המטה של משה

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

לעילוי נשמת חגי ארנון בן בתיה

ולעילוי נשמותיהם

של מי שיאמר עליהם קדיש.

מנוחתם תהא עדן.

מטה משה מטה האלוהים.

בפרקי רבי אליעזר פרק מ' נאמר

אמר רבי לוי

מטה האלוהים מוצב היה בגן עדן

והמשנה באבות אומרת

שהמטה הוא אחד מעשרת הדברים שנבראו בחרב שבת בין השמשות.

כאשר גורש אדם הראשון מגן עדן נטל בידו את המטה

ומסר אותו לחנוך

בחנוך למתושלח.

מתושלח לנוח ונוח לשם.

משם הגיע אל אברהם,

ליצחק,

ליעקב

וכשירד יעקב מצרימה מסר ליוסף.

כשנפטר יוסף

לקחו המצרים בשלל את כל ביתו ורכושו

לטובת המלך

והניחו הכל בבית הגנזים.

יתרו היה אחד מן השרים החשובים במצרים,

ראה את המטה בבית הגנזים,

עמד אותו

וראה שכתוב עליו אותיות שהוא לא מכיר, דצח עדש מאחיו,

ולקח אותו איתו.

וכשעזב את מצרים, נטל אותו איתו.

עכשיו, יש רק ככה להבין,

כתוב שהמשקל שלו,

בתרגום יונתן בן עוזיאל,

40 שיער.

ארבעים שיער זה ארבעים וחמש סנטים

על ארבעים וחמש סנטים

בגובה מטר שבעים וחמש.

כדור.

משקל שלוש מאות שלושים ושתיים ליטר.

זאת אומרת, המטה היה בגובה עשר אמות,

משקלו היה שלוש מאות שלושים ושתיים קילו.

איך הוא לקח?

איך הוא,

אולי על הרכב שהיה פעם, אאודי חמור,

שם אותו עליו או על גמל או על משהו.

אז היה צריך שותפים שעזרו לו להוציא את זה משם, זה גם כזה גדול, איך לא הבחינו?

טוב, חלפו שנים, משה רבנו הגיע על יתרו למדיין,

וראה אצלו בגינה את המטה שכתוב עליו דצח עדש באחיו,

אבל שם השם גם היה שם.

והכל כתוב בלשון הקודש.

עמד ונטל את המטה,

אי אפשר היה להזיז אותו, להוציא אותו.

וכשראה יתרו את המטה בידו, טוב, גם הוא היה עשר אמות.

אמר, זה עתיד לגאול את ישראל.

ונתן לו את ציפורה ביתו לאישה.

אני שואלת שאלה.

במדרש מקשה,

הקדוש ברוך הוא מתעב לעבודה זרה ומקנא לה.

אז איך

הולך מושיען של ישראל ליתרו שהיה כומר לעבודה זרה?

מבאר המדרש שקודם שהגיע משה,

יתרו

הבין

שהמון העם

טועה אחרי העבודה זרה.

ומשכך, הייתה בזויה בעיניו.

במדרשים כתוב שהוא ניסה וניסה כל עבודה זרה, וראה שאין בה ממש, היה בועט בה.

ואז

הוא היה אפיפיור שם, הכומר הגדול.

אז הוא אמר להם, תבחרו לכם כומר אחר, אני זקן.

לא רצה להגיד את האמת, כי פחד

שיבינו שהוא מואס בעבודה זרה.

עמדו

ונידו אותו, הבינו שהוא באמת מואס בה.

ועשו איתו

נידוי שלא יעשו עמו יותר מסחר.

חיפש רועים לצאן

ולא מצא, לכן בלית ברירה שלח את בנותיו לרעות את הצאן.

והרועים רצו לגרשן ואף השליכו אותן לתוך הבאר.

ובא משה ביט אילן.

יש לקשור את עזיבתו של יתרו את מצרים בשעה שהוא היה שר וחשוב, אחד מהשלושה היועצים הבכירים

של פרעה,

והוא עזב מרצונו תפקיד חשוב ומכובד,

ואיך הוא הסכים גם לנטוש את הכהונה של האפיפיור.

הכל היה בשביל המטה?

אמר יתרו,

אם פרעה מפחד מילד,

סימן שפרעה

הוא לא עבודה זרה.

זה גם הסיבה שבתיה החליטה להתגייר.

כי היא הבינה שאין ממש. עד שהחליטה,

אז היא חשבה שאבא שלה באמת הוא עבודה זרה,

כי הוא קרא לעצמו אלוהים,

ני יורי ואני עשיתי ני.

אבל מרגע שהכניסה

את משה אליו,

והאצטגנינים שם אמרו לו החרטומים,

אמרו לו שעתיד לבלד מושיען של ישראל,

ואז הוא נתן הוראה, חתם כמו טראמפ,

חתם

על הוצאה להורג של כל תינוק שייוולד,

שלא ייוולד מושיען של ישראל,

אז הם הבינו

ממתי אלוהים מפחד מתינוק שייוולד.

שעד כדי כך הוא הורג את הילדים,

התינוקות של המצרים והתינוקות של הישראלים,

כי לא ידעו להגיד להם, הוא מצרי, מאיפה הוא יבוא?

וכשמצא את המטה,

אז הוא ידע שפורענות תבוא על מצרים,

ואם כן, כדאי לברוח ממצרים,

ולכן האמין יצרו בקדוש ברוך הוא, ממילא זנח את שאר ה...

הילידים.

איך הוא הבין זאת?

לא כתוב.

במדרש אגדה,

באוצר המפרשים,

הוסיפו שיתרו שתל את המטה הזה בגן שלו,

והעביר קול בכל הארצות שמי שיבוא ויתלוש את המטה מהגן,

הוא ייתן לו את ציפורה ביתו לאישה.

באו מלכים, שרים, גיבורים רבים, לא יכלו לעקור את המטה.

נכנס משה לגן, ראה מטה עשוי סנפירי רינון,

וחקוק עליו שמה מפורש.

שם ידו על המטה ועקר אותו במקומו,

ויהי המטה בכפו.

יתרו רעה זאת תמה מאוד,

ונתן לו את ציפורה ביתו לאישה.

ייתכן שרצה לדבק כך במושיע של עם ישראל

כהמשך לעזיבה את פרעה והכמורה.

בילקוט שמחוני אוסיף עוד פרטים,

נאמר בפסוק, מטה עושך ישלח אדוני מציון.

זה המטה של מלך המשיח,

והוא מטה יעקב,

שנאמר כי במקלי עברתי את הירדן.

בזה מטה יהודה שנתן לתמר,

שנאמר המטה אשר בידך,

והוא המטה, מטה משה רבנו, מטה האלוהים.

וזה גם מטה אהרון שפרח

במחלוקת קורח ועדתו,

וזה היה גם מטה דוד המלך,

ובו מלך המשיח ירדה

את אומות העולם במהרה בימינו אמן.

אמן.

בקיצור, רק עם מטה הם יבינו, בלי מטה הם לא יבינו.

במדרש

מבואר שלאחר שמשה ואהרון אספו שבחים זקנים,

לבסוף

מפורש שרק משה ואהרון נכנסו לארמון פרעה.

הלכו משה ואהרון עם שבעים זקנים,

הגיעו לארמון מסתובבים, אין אף אחד.

איפה הם?

אמר רבי אליעזר,

כשראו את הפתח של פרעה רותח כמו דוד,

ובני אדם הרוגים בצד אחד, ויש צלובים בצד אחד,

בצד אחר, יש מקוטעי איברים בצד שלישי.

זה בכניסה, כמו שאומרים.

אמרו, מוטב נהיה משועבדים.

לא צריך גאולה ולא צריך כלום, לך תדע מי יצא מפה.

ולכן הם נשמטו לאט-לאט.

אולם משה ואהרון לא נתייראו ונכנסו לארמון פרעה.

ויש תיאור מפליא.

בילקוט שמעוני על הכניסה המיוחדת של משה ואהרון לארמון פרעה ברמס קפ״א.

ארבע מאות פתחים היו לארמון של פרעה.

ארדואן

עשה ארמון עם אלף חדרים.

לפרעה היה ארבע מאות פתחים.

בכל פתח היו אריות ודובים וחיות רעות מכושפות.

ואין כל בריה יכולה להיכנס לשם

עד שהם יאכלו את בשרם.

באו משה ואהרון,

והחיות ליחכו כפות רגליהם וליוו אותם עד פרעה.

אותו יום היה יום הולדת את פרעה.

ובאו מלכי מזרח ומערב.

כבד אותו.

וראו המלכים את משה ואהרון כמלאכים,

ואת הפלא העצום שהחיות נכנעות להם.

נפל פחדם

על כל המלכים והשתחוו למשה ואהרון.

באותה שעה כשאמרו משה ואהרון לפרעה שאלוהי

העולם דורש שישחרר את עבדיו.

ביקש

אות ומופת.

השליכו את המטה, נעשה תנין.

במדרש

מבואר שבאותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם

ומקרקר עליהם כטורנגולת.

אמר להם, זה הפלאים של אלוהיכם?

הביא תינוקות מבית הספר, ועשו גם כן.

קרא לאשתו, וגם היא עשתה כך.

תמוה מאוד, מדוע אחרי כניסה כל כך פלאית,

תוך ניסים גלויים,

בשעה שנפל על כל המלכים פחד נורא,

למה לא בחר הקדוש ברוך הוא שמשה ואהרון יפתחו בין

נס מעורר רושם.

להתחיל בדבר שגם תינוקות יודעים לעשות,

זה לא התחלה טובה.

אז למה משה רבנו מתחיל את השליחות דווקא בנס,

שנראה בעיני פרעה עלוב?

בפשטות אפשר לבאר.

אדרבה, היא נותנת.

אחרי כניסה כל כך ניסית

לעבור את זה עם החיות ושילוו אותו,

רצה הקדוש ברוך הוא שלפרעות תהיה בחירה.

אם יעשה נס בעל רושם אדיר,

בתוספת לזה שהם נכנסו בלי רשות והכול,

לא תהיה לו בחירה.

ולכן, כדי שיהיה לו מקום לטעות,

תהיה לו בחירה.

לכן דווקא

נס המטה, לבדוק אם הוא יאמין או יזלזל.

אולם נראה שהיה נס עצום כשהפך את המטה לנחש.

כי מובא במדרש,

אמר הקדוש ברוך הוא, אם יבלע

הנחש

של אהרון,

את הנחשים שלהם,

זה מנהג עולם.

יכול נחש לאכול נחש.

אלא יחזור לבריאתו.

עכשיו תחזיר את הנחש להיות מטה,

ואז המטה יבלע.

ככתוב, ויבלע מטה אהרון את מטותם.

דומם, בולע, דומם.

כאשר ראה זאת פרעה, החל לפחד.

ואמר, וואי,

מה אם יאמר למטה לבלוע את פרעה

ואת הכיסא?

אמר רבי יוסף בן רבי חנינה,

בלע המטה של אהרון כל כך הרבה מטות,

שהיו בגודל עשרה עומרים,

ובכל אופן הוא נשאר כפי שהיה.

ולא נודע כי בא אל קרבו.

מקשה עבודת יששכר שתי קושיות נפלאות.

אחת, מדוע שלא יגדיל הקדוש ברוך הוא את הנס,

ויעשה שיבלע מטה אהרון את הנחשים עצמם.

כלומר, דומם יבלע חי.

זה נס יותר גדול מדומם בולע דומם.

ודבר שני,

למה כתוב

ויחזק ליבו?

למה כתוב כבד לב פרעה?

הרי בסך הכל עדיין היה לו פתח לזלזל.

מאחר וילדים קטנים הצליחו לעשות חלק מהנס.

אלא הוא מבאר באור נפלא.

מכשף

ודאי לא יכול לברוא בריאה חדשה בעולם,

כי הכל זה רק אחיזת עיניים.

מה שעושה המכשף זה לא קסם רגיל,

אלא על ידי שמות של טומאה הוא מביא שד.

בשד,

במהירות עצומה, מעלים את המטה

הוא מביא ממקום אחר נחש אמיתי,

בדיוק לאותו מקום שעמד קודם המטה. זאת אומרת, המהירות של השד

יכולה לבצע אחיזת עיניים כזאת.

אתה רואה כאילו זה התחלף בזה.

בעוד שהוא מספיק לסלק ולהאמין,

יוצא שלא אף פעם חשפים את מטה לנחש,

ולא שינו את המציאות.

אלא השד לקח בזריזות מטה והביא נחש במקומו. זה יכול להיות כמה שנים.

וזה הטעם לכך

שבמכת כנים לא הצליח חום חשפים,

כיוון שהשד לא מסוגל להביא בראייה קטנה כל כך ממקום אחר.

לכן,

מי עשה השם?

תחילה הביא את כל המטות שלהם

כדי שקלונם יתגלה לעין כול,

כשיראו שהנה המטות חזרו למקומם

ולא הופכו דבר.

ואז בלע מטה אהרון את מטותם

כדי להראות שאין כ' אלוהינו,

ולא על ידי כישוף,

אלא בנס גמור.

עכשיו, מובן מדוע ויחזק ליבו וכבד ליב פרעה,

כי אף על פי שנתגלה קלונם של החרטומים,

והוכח שמשה עשה נס אמיתי,

עדיין חיזק פרעה את ליבו.

אלא יש לה קשות

על הביאור הנפלא הזה מהגמרא במסכת סנהדרין.

אמר רבי חייא ברבה,

כאשר כתוב בלעתיהם,

זה מעשה שדים.

וכשכתוב בלהטיהם,

זה מעשה כשפים.

פירש רש״י,

שאין עושה המחשב על ידי שדים,

אלא בעצמו בכישוף.

אם כן, יש שני סוגי קסמים שהשתמשו החרטומים. פעמים עשו מעשה כישוף,

פעמים נעזרו בשדים.

בפסוק הנוגע לעניין זה מפורש שעשו חרטומי מצרים בלהטיהם,

לא על ידי שד,

אלא על ידי כישוף.

ניתן דוגמה לכישוף.

בגמרא מובא על ינאי,

שהגיע לאכסניה,

הגישו לו מים לשתות,

רעה את המלצרית ממלמלת בשפתיה.

הבין שהיא עושה כישוף במים.

כשהלכה שפך את המים,

וראה שהם באמת מכושפים, כי יצאו מהם עקרבים.

רצה לנקום בה,

ועשה עצמו כאילו הוא שותה,

ואז אמר לה שתשתה גם היא.

ואכן שתתה והפכה לחמור.

ורכב עליה בתוך העיר.

ורק כשהגיעה חברתה,

זיהתה אותה וביטלה את הכישוף.

בתימן היו דברים כאלה.

אבי המנוח סיפר לי מעשים מדהימים בדברים האלה של הכישופים שהיו עושים הערבים.

ומכשפת בתימן, מה היו עושים לה?

כדי לבטל אותה אתה לא יכול, כי היא תיעלם, היא תתחלף, היא תהפוך לזה, לזה.

היו מחממים דוד זפת, רותח, ומכניסים את הראש שלה בפנים.

ככה, חיה.

ככה היו הורגים אותה.

והתורה מצווה מכשפה לא תחיה.

אם כן, בגמרא מבואר

שלא על ידי שד אלא על ידי כישוף הפכו את המטה לנחש.

אולם המהרשע מבאר שלא יכלו לעשות כל דבר שרצו על ידי כישוף,

שהרעים כן יכולים היו לברור עולם חדש.

לכן במכת דם וצפרדע לא הצליחו על ידי כישוף,

אבל על ידי שד הם כן הצליחו.

וזו הסיבה שבדם וצפרדע נאמר בלתיהם.

על ידי שד.

ורק במכת קינים הם נכשלו משום שגם כישוף וגם שדים לא יכולים להועיל בבריה קטנה כזאת.

המשנה אומרת

שעל כישוף אמיתי, לא על ידי שד, חייב סקלה.

באחיזת עיניים, שעושים קסמים פשוטים במועדונים, וזה כל אלה בטלוויזיה וכאלה,

איסור מדרבנן.

וכן הרמב״ן

הביא במפורש את דברי הגמרא,

שעשו על ידי כישוף ולא על ידי שד.

אז אם כן חוזרות שתי הקושיות הנפלאות למקומה,

מדוע לא הגדיל הקדוש ברוך הוא את הנס

ועשה שיבלע דומם את החי?

ומפני מה כתוב שפרעה הכביד את ליבו,

בו בזמן שהיה לו מקום גדול לטעות?

אלא מבואר על פי דברי המדרש,

שהיה נס בתוך נס.

הנס האחד, אומר המר זו,

דומם לעולם לא בולע.

ואילו כאן הוא בלע.

ודבר שני,

אפילו חי,

לעולם לא בולע מטה.

אתה יכול לבלוע מטה, מקל מטאטא, נגיד אתה יכול, אתה לא יכול.

וכאן מטה בלע מטה.

ומזה פחד מאוד פרעה.

במדרש הגדה

אמרו חכמים זיכרונם לברכה

כבד לב פרעה.

משל לאריה ושועל ביקשו להפליג בספינה.

בא החמור

ביקש מס לפני שהם עולים לספינה.

אמר השועל לחמור,

איך אתה מעיס פניך בפני המלך ומבקש מס?

אמר לו החמור,

מן המלך אני נוטל ולתוך גנזיו אני מכניס.

כעס האריה וטרפת חמור.

מה רע?

אריה לשועל, סדר לי את האיברים של השוטה הזה.

החל השועל

לסדר את כל האיברים לקראת אכילת המלך, האריה.

כשראה את הלב של החמור, חמד אותו,

ואכל השועל את הלב.

בא האריה, מצא כל האיברים מסודרים,

וראה שחסר הלב, שואל איפה הלב?

אמר לו השועל, אם היה לו לב, איך

היה מעיז לקהל מלחמאס?

כך פרעה.

אם היה לו לב,

איך הוא מבקש ממלך מלכי המלכים מופת?

אלא לא היה לו לב.

זה נקרא כבד לב פרעה.

הלב שלו הוא בעצם כבד, לא הלב.

במדרש צבא כתוב, כבד לב פרעה.

וחכמים דרשו שהכוונה היא שפרעה כעס.

במתנות כהונה מבאר שבמסכת ברכות

מובא שהכעס מגיע מן הכבד, שם זה המקור של הכעסים.

ואמר זו מבואר שאם מרגיל אדם עצמו לכעוס מתהפך נתבע כבד.

יש להעמיק עוד,

להבין סוד הדברים.

מדוע פתח הקדוש ברוך הוא את ניסי יציאת מצרים דווקא בנחש?

בזוהר הקדוש מבואר העניין.

הקדוש ברוך הוא החל את המכות ממקום שבו מתחילה ממשלה של פרעה.

ממשלת פרעה מתחילה מכוחו של הנחש.

בהפטרה מפורש ביחזקאל הנביא

כה אמר אדוני

הנני עליך פרעה מלך מצרים,

התנין הגדול הרובץ בתוך יעוריו אשר אמר לי יעורי ואני עשיתיני.

שורש פרעה זה הנחש הקדמוני שכפר במלכות השם

ואמר שעץ הדעת היה קודם לקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא אכל ממנו ונעשה בורא.

איי איי איי

וכך גם פרעה

וכמו הנ...

הש כפר בקדוש ברוך הוא ואמר, אני עשיתי את עצמי, לי יאורים ואני עשיתי ני.

אני בראתי את עצמי.

פרעות טמבלולו כזה?

והמצרים עוד יותר,

שמאמינים שזה יכול להיות?

איך עשית את עצמך? רק תסביר לי, אני לא מבין קצת.

אם היית קודם, לא היית צריך לעשות את עצמך, ואם לא היית קודם,

איך עשית את עצמך? לא היית בכלל.

אז איך אתה יכול לעשות את עצמך?

לא מבין.

לכן בתחילה כשראו החרטומים את המופת של הנחש,

הם שמחו.

למה?

זו בדיוק תחילת חוכמת הניחוש שלהם.

וחשבו שאין בעולם התחתון מושל מלבדם.

ואמר רבי יוסף,

אל תטעה לומר שעשו החרטומים רק אחיזת עיניים.

לכן מפורש בפסוק,

ויהיו לתנינים,

לומר שבאמת הפכו המטות לתנינים על ידי הכישוף.

אולם כשמטה הארון הדומם

בלע את המטות שלהם, הם נבהלו. מדוע?

כיוון שכבר אמר רבי אליעזר,

מהמטה הזה יש הוכחה שתהיה תחיית המתים.

יש בורא לעולם,

כי השוטים שמפקפקים בתחיית המתים טוענים,

איך יעשו המתים שוב ברייה חדשה?

הנה, בואו ותראו,

אם מטה שהוא דומם,

הקדוש ברוך הוא הפך אותו לפי שעה

לבריה עם רוח וגוף שיכולה לבלוע.

קל וחומר מת,

שפעם היה חי והייתה בו נשמה ושמר את מצוות השם

על אחת כמה וכמה שיחזיר הקדוש ברוך הוא אותו להיות ברייה חדשה.

אם במטה אפשר לתת רוח

שהוא יכול לבלוע

אז אדם?

זה בכלל לא מובן מה הקושייה מתחיית המתים שאנשים מסתפקים.

איך הוא ברא את הדם הראשון?

לא לקח עפר וגיבל אותו ועשה אדם?

אז עכשיו הוא התפרק להיות עוד פעם עפר, אז הוא לא שכח את הנוסף.

אה, הוא צריך לעשות אותו דבר, בלי שום בעיה.

מה הבעיה?

לא?

ולכן נבחר המטה להיות המופת הראשון שיוכיח על תחיית המתים ועל שלטונו של הקדוש ברוך הוא בעולמו.

הרמב״ן מחדד את העניין ואומר,

שידע פרעה שיש אלוהים שברא את העולם.

כי הוא אמר לי, יוסף, אחרי הודיע אלוהים אותך,

ואיש אשר רוח אלוהים בו.

אבל מה הוא לא ידע את שם הוויה?

ולכן אמר, לא ידעתי את אדוני.

ומה ההבדל בין שניהם?

מבאר הארי, זיכרונו לחיי העולם הבא.

פרעה האמין באמונת הכופרים,

שבאמת הקדוש ברוך הוא ברא את העולם,

אבל אחרי כן העולם פועל במסלול קבוע יום ולילה ומתקיים מאליו.

זה סוד השם אלוהים שהוא בגימטרייה הטבע.

זאת אומרת שיש הנהגה טבעית.

כמו שהמדענים הטמבלים חושבים,

וכמו הרופאים הטיפשים שחושבים.

לכן,

לא אמר פרעה, אני בראתי את העולם,

אלא הודה פרעה שהקדוש ברוך הוא, האלוהים, ברא את העולם.

אבל הוא טוען שלאחרי שהעולם נברא,

הוא כבר לא תלוי באף אחד.

לכן, ני יאורי ואני עשיתי ני, אני תלוי רק בעצמי.

אני לא מחויב לאף אחד שום דבר.

כי במצרים מעולם לא נשאו עיניהם למרום להתיר תחינה לבורא עולמים עבור גשמים. למה? כי הם לא צריכים.

היה להם מוכן הכול, יאור,

שמשקה את כל מצרים.

משום כך, דווקא בשם אלוהים, שהוא הטבע,

משתמשים הכופרים אלוהים אחרים,

כיוון שרק בשם הזה יש להם מקום לטעות.

אמר לו משה,

אדוני שלחני,

לא מי שאתה מכיר אלוהים,

אלא שם ה...

והיה שלח אותי,

שהוא היה הווה ויהיה.

זה מראה על שלטון בכל רגע ורגע.

היה הווה ויהיה.

פרעה לא האמין בשם הזה,

וחשב עולם כי מנהגו נוהג.

בחר לו את המזל הראשון,

טלה.

ועבד את הטלה,

לא משום שהוא האמין שהטלה ברא אותו,

אלא כיוון שבמזלות,

המזל טלה הוא הראשון,

והוא מורה על שלטון על הכל.

לפי זה תרץ הריבה,

קושייה עצומה.

מדוע המכה הראשונה הייתה מכת דם?

פירש רש״י, להעניש תחילת העבודה זרה של מצרים.

הלא הוא הטלה,

עבודה זרה של מצרים.

לפי דברינו מיושב היטב.

לא הטלה הוא עבודה זרה.

לא הטלה שאתה פה מחזיק אותו ביד,

אלא המזל טלה הוא העבודה הזרה.

הוא הכוחי ועוצם ידי הראשון,

להיות ראשון במזלות.

והאי האור זה מקור הפרנסה,

זה שורש הכפירה.

למה לא צריך אף אחד?

יש לנו מזון בלי שפע מים ושפע הכל.

ולכן לקה ראשון.

ולכן פרעות תנין,

תנין זה נחש,

כפר בהשגחת השם בהווה ואמר, אני שולט על כולם,

לי יאורי.

אני המזל טלה, אני הראשון,

וזהו הנחש הכופר בשם.

היאור היה גם עבודה זרה.

מדוע?

כתוב בפרשת בראשית, ונהר יוצא מעדן,

והוא נפרד לארבעה ראשים,

שם האחד פישון.

רש״י אומר הוא הנילוס.

אם כן, הנילוס הוא הראשון לנהרות.

זה הסוד במטה שבלע את הנחש הכופר.

הבאר משה מאוז'ור

אומר מטה פירושו משענת.

עומד.

ערך קדוש ברוך הוא רמז.

אל תשענו על המטה,

כי פעמים יהפוך המטה שאתה נשען עליו לנחש.

אם אדם נשען על עושרו,

על הפרנסה, על המשרה,

לפעמים המטה הזה,

שהוא כאילו המשענת,

הוא האויב הכי גדול שלך, הוא יכול להיות הנחש.

כמו שמה במופת, שהמטה הפך לנחש.

לפעמים

מישהו הכי בורח ממנו,

מהמטה מהמשענת, לא מאמין ולא סומך,

אז הנחש הוא יכול להיות המטה שלו.

כמו משה,

בן שלושה חודשים היה על היאור.

מקום סכנה לתינוק.

זה נחש.

אבל מה קרה?

משם, הנחש, מהמצב של הסכנה,

משם באה ההצלה.

והוא הפך להיות בן של המלך.

גם אין על מדשען.

משליכים אותו ביאור, כן, על מי להישען.

זה רק

מי שיכול להושיע זה השם.

אז כשלא סומכים על המשענת,

וסתמים אדם במצב של סכנה, נחש,

יכול להפך למטה למשענת.

ואז באה ביתייה ביתו של הנחש,

והנחש הפך להיות המטה והמשענת שלו.

הוא נהיה נסיך אצלו, וזה לימד אותו תכסיסי מלוכה, כדי שיוכל בסוף

לחבוט בו כמו שצריך.

אז אם כן, לא לבטוח באף אחד, לבטוח באחד.

זה העניין של המטה.

מטה

זה משענת,

והאדם לא יסמוך.

שיש לו ביסוס כלכלי, הכל יכול להיות תהפוכות בן רגע.

בן רגע.

הנה ביידן הסנילי וכל הצוות שלו.

עד לפני כמה זמן הם היו שולטים בכיפת העולם, חילקו מאות מיליארדים

לכל הקפלניסטים והכל שיעשו את ההפגנות והכל.

הם נו מצד אחד כאילו עוזרים לנו נגד הזה,

מגבילים.

אותנו לא להיכנס לכאן ולא לכאן היא קראה את המפות המפגרת הזאת והיא ראתה

שאי אפשר להיכנס לרפיח והם נותנים תתן להם תתן להם אוכל וזה לא דואגים לחלץ את האמריקאים שלהם

לא דאגו שיהיו תרופות לשבויים.

אהה הצלב האדום לא הגיע לבקר אף אחד רק פה מבקשים חייבים לראות את הנוחבות פה לא שופטים אף אחד

כולם מחכים עד שישחררו אותם וכולי וחייל שהכה איזה נוחבה נכנס לשבע חודש.

דיפ סטייט, הם דיפ סטייט עובדים ביחד

ובמימון בהסוואה והכול. בא טראמפ

דונלד טראמפ

גימטריה המלך סנחריב

דונלד עם הכולן וטראמפ

סנחריב ממש

ובא לעקור עכשיו כמו שסנחריב העביר

בלי מדינות במדינות, גם הוא עושה אותו דבר.

ועכשיו הוא הסיר את החסינות מביידן ומעוד אנשים ועכשיו הם יהיו חשופים לחקירות,

לבלאגנים והוא מתחיל לעשות סדר בבלאגן. אז אתמול היה להם מטה,

הם החזיקו את אמריקה ואת העולם ואמרו לאלה תעשו ככה, אבל תעשו ככה, תעשו הסכמים, תעשו פה.

היום הם יעמדו לחקירה,

נהפך המטה לנחש

וישח אותם במהרה, אמן.

אמן.

הכול ידוך והכל ישר,

והכל יאמרו והכל יום,

אין קדוש כשם, הכול ידוך והכל ישר,

והכל יאמרו והכל יאמרו, אין קדוש כשם,

הכול ידוך והכל ישר,

והכל והכל הכול יאמרו,

אין קדוש כשם, הכול ידוך.

והכל ישאב לחוכה,

והכל והכל והכל והכל יאמרו,

אין קדוש כשם.

שבוע טוב ומוצלח.

הרי אני מכוון כארצון חכמים, לא ראית בשמחה, לא ראית גם מנושה שם.

לעשות נחת רוח לכם.