בס"ד ואהבת לרעך כמוך כיצד לקיים מצוה זאת? חלק כג 11-07-2019

נציב יום: אורה בת מרים, שהגידול יעלם, תהיה רפואה שלמה בזכות נציב יום לזיכוי הרבים אמן אמן ואמן!,

חלק כג' "ואהבת לרעך כמוך" ; בני ישראל ממצרים היה ביניהם אהבה ואחווה.

בספר הקדוש "בת עין" פרשת בא כתב: "בני ישראל במצרים היה ביניהם בחינת אהבה ואחווה. ומה שאמרו "שלא פסקה ישיבה מאבותינו במצרים" - היינו שלא פסקה בחינת אחדות מביניהם. כמאמר הכתוב: "ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש, יוסף היה במצרים".

אז רואים שכתוב "שבעים נפש", בלשון יחיד, לרמז שכל השבעים נפשות היו באחדות ואהבה כנפש אחד, וכל זה היה על ידי יוסף שהיה במצרים, שיוסף המשיך להם בחינה זו של "ואהבת לרעך כמוך" שגם כל מה שעשה עם אחיו-היה מתוך אהבה לא מתוך רוע לב.

כידוע שכל השבטים פרנסו את שבט לוי, מאתיים ועשר שנה כשהם למדו תורה, אז ודאי שזה אהבה! אין מה לדבר.

בספר הקדוש "מאור ושמש לשבועות" כתב: כי העיקר שהכל תלוי בו, הוא שיהיה אהבה ואחווה בתוך בני ישראל שבזמן שיש שלום בישראל – השכינה שרויה ביניהם. מפני שכללות נשמות ישראל-הם שישים ריבוא. והתורה שישים ריבוא אותיות. שכל אחד מישראל נשמתו אות אחת מהתורה.

לכן, שיהיה שלום ביניהם, אהבה ואחווה ורעות, הם עלולים ומסוגלים לקבל התורה, שעל ידי ההתחברות שיש ביניהם-התורה נעשית שלמה. וכל אחד נקה לו לקשט עצמו לשורשו בתורה.

לכן, בשעת מתן תורה, שחנו שם "בלב אחד", באהבה ואחווה כמו שפירש רש"י-לכן זכו לקבלת התורה ולגילוי שכינתו ביניהם "פנים בפנים".

"חיים" גימטריא - לולב, רומז גם כן על האחדות, כמו שאמרו חכמים בברכות נז': "הרואה לולב בחלום אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים". אם אתה רואה לולב בחלום זה מורה שיש לך לב אחד לאביך שבשמים, "לו - לב".

ולכן "נפרדה התיומת שבלולב- פסול!" אם התיומת, כל עלה הוא עשוי כך כל אחד מכפל, אם נפרדה התיומת - אז זה פסול,

למה?

שצריך שלא יהיה שום פרוד חס ושלום, רק בלב אחד כאיש אחד. ולולב גימטרייה חיים וחיים גימטרייה לולב.

מפני זה נתן השם יתברך עמו שחודש השלישי אץ התורה חודש סיוון מפני שאז הוא מזל תאומים. כמו התיומת. והבקי במזלות יראה שהם פנים אל פנים, הרומז על האחדות והאהבה. זה גם היה עם הכרובים, "פנים אל פנים", פנים "איש אל רעהו", זה מן הצורך בעת קבלת התורה.

עיקר הישועה בפורים -על ידי אחדות;

עיקר הישועה בפורים - נעשה על ידי הכינוס. שמתחברים ביחד, כמו שכתוב באסתר: "כנוס את כל היהודים". וכתוב: "נקהלו ועמוד על נפשם". זאת אומרת: כולם בקהילה נקהלים, נקהלים מתכנסים "אתם ניצבים היום כולכם", זה בחינת תורה שבעל פה, כי במתן תורה כתוב: "הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי", והיה קהילה להקהיל את כולם בציווי הקב"ה. זה היה במעמד הר סיני.

אבל כאן בפורים, הם נקהלו מעצמם, ואז חזרו וקבלו את התורה ברצון ומאהבה בימי אחשוורוש בכח הקהילה. ולכן כתוב: "וקיבל היהודים", לא "וקבלו", אלא בלשון יחיד כולם "כאיש אחד" שנעשו "אגודה אחת". ואז אין עמלק יכול לשלוט בהם.

מובא בגמרא מאותו גר שאמר "למדני תורה כשאני עומד על רגל אחת",

השיב לו: "ואהבת לרעך כמוך"

הרמז: בעולם הזה ששולט בו השקר, כיוון שהשקר עומד על רגל אחת, שה"קוף" נמשכת למטה מכל האותיות, האות היחידה שיש לה רגל ארוכה כלפי מטה זה ה"קוף". לכן "אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן" (תהלים קמ, יב), אבל האמת עומדת בכל צד.

למה?

לאמת יש שתי רגליים כל האותיות אמת - שתי רגליים. ושקר? אין לו רגליים עומד על רגל אחת של הכל.

זה האות "קוף" שולט בחודש אדר, כמו שכתוב בספר "יצירה": "המליך אות "קוף"" והטעם כי זה סוף השנה, חודש אדר זה סוף השנה, והסטרא אחרא נמשכת בסוף כ"קוף אחר אדם", התימנים אומרים "קוף" כי הסטרא אחרא שולטת בסוף כמו קוף אחרי האדם, קוף, הולך עם הקוף.

ואז העצה ורק על ידי "ואהבת לרעך כמוך" שכוח כלל ישראל דוחה את השקר. ולכן תקנו "משלוח מנות ומתנות לאביונים", לעורר אהבת בני ישראל. וזה היה היסוד של בית שני!, שבזכות זה בית שני עמד. ולכן הוא נחרב! על ידי "שנאת חינם". כשהפרידו – שנאת חינם, חרב הבית, כי היסוד של בית שני היה בכוח "אהבת חינם". אהבת ישראל.

פעם אחת בא לפני הרב הקדוש רבי מבונים מפרשיסחה,זכותו תגן עלינו אמן, חסיד אחד סוחר, ודרכו היה בלייפציג שבועות מספר, ביקש מלפניו הסוחר: "שיתפלל עבורו שינצל מכל רע הידוע".

והשיב לו: "כאשר תפגוש יהודי במדינה תקדים לתת לו שלום בשמחה רבה, וישמח עמהם ויהיה להם רעות עמו כל מה שאפשר, ובזה ינצל מכל רע!".

שמעתם פתרון לבעיות לצרות?

תתחבר עם יהודים בשמחה, תאהב אותם, זה יגן עליך מכל רע.

ואחרי זה מצאתי "בספר הישר" לרבנו תם: רמז שיש בדבר - כי מהפך הרע - לרע, אפשר להפוך את הרע על ידי רע, הוא המעלה האהבה הנפולה על ידי אהבת רעו, ומקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

התיקון הזה נעשה, שמתוועדים אצל צדיקים, כי שם נעשים אחים ורעים כמו שרואים בחוש. כשמגיעים אל צדיק, אז כל אלה שסביבם – הם מתחברים ביחד, המכנה הוא משותף. לכן אמרו חכמים זכרונם לברכה: בחגיגה כו': ש"ברגל {שהיו עולים ברגל לירושלים} נעשו הכל חברים כאיש אחד, ואפילו עם הארץ! נעשה חבר ונאמן"- מכוח אהבת הרעים.

נו, אז אנחנו ראינו כמה אהבת רעים מועילה בכל הכיוונים: בכמה פתרונות, ובכמה זכויות, וכמה סגולת, וכמה הצלות, וכמה ישועות יוצאים מכל זה.

עכשיו כתוב: כשאתה הולך להתפלל קודם התפילה יקבל עליו מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך".

"המגן אברהם" בסימן מו' מביא בשם האר"י הקדוש: קודם תפילת שחרית- יקבל עליו מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך".  וכן כתב "החיי אדם" כלל א' סעיף ו': יקבל על עצמו בפרטות לאהוב כל אחד מבני ישראל כגופו, וכתוב: "ואהבת לרעך כמוך" ועל ידי זה יכלול תפילתו בכלל תפילות כל ישראל ויהיו לאחדים.

שמתם לב?

והתפילה היא גם בלשון רבים, אף אחד לא מתפלל על עצמו לבד, אלא הכל בלשון רבים!

וב"קיצור שולחן ערוך" סימן יב' כתב בזה הלשון: "גם יקבל עליו קודם כל תפילה מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ויכוון לאהוב את כל ישראל כנפשו, כי אם יש חס ושלום פירוד לבבות ישראל למטה - אז גם למעלה אין התאחדות, אבל התאחדות בגופיהן של למטה - גורם התאחדות ודבקות נפשותיהן למעלה, ועל ידי זה התפילות מתאחדות ואז בהיות תפילותיהן כלולות יחד -  הן רצויות לפני השם יתברך".

עד פה אשכנזים.

מכאן בספר "בן איש חי" פרשת מקץ כתב: "מקודם תפילה, יקבל מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ולכן אם אדם מישראל בצרה - יתפלל עליו כל יום בפירוש, ועל ידי זה תכלל תפילתו בכלל תפילות כל ישראל ותעשה פרי למעלה."

"ובפרדס יוסף" פרשת קדושים מביא רמז נאה: "מה בצע כי נהרוג את אחינו"!

מה הרמז?

"מה בצע?" ראשי תיבות: בוקר צהריים ערב. רוצה לומר: מה תועלת בתפילות בוקר צהריים וערב! "כי נהרוג את אחינו?!" או אנחנו לא ואהבים אחד את השני?! צריך לאהוב ואז יהיה "אהימה וישמע קולי".

"רבי חנניה בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".