!"

 

הרי אדם צריך לרקוד משמחה! בפרשיות האלה שהוא רואה שיש אלקים חיים! שיכול לנער את כל הבריאה כולה! ולעשות מה שהוא רוצה.

 

עכשיו יש צו חירום בנוי יורק! למה? סופת שלג עזה עכשיו שמה! ואומרים: ש'לניניה', יארך עוד חודשיים - 4 חודשים !! מצב הזה שהאוקיינוס קפוא מביא למצבים כאלה שיש שינויים במזג האויר!

 

זה הפירוש שלהם… והם קראו לזה שם 'לניניה' יחלבלב… במקום להגיד שהקב"ה החליט להקפיא אותם אז קוראים לזה 'לניניה' הבנתם?

 

מכל מקום כשרואים פרשיות כאלה איך הקב"ה יכול להפוך את כל הימים והאוקינוסים והאגמים והמים וכל מצרים לדם! - צריך הרי להתפעל לאין שיעור!! והיהודים שותים מים!!! והמצרים בא לשתות מהכוס של היהודי? דם! ושניהם שותים בקש; זה יוצא לו דם, וזה יוצא לו מים! אז מה שתו בסוף המצרים? מים! מאיפה הם שתו? מהיהודים. אבל אמרנו שיוצא להם דם בקש, ומים ליהודי? אם הם שילמו המצרים - זה חזר להיות מים!

 

אם הם לא שילמו לבני ישראל - זה נשאר דם!!

 

צריך לשלם על העבודה של בני ישראל ! הם עובדים!! עובדים בפרך!!!

 

מכל מקום, אדם ששומע דברים כאלה הוא צריך לרקוד משמחה! שיש לו אלוקים חיים כאלה שהוא יכול לעשות כינים שהם יתגרדו ואתה מתעלף מצחוק! שבוע יש לך הצגה על חשבון המצרים שהם רק מתגרדים והם עוד מבקשים ממך: "תעזור לי להתגרד - תגרד! תגרד" והם משלמים כסף! "תגרד תגרד! תגרד אל תפסיק…!" זה לא כיף? כשיש לך אלקים כזה!

 

יהודי הולך עם הילדים של המצרים 5 ילדים לוקח אותם לטייל בגינה פתאום באה מכת ערוב ברדלסים אריות פילים כולם נכנסים מה עושים? אחד מתנפל על הילד הזה לוקח אותו קורע אותו אוכל אותו לוקח את השני זה… וביהודי לא נוגעים! כל החיות מסתובבות היהודים הולכים חופשי בין כולם - רואים חוטפים להם את הילדים המצרים גומרים אותם ושלום! הא? ראיתם פעם דבר כזה? תקראו!

 

פלאי פלאות!

 

רודפים אחריהם המצרים האויבים השונאים, אז הקב"ה בוקע להם את הים! אז הוא בוקע להם סתם? להכנס לים, אתם יודעים, זה לא כל כך נעים… אתם שוקעים! לא, הוא סידר להם את זה כמו שיש! חליקה'… כמו 'גלישה על הקרח'

 

והקב"ה, אתם חושבים, שעשה לעם ישראל שילכו ככה יותר מדאי…? לא, לכל שבט בנפרד! "לגוזר ים סוף לגזרים!" 12 שבילים!! ובכל אחד יש נד של מים מפריד, והם רואים אחד את השני כמו זכוכית! ועוברים בכבוד!! כל שבט עם אנשים נשיו וטפיו.

 

יפה או לא יפה?

 

אז אם אתה קורא שיש לך אלקים כזה, והוא נתן לך את התורה הזו; עם כל המצוות והבטחות והברכות - איך אתה לא מתחבר אליו?!

 

איך אתה לא משתמש עם השכל?

 

ומה אתה מחפש עצות; מרופא, מיועץ מס, מיועץ ג'אדטי מזה… מה? הא! כל העצות; "רב העצה רב העליליה על בני אדם!" גש לתורה והיא תענה לך על הכל !

 

 - אין שכל…

 

"כל אבר מאברי הגוף צריך לפעול בתנועה כדי שיתפתח"

 

אם אדם לא מתנועע בכל אבריו - האברים מתנוונים! בשביל ששריר יתפתח - צריך להניע אותו כל הזמן, אם לא, אם מפסיקים - מתדלדל… והולך… וזהו! כל האברים צריכים תנועה כל הזמן.

 

"כך גם השכל; השכל מתחזק על ידי השימוש בו",

 

אבל אם בן אדם כל הזמן מול הטמבלויזיה ככה מסתכל… השכל מתנוון! אין לו חשיבה עצמית, אין לו כלום. אדם שלא יושב ולומד גמרא כמו שצריך מפעיל את השכל מעיין נלחם אומר סברות לכאן ולכאן, רק מקבל את הכל כמו 'אינסטנט' מכניסים לו לפה - אדם כזה המוח שלו מתנוון!

 

תראו, אפילו אנשים שהם לא שומרי תורה ומצוות, שהם כל הזמן עסוקים; אחריות והכל והכל - מאריכים ימים! וצלולים ועירניים והכל - כי השכל זה כמו שריר שצריך כל הזמן אימוץ!

 

"אז לכן אמרו חכמים: "שזקני תלמידי חכמים - ככל שמזקינים - מתוספת בהם חכמה! וזקני עם הארץ - ככל שמזקינים! מטפשים!"

 

אנו שחיים חיי רצון ותאוה - השכל חלש אצלנו!"

 

למה? לא אוהבים להשקיע… יש לנו חיי רצון ואהבה; רוצים לאכול רוצים לשתות רוצים לנוח רוצים לטייל;

 

"שב שב תלמד"

 

 - "עזוב! כרגע לו, אני קבעתי… אני צריך ללכת, אני לא יכול עכשיו…"

 

"שב שב תלמד שעה"

 

 - "לא, לא, אני לא יכול, פעם אחרת, פעם אחרת - בלי נדר!"

 

"הרצון והתאוה גומרים על השכל!"

 

השכל לא משומש

 

"אז לכן החיים שהם חיי רצון ותאוה - השכל חלש! ולא קולטים את פרשיות התורה כפי שצריך לקבלם וזה דורש תיקון הכרחי!

 

'כל הכופר בטובתו של חברו - סופו שכופר בטובתו של הקב"ה!' כיון שאינו חי בהכרת שכלו שמחייב הכרת טובה לזולת - לבסוף הוא ירד מטה מטה! לכפור גם בטובת הבורא.

 

אברהם אבינו עוד לפני מתן תורה זכה לאמונה ונבואה! אבל אך ורק על ידי הכרת שכלו!"

 

כי עוד לא היתה תורה.

 

אז איך הוא הגיע לאמונה כזו מקסימלית ואיך הוא הגיע לנבואה?

 

"מכח שכלו! הוא היה פילוסוף גדול! הוא היה מתבונן גדול! כל דבר בבריאה הוא הסתכל להבין: מה שורש הענין?

 

איך אברהם אבינו האכיל אפילו עבודה זרה שמשתחוים לאבק שברגליהם? מאיפה הוא למד את זה?

 

מהקב"ה!

 

איך הוא למד את זה?

 

הוא ראה שהשמש מאירה; גם לרשעים גם לצדיקים!

 

אז הוא אמר: "הקב"ה זן גם את הצדיקים וגם את הרשעים!"

 

אז גם הוא עשה הכנסת אורחים ונתן גם להם! ונתן להם בשביל לקרבם - להכיר להם את האמונה!

 

אז בכל דבר הוא הסתכל ולמד מהקב"ה.

 

עד כדי כך שהוא למד גם: שהבורא ברא את העולם 'יש מאין!' איפה הוא ביצע את זה? שהוא המתין עד שתהיה בריאה יש מאין?

 

כשהשם הוציא חמה מנרתיקה אז אף אחד לא היה יכול לבוא! אז מה אתה עומד, מה אתה עומד פתח האוהל כחום היום? יושב! מה אתה עושה שם? מי יבוא?

 

הוא אומר: "עולם חסד יבנה!" איך העולם נברא? חסד! ממה הקב"ה ברא את העולם? מאין! למה? בשביל לעשות חסד!

 

אז הוא אומר: "אני עומד כאן - והקב"ה יברא 'יש מאין' ויבואו אורחים!"

 

והקב"ה שלח לו מלאכים!!

 

אבל מה ההווא אמינה לעמוד שם?

 

 - אם השם יכול לברוא עולם מהאין הגמור בשביל לעשות חסד ש"עולם חסד יבנה!" - אז גם אני במצב של אין גמור שאין אפשרות שיבוא אורח - אז אני גם כן ממתין. כי מי שרוצה לעשות חסד - הקב"ה יעזור, ואכן זה יתקיים!

 

שמעתם?

 

זה צריך שכל גדול!

 

והוא מסר את נפשו בעבור שכלו;

 

נמרוד אמר לו: "תשתחוה - ואני פוטר אותך מהכל! אפילו 'כאילו'"

 

 - השכל של אברהם ממאן! לחיות בשקר אפילו רגע אחד? לא מוכן!

 

"אבל אתה תאבד את עמלך ואת המאמינים והכל! אז פעם אחת חרטה ואחרי זה תסתדר?…"

 

 - לא ! לחיות על פי שקר אפילו פעם אחת - לא מתאים, מוכן להשרף!"

 

נו, אדם אמיתי כזה יכול להשרף?

 

 - לא יכול להשרף! האש לא יכולה לשרוף אדם אמיתי כזה. איך היא תשרוף? היא תעשה שקר?

 

הרי כל הבריאה נבראה - להועיל לצדיקים; להיות כלים לצדיקים, והוא היה צדיק אמיתי, אז איך היא יכולה לעשות שקר ולהכחיש את איש האמת - את הצדיק? אז היא לא נוגעת בו!

 

"וכך כל גדולי עולם לפני מתן תורה, וחסידי אומות העולם - זכו לעולמם הרוחני - רק מכח הכרת שכלם!

 

מוצאים אנו בדברי חז"ל הדגשה על קיום חיובי השכל!

 

כגון; "והוי מתפלל בשלומה של מלכות"

 

זה חיוב מן התורה?

 

לא!

 

זה חיוב מן השכל!

 

"שאלמלא מוראה - איש רעהו בלעו!"

 

אם לא תתפלל בשלומה של מלכות ויהיה בלאגן אז גם אתה תסבול!

 

"רבי יוחנן היה מקדים 'שלום' לכל אדם, אפילו לגוי!"

 

זה חיוב מן התורה? לא! אבל זה חיוב על פי השכל.

 

זאת אומרת אנחנו רואים שיש פה חיוביים שהם על פי שכל והם מחייבים!

 

"הציוויים האלה אינם כתובים בתורה, אבל הם חיובי שכל, ומהווים חלק הכרחי בעבודת האדם את קונו, על ידי חיובי השכל זוכים לתורה, ומתעלים בה, וחיים חיי אמת כרצון הבורא!"

 

"חיים חיי אמת כרצון הבורא

 

חיים חיי אמת כרצון הבורא

 

חיים חיי אמת כרצון הבורא"

 

מישהו קלט מה אמרתי פה? "חיים חיי אמת כרצון הבורא" כמה אנשים אתם מכירים ש"חיים חיי אמת כרצון הבורא"? "חיים חיי אמת כרצון הבורא"