שבת קודש - תפילות וקידוש - חלק א'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

אליעזר סבח

בן רג'י ואליהו

רפואה שלמה מהרה

יקום ממיטת חוליו, יחזור לביתו לשלום בריא ושלם

וכל המשפחה תחזור בתשובה שלמה מתוך בריאות ושמחה

וגאולה שלמה אמן

לעילוי נשמת

תומר בן חווה

תהא נשמתו צרורה וצרור החיים, אמן.

תומר בן אילנה

רפואה שלמה בכל האיברים והגידים

יעמוד על רגליו וילך כרגיל

ושהנושא הזה לא יעזור שוב לרעה חלילה,

אמן.

שבת קודש,

חשיבות התפילות והקידוש.

שתיים מן העבודות המיוחדות שבת קודש בתפילות השבת

ובמצוות קידוש השבת על הכוס בהתקדש היום.

אנחנו היום נלמד על התפילה

ומחר בלי נדר על הקידוש.

יש אנשים מזלזלים במצוות הללו

למרות שהם ברומו של עולם.

מלבד

החובה להתפלל בכוונה ולקדש על הכוס כדין,

יש בזה סגולות גדולות ונצורות,

ומי שמנצל זאת ומקיים אותן כראוי זוכה לדברים גדולים.

קיימה לן להלכה ומדינא דגמורי

בשבת קודש אין מתפללים על צורכי הפרט,

ולכן תפילת הלחש בשבת קצרה מימות החול

וכוללת שבע ברכות,

שלוש ראשונות ואחרונות,

ומקדש השבת.

למה?

כי אין בקשת צרכים בשבת.

אז השתרשה חשיבה מוטעית

שהשבת

זה לא זמן תפילה.

אבל זו טעות,

טעות גמורה.

חלק ממהות השבת מונח בתפילות,

אלא שמדובר בסוג שונה של תפילות.

השם משמואל

מביא דברים מבוארים בכמה מקורות.

הגאון רבי שמואל מסוכצ'וב,

זכר צדיק וברכה,

אומר והנה אין בניין בית המקדש דוחה שבת.

מוכרח שבשבת אין צריך לבית המקדש.

מחמת שבשבת עצמה נמצא הכוח שיש בבית המקדש.

כמו שבבית המקדש הייתה השתראת שכינה כן בשבת.

ומזה יוצא לימוד לנו כמו שאברהם אבינו עליו השלום.

פתח פתח התפילה

על ידי השראת השכינה.

וכמו במקדש ששם עיקר התפילה,

כמו כן אצל כל האדם עיקר זמן תפילה הוא בשבת.

ואף אנשים שבימי החול אינם יכולים להכין את עצמם כל כך לזה,

מהטרדות והכול,

מחויבים בשבת להתאמץ בכל עוז להתפלל בכוונת הלב,

בהשתפכות הנפש,

כי הזמן עצמו, השבת,

מסוגל ומסייע לתפילה.

כעין זה מובא בספר דרך אמת.

אם עיני שכל לך תבין עיקר יום השבת,

שהוא להתדבק בשם יתברך בתפילה ובתורה.

ואז זוהר הקדוש קורא לזה,

היה יומא יומא דנשמתין.

היום הזה זה יום הנשמה.

לכן צריך להיזהר בתפילת שבת מאוד מאוד,

כי זה עיקר השבת.

לא כמו שחושבים המון העם ואפילו בעלי תורה שאינם חרדים על דבר השם ומזלזלים בתפילה.

אז זוהר הקדוש אומר שצריך להיזהר מאוד בתפילה של שבת.

זה עיקר השבת, הוא אומר.

בעל התניא,

בספר ליקוטי אמרים,

עמוד קסאג'

מבאר

בהיות מודעת זאת ליודעי כן,

כי בכל המצוות יש פנימיות וחיצוניות,

וחיצוניות מהשבת

זה השביתה מעשייה גשמית,

זה החיצוניות של שבת,

וכמו ששבת הקדוש ברוך הוא, מעשות שמיים וארץ גשמיים,

ופנימיות השבת,

הכוונה בתפילות השבת.

זה הפנימיות של השבת,

התפילות של השבת.

אם כך,

למה קיצרו חכמים, זיכרונם לברכה,

את התפילות

משמונה עשרה, תשע עשרה לשבע.

היה ראוי לתקן, אם ככה,

תפילות ארוכות יותר.

ובפרט מה שכתב בתיקוני הזוהר, תיקון כא,

שתפילת שבת אינה חוזרת רקם,

אלא מתקבלת ברצון כמו תפילת עשרת ימי תשובה.

על כן, השאלה המתבקשת,

שאנו יכולים לבקש בתפילות השבת על כל הצרכים,

חוכמה,

תשובה, סליחה, גאולה, רפואה, פרנסה,

ויכולים לפעול ישועות.

אין זמן מתאים יותר מיום השבת לבקש להתפלל על כל הצרכים.

אז למה קיצרו את נוסח התפילות?

ניתן לתרץ בשני אופנים.

תירוץ אחד על פי משל.

אדם שעושה

בהתרמת כספים לישיבה מסוימת נתקל בשם של אחד העשירים

והתברר לו

שהעשיר הזה מסוגל לתרום סכום עצום

ונודע לו שהוא בעל לב טוב

אבל אם הוא יבקש ישירות

הוא יקבל סכום קטן כמו שנותן לרבים שפוקדים את ביתו

מה עשה המתריים?

פגש את העשיר במקרה ליד הבית

שאל אותו אם יש בסביבה מסעדה כשרה לשתות כוס קפה

העשיר הזמין אותו לבית ללגום כוס קפה

ואפילו הוסיף עוגה

בעברו חכמים זכרונם רכה גדולה לגימה שמקרבת הרחוקים

והחלו לשוחח על דה ועל הא

ומצא חן בעיניו

העשיר הזמין אותו עוד פעם

ועוד פעם התפתחה ידידות

שנה

הם בידידות, לא מדבר איתו מכסף, לא מכלום

יום אחד באמצע שיחה ידידותית

סיפר על עצמו ועל הישיבה ועל הצרכים שלו

שאין להם עדיין בית מדרש ראוי לתלמידים

בסופו של עניין

תרם

בניין שלם על שם אביו

ועוד ידו נטויה.

אם היה מבקש בפגישה הראשונה

לקבל עלות של בניין,

היה מחייך לשמע הבדיחה

ופוטר אותו אולי בחמישים דולר.

זה המשל,

הנמשל,

גם בתפילות שבת קודש.

כל שבת

אנחנו מתקרבים לקדוש ברוך הוא יותר ומתדבקים בו.

לכן אנחנו לא מזכירים את הצרות,

ולא את הבקשות.

לא לפגוע באווירה מיוחדת של התקרבות

לבורא עולם.

לא כאילו באים עם אינטרסים, ישר אינטרסים.

נו.

כשמגיע מוצא שבס,

ועושים אליו מלכה,

אז מגיע הזמן לבקש על כל צורכנו בזכות הידידות שנרקמה במהלך השבת.

זה העיתוי המתאים להשיג את כל מאוויינו בעין טובה.

הבאור הזה בפני עצמו נכון וגם מסתבר.

אבל עדיין יש להעיר ממקורות

שהובאנו לעיל,

שיום השבת הוא יום מיועד לתפילה ובקשה.

לפי המשל הזה זה לא מבקשים בשבת,

אבל לפי המקורות שהבאנו, שהזוהר וזה אומרים שזה היום, זה היום של הבקשות.

והתיקוני זוהר אומר שתפילת שבת לא חוזרת ריקה.

אז נראה שנכון הדבר, כן לבקש בקשות בשבת.

אז לבקש או לא לבקש? נו, תגיד, תבקש או לא לבקש?

הגאון רבי בן ציון ברוק,

זכר צדיק ברכה, אומר,

שכך פרש המשגיח רבי מתיתיהו סולומון,

ביסוד הדברים,

תפילה אחת תקנו לנו חכמים להתפלל בשבת,

והיא חוזרת בשלוש תפילות,

והיא

רצה במנוחתנו,

קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך,

תבענו מטוביך ושמחנו בישועתך.

למעשה, מה אנחנו מבקשים?

ששום דבר לא יפריע את המנוחה של השבת.

מה הבקשה הזאת אומרת?

שעל ידי מנוחת הנפש שנהיה שרויים בה,

נרגיש את רוממות השבת וקדושתה,

ונוכל לעלות למדרגות גבוהות.

כשמבקשים לזכות במנוחה,

אין צורך להתפלל על שום צרכים פרטיים.

מי שיש לו מנוחת הנפש,

לא דואג, לא מבריאות,

לא מפרנסה,

לא משום דבר.

וואו,

מנוחת הנפש.

אצא במנוחתנו.

וואו.

מי שחסר לו פרנסה, בריאות או כל דבר אחר,

ודאי שהוא לא יכול להרגיש מנוחה בשבת,

כי זה מעיק עליו.

אז אנחנו מבקשים מנוחה ביום השבת,

וממילא זה כולל את כל שאר הדברים.

ואם אדם מצליח

לחוש את מנוחת השבת וקדושתה,

בוודאי שזה ממלא את שאר צרכיו כולם.

אז אין טעם להתפלל על כל דבר ודבר בנפרד,

כי זה כולל הכול.

עכשיו נוכל להבין את התשובה של המשגיח,

רבי יחזקאל לוינשטיין, זכר צדיק וברכה,

ששאל אותו המשגיח,

רבי שלמה וולבה,

זכר צדיק וברכה,

איך מרגישים את קדושת השבת.

והוא ענה לו,

אפשר להרגיש את קדושת השבת

על ידי תפילות השבת.

מטרית התפילות שנזכה למנוחה שלמה,

מנוחה שלמה שהקדוש ברוך הוא רוצה בה,

מנוחת אהבה ונדבה.

צריך לדעת,

כוח התפילה בשבת עצום יותר מתפילות החול.

הגאון רבי ישראל אליהו וינטרופ, זכר צדיק וברכה,

כותב

יש מדרש

שהביא הגאון מווילנה

כשם שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

שתפילת היחיד מקובלת מראש השנה עד יום הכיפורים,

שנאמר דירשו אדוני בהימצאו,

כך גם תפילת היחיד בשבת קודש מקובלת,

כי סגולת תפילת שבת

היא כמו התפילות בין כסה לעשור.

כסה זה ראש השנה שמתכסה את הלבנה

עד העשור שזה יום הכיפורים.

אז ממש התפילה בשבת, תפילת היחיד,

היא נחשבת כמו תפילה מעשרת ימי תשובה.

ומבאר הגאורן בישראל אליהו על פי דרכו,

שיום שבת הוא יום של חיי נשמה, כמו שאומר הזאת.

פשוט התקשרות

עם מקור החיים בעצמו.

אז נמצא שאנחנו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא,

ואין לך בהימצאו גדול יותר מזה.

ולכן גם תפילת יחיד אינה חוזרת ריקה.

בסיום דבריו הוא כותב,

והרוצה לזכות לכתרה של התורה,

ישכיל לנצל את השבת קודש לעסק התורה והתפילה,

שזה ממש כמו יום הדשוקה,

יום השוק, היריד שהיה בעיירות,

ממנו התפרנסו כל ימי השבוע.

כל אחד השתדל לתפוס מראש מקום טוב,

להעמיד את המרכולת ולמכור כמה שיותר,

כי ידע שכל פרנסת השבוע תלויה בזה.

אם לא יצליח ביום השוק,

יצטרך לעבוד קשה כל השבוע למכור את זה, הרינג.

הרינג זה דג קטן, מלוח.

ככה שבת קודש

הוא יום הדשוקה של תורה ועבודת השם,

וזה מפרנס את כל ימות השבוע.

אז מי שרוצה להתעלות בעבודת השם,

ייתן עיניו בראשו לנצל את היום הקדוש כראוי.

עוד נוסיף,

ובפרט בזמן הנורא והנשגב, רעבה דרעבין.

הרצון של הרצונות

זה בשעת תפילת מנחה בסעודה שלישית

ואילך זה זמן נפלא מאוד.

שערי שמיים פתוחים לקבל כל תפילותינו ברצון.

כמו שכתב בספר החרדים, פרק ע״א,

ולפי שבתפילת המנחה של שבת

היא עת רצון,

ואז מתקבלות כל תפילות ישראל,

כמו שכתב רבי שמעון בר יוחאי עליו השנה.

אז כוחה של התפילה גדול מאוד בשבת.

בספר תורת שבת, מונקאץ',

מביא בשם הבעל שם טוב הקדוש, זכר צדיק ברוך הוא.

עיקר כוח התפילה הוא בשבת קודש.

מי שמתפלל כראוי מובטח

שתתקבל תפילתו.

ויש לזה רגע.

שבת, ראשי תיבות,

תפילתי שגורה בפי.

וידוע,

מה שאמרו חכמים זיכרונם ברכה בברכות ל״ד,

אם שגורה תפילתי בפי, יודע אני שהוא מקובל.

אז בשבת כל התפילות מקובלות.

הגאון,

רבי שמואל אוירבך,

זכר צדיק וברכה,

הביא דבר נורא בספרו אוהל רחל.

הגמרא בביצת טוז אומרת כל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה.

חוץ מהוצאות שבת ויום טוב.

שאם פחת,

פוחתים לו, ואם מוסיף, מוסיפים לו.

אז זה לא מכלל סך ההוצאות

שקבעו לו בראש השנה.

אם תרבה בהוצאות, יוסיפו לך את הכסף הזה, זה לא על חשבון

המזונות שקצבו לך.

מבאר הגאון מווילנא באיגרתו.

כוונת חכמים היא לומר שבראש השנה דנים את האדם גם על ענייני רוחניות.

האם תהיה לו סייעתא דשמיא לעלות בתורה וייראה בשנה הבאה?

ואמרו חכמים כי שבת ויום טוב?

הם מחוץ לחשבון הקצבה.

זה זמן של סייעתא דשמיא עצום, לא מוגבל.

אפשר לקבל בשבת קודש.

שפע רוחני,

הרבה יותר ממה שהוא קצב לו.

הרבה מעבד המצבו הרוחני הנוכחי.

בבחינת כל המוסיף,

מוסיפים לו.

אז מוטלת עלינו חובה מיוחדת להתאמץ ביום שבת קודש בתפילות של היום,

לא לאבד הזדמנות

נפלאה שנקראת לידינו.

באופן התפילות צריך להיות שונה לחלוטין מתפילות החום.

נוסיף,

שחכמים התירו לבקש ביום שבת קודש בקשות ברוחניות.

וזה זמן מיוחד

לטחינה מעומק הלב.

וחכם עיני בראשו ינצל את תפילות השבת עד תומם

ויזכה לגדול ולהתעלות רוחנית.

בשבת אנחנו נמצאים בשלווה וברוגע,

ללא טרדות רובצות על הכתפיים,

ללא לחץ של זמן,

ויכולים לכוון את הלב להבינו שבשמיים בקלות.

מפני הטעם הזה מצינו שגדולי עולם רבים

האריכו בשבת בתפילתם למאוד

יותר מתפילות

החול.

אוי אוי אוי, מה שתשמעו עכשיו לא יאומן כי יסופר.

פעם אמרו לחתם סופר, זכר צדיק לברכה,

הוא מעריך הרבה בתפילת השבת.

אז הוא ענה כמתפלא, אני מעריך בתפילה?

תדעו לכם שמורי וריבי הגאון רבי נתן אדלר,

זכר צדיק לברכה,

עמד בתפילת ערבית של שבת.

אנחנו התלמידים גמרנו את התפילה שלא הייתה קצרה,

הלכנו לעשות קידוש,

אכלנו את הרוטב,

עזרנו לבית המדרש,

והוא עדיין עומד לפני המלך בתפילה.

וגם אנחנו לא היינו מן המקצריים.

אני מעריך בתפילה?

הרב שבדרון,

זכר צדיק לברכה,

בשבת קודש בבוקר היה מתפלל בדבקות עצומה,

ולעיתים לקח לו כשעתיים עד שהגיע לתפילת הלחש של שחרור.

איזה מתיקות, איזה לאט-לאט, איזה התבוננות.

שעפיס, שעפיס. טענתם מהר.

תימנים מאריכים, בסדר, יש להם קובאנה וג'חנון וזה,

אז זהו.

הם אומרים,

כשהם רואים אחד מאריך בקריאת התורה, יש כאלה תימנים קוראים,

כל אחד לבד.

אז יש כאלה שמסלסלים יותר, יש כאלה ויש שג'דרי וזה.

אז הם הליצנים אומרים לו, אל תחרג,

אל תחרג.

מה זה אל תחרג?

היא תישרף, הקובאנה תישרף.

אל תחרג.

איי איי איי.

והאמת היא, בספר, שם שמואל כתב שיהיה

יש גם חיוב להתאמץ לכוון בתפילות השבת, וכך הוא אומר,

שבת הוא זמן תפילה ביותר,

ואפילו לאנשים הטרודים בכל ימי המעשה,

ואינם יכולים לכוון בתפילה,

עליהם על כל פנים בשבת,

באשר הזנפשות נדבקות בשורשן,

להתאמץ לכוון בתפילה בהשתפכות הנפש

ועל כן יש בו שירות ותשבחות יתרות ותפילה יתרה.

מי שמכוון בתפילות שבת

משיג מעלות עצומות,

ובפרט בערבית של ליל שבת יכול לתקן את כל תפילות השבוע,

כמו שכתב הגאון רבי חיים פלאג'י,

לך הצדיק ברכה בכף החיים,

סתימן,

כוח, סעיף קטן,

כוח,

כוח, כוח.

וזה הלשון.

מצווה להודיע לכל

המאמר

דרבי שמעון בר יוחאי עליו השלום, בתיקוני הזוהר, תיקוניות ח',

דאהדה אמרינן תפילת ערבית רשות,

זה לימי החול.

אך ערבית דהשבת חובה,

ומזה אתה תדין כמה צריך להיזהר בתפילה זאת,

ולתקן כל התפילות

ערבית דהחול שנאמרו בלי כוונה ובמרוצה וביחיד.

מסוגלת תפילת ערבית של שבת, תקן הכול.

הדברים האלה כתב גם בשו״ת בית הלל,

וביותר תפילות ליל שבת,

תהיה נזהר

בכל מאמצי כוחך להתפלל בכוונה עצומה,

כאילו אתה עומד לפני אבן שתייה,

כי הוא הקידוש דאורייתא,

וגם בכוחה לתקן

תפילות הפסלולות.

בזה מתבאר מה שמובא בפוסקים,

בשלה הקדוש, באליה רבה, בבן איש חי, בכף החיים ועוד.

מי שטועה בתפילת שבת ומתפלל תפילת חול,

ידאג כל השבוע.

ובתחילת אחון אין לאדם דעת. וואי וואי וואי.

דרך אגב, אם הוא התחיל, הוא מסיים את הברכה.

מקור הדברים בספר חמדת ימים,

הוא אומר,

והראשונים אמרו,

כי מי שהראה לו כך

ידאג כל אותו השבוע,

כי סימן רע לו,

שנהג בקודש חול,

ויפשפש במעשיו,

ויתעורר בתשובה,

כי אילולא נפשו מטוהרה,

לא בא לידי מידה זו.

הנפש לא מטוהרה, לכן אתה מתבלבל, הכנסת את החול לקודש.

ולאו בכדי הוא,

פעור הדברים, מאחר שתפילות השבת חשובות,

נשגבות

ומתקנות את כל תפילות השבוע,

מי שטועה ואינו מתפלל תפילת שבת,

אות

ויש לו ממה לדאוג.

מגיע הרגע שאתה יכול לתקן הכל, וגם פה אתה מתבלבל.

וואי, וואי, וואי, אז אתה כאילו שולף

מתוך הרגל, לא יודע אפילו באיזה יום אתה נמצא.

מה זה נקרא מתפלל תפילת חול בשבת?

מה שנשמע עכשיו

זה ממש גאונות במידות.

גאונות במידות.

אדם הגיע אל הגאון רבי אברהם גניחובסקי,

זכר צדיק ברוך הוא,

בליל שבת קודש,

מודאג,

כיוון שהותפלל תפילת חול בשבת.

וכתבו הפוסקים, סימן רעו לו.

הגאון היה פיקח מחכם גדול, והיה לו לב רחום.

גאון במידות.

הרגיע אותו.

אמר לו, אל תדעל, אין שום חשש,

לך אכול בשמחה לחמך,

ושתה בטוב לב

יניך, הכל בסדר.

הרגיע אותו.

וואלה.

אחרי שהוא הלך,

שאלו אותו כבודו,

הרי זה כתוב מפורש.

איך כבודו אומר שלא יקרה לו כלום?

הוא אמר, מן הסתם,

הוא לא כיוון כראוי בברכת האבות.

ושם הכוונה היא לעיכובה, אם אתה לא מכוון, זה נקרא שלא התפללת.

אז ממילא

זה לא נחשב תפילה,

אז זה גם לא תפילת חול.

אז אם ככה, הוא לא צריך בכלל לדאוג.

אז מכל מה שביארנו, למדנו שצריך להתעורר מאוד בעניין תפילות שבת,

להשתדל על כל פנים,

לא להיות מן המאחרים לבית הכנסת,

לבוא מוקדם,

להיות רגוע, לדעת

מה הולך להיות עכשיו.

אתה מתחבר לקדוש ברוך הוא, אתה יכול לקקן את הכול,

אתה כמו בעשרת ימי תשובה,

השפעה, קדושה,

רצה במנוחתנו, אם אתה זוכה לזה,

אין שום דאגות, הכול מסתדר.

אז צריך רק לכוון,

ובעשרת השם ניבשה.

אה, הכול יודוך,

והקודש,

והכל יאמרו,

והכל יאמרו, אין קדוש קשם,

הכול יודוך,

והכל ישמחוך,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש קשם,

הכול ידוך, והכל ישמחו,

והכל והכל והכל יאמרו, אין קדוש קשם,

והכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם.

עוד מספר ימים אנחנו בפסח.

הגאולה.

הגאולה הגדולה.

בניסן נגאלו ובניסן עתידים לגאל.

אפשר לגאל גם באופן פרטי.

כן?

גם אדם יכול לגאול גאולה פרטית.

הרי אני מכוון.

קיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו יש חסד דאורייתא כבד את אביך ואת אימך דאורייתא לעשות נחת רועה לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רועה לתנא הקדוש.

שיהיו שפתותיו דובבות בקבר. רבי יחנן, אני אומר, שאומר.