שבת קודש - תפילות וקידוש - חלק ב'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

תומר בן אילנה,

רפואה שלמה בכל האיברים והגידים,

יחזור לעמוד על רגליו, ללכת כרגיל,

ושזה לא יחזור לו שום פעם, חלילה, אמן.

אסתר בת עיישה,

יזכה לבריאות שלמה ואיתנה בכל האיברים והגידים,

וישועלה ולילדיה ולכל משפחתה מהרה,

אמן.

יפעת בת רינה תזכה לתשובה שלמה מתוך שמחה, בריאות, אושר,

ותזכה להקים בית כשר למהדרין,

לעבודתו יתברך במהרה בימינו,

אמן.

אנחנו עכשיו בחלק ב',

שבת קודש, תפילות וקידוש.

היום נעסוק במצווה הנפלאה,

זכור את יום השבת לקדשו,

לקדש את השבת בדברים על היין.

יש שחושבים,

שעניין הקידוש זה לאפשר לנו לאכול את סעודת השבת,

אבל לפני קידוש אסור לטעום מאומה ושדות הכוונה בקידוש.

זו טעות.

במצוות הקידוש טמונים דברים עצומים וסגולות נפלאות.

במסכת מגילה כ' זן,

שאלו תלמידיו את רבי זכאי

במה הארכת ימים,

אמר להם, מימיי לא ביטלתי קידוש היום.

הייתה לו אימא שהייתה מקפידה על זה,

ופעם היא נצרכה למכור את כיפתה, את הכיסוי ראש שלה,

בשביל שיהיה קידוש, למרות שאפשר לקדש על הפת במידה ואין יין, אבל היא לא ויתרה.

והיא הניחה לו ירושה הרבה חוויות,

והוא כשנפטר השאיר ארבעת אלפים חוויות יין,

עשירות מופלגת בזכות קיום המצווה.

אבל גם שאלו אותו במה הארכת יום.

ימים, אז הוא אמר, לא ביטלתי קידוש היום. אז תבינו שאדם יכול להאריך ימים בזכות הקידוש,

חוץ מהעשירות שהוא זכר.

ובפרקי דרבי אליעזר, פרק יח, כתוב, כל המברך על היין בלילי שבתות,

מאריכין לו ימיו ושנותיו בעולם הזה,

ויוסיפו לו שנות חיים לעולם הבא.

הקידוש הוא כמו מוסף של יום כיפורים.

הגאון

הרב שמשון פינקוס אמר צריכים לדעת בידיעה ברורה שהקידוש הוא כמו מוסף של יום כיפור שצריך כוונה ואימה ויראה

ויש בו שטייגן גודל.

אז נעמוד על הדברים.

בספר מאור ושמש, פרשת בוא,

מה שהאדם מכוון ופועל בהנחת תפילין

כל ימות השנה,

הרי זה בעצם המלכת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא עליו

ועל כל העולמות.

וקבלת עול מלכות שמיים על כל רמח ושסר

צריך לעשות גם כן בשבת.

בימות החול עושים את זה בהנחת התפילין,

ובשבת פועל שדות אדם על ידי הקידוש.

למה? כי הקידוש,

אתה אומר שם, היום השישי, ואיחולו השמיים, אתה מעיד שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם

בשישה ימים בשביעי שבת, ואתה מקבל עול מלכותו,

שבעצם הוא בורא כל עולמים,

ומה שעושים בתפילין,

עושים בקידוש.

הגמרא בשבת, קו יט,

אמר רב אמנונה,

כל המתפלל בערב שבת, ואומר ויחולו,

נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.

אז יש מעשה עם הגאון רבי חיים ברים, זכר צדיק וברכה.

הוא מספר על אחד האדמו״רים המפורסמים,

שבשעה שהוא קידש על היין בליל שבת,

הוא טעה

בנוסח הקידוש,

ואמר נוסח של יום טוב.

חסידים

רומזים אחד לשני.

והרי בקלת הטעות,

ואמר להם, הרי כל האומר וייחולו

נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.

כשמתבוננים,

עם מי אתה הולך להיות שותף?

האם זה פלא שניתן להתבלבל

ולטעות בנוסח הקידוש?

מרוב שאני חושב על זה,

עם איזה שותף אני שותף?

אז

רואים את ההתרגשות שהייתה אתמול לביבי, שהוא יושב ליד טרומפ?

אוי אוי אוי, איזה שבחים כל אחד נותן לשני וזה.

אז אם זה עם בשר ודם,

להיות שותף עם הקדוש ברוך הוא, זה מכניס לבלבוז.

זה יותר ממה שאומרים לך שהרווחת 50 מיליארד דולר.

אתה שותף על העולמות כולן.

אתה שותף עם בורא עולם. מה יש לבורא עולם?

כל העולמות כולן. אתה שותף.

מה זה שותף עם הגבול?

אוי אוי אוי.

ומה שעושה שותף, עשוי.

ואם אתה שותף, אז מה שאתה עושה זה עשוי.

מה אתה רוצה יותר טוב מזה?

אז זה קרה שהוא התבלבל.

למה ויכולו עושה אותנו שותפים?

על הפסוק בישעיה,

מג' יג', ואתם עדי נאום אדוני ואני אל,

אז מובא בילקוט שמעוני דבר נורא מאוד.

שמה אומר הילקוט, כשאתם עדיי,

אני אל.

כשאין אתם עדיי, כביכול, כביכול, איני אל.

נורא ואויום.

אנחנו מעידים

יום השישי ויחוד.

שמיים וארץ מעידים בעמידה שלוש פעמים בערב שבת

דאור הדבר

בויכולו אנחנו מעידים

כלפי כל העולם שהקדוש ברוך הוא מלך מושל על הכל

אבל מי שאינו מעיד כך

כביכול שהקדוש ברוך הוא חלילה הוא לא אל לגביו

ולכן הם מעידים עליו

כאילו ממליכים את הקדוש ברוך הוא מלך על הבריאה

ונחשבים שותפים עמו בכל

אז לפי זה שהשותפות נוצרת בעקבות העדות שאנחנו מעידים עליו

שהוא ברא במשה ללקון

ואם לא זה נחשב שפוגמים במעשה בראשית

אז נבין מה שכתב הגאון הרב חידע, זכר צדיק וברכה

בעבודת הקודש

יכוון מאוד בקידוש

ויהרהר בתשובה

למה?

כי אמירת ויכולו

זה להעיד שהשם ברא שמיים בארץ ונח בשבת

וידוע שרשע פסול לעדות

לכן צריך להרהר בתשובה שיהיה ראוי להעיד

כוח הרהור תשובה

הרהור

לא דיבור, לא דפיקות על החזה, הרהור

מה כוחו של הרהור?

בקידושין מ'ט

המקדש את האישה על מנת שאני צדיק גמור מקודשת

למה?

שמא הרהר בתשובה.

אז זאת אומרת, הרהור בתשובה הופך אותו להיות צדיק גמור.

לכן ראוי להיזהר בזה להרהר בתשובה קודם הקידוש,

כדי שהעדותו תהיה כשרה.

חכמים אמרו,

האומר ויחולו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית,

ויש לומר קיימלן,

שותף, מה שעשה

עשוי,

אם כן,

זמן אמירת ויכולו,

מסוגל להביא ישועות בכל העניינים.

מיד אחרי הקידוש, מברכים את הבנים והבנות.

ממילא זה זמן שמסוגל לישועות

בכל העניינים.

מעשה,

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה,

הגרמנים, יימח שמם וזכרם, כבר היו במצרים,

והצהירו שבעוד זמן

הם עומדים לכבוש גם את ארץ ישראל.

פחד גדול

שרר בליבות בני היישוב בארץ.

ביום שבת קודש

הלך רבי אפרים זלמן הלפרין, זכר צדיק וברכה,

לרבה

שלמה מזוויל, שהיה צדיק גדול,

זכרו לברכה,

סיפר לו על האימה הסוררת בכל הארץ.

רבי שלומקה

אמר לו,

אם אתה דואג כל כך,

מדוע לא באת אליי בשעת הקידוש?

בעת הזאת אנחנו נעשים שותפים עם הקדוש ברוך הוא.

ומדרך השותפים,

לפני כל שינוי ופעולה צריכים לקבל הסכמה של כל השותפים.

יש שאומרים שהוא גם אמר לו, שותף,

מה שעשה עשוי,

ואז בשעת הקידוש, אם אתה בא אליי, אני יכול לפעול.

מאותו יום

נהג הרב הלפרין להיות נוכח בשעת הקידוש

מלבקש מהרבה לפעול ישועות בכל מיני עניונים.

זה כוחו של קידוש.

סגולה נוספת

במסכת שבת קבי ט'

אמר רב חיסדא אמר מר עוקבא

כל המתפלל בערב שבת ואומר וייחולו,

שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם,

מניחין ידיהן על ראשו,

ואומרים לו,

ושר עוונך וחטאתך תכופר.

כלומר,

באמירת ויכולו זוכים למחילת עוונות.

למה?

הגמרא ביום הפ״ו,

ארבעה חילוקי כפרה,

שהיה רבי ישמעאל דורש,

עבר על עשה ושב,

שב בתשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו.

לא התעטף בציצית, לא ניח תפילין, לא ברך, ברכת המזון, כל מצוות עשה,

אם חוזר בתשובה,

על המקום מוחלין.

עבר על לא תעשה ועשה תשובה,

תשובה תולה,

יום הכיפורים מכפר.

זאת אומרת, מצוות לא תעשה יותר חמורות,

ולכן התשובה לא תכפר עדיין, עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר.

אבל מה קורה אם הוא עבר על כריתות

ומיתות בדין,

ועשה תשובה?

אז התשובה, ויום הכיפורים תולים, וייסורים ממרקים.

לא יעזור עדיין לכפרה גמורה התשובה וימי הכיפורים,

אלא צריך לעבור סך ייסורים למרק,

בגלל שהעבירות האלה הן חמורות ביותר, שיש בהן עונש

כריתות

ומיתות בדין.

אבל מי שיש חילול השם בידו,

וואי, וואי, וואי, אין לו כוח לא בתשובה ולא ביום הכיפורים ולא בייסורים למרק,

אלא כולן תולים

ומיתה ממרקת. זאת אומרת, הוא יעבור

עם התשובה, ויישאר בתשובה, ויעברו ימי הכיפורים, כמה שיהיו ימי כיפורים,

ויקבל איסורים, יקבל איסורים,

יקבל איסורים,

רק שימות, יתקפר לו.

נמצא שבמחילת עוונות זה לא הולך בשווה.

יש עבירות שיום הכיפורים מכפר,

יש רק על ידי איסורים,

ויש רק שהמיתה ממרקת.

אבל בכל דרכי הכפרה ההכנעה לפני השם והחרטה על החטאים,

הם גורמים את הכפרה, בלי זה אין כלום.

וכתב בחובת הלבבות,

כי ניתן לראות זאת גם אצל בני אדם,

כאשר אדם חוטא לחברו,

אם מכניע את עצמו לפניו ומודה על חטאו

ומבקש סליחה,

אז חברו סולח ומוחל לו על פשעו מיד

ומסיר את השנאה מעליו.

אבל אם לא,

על מים חלו.

על פי זה מביא בספר יבוא שילה שבשעת הקידוש,

כאשר מתבוננים מעט בדברים ומגיעים להכרה שהקדוש ברוך הוא ברא את הכל

והוא נותן קיום לכל הנבראים כולם

והוא שולט על כל הבריאה

ואנחנו ממליכים אותו על עצמנו ועל כל העולם כולו,

זה גורם להכנעה ממנו יתברך

ומביא את האדם לתשובה שלמה ולכפרה גמורה.

כל זה משיגים בקידוש,

ויאכלו.

אפשר להגיד שגם ויאכלו כל העוונות.

אין עוונות.

לסיום, נביא, דבר נפלא,

גמרא ברכות מ״ג,

כתוב פסיעה גסה, נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם.

מיית קנטה?

להתרא בקדושה דבשים ש...

פרש רש״י, ששותה כוס של קידוש בשבת בלילה.

כשאדם רץ

לאגסה,

אז זה מוריד

ממאור עיניו

אחד מחמש מאות.

מה עושים?

איך מחזירים את זה?

בקידוש.

ששותה כוס של קידוש בשבת בלילה.

ויש אומרים,

שיסתכל על שתי הנרות,

נר

גימטריה 250 ועוד אחד 250.

חמש מאות, אז הוא מחזיר.

אז זה אומרים בוייחולו, יום השישי וייחולו.

מה שהיה חבל לפי רשי,

שמי שהולך הליכה מהירה,

זה פוגע באיכות הראייה,

ושיש תקנה אם שותים מעין קידוש בליל שבת.

אז הגאון,

רבי אביגדור מילר, זכר צדיק וברכה, האריך בזה,

על ידי התבוננות של האדם

בכל תיבה ותיבה מתיבות הקידוש,

הוא נהפך

במהותו ונהיה שונה לחלוטין.

למה?

כי בזה הוא זוכה לכפרת עוונות.

כפרה זו דומה לכפרת יום הכיפורים,

שבה האדם נעשה בריאה חדשה.

כיוון שהוא זוכה לכפרה,

הוא מתחדש רוחנית

וגם גופנית,

ולכן הקידוש מסוגל לרפות אותו בעיניו.

המחבר אומר שאפשר לעשות גם באיר אחר.

כשאדם אומר קידוש ויכול הוא,

הוא בא לכלל הבנה שכל מה שעבר עליו בעבר,

מה שעובר בהווה ומה שעובר בעתיד,

כמובן זה הכל מאת הקדוש ברוך הוא.

ואין שום כוח שיכול לשלוט עליו

או להרע לו,

כי הקדוש ברוך הוא ברא את השמיים בכל צבם.

במחשבה הזאת

פועל אדם ששום כוח בעולם

לא יוכל לגרום לו רעה או נזק.

כמו

שאמר הגאון רבי חיים ולוז'ין בנפש החיים,

וזה לשונו,

ובאמת הוא עניין גדול וסגולה נפלאה

להסיר ולבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים,

שלא יוכלו לשלוט בו

ולא יעשו בו שום רושם כלל.

כשאדם קובע בליבו לאמור

הלא אדוני הוא האלוהים האמיתי,

ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם,

בכל העולמות כולם.

והכל מלא רע.

אחדותו פשוט יתברך שמו ומבטל בליבו ביטול גמור

ואינו משגיח כלל על שום כוח ורצון בעולם.

הוא משעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברכו.

כן יספיק ויתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם

שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל.

זה בקיצור מה שאמרנו, כל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקדוש ברוך הוא ואפילו מעשה כשפים.

אם אומר זאת

בהכרה זו

שלוש פעמים,

משחרר מעליו כל כוחות חיצוניים לבד מכוחו של הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא יעזור לנו

שנזכה להתפלל תפילות שבת כראוי,

להתקרב באמצעותן הבורא יתברך,

ונכוון את הלב

במילות הקידוש,

שבזה אנחנו מעידים

שהקדוש ברוך הוא

ברא

את הכול

ושולט

על הכול

ואין עוד מלבדו.

הקול יעדוך והקול ישבחוך והקול יאמרו והקול יאמרו אין קדוש כשם.

הקול יעדוך והקול ישבחוך והקול יאמרו והקול יאמרו אין קדוש כשם.

הכל ידוך והכל נשבחוך והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש כשם הכל ידוך והכל נשבחוך והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש כשם

הרי אני מכוון לקיים אצל חכמים דאורייתא ושמחה דאורייתא.

גומל נפשו יש חסד דאורייתא, כבד את אביך ותדמך דאורייתא.

נעשו נחת רוח לקדוש דרום ולעשון נחת רוח לתנא הקדוש יהיו שפתותיו דוברות בכיוון.