מי מסוגל לשנות את הבריאה? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

בבקשה רבות.

וירא אלוהים את הארץ והנה נשחטה

כי השחית כל בשר את דרכו.

פרש רשי, זיכרונו לברכה.

אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן.

וקשה להבין,

בשלמה הבן אדם הוא בעל בחירה ונתקלקל והשחית את דרכו.

אבל בעלי חיים שאינם בעלי בחירה,

איך נתקלקלו ושינו את הטבע שלהם?

נחזור להבין מה השאלה.

הפסוק אומר, וירא אלוהים את הארץ והנה נשחטה

כי השחית כל בשר את דרכו.

רשי אומר, אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין שאינן מינן.

אני לא רוצה להרחיב את הדיבור בזה, כן? מובן.

וקשה להבין, אבל.

אדם,

יש לו בחירה,

אז הוא יכול לקלקל.

הוא יכול להשחית את דרכו,

הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

אבל בעל חיים, אין לו בחירה.

יש לו אינסטינקטים וטבעים.

אז מה שייך נתקלקל, ומה שייך שינה את דרכו. למה שיעשה כן? יש לו טבע.

פשוט אפשר לומר שדברי רשי, זיכרונו לברכה, מכוונים למה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה.

חכמים אמרו בילקוט שמעוני,

ברמז ו',

כי השחית כל בשר, מה הכוונה?

מלמד

שהרביעו בהמה על חיה,

וחיה על בהמה,

והכול על האדם

והאדם על הכול.

זאת אומרת, מי שדאג לשינוי ולקלקול

זה היה בני האדם, שהם לקחו מין בשאינו מינו,

והרביעו.

ואפילו בני האדם הם חיות.

אז לפי זה הפירוש,

השחית כל בשר את דרכו, זה על ידי מעשה אדם.

השחית כל בשר בגלל מעשה בני האדם.

זאת אומרת, הם דאגו לשינויים האלה.

אבל הלשון של רשי מדויק,

אפילו חיה ועוף נזקקין

מצד עצמם, כאילו,

לשאינן מינן.

משמע שזה בעצמם הם נזקקו מין לשאינו מינו.

מאיפה לא לרשי את זה?

חכמים אומרים שמעשה אדם זה היה.

לפי רשי יוצא שהם מעצמם.

הקושייה שלנו נשארה קושייה.

הרי אין להם בחירה לשנות את הטבע.

אז מאיך אתייסע לרשי?

אלא,

כנראה שרשי לומד את זה מפשטות הכתוב.

כשהכתוב אומר כי השחית כל בשר את דרכו,

משמע השחית כל בשר את דרכו מעצמו.

אבל, הדבר לא מובן כמו שהקשינו בהתחלה, אבל אין להם בחירה,

אז למה שהם ישנו?

וגם זה שרשי בכלל לא מזכיר כלל את דברי חכמים,

זיכרונם לברכה,

שבדרך כלל הוא מביא בשם המדרש או בשם חכמים,

משמע שאינו מכוון בזה לדבריהם.

הוא לא בא להסביר את דבריהם,

הוא אומר משהו אחר.

אז אפשר לומר שרשי בנה את היסודות שלו על-פי דברי התרגום ירושלמי.

יש ירושלמי על הפסוק, דור עיקש ופתלתול.

מה אומר התרגום?

דור עוקמה ופתלגה

דשנו עבודוי

ואף סדרי העלמא השתניע להון.

התרגום מפרש.

דור עיקש

זה שמעשיו משונים, עקומים,

ופתלתול,

הכוונה זה סובב על סדר העולם.

הדור עיקש זה המעשים של הדור משונים.

פתלתול זה מדבר כבר על סדר העולם,

שהנהגת העולם משפיעה

שגם סדר העולם משתנה.

ולפי זה אפשר לומר שבני אדם השחיתו את דרכם,

וזה השפיע בטבע על בעלי חיים שישנו את דרכם.

לפי זה דברי רשי מובנים.

באמת אין

לבהמות בחי רע.

ואין להם רצון לשנות את דרכם.

למה שיהיה להם?

הרי הם חיים בטבע מסוים.

אבל אם העולם מתקלקל,

הדור עיקם את דרכיו,

הדור השתנה, שינה את סדרי הבריאה,

ממילא זה משפיע על הבריאה וסובב.

אז ממילא מושפעים.

אז הבהמות והעופות

בחיות הושפעו

ממעשי האדם המקולקלים.

אז עכשיו הפירוש של רשי מובן

שהם בעלי החיים מעצמם.

לפי החכמים, זיכרונו לברכה, זה היה מעשה אדם במכוון.

אבל אפשר להעמיס גם עם דברי התרגום ירושלמי על דברי חכמים,

חכמים,

שהאדם היה הגורם בכל מקרה.

רשי אומר, מספיק שהאדם עשה.

וזה כבר יכול לשנות את כל הטבע.

בואו ניקח דוגמה על צד הטוב, איך מעשה של אדם משנה בעלי חיים

בכיוון אחר, לא בכיוון הזה.

הגמרא בחולין זן

אומרת

רבי פנחס בן יאיר

איכלה לההוא אושפזה.

רמולה סערי לחמרי

לא אכל.

רבי פנחס בן יאיר הגיע למקום להתארח

ונתנו סעורים לחמור שלו,

והחמור לא הסכים לאכול.

חביננא הוא בנאפה

חבטו את זה וניקו את זה

לא אכל.

הסיבה לא הייתה בגלל שהאוכל לא נקי והחמור הוא פדנד,

איסטיניס.

נקרינא הוא.

לקחו בידיים את האבנים והפסולת שהיה שם,

אולי הוא מפחד שיישברו לה שיניים,

טיפול שיניים ויוקר.

לא אכל.

אמר לה רבי פנחס בן יאיר, דילמה לא מעסרן.

אולי הסעורים שהבאתם לו לא מעוסרות.

עסרינהו ואכל.

עיסרו את הסעורים, והוא אכל.

הוא חמור שאוכל רק מעוסר.

הרי המעשים הטובים והקדושים,

בקדושה של רבי פנחס בן יאיר,

השפיעו גם על החמור שלו,

שלא יאכל בלתי מועסר.

זה ברור שהוא לא נתן לו שיעורי מוסר והסביר לו את מעלת המעשרות וזה.

וברור שהוא גם לא היה נוכח בשיעורים.

רק מעצם זה שהוא רכב עליו

והיה בסביבתו,

הוא כבר נדבק ממנו.

מה שיש בו, השפיע עליו.

אם הוא כזה טהור, שלא נוגע בדברים שיש בהם חשש וספק ורק אוכל מעוסר והכול,

גם החמור הפך להיות

ברמה כזאת.

מה ציינו במסכת תענית כד?

רבי יוסי דמין יוקרא.

אביאללה ההוא חמרה,

היה לו אותו חמור,

חמור מפורסם, זה לא סתם חמור,

ההוא חמור.

כדהבו אגרלה

כל יומא

היו סוחרים את החמור הזה ליום.

לאורתא אבו משדרה לאגרא אגבה,

באתיה לבי מרה.

בערב

היו שולחים את החמור לבד, לא מחזירים אותו.

ושמים לו את דמי השכירות עליו,

והוא חוזר עם די הסביכים לבד.

ויתפולה או בצרלה לא עטיה.

אם שמים לו יותר

או שמים לו פחות מהסכום,

הוא לא הולך,

לא זז החמור.

רק אם שמים לו בדיוק מה שמגיע.

וזה לא בגלל שהוא לא רוצה לטרוח פעמיים להחזיר, כן?

יום אחד

אינשי זוגה דה סנדליה עלה ולא עז לה.

יום אחד שכחו עליו זוג סנדלים

על החמור,

והחמור לא רוצה ללכת.

עד שקילנא הוא מינא בהדר עז לה.

רק אחרי שהורידו את הנעליים

מעל החמור,

אז החמור חזר בחזרה לרבי יוסי דמין יוקרא.

מזה רואים

שהחכמים, זיכרונם לברכה, היו במדרגה כל כך גדולה של קדושה שהשפיעו גם על הבהמה שלהם.

חמור שלא לוקח יותר ממה שמגיע,

גם לא פחות.

מזה אפשר ללמוד מקל וחומר שבכוחו של אדם לשנות את הטבע שלו

ולהשפיע על החלק הבהמי שלו.

אם הצדיקים יכולים להשפיע על הבהמה שלהם, החיצונית,

על הבהמיות שלהם עצמם, ודאי שהם יכולים.

כי אם אתה משפיע על מי שרחוק ממך, עליך ודאי שאתה יכול להשפיע.

זאת אומרת,

אם הולכים בדרך טובה

על ידי הרבה עבודת השם, בקדושה וטהרה,

ודאי שאדם יכול לשנות את הבהמיות שלו.

אדם לא יכול להצדיק את עצמו על מעשיו הרעים ואומר,

טבע, יש לי טבע כזה,

אני נוטה לרע, אני לא יכול, יש לי יצר לרע.

ואתה יותר גרוע מחמור.

חמור משנה את טבעו לפי סביבתו.

אם הסביבה טובה,

הוא יכול להיות חמור קדוש.

קדש לי,

פטר חמור.

אבל אתה לא יכול את החומריות שלך לקדש אותה?

והתורה צוותי הקדושים תהיו?

אז לכן

יש בכוחו של אדם

לשנות את טבעו.

כי הרי כוח גדול של קדושת חכמים, זיכרונם לברכה, שינו אפילו טבע של הבהמה ממש.

וזה נפלא מאוד.

עכשיו מובן פירוש רש״י.

רש״י, לפי הפירוש של הירושלמי,

על דור עיקש ובטלתו,

שמה שהאדם מקלקל

בבריאה מתקלקלת הבריאה איתו.

לכן רבנו יונה אומר

בשוערי תשובה, כשאדם עולה, הוא מעלה את העולם עמו.

כשהוא יורד,

העולם יורד עמו.

אדם משפיע גם על המלאכים,

משפיע גם על התחתונים.

אדם משפיע על הכול.

לכן אדם נברא בצלם אלוהים.

כמו שלאלוהים

יש את כל הכוחות כולם,

גם לאדם יש שליטה על כל הכוחות כולם.

קול שטה תחת רגליו.

הקול תחת רגלם של האדם.

הוא יכול לשלוט בכל הבריאה כולה.

שלמה המלך שלט בעליונים ובתחתונים,

במלאכים ובשדים,

וגם מתחת

לכדור הארץ.

בעומקו של כדור הארץ.

דהיינו,

בשבעת הגלידים של הכדור בשם הארצות שלמטה.

זאת אומרת,

לאדם יש כוח

ויש לו השפעה.

הוא בבחירה שלו הוא יכול לקלקל את העולם, הוא יכול

לעלות את העולם.

לכן כשהקדוש ברוך הוא הוריד את אדם הראשון,

אז קודם כול סובב איתו בכל גן עדן וראה לו כל דבר ודבר ואמר לו, אתה רואה?

כל זה בראתי בשבילך.

תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי.

כל זה בראתי בשבילך.

זאת אומרת, אין דבר בבריאה

שהוא לא בשבילך.

הכל בשבילך.

הכל משרת לך. הכל לטובתך ובשבילך.

כמו לך לך,

לטובתך, למעלתך,

לגדולתך, להנאתך,

הכל בשבילך.

אבל תן דעתך שלא תקלקל

ותחריב את עולמי.

איך בן אדם יכול לחריב את העולם?

מה, הוא יכול לקחת פטיש ולהתחיל לשבור את העולם?

מה, ייקח קונגו? מה יעשה?

איך יקלקל את העולם?

זה שאתה מקלקל את מעשיך, אתה מקלקל את כל העולם.

לכן כתוב, מושב לצים לא ישב.

מה זה מושב לצים לא ישב? לא עם לצים.

אם הוא יושב במושב שישבו בו לצים,

זה כבר ישפיע עליו להיות לץ.

זאת אומרת, אפילו מושב שישבו עליו יכול להשפיע.

לכן

תלמידי רבי אליעזר, כשעברו ליד האבן שהיה מלמד, היו מנשקים אותה כמו הר סיני.

כיוון שהוא ישב עליה,

וכיוון שהתורה שלו הייתה קנטינתה מהר סיני,

עצם זה שהוא ישב על האבן זה כאילו התורה ירדה על הר סיני והאבן הזאת הר סיני.

היו מנשקים אותה כהר סיני.

זאת אומרת, יש השפעה של האדם

על כל הסביבה ועל כל העולם כולו, גם על האסקומוסים,

גם על האינדיאנים,

גם על הסינים.

מה שאתה עושה פה משפיע בכל העולמות.

איך אומרים בסוף דברי תורה? ובזכות זה יושפע

שפע רע

על כל העולמות.

זאת אומרת, המעשים של האדם משפיעים.

אז לכן, וירא אלוהים את הארץ

והנה נשחטה,

כי השעיט כל בשר את דרכו.

אומר רשי,

אפילו בהמה חיה ועוף

נזקקין נשענן מינן.

כשהוא אומר אפילו,

משמע שזה לא היה צריך להיות,

אלא אפילו,

מה שעל פי טבע לא יכול להיות ולא צריך להיות,

אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין נשענן מינן,

נזקקין מעצמן,

בגלל השפעת האדם שקלקל את הביאה.

מפה יבין כל אדם מה גודל האחריות שלו,

ולא יוכל להגיד, אני עשיתי בשלי,

אני עשיתי לעצמי,

קלקלתי לעצמי, אני לא התכוונתי לקלקל לאף אחד, אין דבר כזה.

קלקלת, קלקלת לכולם.

תיקנת, תיקנת לכולם.

ומה עוד?

כשאמר רבינו חיים ויטל, מגלה לנו דבר גדול,

כשבן אדם

עושה תשובה,

אז זה משפיע על כולם.

איך זה משפיע על כולם,

כיוון שישראל היא קומה אחת,

ולמעשה בכל אחד יש את כל חלקי

הנשמות של

כל היהודים.

אדם מורכב מכל החלקים,

חלק מכל אחד, קטן, קטן, קטן, קטן, קטן, נמצא בכל אחד,

וזה הדין של ערבות, שכל ישראל ערבים זה לזה.

אז כשאדם עושה תשובה, הוא מתקן לא רק את עצמו, הוא מתקן גם את החלק שלו,

שנמצא אצל כל אחד ואחד.

וכשאדם מקלקל,

הוא מקלקל בכל חלק אחד ואחד של כל אחד.

לכן ההשפעה היא

שאם אתה עושה מעשה לא הגון,

זה משפיע על אחרים.

ובספרים קדושים כתוב דברים יותר ברורים בדברים האלה,

שזה יכול להשפיע אפילו על המנהיגים של הדור.

כתוב, אי רשע עמם מתקן,

כולי עמם מתקן.

אם הראש מתוקן,

זה מתקן את כל הגוף, את כל האיברים, את כל ישראל.

ויש בהיפוך.

אם העם לא מתוקן, הוא מקלקל גם את הראש.

יש השפעה.

הלוך ורצו.

אז זה לא פשוט. לכל אחד יש אחריות גדולה מאוד.

לכל אחד יש אחריות גדולה מאוד.

רבי חנניה בר-איושי אומר,

רוצו הקדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל. לפי כל...