החובה לדעת | הרב אמנון יצחק שליט"א

בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 09.12.2014, שעה: 19:20

הורדת MP4 הורדת MP3

יד' בכסלו תשע"ה - החובה לדעת

"ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו" ואמרו חכמים זכרונם לברכה בבראשית רבה: לא היה הכתוב צריך לומר: אלא ויוסף הורד מצרימה, ומפני מה הסמיך פרשה זו לכאן?

רבי יוחנן אמר: "כדי לסמוך הכר להכר" - "הכר נא הכתונת בנך היא? ל-"הכר נא למי החותמת והפתילים? שאמרה תמר ליהודה, הכוונה בזה: כפי שכתבו המפרשים: להודיע שהקב"ה פורע לאדם מידה כנגד מידה.

כן אמרו חכמים זכרונם לברכה בילקוט שמעוני פ. קמב':

אמר לו הקב"ה ליהודה: "אתה אמרת לאביך הכר נא! חייך שתמר אומרת לך "הכר נא"!".

אך זה טעון ביארו: היכן כאן העונש מידה כנגד מידה? אם זה משום שאמר הכר נא, ועל כן נענש "בהכר נא" האם הביטוי הכר נא היה עונש, מה היה העונש למעשה רק המילים הכר נא או המעשה עצמו?

העונש היה גם אם תמר היתה משתמשת בביטוי אחר, כמו תזהה למי זה? אז מה היא הנהגת מידה כנגד מידה בעובדה הזו של המילים הכר נא, והחזירו לו ב"הכר נא"?!

כעניין הזה אנו מוצאים גם בגמרא בסוטה יג': "ויאמר השם אליו רב לך", אמר רבי לוי ברב בישר, וברב בשרוהו" ברב בישר: רב לכם בני לוי, ברב בשרוהו: "רב לך אל תוסף דבר עוד אלי בדבר הזה".

רש"י מפרש: ברב הוא בישר את בני מחלוקתו, קורח ועדתו, ואמר להם: "רב לכם בני לוי". והקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, והוא נענש באותה מידה.

ובילקוט ברמז תט' קמה':

אמר לו הקב"ה: "אין אתה זכור בשעה שאמרת "הן לא יאמינו לי". הווי "הן קרבו ימך למות".

גם כאן מודגש הביטוי מידה כנגד מידה, ומה נפקא מינה למשה רבנו באיזו לשון אמרו לו כי קרבו ימיו למות? אם זה בהן או המילה אחרת, וכי לא יוסיף לבקש לעבור את הירדן, בגלל במילה "הן" הוא לא יוסיף לעבור את הירדן?

"ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם" ופירש רש"י: "כל רעה שהיה רואה באחיו, היה מגיד לאביו, שהיו אוכלים אבר מן החי, ומזלזלין בבני השפחות, וחשודין של העריות, ובשלושתן הוא לקה: על אבר מן החי: וישחטו עיזים ולא אכלוהו מן החי. ועל שקוראין לאחיהם עבדים: לעבד נמכר יוסף. ועל העריות: ותישא אשת אדוניו",

והנה עונש לעבד נמכר יוסף, ודאי שזה עונש חמור, ותישא אשת אדוניו גם זה עונש חמור וניסיון מר. זה העמידו בסכנה לאבד את עולמו חס ושלום.

אך מה העונש היה ליוסף במה ששחטו שעיר עיזים ולא אכלוהו חי? אם עד עכשיו ראינו שמידה כנגד מידה, שבאותה לשון האדם נענה, איפה המידה כנגד מידה פה באמרו שאכלו אבר מן החי?

ברור שתכלית העונש היא ללמד אדם לקח, העונש לא בא למטרת עונש, אלא ללמד האדם לקח ולהוכיחו כי טועות בידו! זה מה שנאמר: ובשלושתן לקה, שהוכיחו לו מן השמים שטעה בשלושת הדברים שדיבר על אחיו. וכשם במה שהוא נמכר לעבד, זה הוכיח לו לראות הטעות שדיבר על אחיו הכשרים. וכן בהיותו בצרת אשת אדוניו, הוא ראה את דיבת העריות שהוא אמר על אחיו.

כמו כן הראו כי טעה בחשדו אותם, על אבר מן החי: כי כל זה הם עשו בספר היצירה, ובעל חי שנעשה על ידי ספר יצירה אין לו דין רגיל. ועריות אף על פי ספר יצירה אין בה דין רגיל. אומנם הוא ראה אך חשד בדבר שלא עשו. שכן אף בשעת הקלקלה, הם היו זהירים באיסור אבר מן החי, ושחטו את שעיר העיזים.

{אחד שעובר על עריות, לא הולך להקפיד על נטילת ידיים וברכת המזון ודברי תורה על השולחן, ברור שהוא כבר שלא. וכאן הם היו בשעת הקלקלה דהיינו שהם כבר דנו את אחיהם למיתה, אומנם חשבו שזה נכון, אבל שזו שעת הקלקלה לפי האמת, ובכל אופן החשש להוציא אח להורג}.

ובטבעו של אדם בשעת כלכלתו הרי הוא בהול וחשוד לכמה דברים, ומזה נוכח לדעת כי טעה בשלושתן. כי בשעת הקלקלה הם לא אכלו אבר מהחי, הם שחטו שעיר עיזים ואכלוהו, בלי לאכול אבר מן החי . ולקה בזה: מה הלקיה שהוא לקה? שהראו לו את טעותו.

{כשמעמידים אדם על טעותו זו לקיה גדולה מאוד, אין צורך בעונש ממש, אדם שהוכיחו אותו על פניו ירצה אפילו להיבלע באדמה}.

כי קשה מאוד התוכחת , וכשמן השמים מוכיחים, ורואה שלקה בשלושתן, זה חמור יותר מהעונש.

וזה הטעם שהקב"ה מעניש מידה כנגד מידה: כדי להוכיח אדם על טעותו. שעל ידי כך הוא למד על מה נענש והיכן טעה. אחרת הוא יעבור על אותה טעות ולא בזה השם חפץ אלא שהאדם יתעורר על טעותו "כי את אשר יאהב השם יוכיח וכאב את בן ירצה".

מעתה נבין: מה הכוונה של "הכר נא" {שהתחלנו בהתחלה} "הכר נא" כנגד "הכר נא"

שאלנו: מדוע הכתוב היה צריך לומר: ויוסף הורד מצרימה, למה כתוב: וירד יהודה מאת אחיו, ולמה הסמיכו את הפרשה הזאת לפה? שהרי כל מה שקרה: וירד יהודה, והיה הסיפור עם תמר, ואז היא באה אליו עם הפתילים וכו' ואמרה לו: "הכר נא למי אלה". ומדוע היה זה צמוד לזה?

אלא סמוך: "הכר כתונת בנך" ומידה כנגד מידה "הכר נא" למי החותמת והפתילין" לכן הסמיכו לפרשה הזו.

{וכאילו תקעו אותה כאילו לא במקום. אך זה מכוון מהשמים בכדי יהיה מידה כנגד מידה}.

ומעתה נבין את הכוונה של "הכר נא" כנגד הכר נא: על ידי זה יעלה יהודה על לבבו שיש קשר בין הדברים: הוא יקבל תוכחה על שאמר: הכר נא במכירת יוסף, מיד הוא ייזכר שבאותם מילים הוא השתמש, מה שאמר לאביו: הכר נא למי הכתונת, פה הכר נא למי החותמת והפתילים. זה מבהיל כי זה מסר מדויק משמים.

וכן משה רבנו עליו השלום שנאמר: אמר לו "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" {כשהוא מנסה להיכנס לארץ ישראל בפרשת ואתחנן} והוא הבין שנכשל במה שאמר לעדת קורח, "רב לכם בני לוי המעט מכם ובקשתם גם כהונה?!" ואף על פי שהיה משה רבנו הצדיק, וקורח ועדתו הרשעים, אף על פי כן לא היה לא לומר בלשון זה, "רב לכם" כי היתה במחלוקת שלהם נקודה של שאיפה להתעלות, ולהתקרב יותר אל הקב"ה, נכון, שזו היתה מחלוקת וגם רצו שררה, אך בסך הכללי הם רצו עבודה יותר גדולה בעבודת השם להיות כוהנים, והוא אמר להם "רב לכם", בביטוי הזה היה כדי להרפות את ההתאמצות שלהם והעליה להתרוממות, נכון שאי אפשר לחלוק ולהרהר אחריו, אבל היתה פה שאיפה כל שהיא, הם בקשו כהונה {שזו מטלה וחובות עבודה קשה} זו דרגת קדושה גבוה, והוא אמר להם "רב לכם" {כלומר העליה שהינכם מבקשים גבוה מדי בשבילכם} לכן הענישו אותו מידה כנגד מידה השמיעו לו בדיוק אותה לשון, הוא מתאמץ כל כך להתקדש בקדושת ארץ ישראל.

כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בסוטה יד', דרש רבי שמלאי: "מפני מה נתאווה משה רבנו להיכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה הוא צריך?

אלא, אמר הרבה מצוות נצטוו ישראל ואינם מתקיימות אלא בארץ ישראל. להיכנס אני כדי שיתקיימו על ידי",

ובשל כך התפלל חמש מאות חמש עשרה תפילות, כמנין: "ואתחנן" ובעודו מתחנן! מה אמר לו השם:"רב לך!" כלומר: די לך במדרגתך, מידה כנגד מידה, בא להוכיח ולהשמיע לו לא פעלת נכון בביטוי הזה שמנעת מהם את האפשרות וריפית את ידם {גם אתה רוצה כעת דרגת קדושה יותר גבוהה, אני עונה לך באותה מידה, להשמיעך שלא היתה בסדר שם}.

כך אנו מוצאים גם באחי יוסף שבטי יה: בשעה שבאה להם צרה שהזכירה להם את מכירת יוסף, מיד הבינו כי הם נטבעים על חטא זה, על ידי התוכחה באו לידי תשובה.

ככתוב: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו, על כן באה עלינו הצרה הזאת".

פירש הרשב"ם, "מידה כנגד מידה": אנחנו השלכנוהו בבור, והנה אנחנו נאסרים בבור השבי, {הם הבינו שהצרה לא באה לחינם} .

כעין זה כתב גם הספורנו: "אף על פי שחשבנוהו לרודף, היה עלינו לרחם עליו בהתחננו, וכנגד מידת אכזריותנו, זה האיש מתאכזר נגדינו" {הם הרגישו את האכזריות בהתנהגותו של יוסף עוד שעדיין לא מזהים אותו, ותוך כדי הרגשת ההתאכזרות הבינו כפי שהתאכזרו לאחיהם},

ועל ידי ההתאכזרות ההיא הגיעה ההתאכזרות הזו, ורק על ידי מידה כנגד מידה הם הגיעו לידי הכרה בחטא.

עוד כתוב: "ויען ראובן אותם לאמר: הלא אמרתי לכם לאמור אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש".

והספורנו והכלי יקר אומרים: כי ראובן הוסיף כי שלא רק על מידת האכזריות הם נתבעים אלא גם דמו הנה נדרש, שגם עצם המכיר היתה שלא כדין ואף עליה נתבעים.

ומזה נלמד גם כשמגיע לאדם עונש, והאדם עולה בעליל את הנהגת הקב"ה עימו מידה כנגד מידה, עדיין צריך הוא להתבוננות יתרה, לדעת אל נכון למה ועל מה בא עליו העונש שלא יטעה בדבר, כי כל המטרה היא לעורר האדם לתקן את הדבר.

ועכשיו נשמע דבר שלכאורה נשמע תמוה ומעתה יהיה מובן: כיוון שזו תכלית העונש, שהאדם יבין על מה הוא חטא. זו המטרת העונש העונש הוא לא להענשה. אלא לעורר את האדם להכיר בחטא שחטא, לאחר שהבנו שזה הוא התכלית.

נביא מדברי הגמרא ברכות יב': "כל העושה עבירה ומתבייש בה, מוחלים לו כל עוונותיו" {מה הוא ההיגיון},

המאירי אומר: לאו דווקא כל עוונותיו, עבודה זרה, עריות, ושפיכות דמים. הכל בגלל שהוא התבייש? {הכל בגלל שעשה עבירה אחת והתבייש מוחלים לו כל עוונותיו},

לא! אומר המאירי הכוונה על אותה עבירה, {כל העוונות של אותה עבירה בכל הזמנים} רק אם הוא התבייש ומה היא אם הוא התבייש?

הטעם כמו שלמדנו כעת שהעונש אינו אלא להוכיח לאדם את טעותו, ומכיוון שזה הגיע לעצמו להכרה כה ברורה ונמרצת עד שנתמלא בושה מחטאו,

{אבל בושה אמיתית עד כדי שאדם לא יכול לכלכל את מעשה הבושה שהוא עשה שאינו יכול להסתכל על עצמו במראה},

רבי אלעזר בן דורדיא שהתבייש במעשיו מת מרוב בושה. וזכה לחיי עולם הבא מיד. "תכסך בושה" שהגיע בעצמו להכרה כה ברורה ונמרצת עד שנתמלא בושה מחטאו, לכן הוא כבר לא זקוק לעונש. {כי כל המטרה כאמור היא לעוררו מהחטא ואם הוא הכיר זאת בעצמו עד כדי שנתמלא כולו בושה} לכן מוחלים לו על כל עוונותיו ללא עונש. וזה מאמר תמוה שכעט הוא מובן.

מכאן אנו רואים שכל מידה ומידה, שהקב"ה השאיר בעולם, זה לטובתנו!

העונש הוא לא תכלית, העונש בא לעורר ולהכיר בחטא, ואם אנו מכירים בחטא בעצמנו, כי עובדה שאדם שמודה שעשה עוונות וחוזר בתשובה אין הוא צריך כבר בעונשים, ובתשובה לא מקבלים כבר עונש,

ובושה היא אחת מהעשרים תנאים של התשובה. אז אם התשובה היא כזאת אמיתית שכבר מכיר בחטאו, אין כבר צורך בעונש.

לכן כל מה שהקב"ה מביא לאדם: בין אם זה עונשים או תזכורות, בין אם זה מילים תואמות, הכל למטרה אחת: להזכירו את החטא במה נכשל, ומה עליו לתקן. ואם הוא השיג זאת בעצמו טרם ביאת התוכחה או העונש אשריו ואשרי חלקו, הקב"ה לא מחפש להעניש, הוא מחפש שאנשים ישובו בתשובה, שיכירו בחטא ויתרחקו ממנו.

כמו שאמר דוד מיד: "חטאתי!" ונשאר מלך,

שאול התמהמה עד שאמר "חטאתי" - הפסיד את המלכות. השם רוצה הכרה בחטא, זו היא הנקודה שאדם צריך לדעת.

העונש הכי גדול זה "על אומרך "לא חטאתי"

אפילו בלעם אמר: "חטאתי כי לא ידעתי" {כשהמלאך ניצב מולו, אז בלעם אומר "שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש" אדם מחויב ללמוד בכדי לדעת}.

"אתה חונן לאדם דעת "{בכדי לדעת ולא בשביל לא לדעת},

על זה מביא הקב"ה מידה כנגד מידה, ר"ת: מכ"מ זה הוא המכ"מ של הקב"ה, {בכדי למקם בדיוק לאדם להתעורר ולעשות}.

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

04.02 11:11
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
02.02 15:57
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
01.02 12:27
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
01.02 12:23
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
01.02 12:21
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
01.02 11:36
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
01.02 11:13
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
01.02 11:10
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
01.02 11:05
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
01.02 11:04
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).