וגם חרבונה זכור לטוב

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום בת שבע שירה חיה בת שרה תזכה ללידה קלה כתורנגולת

דרך הטבע ויזכו היא וכל משפחתה לאושר נחת בריאות שלמה ואיתנה תשובה שלמה שפע רוחני וגשמי

והעיקר שהכל יהיה בשמחו

וגם חרבונה זכור לטוב

מגילת אסתר

השם

של המגילה הרומז לעומק הנס של פורים.

ידוע ששם השם לא מוזכר במגילה כלל,

אז זה אסתר מרובה.

אבל הלשון מגילה אומרת שיש פה גילוי.

איך זה הולך ביחד?

גילוי

של אסתר.

בגמרא במסכת בגילה יד מבואר

עד כמה גדול היה נס פורים.

ידוע שאשוורוש מלך על עולם שלם

והוא שנא את היהודים

לא פחות מהמן.

הגמרא ממשילה את שניהם,

אשוורוש והמן, לשני שכנים.

לאחד יש תל בשדה, לשני יש חריץ.

אומר בעל החריץ,

הלוואי ובעל התל היה מוכר לי את העפר בשביל החריץ.

ובעל התל חושב,

הלוואי ובעל החריץ ייקח ממני את התל.

לימים נפגשו, אמר בעל החריץ, אנא,

מכור לי את התל הזה.

אמר לו, קח אותו בחינך,

והלוואי.

ככה גם אחשוורוש. חיפש

כל העת

מי יהיה האדם

שיהיה מוכן להרוג את כל היהודים.

כמלך,

הוא לא יכול לבצע רצח עם,

אומה שלמה.

ולכן,

כשנזדמן לו המן, אמר לו, בדיוק אותך חיפשתי.

תעשה ביהודים כאוות נפשך.

מוסיף המהר״ל

באומר

מפני מה כתוב שהעיר שושן נבוכה?

הלא נגזרה גזירה רק על היהודים,

לא נגזרה על העיר שושן.

אלא

צריך לברר למה ישבו גם אחשוורוש והמען לשתות יין.

הם הבינו שהם הולכים לעשות מעשה מופקע,

נטול כל היגיון,

להשמיד ולהרוג עם שלם.

לכן

העיר שושן נבוכה.

גם הגויים פחדו מאוד

להשמיד עם שלם

עוד בלי האג.

למה העמים האחרים,

אם ישמעו דבר כזה, יפחדו שמחר ישתגע אחשוורוש ויחליט עוד עם לחסל.

אז כדי להפיג את החרדה של שניהם בביצוע המשימה להשמיד את העם היהודי,

שתו יין להפיג את החרדה.

ואז התחכה ממן.

מי יסכים להשמיד עם שלם, סתם לקום בבוקר ולהתחיל להרוג יהודים?

אז לכן הוא צירף לאגרות ושללם לבוז.

אם יהיה סירוב ולא ירצו,

כל אחד שיהרוג יהודי יקבל את כל הרכוש, את הדירה ואת העסקים ואת הכסף, את כל מה שיש לו.

אז זה כבר משתלם.

במדרש רבה,

מבואר שבתחילה חשש אחשוורוש להרוג את היהודים.

למה?

הוא זכר

מה קרה עם פרעה,

מה קרה עם עמלק,

מה קרה עם סיסרא,

מה קרה עם סנחרי,

כל אלה נחלו מפלה.

אבל מה אמר לו המן הרשע?

הוא אמר לו, תשמע,

הקדוש ברוך הוא כבר ישן, הוא זקן.

אין לו כבר כוח.

איך אתה יודע שזה ככה?

הוא אומר לו, תראה, נבוכדנצר החריב את הבית שלו

והגלה את העם שלו.

בהרג מיליונים.

אז אין לו כבר כוח, הוא כבר זקן.

עפר לפיו, אם זה עוד אפשרי, לא?

אשרי אתה אומר.

הסכים אחשוורוש לבסוף,

אבל סירב לקחת ממון.

אמר לו הכסף נתון נח.

הוא התכוון לתת לו עשרת אלפים כיכר כסף, והוא אמר לו אחשוורוש הכסף נתון נח, לא רוצה כסף, אל תדבר איתי על כסף. אוי ואבוי, למכור עם שלם בכסף?

אין יותר גרוע מזה. בשביל כסף לרצוח עם שלם?

מה הנה יש לך סיבה הגיונית?

אתה אומר לי ודתיהם שונות?

הם לא שומעים לדתי המלך?

עוברים על החוק?

עם זה אני יכול ללכת איתך.

אבל עם כסף?

לא.

אז כל ההצעה הזאת, ושהוא ויתר עליה, זה היה ביניהם.

אף אחד לא יודע מה הסיפור.

שהוא החליט למכור את היהודים גם בלי כסף.

ואחשוורוש סמך על המן שהוא ישמור סוד.

אבל היה אדם אחד שכן ידע מה קרה.

קוראים לו מרדכי.

איך הוא ידע?

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה,

ביקרא מרדכי את בגדיו.

מי סיפר לו

שהוא מסר את הטבעת

להמן לעשות כרצונו?

אליהו הנביא,

זכור לטוב.

לאחר מכן אסתר שלחה את הטח.

שהוא דניאל.

לבדוק למה מרדכי לבו שק.

למה הוא נקרא הטח?

בזמן בלשצר

בדריווש הוא היה שלישי למלך בדרגה.

אחשוורוש חטך אותו ממשרתו,

ולכן נקרא הטח.

המן ראה את מסירת הדברים

בין מרדכי לאסתר

והרג את הטח.

אז היחידי שהרג המן יהודי זה את דניאל.

אבל הוא הספיק להעביר מסר ממרדכי לאסתר,

ככתוב ויגד לו מרדכי ואת פרשת הכסף.

גם את הסיפור מה שהיה עם הכסף.

למה הוא הוסיף את זה לגזירה?

מה זה משנה?

יש גזירה להשמיד, להרוג ולאבד, זה מספיק. מה אכפת לנו אם היה כסף, לא לקח כסף, כן כסף?

אלא מרדכי הבין שאם אליהו...

הוא מספר לו את הסיפור מה היה עם הכסף

אז צריך להשמיע את זה גם לאסתר

לא אמר לו פרטים מיותרים

ואז במשתה

ביום השני גילתה אסתר סוף סוף

כשהיא נשאלה מה שאלתך

אמרה לו כי נמכרנו נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד

החתם סופר

אומר באור נפלא אחשוורוס שמע את המילה נמכרנו תמורת כסף

לזעום מאוד

מי סיפר על הכסף איך נודע הדבר של המכירה

זה סוד שמור שרק המן יודע עליו

אז הוא שואל אותה מיהו זה ואיזה הוא

מה אסתר מבינה

היא מבינה שהוא שואל אותה מי יזר להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים

אז היא השיבה לו המן

הרע הזה

אחשוורוס מבין שהוא מקבל תשובה

על מה שהוא חשב שהוא שואל

מי סיפר ובגד בי וסיפר על הכסף

הרי המן היחידי שיודע והיא אומרת לו המן הרע הזה

והמלך קם

בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתה

אחשוורוס כועס

המן בוגד

הוא גילה סוד מלכותי

וזה עלול להזיק למלך

אבל חכמים מגלים לנו שאחשוורוס כעס על המן עוד לפני כן

במדרש כתוב בלילה ההוא

נדדה שנת המלך

זה היה בליל הסדר

ליל פסע

הרבה נדדו שינה מעיניהם

ישראל

צמו בתוך השבעים ושתיים שעות

על שנגזר עליהם הבדון

מרדכי

גם הוא נדד שינה כי הוא ידע שמחר רוצה לתלות אותו המן

אסתר

עסוקה איתה בלהכין

את הסעודה

המן

עסוק להכין את העץ

אבות העולם

מבקשים רחמים בשמיים

והקדוש ברוך הוא לא ינום ולא אישה,

רק אחשורוש ישן.

שלח לו הקדוש ברוך הוא את גבריאל המלאך,

לך

ונדוד את שנתו.

גבריאל מטרף את ליבו ולוחש לו בתוך החלום.

כפוי טובה!

כפוי טובה!

לך!

משלם טובה לבעליה!

מבאר רבי שלמה אלקבץ בספר מנות הלוי.

מדוע דווקא גבריאל נשלח למשימה הזו?

הטעם כיוון שהוא החל בהצלת עם ישראל

בזה שהוא צמיח לבשתי זנב,

שהיא לא תוכל לבוא אליו,

אלא חשוורוש הוזמין, היא תבוא עם זנב.

כתוצאה מכך

באה אסתר במקומה ונהייתה מלכה.

היא חוסלה שלא באה

ונבחרה אסתר המלכה.

ואשתי הייתה הנינה של נבוכדנצר.

גבריאל

עצר אותו מלכת יותר משלוש פסיעות.

למה?

משום שאם היה הולך פסיעה רביעית,

הייתה גם בשתי, דור רביעי הולכת על כל העולם.

כי על כל פסיעה הוא קיבל מלכות.

ואיך ינצלו ישראל אם היא תעשה,

אם הוא יעשה עוד פסיעה אחת?

לכן גבריאל סיים גם את העבודה שהחל בה.

הוא עצר את נבוכדנצר,

עשה זנב לבשתי הנינה,

עכשיו הוא מטרף את ליבו של אחשוורוש בשינה שיקום ואומר לו כפוי טובה.

איך אתה לא משלם טובה למי שהציל אותך?

אחשוורוש מבוהל.

והגמרא במגילת ט״ו אמר רבא,

התחיל אחשוורוש לחשוב למה מזמינה אסתר את המן לבד?

אולי הם זוממים שניהם להרוג אותי?

איך אף אחד לא בא לספר לי על העלילה הנרקמת?

איפה רונן בר?

כנראה

שאי פעם מישהו עשה לי טובה

בטרם שילמתי לו עליה, לכן הוא לא בא לעזור לי פעם שנייה.

ויאמר להביא את ספר הזיכרונות.

ומלאך היה קורא על הצלתו של מרדכי במעשה בקתן בטרש.

שואל,

אחשוורוש האם נעשה עמו דבר? שילמו לו טובה על זה? משהו עשו?

וכיוון שהזכירו לו את מרדכי,

שוב באה עליו שינה.

לעת בוקר,

הרי לילה מעייף,

מטרף,

הוא רואה חלום מבעית.

המן אוחז בחרב ובא להרוג אותו ונוטל את כתר המלכות על ראשו.

אשוורוש נבעט,

מקיץ בבהלם החלום

ומיד ציווה לקרוא להמן.

אמרו לו, הוא בחצר.

מה,

בחצות הלילה הוא פה בחצר?

בדיוק מה שחלמתי.

והתחיל לבעבע בלבו כעס על המן,

והיה ברור לו לחלוטין שהוא זומם עם אסתר להרוג אותו.

המן

אישש את המחשבות של אחשוורוש.

למה?

כי הוא אמר, באותו מעמד,

מי שהמלך חפץ בי קרוב,

מגיע לו ללבוש בגדי מלכות,

לרכב על סוס המלכות,

כמעט והזכיר את הכתר,

אבל הוא ראה את המבט הזועם של אחשוורוש,

אז הוא נרגע ולא הזכיר את הכתר.

שלח את אחשוורוש את המן להתבזות

לעין כל.

למה? כי היה ברור לו שהוא שואף גם לכתר.

ואסתר, הוסיפה לו חשד על חשד.

הגמרא במגילה ט״ו אומרים חכמים, יבוא המלך והמן.

יש 12 טעמים למה אסתר מזמינה את המן לסעודה.

דבר ראשון,

בסעודה של אחשוורוש כבר מתו בעבר.

אז זה דבר טוב.

בסעודות הוא מחסל אנשים,

אז צריך לעשות סעודה כטוב ליבו ביין,

הוא יכול בשקט לחסל את המן.

דבר שני,

היא למדה משאול המלך שהיא מזרעו,

אם רעב שונאך האכילה הוא לחם.

דבר שלישי,

אם היא תצליח לשכנע את המלך להרוג את המן,

אז שהוא יהיה נוכח במקום שלא יוכל לברוח,

וכך ימיתו אותו באופן מיידי.

אם היא תשכנע אותו והוא לא שם,

יכול לשמוע שמחפשים אותו,

הוא יכול לברוח.

ככה הוא לידם,

ואם הוא יחליט, במקום יצא צו הריגה.

דבר רביעי,

היא לא רצתה שיחשדו שהיא יהודייה.

אם היא מזמינה את סנוואר,

שיהיה שם,

אז איך יכול להיות? אתה מבין שזה יהודייה, היא דואגת לאחיה היהודים?

דבר חמישי,

היא לא רצתה שעם ישראל יסמכו עליה שהיא מלכה, והיא קרובה למלך, והיא יכולה לבטל את הגזירה. היא רצתה שהם יתפללו ויצומו ויחזרו בתשובה,

ולא יסמכו כשהם רואים שהיא מזמינה אישית את המן.

זה לא יכול להיות. מה עם ה-BDS?

איך יכול להיות שהיא מזמינה אותה?

כשהמן לידה זה שישי,

היא תוכל להכשיל אותו בדיבור.

דבר שביעי,

היא רוצה להראות לקדוש ברוך הוא את גודל הצרה,

שהיא נאלצת בלית ברירה להזמין את המן הרשע לסעודה.

דבר שמיני,

היא יודעת שאחשוורו שפך פך.

זאת אומרת,

שאם הוא יגזור להרוג,

שלא יתהפך עוד פעם.

הוא בן רגע יכול להתהפך. אז צריך להיות במקום שעל בטוח מה שהוא החליט להרוג, יבוצע.

דבר תשיעי,

היא רצתה שכל השרים יקנאו בהמן,

וגם המלך יקנא בהמן.

למה?

שיהיה לו חשד שיש פה קנוניה.

היא ידעה שגם בלשצר מת על ידי משתה יין,

וגם בשתי ביתו מתה במשתה יין,

וגם המן

ימות בסוף במשתה היין.

בדבר אחד עשר, היא ידעה שלפני ירידה צריך עלייה.

אז כשמזמינים את המן, זה כבוד גדול, רק אותי היא הזמינה, אף אחד היא לא הזמינה,

והוא חולם חלומות.

ואז צריך קודם לכבד אותו, לפני שבר גאון.

ושתים עשרה,

ובעיקר

היא רצתה להראות בה סעודה שהיא קרובה מאוד לאמן, ישבה לידו,

לא ליד אחשוורוש.

וזה הוא קנה אחשוורוש עד שהוא מצא זקנה בת 76 מכל המיליונים של היפהפיות שהיו שם.

אז ככה היא ידעה שבסוף הוא יהרוג את שניהם, והייתה מוכנה למות במסירות נפש בחינת תמות נפשי עם פלישתין.

בגמרא מסיימים את כל אלה,

שנים עשר טעמים,

ואמר אליהו הנביא שכל השנים עשר היו במחשבתה ובתכנונה של אסתר.

טוב, המשך חוכמה אומר,

יש לדקדק בלשון הפסוק.

במשתה הראשון אמרה אסתר,

שעשתה את המשתה לו.

למי? לאחשוורוש.

ביום השני אמרה אשר עשיתי לכם.

משווה את אחשוורוש להמן.

משתה ראשון

ורק לאחשוורוש.

משתה שני זה כבר נהיה לכם.

משווה אותו ואותו.

ואז אתה עושה את התרגיל שעשה אחשוורוש, אחשוורוש.

הוא,

שעשה את המשתה 180 יום. למה הוא עשה אותו? ובזבז כל כך הרבה כסף. מלא, מלא כסף.

הוא רצה להראות, אני לא מלך

כמו שאתם חושבים.

שאתם מיניתם אותי,

ואז אני רק השומר הסף שלכם, דרך אגב.

כל הטיפשים במדינה הזאת,

אומרים

שהפרקליטות זה שומרי הסף והשב״כ זה שומרי הסף,

וזה שומרי הסף.

והם לא יודעים שזה כתוב במגילה שזה הבוגדים

בגתן ותרש, הם היו שומרי הסף,

והם ביקשו לחסל

את המלך.

זה השומרי הסף.

השם ירחם. השם ירחם.

הם אומרים בעצמם שהם שומרי הסף.

אוי אוי אוי.

זה מראה שמי שלא למד תנ״ך ולא למד כלום ולא רוצה גם שילמדו תנ״ך,

לא יודע מאיפה הוא משתמש בכלל במושגים רחמנא ליצמנו.

אז בהתחלה היא אמרה משתה לא,

ואחר כך משתה עשיתי לכם,

ואחשוורוס רואה שהיא יושבת לידו,

וואי וואי וואי, הוא מתרגז מבפנים, מתרגז.

לכן הזמינה את המן

למשתה השני גם.

ואז שואל אותה אחשוורוס, תגידי לי,

מה שאלתך?

ואסתר דוחה הכל לא היום, לא היום, מחר, נדבר מחר, מחר.

כדי שימשיך לחשוד מה הם מתכננים, כאילו, את פה עכשיו, אני שואל שאלה, איך את לא עונה לי?

שהיא לא ענתה, לא הרג אותה.

פה.

הוא לא יודע מה לעשות.

לא די שאחשוורוש חלם שהמן היה עם חרב ורוצה להרוג אותו,

הוא גם שומע מפורש מפיו שהוא רוצה ללבוש לבוש מלכות ולרכב על הסוס שלו,

לא רק זה הוא שומע שאסתר משתפת פעולה איתו ומזמינה את המן,

לא רק זה הוא רואה שהיא מחבבת את המן ויושבת לידו והוא בטוח שיש פה קנוניה,

ואז בשיא הסעודה מה הוא שומע?

כי נמכרנו אני ועמי.

הבוגד הזה סיפר לה על הכסף גם?

וואי וואי וואי, בוגד, יש פה בוגד עכשיו.

אשוורוש יוצא לחצר להירגע,

והגמרא במגילה טז אומרת ירדו מלאכים

ונדמו לה בנים של המן

והם קוצצים אילנות.

אומר להם אחשוורוש, מה מעשיכם?

למה אתם קוצצים אילנות אצלי?

אמרו לו, כך ציוונו אבא המן.

וואי וואי וואי, אחשוורוש בטוח עכשיו שהמן רוצה להרוג אותו.

נכנס,

ומה הוא רואה? המן נופל על המיטה

אשר אסתר עליה.

אגב, נכבוש את המלכה.

וואי וואי וואי, מי דחף אותו למיטה?

גבריאל המלך.

ואז בשיא הרוגץ,

ויאמר חרבונה,

גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי,

אשר דיבר טוב על המלך.

אומר הגאון מוילנה,

אחשוורוש הבין את המשפט הזה אחרת.

הוא הבין שהעץ שהכין המן טוב על המלך,

מתאים מאוד למלך,

וזה נועד לתלות את אחשוורוש.

מקשה החתם סופר, איך ייתכן שאחשוורוש מבין את המשפט של חרבונה בצורה כזו,

בשעה שאנחנו מיליונים מיליונים יהודים קוראים את המגילה כל שנה,

ואנחנו מבינים שטוב על המלך הכוונה זה שמרדכי דיבר טוב על המלך, והוא רוצה לתלות את מרדכי על העץ,

שהוא דיבר טוב על המלך.

הוא מבין את הפירוש שהעץ טוב למלך.

ונועד לתליית המלך.

אומר החתם סופר,

מהלך באופן נפלא.

כל אדם רואה מהרהורי ליבו.

ולכן אחרי שאחשברוש ראה בחלום שהמן בא להרוג אותו,

והוא מבין שאסתר ואמן זוממים משהו.

וגם פרשת הכסף שסיפר המן לאסתר,

ובחצר שלו חותכים עצים.

ודאי שאחשברוש שמע את מה שהוא חושב כל הזמן,

שהוא מכין לו את העץ לתלייה,

והוא רוצה לתלות אותו.

ולכן מיד פרק את זעמו ואמר, תלוהו עליו.

המן יתלה.

אז איך הוא שמע את הפסוק הזה?

ויאמר חרבונה.

גם

הנה העץ אשר עשה מה למרדכי אשר דיבר

טוב על המלך.

ככה הוא שמע.

ואז הוא אמר, תלוהו עליו.

טוב,

מי היה חרבונה שעזר לעם ישראל?

ואמר משפט נכון במקום הנכון.

המדרש כותב שזה אליהו הנביא שנדמה לחרבונה.

אבל תמוה, במגילה בטזן אמר רבי אלעזר,

חרבונה רשע היה,

ובאותה עצה היה להרוג את מרדכי.

וכיוון שראה שלא נתקיימה מחשבתו, ברח.

פן ימות גם הוא.

קשה.

אם חרבונה ברח, איך הוא דיבר על העץ שהכין המן?

איך ייתכן

שהוא שותף של המן,

ובו זמנית זה אליהו הנביא?

ולמה אומרים,

וגם חרבונה זכור לטוב?

חרבונה היה גוי,

היה רשע.

אנחנו מברכים אותו שהוא גם זכור לטוב?

אלא חרבונה אמיתי,

היה רשע,

עבר להמן,

ובאמת ברח.

ובא אליהו בדמותו,

כי חרבונה לא היה במקום,

ואליהו הנביא אמר את המשפט הנכון במקום הנכון.

ויש לזה שתי הוכחות.

בתחילת המגילה,

כתוב חרבונה באות א',

בסוף המגילה כתוב חרבונה.

באות ה' בסוף.

מוכח שזו אותה דמות,

אבל לכן השם דומה,

אבל לא אותו אדם.

זה חרבונה באלף, זה חרבונה ב...

אחד רשע,

והשני אליהו הנביא.

ראיה שנייה,

בתחילת המגילה כתוב שחרבונה היא הסריס של המלך החשדרוש.

בסוף המגילה כתוב שהוא יהיה הסריץ של המלך.

המלך במגילה, כל מקום שכתוב המלך זה הקדוש ברוך הוא.

רק מקום שכתוב המלך אחשוורוש זה אחשוורוש.

אז לכן

הרבונה הזה הוא היה הסריץ של הקדוש ברוך הוא והוא אליהו הנביא.

לכן רומזים

ומוסיפים לו זכור לטוב,

כי אנחנו אומרים אליהו הנביא זכור לטוב.

אז לכן זה חרבונה אליהו.

עכשיו,

לפי זה נבין למה זה מגילת אסתר.

אף על פי שכל מעשה השם במגילה הזאת שמשכה תשע שנים,

הכל היה באסתר,

והשם של הקדוש ברוך הוא לא מוזכר בכלל,

כי הכל היה באופן טבעי.

מלכה אחת מתה, יהודייה תופסת את מקומה במורדכי.

ומורדכי

הציל את המלך,

ובמקרה הוא לא קיבל שכר,

אבל כמה גילוי יש במגילה,

שהכל התרחש על ידי מלאכים.

גבריאל,

הצמיח בתחילה זנב לבשתי.

בסוף הוא גרם לאחשוורוש לחלום חלומות

בעתה בלילה ההוא.

וייכתב בספר הזיכרונות גם על ידי מלאך.

מלאך מקריא לו מה כתוב בספר הזיכרונות.

מלאכים באו בדמות בני המן וגזזו עצים מהגינה של המלך.

ובעיקר אליהו הנביא,

הוא גילה מתחילה למרדכי על הגזירה הנוראה,

והוא גילה גם בדמות חרבונה

מה עשה המן,

וחרץ את דינו של המן לתלייה.

ועל כן,

בתוך ההסתר פנים,

הראה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל כמה גילוי פנים יש.

כל המגילה

מסובבת בניסים

נסתרים גלויים

מהסוף המרהיב בנהפוכו.

הבנהפוכו נעשה על ידי אליהו הנביא.

אליהו הנביא יכול לעשות את הבנהפוכו

בזה שהוא אמר

שהמן הכין את העץ ומבין אחשוורוש שהוא מכין את זה לו.

זה אליהו הנביא שיבוא ויעשה עוד מעט בנהפוכו.

הוא יבשר לנו את הגאולה

והוא יציג לנו את משיח בן דוד.

ועל כן כמו בימים ההם

שהפך אליהו הנביא סדר עולם

והושיע את עם ישראל תכף נזכה לראותו ויבשר לנו את ביד משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

אמן. ואז זאת התפילה

שהשלחנו לנו מהרה את אליהו זכור לטוב.

מי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שנכנס אדר

היה יעק מי שנכנס, נכנס אדר מערבים בשמחה.

מי שנכנס, נכנס אדר מרבים בשמחת.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקורא עונג

שבת עם מקדשא מקדשא מקדשא שמאי יהיה שבת עם מקדשא מקדשא שמאי יהיה שבת.

שבת שלום פורים שמח.

אנחנו בירושלים היום זה טו היום זה פורים אצלנו.

קודשאבס לכולם.

הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא ושמחה דאורייתא.

גומל נפשו איש חסד דאורייתא.

כבד את אביך ואת אמך דאורייתא.

לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש יהיה שבתותיו.