קנאת האמהות | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ותרא רחל כי לא ילדה על יעקב ותקנא רחל באחותה.

כשמתבוננים בסיפור תולדות שבטיה בתורה רואים

את המלחמה שהייתה בין האימהות הקדושות

שהיו מתחרות זו עם זו בזכיית שבטיה.

כל אחת ואחת מתאמצת רק לעצמה.

כאילו שאין כאן לזולתו כלל,

רק לעצמו ולעצמו.

כמו שאנחנו רואים בפסוקים,

הפעם ילווה אישי אליי,

הפעם יסבלני אישי.

נפתולי אלוהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי אומרת רחל.

המעט קחתך את אישי

אליי תבוא כי סחור סחרטיך אמרו חכמים זיכרונם לברכה

מפני שהיו האימהות נביעות

והיו יודעות שיעקב אבינו עתיד להעמיד 12 שבטים

וזו הייתה מרוצתם.

אבל על כל פנים,

איך זה מתאים עם היסוד שכל אדם הוא רק לזולתו?

והרי כאן נראה לכאורה כולו לעצמו.

זאת אומרת האימהות

היו נביעות וידעו שיעקב אבינו עתיד להעמיד 12 שבטים.

לכן כל אחת רצתה לזכות

להעמיד שבטים.

מה זה להעמיד שבט?

זה לקחת 1 חלקי 12 מכלל ישראל מכל התכלית של כל הבריאה.

כל ילד

זה עוד 1 חלקי 12 מכלל האנושות.

כל הבריאה ותכליתה.

אז לכן כל אחת רצתה לזכות.

אבל על כל פנים זה לא מתאים עם היסוד שאנחנו מכירים ויודעים

שכל אדם שנברא הוא רק לזולתו.

והרי כאן נראה לכאורה כולו לעצמו. כל אחת דואגת רק לעצמה.

אמנם ראיתי מעשה ונזכרתי הלכה.

נזדמן לי פעם אחת להיות אצל רופא שהזהיר על דבר שתיית קפה לאנשים חלשים.

ואמר

שיש קפה שהוא מותר גם לחלשים.

מהו הקפה הזה?

נטול קפאין.

אם מסירים את הקפאין מהקפה אז הקפה בלא קפאין הוא טוב גם לחלשים.

זה באותה קופסה נראה אותו דבר רק כתוב נטול קפאין.

ולמה הקפה מזיק לחלשים?

בגלל הקפאין שבו.

אבל אם מסירים זאת אין בו חסרון

והוא טוב מאוד.

אותו דבר פה.

יש קפה ויש קפה.

יש קפה נטול קפאין ויש קפה עם קפאין.

עם קפאין זה מזיק.

בלי קפאין לא מזיק.

יש עצמו ויש עצמו.

יש עצמו נטול קפאין נטול עצמו.

ויש עצמו שזה רק בשביל עצמו זה עם קפאין.

זאת אומרת

עצמו, כשזה בשביל עצמו, אנחנו קוראים לזה אגואיזם,

שאדם דואג לאגו שלו

רק לעצמו ולא לזולתו.

אבל אם זה עצמו בלי רק לעצמו,

זה טוב מאוד, זה כמו הקפה, נטול קפאין.

הוא יכול להתמזג עם זולתו בלי שום בעיה.

העניין של עצמו לצורך עצמו זה טרפות.

טרייף,

טרפה.

אכן צריך לדעת שהטרפות

זה הקפאין

שיש בעצמו.

אבל יש אומנם עצמו שהוא קדוש, קדוש בתכלית.

זה לעצמו בלי קפאין.

אותו עצמו אינו מובדל מזולתו.

עצמו וזולתו הולכים שלובי יד, תמים יחדיו.

כמעט שאין חילוק בינו לבין זולתו

והעצמו שלו מוליך לזולתו.

כמו ואהבת לרעך כמוך, כמוך ממש.

אז אין שום סתירה בין עצמו לבין חברו.

כשאנו אומרים

שסוד כל הבריאה

הרי זה לזולתו כי עולם חסד ייבנה,

נדמה בעינינו שהבריאה

היא כמו משפך שהכל לזולתו.

זה טעות, לא ככה הכוונה.

סוד הדבר הוא דווקא לעצמו.

אבל מעצמו, אחרי שמתמלא, נשפך לזולתו.

קודם

הכול לעצמו, מזה מסתעף לזולתו.

כך מהלך הדברים.

משה זכה וזיכה את הרבים.

אז קודם הוא זכה,

היה זך וזיכה את הרבים.

אבל בלא זכה לעצמו אי אפשר להיות זיקה.

כמו שאומר רבנו בחייה בחובת הלבבות שער אהבה, פרק שישי.

הוא אומר, מתקן עצמו, מתקן נפשו ונפשות אחרים.

זה מעלתו גדולה יותר מהמלאכים הנביאים לפי גרסה זו או אחרת.

אז זה מי שמתקן נפשו ונפשות אחרים.

אז צריך מתקן נפשו ואחרים. קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים.

מעצמו הקדוש ובלי קפאין

משתלשל בכי טוב על לזולתו.

וכן מתאימים הם יחדיו,

גם עצמו וגם זולתו, באחדות גמורה.

או,

עכשיו נוכל להסביר את ההנהגה של האימהות הקדושות.

פתחנו ואמרנו שכל אחת דאגה לכאורה לעצמה.

ושמענו פסוקים שמורים על כך.

הפעם ילווה אישי אליי,

הפעם יזבלני אישי, נפתולי אלוהים נפתלתי, עם אחותי גם יכולתי.

המעט קחתך את אישי, אלי תבוא, כי סחור שכרתיך.

ואמרנו, איך זה מסתדר עם כל הידיעות שלהם בנביאות,

שיצאו 12 שבטים בלבד, וזה צריך לצאת מארבע נשים?

איך זה מסתדר?

הרי על כל פנים היסוד שלנו בבריאה זה שכל האדם הוא לזולתו.

איך זה מסתדר אם כל אחת דואגת לעצמה?

אחרי שהבנו שיש קפה עם קפה ובלי קפה,

יש עצמו לעצמו אגואיזם ויש עצמו בלי אגואיזם.

או,

עכשיו נבין,

על דרך זהו המהלך האמיתי של העניינים.

אפשר להכיר בסימנים מובהקים

מה זה עצמו הקדוש.

מצינו ברחל,

ותקנא רחל באחותה.

הרי שהיה שם התאמצות גדולה.

והרי זה לכאורה כולו לעצמו, אמי ותקנא רחל באחותה,

ומיד אחרי זה היא אומרת, ואם אין לי בנים מתה אנוכי,

אז זאת אומרת

שהיא רצתה שיהיה לה בנים כמו שיש לה אחותה,

ותקנא.

האם זו קנאה שהיא דואגת לעצמה,

לעצמה באגואיזם,

או שזה לא כך?

אז בואו נראה.

עכשיו אנחנו רואים שמצד שני

אמרה רחל, עכשיו תקלם אחותי,

ומסרה לה סימנים.

אה,

לא יאומן כי יסופר.

הקנאית כביכול, שמקנא באחותה,

מסרה לה את הסימנים להיכנס תחתיה,

ותהיה אישה לבעלה ליעקב, במקומה,

זה אומר שהיא ויתרה אפילו על האפשרות להעמיד שבטיה,

ואפשר שהיא תינשא עכשיו לעשיו.

ומי אמר שהוא ירצה לעבוד בה שבע שנים נוספות?

ומי אמר שהוא לא יכעס עליה שהיא נתנה את הסימנים אחרי שהם סיכמו?

והיא יודעת שהוא התכוון אליה ולא לאחותה.

אז אם היא מוסרת,

אז זו קנאה פסולה או אחרת.

זה עם קפאין או בלי קפאין.

איך אפשר להגיד שזה קנאה אם היא מקנאה באחותה,

לא הייתה נותנת לה שום צ'אנס להתקרב לבעלה.

ועד כדי ויתור על השבטים.

אבל אם היא כבר נמצאת,

אם היא קיימת...

חובת ההשתדלות לזכות?

כל אחד צריך להשתדל לזכות בזכויות?

כן, אז רואים מפה שזה היה זך ונקי לגמרי

מכל סיג

ושמץ של קפאין.

קדוש, קדוש בתכלית.

הרי לנו שרק כשהיה איזה חשש כלשהו,

מצב של עכשיו תיקלם אחותי,

שזה כבר

חששה רחל אמנו.

אם היא לא תמסור את הסימנים אפשר שזה כבר בלתי נקי.

תארו לכם איזה זכות הייתה לה שהחשש שלה אם היא לא תמסור את הסימנים סימן שיש לה אגואיזם.

היא דואגת לעצמה ולא לאחותה.

ופה היא ביטלה עצמה בשביל אחותה

כדי שלא יהיה שמץ, חשש

להשיג של קנאה פסולה.

איי איי איי אפשר להתערב בזה.

איזה חשש קפאין חס ושלום.

מיד פרשה ונתנה את הכל

ומסרה את הסימנים.

טוב אחרי שלמדנו כך והבנו שכל המטרה של האמהות

הקדושות היה להשיג חלק

בזכייה הגדולה.

להביא את שבטיה אבל בלי קפאין

בלי אגואיזם

ולא על חשבון הזולת.

עניין זיכוך זה איך אנחנו נשיג דבר כזה

משיגים את זה על ידי אמונה.

אם יש לאדם אמונה שלמה יכול להשיג נקודת זיכוך זאת.

מי שמאמין באלוקים

הוא יודע שהכל מאיתו יתברך.

הוא יודע שאי אפשר לגרוע ולהוסיף לו יותר ממה שקצב לו השם.

הוא יודע שהקדוש ברוך הוא מגביה והוא משפיל.

הוא יודע ששום השתדלות שלו לא תוסיף על מה שנגזר עליו.

הוא יודע שהגזרה מלגלגת על ההשתדלות.

הוא יודע שאין אדם נוגע במוכן לחברו.

הוא יודע שאין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה.

הוא בטוח במאה אחוז שהשם מתקן את דרכיו יותר טוב ממה שהוא יכול לעלות בדעתו.

הוא בטוח שהקדוש ברוך הוא מזמן לו מה שראוי לו לפי תכליתו.

אדם שמאמין כך

על ידי אמונה הוא יכול להגיע לתכלית הזיכוך.

כי בלי אמונה אדם שלא מאמין הכל בשם

אז יש לו צד של כוחי ועוצם ידי שהוא צריך לפעול בעצמו. הוא לא סומך על מאה אחוז שהקדוש ברוך הוא ייתן לו הכל

אם הוא לא יעשה השתדלות.

אז יש לו כוחי ועוצם ידי.

כשיש כוחי ועוצם ידי זה הקפאין.

זה לעצמו האגואיזם.

מעצמו כזה אי אפשר שיצא לזולתו בשום אופן.

אדם כזה לא יוכל למסור את עצמו ועצמיותו לזולתו.

לזכות את הרבים.

הוא לא יוכל

כי הוא קפאין מלא קפאין באחוזים גדולים.

הוא לא יוכל

כי יש לו כוחי ועוצם ידי.

אבל אם הוא יודע שהכל נברא לזולתו

והוא מאמין בשם ובוטח שהוא לא יחסר כלום מזה

ודאי שהוא יעשה את מה שהשם רוצה

כי הוא מאמין גדול.

כתוב צדיק באמונתו יחיה. צריך לחיות

לפי האמונה.

לא אמונה לחוד וחיים לחוד

אלא באמונתו יחיה. זה צדיק.

ולפי איך שהוא חי אנחנו רואים כמה אמונה יש לו ואם הוא בכלל צדיק.

תסתכל איך הוא חי איך הוא פועל מה הוא עושה למי הוא דואג לעצמו או לזולתו

מזה תבין אם הוא צדיק.

אבל כשעצמו מזוכח בתכלית

אדרבה יוצא מזה גופה לזולתו

והם הולכים יחדיו שלובי יד ביד.

זאת הנקודה

ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה לא קנאה פסולה עם קפאין

אלא זכאותו רק כמו שמסרת הסימנים.

עוד נקודה שאנחנו נראה עכשיו

ויחרף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוהים אנוכי

כשרחל מצרה על זה שאין לה בנים

השם ירחם אם השם לא רוצה שיצא ממני זרע הקדוש אז למה אני צריכה את החיים בכלל

אז כתוב ויהיה חרף יעקב ברחל

אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה ככה עונה

התחת אלוהים אנוכי

אשר מנע ממך פרי בטן

מנע ממך לא ממני

כך עונים את המעוקות

היא נמצאת במועקה גדולה בצרה גדולה

וככה עונים

נענש יעקב

חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה

בנה זה יוסף והשבטים כולם

ישתחוו לו

בניך יעמדו לפני בנה

החכם

כך כתוב באיוב החכם יענה דעת רוח

וימלא קדים בטנו

החכם יענה דעת רוח זה אברהם

מה זה יענה דעת רוח?

החכם זה אברהם והוא עונה דעת רוח. מה זה דעת רוח? דעת

אבל שהיא כמו רוח והבל לא לעניין

לא לעניין

למה?

כתוב במדרש וישמע אברהם לקול שרי

שרה

מצרה שאין לה ילדים

אז היא אומרת לאברהם אבינו שייקח את הגר

ויעמיד ממנה תולדות

מה עושה אברהם?

שומע וישמע לקול שריי

למה אתה לא עומד ומתפלל בעבורה

ואתה לוקח את הגר?

היית מתפלל אומרת רוצה בנים יאללה נתפלל

לוקח את הגר וישמע זה נקרא

החכם יענה דעת רוח

יש עוד אחד שעשה חן וימלא קדים בטנו זאת אומרת הבטן שלו הייתה קשה כביכול

על מי?

על רחל

וימלא קדים בטנו זה יעקב ויהי חרף יעקב ברחל גם היא מבקשת בנים

והוא חרה פה שהיא מעמידה אותו במקום האלוקים

לפי המדרש

הוא אומר לה איך אני אתפלל עבורך?

התחת אלוקים אנוכי?

מה אני יודע מה הקדוש ברוך הוא כמה הוא רוצה להביא ילדים מכל אחת מהנשים?

מאיפה אני יודע?

כמה הוא רוצה להביא ממך ממנה?

מאיפה אני יודע?

מה שהשם מביא מביא

זה לפי זה, לפי דרשה שנתנו בשבוע שעבר

אז הוא פחד שהיא חושבת אותו בעל הכוח להביא ילדים,

הווה לי בנים, הווה לי זה אתה.

אז כדי להסיר ממנה מחשבה כזאת

אז הוא אמר למה התחת אלוקים, רק השם נותן, זה לא אני, אפילו שאת חושבת אותי

שאני רגל במרכבה וכולי אבל

וגם כדי שהוא חלילה לא יהיה לו

איזה הרהור שבאמת

הוא הפועל והוא

אז הוא אמר את הדברים בצורה ברורה ובוטה קצת.

מכל מקום

אז הוא אומר לה ויהיה אחריו יעקב ברחל ואומר לה אשר מנע ממך פרי בטן, ממך מנע ממני לא מנע.

אמרה לו כך עשה אביך לאמך?

הרי כתוב שמתפללו זה כנגד זו.

אמר לה אותו לא היה לו בנים

אבל אני יש לי בנים.

ליצחק אבא שלי ולרבקה אמא שלי לא היה בנים.

לכן ויעתר לנוכח אשתו.

ויעתר יצחק לנוכח אשתו.

ויעתר לו השם.

אבל הוא לא היה לו בנים אני יש לי בנים.

אמרה לו וזקנך

לא היה לו בנים וחגר מותניו כנגד שרה.

אבל מה ראינו קודם?

שהוא לא התפלל.

אז איך היא אומרת לו זקנך אברהם אבינו הוא התפלל וחגר מותניו כנגד שרה.

המדרש אומר נכון אבל זה אחרי שהוא הביא בן מהגר

אז הוא התפלל מעבורה.

אז מה ענה לה יעקב?

אמר לה יכולת לעשות כשם שעשתה זקנתי

עד

את מוכנה לעשות כמו שעשתה שרה?

אמרה לו, מה עשתה?

אמר לה, הכניסה צרתה לתוך ביתה, הכניסה אישה שנייה את הגר.

את מוכנה?

אמרה, אם הדבר הזה מעכב,

שהיא לא יהיה לבנים?

הנה עמתי בלהה וייבנה גם אנוכי, גם אנוכי.

מה זאת?

נבנית על ידי צרתה, אף זו נבנית על ידי צרתה.

ולמדנו בשבוע שעבר שהשפלה

שיש

שהיא רואה את הצרה מולידה והיא חובקת את הבן של צרתה,

זה מעורר רחמים בשמיים להפוך את דינה.

נו, אז זה המעשה.

והנה למדו ממעשה אברהם ושרה לעשות כמוהם, להכניס צרה לביתם,

ועל ידי זה נבנו הם.

בכל זאת נענש יעקב אבינו עליו השלום,

מפני שהשיב לה לא לפי מצבה העגום.

עד שאמר הקדוש ברוך הוא, כך עונים את המעוקות אלה שהם במועקה,

חייך מבטיח אני לך שבניך עומדים לפני בנה.

ואפילו שכוונת יעקב אבינו עליו השלום הייתה להורותה כי תתפלל על עצמה,

ולא תסמוך על תפילתו,

בכל זאת הוא נענש על ידי זה בעונש חמור כזה שנגרם מכירת יוסף

וירידת אבותינו למצרים על ידי הדיבור הזה,

כדי שיעמדו בניך לפני בנה.

כל מכירת יוסף וירידת אבותינו למצרים על ידי זה,

וייחר אף יעקב ברחל.

במה הוא אמר? התחת אלוקים אנוכי.

איי, איי, איי, איי.

אתם יודעים מה אומר המדרש?

דבר מדהים.

המדרש אומר...

שיוסף אמר גם כן לאחיו

כי התחת אלוהים אני

חזר יוסף על אותה לשון

אתה חרה אפיך ברחל ואמרת תחת

אלוהים

איי, איי, איי, חזר.

בנה על אותו לשון לבניך.

זאת אומרת רואים פה במידה כנגד מידה איך הקדוש ברוך הוא שילם ליעקב

אפילו שכוונתו הייתה לטובה.

עד כדי כך עמוקים הם דרכי אדוני עם אבות העולם

כי כל אחד נטבע לפי הכרתו

ולפי שיעקב אבינו עליו השלום

שהיה בחיר שבאבות

היה לו להיזהר גם בזה

לכן הוא לא ניחן

לא חנן אותו השם

ונידון על זה בכל חומר הדין

כי הקדוש ברוך הוא תובע עלבון העלובים

ושומע על האביונים

מכאן ילמד אדם

עד כמה עליו להתנהג בזהירות בכבוד הזולת

ולכבד כל אדם

ולאהוב אותם

והנה זכה יעקב אבינו עליו השלום

למידת האמת

ואברהם אבינו עליו השלום

למידת החסד

ככתוב תיתן אמת

ליעקב

חסד לאברהם

ואם היה חסר במידת החסד של אברהם אבינו עליו השלום אצל יעקב בנו נענש

ולא חננו אותו מן השמיים כלל

גם במידת החסד היה צריך להיות שלם

כל האבות היו שלמים בשלושת המידות חסד גבורה ותפארת

רק אצל כל אחד הייתה עבודה יותר דומיננטית

במידה שלו אברהם חסד

יצחק גבורה ויעקב תפארת

רואים מפה שכמה צריך להיות זהיר בדבריו ומילותיו אפילו אם כוונותיו טובות

במקום שאפשר היה להגיד אחרת

ובפרט אם זה במקום שיש מועקה והקדוש ברוך הוא שומע את האומללים והאביונים וכולי

אז צריך לשים לב

וגם ראינו שלא נחשוב

כאילו קוראים בספר סיפורים

ותקנא רחל באחותה כאילו זה כמו הקנאה שיש היום בין אנשים ונשים אלא

רואים מפה בלי קפאין

זה מדהים

איזה מסירות נפש של רחל

שלא תיקלם אחותה

ובזכות זה אנחנו נצא מהגלות בזכות רחל

שהיא הייתה מוכנה

שלא תיקלם אחותה מה זה לא תיקלם אבל היא תיקלם במקומה

איזה ביזיון יש שבסוף

החתן כאילו במושגים שלנו היו אומרים היום

החתן ברח עם אחותה עם הכלה השנייה

היה כותרות בעיתונים

והיא הייתה מוכנה ברצון לעשות את הדבר הזה שלא תיקלם אחותה

מצד שני רואים שיעקב אבינו בכיר שבאבות שדיוקנו חרוט

חקוק

בכיסא הכבוד אמר מילה עם קצת

חרון קצת קצת התחת אלוקים אנוכי כמה הקפיד עליו הקדוש ברוך הוא

היזהרו חכמים בדבריכם

רבי חנניהו ברגש יאמר עושו הקדוש ברוך הוא זו כל ישראל לפיקו חרבו לנו אתו