אלוף העולם בכפירה | הרב אמנון יצחק שליט"א

"סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב ח)

לא היה חטא עבודה זרה כהרי שאר חטאים, חטא של עבודה זרה הוא לא כשאר חטאים, שכן אפילו צדיק עלול להיכשל חס ושלום בחטא כלשהו, ואילו בעוון עבודה זרה, אפילו אינו אבל סתם אדם כשר, אי אפשר לו להיכשל בבת אחת בעבודה זרה! כמו שאמרו זכרונם לברכה בשבת קה' עמוד ב': כך אומנותו של יצר הרע: 

'היום הוא אומר לו: 'עשה כך', 

ומחר אומר: 'עשה כך', 

עד שהוא אומר לו: 'עבוד עבודה זרה'. 

זאת אומרת לעבוד עבודה זרה אי אפשר בבת אחת! להביא בן אדם של שומר תורה ומצוות להיות ברגע עובד עבודה זרה, זה תהליך לאט לאט מדרדר אותו יצר הרע - אומר לו היום 'עשה כך', ומחר אומר 'עשה כך', בקטנה לאט לאט ככה מוריד אותו עד שהוא אומר לו 'עבוד עבודה זרה!'. אבל בחטא העגל ראינו, "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה" ההיפך ממה שאמרנו עכשיו! דור שלם דור דעה הכי גבוה שיש, שרבי שמעון בר יוחאי אומר: "לא היה ולא יהיה כזה דור!" "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה". 

עכשיו הם רק סיימו והיו במעמד הנשגב הנורא מעמד הר סיני, ולפתע מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא של חטא העגל?! מהר גבוה לבור עמוק, איך הכשיל אותם היצר הרע מדבר שאינו יכול להסית אפילו את הפשוט שבישראל. איך ירדו לדיוטא תחתונה בפעם אחת מהר?! זה לא דיוטא אחר דיוטא מדרגה אחר מדרגה כדרכו של היצר הרע. כתוב (שמות לב א): וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" ואמרו חכמים זכרונם לברכה: 'אל תקרא בֹשֵׁשׁ אלא בא שש, 

בשעה שעלה משה למרום אמר להם: 'אני בא לסוף ארבעים (40) יום!' 

בא שטן וערבב את העולם! הראה דמות חושך ואפלה, דמות ענן וערפל וערבוביא, 

אמר להם: 'משה רבכם! היכן הוא?' 

אמרו לו: 'עלה למרום!'. 

אמר להם: 'בא שש!' 

ולא השגיחו בו, הראה להם דמות מיטתו, היינו דקאמרי לאהרן "כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" כִּי זֶה מֹשֶׁה הם הצביעו ראו את המיטה שלו עפה באויר, מלאכים מלווים אותה, כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ?! הצליח היצר הרע להפוך את כולם לנביאי שקר! שביכול רואים במו עיניהם שמשה רבנו מת ומלאכי השרת מלווים אותו. כאן גילו לנו חכמים זכרונם לברכה איך נכשלו ישראל בחטא העגל. משעה שיצאו ממצרים עד עתה, היה משה רבנו הולך לפניהם ומנהיגם, ומורה להם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן (שמות יח כ). 

והנה לפתע פתאום מראה להם השטן כי משה מת ומיטתו פורחת באוויר! וכל ישראל שרויים בפחד ובבהלה; לנגד עיניהם חושך ואפלה ענן וערפל! וכל העולם כולו נתון בערבוביא גדולה, בראותם כך איבדו עשתונותם, שבורים ורצוצים על מות המנהיג, אדון כל הנביאים, פחודים ומבוהלים למראה הערבוביא והחושך, במצב זה יכול השטן לפעול מה שאין בידו במצב רגיל. כשאדם נבהל ואובד עצות - בסכנה גדולה הוא ליפול מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא! ואין יצר הרע צריך לומר לו 'עשה כך' ואחר כך 'עשה כך' עד שיאמר 'לך ועבוד עבודה זרה'. אלא מפילו בפעם אחת! לדיוטא התחתונה. 

זה יסוד שנדע אותו בכל החיים להיזהר, במקום שאנחנו נמצאים בבלבל'ה, במקום שאנחנו נמצאים באיזה אובדן חושים, אובדן דרך, קורה לנו משהוא שאנחנו לא מצפים, מופתעים מאיזה מקרה, מצפים לטוב ובא רע, מקבלים בשורה רעה, או כל מצב שהוא קיצוני פתאומי - שם יצר הרע ממתין והוא יכול להשיג הישגים מה שהוא לא יכול לעבוד עליך כל החיים. ברגע אחד הוא יכול להפיל אותך מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא. נראה דוגמאות: היסוד הזה מצינו אותו בכמה מקומות. כתוב (בראשית ד ח): וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה.. וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו"

 כותב שם יהונתן בן עוזיאל: "עָנֵי קַיִן וַאֲמַר לַהֶבֶל: 'לֵית דִין! וְלֵית דַיָין וְלֵית עֲלָם אָחְרָן וְלֵית לְמִיתַּן אֲגַר טַב לְצַדִיקַיָא וְלֵית לְמִפְרָעָא מִן רַשִׁיעַיָא!" 

קין אומר להבל: 'אין דין! אין דיין, אין עולם הבא, אין לשלם שכר טוב לצדיקים ואין לפרוע רע מן הרשעים!'. 

והדבר תמוה עד מאוד! עד הנה היה קין עובד ה', נביא! הוא מעצמו מדעתו עמד על סוד הקרבת הקורבנות, הוא הראשון שהקריב את הקורבן, הבל הקריב גַם הוּא (בראשית ד ד), הוא למד ממנו. כמו שאומר הרמב"ן. והיה הקב"ה מדבר אליו כנביא ה'. איך נעשה לפתע כופר בעיקר?! שאומר: 'אין דין! ואין דיין, ואין עולם הבא, ואין שכר טוב לצדיקים ואין עונש לרשעים!'. איך הגיע לזה מאיפה זה בה לו?! אלא הרואה שם בכתוב ובתרגום שם יבין: שהמעשה היה מיד לאחר ששעה הקב"ה אל מנחת הבל ואל מנחת קין לֹא שָׁעָה (בראשית ד ה). 

מה כתוב מיד? "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" כל כך חרה לקין, וכה השפיע עליו, עד שנפלו פניו כאיש נדהם ומזועזע! וכיוון שכן - שלט בו היצר הרע שלטון בלי מיצרים והפיל אותו בבת אחת אל תהום החירוף והכפירה רחמנא לצלן. 

- 'אה!! אני הראשון שהקרבתי קורבן! אני שהמצאתי את הפטנט! אני שעמדתי על סוד הקרבנות! אני זה שמקריב! בסוף זה שחיקה אותי הוא מתקבל הקורבן שלו ושלי לא?! אז אין דין! ואין דיין, ואין עולם הבא, ואין שכר טוב ואין עונש ואין כלום!!' 

יצר הרע אלוף העולם. מחכה לו בפינה פאך! נוק אאוט אחד - משכיב אותו! גומר עליו וזהו. מתי זה קרה? כשהופתע קין והזדעזע פתאום - שמה שהוא התכוון לעשות... 

משל למה הדבר דומה? אחד בא לחברו ונותן לו עוגה! עוגה. וההוא לוקח את העוגה – תאך מדביק לו אותה בפנים, ככה הרגיש קין, הוא עושה טורח מכין מזבח זה.. מקריב - לֹא שָׁעָה! אחיו פה לידו – כן! מה זה? מפה הוא נפל. אותו דבר ממש קרה גם למגדף (ויקרא כד י-יא): "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית... וַיִּקֹּב אֶת ה'" כתב רש"י בשם תורת כהנים: 'מהיכן יצא? מבית דינו של משה יצא מחויב. היה בית דין והוא יצא מחויב. מה הסיפור? הוא בא ליטע את אוהלו בבית מחנה דן, 

אמרו לו: 'מה טיבך כאן? מה אתה עושה כאן?' 

אמר להם: 'מבני דן אנוכי'. 

אמרו לו: 'אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר ב ב) אבא שלך מצרי זה הולך לְבֵית אֲבֹתָם, זה לא הולך לפי האמא, לפי האבא, אתה לא מדן אתה לא יכול לשבת פה'. 

ניכנס לבית דינו של משה ויצא מחויב. 

ואמר להם משה: 'הם צודקים לא אתה!' 

יצא מחויב. עמד וגידף!! נקב בשם ה' רחמנא לצלן! הסבירו חכמים זכרונם לברכה בזה: איך ירד אדם לדיוטא התחתונה להיות מגדף?! ולא שכדרכו של היצר הרע, הרי יצר הרע אומר לו 'היום - עשה כך' מחר 'עשה כך' לאט לאט... מה קרה פה? אלא כיוון שיצא מבית דין של משה עמד וגידף. כיוון שיצא מחויב בדין - ואיבד את מקומו במחנה ישראל ונתערער מעמדו - מתוך כך נתבהל, ורפו ידיו! ושלט בו היצר!! ודחף אותו לשאול. 

אתם מכירים את זה כל יום, מעשים שבכל יום, אדם שמתעצבן, מאבד את העשתונות, הוא יכול גם לרצוח בן אדם על כלום! סתם, ענה לו לא נכון, ענה לו לא יפה, זה הכל. הוא ציפה למשהו והוא לא עשה לו ככה, זהו ברגע אחד היצר הרע מכניס אותו לגיהיני גיהינום! ברגע, ברגע, לזה מחכה היצר הרע. איפה שאתה תופתע, איפה שיהיה לך זעזוע, איפה שיהיה לך שינוי פתאומי. 

איתא בחגיגה בדף ה עמוד ב': "רבי הוה נקיט ספר קינות וקא קרי בגויה" רבי רבנו הקדוש היה קורא ספר קינות ספר איכה, והיה קורא בתוכו. כשהגיע לפסוק (איכה ב א): "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ" נפל מן ידיה המגילה נפלה מהידיים שלו, 

אמר: "מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא". 

המאמר הזה תמוה! מה הקשר בין נפילת מגילת הקינות מידו לבין מה שהוא אמר על הפסוק הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ - מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא? אז יש פירוש במהרש"א מי שרוצה יסתכל. ויש לפרש את הכוונה בזה: כי ראה שאין נפקא מינה למגילה עצמה, אם היא מונחת במקום גבוה ורם לבין אם היא מונחת למטה בארץ, אלא שנגרם נזק למגילה על ידי עצם הנפילה, שהנפילה גרמה לקריעת הספר ולקלקולו. אז זה לא משנה מאיפה נפל, אבל בסוף! מה התוצאה? תוצאת הנפילה מה? שנקרעה המגילה ונתקלקלה. 

מתוך כך הוא נתעורר לפרש את המקרא: הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל - שמלבד הירידה של קרן ישראל שירדה קרנה משמים לארץ, היה בכך גם נזק של עצם הנפילה והחבטה העזה! כמו שנופלים מהר גבוה לבור עמוק. אז חוץ מירידת קרנם, מה הנזק שנגרם? הנזק שנגרם כמו שנופלים מהר גבוה לבור עמוק. זאת אומרת זה לא דומה אם נופלים מהתחלת סולם למטה לבין אם נופלים.... - ההשלכות הם איומות! 

וזה מה שאמרו חכמים: 'שנה ופירש - קשה מכולם!'. אחד שלמד תורה ואחר כך עזב את התורה - הוא קשה מכולן. הוא גרוע יותר מגוי, יותר מאשתו, הוא גרוע יותר מעמי הארצות, הוא גרוע יותר מכולם. כי לא די בכך שהוא כעת פירש מן התורה, אלא שמאחר שהיה קודם תלמיד חכם שקרא ושנה ואחר כך עמד ופירש -הרי שארעה אצלו נפילה גדולה! ומטבעה של נפילה שהיא חובטת קשות בנופל, ומי יודע לאיזו תהום הגיע בנפילתו, וככל שההר שעמד עליו גבוה יותר - נפילתו קשה יותר של מי שפירש! לכן הרי הוא קשה מכולן. 

והרבה מאוד על האדם להיזהר, אם הוא מרגיש איזו ירידה במדרגתו, שלא יינזק חס ושלום מעצם הירידה - יותר מן הנזק שייגרם לו על ידי המצב הירוד! ואם יתחזק במצבו על אף היותו נחות דרגא, וישמור על שיווי משקלו, בכל מצב שיהיה שרוי בו - תקוה לאיש הזה להיות לו תקומה, ויגיע שוב למעלה שעמד בה מקודם לכן ולמעלה ולמעלה מזה! זאת אומרת אם אדם כבר בירידה, אז בדרך כלל מה אומר היצר הרע? 

- 'אתה כבר בירידה! אתה כבר לא לומד ולא כלום, אז אתה יכול לקום כבר יותר מאוחר ולהתפלל יותר מאוחר, כי אל תשחק אותה צדיק, הרי אתה כבר לא במדרגה של פעם מדקדק בכל דבר, אם אתה מדקדק - אז בקשה תחזור ללמוד! אה אתה לומד? אז מה הבעיה, אז תישן יותר! יהיה לך כוחות... לאט לאט עד שתתעודד יעברו כמה ימים אתה תהיה בסדר...' 

הוא מחרטט אותו ככה... ומביא אותו לירידה אחר ירידה אחר ירידה, עד שמביא אותו למטה למטה 

עד שאומר לו: 'מה נשאר בידך? כלום! מה אתה תופס בזה כאילו אתה מכוון בברכות? מה, מה אתה?...' 

וככה עושה ממנו סמרטוט! שכל מה שהוא עושה - זה נטול ערך! ואין בזה שום ממש וכו' וכו'. אבל אם אדם ירד אפילו שמרגיש שיש לו ירידה, שיתחזק בכל מה שהוא לא התחזק לשמור על שיווי משקל לא לאבד את הכל! כי יצר הרע רוצה לאבד את הכל שהחבטה תהיה עצומה, אז לכן צריך אדם להחזיק כמה שיותר! כי מפה עוד יכול לעלות יש לו תקוה. 

אבל אם הוא יוותר ויגיד: 'אין! אני כבר אבוד, אין ניסיתי אבל... אתה יודע ניתן תקופה, ניתן ליצר הרע מה שהוא רוצה ואחרי זה אני אחזור ואתחיל מהתחלה...' 

- לא! להתחיל מהתחלה? זה קשה מאוד! קשה מאוד קשה מאוד, 

למה? היצר הרע בדרך אוהה כמה הוא ייאש אותך פשששששש. כמה ייאש את הבן אדם, כמה הוא ידחה אותו. יש אנשים שעשרות שנים מחכים לעליה ולא יכולים לעלות יותר. 

אבל תשמעו מה עשה החכם מכל אדם, אייייי צריך לעשות בבחינת מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה על שלמה המלך עליו השלום: "בסוף מלך על מקלו ותרמילו!" שלמה המלך מלך בהתחלה על העליונים ועל התחתונים, שולט במלאכים! שולט בתחתונים, שדים היו רצים בשליחותו, מה שהוא רוצה עושה בעולם. אחר כך שלט רק בתחתונים, אחר כך רק בארץ ישראל, אחר כך רק בירושלים, בסוף - מלך רק על מקלו ותרמילו! נשאר בלי כלום. אשמדאי מלך השדים העיף אותו מן הכסא, מלך תחתיו שלוש שנים, כנגד 3 עבירות שהוא עשה; שלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים (דברים יז יז) לא כסף וזהב, ולא ירבה לו סוסים, על כל עבירה שנה הוא נענש מחוץ לכיסא, הלך כמו עני! 

אומר לכולם: "אני שלמה שמלכתי בירושלים!" 

אומרים לו: 'מה אתה מדבר שטויות? שלמה המלך יושב על כיסאו! מה אתה מבלבל שטויות' 

ואשמדאי יושב שם כמו שלמה המלך. והוא היה אוכל קטניות מרוב עוני, 

ואמר (קהלת ב י): "וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי"? זהו? כל מה שנשאר?! אבל הוא לא איבד תקוה, והוא מלך!! הוא המשיך להיות מלך! על מה? על המקל, נשאר לו רק מקל, אבל הוא לא איבד את הרגשת המלכות, הוא לא איבד את הידיעה שהוא מלך!! הוא הלך וכל הזמן הוא הזכיר לעצמו שהוא מלך ואמר לכולם שהוא מלך, 

וכך הוא אומר לכולם: "אני מלך! אני מלכתי!!..." 

עד שבסוף חזר בחזרה. אבל אם הוא היה מתייאש? אתה יודע מה זה ממלך, איזה סעודות היה אוכל והוא הגיע לקטניות? איזה חכמה! וכל העולם באים לשמוע ממנו ועכשיו אף אחד לא שומע אותו!! 

אומרים לו: 'ליצן! מה אתה מבלבל את המוח? אתה מלך אתה מה אתה עושה פה?' 

כל הביזיונות שהוא עבר בשלוש השנים האלה זה היה גומר על כל בן אדם נורמאלי, הוא החזיק שהוא מלך ולא וויתר על המלכות, מה שאפשר להחזיק החזיק ומפה מהמקל הוא חזר בחזרה למעלה! זה כח אדיר, זה צריך להיות חכם גדול בשביל לעשות דבר כזה. 

יש הרב יעקב ברייש אב בית דין בציריך זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אביו של הרב הנוכחי: יש לו ספר "חלקת יעקב" עם מאה (100) דרשות, שם הוא מביא את המעשה הזה עם שלמה המלך. הוא אומר: שעם ישראל, מה הסוד שלהם שהם מחזיקים? מה הסוד שלהם שהם מחזיקים בין כל האומות, הוא אומר: שיש... תמיד היתה ברירה בכל העולם היו ממלכות גדולות שרצו לכבוש את כל העולם והיו ממלכות קטנות, ותמיד לממלכות הקטנות היתה להם שאלה. מה היתה השאלה? האם להפקיר את עצמם, הפקר וללכת ולהילחם בממלכה או שימותו או שינצחו? או לא מדין הפקר, אלא מדין ייאוש, 

אומרים: 'מה הטעם שנילחם? הרי לא ננצח, איך ננצח ממלכה עצומה? אז נתבטל מתוכם ניטמע ונהיה כמותם!' 

ואז הפכו להיות כמותם וזהו, ונטמעה אותה ממלכה ושלום. אבל מכל מקום בין לשיטת ההפקר ובין לשיטת הייאוש - לא נשאר מהם כלום! כי בהפקר - תמיד הממלכות הגדולות נצחו ובייאוש - הם נטמעו. אז איך עם ישראל שהם ממלכה קטנה! ומלכות קטנה שרדו שלושת אלפים שלוש מאות (3,300) שנה? אם הם היו הולכים בשיטת הייאוש - אז לא היינו קיימים היינו נטמעים! ואן היינו הולכים בשיטת ההפקר, מפקירים את עצמנו עד טיפת הדם האחרונה - לא היינו קיימים. אז איך אנחנו שרדנו? מה הפטנט של היהודים? 

איייי אומר הרב ברייש זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה: לעם ישראל יש עוד סוד אחד קוראים לו "סוד הביטול" שמעתם שמבטלים חמץ? יש לפניו גלוסקאה הנאה 

והוא אומר עליה: "להוי בטיל וחשיב כעפרא דארעא"! טרררן! אין פה עכשיו גלוסקאה אין פה קמח, אין פה שאור, יש פה עכשיו עפר. אה אה אה ראית? לוקח את הגלוסקאה והופך אותה עכשיו לעפר. איך הוא עשה את זה? בפה. כמובן שצריך כוונת הלב, אבל איך הוא עשה את זה? בפה. איך עם ישראל הצליחו לשרוד את הכל? הם פשוט בטלו את הגוי! אין גוי, גורנישט מן גורנישט, הוציאו בדיחות על הגויים, המציאו עליהם זה... צחקו עליהם, עשו עליהם... אין! אין קהל יהודי בעולם שאין לו בדיחות על גויים. 

פעם היה טורקי ופרסי והלכו ונסעו וחזרו ואמריקאים וזה... ויהודי, והיהודי עשה ככה וככה וניצח! וכל מיני דברים כאלה, שטיקים כאלה אתה מבין, בשביל להשפיל בעיני עצמם את הגוי! ומה עשו ישראל? הזכירו לעצמם תמיד, כמו שלמה המלך, אפילו שהם היו עם מקל רק - "בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן" (בראשית לב יא) 

הם הזכירו לעצמם כל הזמן (שמות יט ו) "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ! וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים (ויקרא כ כו), וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים (שמות יט ה), 'אשר בחר בנו מכל העמים!' כל הפסוקים המדברים על שבחם של ישראל, אני האמרתי ואתה האמרת [אֶת השם הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם... וַהשם הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה – דברים כו יז-יח] 

כל הפסוקים שרק יש - היו משננים אותם; 'אנחנו בני מלכים! אנחנו בניו של מלך מלכי המלכים, אנחנו הנבחרים אנחנו זה אנחנו זה...' 

ומתוך זה ביטול הגויים, וזקיפות הקומה של היהודי; ככה עברנו את כל הממלכות וכו' וכו' וכו'. 

אבל יש פסוק שאומר (ירמיה יג יז): "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה" הרב הנ"ל אומר: שאומרת הגמרא: "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי" הקב"ה בוכה במסתרים "מִפְּנֵי גֵוָה" מפני שניטלה גאוותן של ישראל וניתנה לאומות! אוי אוי אוי. זה הקב"ה בוכה, שניטלה גאוותן של ישראל וניתנה לאומות, מי נתן לאומות את הגאוה - הישראלים בעצמם. 

כשאומרים לו 'הרב אמר...' 

- 'נו הרב, איזה רב זה?...' 

- טוב, 'הדוקטור אמר! הפרופסור אמר?' 

- אוווו! פרופסור! (קדים קידה...) איזה פרופסור? או.... 

זאת אומרת למדו מאומות העולם ונותנים גאווה לאומות העולם! במקום למחזיקי התורה. אתם רואים איך הם מבוזים ומושפלים מחזיקי התורה בדור האחרון כמו שכתוב בסנהדרין? הם לא יודעים שככה הם מקרבים לנו את הגאולה עם הגזירות האלה! כמה שאנחנו נגיע לחרפה יותר גדולה - כך הקב"ה יחיד את הגאולה בדיוק כמו שהיה במצרים, כשהכפילו את העבודה - קיצרו את הזמן עד שבאה גאולתן של ישראל! אבל את מי מכבדים? את ג'ון קרי!! זה שבא ב"קרי" ועל זה יש חֲמַת קֶרִי (ויקרא כו כח). אבל אם בא איזה יהודי וטוען טענה עם סמכות מהתורה שארץ ישראל שלנו וכו' וכו'... - אין עם מי לדבר! כי ניטלה גאוותה של ארץ ישראל וניתנה לאומות. 

הם באים בסיפורי בדים; ששייכת להם ארץ ישראל והמדינה, ולא היינו פה אף פעם ולא היה פה מעולם בית המקדש הם אומרים, ובכלל מי זה יצחק? ישמעאל נעקד! מי יצחק? והמכריטים האלה חוזרים על החרטות כל הזמן והעולם מאמין. והישראלים מאמינים. ואף אחד לא חוזר על הזכויות שלנו פה בכלל, כאילו זה ברור שהם צודקים מה יש פה להתווכח? 

אמרתי שמרוב חרטות - העולם מאמין. אתם יודעים היה פעם 'רומן' של בלש שקראו לו שרלוק הולמס, וכל העולם היה קורא את הספר הזה על שרלוק הולמס כל העולם! אבל זה לא היה במציאות אדם כזה, זה היה דמות דמיונית של סופר שיצר דמות וכתב. מרוב ההבל'ה עשו לו אנדרטה!! ככה העולם... עולם של אהבלים. אם אתה חוזר על החרטה הרבה פעמים – היא הופכת להיות אמת, אנחנו אפילו לא חוזרים על האמת כמה פעמים אז איך היא תהיה אמת. דיס איז ממשלת ישראל אייייייי. "נְתָנַנִי השם בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" (איכה א יד). 

טוב, אז רואים ששלמה המלך היה חכם גדול, ואפילו שהיה עם המקל - מלך על מקלו! אתם רואים, אפשר למלוך עם מקל. אבל יש עוד פסוק שמלמד את מה שאמרנו, שאפילו שאם אדם ירד יחזיק מה שהוא יכול כמה שיותר שלא הנפילה תשבור אותו לחלוטין! כתוב בשמואל-א טו: וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל... שמואל מדבר אל שאול המלך אחרי שהוא לא קיים את דבר ה'; להרוג את אגג ולהשמיד את עמלק ואת הצאן והבקר והכל. 

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע השם אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ, וַיֹּאמֶר חָטָאתִי עַתָּה כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְנֶגֶד יִשְׂרָאֵל וְשׁוּב עִמִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַהשם אֱלֹהֶיךָ" 

כך אומר לו שאול: 'טוב! תעשה לי רק טובה אחת, תכבד אותי נגד זקני עמי ונגד זקני ישראל ותחזור איתי והשתחוויתי לה' אלוקיך'. 

צריך להבין: מה היתה המטרה של שאול בבקשה הזו? כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְנֶגֶד זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" הלא הכתוב מעיד עליו שהוא לא רצה לקבל בכלל מלכות! 

עד שאמר לו שמואל הנביא (שמואל-א טו יז): הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה" 

זאת אומרת הוא לא החזיק מעצמו כלום! כלום הוא לא החזיק מעצמו, הוא היה עניו! אז איך הוא מבקש בקשה כזאת? "כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד" מה זה? בא תעשה כאילו כבדני נגד... מה זה? מה הצורך? מה התועלת בכבוד מדומה זה לאחר שמאסו הקב"ה מלהיות מלך על ישראל? אם ה' מואס בך - מה הכבוד המדומה שאתה רוצה שהוא יכבד אותך לעיני כל ישראל? מה, מה? אלא יתכן: שלא ביקש שאול דבר זה לכבודו סתם, אלא השכיל שאול בבקשה הזו, לשמור עצמו מסכנת הנפילה! והמדרגה שהוא היה בה, 

כשאמר לו שמואל: "וַיִּמְשָׁחֲךָ השם לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל" מה שהיה בהתחלה. 

והוא נופל למדרגה: "וַיִּמְאָסְךָ השם מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל-א טו כ) זה מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא!! מוַיִּמְשָׁחֲךָ לוַיִּמְאָסְךָ אז הוא ביקש משמואל שיאיט את מרוצת נפילתו, ולפחות יכבדנו נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, ויתחזק אפילו במצבו הנחות - שלא ייחבט על ידי הנפילה! וישמור על עשתונותיו שלא ילכד על ידי היצר האורב לו ברגע זה לאבדו מן העולם. זה אפשר מה שביקש בעצם שאול שהוא ידע את הסוד הגדול הזה, שיצר הרע מחכה סמוך לנפילה 

ושמה הוא אומר לאדם: "תכפור"! 

וזה אנחנו גם יודעים שבאחרית ימיו של כל אדם יש סכנה גדולה! 

שיצר הרע יבוא ויגיד לו ברגעים האחרונים במקום להגיד "שמע ישראל" שיגיד דברי כפירה! 

ומעשה כזה היה בימי שלמה אלקבץ מהחבורה הקדושה, שאחד מהחברים היה גוסס, והוא רצה להגיד "קריאת שמע" והוא לא יכול! 

אמרו לו: 'תגיד "קריאת שמע"!' 

הוא אומר: 'איך אני יכול כשהוא מאיים עלי עם הסכין?!' 

מלאך המוות עומד עם הסכין ומבקש ממנו לכפור! לא להגיד "קריאת שמע" 

אז תקנו חכמים שאדם יעשה מודעה בחייו: 'אני פלוני אלמוני, מודיע בשער בת רבים: שאם ברגעיי האחרונים אני יאמר דברי הבל ושטות או דברי כפירה וכו' וכו' זה וזה וזה... - אין אני מתכוון לזה! אלא זה מפני האונס של מלאך המוות והיצר הרע והשטן וכו' וכו' ואני כופר בדברים האלה! וחס ושלום! והריני מקבל עלי עול מלכותו! וכו'' 

מודעה מראש - שאם יקרה באונס שהוא יוציא דברים כאלה או אחרים הוא מגלה את דעתו מראש - שאין זו כוונתו! וזה לא זה אלא זה אונס מצד יצר הרע הוא מחכה בפינה אפילו ברגע האחרון, אם הוא לא תפס את הבן אדם כל החיים – הוא מחכה לו בפינה ברגע האחרון, ואז אתה חלוש אתה לא בכוחות, אדם גוסס זה אין לו כוחות, לכן, ראוי לעשות 'מודעה' לפני... בחייו: שאין הוא מתכוון חס ושלום. 

אם כן שאלנו: איך כתוב בעם ישראל: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה"? הרי היצר הרע דרכו היום אומר לך 'עשה כך' ומחר 'עשה כך', עד שאומר 'לך ועבוד עבודה זרה'  איך קרה? במקום של משבר במקום של הפתעה, במקום שפתאום רואים את משה מת, ואין מנהיג ואין כלום! – 

יצר הרע באותו רגע של בלבול וערפל וערבוביא ואנדרלמוסיה אומר: 'עיבדו עבודה זרה!' 

ואז האדם אין לו שכל באותו רגע, והוא מלחיץ! הוא מלחיץ יצר הרע, הוא מלחיץ יצר הרע! 

- 'תן לו! תרדוף אחריו... תן לו!' 

אתם ראיתם את האנשים של ה"תן לו תן לו" זה הקטע של יצר הרע שמחכה רק לזה, רק לזה, רק לזה, הופ! תופס את הבן אדם ומפיל אותו בשאול תחתית. ואחר כך הוא בחקירות ובמשטרה, ויושב ועציר לפני משפט ואחרי משפט, ואחרי זה ככה ואחרי זה ככה... ככה זה יצר הרע - אלוף העולם! אלוף העולם. אבל אם לומדים את התחבולות ובאמת רוצים להתמודד, אז קודם כל תמיד 'תלין כעסך לילה אחד!' תלין כעסך לילה אחד, 

ככה ציוה אבא אחד לבן שלו, אומר לו: 'אני הולך למות "תלין כעסך לילה אחד" אם אתה כועס לא להוציא את הכעס עכשיו, תישן לילה ולמחרת אם אתה רוצה לכעוס ואתה עוד חושב שראוי לכעוס אבל לא באותו רגע'. 

אותו בן לימים היה צריך לצאת למדינת הים לפרנסה, והוא התעכב שמה המון המון שנים! יום אחד הוא חזר בהפתעה הביתה והוא עולה הביתה ופתאום הוא שומע את אשתו מדברת דברים שלא צריך לדבר, והוא שומע נשיקה, פששששש. הוציא את החרב מנדנה - ונכנס לדקור את שניהם! אבל פתאום הוא נזכר בצוואה של אבא שלו שאמר לו: "תלין כעסך לילה אחד" החזיר אותה בחזרה לנדן, הוא בא לרדת, 

פתאום הוא שומע את אשתו אומרת לבחור: 'אה! אם אבא שלך היה זוכה לבוא ולראות כמה אתה גדלת - איך היה מאושר!' 

הוא תפס: לולי היה הצוואה הוא היה רוצח את אישתו והבן שלו, עלה למעלה וחיבק אותם ונישק אותם "תלין כעסך לילה אחד". 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".