הרצליה - הרצליה 31.07.2005

 

- - - לא מוגה! - - - 

אדם בא לעולם צריך לדעת מה העיקר ומה הטפל.

העולם הזה, עולם הגשמיות,

העולם החומרי והפיזי זה הטפל,

זה שלב הביניים.

העיקר

זה החיים הרוחניים וחיי הנצח הנובעים מהם.

לא הושמנו בעולם הזה בשביל להיות בסוף מאכל לתולעים.

באנו לעולם הזה כדי להצטייד בצידה לדרך הארוכה והנצחית.

ואם מחליפים

אז אנחנו ממש כמו גויים.

זאת אומרת, לעשות מהעיקר טפל,

ומהטפל עיקר

זה שורש הבעיה.

אברהם אבינו

היה אדם רוחני מאוד, רגל במרכבה.

האדם הגדול בענקים.

נו,

אבל הוא מחכה כל הזמן לאורחים.

לא כתוב שהוא ישב ולימד אותם פרקי היכלות.

האכיל אותם.

ומה ביקש מהם בסך הכול?

שיברכו למי שברא את זה.

שיכירו שיש בורא לעולם.

וכשהוא הגיש להם אוכל, מה הוא הגיש להם? כמו היום כולם מגישים מה?

ביסקוויטים?

עוגיות?

מה?

מים? סודה?

מה הוא הגיש להם?

שלוש לשונות בחרדל.

שחט

שלושה עגלים

בשביל שלכל אחת

יהיה לשון אחת.

הוא מבין בעניינים, אה?

שף, שף, שף. אפילו בהלטון אין כזה, אה?

הוא הפך מהגשמיות. מהגשמיות?

רוחניות. למה?

אדם שנהנה מהאוכל כל כך, בסוף אומר לו, תברך למי שהאוכל שלו.

אז היו אומרים לו, מברוכ, אברהם, אברהם, מברוכ.

אמר להם, לא אברהם.

מי שברא הכל בעולם, תברכו לו.

אם ברכו, חינם בלי כסף, לשון בחינם.

לא ברכו, אמר, תשלמו.

זאת אומרת,

הכל תלוי בהתבוננות, מה עיקר ומה טפל בחיים.

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו בנחמיו ירוויח

בפרשת השבוע בסיום הפרשה

ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד

ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד

לעיני המקום מקום מקנה

ויבואו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן

ואל נשיאי העדה לאמר

עטרות ודיבון

ויעזר ונמרה

וחשבון ואל עלה

וסבם ונבוא ובעון

הארץ אשר היכה השם לפני עדת ישראל

ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה

ויאמרו

אם מצאנו חן בעיניך יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה

אל תעבירנו את הירדן

ויאמר משה לבני גד

ולבני ראובן

האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה

ולמא תניעון את לב בני ישראל

מעבור אל הארץ

אשר נתן להם השם

כה עשו אבותיכם

בשולחי אותם מקדש ברנע לראות את הארץ

ויעלו עד נחל אשכול

ויראו את הארץ ויניעו את לב בני ישראל לבלתי בוא אל הארץ אשר נתן להם השם

וייחר אף השם ביום ההוא ויישבע לאמר

אם יראו האנשים העולים ממצרים

מבין עשרים שנה ומעלה

את האדמה אשר נשבעתי לאברהם, ליצחק וליעקב

כי לא מילאו אחריי

בלתי כלב בן יפונה הכנזי ויהושע בן נון

כי מילאו אחרי השם

וייחר אף השם בישראל ויניעם במדבר ארבעים שנה

עד תום כל הדור העושה הרע בעיני השם.

והנה קמתם תחת אבותיכם

תרבות אנשים חטאים לספות עוד

על חרון אף השם אל ישראל

כי תשובון מאחריו

ויסף עוד להניחו במדבר ושיחתם לכל העם הזה".

בני ראובן ובני גד

התעשרו בעושר רב

ממלחמת מדיאן והיה להם מקנה רב,

ולפני שעוברים את הירדן לארץ ישראל הם ראו את ארץ ציחון ועוג

שהיא טובה למקנה והם מבקשים להישאר שם ולקבל את הנחלה שלהם מעבר לירדן.

ומשה רבנו אומר להם,

חס ושלום, אתם רוצים לחזור על הטעות שעשו המרגלים שגרמו להניא את לב העם מלהיכנס לארץ עד שנגרם שימותו כל ה-600,000

במשך 40 שנה במדבר?

אתם רוצים להניא את לב העם?

וקורא להם תרבות אנשים חטאים, תלמידי אנשים חטאים.

אתם רוצים להוסיף על חרון אף השם?

אתם רוצים שהוא ימשיך להניח את עם ישראל במדבר ולא ייכנסו לארץ בגללכם?

ויגשו אליו ויאמרו

גדרו צאן נבנה למקננו פה,

וערים לטפנו.

מה הם הקדימו לומר?

קודם כול, גדרו צאן נבנה למקננו,

מקננו זה הבקר והצאן, זה עניין של ממון,

ואחר כך, וערים לטפנו.

ואנחנו נחלץ חושים.

אנחנו לא מתכוונים להישאר כאן

ושאחינו ילכו ויילחמו לכבוש את הארץ

משלושים ואחד המלכים שבה,

אלא אנחנו נהיה הראשונים, נחלץ חושים

לפני בני ישראל

עד אשר אם הביאונם אל מקומם

וישבת פנו בערי המבצר מפני יושבי הארץ.

לא נשוב אל בתינו עד יתנחל בני ישראל איש נחלתו.

כי לא ננחל איתם

מעבר לירדן והלאה,

כי באה נחלתנו אלינו מעבר ירדן מזרחה.

ויאמר עליהם משה

אם תעשון את הדבר הזה,

אם תחלצו לפני השם למלחמה ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני השם

עד הורישו את אויביו מפניו

ונכבשה הארץ לפני השם

ואחר תשובו

ואיתם נכבשו

כי אם מהשם ומישראל

והייתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני השם

רק אז

אחרי הכיבוש

תקבלו את הארץ הזאת מעבר לירדן מזרחה לאחוזה

ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לשם

ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם

מתקן אותם משה ואומר

בנו לכם ערים לטפיכם

וגדרות לצונעכם

והיוצא מפיכם תעשו

קודם כל תדאגו לטף, לילדים

אחר כך תדאגו לממון, לבקר

ותקיימו את כל מה שיצא מפיכם

ויאמר בני גד ובני ראובן

לא ויאמרו אלא כי איש אחד אמרו

ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר

עבדיך יעשו כאשר אדוני מצווה

טפינו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד

תיקנו את עצמם

קיבלו את התוכחת של משה רבנו והסכימו

שקודם כל הם יבנו לטף ולנשים את הערים ואחר כך לצאן

ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני השם למלחמה כאשר אדוני דובר

ויצב להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן

נון ואת ראשי אבות המתות לבני ישראל

ויאמר משה אליהם

אם יעברו בני גד ובני ראובן איתכם את הירדן

כל חלוץ למלחמה לפני השם

ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחוזה

כי הם קיימו את דברם

ואם לא יעברו חלוצים איתכם

ונוחזו בתוככם

בארץ כנען

לא יקבלו את עבר הירדן

ויענו בני גד ובני ראובן לאמר

את אשר דיבר השם אל עבדיך כן נעשה

אנחנו נעבור חלוצים לפני השם ארץ כנען

ואיתנו אחוזת נחלתנו מעבר לירדן

ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן

ולחצי שבט מנשה בן יוסף

את ממלכת סיחון מלך האמורי

ואת ממלכת עוג מלך הבשן

הארץ לעריה בגבולות ערי הארץ סביב

וכך ממשיך הפסוק

עוד פסוק ועוד פסוק עד סוף הפרשה מה הם קיבלו ומה הם בנו

מה אנחנו למדים מהסיפור הזה?

יהודים יקרים,

כשהקדוש ברוך הוא ביקש להעשיר

את בני ראובן ובני גד,

הפיל את המדיינים לפני ישראל

כדי שיעשירו בני גד ובני ראובן.

לא כיוון שהייתה מלחמה והם כבשו,

אז היה להם שלל וביזה,

בדיוק כפוך.

כיוון שהשם רצה להעשיר את ראובן ובני גד,

הפיל את המדיינים

ואז הם התעשרו מהמקנה שהם קיבלו.

כמו שכתוב, וישבו בני ישראל את נשי מדיין ואת אפם,

ואחר כך כתוב, ומקנה רב.

זאת אומרת, בעקבות המלחמה נתעשרו

בני ראובן ובני גד.

והם נתברכו בעשירות מופלגת,

אבל זה היה להם לניסיון.

עשירות

זו מתנה טובה וגדולה,

מתנת שמים.

אבל יש בה הרבה ניסיון, כי כתוב, עושר שמור לבעליו לרעתו.

כשהעושר שמור לבעליו לרעתו,

כשהקדוש ברוך הוא נותן עושר לאדם,

הוא לא נותן לו את זה לעצמו.

כי מה יצטרך להזדקק אדם אם יהיה לו עושר רב?

כמה יוכל להשתמש?

לאכול בכפלי-כפליים?

לישון בכפלי-כפליים?

לנסוע בארבעה רכבים?

מה יעשה?

יקנה 50 דירות?

מה יעשה?

אלא מה זה? ניסיון לאדם.

והשבטים האלה קיבלו ניסיון,

והתורה מרמזת שהם התבלבלו מרוב העושר,

כי הם הקדימו את הצאן לפני הילדים.

דאגה לממון לפני הילדים.

אנחנו גם אומרים את זה בקריאת שמע, ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מועדך.

בכל לבבך זה בשני יצריך, יצר הטוב ויצר הרע.

בכל נפשך זה אפילו נוטל את נפשך.

צריך לאהוב את השם אפילו אם הוא נוטל לך את הנפש.

אפילו בשעה שהוא נוטל לך את הנפש,

צריך לאהוב אותו.

ובכל מאודיך זה בכל ממונך.

אם אדם צריך לאהוב את השם מתי שהוא לוקח לו את הנפש,

אז פשיטא שהוא צריך לאהוב את השם

אם הוא לוקח לו את הממון.

אלא יש אנשים שממונם חביב עליהם יותר מנפשם.

בשביל הממון

הם מוכנים לעשות הכול, מתאבדים, שיעים.

כסף? וואי וואי וואי.

לכן התורה אומרת

בכל מאודיך,

בכל ממונך.

וכיוון שהם חסו על הממון יותר מהנפשות,

הוכיח אותם משה ואמר להם, בנו לכם ערים לטפיכם קודם

וגדרות לצונעכם אחר כך.

והם היו אנשים הגונים.

הם מייד תיקנו את עצמם

ואמרו טפינו נשינו מקנינו וכל בהמתינו.

הם הודו על הטעות והקדימו את הנפשות לממון.

ולא רק זה, אלא קיבלו כל מה שמשה רבנו אמר.

והם נחלצו ראשונים חלוצים למלחמה.

ולא רק

שהם נלחמו במשך שבע שנים,

הם גם המתינו שבע שנים עד שנתחלקה הארץ לשבטים.

בעצם אחרי שבע שנים של מלחמה יכלו לחזור בחזרה הביתה.

והם יתעכבו עוד שבע שנים.

בואו נבין מה זה אומר.

היום לוקחים בצהל חייל

לשלוש שנים.

הפרידה הזאת קשה למשפחה וקשה לחייל,

אבל כל שלושה שבועות בערך, אם הוא לא ג'ובניק,

הוא מגיע הביתה.

אבל קשה להורים,

שלוש שנים.

ומדובר בדרך כלל בחיילים רבקים שהם לא נשואים.

בעוד ששם

הם לא הלכו לשלוש שנים בצהל,

בצהל הם הלכו למלחמה, לא שלוש, לא ארבע, לא חמש, לא שש, לא שבע.

מלחמה יום-יום

נגד 31 מלאכים. מלחמה יום-יום בלי הפסקה.

אין משפחה,

אין גימלים,

אין ילדים,

אין טלפון, אין סלולר,

אין כלום.

מנותקים לחלוטין.

נגמרת המלחמה.

מה הם התחייבו מה ביקש מהם משה עד הכיבוש

אחרי זה אתם יכולים לחזור תקבלו לאחוזה את עבר הירדן

לא

הם אומרים אנחנו לא ננצל את זה שאנחנו יש לנו כבר אחוזה מוכנה מקודם

ואת התנאי קיימנו

אלא אנחנו נחכה עד שיחלקו את הארץ לכל השבטים

ורק אחר כך נחזור כמה עוד זמן

עוד שנה

עוד שנתיים

עוד שלוש

עשר שנים כבר

אחד עשרה שנים

שתים עשרה שנים

שלוש עשרה שנים

ארבע עשרה שנים

אם הם עזבו ילד בן שלוש הוא כבר בן שבע עשרה

ילד בן עשר כבר בן עשרים וארבע חוזרים הוא נשוי

את האישה כבר לא מכירים

ארבע עשרה שנים

רצוף.

למה?

אנחנו לא ננצל את זה שיש לנו אחוזה מוכנה, אנחנו נמתין עד שכל ישראל יקבלו.

אחרי 14 שנים רואים איזה אנשים הגונים הם,

חוזרים בחזרה לעבר הירדן.

יהושע בן נון אוהב אותם,

מברך אותם

ומלווה אותם עד לירדן.

הוא מלווה אותם עם פמלייה גדולה,

וכשהם מגיעים לירדן הוא עומד להיפרד מהם.

הם מסתכלים,

הם רואים שמה שנשאר מהפמלייה המכובדת שליוותה אותו זה בודדים.

רבים נשמטו מהמלווים בדרך וחזרו הביתה.

הם, שהמתינו 14 שנה

ושבע שנים שלא היו חייבים.

ואלה שליוו אותם רק עד הירדן, לא יכלו להחזיק מעמד עד הירדן.

וכבר נשמטו ועזבו את מנהיג הדור יהושע בן נון.

מה עשו בני ראובן ובני גד כשראו שיהושע נשאר

עם קבוצה קטנה?

אמרו לא,

אתה לא תחזור כך.

אנחנו כולנו נלווה אותך בחזרה עד מקומך ואחר כך נחזור בחזרה.

אחרי 14 שנים

הם חוזרים בחזרה עם כבר מרחק

הרחה מהמשפחה והילדים.

לא אומרים לו, חכה רגע, נקפוץ, רק נגיד שלום ונחזור.

חוזרים כולם בחזרה, מלווים אותו,

הוא מברך אותם שנית

והם חוזרים בחזרה למקומם.

איזה גבורת נפש.

אבל למרות כל זה וכל המעלה הגדולה הזאת,

כשעם ישראל גולים מעל אדמתם,

מי גולים ראשונה?

בני ראובן ובני גד.

למה?

משום שנתנו עיניהם בממון ראשונה

והיו מוכנים להיפרד מעם ישראל, מהסנהדרין ובית המקדש, אף על פי

שהגיעו עם יהושע בן נון, לעבר הירדן בנו מזבח לעדות

שהם חלק אחד אינטגרלי עם עם ישראל.

אבל הם לא חזרו ולקחו את הצאן ונכנסו פנימה,

הם לא מכרו את הצאן ונכנסו פנימה,

הם נשארו מנותקים

משאר העם,

נבדלים מהם,

והממון עדיין, מבחינה של דק מן הדק

עד אין נבדק,

עדיין מידה זאת הייתה בהם.

לכן הם נטבעו על כך

והיו צריכים לגלות בראשונה

בגלות שעם ישראל גלה.

רואים,

שעם כל זה שאתה יכול להיות אדם הגון,

ואני לא יודע אם יש כל כך כאלה בימינו,

אבל אם יש לך חמדת הממון

ואתה מקדים את הממון לתי,

אומר המדרש, מה היה החטא שלהם בעיקר?

החטא היה בעיקר

שהם עשו מהעיקר טפל ומהטפל עיקר.

זאת אומרת, לעשות מהעיקר טפל

ומהטפל עיקר

זה שורש הבעיה.

שורש הבעיה,

אדם בא לעולם,

צריך לדעת מה עיקר

ומה טפל.

העולם הזה, עולם הגשמיות,

העולם החומרי והפיזי, זה הטפל,

זה שלב הביניים.

העיקר

זה החיים הרוחניים וחיי הנצח הנובעים מהם.

לא הושמנו בעולם הזה בשביל להיות בסוף מאכל לתולעים.

באנו לעולם הזה כדי להצטייד בצדה לדרך הארוכה והנצחית.

ואם מחליפים

אז אנחנו ממש כמו גויים

לגויים יש עולם הזה בלבד

לנו יש עולם הבא בעיקר

קצת עולם הזה לצורך העולם הבא

ולהשתדל שיהיה קצת מהעולם הזה

לצורך העולם הבא

כי ככל שמרבים בזה נמשכים לזה ומאבדים את העיקר

מתעסקים בטפל וכאילו לא היה בעולם.

אצל אומות העולם רק בודדים, פילוסופים מועטים

פרשו מחיי העולם הזה והבינו שדרך ההשתלמות להיות שלמים

הם הבינו שזה על ידי פרישות, התבודדות וסיגופים.

כמו שגם היום יש בעולם הזה פקירים וכאלה ואחרים ומנזרים ובתי מקדש במירכאות שלהם שהם מתנזרים או נזירים,

כל מיני דברים שמתרחקים לגמרי.

אבל לא כן דרך התורה הקדושה.

התורה הקדושה אומרת מצד אחד קדושים תהיו,

מה פירוש קדושים תהיו? פרושים תהיו.

שאדם יפריש את עצמו

מהבלי העולם הזה ויקדש את עצמו גם במותר לו.

יש דברים שמותר,

אבל צריך לפרוש מהם.

התורה אומרת אל תינבל ברשות התורה.

התורה לא אסרה לאכול בשר.

ככל עוות נפשך תאכל בשר.

יש לך ממון לאכול בשר? תאכל.

תתייעץ עם הרופא כמה קולוסטרול מתאים שיהיה לך.

אבל מותר לאכול, אין איסור.

אבל בן אדם צריך לדעת אל תהיה נבל ברשות התורה.

כי התורה לא אמרה שיעור כמה יאכל כל אדם.

תאכל.

אבל אל תהיה נבל.

שהרי בן סורר ומורה

זה מי שאוכל תרטמר בשר ולוג יין.

והתורה אומרת שהוא מות יומת.

למה?

כי הוא עושה מהטפל עיקר, אומר אבן עזרא.

ולא עוד, סופו שילסתם את הבריות. כי אם לא ימצא סיפוקו הוא רגיל להיות זולל וסובב כל היום.

לא ימצא, יגנוב.

לא יצליח לגנוב, יהרוג בשביל להשיג.

כמו שאנחנו רואים, אנשים שמשתמשים.

אז כשאין להם מה הם עושים?

הכל

למה הוא לא יכול לבלום את אהבתו

אז התורה אומרת קדושים תהיו

והתורה גם אומרת לא ימוס ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם בלילה אז לפי זה אדם צריך להסתגר בחדר ולא לצאת

אבל מצד שני כתוב בתורה ואכלת ושבעת

ומצד שני כתוב אין היחיד רשאי לסגף את עצמו

אדם לא יענה את עצמו סתם רק אם זה לתשובה וגם ימינו לא צריך

יש תענית דיבור ויש לימוד

זה סיגופים מספיקים

ואמר שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא

ואפילו ליהנות מהעולם הזה אומרים זיכרונם לברכה בגמרא ירושלמי סוף קידושין

עתיד אדם ליתן דין וחשבון לפני המקום

על כל מה שראו עיניו ולא נהנה ממנו

אדם רואה פרי ולא נהנה ממנו עתיד ליתן דין וחשבון

הקדוש ברוך הוא ברא את זה

תברך על זה

תודה לשם

תטעם מזה

שלא יזלזל אדם בכל דבר שברא הקדוש ברוך הוא למענו

אז איך זה?

איך נעשה? מצד אחד פרושים תהיו, קדושים תהיו

לא יאמו ספר תורה, מצד שני ואכלת ושבעת ולא ישגף את עצמו ויאכל מה שהוא רואה? מה הולך פה?

אז איפה הגבולות?

איך יודעים?

אלא סוד הדבר הוא בעיקר וטפל

כל ענייני העולם הזה

צריך לדעת שהם תפל

ענייני הנפש זה העיקר

כל מה שישמש אותך לענייני הנפש

הוא הופך להיות גם עיקר

גם הטפל יכול להיות עיקר אם

אתה משתמש בו לצורך הנפש

בבחינת בכל מעשיך יהיו לשם שמיים

גם מעשיך שהם לא מעשי שמיים לא מצוות

מעשיך היומיומיים

אם יהיו לשם שמיים

אז גם החומר שאתה מתעסק בו הופך להיות קודש

אתה אוכל אבל תברך

אז אתה מעלה את ניצוצות הקדושה ואתה זוכה בברכה ואתה משפיע מלמעלה ברכה כי הקדוש ברוך הוא מקור הברכות

וכשאתה אומר ברוך אתה השם אתה מוריד

שפע לעולם בזכות הברכה שלך.

אם אתה לא מברך אתה גוזל את הקדוש ברוך הוא,

אתה לוקח שלא ברשות ואתה גוזל את כנסת ישראל

שמגיע לה בזכות הברכה הרבה שפע.

אז כל מעשיך אפילו הגשמיים יכולים להיות קודש.

אברהם אבינו

היה אדם רוחני מאוד רגל במרכבה

האדם הגדול בענקים.

נו,

אבל הוא מחכה כל הזמן לאורחים.

לא כתוב שהוא ישב ולימד אותם פרקי היכלות.

האכיל אותם.

ומה ביקש מהם בסך הכול?

שיברכו למי שברא את זה.

שיכירו שיש בורא לעולם.

וכשהוא הגיש להם אוכל, מה הוא הגיש להם כמו היום? כולם מגישים מה?

בסקוויטים?

עוגיות?

מה?

מים? סודה?

מה הוא הגיש להם?

שלוש לשונות בחרדל.

שחט

שלושה עגלים

בשביל שלכל אחת

יהיה לשון אחת.

הוא מבין בעניינים, אה?

שף, שף, שף.

אפילו בהילטון אין כזה, אה?

שלוש לשון. קח לשון אחת, היא ארוכה.

תחתוך לשלוש.

לא.

לכל אחד לשון.

הוא הפך מהגשמיות. מהגשמיות?

רוחניות. למה?

אדם שנהנה מהאוכל כל כך בסוף אומר לו, תברך

למי שהאוכל שלו

אז היו אומרים לו, מברוכ, אברהם, אברהם, מברוכ.

אמר להם, לא אברהם.

מי שברא הכול בעולם, תברכו לו.

אם ברכו,

חינם בלי כסף, לשון בחינם.

לא ברכו, אמר, תשלמו.

והיה פותח אוהלים,

אוהלים,

ונותן אשל אכילה,

שתייה ולינה ולוויה גם מלווה אותם.

למה?

הוא הפך את הגשמיות לרוחניות.

אפשר להפוך מהטפל עיקר.

זאת אומרת,

הכול תלוי בהתבוננות מה עיקר ומה טפל בחיים.

ואומר המסילת ישרים,

אם תעמיק עוד בעניין תראה

כי העולם נברא לשימוש האדם,

אומנם הוא עומד בשיקול גדול,

כי אם האדם נמשך אחר העולם

ומתרחק מבוראו,

הנה הוא מתקלקל, האדם, ומקלקל את העולם עימו.

ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו,

הוא משתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת הבורא,

הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עימו.

כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם,

המקודש בקדושתו יתברך.

כלל הדבר,

אדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא מצבו בעולם הבא.

אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי

למצבו בעולם הבא, שהוא התכלית של האדם שנברא בעולם.

ואם אדם חי בדרך זו,

בבחינת בכל דרכיך דעהו,

אז השולחן שלו הופך להיות מזבח,

והיין שלו הופך להיות נסך על גבי המזבח.

אדם יכול לקדש את חייו

עם כל הגשמיות,

וזה להבדיל מן הגויים,

שאצלם העולם הזה זה המטרה,

אצלנו זה רק אמצעי.

ואנחנו מצווים ליהנות מהעולם הזה ולברך עליו,

אין שום בעיה,

אבל זה רק שימוש וסיוע לאמת.

עם ישראל יודע את זה,

אבל לצערנו הרב,

עם ישראל גם לפעמים שוכח את זה.

לכן, כשאנחנו רואים בתורה

אנחנו רואים שמשה רבנו מזהיר אותנו מאוד מאוד. כשאתם נכנסים לארץ, תשימו לב, אומר משה רבנו,

ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם,

בעיה אשר תותירו מהם לסיקים בעיניכם ולצנינים בצדכם

וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה.

זאת אומרת,

אם אתם לא תורישו אותם

ולא תקיימו את ציווי השם.

ותשאירו את הגויים איתכם ביחד בארץ,

את שבעת העממים עובדי עבודה זרה האמורי והחיטי והחיבי והיבוסי והפריזי והגרגשי

והאמורי אם אתם תשאירו אותם

הם יהיו לכם למוקש,

תיזהרו.

ואם אנחנו מסתכלים בתורה אנחנו מוצאים פסוקים

רבים שמזהיר אותנו משה כך

לא תכרות להם ולאלוהיהם ברית.

לא ישבו בארצך פן יחתיהו אותך לי.

הישמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ.

לא תכרות להם ברית ולא תחונם.

לא תחמוד כסף וזהב עליהם

ולקחת לך פן תבקש בו.

לשון מוקש.

הישמר לך פן תנקש אחריהם.

כי אתה בא אל הארץ.

לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם.

כי אחריהם תחרימם.

למען אשר לא ילמדו אתכם.

כל הפסוקים האלה

מזהירים אותנו מהו

החשש והסכנה בהיותנו דרים יחדיו עם הגויים בארץ.

וביותר מצינו בסוף ארבעים שנה,

עוד פעם הכניס משה רבנו את עם ישראל בשבועה ובאללה,

וכתוב בפרשת ניצבים.

כי אתם ידעתם

את אשר ישבנו בארץ מצרים

ואת אשר עברנו בקרב הגויים אשר עברתם,

ותראו את שיקוציהם

ואת גילוליהם

עץ ואבן,

כסף וזהב אשר עמהם.

רש״י מסביר, לפיכך אני צריך להשביעכם.

מה פרוש?

הרי קוראים לזה שיקוצים,

דברים משוקצים כל העבודה הזרה שלהם.

קוראים להם גילולים, מלשון

גללים,

תיעוב ומיאוס ושיקוץ.

בן אדם נגעל מזה, שטויות באבנים.

הייתה להם עבודה זרה שנקראת פעור.

מה זה פעור?

איך סוג העבודה הזאת? היו צריכים ללכת לפעור שם,

חוץ מכבודכם, לעשות את הדבר שעושים במקום שלא מדברים עליו.

זו העבודה הזרה.

הולכים ועושים את המעשה הזה וזה נקרא שעובדים את העבודה הזרה מה זה השטויות האלה

עושים פסל

והולכים עושים בפניו

את המעשה הכי מאוס

וזה נקרא שעבדת עבודה זרה בזכות זה

הוא ייתן לך דברים טובים וברכות והכול

יש עוד עבודה זרה

לוקחים אבן יש קיר

וזורקים את האבן על הקיר קוראים לזה זורק אבן למרקוליס גם כן עבודה זרה

כסח אימונים של פלסטינים אוטרופ חלאח

טאח טאח זורקים

אתה יכול להיות מבסוט בטוח יש ברכה

זה העבודה הזרה שלהם

אתם חושבים שהם היו טיפשים הם עשו את זה סתם?

הם לא עשו את זה סתם

זה בדיוק כמו היום יש עבודה זרה אצלנו אותו דבר בדיוק

מה זה עבודה זרה?

שהיא זרה לשכל של הבן אדם

דברים זרים ומוזרים

שבירת כל המוסכמות

אין נימוס

אין דרך ארץ

אין כלום

מצעד הגאווה

שוברים הכול

שמים עגילים, עושים שפיצים,

שמים בכורכוון,

בלשון,

איפה לא? באצבעות.

מה זה?

שבירת המוסכמות.

קעקוע על היד,

צמידים,

שרשראות.

בחוץ-לארץ קושרים

אחד את השני והולכים איתו כמו כלבלב.

נכנסים לחנות, קושרים אותו ליד העץ עד שחוזרים.

שבירת המוסכמות.

זו עבודה זרה.

התורה הזהירה מזה. אתה תסתלבט על זה, תצחק,

תלגלג, אבל אתה תאכל אותה בסוף.

אתה תתחבר לזה.

אתה תהיה כזה בסוף.

דירבלאק אומר את התורה.

אתה תנקש בהם. אתה תיפול בפח.

בהתחלה צחוק צחוק.

אחר כך אתה בא מקרוב לראות כמה זה מצחיק.

אחר כך אתה מתעלף מצחוק.

אחר כך אתה נשאר שם מעולף.

זהו.

התורה מזהירה.

טוב,

אחרי כל האזהרות

מצינו

שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו,

הינך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ

אשר הוא בא שמה בקרבו.

וכך היה ספר שופטים

רואים

שזו הייתה הסיבה לעבודה זרה,

שהם לא הורישו את יושבי הארץ,

והשאירו אותם.

ועיקר הפחד של התורה היה מהסביבה שהיא מחוץ לבני ישראל,

ועל זה באו כל האזהרות הרבות,

כי הסביבה משפיעה.

אפילו אם אתה מלגלג על הסביבה,

וזה לא הגיוני שאתה תתחבר לזה.

כך קרה וכך נפלו ברשתם

ועבדו כל עבודה זרה.

לכן הגאון מווילנה אומר,

זכר צדיק וקדוש לברכה, יש שני יצר רע.

יש יצר הרע הפנימי,

יש יצר הרע החיצוני,

והחיצוני קשה מן הפנימי.

מה זה הפנימי?

זה היצר הרע עם המחשבות וההרהורים של הבן אדם.

מה זה החיצוני?

זה המעשים שהאדם רואה בעיניים.

כשאדם רואה בעיניים מעשים, אפילו מאוסים,

זה חודר אליו ומשפיע עליו, זה נשאר אצלו ונחקק.

ויצר הרע הזה יותר מסוכן מיצר הרע הפנימי,

כי את הפנימי אפשר בהרהורים של קדושה,

להסיר.

אבל את המעשים שהאדם רואה,

קשה לו לאדם להתנתק מהם.

לכן מה העצה?

פשוט לברוח מהניסיונות

לא להיתקל במקומות שיודעים שהם בעייתיים.

אי-אפשר להגיד, אני גיבור, אני אלך למקום פלוני ואני אשאר כמו שאני,

אני עוד אלך לצחק עליהם.

אתם יודעים, המדרש מספר שהיה אחת,

שהייתה שם מדיינית אחת שאמרה לו,

לפני שנדבר בינינו,

קודם כל תעבוד את העבודה הזרה שלי.

אז הוא אמר,

למה המעשים שעושים עם העבודה הזרה? אמרה לו זה פעור קוראים לו פעור זה משהו משהו

אמר לה כן חשב שהוא יצחק עליה אמר איפה הוא? הראתה לו את הפסל

עלה על הפסל למעלה ישב לו על הראש

ועשה מה שעשה לו על האף

מה אמרו לו שם?

עוד לא היה אחד שעבד את העבודה הזרה בחביבות כזאת

הוא חשב שהוא צוחק

וזה דרך העבודה שלה

זה מה שהעבודה הזרה עושה שהיא מושכת אותך אליה שתצחק עליה כאילו אבל אתה שם אתה בזבל עם כולם

וזה הניסיון הכי גדול של הדור הזה

מה שיש היום ברחובות

ומה שיש בצידי רחובות

ומה שיש באולמות אני קורא להם בלשון נקייה

ועם האורות וואי וואי איזה עבודה זרה

ובן אדם חושב הוא גיבור אתה חלשלוש

עצם זה שהגעת לשם זה מראה את החולשה שלך

אתה נמשך כמו זבוב לאור

אני לא אגיד למקום אחר אתם יודעים איפה זבובים אוהבים ללכת

ומתוק האור לעיניים

לכן שמים אורות מתחלפים

ואנשים הולכים הולכים ראיתם יתושים?

איך הם מסתובבים? מסביב לאור?

מסביב כל הזמן עד שטוז, נשרף, נשרף

מרוב טוסטוס

היה אחד מסכן מאחור השבוע

הלך לרקוד במקום כזה שמו לו כמה טיפות של משהו שאני לא רוצה להזכיר

היום הוא בסכנת נפשות אם הוא יחיין.

חברים טובים עשו לו את זה, תרמו לו כמה טיפות בחינם.

חברים מתוקים טובים, טובים.

זה מקרה אחד.

כל יום, רחמנא ליצלן, מה קורה? מה עושים? מה עושים? מה עושים?

עבודה זרה ממש.

אז יצר הרע הגדול

הכל והקשה זה זה שבחוץ.

לכן החכם

נמלט ממנו.

לא מתווכח איתו, לא רוצה להראות כמה הוא כלום.

כלום. לא נפגש איתו.

מתרחק.

זה החכם.

חכם יודע שיש סכנה,

לא מתגושש איתה.

הולך ממנה.

שטה מעליו ועבור, אומר שלמה אמר השלום.

אם אדם יודע שיש איזה פושע שמחפש להורגו

והוא נמצא ברחוב מסוים, יש סיכוי שהוא שם. הוא יעבור משם?

הוא מחפש צרות?

הוא יקיף מרחק כמה רחובות.

נו, ויצר הרע הוא לא מספיק פושע בשביל להפיל את הבן-אדם בגיהנום?

בכל אופן, אנשים נמשכים אל האור,

נמשכים אל האור, וככה נופלים.

נופלים רבבות, רבבות, רבבות.

התורה מזהירה, ובחוקותיהם לא תלכו.

מה זה בחוקותיהם לא תלכו?

יש משפטים.

משפטים

זה דברים עם טעם, עם היגיון.

כמו שיש משפט, יש היגיון ויש טעם. אבל יש חוקים.

חוקים זה גזירה בלי טעם.

התורה מצווה אותנו, בחוקותיהם לא תלכו.

הייתכן שאדם יעשה דברים בלי טעם?

אומר הסבא מקלם, זכר צדיק וקדוש לברכה,

הנה רואים עתה שנעשה אצל אומות העולם חוק,

זה היה בזמנו,

חלק מפה עוד מכירים את זה,

שבכיס העליון של החליפה שמים מטפחת אדומה עם שפיצים.

אתם זוכרים את זה? בחתונות?

אין חתן בלי מטפחת פה. אין. אין חתן.

זו לא חתונה.

וזה בלי טעם.

בכל העולם מחקים אותם.

חליפה

עם מטפחת.

היום אנשים הולכים עם חליפה,

ופה יש להם פס,

והם משאירים אותו.

הם לא יודעים אפילו

שזה בסך הכול פרסומת של בית החרושת,

והם ממשיכים ללכת עם זה כאילו זה חייבים, זה לא חליפה בלי זה.

הם לא מורידים את זה אפילו.

יש אנשים שגם כן הולכים עם עניבה?

למה צריך עניבה?

ככה החליטו הגויים, הולכים עם עניבה?

אז הם הולכים עם עניבה.

אתה יכול לבוא לחתונה בלי עניבה? איזה חתונה?

צריך עניבה בשביל שיקשרו אותך

ואם תרגיז יתלו אותך.

בשביל מה עניבה?

ככה החליטו אומות העולם.

ביהדות היה פוטבול?

כדורגל היה ביהדות?

מה פתאום?

לא היה דבר כזה.

מאיפה קיבלנו את זה? מהגויים.

למה?

אצל הגויים תמיד היו מלחמות שוורים,

אצטדיונים, גלדיאטורים,

חביט חביט,

אלא עשו, זה בכוח הולך.

על חרבך תחיה, קרבות כל היום.

אבל יהודים, מה לא בזה?

כל זה יבוא, יבוא מהגויים.

איך קוראים לזה היום? תרבות.

תרבות. ספורט.

ספורט.

מאיפה בא ספורט? מספרטה.

תרבות. תרבות יוון. תרבות הגוף.

העללה של הבן-אדם. מאצ'יסטה. הרקולס.

איזה שמות. וואי וואי.

כן.

לא מזמן. טורוזון.

יש קלטת. טרוזון.

תשמעו.

יהודים יקרים.

זה,

זה תרבות יוון. זה שייך לגויים לא שייך לנו.

נלחמו יוון בישראל ורצו למגר אותם מן העולם.

לא פיזית בהתחלה, רק רוחנית.

להחטיא אותם. להכניס אותם למהלך הזה של גוף.

תראו כמה אנשים היו משקיעים בגוף.

וברוח.

כלום.

כלום.

בכלל לא מבינים.

אבל הצמאון של הנפש היהודית הוא גדול. הוא מבין שחסר לו משהו.

אפילו שהוא נהנה ורוקד ואוכל ושותה, בסוף הוא אומר, חסר לי משהו. לא יודע משהו.

אז מה עושה מסכן?

עוזב את הארץ והולך לחפש בעולם.

לאן הוא הולך בדרך כלל?

למזרח הרחוק.

לא, לאמריקה זה כסף.

למזרח הרחוק מחפשים רוחניות.

רוחניות.

מיסטיקה.

משהו שחסר בפנים.

ומה מגיעים לשם?

רואים אנשים שוכבים בארמונות של זהב על הרצפה ומשתחווים לבשנים.

לפעור.

למרקוליס.

זה לא היה פעם.

זה היה היום בבוקר.

זה עד היום.

והולכים עם מבסוטים.

תפסו רוחניות.

ה...

אבל הם לא יודעים...

זה רוחניות באמת, אז הם לוקחים על הדרך כמה שמות

ויש כאלה לא חוזרים,

מסכנים ההורים מחפשים אותם עד היום, לא חוזרים, לא נמצאו.

למה פה בבית הכנסת בבית המדרש כמה מטרים מהבית תיכנס מלא רוחניות

תמצא אמת תמצא תשובות תמצא הוכחות תמצא את עצמך

תמצא את עצמך

מה אתה הולך לחפש את עצמך בתאילנד? אתה פה!

הוא נוסע לשם, מחפש את עצמו.

איזה דבר זה.

אבל מה לעשות?

כולם נוסעים. גם הוא נוסע. מה הם מחפשים?

הוא לא יודע. למה הוא שם פה מטבע אחת בחליפה? כולם שמים.

שאל אותו, למה אתה שם? מה זה למה אתה שם?

למה אתה שם?

כולם שמים.

אז מה אם כולם שמים?

זהו.

בלי לחשוב, בלי כלום. כמו עדר.

אחד אחרי השני

וככה זה ממשיך.

אתם יודעים עד כמה הזהיר אותנו הרמב״ם שידע מה זה יצר הרע החיצוני?

תשמעו את לשון הרמב״ם.

הרמב״ם כותב הלכה פסוקה

דרך בריאתו של אדם

להיות נמשך אחר רעיו וחבריו

מבריאתו של אדם. בטבעו, כשהוא נולד ככה, דרך הבריאה של האדם,

שהוא נמשך אחר רעיו וחבריו. כי האדם הוא מדיני.

הוא לא כמו בעל חי. בעל חי יכול לחיות לבד,

לא מכיר אף אחד.

אבל אדם לא יכול בלי חברה, הוא משתגע.

תן לבן-אדם הון עתק וכל מה שהוא חפץ בירח לבד, לא רוצה.

עם הבטחה שהכול יהיה בסדר, לא רוצה.

תן לו אי-בודד לבד, לא רוצה.

רוצה אנשים, אפילו שלא מסתדר אתם.

אבל לא לבד.

נוהג כמנהג אנשי מדינתו.

אתם רואים מה עושה בן-אדם?

רואים איך מתנהגים בני המדינה שלא מתנהגים כמותם.

לפיכך

אומר הרמב״ם, אז מה עצה אם אדם נוטה מטבע בריאתו לנטות אחרי חבריו ורעיו

ונוהג כמנהג בני מדינתו? מה יעשה?

הוא אומר, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים

ולשב אצל החכמים תמיד

כדי שילמד ממעשיהם

ויתרחק

בין הרשעים שהולכים בחושך

כדי שלא ילמד ממעשיהם

והוא מביא את דברי שלמה המלך

והוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם

ורועה כסילים ירוע

מי שהולך את החכמים הולך איתם יהיה חכם אפילו אם הוא טיפש

שים טיפש בין חכמים

תקופה

הוא יחכם הוא יהיה חכם מה הוא שומע כל היום

חוכמה

אפילו אם הוא טיפש הוא יהיה חכם

אבל רועה כסילים

ירוע מי שמתרועע עם כסילים

אפילו שהוא חכם

סופו שירוע כמותם וירוע

ואם היה במדינה אומר

מה קורה עם בן אדם שהיה במדינה שמנהגותיה רעות

ואין אנשה הולכים בדרך ישרה מה יעשה

אומר הרמב״ם ילך למקום אחר קום תעבור דירה

ואם היו כל המדינות

שהוא יודעם ושומעם נוהגים בדרך לא טובה כמו זמננו

אומר הרמב״ם על זמנו

כמו זמננו

מה יעשה?

שישב לבדו יחידי

אם היו רעים חטאים

שאין מניחים אותו לשב במדינה אלא אם כן נתערב עמהם ונוהג כמנהגם הרע גם מחייבים אותו להיות כמותם

יצא למערות ולכוכים ולמדברות עדיף לו ללכת למדבר

לכפר רחוק למקום אפילו לא מיושב

וימשיך לעבוד את הבורא ולעשות את רצונו ולא יתערבב עמהם ויאבד את חיי הנצח שלו.

זאת אומרת

הרמב״ם ידע מה זה יצר הרע החיצוני ומה כוח ההשפעה של הסביבה

ואנחנו כנראה חושבים שחכמים אנחנו יותר מהרמב״ם ומשה רבנו

ומהקדוש ברוך הוא שציווה בתורה.

עכשיו צאו ובדקו

ממי אתם הכי מושפעים,

מי החברים שלכם,

מי החברה שלכם, על מי אתם סומכים ובמי אתם נעזרים ותבינו מה מצבכם בעיני השם יתברך.

מי שמתחבר לצדיקים יושב במחיצת החכמים תמיד,

יחכם

ויזכה לשני העולמות גם העולם הזה גם העולם הבא

וישתמש בעולם הזה בכל הטובות שהשם נתן לו ייהנה מהם ויברך עליהם ויזכה לעולם הבא

שני עולמות יזכה

מי שלא בקושי ואולי עולם הזה למשך זמן קצר ואחרי זה עונש נצחי

מה יעשה חכם?

מה יעשה חכם?

אפשר ליהנות משני העולמות למה לא לעשות את זה בדרך היתר?

למה לעשות את זה בדרך איסור?

אלה הדברים הנלמדים מהפרשה.

ממון זה טוב,

אבל זה טפל.

העיקר

זה העולם הבא.

ועם ממון אפשר לעשות הרבה הרבה מצוות.

היה אדמו״ר אחד,

היו באים ונותנים לו כסף.

כדי שהוא ייחלק

למי שהוא מבין.

היה לוקח את השטרות ומנשק אותם.

התפלאו, מה זה?

כל כך להוט אחרי ממון שהוא מנשק אותו?

אמר, זה מצווה?

עם הכסף הזה עושים מצווה?

מחיים דלים, מאכילים רעבים, פודים יתומים,

עושים עם זה מצוות?

כמו שמנשקים תפילין?

אפשר לנשק גם כסף שעושים איתו דברים נכונים.

אפשר לפדות נפש,

פדיון שבויים,

להציל בני אדם.

אפשר להביא אותם לחיי העולם הבא עם כסף.

אבל כסף זה טפל.

המטרה היא העיקר.

מה המטרה?

אם המטרה היא לרוחניות,

הכסף עצמו הופך להיות עיקר.

אבל אם הוא רק בשביל להאדיר את שמו ולספק את תאוותיו,

עושר שמור לבעליו לרעתו.

השם יצילנו, אמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אם אין כסף אי אפשר לפדות.

אם אין כסף אי אפשר לפדות.

לפדות.

אני אמרתי שכסף לא טוב?

אמרתי שכסף טוב מאוד אם משתמשים בו למטרות הנכונות.

אם אדם עשיר,

העושר לא נשמר בשבילו.

כתוב, את העני עמך.

הקב'-הוא נותן לעשיר גם כסף שייתן לעניים.

שאלו את רבי עקיבא,

אם הקב'-הוא אוהב עניים,

למה הקדוש ברוך הוא לא נותן להם כסף?

אם הוא אוהב אותם, שייתן להם כסף.

אמר רבי עקיבא,

כדי שנזכה בהם לחיי העולם הבא.

את נותנת פרוטה לעני,

אבל צדקה תציל ממוות.

מי עושה יותר צדקה? את נותנת לו או שהוא מקבל?

התורה אומרת שהוא מקבל, עושה איתך מצווה יותר גדולה ממה שאת נותנת לו.

כי במחיר של פיתה, עשרה שקלים, את מחיה נפש.

אבל מה את נגרעת רק עשרה שקלים?

ומה זכית בשכר זאת?

מצוות צדקה ששקולה כנגד כל התורה,

וגם תציל אותך ממוות, חלילה.

אז הקדוש ברוך הוא ברא את העולם ואת התורה בדרך

כזאת שיהיה יחסי גומלין בין בני האנשים.

החזק

ישמור על החלש,

העשיר יתמוך בעני,

וכן הלאה.

החכם ידריך את הטיפש.

הקדוש ברוך הוא עשה יחסי גומלין,

ואנחנו צריכים לדעת להשתמש במתנות

שנתן לנו הקדוש ברוך הוא.

שלוש מתנות נתן הקדוש ברוך הוא בעולמו,

ומי שזכה באחת מהן זכה בכול.

אחת זו חוכמה,

אחת זו גבורה ואחת זו עושר.

אדם שזכה בחוכמה זכה בכול.

היו

שני החכמים בעולם,

אחיתופל מישראל ובלעם מאומות העולם,

ושניהם לא השתמשו בחוכמה למטרות שהשם נתן

ונאבדו מן העולם.

גבורה נתן הקדוש ברוך הוא.

שמשון מישראל וגוליית מאומות העולם,

ולא נשתמשו בזה על פי התורה ונאבדו מן העולם.

ועושר נתן הקדוש ברוך הוא

לקורח מישראל

ולהמן מאומות העולם,

ושניהם עבדו בגלל הממון שהשתמשו בו שלא על פי תורה.

אז אם זה מתנות שהן באות מכוח התורה ועושים את זה ברצון השם,

המתנות האלה, מי שזכה באחד זכה בכול,

אבל אם משתמש בו לעצמו,

נאבד מן העולם.

כן, בבקשה, תן לו מיקרופון.

ערב טוב לכבוד הרב.

אני מבקש, אם אפשר, לקבל פציצית.

נמכן.

נפלא מאוד כבר על ההתחלה. אשתריך.

בכבוד.

ברוך שאחיינו.

בלי ברכה שאחיינו וקיימנו.

ברוך אתה אדוני.

טוב.

שהחיינו והגענו לזמן הזה.

גם טוב.

את רוצה לשאול?

ברכה עוד מעט, שאלה אני רוצה. למי יש שאלה? יש לך שאלה?

תן לו, יש לו מה להגיד.

טוב, ערב טוב, כבוד.

תכף, תכף, תכף.

לך אליו.

כן, שב, שב. אשרי האיש.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. אני אציג את עצמי. אני גיא, קוראים לי גיא. אני בן 18. יש דבר שמאוד מטריד אותי.

אני שופך את הלב.

שיישאר משהו.

לא, יש... אני שופך קצת.

יש משקה אחד,

מלבד זה שהוא ממש מזיק,

שאני חושב שצריך להחרים את אותה חברה.

אותה חברה היא קוקה קולה.

היא עושה את הדבר שלא, אתה דיברת על זה שבישראל נגררים אחרי אומות העולם, היושבים פה בארץ,

אבל המעשה שהחברה הזאת עושה זה שאותם הגויים היושבים בארץ, הערבים, ייגררו אחרינו.

כפר המוזיקה.

זה,

אני, היו דברים, אני חזרתי בתשובה,

והיו דברים וזה, אבל זה שפל השפלים שאני ראיתי.

וגם... והיית שם?

לא.

איך ראית?

יש פרסומות, שלטי חוצות, ואי אפשר להתעלם מזה באזור הזה.

כן.

ואני אמרתי שצריך לעשות מעשה, צריך פשוט להחרים את החברה הזאת.

זאת אומרת, לשתות פחות או בכלל לא? בכלל לא לקנות קוקה-קולה. תקנה ארץ, תקנה קריסטל קולה.

תשתה מים.

אני שותה מים. אני רק, אני, כל החיים שלי שותה מים.

עכשיו בגללך הם לא אשתה קולה.

אנחנו פרסמנו בעיתון שלנו,

בעיתון ארבע כנפות, את הנושא הזה.

וגם כן מחינו על זה שהפחיות שלהם מגיעות גם לבני ברק על שולחן של שבת ורואים את מה שאתה אמרת כתוב על הפרסומת

ורוצים לגרור בני נוער לשם

לדברים שאינם הגונים.

אכן יצאנו במחאה נמרצת

בעיתון ארבע כנפות.

אבל זה לא רק בעיתון ארבע כנפות, אני מדבר על כלל הארץ.

מה עם פה בהרצליה שזה מגיע ו...

תראה, עכשיו דיברת, זה בקלטת.

צריך לצאת נגד לאחרים, להגיד פשוט לא קונים קולה עד שאתם לא מבטלים את האירוע הזה,

כי אז הם יפסיקו את זה. קולה גם בלי זה זה בעיה, אתה יודע?

כל כוס קולה, כוס כזאת,

שש כפיות סוכר.

זה לא רק הסוכר, גם החומצה שיש בה.

אתה יכול לשפוך את זה בתוך השירותים,

אחרי שעה אין לך שום כתמים.

או-הו!

אתה עוד...

אתה יכול לנקות גריז מהבגדים עם קוקה-קולה.

הבנתי, יש לך ניסיון, אני רואה.

זה חומר ניקוי נהדר.

אז אפשר לשמור את זה כמו אמה.

אתה מכניס מסמר לתוך קולה,

אין מסמר אחרי זה, עוד אחרי איזה יומיים.

אין מסמר.

אין, בכלל. אין מסמר. הלך. הלך.

תעדה.

נהיה קולה.

טוב, מומלץ לנסות.

ובאמת...

יש עוד משהו שאתה יודע על קולה?

החומצה, הסירופ קולה, החומר, התרכיס של הקולה, נוסעים איתו בכביש,

אז צריך לשים שלט חומר מסוכן ביותר.

כאשר זה נוגע בבן אדם, זה מעקל לו את היד. זה חומר קורוזיבי.

קורוזיבי.

תגיד לי משהו, זה רק הקולה או גם הקוקה?

זה אני לא יודע.

לקוקה יש עוד משמעות.

לקוקה זה... זה לא קיצור של משהו?

כן, זה קיצור של משהו.

ויש אותו גם בתוך הקולה.

יש אותו גם. יש אותו בתוך הקולה. אז איך לא אוסרים את זה?

פרוטקציות, אתה יודע.

מורחים אותם בקולה. לא ראינו. גם בהרבה דברים יש חומרים.

מורחים אותם בקולה. וכל זה, אתה יודע, בגיל 18. כן, אני...

יש לנו בעבודה, אני במפעל כימי עובד.

אוה.

במפעל כימיקלים, וקיבלנו...

חבל שלא הבאתי באמת את המסמך הזה היום, מידע בנושא מים או קולה

אהה

וזה

וזה פשוט, אתה רואה את זה?

מה הפרויקט הבא שלך?

אני, יש לי פרויקט שאני עובד עליו מקודם, כן? אני מחפש שידוך

השם יזכה אותך למצוא מהר? בעזרת השם. אבל אחת שלא אוהבת קולה.

אתה תבטל שידוך בשביל קולה?

מה זה? אתה תבטל שידוך אם היא שותה קולה?

אני אדבר איתה.

אני אשכנע אותה. ואם היא לא תשתכנע?

לא יודע.

לא יודע? אז אני יכול לשתות בינתיים עד שתהיה.

בעזרת השם, שיהיה לך בהצלחה.

תאמין.

כן, הנה, פה.

שורה שנייה.

בקשר לקולה,

זה מצחיק.

הוא טוען שזה אוכל את האסלה, את הלכלוך, את הכול.

איך אתה חי? אני לא מבין.

אתה מבין את השאלה?

לא הבנת.

מסובך זה. צריך קולה בשביל זה. צריך קולה.

מה קרה לך?

למה אתה מחובר? אני לא יודע.

עזוב אותך, שטויות.

היית נאכל כולך, הכבד, הכליות, הכל היה נאכל לך. מה קרה לך? איך אתה מדבר עכשיו?

חומצות כול.

מה יש לך? היית נאכל כול. לא היית מדבר איתי פה עכשיו.

עזוב אותך, שטויות מהקוקה-כולה.

אני רוצה להגיע לנושא הראשון שדיברת עליו.

כן.

תזכיר לי, הנושא הראשון, העושר שמור.

על הממון, כן.

עושר שמור לבעליו לרעתו.

למה אתה לא הולך לפי סדר?

תראה,

אתה קטרקטה וקטרקטה לרעת האדם,

וכי מה אי-אפשר לעשות במצוות?

מהתחלה.

אמרתי שאפשר.

נו, בטח, אחרי שעה שאתה דורש, טו, טו, טו, טו, רק עכשיו אמרתי את התשובה, כביכול,

שאפשר לעשות מזה קמינות חסדים וכל זה. נכון, נכון. אז למה אתה לא הולך לפי סדר?

זה הסדר, שהיה לילה ראובן. מה זה סדר? בליל הסדר?

לא, פסח.

פסח.

פסח, פסח. כן, אני התכוונתי. הבנתי מה התכוונתי. לא, לא, לא, לא הבנתי. אם הבנת, אז למה אתה אמר לי פסח?

זה באמת קושייה קשה. באמת קושייה קשה. כן. לא הלכת לפי סדר.

יש סדר מההתחלה ויש מהסוף. אז זהו, אני בהתחלה רציתי להתעמוד.

מתי איתך. לא הסכמתי עם מה שאמרת, שהעושר של האדם שמור לרעתו.

למה וכימא אני לא יכול לעשות מזה גמילות חסדים?

לתת לעניים? לתת לזה ים מצוות לשם שמיים? נפלא מאוד. מההתחלה היית אומר את זה. נפלא מאוד. השארת אותי שעה ככה? אם הייתי אומר את זה מההתחלה, מה היינו עושים שעה?

מה זה?

תן לו שם, תן לו. כן, תקום, תקום בבקשה. כן, הנה.

חד חד

הייתי רוצה לשאול אותך מה אתה אומר על

ההתנתקות וכל הקטע הזה.

מה אני אומר על ההתנתקות?

וואלה, תראה, אני חייל שמשרת במדינת ישראל,

ואני לא קצת מבולבל עם עצמי עם המצב של המדינה של היום.

איך אני אמור להגיב אם אומרים לי,

לך תפנה מתנחלים וכל הדברים האלה?

שאלה לא פשוטה,

צריך לשאול תלמיד חכם פוסק שיש לו כתפיים רחבות כדי שיגיד לך.

אבל אני אגיד לך מה שאנחנו עומדים לפרסם מחר בעיתון,

וזה על המילים המכובסות של המצב שיקרה בימים הקרובים.

הכותרת זה מילים מכובסות.

גירוש?

חס ושלום.

מכבסת המילים?

עובדת בניקוי יבש.

שימו לב.

השימוש במכבסת המילים נפוץ לאחרונה בארצנו,

והוא רושם לעצמו שיאים יצירתיים שהיו גורמים הרבה נחת לג'ורג' אורוול.

נתקלתם בעובד זר?

שואל קריין הרדיו בטון אדיב.

פנו למשטרת ההגירה כדי שיתאמו איתו את מועד עזיבתו

מהארץ.

שמעת?

יתאמו איתו את מועד עזיבתו את הארץ.

מסכן העובד הזר ומסכנים השוטרים המנסים לצוד אותו,

סליחה, לתאם את חזרתו למדינתו.

השוטר המותש עסוק בימים אלו במשימות בוערות יותר,

כמו תיאום חסימת נסיעתם של אוטובוסים הנמצאים בדרכם לשדרות,

או תיאום בין תושבי גוש קטיף

לבין הקרווילות הממתינות להם.

גם לעובד הזר שדובר עברית רצוצה יש בעיה.

הוא אינו מצליח לאתר בכוחות עצמו את תחנת המשטרה המקומית

והוא מחפש נואשות אחר בית המעצר שבו יצליח להיקלע.

מישהו חייב לתאם ביניהם.

לפיכך,

בשעה קשה וגורלית זו אין מנוס מפנייה ישירה וגלויית לב אליך,

האזרח הפשוט.

כן, כן,

אתה האזרח שבכל ימות השנה חושב רק על עצמך.

אתה, שמטריח את פקידי מס הכנסה הנאלצים לקצר את הפסקת הצוהריים שלהם כדי להכין עבורך דוח שומה,

ומפר את שלוותם של פקחי העירייה מתאמצים

לכתוב עבורך דוח חניה בכתב יד קריא,

ואפילו מפריע למפקדי צה״ל הנאלצים להקדיש מזמנם היקר כדי לשלוח אליך הביתה צו מילואים.

ובכן, אזרח יקר,

הגיע הזמן שתפסיק לחשוב רק על מה אפשר לקחת מהמדינה,

ותתחיל לחשוב גם על מה שאתה יכול לתרום למדינה.

לא,

אל תציע לתרום כסף,

את הכסף המדינה כבר תיקח לבד.

אבל יש דברים שרק אתה יכול לתרום,

כמו למשל את העיניים שלך.

בפעם הבאה שתבחין באדם המתנהג באופן מעורר חשד,

כותב תפוזים בפרדס,

מדיח כלים במסעדה,

עוסק בבנייה או סתם בעבודת כפיים,

תן לאצבעות ללכת במקומך והרם טלפון לרשויות המוסמכות.

אתה רק צריך לצלצל,

הם ידאגו לשאר.

הם כבר יתאמו לו ניידת משטרה, סליחה,

רכב תיאום ופינוי

וצוות שוטרים מלווי פינוי

שיתאמו את מועד הגעתו של החשוד לתא המעצר, סליחה, לחדר המתנה,

ואף ידאגו לו למזרן על בסיס מקום פנוי.

ואם באותה הזדמנות תוכל גם להציץ בספרי החשבונות של מעבידו של החשוד,

עוד יותר טוב.

כך ניתן יהיה לתאם גם את מועד הגעתם של פקידי מע״מ לביקור קצר בעסק שלו.

שמת לב כמה מילים כיבסנו כאן?

כיבסנו כאן, תכף.

השימוש במילים מכובסות אינו מופנה דווקא כלפי עובדים זרים.

קחו למשל את תושבי גוש קטיף.

הם אינם קורבנות של תוכנית טרנספר חלילה

והם בוודאי אינם מיועדים לגירוש.

מישהו מנסה לגרש אותם מבתיהם?

חס וחלילה,

בסך הכל מדובר על הינתקות ותו לא.

גירוש מוגדר במילון כסילוקו הכפוי של אדם ממקום מושבו

ואין שום דבר כפוי במה שיהונתן באסי מתכנן לדיירי הגוש.

לא חשוב שתושבי הגוש זועקים בקול גדול שהם מסרבים לעזוב את בתיהם,

זה עוד לא הופך את סילוקם לגירוש?

האמת שהמתיישבים בכלל לא מתכוונים למה שהם אומרים.

הכל בעיה של תיאום.

מישהו פשוט צריך לתאם איתם את מועד כניסתם לקרווילות

הממתינות להם.

זאת הסיבה שמשרד ראש הממשלה יצא לאחרונה בקמפיין פרסומי נמרץ

המיידע את המתיישבים שתיאום ההתנתקות הוא רק במרחק חיוג טלפון אחד מהם.

ולמי שמתקשה לתאם פגישה עם שפופרת הטלפון

ארגן יועצו של ראש הממשלה אייל ארד סיור מיוחצן לעיתונאים

באתר ניצן

כדי שהמתיישבים יקבלו את המידע הנחוץ להם דרך כותרות העיתון של מחר.

ואם עדיין יהיו כמה קשי הבנה שלא יצליחו להגיע לידי תיאום חרף כל המאמצים,

אזי יופעלו כוחות התיאום המיוחדים

שינסו להשיג את התיאום המיוחד באמצעים טכנולוגיים המשוכללים ביותר.

משתתפי תרגיל ההתנתקות שנערך בבסיס האימונים שיקגו בנגב

נחשפו לאחד האמצעים הללו.

מדובר בתיבה צרה ומסורגת

שמוטות פלדה מצטלבים ברשת מתכת צפופה,

מכסים אותה מכל עבריה,

והיא משתלשלת מזרועו הארוכה של מנוף.

כמה עיתונאים נמהרים טענו שהמתקן הזה הוא כביכול כלוב

שבו יכלאו את משפחות מתנגדי התיאום

עד כבר התיאום.

אולם אותם עיתונאים טעו טעות מרה,

ודובר צה״ל מיער לעמידם על טעותם לבל תשתרש חלילה בתודעת הציבור.

חרף הדמיון החזותי והפונקציונלי הכריז הדובר,

לא מדובר בחילוף.

לא משהו שמתקרב לכלוב.

המתקן המדובר, שימו לב,

הוא לא פחות מאשר סל פינוי.

זה הכל.

מה יכול להיות יותר תמים ומרגיע מסל פינוי?

המילים הפיוטיות סל פינוי

מעלות בדמיוננו אסוציאציות נוסטלגיות מתקופת הילדות המאושרת,

כשמיהרנו בבוקר למכולת השכונתית עם סל פלסטיק,

מהסוג שכבר לא רואים,

ובתוכו היינו משלשנים חצי כיכר לחם ושתי שקיות חלב.

כל מה שצריך להוסיף לסל הפינוי החביב

הם כמה חפיסות שוקולד וסוכריות טופי,

והוא כבר מזכיר את הסל של משלוח מנות

שבו יושבת המשפחה המאושרת בדרכה לתיאום המושלם.

איזה מחזה מרנין.

מיותר להוסיף שבאותה הזדמנות ניתן יהיה להוסיף לסל הפינוי גם את העובדים הזרים שיצטרכו לתאם את עזיבתם מהארץ בעקבות הרס החממות שבהם עבדו,

כך ניתן יהיה לתפוס שני תאומים בכלוב אחד.

מה יקרה אם הנידונים לתאום

שיסרבו להיכנס לסלי הפינוי הממתינים להם,

מה יקרה איתם?

אזי, קרוב לוודאי שהם יזכו לשאוף

בושם פינוי,

שהרכבו הכימי אומנם מזכיר גז מדמיע,

אבל מדובר במשהו שונה לחלוטין.

ואם גם זה לא יספיק,

יהיה ניתן להפעיל כלפי העקשנים גם מקלחוני פינוי,

שיתיזו עליהם סילוני מים רבי עוצמה.

ואם יאכלו כל הקיצין,

תמיד אפשר יהיה לשלוח למקום את תת-ניצב ניסו שחם,

הוא כבר ידבר איתם

בלי חוכמות.

זה מה שהולך להיות עוד מעט.

סלי פינוי בכלובים,

וכל הדברים האלה, מחזות

שלא היינו רוצים לראות אותם במחוזותינו.

עכשיו תארו לכם רק הפוך,

שכל התמונה הזאת הייתה מתבצעת

ששרון מחליט

לפנות

את כל הערבים במשולש באותה דרך.

רק להעביר אותם לקרווילות.

זה הכול.

אותו ציור תיקחו,

שרון מחליט הפוך, לוקחים אותם לקרווילות.

איך העולם, מה היה עושה, מה היה זועק,

מה היה קורה פה?

אבל זהו.

זה גזרה משמיים.

צריכים להכיר בה, להתעורר וצריכים להתפלל לקדוש ברוך הוא, כל אחד מה שיכול, ולעשות מעשים שהם על פי תורה בלבד

תפילות תעניות לימוד תורה בתענית צדקות

חסד עם הברואים כל מה שרק אפשר לעשות

בשביל שתתבטל הגזירה כמו שביטלו כל הגזירות במשך כל הדורות

בדרך של תורה ומצוות.

איך ביטלו את גזירת המן?

עשו הפגנות?

עשו שרשראות בני אדם? שום דבר.

לקחו 24,000 תלמידים, תינוקות של בית רבן, נתנו להם להתענות,

למדו איתם תורה,

צמו שלושה ימים ושלושה לילות

והתהפכה הגזירה.

בלי כוח.

אחשוורוש כבר חתם למיתה.

אחשוורוש חתם למיתה.

אי אפשר לחזור.

ואף על פי כן זה התהפך.

אבל היום כבר לא נוקטים בשיטות כאלה,

נוקטים בשיטות אחרות.

חבל, מאבדים הרבה כוח.

אפשר לעשות דברים שצריך לשכנע את מי שהביא את הגזירה.

שרון הוא רק בובה בתוך המערכה הזאת.

אבל,

צריך לפנות למי שבידו לשנות. מי שבידו לשנות זה רק בעל הבית.

יש בעל הבית

והוא הקובע.

אם ישכנעו את הבורא יתברך,

יכול להתבטל.

אבל אם לא ישכנעו וינסו לשכנע את שרון וחברי הכנסת,

מן הסתם זה לא יתבטל.

כן.

למה עשו לרבים שרון,

סנטה מריה, שימות?

אנחנו לא רוצים שאף אחד... למה, למה עשו לשרון? הוא לא יהודי כמו שאנחנו?

הוא לא שומר על המדינה שלנו?

למה לקחו הדתיים, שאוהבי אלוהים ואוהבי עם ישראל, לקחו ועשו לו סטרא דינרא בשביל שהוא ימות?

כן, ואחר כך בחרו את זה ב-70 שנה.

סנטה דנו. למה? זה לא יהודי שלנו? הוא לא שומר על המדינה שלנו?

אני שואלת, אני לא נגד הדתיים, אני גם דתייה.

אבל כשאני רואה שכמו הבחור התימני שהורג את ראש הממשלה שלנו ומבייש אותנו בידי העולם,

זה לא נקרא דת.

אני אומרת לך, כל מה שקורה לנו זה,

והקדוש ברוך הוא בוכה פה בשמיים,

בוכה על מה שעושים.

אחד מקלקל את השני. טוב, עכשיו אני אענה לך. הבנת? זהו. ביטח הבנתי. אחרי הסברים כאלה אי אפשר לא להבין.

ועוד משהו להגיד לך, אני אומרת לך,

צבא כמו שהיה צבא כבר לא יהיה צבא.

כי כמו שאתה אומר, כולם עם העגילים,

עם הסמים, עם הפשע, עם הכל, הם שכחו.

נכון, אלוקים שומר עלינו, נכון.

אבל אלוקים לא שומר כשהם עושים עבירות.

סליחה.

צבא כשהם באים לירושלים ועושים שם,

ואף אחד לא מזיז אותם, הדתיים לא מזיזים.

מה זה הדבר הזה?

גועל נפש. נו, אז איפה אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא ירד למטה, ומה הוא יעשה?

אמרת שהוא בוכה עכשיו. נכון.

נכון. וכל מה שקורה לנו, וכל הגלגולים האלה,

שכל היהודים יסתכלו בתורה בעבר ויבינו.

אם לא יוכלו אחד לעזור לשני ולאהוב את השני ולהתרחק מפשע,

אף פעם לא יהיה לנו שקט פה. בשביל זה, אנחנו עם סובל.

בשביל זה באתי להרצליה. אנחנו עם סובל.

תדע לך, אנחנו עם סובל, עם שכל החיים בגלות.

למה, כמו שהקדוש ברוך הוא אומר, ואהבת לריחה כמוך,

מה שאתה לא רוצה לעשות לעצמך,

אל תעשה לחבריך. נכון. אין את זה, נגמר.

רוצים לדרוס? אחד-אחד.

תודה רבה. בחייך, באמת, השם אחד, ובאמת יקרה מה שאני אומרת לך. בלגן גדול יהיה פה.

מסכנים, אבות יאכלו בוסר ושני בנים תכהנה.

תהיי בריאה, עכשיו אני אענה לך.

אני רוצה להוריד את השם. בקשר לסנטה קטרינה,

אל פולסא דנורא.

רגע, רגע, פולסא דנורא.

בקשר לפולסא דנורא,

אני לא מבין בכלל את החילונים.

יושבים כמה דתיים,

אמרו שם שקוראים לו פולסא דנורא וכל החילונים רועדים.

מה קרה?

יושבים כמה אנשים מדברים. אז מה הם מדברים?

20 איש. 80 אפילו.

אז מה?

מה זה פולסא דנורא?

לוקחים נר, עושים ככה, עושים פה, מדברים כמה מילים. מה זה עושה? משהו?

הנה, אני אדבר לקולה עכשיו.

קולה.

אל תהיי חומצה.

אל תעשי ככה.

תשאירי את המסמר.

אז מה? זה עובד.

מה קרה?

בית משפט, מעצרים, מה קרה? פתאום הם מאמינים בתורה?

פתאום החילונים מאמינים בתורה.

מני מזוז.

נכנס ללחץ, מה זה פול שדה נורא?

מה זה? מילים, מדברים, מדברים, אז מה הם מדברים?

מה?

אחד שמקלל מישהו,

זה יותר גרוע, ישר מקלל אותו, אומר לו הלוואי שתמות, אז מה? תעצור אותו.

למה? בטוח הוא ימות, לא? אם הוא אמר שתמות, בטוח הוא ימות.

מה הם אמרו שם?

מה הם אמרו? אני לא יודע, אבל מה הם אמרו?

נגיד שהם אמרו שהוא ימות, אז מה הוא ימות?

עובדה שהוא חי.

תגיד, אז עשו מרדין ככה, וערבים בנגל... לא הבנתי. גם מרדין עשו ככה. תביני רגע, הפולסא דנורא,

הפולסא דנורא זה לא מה שכולם חושבים וזה לא מה שכולם מבינים או כמו שהחילונים מסבירים,

זה פשוט עליהום. צריך לבוא לעשות משהו כנגד אנשים מסוימים להראות שמעשה הוא קיצוני ומזה עושים טררם.

מה זה פולסא דנורא?

אדם יושב... יאשימו משהו, יאשימו את הדתי. בטח, מכינים את הקרקע שאם יקרה משהו יגידו שזה מה שעשו.

רגע, עכשיו אני שואל אתכם שאלה,

מי שעושה פולסא דנורא ומתכוון לעשות משהו עושה את זה לעיני מצלמות?

הולך בשקט לאיזה מקלט

עם חבר'ה בשקט, עושה מה שהוא רוצה.

מה זה הדבר הזה?

מישהו שרוצה חלילה לפגוע במישהו,

הוא הולך ומודיע לצלמים בואו, צלמו?

אלא מה?

אלא מה?

אלא מה?

שטות והבל אלה שעשו ואלה שצילמו ואלה שמחזיקים מהם. כולם שטותניקים.

רגע.

עכשיו,

לעניין השני שאת אומרת שיש פשע ויש עגילים ויש ויש ויש,

זה אמרתי כל הרצאה שעה, הרי הוא הבין בסוף שאני דיברתי על זה שהכסף בעזרת השם יעזור.

אז לכן,

שעה שלמה דיברתי בשבילך,

שתביני שזו הבעיה שלנו, שאנחנו מחקים את אומות העולם בדברים השליליים

ולא עושים דברים שיכולים להועיל אחד לשני.

כמו שאמרת, ואהבת לרעך כמוך ושלא תהיה שנאת חינם.

זה מה שאנחנו משתדלים לעשות.

אבל השאלה של השואל לגבי הפינוי,

אז הסברנו.

יכולים לעשות דברים קשים ונוראים שלא היו מעיזים לעשות אותם כלפי אויבים,

ופה קוראים לזה לא גירוש, זה רק תיאום, תיאום.

התנתקות, כאילו. אני מבינה? התנתקות.

זה לא כלובים שירימו בהם אנשים ומשפחות,

זה פשוט מאוד סלב.

ביקורים, סלנו על כתפינו, ראשינו, עוד ישירו להם,

ראשינו עטורים וזהו.

למה?

כי התשקורת מגויסת למטרה אחת,

להשיג מטרה שהם רוצים והם לא רואים מה חלילה עלול להיות.

הרי אם מישהו יעשה שם טעות אחת

וחלילה ייפלט שמה כדור או משהו,

מי יכול לקחת אחריות, מה יהיה ההמשך?

הרי יש שם מטען של רגשות שעוד לא היה דבר כזה בעולם.

איך אפשר להניח דבר כזה, כאילו בקור רוח, כאילו באים

לפנות אנשים סתם?

הרי בכל ציבור יש חמומי מוח,

בין בציבור הזה ובין בציבור ההוא.

מה יהיה במצב כזה? מי ימנע את זה?

לאן זה יכול להגיע?

ומי יתקן אחר כך את העבר?

אבל מה לעשות?

שרון החליט, שרון החליט.

אבל יש בעל הבית.

בעל הבית קובע.

אם משכנעים את הקדוש ברוך הוא,

הכול יכול להשתנות בן רגע.

הכול יכול להשתנות לטובה, לטובה.

אבל צריכים לשכנע את הקדוש ברוך הוא.

אם מבינים את שורשי הבעיה,

יכולים לתקן.

כמו שאפשר לקלקל, אפשר לתקן.

כן.

הנה שם,

יש שם מישהי עם כובע ורוד.

שלום.

זה יותר אישי, זה לא קשור לעניין הזה.

שבע שנים לא יצאתי מבית,

ולפני שנה וחצי הכול הפסיק. יצאתי במשך שנה וחצי,

ועכשיו זה ממשיך, זה כבר שבועיים.

ש? את לא יוצאת מהבית.

נכון. וזאת למה?

אין לי מושג.

אני מפחדת. מה פנות? חשש.

לא, מפחדת.

ממה?

סתם ככה.

לא, לא, זה לא דיכאון.

פשוט. אתה,

כל מי שיש לו בעיות, ניתן לפנות כאן אחרי ההרצאה.

עכשיו ככה.

את לא נשואה, אני מבין.

אני נשואה עם שתי ילדים.

ובעלך לא יכול לקחת אותך איתו, ככה לצאת קצת וזה. גם את חוששת.

הוא לוקח אותי, אבל כמה הוא יכול.

מה פירוש כמה?

פעם... זה לא קשור לזה. גם אם אני איתו, גם אם אני עם ההורים שלי או משהו, אני לא יכולה.

פשוט אני לא יכולה.

מה יקרה אם את תצאי?

אה, יש לי דפיקות לב, פחד.

דפיקות לב זה טוב, סימן שאת בחיים.

פחד?

מה את פוחדת? מה יכול להיות? מקסימום מתים.

מקסימום.

מה יש לפחד?

אני אומר לך,

תצאי,

אל תפחדי,

ואני מבטיח לך שלא יקרה לך שום דבר.

מה השם שלך?

מה השם שלך?

יהודית

יהודית בת?

יהודית בת חוט

רות, השם יזכה אותך

שכל החששות והפחדים יסורו ממך

ויעברו לאבו מאזן.

שם, שם.

לא.

דמארי חיים בן.

מה נא נא?

רפואה שלמה והצלחה.

אמן.

זאת אחותי, באתי במיוחד בשבילה. היא סובלת מדיכאון נפשי, היא לא ישנה בלילות, היא לא מתפקדת,

היא לא יוצאת,

היא עברה ניתוח גב,

והמצב שלה קשה מאוד.

אני מבקשת, מתחננת לרב שייתן לה ברכה, גם לחזרה בתשובה היא ובעלה,

וגם רפואה שלמה.

היא ממש לא בתפקוד. אני רואה שברוך השם יש לי כוח סגולי גדול מאוד, שכל אלה שלא יוצאים מהבית יצאו הערב לבוא לפה.

מה השם שלה?

שולמית.

שולמית בת?

בת לאה לוי.

בת לאה לוי, השם יזכה אותך,

שלא תחשישי ולא תפחדי, וייתן לך ביטחון.

בואו ושמור ללכת בדרכיו, בצניעות. אמן. ותלכי בריאה ושלמה לכל מקום שתחפצי, המותר על פי תורה.

אמן. אמן. צהרות טובות.

תן לו שם, הבחור הזה, עם האדום.

כבוד הרב, משהו קצת באווירה שונה,

לשנות כיוון לגמרי קצת.

לשנות את הכיוון לגמרי.

יש לי שאלה בקשר לדת,

אני מאמין, שומר, פשוט מתוך סקרנות.

אמרת בהרבה הרצועות בשם הרמב״ם שהקדוש ברוך הוא טוב,

וטוב צריך להיטיב.

בזה הוא ברא אותנו, להיטיב לנו.

ושלנו לא יהיה עימה בושה,

אז נותן לנו תורה שאנחנו נעשה את רצונו.

ואז אנחנו לא נתבייש.

יש שבע ריקים

ויש מלאכים,

ויש אנשים שני ראשיים, יש אנשים גמדים.

השאלה שלי, אם הוא היה צריך להיטיב,

הוא יכול להיטיב למלאכים,

הוא יכול להיטיב לאלה שבערקיעים השונים.

השאלה, גם אם יש להם תורה, איך זה עובד?

רק אנחנו,

יש לנו את התורה.

איך בעצם זה עובד?

שאלה יפה. קודם כל למלאכים גם כן יש תורה. התורה הייתה למעלה ברקיע עד טרם ירידתה לארץ, והיה צריך משה רבנו להילחם עם המלאכים להוריד אותה לכאן.

אבל מה שייכת תורה אצל מלאכים,

יש אצלם לא תרצח,

יש אצלם לא תנעף, יש אצלם כבד את אביך ואת אמך,

אלא התורה הזאת יש בה בחינות רבות.

כמו שבתורה שנמצאת פה בארץ אצלנו יש בחינות של פרדס,

פשט,

רמז,

דרש,

סוד,

ובכל אחד מהם יש שבעים פנים לתורה, שבעים פנים פשט,

שבעים רמז,

שבעים דרש, שבעים סוד, וכל אחד מהם זה רק ראשים

שמהם מסתעפים ומצטנפים לאין קץ

פירושים וסודות עליונים.

כך גם בעולמות העליונים אצל המלאכים התורה היא בבחינה אחרת,

בבחינה של מלאכים.

רק דיברה תורה כלשון בני אדם,

אבל יש בה סודות ודברים עמוקים יותר.

בגנזי המלך שחילקנו לפני שבוע,

אם היית רואה, היית רואה כמה סודות מהתורה על גלגולים של אנשים שעברו שלא מובן.

ראית את זה?

קראתי.

אז שם רואים דברים שלא מבינים לכאורה איך גדולים וצדיקים עושים דברים כאלה.

רגע.

רואים את זה, פתאום הפאזל נהיה מושלם, וזה רק פן אחד קטן,

קטן, בתוך כל הסיפור הזה.

עכשיו הקדוש ברוך הוא ברא להיטיב,

והוא מיטיב לכל.

כל הבריאה היא הטבה אחת גדולה.

אבל הזכרת שהוא בורא גם גמדים ובורא כאלה ואחרים.

לא נבראו גמדים,

אלא רק אחרי שהיה כבר קלקול בעולם,

כי האדם הראשון נברא מושלם,

מושלם, בנשמתו ובגופו.

הגוף של האדם הראשון

היה יותר מצוחצח מהנשמה הכי גבוהה שיש בעולם.

הגוף שלו.

זאת אומרת,

הוא ברא שלמות בעולם,

אבל כיוון שהאדם הראשון חטא,

הוא כבר נתמעט בקומתו, אוטומטית

כבר הוריד אותו הקדוש ברוך הוא בגובהו.

זאת אומרת,

זה שאדם נברא יותר נמוך

זה כבר חשבון של חטאים קודמים,

ומי שבא לעולם בצורה כזאת

זה על גלגול קודם, כי אחרת

למה שהוא ייברא בצורה כזאת

או כשהוא נולד בעלמום?

זה על גלגול קודם כדי לתקנו ולשלימו על מה שחיווית בגלגול קודם.

זאת אומרת, העיקר הוא הטבה.

הבושה ניתנה בשביל שאדם ישאף לקבל

בזכות ולא בחסד,

זאת אומרת, הוא לא ירצה לקבל מתנת חינם כאוכל חינם אלא כמי שבא בזכות עצמו,

וזאת הטבה גדולה, כי אז הוא דומה לקדוש ברוך הוא.

כמו שהקדוש ברוך הוא נותן ולא מקבל כי הוא לא נזקק לאיש,

ככה האדם הופך להיות נותן,

כי בעצם כשהוא מקיים את רצון הבורא הוא נותן בזה,

ועל זה הוא מקבל.

וזה כבר בזכות.

ואם הוא מתבייש לקבל,

זה מביא אותו לעשות בשביל לקבל,

ואז הוא זוכה בהטבה גמורה.

אבל בעצם כל הבריאה,

התכלית של הבריאה שלנו היא שיהיה לו איך להיטיב.

הוא יכול להיות גם כמו להיטיב למלאכים, או...

הוא מיטיב לכולם, אמרתי, לכל הברואים, מלמעלה עד התחתית.

אז בסוף הוא צריך גם אותנו, כי למה בעצם, אנחנו הבריאה הכי מושלמת,

כי המלאכים אין להם בחירה,

והמלאכים עושים את רצונו.

אבל אנחנו יכולים להתנגד.

אנחנו בחלק של הנשמה מלאכים,

בחלק של הגוף בהמות.

יש לך פה תרכובת

שונה לחלוטין.

בהמות פועלות על פי אינסטינקטים ללא מחשבה במושג של אדם

המלאכים

פועלים על פי ציווי והוראה ואין להם מעצמם כלום

הם לא בעלי רצונות לעשות דברים

אבל אלה שתי דרגות נחותות מהאדם

אדם זה נשמה עם גוף של בהמה

עכשיו בוא תהפוך את זה למלאך

תרים את הבהמה שבאדם, את הגוף החומרי והגשמי

תשתמש איתו בשביל הנשמה ותקיים מצוות עם הגוף

מצוות תפילין, תפילין, ציצית,

לולב,

ברכות,

צדקות, כל הדברים עם כל האיברים

אתה מעלה את החומר שבך שהוא עפר

למדרגה יותר גבוהה יש ארבע דרגות

דומם צומח חי מדבר אנחנו דרגה גבוהה מדבר

אנחנו לוקחים את הירק מן האדמה

אוכלים אותו לפנינו הבהמה אוכלת מתקיימת ואנחנו אוכלים אף את הבהמות ואז אנחנו מעלים את העפר ואת הצומח

ואת החי למדרגה של מדבר

ואחרי שאנחנו מדבר

מקיימים תורה ומצוות

אנחנו מעלים את הנשמה למדרגת המלאכים ביותר אבל בזכות עצמנו

ולא כבריאה שנבראה מושלמת אלא כבריאה חסרה שהשלימה את עצמה

לכן אדם נברא ערל עם עורלה

למה?

היה יכול לברוא אותו הקדוש ברוך הוא מהול

אלא כדי להראות לאדם את תחילת בריאתו שהוא בעצמו צריך להשלים את עצמו

שחובת השלמה והתיקון

מוטלת עליו

תהיה בריא

בסוף שם יש מישהי שמצביעה תן לה

כן בסוף

אחד-אחד.

ערב טוב לכל הקהל הקדוש שיושב פה.

אני חושבת שכרגע הרב מדבר על כל עם ישראל, על כל הצרות שיש לנו כרגע,

על ההתנתקות שיש לנו עכשיו,

מה שראש הממשלה לא רוצה לעשות, אבל אני חושבת שאם כל אחת ואחת

יקבל על עצמו עשר דקות להתפלל עליו

ישראל יתפלל אחד על השני השם תרחם על עם ישראל תעזור לעם ישראל סך הכל השם הרי יש משפט בתורה שכתוב כל המתפלל על חברו נענה תחילה

כולנו כאן תינוקות שנשבו למען עם ישראל וסך הכל אנחנו מקבלים את כל האיסורים

מהשם יתברך הוא רוצה שאנחנו נשוב אליו בתשובה שלמה ואם כל אחד יקבל על עצמו את

עשר דקות תפילה על עם ישראל רק יחזק את עם ישראל

אני אוכלה להיות בטוחה ולהיות רגועה שכל עם ישראל וכל אחד ואחד יראו את התפילות שלהם מתקבלות בשמיים.

סך הכל חשוב לי שכל אחד ואחד פה יקבל על עצמו עשר דקות תפילה על עם ישראל.

חזק וברוך. בשביל

שדברייך יישאו פרי,

מי מוכן להתפלל עשר דקות בשביל עם ישראל שירים את היד?

אשריכם ישראל, עוד קצת

בלי עין הרע, כמעט וכולם

עשר דקות, דבר גדול מאוד. אשרייך זכית.

תן לו.

ערב טוב,

אני עניב,

חוזר בתשובה שנתיים בערך.

יש לי שאלה שאני רוצה לשאול את הרב,

דווקא שאלתי הרבה רבנים, אבל אף פעם לא מצאתי תשובה מדויקת

למה אני לא יכול לנגן בגיטרה אקוסטית שהיא לא חשמלית בשבת.

נעימות, אתה יודע, עם ספר תהילים. לא ניגנתי, אני רוצה תשובה ממך, לשמוע.

שלא יבוא לתקן כלי שיר.

לתקן, מה זאת אומרת? אדם שיתקלקל לו, מיתר, יקרע לך או משהו, הוא אותך. עוד לא נתקן, נשים עוד לבטל. אתה אומר, אבל חכמים חששו

שמא יבוא לתקן כלי שיר, כי בן אדם באמצע הנגינה והזה לא שם לב, הופ,

עושה איזה תיקון קל,

ואחר כך עובר על איסור שהוא מתחייב עליו, חס ושלום, עונש חמור ביותר.

גדרו חכמים כדי שאדם לא יבוא לידי זה.

אוקיי, אז היום אנחנו נמצא ביום חול, ויש לי שיר להקדיש לך מתוך ספר הרמב״ם. דקה אני... עם גיטרה או בלי? עם גיטרה.

היום נוצר, לא?

איזה יופי.

שלא יהיה אחר כך להיט?

תן לי קצת ריברד, אם אפשר, או אקו. איזה מילים.

שומעים את הגיטרה? תכף, תכף.

תודה רבה.

ערב טוב לקהל הקדוש הזה.

באתי לכאן הערב להקדיש לרב אמנון יצחק שלי את השיר מתוך ספר הרמב״ם,

ששם הוא פותח ואומר

יסודה יהיה סודות ועמוד החוכמות

לדעת שיש שם מצוי ראשון

והוא ממציא

כל נמצא

וכל הנמצאים משמיים וארץ ומה שביניהם

לא נמצאו אלא ממטאת עם הצור

ולכל הנמצאים

משמיים וארץ ומה שביניהם

לא נמצאו אלא מהמיטה תימצאו אלא מהמיטה תימצאו אלא מהמיטה תימצאו

אלא מהמיטה תימצאו אלא מהמיטה

יפה מאוד, שיר מחזק

אם היה עם תופים, היה פה חגיגה

משה בן מרים, יזכה למור עיניים מהרה

איזה אמן חלש

משה בן מרים, יזכה למור עיניים מהרה

גבריאל אליהו

ואביתר משה

בני אסתר, רפואה שלמה, ויזכו לדבר כראוי

ונוח נחמן נלסון, אדי בן בלח,

חיה, ברטה, רפואה שלמה,

מהרה, מהרה

איפה ששי?

בת ילאה, בת מרים, זיווג הגון, מהרה, כן

נו

ששי בן חריה, רפואה שלמה,

וססי בן חירייה יזכה לרפואה שלמה בפרט במאור עיניו!

ומרדכי בן דורישה

ומרדכי בן דורישה

רפואה שלמה מהרה!

תן לו פה שורה שנייה, רצה לשאול שאלה כאן?

אברהם בן מרסל, רפואה שלמה מהרה!

נפתלי רפאל בן רחל, רפואה שלמה מהרה!

כן, נו,

שאלה יש פה, חבר'ה.

נחמן בן שולמית, רפואה שלמה, ויקום מהרה ממיטת חוליו.

כן.

מיקרופון.

דר, דר, דר, דר, רגע, דר, דר, דר,

דר, דר, דר.

דרך אגב,

אלה שרוצים

לעשות רישום לבתי ספר וגנים תורניים בהרצליה יכולים

להירשם על ידי לב לאחים בהרצליה במספר 1850-300.

נו, תן לו לדבר.

שלום, כבוד הרב אמנון יצחק.

שלום וברכה.

לפני כחמש שנים נפלתי במחלת סוכר

כאשר ירדתי 80 קילו בערך מהמשקל שלי.

ואני רוצה שתברך אותי ואני אקח כמה דברים עליי.

היום אתה לא שומר מצוות?

להניח תפילין אני לא מניח, אני אניח תפילין.

לשמור שבת, אני אשתדל כמה שיותר.

שבת? לשמור שבת.

כן, זה יסוד היסודות.

לא, אני שומר שבת גם ככה.

אבל להניח תפילין אני לא מניח,

ואני אסתפר גם, אני אקח עליי כמה דברים, אפילו בלי שאתה תדע.

אתה רוצה להסתפר הערב?

לא, אני אסתפר בבית.

אה, בבית? כן. טוב, אז אתה שבת?

שבת ותפילין. ותפילין, ומסתפר? אני לוקח רק מה שאני יכול. ברור. כי אני יכול לשקר אותך, אני לוקח הכול ואני לא לוקח שום. אסור לשקר. אתה קולט?

קלטתי. אני ישר.

עכשיו רגע,

וציצית, אתה מוכן לקהל?

אני לא אשקר אותך, אני אומר מה שאני רוצה.

לשבת.

אה? לשבת. לא, אה, זאת אומרת להתפלל וזה? תראה.

לשבת, ציצית לשבת. אני יודע, אני יודע. לא, לא, כזאת, כזאת. איך, מה שבפנים? מה שבפנים.

לא, לא. לשבת! אני לא אשקר אותך, אני לא שם את הדברים האלה.

לא.

אתה יודע מה? אני לוקח כמה דברים. אתה יודע מה?

אה. אני לא אשקר אותך.

אני לא יכול לברך.

אה?

אני לא אשקר אותך.

תגיד מה שאתה רוצה.

הוא הולך איתך על העסקה, תביא את הציצית, הוא שם אותה. אני שם אותה.

אני אח שלו, אח שלו. אתה אחי? כן.

אני שם את הציצית, שילך לסוכה. אני אסביר לך שאתה הולך בעזרת השם. אני עושה איתך עסקה. כן. אם לא הולך לסוכה, הולך, הולך. הכול הולך, הציצית הולכת, הכול הולך. הכול הולך.

הכול, הכול. השבת, הכול, הכול הולך. אני אומר לך מהעכשיו.

אני שם אותה.

מרדכי בן דורית, בן אשיחי דורית, מורן בן דורית, כל טוב והצלחה.

נו.

רגע, כבוד הרב, זו העסקה?

כן.

הסוכר הולך בעזרת השם, כן? בעזרת השם, אם אתה מקיים מה שאמרתי. אני יודע.

שבת, תפילין, תספורת, ציצית בשבת, רק בשבת. סגרנו.

שלוש תפילות ביום.

מה, כל יום?

אתה רוצה שלא יהיה סוכר, לא?

יש לך היום סוכר כל יום?

יש לי סוכר. אנחנו רוצים שלא יהיה.

לא הבנתי, לא הבנתי.

שלוש תפילות.

סליחה, שכל זה יהיה בהדרגות, כביכול.

בהדרגות, שחרית בבוקר. בהדרגות, לא מכה אחת. מי שעולה מכה אחת, אתה יודע.

שחרית בבוקר,

אחר כך דרגה שנייה מנחה, ואחר כך ערבית.

הוא קצת קשה, הוא מזל שור. מזל שור עקשנים.

וואי, וואי, וואי. אוי, אוי, אוי. עכשיו תקשיב טוב. ואני קשט. אתה קשט?

אני עקר.

וואי, וואי.

תיזהר, אני עוקצני ארסי.

בקיצור, בוא נלך. שלוש תפילות, נו. שלוש, לא. מה אתה רוצה? אין סוכר. מה, אתה רוצה לאכול את כל העוגה ככה? שנייה אחת.

אני נותן לך... זה עוגה בלי סוכר. לא, לא, תקשיב. אני נותן לך עוגה גדולה.

אתה יכול להכניס את הכול לפה?

אתה יכול להכניס את הכול? בדרגה, בדרגה. שחרית, מנחה ערבית. בוא נעשה ככה סדר. בוא נעשה סדר. אתה אומר שהסוכר ילך לו? בעזרת השם, הנה, תראה כמה... מה אתה רוצה? לקח ציצית, לקח שבת, לקח תפילים. אני לא רוצה כלום. תקשיב טוב, זו עסקה. עסקה? אני קובע את העסקה.

אבל לא, הקדוש ברוך הוא. אז דבר איתו. בסדר, דרכך.

דרכך. עוז, אני אומר לך, שלוש תפילות. יפה, דרך הצדיק, לא?

שלוש תפילות.

זה קטן, שלוש תפילות.

רגע, רגע, אתה מתכוון שלוש תפילות במניין.

אם לא תאכל במניין, הנה אני מתיר לך, אם לא תאכל,

ביחיד.

אם לא תאכל. זהו, על זה אני מדבר.

כי אני לפעמים לא קם בבוקר, אמרתי, אם לא תאכל, אתה אנוס. ביחיד סגרנו העניין שלוש תפילות ואני עושה עסקה עוד יותר טובה. נו.

עוד עשרים דקות קביעת עיתים לתורה.

אשריך, זהו, אשריך.

תראה, אני אשתדל לעשות 20 דקות כל יום, אני אשתדל.

אם שאפתי, אלוהים יסלח לי, אבל אני אומר, אני אשתדל.

בסדר גמור. מה השם שלך? סגרנו? סגרנו. אמרנו.

אני אברהם רמחזרים.

אברהם בן?

בן סוליקה.

סוליקה. כן.

השם ירפא אותך בזכות הקבלות שקיבלת על עצמך ברפואה שלמה ויסיר את הסוכר ממך, אמן, אמן. ויעביר אותו לבנאדן. אמן!

יוסף בן אסתר, זיווי גדול. רגע, אני אגיד לו תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

חזק וברוך. כן, תן לו.

רגע.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני רואה אותך בקלטות,

רואה אותך ב-DVD,

אבל פעם ראשונה אני מגיע להרצאה שלך,

והייתי רוצה להתחזק איתך.

כן.

ולקבל ברכה ממך.

אתה היום לא שומר מצוות?

שומר מצוות. מה אתה שומר היום?

לפני חודש התחלתי ללכת לבית כנסת, לשמור שבת.

כיפה אתה עוד לא הולך, נכון?

כל יום טוב.

כיפה אתה הולך?

תן לו, תן לו. זה בשבילו.

זה בשבילך, קח.

זה הבאת אותה לפה, נכון?

עכשיו זה יהיה על הראש?

קח ציצית גם.

בבקשה.

וואו, וואו, תגיד, תגיד שהחיינו, ככה תגיד, שהחיינו וקיימנו והגיענו והגיענו לזמן הזה. חזק וברוך.

אני מבקש ממך ברכה.

כואב לי, פשוט החזה שלי, לוי בן זזו.

לוי בן זזו, רפואה שלמה בכל האיברים בגידים,

מהרה. אמן.

חנה בת-קלרה רפואה שלמה ודוד בן שמחה רפואה שלמה מהרה כן תן לו שם רגע כן דבר תן לו לדבר רגע רגע ערב טוב הרב

רציתי ברכה לילדים.

לזרע חי וקיים?

אתה לומד היום?

פעמיים בשבוע לפעמים. כל יום, שעה לפחות.

בבית כן. כל יום אבל.

בעזרת השם, בלי נדר. כל יום. בלי נדר אתה רוצה ברכה?

ככה, בסדר. כל יום.

מה השם שלך ושם האימא?

יצחק בן מזל פורטונה. יצחק בן מזל פורטונה, זרע חי וקיים, מהרה.

אמן, אמן. רגע, רגע, רגע.

שבו, ראיתי, ראיתי.

רק שנייה,

שב, ראיתי את היד שלך בעזרת השם.

אני אתן לך לדבר תכף.

תכף.

תכף.

אנחנו רוצים, בעזרת השם יתברך, לעזור לעם ישראל, כמו שנדרשנו פה הערב, על ידי כמה יהודים טובים שמבינים שעם ישראל צריך להתקרב.

כדי לקרב את עם ישראל

אי אפשר להספיק

ללכת

להרצאות, פה 500,000, 2,000, 3,000, פה עוד, עוד, כמה אפשר להספיק.

עם ישראל, ברוך השם, רבים,

מעטים באומות, אבל רבים,

והאיכות שלהם גדולה מאוד.

כל יהודי שמתקרב לאבישו בשמים יכול לזכות את העם כולו, ולך תדע מה המצב שלנו כדי שהוא יכול להכריע את הכף לטובה.

לכן,

אנחנו משתדלים מאוד לזכות את הרבים להגיע לכל בית עד כמה שאפשר,

כדי שיכירו

את התורה והמצוות.

תהיה בריא.

יש מצווה גדולה

מצווה

לזכות את עם ישראל.

יש תוכנית

חדשה שארגון שופר עשה

כדי לזכות את עם ישראל,

כל יהודי ויהודייה שיש להם את האפשרות,

ואפילו עם קצת מאמץ,

מכספי מעשר שלהם,

יכולים לתרום סך

28 דולר לחודש. זה נקרא תוכנית כוח כפליים,

שאדם בזכות זה זוכה גם בעולם הזה, גם לעולם הבא.

מה הוא זוכה לעולם הבא? שכל יהודי שיתקרב ליהדות או יחזור בתשובה, הוא וזרעו עד סוף הדורות, זה שכרו.

הוא שותף בהצלת נפשות, פשוטו כמשמעו.

ומה הוא מקבל בעולם הזה?

סוף שבוע בבית מלון איתנו בחינם,

טיול לקברות צדיקים פעם בשנה חינם,

קלטות וידאו, cd,

הביתה חינם,

מקבל עיתון כל שבוע הביתה חינם,

ומקבל גנזי המלך, דברי תורה, שמונה עמודים, הביתה

כל שבוע חינם.

הוא מקבל יותר ממה שהוא נותן,

והוא שותף בזיכוי הרבים של עם ישראל.

מכספי מעשר צדקה גדולה מאוד לשמיים.

אז מי שרוצה להיות שותף בדבר הגדול הזה ירים את היד,

יקבל טופס,

יכתוב את השם ושם האימא ומה הוא רוצה לקבל כברכה,

ואני אתן לו ברכה בעזרת השם ברבים.

אז בבקשה להעביר, תרימו את היד.

אם אתה יכול לעזור פה, למסור,

רק לשבת בבקשה, לא לגשת לכאן.

כבר.

בת שבע בדינא, זיווג הגון, מהרה.

לשבת רגע.

דקות ספורות אני נותן לך גם לדבר,

לא לבוא לפה, רגע.

להרים את היד,

נקבל טופס נמלא וניתן ברכה ברבים. בבקשה.

הנה, שמה מרימים את הידיים, דוד.

דוד,

מרימים שמה.

תודה, שים פה.

עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט,

עוד מעט.

תן לה שמה, דוד.

דוד, תן לה שם.

מי רוצה תופס הוראת קבע? הנה פה, תן לו שם.

להרים את הידיים גבוה מי שרוצה. הנה דוד, שם מי רוצה?

תכף.

שים פה.

בזריזות, תכף, תכף.

תכף, תכף, תכף. שב, תכף.

בזריזות, חבר'ה, הזדמנות,

כוח כפליים, זכות בעולם הזה לעולם הבא,

28 דולר מכספי מעשר.

מצוות צדקה גדולה.

לא, לא לבוא עכשיו. רגע, עוד מעט.

כן, מי שיכול, שירים את היד בזריזות.

לכתוב שם ושם האימא.

בסדר, תכף תוריד ותחכה.

חכה, שב.

תכף, תכף.

נו, תעבור בין החבר'ה כאן.

תזכה למצוות.

תכף, תכף.

תכף, תודה.

בזריזות.

שמעתי, אני יודע. שמעתי, תכף.

לא לבוא לפה, תכף. עוד מעט לא עונה בכלל. עוד מעט.

קודם כל, נסיים עם זה בעזרת מהר. בזריזות, תראה מה עוד.

מי שעוד רוצה לזכות, שימלא.

עוד מעט, עוד מעט.

תכף, תכף.

רגע.

תכף, תראו סרט שלא ראיתם אף פעם. ניסים התותח. משהו, משהו, משהו.

אבל סבלנות.

משפחת עדס. הרב עדס, רפואה שלמה מהירה. עזרא נסים בן עזרא בן...

כן, לאסוף בזריזות.

תתחיל לאסוף, תמיר, תמיר, תתחיל לאסוף, נו.

עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט.

חיים בנדלבא, רפואה שלמה מהירה מהירה.

יקום מכיסאו, אוריאל בן שמואל ואסתר, רפואה שלמה מהירה.

תכף.

תכף.

קודם אלה של ההוראות.

רפואה שלמה לתקווה בת רבוקה וזיווג הגון לטל בן תקווה מהירה.

לאסוף, לא לבוא.

תכף, תכף, חכה.

אחרונים שמלאו להעביר את הטפסים שיקבלו ברכה.

תכף, תכף, תכף. תכף, תכף. תאסוף מהם, נו, תאסוף, תמיר.

תן לטופס, דוד.

דוד.

תן לטופס.

תכף, לא עכשיו. תכף.

תחתמי פה.

אין לך מה לצלם עכשיו, מה אתה מצלם?

תעזור.

הלו, תעזור.

שלמה אתה קיבלת ארוך?

לא עכשיו, רגע, רגע, רגע. לא, לא, לא עכשיו.

קודם נסיים חלק א', רגע, לא לבוא.

לא לבוא, רגע.

עוד רגע, אני פה.

אני פה.

עוד רגע.

מה השם שלך?

כן, מה השם שלך?

קח, תשמור.

רגע, רגע

חנה בת שמחה רפואה שלמה, מהירה!

ריקי בת חנה זרע חי וקיים, מהירה!

עוד מעט, רגע, רגע, אני פה,

רגע,

עוד מעט, תודה,

תוכל, לא לבוא,

תאסוף דוד מהר

נשבת נו, נשבת, לא לא לא לא לא לא נשמת,

תאספו את האחרונים, תאספו.

תאספו את האחרונים,

תאסוף, תיקח רק מאלה שגמרי, תן לו לכת, תן לו לכת,

תאספו, לא עושה כלום,

כלום, תכף, עוד מעט, שמעתי,

שמעתי.

נו, אחרונים.

עוד מעט,

עוד מעט,

עוד מעט.

עוד מעט.

אתם דואגים לעצמכם. אני דואג לכולם. רגע,

רגע, צריך לעזור לעם ישראל.

כל יהודי פה שתורם עוזר לעם ישראל. רגע,

רגע.

יש עוד מישהו שממלא ועוד לא מסר?

דוד, יש עוד מישהו שממלא?

איפה?

הנה, נו, בבקשה.

שים, שים, שים.

מותר להחליף אם אתה רוצה, כן.

טוב, לשבת עכשיו, לשבת.

לשבת, אבל לשבת.

אני אתן ברכה.

לשבת.

אני אתן ברכה לשבת, אבל לשבת.

לשבת רגע.

רגע.

רגע, יש פה בחורצ'יק שרוצה לשים ציצית. איפה הוא?

בוא, מותק.

מי עוד רוצה ציצית?

בבקשה.

מי עוד רוצה?

ציצית בבקשה רגע אבל לשים את הציציות לשים לא לא לא למי שפה איפה הבחור שהבן שלו לא מרגיש טוב איפה הוא תשמור אחר כך נברך

רגע רגע רגע אתה ציצית רגע ככה ציצית

מה השם שלו?

תואר בן כפיר השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה מי עוד רוצה ציצית?

כיפה בבקשה

מי רוצה כיסוי ראש?

רגע רגע

רגע כיסוי ראש

רגע

ציצית רגע רגע רגע ציצית רגע ציצית רגע רגע ציצית רגע

לא נשאר

אין כיסוי, לא נשאר, ציצית

רגע רגע רגע קודם הגברים אין לך?

יש לך?

לא, למי שאין כיפה בלע יש עוד כיפה?

רפואה שלמה מהרה לא, מי שפה

אברהם אל ישראל, רפואה שלמה, ציון רבא בן רחל, רפואה שלמה

די, עכשיו ברכות בשקט, רגע, תכף יראו את הסרט,

ניסים התותח, רגע, רגע

אסנת בצרה, איריס ברכה בת נעמי כוכבא ובת יעלי עבד מרים,

מרגלית בת רוזה, זיווג הגול,

כן מי זאת?

מנשה בן סמיה, מחנית בת פאני,

זרע חי וקיים, ראובן בן בלה, רפואה שלמה,

מה השם?

אליהו בן אס, אי, רפואה שלמה.

הבת שלך תחתן מהר, אתה תזכה למצוות, תזכה לזיווג הגון,

זיווג הגון, אבל תלכו, תלכו הביתה,

תגדל בתור אווירת שמם.

דינה בצוליקה, רפואה שלמה,

אליהו בן זוהר, רפואה שלמה, תשובה שלמה.

זה אמרתי כבר.

שם,

שם,

שם. שלום בן זוהר, רפואה שלמה, מהרה.

שושנה, בת?

בצרה.

בצרה, זיווג הגון, מהרה.

יונתן בן יפה. יונתן בן יפה, זיווג הגון, לילה טוב, רפואה שלמה.

שלמה בן רוזה, תשובה שלמה, נכון למשפחה. אסתר בת שמחה, רפואה שלמה.

שושנה, בת?

מונירה. מונירה. רפואה שלמה.

לא נשאר.

שושנה, שושנה, שושנה, שושנה, שושנה, שושנה. נתתי לך ברכה.

זהבה בת נעמי, זיווג הגון. יוסף בן אסתר, זיווג הגון.

שלום בן אסתר, זיווג הגון.

צהלה בת זזו, בריאות בפרנסה.

רבקה בת מלכה, רפואה שלמה.

מאיה, רבקה בת מלכה, רפואה שלמה. יאללה, הביתה, הביתה.

תשאיר משהו, היי, גמרת עליהם.

תביאו על זאת, אבי.

איך?

מה השם?

טורקיה יהודית בת?

סעדה, רפואה שלמה. נעמה בת שלמה. אסתר בת שמחה, רפואה שלמה. נעמה בת שלמה. נעמה בת שלמה, זיווג הגון. לילה טוב, לך.

הרמון עמוס בן מזל בתיטו, בריאות, פרנסה טובה.

מי?

שקט. שלמה מתתיהו בן חלמה.

שלמה, יפילו לך את זה, את זה. שלמה בן מתתיהו, רפואה שלמה מהרה.

שמעון ברכה, ג'ארוף, רפואה שלמה.

תביא אותו, תביא.

אורלי בת יפה, זיווג הגון. לילה טוב.

פה למטה, פה למטה.

מהמה בת אור, זיווג הגון, מהרה.

שתי הלכות כל יום, ראשון הרע.

מרים בת ענברי, רפואה שלמה.

אלון בן מרים, בנים זכרים.

תזכי לכל תום, בריאות, בהצלחה.

לא לגש, לא לגש. שם, לא לגש. שם, שם, שם, שם, לא לגש. יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הנכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפון 036-77779,

מייל שופר, מיין שטרודלשופר.tv

כתובתנו באינטרנט שופר.tv,

בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים וחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם,

ומסלולים מגוונים שתוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל הגדול הזה.

ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1,300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטה,

וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,

MP3 לשמיעה,

ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 ולעקוב אחרי השיעורים

והרצאות בשידור חי וחוזר בשופר קול גם בקומה הכשרה,

נשמיעה את שידורים חיים 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון

0237247. וכבר ידוע מה שפסק הרמב״ם,

זכותו תגן אלינו אמן,

וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם,

ומייד הן נגאלים.