איש אמונות רב ברכות | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

אומר משה אל העדה, זה הדבר אשר ציווה אדוני לעשות.

רש״י,

דברים שאני עושה לפניכם, ציווני הקדוש ברוך הוא לעשות.

ואל תאמרו לכבודי ולכבוד אחי אני עושה.

משה רבנו דואג להיות נקי כפיים כלפי הציבור.

הוא אומר, דברים שאני עושה לפניכם, ציווני הקדוש ברוך הוא לעשות. הוא מבין שיכול להיות חשד עליו.

ואל תאמרו לכבודי ולכבוד אחי אני עושה.

ולכאורה, אם יש מקום לחשוד משה רבנו נאמן ביתו של הקדוש ברוך הוא,

כי יעשה איזה דבר,

כלשהו, ללא ציווי הקדוש ברוך הוא,

אלא כך צריכים ללמוד את העניין.

שנו ריבותינו בשקלים.

פרק ג' הלכה ב'

מי שהיה נכנס לתרום את הלשכה

לא היה נכנס לא בפרגוד חפות,

לא במנעול, לא בסנדל ולא בתפילין ולא בכמיע.

השם היה עשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר,

שנאמר, והייתם נקיים מהשם ומישראל.

ובמפרשים כתוב, ולא בתפילין ולא בכמיע,

שלא יאמרו, התיר התפר ונתן בתוכן מעות.

אדם נכנס לתרום,

תרומה למקדש,

והוא נכנס עני,

ואחרי שהוא נכנס לתרום,

אז הוא העשיר.

אז לא יאמרו בזכות זה שהוא תרם,

הקדוש ברוך הוא העשיר אותו.

יגידו שהוא גנב

מטבעות מהקודש.

איך? הוא התיר את התפילין,

או שהוא התיר את הבגד שהיה חפות עם חפתים פה, פתח את התפרים, הכניס בפנים מטבעות,

והוא יצא מבפנים,

הוא בא עם כמיע,

מהכמיע הזה הוא תפור ככה, הכניס בפנים מטבעות,

ויצא,

ומזה הוא התעשר.

אז לכן, מי שנכנס לתרום את הלשכה, לא היה נכנס

בשום דבר שיכולים לטעון

שוחבי שממעות.

לא בפרגוד חפוד, לא במנעול, לא בסנדל,

לא בתפילין, לא בכמיע. השם מה?

יעשיר?

ויאמרו מתרומת הלשכה, שנאמר,

וייתם נקיים מה' ומישראל.

ובמפרשים אמרנו, ולא בתפילין, ולא בכמיע,

שלא אמרו, התירה תפר,

ונתן בתוכן מעות.

שמעתם כזה דבר פעם?

אדם ייכנס לבית המקדש ויגנוב משמה

מחצית השקל?

יבא ביי.

עד כדי כך הוא העניין של ויהייתם נקיים.

נו, האם באמת יימצא שוטה

שיגיד כזאת שתירה תפר לתת בתוכו מעות?

בדין זה נאמר אפילו על אהרון ובניו.

והעניין, כי לא על החשד אנו מדברים,

כי אם על הנקיות שהיא מצווה בפני עצמו.

וייתם נקיים.

איי, איי, איי, איי, להתרחק אפילו מאיזה אבק דאבק של חשד

דאמלאו אין זה נקיים.

אמרו במדרש,

איש אמונות רב ברכות זה משה.

שהוא נאמנו של הקדוש ברוך הוא.

שנאמר לו, כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא.

איש אמונות רב ברכות.

שכל הדברים שהיה גזבר עליהם היו מתברכים

לפי שהוא נאמן.

וראו מי מעיד עליו.

הקדוש ברוך הוא בעצמו.

ובמדרש, אלא בהמשך, שנו ריבותינו, אין ממנין שררה על הציבור בממון

פחות משניים.

והרי אתה מוצא שהיה משה גזבר לעצמו,

אלא אף על פי שהיה משה גזבר לעצמו,

הוא קורא לאחרים ומחשב על ידיהם, שנאמר, אלה פקודי המשכן.

אשר פקד משה, לא כתוב כאן,

אלא אשר פקד על-פי משה ביד איתמר.

הוא נותן לאחרים

למנות ולספור ולבדוק.

ובתנחום אף, על-פי שהיה משה הצדיק נאמן על-פי הגבורה,

הוא קורא לאחרים ומחשב על-ידיהם.

עד כדי כך הוא סוד העניין של ויהייתם נקיים בתכלית הנקיות.

שלא יהיה שום איכת תמצא בעולם

לאיזה חשד כלשהו.

אם הקדוש-ברוך-הוא היה מצווה למשה רבנו

למנות כהן גדול

והוא לא היה מראה לו על אהרון,

הנה אף שכל כלל ישראל ידעו כי אין גדול בישראל כאהרון

ואין יותר ראוי והגון מאהרון,

אף על-פי כן לא היה רשאי למנות אותו לכהן גדול

מאחר שהוא אחיו.

אם כן, הלא יש איכת תמצא של אפשרות בעולם כי יאמרו עליו כי ימנה אותו בנגיעתו שהוא אחיו.

אם יהיה כזה איכת תמצא,

הנה אין זה כבר נקיים.

זה כבר לא נקי.

על זה אומר,

זה הדבר אשר ציווה אדוני לעשות.

ויאמר משה לעדה,

זה הדבר אשר ציווה אדוני לעשות.

הקדוש ברוך הוא ציווה אני כן לעשות.

מפי הגבורה אני עושה זאת.

ואין לי ברירה אחרת.

זאת אומרת,

אל תאמרו לכבודי ולכבוד אחי אני עושה.

אתם שומעים? עד כדי כך צריך נקיות

בכל הדברים.

וכתוב איש אמונות

רב ברכות.

מי שהוא נאמן,

ברכותיו מתקבלות בשמיים.

מי שברכותיו אינן מתקבלות בשמיים הוא לא נאמן.

כי רב,

כי איש אמונות,

רב ברכות.

רבי חנניהו ברגשי אומר.