---

http://live.shofar-tv.com/videos/2857
15-4-13
"ונתן אהרן על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל", בנוהג שבעולם שבן אצל אב בקל מאד מוצא חן והסכמה על מעשיו, כמעט שאין אב רואה חסרונות בבן כלל, על כל פשעים תכסה אהבה. וגם על מעשים המגונים ביותר מוצא הוא צד זכות, ז"א האב תמיד מגונן על הבן ומעשיו מוצאים חן בעיניו והסכמה, כמעט ולא רואה חסרונות בבנו, ועל כל פשעים תכסה אהבה, וגם אם הוא עושה מעשים זה אז הוא ילמד עליו זכות. לעומת זאת מאיש שונא קשה מאד לקבל הסכמה על מעשה טוב, בכל מעשה ומעשה הוא מחפש אחר צד החוב, וגם במעשים הכי טובים ומעולים לעולם ימצא חסרונות ופקפוקים, עד שדבר מוסכם הוא שאין דבריו של שונא נשמעים ומתקבלים כי מתוך שנאה הוא מדבר.
אז ז"א, זה אבא שאוהב את הבן, והשונא אף פעם לא רואה דברים חיוביים בצד שהוא שונא אותו, אפילו אם יראה דברים טובים ביותר ילמד עליהם צד גנאי וחסרון, ויאמר כן, אבל הוא מתכוון ככה ועושה ככה וככה, הכל בשביל ככה וככה וככה. גם במעשים הכי טובים ומעולים לא ימצא חסרונות ופקפוקים, לכן דבר מוסכם הוא שדבריו של שונא נשמעים ומתקבלים, מה אתה מביא לי ראיה מהשונא הזה? מה אתה מביא לי ראיה מהשונא הזה? הרי ברור שהשונא אומר ככה וככה וככה, כי מתוך שנאה הוא מדבר.
והנה אראה לכם יסוד נפלא בבחינתם של המעשים, איך בוחנים מעשים? מהי הבחינה שדורשת התורה במעשה טוב? וזוהי הארה נוראה עד מאד, ואם אבן הוא נימוח. "ויאמר ה' אל השטן השמת ליבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ, ויען השטן את ה' ויאמר, החינם ירא איוב אלהים? הלא אתה סחת בעדו ובעד ביתו, ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך, ויאמר ה' אל השטן, הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך". אז רואים פה שהשטן בא ומלמד זכות על איוב, ז"א הקב"ה אומר לשטן שאין כמו איוב, והשטן הפוך, לא רוצה ללמד זכות, ויען השטן את ה', ויאמר החינם ירא אלהים? זה לא בחינם, אני לא כופר במה שהקב"ה אומר, רק אני אומר זה לא בחינם, כי אתה מסוכך בעדו ובעד ביתו, יש לו הגנה ממך, הכל בסדר, אולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו ותראה אם חס ושלום הוא לא יעשה כך וכך. אז ה' אומר לו בבקשה הנה הוא ביד שלך תעשה בו מה שאתה רוצה רק אל תשלח ידך אליו, אליו אל תגע בו.
טוב, נצייר לנו, לו היה בא מישהו לדבר לשון הרע על מי שהוא מוחזק לנו כצדיק כחפץ חיים, הלא גם אדם שרגיל לקבל לשון הרע יגער בו ויכסה בכלימה את פני המדבר, אתה מדבר על החפץ חיים? ומה גם אם ישמע זאת מפי שונא בנפש הלא פשוט שאין לשמוע כלל את מה שהוא מדבר, כי הרי השנאה מדברת מתוך גרונו.
והנה, הרי אמרו גדול מה שנאמר באיוב יותר מבאברהם, והלא זה הוא כמו שבאים לדבר רע על אברהם אבינו, ומי המדבר? המדבר הוא השטן, שאין לך אויב ושונא יותר גדול ממנו, הרי מן הראוי לכאורה שלא ישמעו כלל דבריו, ולבסוף אנחנו רואים כאן דבר נפלא מאד, שלא לבד ששמעו היטב את טענותיו ודרכיו, אלא תיכף אחר זה מסר ה' בידו את איוב ואמר לו הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך, זה דבר תמוה לכאורה.
ויותר מזה ראינו, שגם אחרי שלקח את ממונו ואמר, ערום יצאתי מבטן אימי וערום אשוב לשמה, ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך, בכל זאת כתוב עוד, ויהי היום ויאמר ה' אל השטן, השמת ליבך אל עבדי איוב ועודנו מחזיק בתומתו, ותסיתני בו לבלעו חינם. ראש השנה בא, עוד פעם בא השטן, אחרי שכבר לקח לו את הממון, ואומר לו הקב"ה, אתה רואה, אתה הסתת אותי לבלעו חינם, הנה, הוא עדיין מחזיק בתומתו, ויען השטן ויאמר, עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, ואולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו, אם לא אל פניך יברכך, מיד - ויאמר ה' אל השטן הנה הוא בידך אך את נפשו שמור. זה דבר מבהיל מאד, לומדים מזה יסוד גדול בענין שלמות האדם, שדורשים מן האדם מעשים כאלו שאפילו השונא היותר גדול שבעולם יתן הסכמתו עליהם ויאמר כי טוב המה. מעשה טוב הוא רק אם גם השטן שישמע מפי ה', השמת ליבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ, יסכים ויאמר אמת הדבר. עדיין צריכים את ההסכמה של השטן, אין כמוהו בכל הארץ, גם הוא השונא בנפש, השטן עצמו, לא ימצא שום חסרון ופקפוק, אבל אם הוא אינו מסכים ומוצא עוד חסרון ופגם, אם הוא אינו מסכים ומוצא עוד חסרון ופגם, אין מעשה טוב.
סוד כזה יש בענין טוב ורע, סוד כזה יש בענין של טוב ורע, שהטוב אינו טוב בלתי אם גם הרע הגמור מסכים עליו, ואומר כי טוב הוא, כל כך טוב, כל כך טוב צריך להיות המעשה שגם המשוגע היותר גדול לא ימצא שום תואנות ועלילות, ואם לאו, אם שונא ומשוגע מוצא עוד דברים לטעון, זה אינו כבר הטוב הנדרש מן האדם, ושומעים ובודקים אחרי דבריו.
ומה מבהיל ונוראות הענינים, הרי אנו נוהגים במעשים שלנו להעמידם בפני כל המבחן בחיבה יתרה, ובזה מגלה לנו כי לא כן הדבר, מעשים צריכים להעמיד בפני הביקורת של השונא הכי גדול, השטן עצמו צריך להסכים עליהם, ואם אינו נותן הסכמתו אין הוא טוב. מקשיבים היטב לכל אשר יאמר, ומה נורא הדבר ומי יוכל לעמוד, היכן ימצא מעשים כאלה אשר גם השונא הגדול יאשרם ויסכים עליהם? הלא זה בגדר אנה מפניך אברח, זה מה שאמרו בגמרא בחגיגה, שרבי יוחנן כדבי מתי לאיה קרא ובכיה, כשהיה מגיע לפסוק הזה היה בוכה, "ותיסתני בו לבלעו חינם" עבד שמסיתים לרבו וניסת כלום תקנה יש לו? אם הולכים למרן ואומרים לו כך וכך אמר כך וכך עשה, מה התקנה שיש? אין כבר תקנה, נגמר סגרו את השער, נגמר. אלמלא זאת היתה תקנה, אבל כשמסיתים אותו וניסת, כשמקבל לשון הרע משונא שכזה, כלום תקנה יש לו? מי הוא זה שיוכל לעמוד בדין שכזה?
על יסוד זה עמדנו מדברי רש"י זללה"ה, "ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכול לו, ויאמר, שלחני כי עלה השחר, ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני", פירש רש"י, ברכתני - הודה לי על הברכות שברכני אבי שעשיו מערער עליהן, פשששששששש, הרי מקובל כי היה לו עסק קל עם השר של עשיו, והוא דורש מהשר של עשיו שיודה לו על הברכות, ולכאורה למה לו זה? מה אכפת לו אם לא יודה? שלא יודה. רואים מכאן כי הודאתו של הרע זה בדווקא, הרע בעצמו צריך לצווח שהברכות ראויים לך ושלך הם, וטרם שהוא יאמר אין משיגים באמת כלום.
כשנגלה הקב"ה אל יעקב אבינו בבית אל לברך אותו שם, לקחו עמו. וכי למה הוא צריך לו? משום שבלעדיו ובלא הסכמתו אין משיגים כלום. הוא צריך להסכים על הכל, כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל. סוד גדול ישנו בדבר, שהרי הוא השונא היותר גדול, הוא המקטרג על הכל, וכשהוא למטה מנוצח וכפוף אז ותוכל. אינו בועט יותר כלל, אלא אדרבא הוא בעצמו צווח ואומר, הברכות מגיעים לך ושלך הם.
מעשה אבות סימן לבנים, מעשה אבות סימן לבנים, ה' ישראל מכוון על ימות המשיח, בימות המשיח הלא יהיה ביטול הרע, כמו שכתב הרמב"ן על הפסוק "ומל ה' אלהיך את לבבך" ומהו ביטול הרע? לא כמו שסוברים, כי הרע יהיה בטל מן העולם, אלא שהרע עצמו יסכים על הטוב, הטוב יעבור דרך הרע, ומצב זה הוא בשררה וגילוי פנים, ז"א הרע יהנהן ויאמר על כל טוב - טוב הוא.
הרמב"ן ז"ל מבאר הסוד של שער לעזאזל, ומפורש מזה בפרקי דרבי אליעזר הגדול, לפיכך היו נותנים לו לס"מ שוחד ביום הכיפורים שלא לבטל את קרבנם, שנאמר, ונשא השעיר עליו, ראה הס"מ שלא נמצא בהם חטא ביום הכיפורים, אמר לפני הקב"ה, רבון כל העולמים, יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת שבשמים, הקב"ה שומע אדותן של ישראל מן הקטגור שלהם ומכפר על המזבח ומכפר על הכהנים ועל כל עם הקהל.
והנה המקור לכל השגת הטוב הוא יום הכיפורים, והרי זה מבהיל מאד, שכל ענין של יום הכיפורים אי אפשר להשיג מבלעדו, וסיבב הקב"ה כל עצה איך להשיג הסכמתו של מי? של הס"מ על כלל ישראל ביום הכיפורים, שמבלעדי עדותו של הקטגור אין דרך להשגת הטוב, והקב"ה שומע עדותן של ישראל מן הקטגור, ומכפר על המזבח ועל הכהנים ועל כל עם הקהל.
מכאן אנו מתבוננים עד היכן הדברים מגיעים, ומה נורא הוא הדבר בפני מי חייב האםד לבוא במעשה המבחן, בפני השונא היותר גדול, וממנו הוא שצריך לקבל את הסכמתו. שגזרתה אין מעשיו מתקבלים.
מה ערבים לפי זה דברי רבי ישראל מסלנט זצ"ל שהיה רגיל לומר על הכתוב, "בקמים עלי מרעים תשמענה אזני", הן ודאי שלדברי אוהב צריך לשמוע, ושומעים, הכתוב מלמדנו - בקמים עלי מרעים, כי גם בקום מרעים לדבר עליך דברי שנאה ודופי, תשמענה אזני, הרגל עצמך לשמוע ולתת אוזן קשבת לדבריהם, כי אם אך יש רינון יהא אפילו משונא ואויב יש דברים בגו, וכבר צריך בדיקה. לכן ראוי להגיב על דבריהם של השונאים כדי לסכור את פיהם ולסתום טענותיהם. על כן נהגנו בזמן הבחירות לענות על דברי השונאים דבר דבור על אופניו. ותראו עכשיו באתר שופר. טי וי, מדבר שקר תרחק, איך רובי אמר שאני כביכול משקר שאמרתי שהרב עובדיה יוסף הוא לא שומע באוזן אחת ובאוזן השניה בקושי, אז הוא צעק לפני הקהל, הוא שומע, הוא שומע טוב, אני מדבר אותו והוא שומע וכל מיני דברים. ואתמול הסריטו שהיה אצלו הרב אויערבך שליט"א, הוא דיבר איתו על הגיוס, וכבוד הרב עובדיה לא שומע, ומהנהן כאילו מסכים לדבריו אבל הוא לא שומע, ואז אחד מבני הבית אומר לו, הוא מדבר על הגיוס, על הגיוס, הוא לא שומע, אח"כ הוא אומר לו בקרוב בצעקות הגיוס, הגיוס, אה אה הגיוס, נו אז הוא שומע או לא שומע? רואים שהוא לא שומע, אז למה אתה משקר את הציבור ואומר שהוא שומע ואתה כאילו מבטל את דברי כשאני אמרתי שהרב עובדיה יוסף לא שמע את דברי הרב שלום כהן, לא שמע את דבריו בשעה שהוא אמר עלי דברים כאלה וכאלה ורק אמר שדבריו דברי אלקים חיים וכו' וכו', אבל הוא לא שמע אותו. אז זה נמצא היום באתר אפשר לשמוע את זה.
בכל מקרה, לכן צריך לענות ולהגיב, להראות ולסתור את דברי הבלע של אלה שיוצאים כנגד אלה שעושים כראוי, כי השונא - שונא מה לעשות.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.