הנסיונות בימות משיח | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 10.01.2014, שעה: 09:16
"וילונו העם על משה לאמור מה נשתה" אומר המכתב מאליהו, חלק ב' עמוד 33, יש התעוררותא דלעילא ויש איתערותא דלתתא, יש התעוררות מלמעלה מן השמים, ויש התעוררות מלמטה מצד האדם, יראת שמים היא בבחינת איתערותא דלתתא, זה התעוררות מלמטה, יראת שמים של האדם זה התעוררות שלו בעצמו מלמטה, שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, דהיינו הכל בידי שמים - כל מה שאתה יכול להשיג, לקבל, ימנע ממך, יתנו לך וכו', הכל בידי שמים, רק יראת שמים זה ביד שלך, טוב ורע לא קאמר, אתה צריך להחליט מה אתה רוצה לעשות טוב, לעשות רע, תבחר מה שאתה רוצה. זה נשאר בידך להחליט, זה לא אומר שמה שתחליט תקבל, זה גם בידי שמים, אבל את ההחלטה והבחירה יש לך ועליה או תקבל שכר או עונש, לא על עצם המעשה, על עצם ההחלטה, ככה רבינו בחיי מבאר באריכות.
ובכן, אהבה מאיתערותא דלעילא, כמו שמפורש בזוהר אחרי מות, יראה זה מאצלך ואהבה זה בא מלמעלה, כמו שמפורש בזוהר פרשת אחרי מות, שהשמחה והאהבה באות ממילא אחרי היראה, והרי הן מתנות שמים.
אמרו ז"ל, פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם", אז אם אדם פותח לקב"ה פתח בליבו, פתח קטן, כמה קטן? כמו החוד של המחט, יש אומרים כמו החור של המחט, פותחים לו פתח קטן כנגד זה הוא פותח פתח של אולם, זה יוצא פי מיליונים, ז"א אם אתה פותח פתח קטן ה' יתן לך פתח פי מיליונים, פי מיליונים. אבל צריך שהפתח יהיה מפולש, מצד לצד, פתח שהוא פתח אמיתי, שמגיע עד הצד השני, כגון אם יש פה עכשיו קיר ועושים פתח, אם הוא לא מפולש לא יכנס אור, אם הוא יהיה אפילו תשעים אחוז לא יכנס אור, רק אם הוא מצד לצד יכנס אור. כנגד חור קטן שאתה עושה בקיר, קרן אור שנכנסת כמה אור עושה? ואם החור מטבע כמה אור עושה, ואם החור הוא צול, שני צול, שלש צול, אתה כבר מאיר את כל האולם. זה היחס. אומר תפתחו לי פתח כחודו של מחט, אבל תפתחו לי אתם, ואני אפתח לכם כנגד פתחו של אולם, או כנגד פתח שנכנסים בו שער שנכנסים בו קרוניות, מרכבות, ז"א הקב"ה נותן סיעתא דשמיא פי מיליונים בזכות מה שאתה פותח פתח אחד אמיתי מפולש מצד לצד. יש לו מאמר נפלא, המכתב מאליהו, על הפתחו לי פתח, כמה זה מביא בכפולי כפולות לאין שיעור, ובפרט מי שמחזיר בתשובה, כי המשנה אומרת שכל העוסקים עם הציבור לשם שמים זכות אבותם מסייעתם, אז ז"א נגיד אדם יש לו זכות והוא מחזיר בתשובה, הוא החזיר בן אדם, אז עכשיו הוא מקבל עוד יותר ס"ד, כי זכות אבותיו של אלה כבר מסייעת להם גם כן הלאה, וככה כל מי שמחזיר או שההוא מחזיר מכוחו הלאה, הזכות הזאת מצטרפת וזכות אבותם וזה בכפולי כפולות לאין שיעור, לאין שיעור.
אז אמרנו שאהבה ושמחה זה מאיתערותא דלעילא והיא באה ממילא אחרי היראה, וזה מתנות שמים, וחכמים אמרו "פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם", על האדם להתחיל בבחינת היראה וה' יתברך משלים לו הרבה בבחינת האהבה. אתה תתחיל ביראה ו' ישפיע עליך את האהבה.
ולפעמים מוצאים שה' יתברך משפיע מלעילא גם בלי הקדמה מלמטה, אמרנו שאם אתה מתחיל מלמטה משפיעים עליך מלמעלה, אבל יש מקרים שהקב"ה משפיע מלמעלה גם בלי שיתחילו מלמטה, בלי הקדמת היראה, וזוכים להשפעת אהבה ודבקות בלי יראה מוקדמת, כגון בחינת גאולת מצרים וגאולה העתידה, של עכשיו. ובענין הזה יש סוד גדול ועתה נפרש אותו יותר.
איתערותא דלתתה יש לה קיום, מה שאתה בנית בעצמך, הגעת בעצמך, קנית בעצמך יראה - יש לזה קיום, כל התעוררות מלמטה יש לה קיום, כמו שאמרו ז"ל, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, ז"א יש בסיס קיים ואיתן, עליו אפשר לבנות, החכמה תתקיים עליו, יש בסיס, אבל אם אין בסיס הכל רעוע, הכל יכול ללכת ברגע. שזוכה בדין על ידה בכל המובטח לו, מי שיש לו יראה שהיא קודמת לחכמה הוא יזכה על ידה בכל המובטח לו, פתחו לי פתח כפתחו של מחט וכנגד זה יקבל את כל מה שהבטיח ה', ולכן זה נחשב לאדם כשלו, גם מה שהוא יקבל אח"כ וה' ישלים לו, זה יחשב כשלו, למה? כי נקודת הפתיחה היתה שלו, והוא קיבל ממילא, אז כל זה נחשב שלו. גם העושר הרוחני שיבוא לו מלמעלה הכל שלו, כל זאת בגלל הנקודה הקטנה של יראת שמים שהיוותה פתח המחט שלו, וכיון שכל זה שלו, אם לא יפקיר את זה בעצמו לא נוטלים את זה ממנו, כל מה שהוא קיבל מתנות שמים לא לוקחים ממנו את זה אלא אם כן הוא יפקיר את זה מעצמו אבל לא לוקחים לו. אבל מה שבא לאדם בלי הקדמה שלו, בלי היראת שמים שלו שקודמת, אלא הוא קיבל מתנת שמים מלמעלה, בבחינת רצו ושוב, זה לא בחינה קבועה, לא מחוייבים להשאיר את זה אצלו את המתנות, כי הוא קיבל את זה לא בזכות עצמו, מתנה על מנת להחזיר. נותנים לו הארה כדי שיבחין את האמת, ואח"כ נוטלים אותה ממנו כדי לנסותו אם ישיב אל ליבו מה שהבחין כבר. אז הקב"ה נותן לאדם איתערותא דלעילא כמו בעלי תשובה, שהקב"ה נותן להם שזה בחינת גאולה, זה בחינת גאולה, אדם שזוכה לשוב בתשובה זה גאולה פרטית, יש גאולה כללית ויש גאולה פרטית, כשאדם משיג את האמת זה גאולה, הוא יוצא מעבדות לחרות, מעבדות של יצר הרע לחירות.
ש. לא שומעים
הרב: כן, לפעמים יש איתערותא דלעילא. אני כשהתחלתי את התשובה הקב"ה נתן לי הארה, איזה הארה? להסתכל בספרים של הבר מצוה מי נתן לי, אני זוכר בדיוק את המחשבה שהיתה לי, לא התכוונתי למצוא משהו, לא התכוונתי לחזור בתשובה, לא ידעתי מה זה חזרה בתשובה, שום דבר סתם להסתכל בספרים בספרים מי נתן לי לבר מצוה, ככה אני זוכר היתה לי מחשבה, מעניין מי נתן צ'קים ומי נתן ספרים. אתה מבין, אז אני יושב ככה מסתכל, ואני מסתכל בספרים, וככה הגעתי לקיצור שו"ע, ומפה התחיל כל הסיפור.
ש. לא שומעים
הרב: מה זה משנה מאיזה סיבה, מה זה משנה איזה סיבה, זה אומר איתערותא דלעילא, זה מתנת חינם, זה לא אדם שהולך לחפש וחיפש ורצה למצוא, ככה כאילו באקראי, מציאה. השאלה אם אתה תפסיד את זה או לא תפסיד את זה, תחזיק בזה או לא תחזיק בזה, כי לפעמים יהיה לך פנס ואתה רואה אה, אה, כיבו את הפנס, אה חבל, מה חבל, אבל אתה ראית משהו, אפילו שאתה מגשש תגיע לשמה, אתה כבר ראית, אם ראית נגיד משהו כמו מטמון וכיבו את החשמל, מה אתה לא תחפש? הדליקו לך, ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא, אח"כ כיבו להם את זה, חזרה להיות שפחה, נו, אם היא רוצה עכשיו היא יכולה להיות נביאה, אם היא תעבוד על זה יכולה להיות נביאה, אבל אם הוא מגיע איזה כיף זה היה שמה וזה וזה, נו, אתה מבין? אחד נתנו לו לבוא לשבת, ראה שבת זה כמו שצריך, אומרים לו איך היה? תאמין לי כל הכבוד לדתיים, איזה כיף איזה תענוג, נו אתה ממשיך? לא תראה, רציתי רק לראות, אבל ראית טעמת, למה זה לא טוב? אמרת זה טוב או לא טוב? אמרת טוב, גם אמת גם טוב, למה אתה לא ממשיך? אז בבחינה הזאת שבאה התעוררות מלמעלה זה בבחינת רצו ושוב, זה בא והולך, הקב"ה לא מניח את זה דוקא אצלך, יכול להשאר אם תהיה חכם להחזיק בזה, ויכול להיות שזה יחזור בחזרה ואז אומרים לך יאלה, תתמודד עכשיו לבד, תגיע לבד, ראית, סע. כשאתם נהייתם נהגי מוניות אז לא לימדו אתכם את כל הכבישים, אמרו לכם פחות או יותר משהו, זה זה זה ואח"כ לאט לאט למדתם לבד, חיפשתי קיצורי דרך ופה ואיפה אין פקקים וככה וככה. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן, הרי זו בחינת מלעילא, מה שהיא ראתה היא לא היתה מוכשרת ולא היתה ראויה ולא היתה מוכנה ולא הכינה את עצמה ולא עשתה שום דבר, פתאום נחת עליה נבואה, פתאום היא הבינה דברים שאפילו יחזקאל הנביא לא ראה, אבל תיכף אחרי שלשה ימים בלכתם במדבר ולא מצאו מים - וילונו, וילונו. לפני כמה ימים ראיתם מראות אלקים, ראיתם עולם עליון, מלאכים, כסא הכבוד, ראיתם ראיתם ראיתם ראיתם, עכשיו אתם מתבכיינים על מים? וילונו, צועקים על משה מה נשתה?
ש. גם עשר המכות הם קל וחומר
הרב: נו מה זה קל וחומר, אתה יודע מה זה עשר מכות זה אתה רואה בארץ, כשאתה רואה בשמים בפנים מתוך השמים ושמי השמים, פה שאתה רואה את ה מכות אתה יכול לדמיין איך זה עובד, אתה יכול לדמיין משהו, אתה יכול זה, פה אתה רואה - זה אלי ואנווהו הם אמרו, בבחינה שכאילו רואים את הקב"ה ומצביעים באצבע.
ש. אבל אלה שיצאו היה להם אמונה חושית
הרב: אז מה?
ש. אז כאילו היה להם אמונה גדולה
הרב: אז אלה המבוררים יותר, נו אז מה הבעיה?
ש. למה וילונו?
הרב: זה צריך לשאול אותם, כי יש עקשות לב לבן אדם, וכל זמן שהוא לא שרש אחריה היא נשארת, אז אתה יכול להתפעל מכל דבר ואתה נשאר אדם עצבני נגיד, סתם כן אני אומר, אדם עצבני הוא עצבני, נתת לו ארוחה, האכלת אותו ופה ושם ועשית לו הכל ובסוף תרגיז אותו במשהו קטן והוא יהפוך לך את הקערה, בא הנה, אבל אתה חי על חשבוני, אתה חי אצלי, אני מאכיל אותך, אני משקה אותך, אני עושה לך הכל, מה אתה צועק עלי? מה אתה צועק עלי? כי הוא לא שינה את המידות שלו, כשמקבלים את התורה
ש. זה דור דעה, זה לא דור פשוט
הרב: דור דעה זה בשביל ההשגות, אבל טבע צריך לשנות,
ש. ואנחנו היום קוראים את זה, כביכול צוחקים עליהם, כביכול
הרב: לא צוחקים עליהם חס ושלום, אתה לא יכול לצחוק עליהם בכלל,
ש. כאילו הם לא מתביישים
הרב: הם לא מתביישים, הם לא מתביישים, הם לא מתביישים, גם אתה לא מתבייש, אתה לא מחזיר לקב"ה כאין וכאפס ממה שאתה חייב.
ש. אני כלום לעומתם
הרב: אתה לא לכלום, הפוך, אתה יותר חכם מהם למה כי אתה יודע גם איפה הם נכשלו ואתה יודע גם מה כל הדורות נכשלו, ואתה יודע מי היו טובים, יש לך כבר רקורד לדעת ממנו אוה, שאתה לא יכול לטעות בכלל. יש אחד הולך בחדר והוא לא יודע איפה יש חשמל וטוז הוא מקבל כל פעם, אתה מבין זץ, אבל אחרי ששמו לו שלט - זהירות, מתח גבוה, מתח גבוה, מתח גבוה, ועוד עשו לו גדרות ושמו לו ככה ושמו לו תאורה מזהירה ושמו לו ככה והגבילו אותו והכל והוא עדיין נוגע, מה אומר אנחנו דור קטן, דור יתום, מה דור, מה אתה אהבל? כבר כתוב לך, מסומן לך, כבר יש לך זה, כבר הגבילו אותך כבר הכל, ואתה עוד משתמש בתירוץ - טוב, אני לא מבין בחשמל, מה אתה לא מבין בחשמל, אתה יודע לקרוא? מה כתוב? מה אתה אומר לי אתה לא מבין בחשמל, צריך להבין בחשמל? אחרי שראית שכל הדורות לקו, בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך, תראה מה עשה לדור המבול, מה עשה לסדום, מה עשה לפלגה, מה עשה לדור אנוש, מה עשה מה עשה מה עשה, תראה מה עשה, אתה עוד מתעסק איתו? מה אתה משחק אותה קטן כאילו מה אנחנו דור קטן דור יתום, מה אנחנו מה אנחנו, הפוך, לקרוא אתה יודע? אתה נוסע במונית, אתה קורא שלטים?
ש. הם ראו בעיניים שהמצרי שותה דם והיהודי שותה מים
הרב: כן.
ש. אם הוא ישלם לי הוא ישתה מים, ז"א שמה שאני מבין הנה אתה גוי ואני יהודי, אני הבחירה של בורא עולם
הרב: וזה דוקא יכול לגרום לסחרחורת, ואז נכשלים, כמו שראו אנשים אומרים ה' לא יעשה לי ככה וככה כי הוא בדרגת אהבה עם הקב"ה כאילו, מה הקב"ה יעשה לי ככה, מה, אבא עושה לבן שלו רע, מה הוא יעשה לו גיהינום, נו תהיה רציני בחיאת, אתה מבין? לכן כתוב צריך לעבוד את ה' באהבה וביראה, אם אתה חושב שתעבוד באהבה אתה תיפול לגיהינום, אתה צריך גם יראה, צריך לירוא, זה אבינו ומלכנו.
ש. תגיד לאבא מה נשתה, למה בתלונה? למה אתה מתלונן?
הרב: קשי עורף, הטבעים נשארים אותם טבעים עד שלא יתוקנו, אתה יכול להיות דור דעה, כל זמן שלא תתקן את המידות ככה. קורח, אחד מהבכירים ביותר של עם ישראל, חכם גדול, פיקח, רוח הקודש, עשיר הכי גדול, הכל הכל, כל המעלות, נו, אבל גאוה, גאוה, מידה שלא תיקן, שלא חשב שיש לו אותה, הוא חשב שהוא צודק בטיעונים שלו והוא לא ראה את הנקודה האמיתית שכל זה הוא מדבר מתוך גאוה. הוא נפגע, מה זה מחלקים תפקידים והוא לא מקבל, גאוה, זהו. זה דור דעה ואחד מהגדולים, זה לא עמך, נו, איך זה? 250 ראשי סנהדראות הלכו איתו, וטעו איתו?
ש. הוא היה גם מוכן שהם ימותו
הרב: הוא לא היה מוכן שהם ימותו, הוא היה מוכן ללכת על הכל ופיתה את כולם, הוא ידע שהוא צריך גיבוי, גיבוי.
ש. משה אמר לו בוקר וידע ה', ז"א מישהו זה או אהרן או אתה
הרב: נכון,
ש. מישהו פה ימות
הרב: זה אומר שמה?
ש. הוא היה בטוח בעצמו?
הרב: זה כולם היו בטוחים, הרי רק אחד יכול להשאר, אז כל השאר מתים, אבל זה הנקודה של קשיות עורף, קשיות עורף מכסה על הכל ואין הבנה, זה כמו בן אדם סתום, נסתם לו הלב, לא יכול להבין, מדברים איתו לא עוזר, אתה מכיר הרבה אנשים כאלה, לא? זהו, אז זה הבחינה, אם לא עובדים לשרש את ה מידות לא יעזור. אז לפני התורה זה מובן למה הם היו ככה, כי לא היתה להם תורה לחנך את היצר הרע, בראתי תורה תבלין לו, אבל היום שיש כבר תורה ואנשים עוד ממשיכים להיות ככה, יש עליהם תביעה יותר גדולה מהדור ההוא.
ש. היה תורה, האבות היה להם מידות טובות לכל האבות, אברהם לכאורה שבר את הרגש,
הרב: נכון
ש. הוא שובר את הרגש, מצד אחד הוא רחמן על סדום, מתאכזר על הבן שלו כביכול, זה מידות שאי אפשר להגיע בשבילנו, היה תורה.
הרב: לא, זה תורה שהוא הכיר, הם עוד לא קיבלו תורה דור המדבר. האבות והצדיקים ידעו מהתורה, העם במצרים לא ידע מהתורה שאנחנו נקבל, ידעו כמה דברים אבל לא ידעו את הכל.
ש. אתה יכול להבין שיעקב לא ראה את הבן שלו 22 שנה ....
הרב: נכון,
ש. אי אפשר להבין את זה
הרב: נכון. אבל כשיעקב התלונן
ש. והם הנכדים של יעקב, דור דעה
הרב: עזוב אתה נכדים, בא נדבר ביעקב, כשיעקב בעצמו מתלונן, הקב"ה אומר לו אני עובד בשביל להמליך את בנך ואתה מתלונן? לא אמר יעקב אבינו דבר שטות מימיו
ש. לא שומעים
הרב: יעקב אבינו היתה לו קושיה על מה כל מה שקורה לו עם יוסף, עם כל הדברים האלה, היתה לו קושיה, אז הקב"ה אומר לו, אתה מתלונן למה הרעותם לי, כשהם עשו לו את כל המעשה האחים והלכו ואמרו שיש להם עוד בן ויש להם ככה ויש להם זה וזה גרם סרבול וסיבוך ועכשיו תורידו לי את הבן וזה וזה, אז הוא אומר הרעותם לי, איזה הרעותם? אפשר להרע לך? אני עובד שמה להמליך לך את הבן במצרים ואתה אומר הרעותם לי, כאילו איפה הקב"ה בתמונה, כאילו מה הדברים הולכים כאילו בסיבה ומסובב, מה הולך פה? כמו שלמדנו אתמול אצל משה רבינו שאמר מאז באתי, ומאז באתי לדבר אל פרעה הרע לעם הזה, מה זה הרע, הוא עושה מה שהוא רוצה? מה מה, מה זה הדבר הזה? ז"א יש נקודות דקות שאתה לא ער להם אפילו, לא יודע אפילו שהם בעיה, אבל במדרגות שלהם זה תפיסה, תופסים אותם על זה. אם היה רוצה הקב"ה לעמוד בדין עם אברהם אבינו, אם היה רוצה לעמוד איתו בדין לא היה עומד אברהם אבינו, בעקדה ירדו דמעות לאברהם אבינו, היה יכול להתפס בדין, למה הורדת דמעות?
ש. דמעות של שמחה
הרב: לא, זה לא היה דמעות של שמחה
ש. מה זה היה?
הרב: עין במר בוכה ולב שמח. עין במר בוכה, אז ז"א, היה יכול הקב"ה לתפוס אותו בדין, למה כי נשאר בו עדיין הרגש, הרגש, כי בן אדם לנתק לגמרי את הטבע ממנו זה כמעט בלתי אפשרי, אפילו משה רבינו אומר הרמב"ם שעלה למרום, הוא לא הגיע למדרגה השלמה של האבות הקדושים, אפילו שהוא הגיע למרום והם לא, הוא לא הגיע למדרגה שלהם, למה הוא היה רק בבחינת אזל שקרתא הלך בנימוסא, הוא לא אכל ארבעים יום וארבעים לילה, מה זה, זה לא אנושי, זה מלאכי, אבל הוא אמר לא, זה נקרא אזלת לקרתא - הלכת, נכנסת לעיר, תלך בנימוסים שלה, בדרכים שלהם. אתה הולך במקום שלא אוכלים - אל תאכל, המלאכים שבאו אצל אברהם באו למקום שאוכלים - אכלו, אזלת לקרתא הלך בנימוסא, אז הוא היה רק בבחינה הזאת אחרי שהוא חזר משמה הוא חזר למדרגה האנושית הרגילה. מעלין בקודש ואין מורידין, אז אם הגעת למדרגה כזאת תשאר בה, אבל זה היה אצלו בבחינת אזלת לקרתא הלך בנימוסא, זה לא בחינה קבועה שלו היתה, אצל האבות היתה בחינה קבועה שהם לא ירדו ממנה, היה להם דיבוק בקב"ה ללא הפסקה. זה מדרגות שצריך להבין אותם, אבל מי שלא מבין לא מבין, יש לו שאלות טובות אבל אלו לא שאלות בכלל. בשביל זה אדם קרוץ מחומר, אתה מבין? אליהו, הוא היה כעסן, הוא היה קנאי והוא היה כעסן, זה היה האופי שלו. אמנם הוא כעס תמיד על דברים של רוחניות, אבל זה מידה, כשמשה רבינו כעס על העם ובצדק, ובצדק, הוא נענש. השתכחו ממנו דברים, כל הכועס אפילו נביא הוא, נבואתו מסתלקת ממנו, חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, כי כעס יש לו פעולות מסוימות שהוא פועל, כמו שאש כוחה לכעוס, כעס - כוחו להשכיח, וכן הלאה. אז כל זמן שאדם לא נטרל את המידות הרעות לגמרי, ואז הוא יהיה בבחינת מלאך, אז תמיד הוא יכול להתפס במשהו. לכן וילונו, מה נשתה, אתה מבין, אז זה כבר לא פלא. אתה יושב פה על ריפוד, אבל אתה לא שלשה ימים לא שתית, אומרים אה, שלשה ימים לא שתו כבר זה וזה וזה, נראה אותך, תפסיק שלשה ימים לשתות ובא נדבר אח"כ, זה לא שלשה ימים בבית כנסת, זה שלשה ימים במדבר, זה לא לבד, זה לא שאתה עשית תענית מרצון, זה הילדים שלך הקטנים גם לא שותים, אף אחד לא שותה, מה נשתה, אנשים הולכים למות. אז אנשים נכנסים קצת ללחץ. ראית פעם אנשים קונים חלות ביום שישי בבני ברק? לך תראה, אחד על השני, כשזה יוצא מהתנור, תביא תביא תביא חוטפים וזה, מה כאילו אין, יהיה פה לכולם, עוד חצי דקה יהיה לך גם, להרויח את החצי דקה רק, לא רעבים ולא צמאים ולא כלום, חלות לשבת, רק שהוא יצא מהמאפיה קודם חצי דקה לפני כולם, תראה איזה דחיפות. מה זה? מידות.
ש. הרב, לצערנו רוב העולם החרדי מצמצם בלימוד המוסר, ז"א אתה כביכול רואה מישהו חיצוני נראה חרדי, הוא יודע להתפלפל טוב בגמרא....
הרב: דרך ארץ קדמה לתורה.
ש. אז למה ממעטים במוסר?
הרב: משום שמוסר הרבה לא אוהבים לשמוע תוכחה, כל אחד חושב שאם יהיו כולם כמוהו יבוא המשיח. מה יש לו לתקן, הוא יכול לתקן אחרים, מה יש לו לתקן? מה לא טוב? מה לא טוב? לכל מידה יהיה לו הצדקה, מגיע לו, מגיע לו, צועק מגיע לו, מרים עליו יד - מגיע לו, לוקח לו את הכסף - מגיע לו, יש לו הצדקה לכל דבר, מגיע לו, אי אתה עובר על כל התורה, מגיע לו. התורה לא דיברה עליו, הוא מגיע לו, הבנת? מה אתה חושב שהם עושים בלי הצדקה? יצר הרע אומר להם תגיד מגיע לו, אז הוא אומר מגיע לו.
ש. ... גם אמר את זה, כאילו עוסקים בפלפול ובגמרא ובדינים תגיד לו מוסר הוא יגיד לך זה חשוב אבל זה דרגה אחרת כבר
הרב: נו, בשביל זה אתה מזהה אותם.
ש. אבל ככה רואה אותם החילוני
הרב: מה לעשות, מה אתה חושב שהם עושים את זה בשביל שהחילוני יראה או לא יראה? הם לא אכפת להם מחילונים, מה אכפת להם מחילונים? הגמרא אומרת, ראו מעשיו של זה וראו מעשיו של זה, מה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם, מה ההבדל ביניהם? כתוב שמה זה חכמים וזה טפשים? כתוב מידות, אלה המידות שלהם ככה ואלה המידות שלהם הפוך, לא כתוב אם הם חכמים, נבונים, גאונים, מלומדים, מידות - זה מה שקובע.
ש. הרב, לכולם יש מידות?
הרב: בטח, בטח, כולם נולדים עם מידות
ש. טובות
הרב: כולם נולדים עם טובות
ש. לא שומעים
הרב: מקלקלים את זה לפי הסביבה, לפי הנטיות, לפי ככה לפי ככה, כל המידות הן טובות והן גם רעות, תלוי לאן מושכים אותם.
ש. לפעמים אתה רואה חילוני עם מידות נפלאות
הרב: בטח, המידות הנפלאות האלה זה אילוף, זה לא חינוך,
ש. מה זה ...
הרב: לא זה אילוף, כמו שמאלפים בעלי חיים, משהוא קטן מחנכים אותו תגיד תודה, תעשה זה, תגיד ככה,
ש. לא, לא מדבר על תודה
הרב: מה זה תודה, תודה זה הדבר הבסיסי היסודי
ש. לא, אתה מספר לו משהו בתור אדם כואב לו פנימית על הצער שלך
הרב: מה אתה לא שומע, זה לא כל אחד, יש אנשים שיראו אותך כמו סדום ועמורה, אבל יש בהם כאלה ויש בהם כאלה, כמו שאצלנו יש כאלה ויש כאלה, בכל מקום, מידות זה לא נחלה של אף אחד, זה לא מקבלים את זה בלידה ולא יורשים את זה ככה, צריך לעבוד על חלק מסויים וחלק מסויים יש באדם, בין לטובה בין לרעה. יש אדם בטבעו הוא כעסן, מרגע שהוא נולד הוא כעסן, ויש אחד שהוא בארד, שלו, רגוע, יותר מידי, שזה כבר מציק לאנשים. אתה מבין? מציק לאנשים, הכל באדישות, הכל לאט, כאילו כל הזמן, והוא מעכב את כולם והכל ואין לו שום בעיה, והוא לא מבין מה כועסים, מה אתה כועס, אני לא מבין, לאן אתה ממהר, עוד כמה דקות, תמתין לי, והוא מפוצץ אותך, והוא לא עושה בכוונה, הוא ככה. אז יש כאלה ויש כאלה. יש אחד שהוא בעל גאוה, שכל דבר רוצה שישימו לב אליו וזה ושזה והוא נכנס בדיבור, הוא מרים את הקול בשביל שישמעו אותו קודם, הכל הכל זה להבליט את עצמו וזה הכל, ויש אחד עניו, מסוגר, אתה יודע כזה נו תגיד מה אתה אומר, אין לי מה להגיד וזה, יושב בפינה, ככה, זה האופי שלו. יש עשיו ויש יעקב, יש יצחק ויש ישמעאל, יש כל מיני.
ש. יש...
הרב: מלא, מלא, היום זה ג'וב, זה לא, זה תואר כבוד. זה מקצוע שמרויחים ממנו הרבה כסף. טוב.
איתערותא דלתתא יש לה קיום אמרנו, אם אתה מתעורר בעצמך ביראת שמים שזה קיום כי מי שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, יש בסיס. אבל יש מי שמקבל איתערותא דלעילא וזה בחינה של רצו ושוב וזה לא תמיד נשאר ואז עושים לו נסיון ואומרים לו אור ועכשיו תלך לבד, מראים לו מדרגה, מראים לו מעלה, נותנים לו ס"ד ואח"כ לוקחים את זה, עכשיו תסתדר עכשיו פה עכשיו שם. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, אח"כ וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים וילונו העם על משה. הרי לפי מדרגה, לפני זה הם היו במדרגת זה אלי ואנווהו, אין זה נסיון כלל, אחרי שהם רואים זה אלי ואנווהו, מה זה שלשה ימים בלי לשתות, מה יכול לקרות? אם שלשה ימים אתה יכול בלי לשתות אתה יכול גם שבעים שנה בלי לשתות, אחרי שראית זה אלי ואנווהו, מה אכפת לך, יש אוכל, יש שתיה, אין שתיה, ראית שה' מוביל אותך ולוקח אותך ועושה לך גן עדן במדבר והכל והכל והכל, מה אתה מודאג? מה הוא יזרוק אותך? הוא יזניח אותך? בשביל מה הוא עשה לך את כל זה, להוציא אותך והכל והכל בשביל להמית אותך במדבר? אז זה בכלל לא נסיון, אז איך הם נכשלו בזה?
אבל אחרי שנסתלקה ההכרה העליונה בבחינת זה אלי ואנווהו שקיבלו במתנה איתערותא דלעילא, העמיד אותם ה' בנסיון, עכשיו בואו נראה עם יעמדו ע"י מה שהשיב אל ליבם מהגילויים הקודמים, אם הם ישיבו לליבם את מה שהם ראו מהגילויים הקודמים, עכשיו אתם כבר לא רואים בחוש, עכשיו תעורר את כל מה שראיתם אתם בעצמכם ותסיקו את המסקנות בלי לחיות בחוש, בא נראה. "למען ענותך ולנסותך להיטיבך באחריתך" כדי שתקנה את המדרגות בעבודה עצמית.
ועכשיו אנחנו מגיעים לתקופה שלנו, תשמעו אותו דבר, כמו שבגאולת מצרים ככה עכשיו. כך הוא הענין של משיח בן יוסף, הוא יצליח באיתערותא דלעילא, ויעלו ישראל למדרגה גבוהה מאד, מדרגת גילוי משיח, אבל גילוי זה ינטל מהם ואז יגיעו הנסיונות הגדולים שפחדו מהם האמוראים יתי ולא אחמני, ופירש המהר"ל, שמא לא יוכלו לעמוד בנסיון הזמן ההוא ויהרהרו אחר מידותיו יתברך, כך היא דרך הנהגתו יתברך, כשמשפיע גילויים בלי הקדמת איתערותא דלתתא, אז כשזה בא מאיתערותא דלעילא הוא יכול לקחת את זה בכל רגע ואז מתחיל הנסיון, והטעם ברור, כי כל ענין העולם הזה הוא לאפשר לאדם לקנות עולם הבא שלו על ידי בחירתו ועמלו שלו, ועל כן ההכרח הוא שיסלקו את ההשפעה שבאה רק מלמעלה ויתנו לו אפשרות לקנות את המדרגה בעצמו ע"י עמדו בנסיון. תמיד היו שואלים אותי, למה אתה מתנהג ככה וככה וככה, לפעמים זה לא טוב וזה ואנשים לא אוהבים שהגישה הזאת והזה וזה וזה, אמרתי מה יכול להיות, מה יכול להיות, שאנשים לא ירצו לשמוע או לא ירצו זה או לא ירצו זה? אין לי שום בעיה להתחיל הכל מהתחלה, כשהתחלתי בהתחלה היה מישהו ששמע לי? מישהו שהקשיב לי? מישהו הכיר אותי? ועבדתי, יום יום עבדתי לשכנע לדבר להשפיע לעשות לזה, עבדתי, והגעתי למה שהגעתי, נו, ואם עכשיו אני אצטרך להתחיל מהתחלה מה תהיה הבעיה? עכשיו זה יותר קל, אני כבר יודע את מה שספגתי ולמדתי, יודעים גם שאני יודע מה שעבדתי ולמדתי ועכשיו יותר קל, ואני יכול להתחיל הכל מהתחלה, אין לי שום בעיה, ככה הייתי אומר שנים שנים שנים והנה זה הגיע, מתחילים מהתחלה, אין שום בעיה. מה הבעיה? יותר קל. כמו שבהתחלה לא הייתי צריך אף אחד גם עכשיו אני לא צריך אף אחד, למה אני לא צריך אף אחד? כי כשגיליתי את הקב"ה הבנתי שלא צריך אף אחד, כשיש לך את הקב"ה אתה לא צריך אף אחד. אם אתה עם הקב"ה בסדר, אפילו כל העולם יצא נגדך, זה מינוס או פלוס?
ש. פלוס אבל אתה הגעת
הרב: שואל זה מינוס או פלוס?
ש. פלוס פלוס
הרב: אברהם אבינו היה נגד כל העולם, זה היה פלוס או מינוס? זה הפלוס שלו שהוא היה נגד העולם, אברהם העברי, בעבר אחד כל העולם בצד השני, הוא לא חיפש חסידים. בסה"כ היו לו 318 ילידי בית, זה כל הסיפור, מסביב היה לו כל מיני מושפעים ששמעו וכו' ושלא נשארו אחרי שתי דורות, חזרו בהם, הלכו אחרי ש"ס, אז מה, אז ירד משהו ממעלתו של אברהם אבינו? העיקר הוא היה דבוק בקב"ה, הוא רגל במרכבה, נמרוד מסכים איתו, לא מסכים איתו, את מי זה מעניין? העיקר שה' מסכים איתו. זה העיקר, בסוף אתה תגיע לה', לא תביא חברים ולא תביא משפחה ואף אחד לא ימליץ והקב"ה לא צריך עדות אופי, לא צריך, שמה לא צריך עדי אופי, שמה ה' הוא הדיין, הוא העד, הוא השופט, הוא הכל, את הסרטים יראו לך והכל יהיה בסדר, תתמודד עם החומר. לא צריך אפילו פרקליטות, זה רק לצורך הבית דין שיהיה סנגורים, קטגורים והכל, בעצם ה' יכול לעשות הכל לבד. זה החכמה, להיות בחינת לבדו, לבדו, "ויוותר יעקב לבדו", זה מדרגה - לבדו, שלא מתחשב בשום דבר אחר חוץ מהקב"ה. גם הקב"ה יוותר לבדו, זה הבחינה של לבדו, להיות בלתי תלוי, בלתי מושפע, רק מהתורה, מה שה' אומר זה הכל. תביא כיתת אנשים שיגידו ככה וכנופיית אנשים שיגידו ככה ותביא ותביא ותביא, מה ה' אומר זה מה עושים. מוצא חן, לא מוצא חן, משתלם לא משתלם, זה בכלל לא חשבונות, זה מילים של סוחרים, זה אנשים שסוחרים בתורה, משתלם לא משתלם, לא כדאי לך כן כדאי לך, בשביל מה לך, זה ישתלם לך, מה יצא לך מזה, בשביל מה אתה צריך, בשביל מה זה, זה סוחרים שיכולים לסחור בתורה. אבל מי שהולך בדרגה אמיתית עם הקב"ה לא מעניין אותו בכלל כל הקשקושציה. הרבה רחמו על אברהם אבינו שקפץ לכבשן האש, נכון? הרבה שמחו גם אמרו סוף סוף מתפטרים ממנו הא? קופץ לכבשן האש וזהו, זהו הוא יישרף עכשיו, גמרנו הוא נשרף, גמרנו, אתה רואה, כל מה שהוא אמר הכל פייפן, עכשיו אפס, טוז, פתאום הוא קם יוצא החוצה חי, חי נושם ובועט ומשפיע. פלא פלאות.
ש. בשביל אברהם זה
הרב: ודאי, הכל זה היה עבודה עצמית שלו, הקב"ה חיפש
ש. אבל לא היה לו ממי ללמוד
הרב: נכון
ש. קיבל במתנה כאילו
הרב: הוא לא קיבל כלום, מה קיבל, חיפש לדעת להבין
ש. לא שומעים
הרב: כמו שיש לך, כמו שיש לך,
ש. אני למדתי שמעתי
הרב: אתה, אתה, כמו שלך, רק אתה בצעצועים עשית את זה, איך זה עובד, איך? דפקת כל דבר בדקת בחנת נשכת
ש. שאלת אנשים
הרב: יש כאלה ששואלים, מה זה, אבא מה זה? מה זה? מה זה?
ש. היה לו אבא סתום
הרב: נו אז מה
ש. איך הוא הגיע להשגה?
הרב: הוא ניסה לבד, התבונן.
ש. לא, זה נראה לי מתנה למעלה
הרב: טוב נראה לך, מותר לך, מותר לך. כתוב שהוא היה איתן והוא שוטט בדעתו, כך כתוב בהרמב"ם, בהלכות עבודה זרה, מה לעשות אתה יש לך אתה רואה שכל משלך יותר משל כולם, אפילו שלרמב"ם וכו', לא כי אתה לא צריך אפילו לעיין בספרים, ברור לך שכך היה.
ש. אברהם גם לא ספרים לא היה
הרב: מי אמר שצריך ספרים, האלקים ברא את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים, אם אתה לא מתעקם אז אתה ישר. ילדים אומרים להורים את האמת מה שההורים לא יכולים להגיד לעצמם, ילד קטן רואה משהו לא בסדר, אומר לאבא שלו ולאמא שלו בלי שום בעיה, אבל אדם אומר לא נעים, אני אגיד לו, לא נעים זה וזה, לא נעים. אתה רואה בן אדם שמשהו לא זה... תגיד לו, תגיד לו אתה, אתה מבין, מפחדים להגיד לו, מה תגיד, תגיד, המגבעת שלך עקומה, תגיד לו משהו, תגיד, לא אומרים. לא לא רוצה הוא אח"כ ייפגע, עזוב... ילד ישר אומר, הוא ישר, עוד לא התעקם. אז אם מנצלים את זה טוב, אתה מבין? הוא היה בבית עשיר אברהם אבינו והוא לא התפתה, אבא שלו סוחר בעבודה זרה, אתה מבין, יושב שובר לו את הכל.
ש. בזמן אברהם היה שם ועבר
הרב: בטח, הוא למד אצלם
ש. הם היו יחידים בעולם?
הרב: לא מה פתאום יחידים. אבל בסך הכללי תדע לך בחינת לבדו אדם צריך להכיר את הבורא בלהסתפק בו, לכן כתוב "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" ז"א לא נשאר לך מקום לשום דבר בעולם, אהבה אחת רק בקב"ה, הכל הכל הכל, כל ההשקעה בקב"ה. אבל כתוב שצריך לאהוב את האשה וזה וזה וזה אז איך זה מסתדר? זה הוא מצווה, באהבתך אותו כל מה שהוא אומר אתה עושה, ממילא הוא אומר לך לאהוב את האשה כגופו וכו' וכו' ולכבדה יותר מגופו, הוא אומר לך מה לעשות, הוא אומר לך, אבל אתה עושה מתוך אהבת הבורא יתברך מה שהוא אומר לך אתה עושה, הוא אומר לך את זה תשנא - תשנא, זה לא תשנא בלבבך - לא תשנא, זה ככה זה ככה זה ככה זה ככה, אל תפעיל רגשות, מה הוא אומר תעשה. אל תפעיל רגשות, אל תגיד שאתה יותר רחמן ממנו. היתה אשה אחת שבכתה על הילד שלה, אמרו לה חכמים לא לבכות יותר מידי כי את מראה שאת רחמנית יותר מהקב"ה, שלשה ימים לבכי לא יותר, לא שמעה - מת לה עוד אחד, באו הזהירו אותה, את רואה? אל תבכי, בכתה בכתה בכתה, עוד אחד עוד אחד עוד, שבעה עד שהיא מתה גם, אל תהיה יותר רחמן מהקב"ה, אמר ככה תעשה ככה, אתה לא יודע איך עושים את זה, תתרגל תתאמן תתאמץ, תעבוד על זה. אומרים לך את לך פה, מוקשים, מה אני אקיף את הכל? אתה תלך תתפוצץ, לא אני מאמין שיהיה בסדר, אחרי חמש דקות שמעו שהכל בסדר.
אז כתוב בענין משיח בן יוסף שהוא יצליח באיתערותא דלעילא, ויעלו ישראל למדרגה גבוהה מאד מדרגת גילוי משיח, אבל גילוי זה יינטל מהם, ואז יגיעו מהנסיונות הגדולים שפחדו מהם האמוראים יתי ולא אכמני, כשיבוא מלך המשיח הם לא רוצים להיות באותו זמן שכמו שכתוב בסנהדרין צ"ז, ופירש המהר"ל שמא לא יוכלו לעמוד בנסיון הזמן ההוא ויהרהרו אחר מידותיו של הקב"ה, כך היא דרך הנהגתו יתברך כשמשפיע גילויים בלי הקדמת איתעורתא דלתתא, והטעם ברור, כי כל ענין העולם הזה הוא לאפשר לאדם לקנות עולם הבא שלו על ידי בחירתו ועמלו שלו, ועל כן ההכרח הוא שיסלקו את ההשפעה שבאה רק מלמעלה ויתנו לו אפשרות לקנות את המדרגה בעצמו ע"י עמדו בנסיון בזכות עצמו ובלי סיוע משמים. זה המטרה שאדם יעמוד בעצמו, ויזכה בשלו מכוחו.
על פי ההקדמה הזאת מתבארת גם הנהגתו הידועה של הגאון מוילנא זללה"ה, הנה כתב הגאון רבי חיים מוולאז'ין ז"ל שהיה מתלמידיו המובהקים בהקדמתו לפירוש הגר"א לספרא דצניעותא, שהגאון לא רצה לקבל שום מגידים שנשלחו מן השמים לגלות לו סודות התורה, כי לא רצה אלא במה שישיג בעמלו בעצמו, ומעולם לא הבנתי זה, הרי שולחים לו בגזרת מרומים, ואיך מסרב? כבר בא המלאך רוצה לדבר איתך, אתה מטריח אותו אומר לו תחזור לא רוצה? איך מסרבים למי שנשלח ממרומים? אבל הגאון בענוותנותו חשש שאין די ביראתו שישלחו לו מגיד, אין לו מספיק יראה בשביל שישלחו לו מגיד, אין לו את הפתח כחודו של מחט השלם והמבורר בעני ןזה שיהיה ראוי למגיד, ככה הוא סבר כלפי עצמו, שזה יהיה המגיד בבחינת פתחו של אולם כתשלום לפתחו של מחט, אם כנגד פתחו של מחט קיבלת פתחו של אולם זה יתקיים, אם כנגד היראה שלך אתה תקבל את המגיד, אז זה יתקיים. אבל הוא שלא סבר כלפי עצמו בענוותנותו שהוא כזה שראוי לתשלום כזה של מגיד, אם כן תשאר ההשפעה הזו רק מלעילא, כי זה יהיה מתנת שמים, זה לא יהיה מלתתא, זה יהיה מלעילא. והיה ירא מהנסיונות שיבואו אח"כ בודאי, כי אם יסלקו את זה, עכשיו תצטרך להשיג את המעלות האלה שזכית וראית בעצמך, אולי הוא לא יעמוד בנסיונות כמו שעם ישראל היו במדבר ואחרי שאמרו "זה אלי ואנווהו" אחרי זה "וילונו". ככה מסביר המכתב מאליהו את ההבנה בהתנהגותו של הגאון מוילנא על פי המאמר הזה שהוא הביא בחילוקים בין איתערותא דלעיל לאיתערותא דלתתא.
ש. לא שומעים
הרב: לא לא לא לא, זה רבי אליעזר דסלר זצ"ל.
למסקנה, כדאי לפתוח פתח, פתח מפולש, וכל מה שנקבל אח"כ בס"ד יישאר ויהיה קיים לעולם אם לא נרצה להפסיד את זה מעצמנו. אבל כל מה שנקבל מתנת שמים בחינם, צריך לפחד שהיא לא תסולק מאיתנו מהרה ונשאר בלעדיה, עכשיו צריך לעבוד בכוחות עצמך. אז כדאי תמיד להתחיל עם יראת שמים שלנו, ויהיה בסיס לכל המתנות שנקבל ויתקיימו לעולם אמן.
רבי חנניה בן עקשיא אומר....
![מיקס קליפים [2025]](/storage/thumb/videos/V025401_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
