הפלא ופלא - אות ג - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - - 

גמל

תכונת הגמל תמיד היא קיצונית, או טובה מאוד או רעה מאוד. לעולם הוא לא הולך בדרך אמצעית – דרך בינונית. כן מובא בספר "חופת אליהו" – ספר המיוחס לרבנו הקדוש.

\

כל בעלי החיים אורבים לטרף ומפתיעים אותו בפתע פתאום, פרט לגמל שמודיע תחילה על בואו להכות על ידי השמעת קולות של צעקה, ובזה הוא נותן אפשרות לברוח לכל מי שלא רוצה להלחם. כן כתב ה"כלי יקר" (בראשית כד, יד).

גן עדן תחתון

היכן נמצא גן עדן התחתון? ה"אברבנאל" (בראשית) נוקט בשם הראשונים, שגן עדן התחתון ממוקם על קו המשוה. וכן כתב רבי שלום שרעבי (הו"ד ב"סוד ישרים" ל"בן איש חי", ח"ה סימן ו).

הרמב"ן (ב"תורת האדם", שער הגמול, עמוד רצה) כתב, כי אספלקינוס ביחד עם ארבעים חרטומים מלומדים חיפשו את גן עדן התחתון, "ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עלי הרפואות ועץ החיים, למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ; ובבואם אל המקום ההוא, ויברק עליהם להט החרב המתהפכת, ויתלהטו כולם בשביבי הברק, ולא נמלט מהם איש... וכל אלה דברי אמת הם גלויים ומפורסמים גם היום, כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפך".

\

כל מי שבא מגן עדן הוא נראה הולך כשראשו כלפי מטה ורגליו כלפי מעלה. גם יצחק היה בגן עדן כדי להתרפאות מהחבורה שעשה לו אביו בצווארו בשעת העקידה, וכשחזר משם ראתה אותו רבקה הפוך, ראשו למטה ורגליו למעלה, ולכן היא שאלה: "מי האיש הלזה ההולך". כן כתב הריב"א ("מושב זקנים" בראשית כד, סה).

גניבה

אדם שנחשד על רציחה או גניבה וכדומה, והוא מכחיש זאת, כיצד ניתן לדעת אם הוא אכן עשה זאת או שעלילת שוא היא?

כתב ה"מלבי"ם" (איוב טז, ח): "נודע בקורות עמים הקדמונים, כשהיו רוצים לבחון את איש שנחשד על גניבה ורציחה ויתר עבירות, והוא היה מכחיש, היו מייסרים את הנחשד ביסורים קשים ומרים, והיו מביטים בפני המיוסר. אם ראו שסובל יסורים אלה כאילו אינו מרגיש בהם כלל, היו דנים מזה שהעלילה שקר. ואם ראו שמרגיש ביסוריו, וכל שכן אם היה צועק חמס, דנו שהעלילה אמת, ואז היו מוסיפים להכותו על אלה מכה רבה, וכשהוסיף לצעוק, כן היה מתחזק אצלם לדעת שהחשד אמת".

גניזה ראה: "קבורת הגניזה".

גסיסה

בעת הגסיסה שוכח אדם את כל אותיות הא-ב, פרט לאות ח. כן כתב בעל "דברי יחזקאל" (פרשת ואתחנן): "איתא בספרים הקדושים, דסמוך למיתה, בעת הגסיסה רח"ל, משתכח מן האדם כל האותיות מאל"ף עד תי"ו, ורק אות חי"ת נשאר אצלו עד רגע האחרונה".

\

הקפדה על לבישת טלית קטן כשרה כדת וכהלכה באופן תמידי – מונעת סבל רב וצער נורא בשעת הגסיסה. כן כתב רבי מנחם מנשה (בספרו "אהבת חיים" פרשת שלח לך).

געגוע

מה יעשה אדם שמתגעגע לאביו יתר על המידה? "בן שיש לו געוגעים על אביו – נוטל האב רצועה של מנעל ימיני ויקשור לו לבן בשמאלו, וכל זמן שאותו קשר עליו – סרים הגעגועים מעליו בסגולה". כן מבואר ברע"ב, שבת, פרק במה אשה (פרק ו, משנה ט, ד"ה בקשרים).

גר

כשם שאין מענישים אדם בטרם מלאו לו עשרים שנה, כך אין מענישים גר בטרם חלפו עשרים שנה מיום גירותו. כן כתב המהר"י באסאן בספרו "לחמי תודה" (סימן ה, סו): "גר כקטן שנולד דמי לגבי שמיא, מסתברא דמן שמיא עבדיה ליה רווחא עשרים שנה כקטן שנולד".

\

קיימת אפשרות שגר שהתגייר יתחייב בפדיון הבן. כיצד? אשה ישראלית שנבעלה לגוי, יש סוברים שהבן חייב גירות, ולאחר גירותו הוא יתחייב בפדיון הבן, משום שפטר רחם ישראלית. כן כתב בעל ה"נתיבות", בתשובות רבנו יעקב מליסא (אבן העזר סימן כה).

\

גוי שהחליט להתגייר, עוד בטרם התבצעה הגירות הלכה למעשה, כבר "יתחדש לו נפש טהורה משמים ממעל". כן כתב ה"חת"ם סופר" בספרו "תורת משה" (עמוד קטז, ד"ה זובח).

גר הצדק מוילנא

מקובל בשם הגאון מוילנא, כי מאז שגר הצדק הקדוש אברהם בן אברהם מוילנא מסר את עצמו לשריפה על קידוש ה' – "נחלש כוחם של הכוחות הרעות המטמאות והסיטרא אחרא איבדה מעוצמתה", ולכן יש להקל – במקרים מסויימים – בדברים שאסרום חכמים משום רוח רעה. כן מבואר בשו"ת "שבט הלוי" (חלק ג, סימן קסט) ובשו"ת "אז נדברו" (חלק יא, סימן מז).

גרגרי זהב

גם כיום ניתן למצוא עצי פרי שמגדלים זהב. כידוע, בשעה ששלמה המלך בנה את בית המקדש הוא נטע בו כל מיני מגדים של זהב. גם בזמנינו – מעיד היעב"ץ (בהגהותיו על יומא כא, ב) – "נמצא במחוז טאקייע גרגירי זהב בתוך הענבים הגדלים שם, ואף חוטי זהב גדילים על גביהם מבחוץ".

גרושה לכהן

קיים מצב שאשה תקבל גט מבעלה ותתגרש כדין ובכל זאת תהיה מותרת לכהן. ב"שולחן ערוך" (אבן העזר ו, ב) מובא, כי קטנה שמיאנה בבעלה – מותרת לכהן. ואם נתן לה גט – אסורה. ואם לאחר שנתן לה גט החזירה ומיאנה בו – מותרת לכהן, לפי שהמיאון מבטל הגט.