"ויאמר יהודה, מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק, האלהים מצא את עוון עבדיך".

כתב הרמב"ם פרק א' מהלכות תעניות וזה לשונו: מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור, ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם, וזהו שיגרום להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקראת, הרי זה דרך אכזריות ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה, "והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי".

נחזור על דבר הרמב"ם ונבאר, יש מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות, המטרה היא לעורר את הציבור על כל צרה שתבוא על הציבור. וזה דבר מדרכי התשובה הוא, לעורר את הציבור על כל צרה שתבוא, מעוררים את הציבור, זה מדרכי התשובה, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, מה יקרה? ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם. אם תבוא צרה ואף אחד לא ידבר ולא יעוררו את הציבור ולא כלום,אז מה יגידו? זה מקרה ,מקרה טבעי, היתה סופה, היתה מפולת, רעידת אדמה, היה בחירות, כל מיני דברים, ואדם חושב שזה דבר פשוט וזה לא כלום וזה צריך לעורר, צריך לעורר כדי שידעו שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם. וזה מה שיגרום להסיר את הצרה מעליהם, וזה שמתעוררים ומתבוננים למה קרה לנו, על מה באה עלינו הצרה, זה שגורם להסיר את הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם ארע לנו, וצרה זו נקרוא נקראת, הרי זה דרך אכזריות, זה אכזריות שאדם פוטר הכל במה אתה רוצה, מה אתה רוצה, מה אתה לא רואה, מה רק אצלנו יש צרות? תראה איזה צרות יש בעולם, תראה איזה צרות יש שם פה שם, מה אתה רוצה? כל דבר אתה מקשר לקב"ה כל דבר אתה אומר שזה בגלל ובגלל ובגלל. אחד כזה אכזרי. דרך אכזריות לא להתבונן ולפקוח עיניים עיוורות, וזה יוסיף צרה על ה צרות. עוד צרות אחרות יבואו. זה שכתוב בתורה, "והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי".

בחירות זה צרות או לא צרות? זה צרה שאין כדוגמתה. למה? למה זה צרה? למה, אולי יבחרו עוד כמה מנדטים לדתיים, לא? למה זה צרה? עכשיו היו באופוזיציה יכול להיות שיהיו בקואליציה, לא? למה זה צרה, מי אמר שזה צרה? תראו כמה מחלוקות, תראו כמה בזיונות, תראו כמה הלשנות, תראו כמה לשון הרע, תראו תראו תראו, לא נשאר כמעט חלקה אחת טובה ונקיה מזה. ז"א כל מה שאספו אם אספו, תורה ומצוות ולימודים, הכל הולך, הכל עובר הכל עובר, מפסידים הכל, הכל הכל הולך לטמיון. כל בחירות זה צרה שאין כדוגמתה. למה זה מעורר את כל המידות השפלות שיש באדם, וכולם נהיים חיות טרף, אפילו אנשים שלכאורה מה זה ענינכם, תמשיכו ללמוד תורה, מה זה ענינים כוללים מלאים רבים מה זה מו מה, שב תלמד מה זה ענינך, יגיע יום הבחירות או שאתה לא מצביע או שאתה מצביע, בשקט בלי בלגן, אל תגיד לאף אחד מה מו מי, לך שים או אל תשים ושלום נגמר, עברת אתה כל נוטל שכר כנגד כולם. אין דבר כזה, יצר הרע מחרכש, איייי.

נו, ולמה אתה מדבר כל הזמן? כי צריך לעורר מפני הצרה, ולהגיד מי עושה את הצרות, ומי מטעה את הציבור, ומי מונע אותם ומי משקר ומי גורם את ה מחלוקות כדי להציל מן הצרות האלו, זה מצוה להכריז ולהודיע ממי צריך להזהר ולפקוח עיניים עיוורות כי אנשים משתמשים בשם התורה כאילו לדרוס ולהרוס כל חלקה טובה בעם היהודי, בשביל שהם יקבלו עוד קול. והם לא בוטחים ולא מאמינים שהכל מאיתו יתברך, והכל גזור מלפני, וידוע מי יהיה ומי לא יהיה, כמו שדרשנו אתמול בירוחם, תשמעו את הדברים בהרחבה.

אבל זה צרה גדולה, גדולה מאד מאד מאד, יותר מרעידת אדמה, יותר ממפולת, יותר מכל דבר אחר, אין צרה יותר גדולה מזאת, אין, אין, כי היא פוגעת בעצמותם ובעצמותם של כל ישראל ופוגעת בנפשות, לא בגופות, ברעידת אדמה יכולים למות מספר אנשים, זה לא אומר שהם איבדו את העולם הבא, אבל בבחירות מאבדים את העולם הבא! ספק אם יישארו אחרי הבחירות אנשים שעוד יש להם עולם הבא. זה צרה גדולה מאד, אף אחד לא אמר את זה שזה צרה גדולה, אני חושב שאני הראשון שאמרתי את זה, אולי אמרו אבל לא אמרו בקול, לא אמרו בקול, אולי מבינים. הם אומרים מסיבה אחרת, אבל מכל מקום אני מדבר לא על עצם הבחירות, אלא מה מתגולל בעקבות זה, לא אם להצביע או לא, אלא מה זה גורם, בתי מדרשות רק טוחנים את זה.

מבואר בדברי הרמב"ם כי מצות עשה זו לזעוק על כל צרה הינה מהלכות תפילה גרידא אלא דין הוא בדרכי התשובה. ז"א מה שאנחנו זועקים על כל צרה, ואומרים עננו ביום צום התענית וגוזרים תעניות וכו', זה לא מהלכות תפילה בלבד, אלא זה מדרכי התשובה, זה דין בדרכי התשובה, לעורר על המעשים ולדעת שמעשינו הרעים הם שגרמו לאותן הצרות. ויסוד זה מפורש גם שם בפרק חמישי בגדר תענית ציבור, יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שארעו בהם, כדי  לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה. ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהם כמעשינו, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב. אז יש דברים שנגררים גם מאבותינו, ואנחנו  חוזרים במעשינו על מעשי אבותינו, וזה גורם לנו את הצרות שבאות ועל זה צריכים להתענות. אבל כשאנחנו זוכרים את זה אנחנו שבים בתשובה ומטיבים את דרכינו.

כזו היא עבודת האדם בעתות צרה. מה הוא צריך לעשות כשיש צרה, לא משנה איזה, לזעוק ולהריע מתוך הכרה ברורה במעשה החטא אשר גרם לאותן הצרות. אז צריך להכיר באופן ברור מה היה מעשה החטא שגרם לך לאותן צרות ולציבור, ולשוב להתחרט על מעשיו.

היסוד הזה לומדים מפרשת מכירת יוסף. אז מה התגלגל עכשיו על ש"ס, הצרות שהם עשו לנו התגלגלו עליהם עכשיו שהם עושים לעצמם, בדיוק מה שעשו לנו הם עושים אחד לשני עכשיו. אותם טענות שטענו עלינו טוענים על עצמם, אותה פרישה כאילו ממרן שאמרו עלינו שזה לא נכון לגבינו, הם אומרים ועושים בעצמם. אז אם הם יבינו צריכים לחזור בתשובה, להתחרט על העבר ולקבל לעתיד. אבל אין, זה מידות רעות באנשים, הרי האנשים האלה רעים, אחרת איך הם הגיעו לשפל המדרגה הזאת? אז אומרים לנו יש דין, דין תשובה, אפשר לעשות תשובה. תשכח מזה, אלה לא יעשו תשובה כי זה הגאוה שלהם, הם שולטים בכיפה לכאורה, אבל הם לא יודעים שגאות אדם תשפילנו, יש פסוק, דוקא הגאוה תשפיל את האדם, הנה היה יו"ר אחד נכנס לבית סוהר, יצא לא רצו לקבל אותו, כפה את דעתו נהיה, נהיה פרש היו"ר השני, היו"ר השני מושפל עכשיו, עכשיו הם משפילים אחד את השני, מה הם לא רואים מה קורה איתם? גאות אדם תשפילנו. והם צריכים כל הזמן להתעסק בעלילות דברים, שכל אחד חושף על השני.

אז מאיפה אנחנו לומדים, מפרשת מכירת יוסף. האחים באו לידי הכרת חטאם מתוך הנהגת ה' יתברך איתם. הם לפחות היו מתבוננים, עושים חשבונות, הם ידעו שאין דבר יורד מן השמים סתם. אז בואו נראה איך היה איתם, חכמים מביאים שהאחים ישבו בדין לדון את י וסף אם הוא מחויב מיתה או לא, בסוף דנו אותו דין רודף והחרימו בצירוף השכינה לכל מי שיספר את הדבר ליעקב אבינו. עכשיו, עלינו להבין שהם בדקו בודאי את עצמם וחקרו את ליבם עד שמצאו שאין להם שום שנאה עצמית על יוסף אחיהם, שאם לא כן איך דנו אותו והם נוגעים בדבר, שונא לא יכול לדון, אז הם בדקו בעצמם שזה דין נקי מכל חשש, שאם לא כן איך דנו בדבר שנוגע להם הדבר. וכך כמו שביארנו בדרשות האחרונות עברו עליהם 22 שנה בחשבון נפש תמידי כמו יום כיפור, וכולם עונים ואומרים יפה חייבנו, יפה חייבנו הדין נכון, ופתאום הם מתוודים ואומרים "אבל אשמים אנחנו", מה הביא אותם כעת להתעורר ולעורר על דינם שלא ראו בו קודם שום עוולה 22 שנה, מה קרה עכשיו אבל אשמים אנחנו, מאיפה זה צץ? מה גרם שהם יגידו את זה?

הדבר נגלה לנו מפורש בתורה הקדושה, הם אמרו כך, "על כן באה אלינו הצרה הזאת", מצאו את הסיבה. "על כן באה אלינו הצרה הזאת". מה אני שומע? שמבינים שצרות לא באות במקרה, על כן, ז"א יש סיבה למה באה הצרה הזאת. שהרי זה מידה כנגד מידה, וזה חסד הבורא יתברך שהוא נותן לאדם עונש וצרות בדקדוק רב כדי שמהצרה הוא יוכל לבחון מה היה השורש של העבירה שגרם לצרה, שזה יהיה בדיוק מידה כנגד מידה, וככה הוא יוכל לדון ולשפוט.

כך יוכל בן אנוש לדעת במה חטא ופגע, ומכיון שהם ראו בצרה הזאת חוסר רחמנות עליהם, זה השליט הזה שהם לא יודעים שהוא יוסף, מה זה מטרטר אותם, מה זה מיצר להם, מה זה הדבר הזה, הוא לא מרחם עליהם בכלל, אז הם אומרים למה אנחנו נידונים בחוסר רחמנות. דקדקו ומצאו את הקלקול בדיוק באותה מידה כדי לתקן את אשר עיוותו, ומצאו שהחטא היה בעת מכירת אחיהם יוסף שהוא התחנן אליהם בצרת נפשו ולא שמעו אליו. אה, עכשיו ענו להם התחנונים, כמה הוא התחנן על נפשו והם לא שמעו, ופה הם מתחננים אליו, אומרים לו אנחנו לא מרגלים, אנחנו לא ככה, שום דבר, לא עוזר כל התחנונים. לא מרחם עלינו, חוסר, גם אנחנו לקינו בזה, חיפשו חיפשו מצאו, התחנן ולא שמע.

אמנם עדיין הם לא הכירו את החטא שהם מכרו, על עצם המכירה עוד הם חשבו שהם צודקים, צודקים במאה אחוז, אלא רק באופן מעשה המכירה, רק שאופן המעשה של המכירה היה בלי רחמים, אבל עצם המכירה הם חשבו, היה כדין, והם נהגו במידת אכזריות במקום שהיה להם לרחם.

וזה הענין מבואר טוב באור החיים הקדוש ובספורנו, ואפילו עתה שהם סברו שהם יפה חייבו אותו את יוסף, מפני שחשבוהו רודף ובן מוות הוא, אז למה הם לא הרגו אותו? למה הם מכרו אותו? זה היה מצד החסד, אבל על כל פנים הם אמרו, עדיין היה ראוי לרחם עליו כשהם רואים אותו מתחנן על סכנת נפשו, והם נתאכזרו עליו, ודבר זה מגונה לצדיקים לעשותו, בלי  מידת רחמים, ובהתגבר עליהם ההתנכרות של השליט, כמו שכתוב על יוסף "ויתנכר להם", במעשה הגביע, שהוא מאשים אותם, אזי קרעו שמלותם וחשו להכיר בחטא שבעצם המכירה. כאן הם הודו ואמרו, האלהים מצא את עוון עבדיך. לא אמרו מקרה, זה מושל אכזרי, זה בן אדם ככה, לא קיללו, חיפשו ואמרו זהו, מצא ה' את עוון עבדיך. מצא בעל חוב מקום לגבות את שטרו.

ובמדרש רבה דרשו, מה נאמר לאדוני, מה זה מה נאמר לאדוני? מה נאמר לאבא שבארץ כנען ביוסף. ומה נדבר בשמעון, ומה נצטדק בבנינין, ואם נאמר שלא חטאנו האלהים מצא את עוון עבדיך.

הוא אשר נתבאר לנו מתורתן של שבטים, כי לאדם השלם תהיה תוכחת היסורים משמשת לו כאות מן השמים לתקן דרכיו ומעלליו, ומי שזוכה שייקרא בשם סביביו, "וסביביו נסערה מאד" אלו הצדיקים שהקב"ה מתנהג עימם בהנהגה גלויה לפרוטרוט ומדקדק עמם כחוט השערה, כי זוהי מידתו של הקב"ה מידה כנגד מידה, כדי שיכיר אדם בחטאו מתוך העונש הבא עליו, ותהיה הצרה כשפת דיבור אליו מאת המקום ברוך הוא.

פעם היה לנו נביאים, אדם היה לוקה, היה הולך לנביא אומר לו, אדוני הנביא, אני יש לי כאבים פה, יש לי צרה כזאת זה, מה עלי לתקן, הנביא היה רואה ואומר לו אתה חטאת בכך וכך תקן כך וכך. כשאין רועה ואין נביא אז איך יודעים היום? היסורים הם הנביאים, מה זה נביא? זה שמדבר תוכחת, נביא מלשון ניב שפתיים, וניב זה תנובה, וזה גם מביא פירות, הנביא מעורר את העם בתשובה. אז ז"א אין נביאים, מי הנביאים היום? היסורים, היסורים באים באבר שאתה חטאת, וכאילו אבר אומר לך תבדוק אותי מה עשית, מה עשית? מה עשית? ואז כל זמן שהצרה לוחצת אם אדם הוא שלם ומתבונן במידה כנגד מידה, איפה, איפה זה מתאים למה שהוא חטא, הוא ייזכר, ואז יתקן וזאת המטרה. הצרה באה בשביל שהוא יתקן, לא בשביל להענש, בשביל לעורר, התעוררת? זהו. כשיש פעמון פיייייפ בכנסה זה לא להרגיז, זה שתדע שמישהו עומד פה, אם פתחת את הדלת לא תשמע עוד טיזזזזזזז נגמר.

רב הונא החמיצו לו 400 חביות יין, פשששששש איזה הפסד עצום, 400 חביות יין, אלפי בקבוקי יין החמיצו לו, נהיו חומץ. הלך לרב יהודה ולחכמים, ושאל מה מה אתם אומרים. הוא לא הלך למומחה יין, הוא לא הלך לשאול איזה מישהו, תגיד לי אולי אני השארתי פתוח את החלון, אולי סגרתי, לא חיפש למה זה קרה, הלך לחכמים, שאל אותם על מה? אמרו לו, תעיין במעשיך, תבדוק במעשיך, תבדוק מה קשור ליין, מה אתה לקית חטאת ביין, במשהו, תבדוק, תבדוק, תעיין, אמר להם, תגידו מה אני חשוד בעיניכם? אמרו לו אז מה אתה רוצה להגיד שהקב"ה חשוד שהוא עושה דין בלא דין? אם אתה לא חשוד אז אתה מעביר את החשד כאילו לה' שהוא עושה דין בלא דין, הרי הכל הולך מידה כנגד מידה, ואם אתה לקית זה על מה שאתה חטאת. אמר להוא, אם מישהו מכם שמע עלי משהו שיאמר, אני לא יודע מה אני עשיתי לא בסדר, מישהו מכם אם שמע בבקשה שיגיד. אמרו לו, אנחנו שמענו עליך שלא נתת זמורות לאריס שלך, אתה קיצצת לו קצת במשכורת לאריס, אמר להם אני מקבל עלי שאני אתן לו. למה הוא עשה את זה? כי ההוא היה אוכל על חשבונו ככה האריס, אז הוא הוריד לו את מה שהוא אוכל, אבל תלמיד חכם כזה גדול לא היה צריך להקפיד על הדבר הזה ולהוריד לו את הזה, אז טוב, אחרי זה שהוא הבין שזה המצב אז הוא אמר, אני מקבל על עצמי להחזיר לו את מה שלקחתי ממנו. אז יש אומרים שהחומץ חזר להיות יין, שזה מופת ונס שאין כדוגמתו, אם זה כבר החמיץ איך יחזור להיות יין? נס ומופת, ויש שאומרים שהתייקר החומץ ועלה מחירו למחיר יין, כי חומץ יותר זול, בקיצור יצא שהוא לא הפסיד. שימו לב, מה הוא עשה? כשהוא הוריד לו הורידו לו, כשהוא שילם לו - החזירו לו, מה המטרה של היסורים? לעורר את הבן אדם, התעוררת - הסירו מעליך את מה שעורר אותך.

הנה לפנינו אדם שלם כרב הונא, שהשכיל להבין כי יד ה' היתה ביינו להחמיץ, לכן הוא הלך לחכמים, לא הלך למומחה יין ליינן, לפיכך הלך אצל רב יהודה ורבנן, לשאול מהם את דרכי התשובה, ואמנם  נמצא חטאו באותה מידה אשר מדדו לו, בגפן הוא חטא לפיכך לקחה בגפן. מיד קיבל על עצמו לתקן את המעוות וחזר החומץ להיות יין, ויש שאומר, התייקר החומץ כמחיר היין.

כעין זאת הובא בקונטרס ארחות חיים שכולל הנהגות הגאון רבי חיים וולאז'ין, פעם אחת היה לרבינו ספק בדמי מעשר, והקל עצמו בזה הפעם, הוא צריך לתת את זה למעשר, זה שייך למעשר, לא שייך למעשר - הקל, לא נתן. תיכף אחר זה צדיקים נענשים מיד, נטבע הדלי בבאר והורידו כלי גרזן עם  ווים להוציאו ונפל גם הגרזן לבאר. עשה חשבון כמה עולה הדלי וכמה הגרזן, ויצא בול כסף המעשר שלא נתן. הפריש את המעשר ואח"כ עלה הגרזן והדלי. ממש חנג'ורי. אך כאשר תמצאנה את האיש צרות, והוכה במכאוב, ולא ישוב עד מוחיכו יגדל עוונו ויכפל עונשו, ותוסיף הצרה צרות אחרות, כמלך הזה אשר  ייסר מי אשר חטא לו ולא יבשר, נותן לו והוא לא כאילו אז מה. אם ה' נותן צרה והבן אדם לא מתעורר, אז צריך לתת לו עוד צרות, זה מה שאמרתי, שאם חמישים יום לא הספיקו שנבין שמעצמה לא הצליחה נגד אלף חמסניקים, אז יבואו לנו צרות יותר גדולות, כמו חיזבאללה ואחרים. הלא יקשה מוסרו ויכביד עולו מאד, וכבר העיד הכתוב ואמר, "ואם תלכו עימי קרי" מה זה ואם תלכו עמי קרי? אתם תגידו שזה מקרה היה לנו, ולא תאבו לשמוע לי, ז"א הם לא שומעים מה הצרה אומרת מה היא רוצה לעורר, ויספתי עליכם מכה שבע כחטאותיכם, עכשיו זה כבר ילך בכפולות של שבע, ואם באלה לא תבשרו והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי, מה זה הענין של קרי? פירש רבינו יונה וזה לשונו: ופירוש והלכתם עמי בקרי, כי תאמרו מקרה היה לנו, ואם לא ידע ולא יתבונן כי התלאות מצאוהו מפני חטאיו אך יאמר כאשר אמרו הפלישתים כשהם לקחו את ארון ה', שבו אותו את ארון ה', והם היו מקבלים מכות, בכל עיר ועיר היה בא להם מגיפות ,מה הם אמרו? כי לא ידו נגעה בנו, מקרה הוא לנו, לא, זה לא קשור לארון, אנחנו  לקחנו, זה לא בגלל זה. בזאת יהיה הקצף עליו מלפני ה'. פירוש במידה שאדם מודד מודדין לו, אויש, איך רואים את זה עכשיו ויהי מקץ שנתיים ימים והגיעו הבחירות, ומי שלא רואה את זה סתום מארץ הסתומים.

וכיון שזה האיש לא ראה את יד ה' אלא ענין מקרי גרידא, תהיה עמו הנהגת ה' גם כן רק בדרך קרי חס ושלום, והיינו דאמנם הכל מאיתו יתברך, אך ההשגחה תנהג עמו בהסתר, וייראה לו כאילו נמסר לידי המקרה, וכדברי החובת הלבבות בתחילת שער הבטחון, מסיר האלהים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו. ז"א הקב"ה גם לא יתן לו להתעורר כבר, והוא ממש יחשוב שהכל מקרים, ולא יראה השגחה אלא זה יהיה הכל בהסתר וכאילו מניח אותו ביד מי שבטח עליו, והוא תולה אריאל אמר שהוא יבוא איתי, בסוף נשארה שמה תקומה עם בנט, אה, תכננו ככה בסוף זה נהיה ככה, וההוא אומר ככה ותכננו ככה וזה הכל הולך כאילו מקרים אשר יקרו וכאילו אין פה סדר בתוך הבלגן.

ובפירוש רש"י על התורה פרשת בחוקותי הביא לבאר ענין קרי על העבודה, וזה לשונו: רש"י, רבותינו אמרו עראי במקרה שאינו אלא לפרקים, כן תלכו עמי עראי במצוות, מקיימים מצוות לפרקים, בדרך מקרה, עראי, לא קבוע, לא תמיד, ופירש, שכיון שעבודת ה' נעשית אצלו בדרך עראי ומקרה, לפיכך הנהגת ה' עמו גם הנהגת קרי, מקרה, רחמנא ליצלן, אם ה' לא משגיח על האדם מה יהיה איתו אוי ואבוי.

ושני פירושים שוים בענינם, רחוק מהקב"ה הן ע"י אי הכרת השגחתו יתברך, והן על ידי ריחוק ממנו בעבודתו. האדם מתרחק מן ה' כי הוא לא רואה השגחה, לא מבחין בהשגחה, לא מודע להשגחה אז הוא רחוק מה', ודבר שני הוא גם רחוק ממנו בעבודה, כי עבודת ה' הוא עושה באקראי, מידי פעם. אז ז"א לכן מתנהג עמו ה' בקרי. כך מידת שמים, מידה כנגד מידה, אם יתקרב האדם אל הבורא בהכרת השגחתו שיכיר שה' משגיח על כל דרכיו ומעלליו, וביום רעה הוא יכיר ברעתו וידע על מה היא באה, אז יקרב אותו הקב"ה אליו ויחלץ אותו מהצרה, אבל אם לא יכיר בענשי שמים וליבו רחוק מה' יתברך, הרי ירחיק אותו ה' מאד ויכפל ענשו. זה אתה הלכת עמי בקרי, לא ראית שהכל מושגח, אז אני אניח אותך על המקרה ויכפל ענשך יותר. זה תלך עמי בקרי אני אלך עמך בקרי. וכזו גם הנהגתו של הקב"ה עם האדם בעבודת ה' שלו, אם יתקרב אל הבורא ויכשיר את מעשיו, ויקיים את המצוות, אז ה' יקרב אותו לעבודתו, יתן לו עוד עוד, מגלגלין זכות ע"י זכאי, ויקרב אותו עוד יותר לעבודתו ה', אבל אם הוא יתרחק מעצמו מה' יתברך ואצלו עבודת ה' תהיה רק בדרך עראי ומקרה, אז ה' יתנהג אליו כמידתו בהנהגת קרי, ולא יזמן לו זכויות וכו'.

יתר על כן אנחנו מוצאים דקדוק הדין בזאת, שאם יתרחק האדם מקרבתו של הקב"ה ולא ישים ליבו לבקש חכמה ולחפש יראת ה', אז גם חכמתו ובינתו שטבועות בו שהוא בטבע נברא איתם חכמה ובינה, תאבדנה ממנו ויישאר כלי ריקן. וכבר נאמר על האנשים אשר אינם עורכים מחשבות תמיד להתבונן ביראת ה', "ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא" ולא רק שיקבלו עונש מכות הפלא ופלא, שימו לב, זה נאמר על הדור שלנו, ואבדה חכמת חכמיו, היתה להם חכמה והיא תאבד כמו שראינו כי אם אדם לא מבקש להתחכם בעבודת ה', לירוא את ה', אז מה ייגרם? שגם אם היה בו חכמה ובינה הם יאבדו ממנו, כמו שכתוב פה, "ואבד חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר". אבל מי שמבקש ומחפש קרבת אלקים, הרי הקב"ה ממציא לו דרכו טובו והשפעתו עליו לטובה באופן גלוי ממש. והבא ליטהר מסייעין לו, אז אם כן יהודים יקרים אתם רואים, כשבאה צרה, אדם צריך להתבונן על מה היא באה, ומה אני צריך לתקן, ומה זה נוגע לי, אם הוא ישכיל ויתקרב לה' וימצא ויראה שהשגחת ה' בכל דבר, אז יסירו ממנו את הצרה והוא לא ילקה בה, אם לא יתבונן אז יהיה לו מכה על מכה. למה חזרו הבחירות עוד פעם? כי לא עשו תשובה בפעם הקודמת, וחשבו שעשו ודנו כראוי, דנו להריגה, ולא ריחמו, והתאכזרו, ומחקו דור שלם, ועקרו תורה, והנה עכשיו הם עומדים לפני שוקת שבורה שיתכן שתיעקר תורתם לגמרי, כי אם הם לא יעברו את אחוז החסימה ואם הם לא יצליחו, הרי ברור על מה כל זה בא. וגם אם ירדו ויתפוררו ויתמעטו, גם זה יורה את אותו דבר. וגם מה שנתפצלו בינם ובינותם, ומה שנודע עכשיו ששיקרו ורימו, ושכל הטענות מרן מרן בוכה, לא מועילות כשהאינטרס שלהם גובר, שיבכה, אז מה אם הוא בוכה, שיבכה, אם אין לי תפקיד, אם אני לא יו"ר, אם אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה, אם אני לא מקבל שכר מטעמי, לא בוחרים. ומה עם מרן? מרן למעלה, אנחנו למטה אז אנחנו מנהלים את הענינים עכשיו. עכשיו אנחנו בעצמנו מרן, ואם אנחנו בעצמנו לא מעיזים לקרוא לעצמו מרן, אז אנחנו בוחרים לנו מרן.

אם היו"ר יכול לבחור מרתתת אנחנו ודאי שיכולים לבחור מרן. נו, ורואים את הבלוף בצהרי היום, מה יגידו? אפילו אם יחזרו ויתאחדו ויתנשקו, השקר כבר נחשף, אח"כ זה אינטרסים שיכולים לגבש, זה כמו שדאעש וג'בטנוסרה שהיו אויבים התחברו ביחד כי האויב משותף, לא שהם אוהבים אחד את השני, זה כמו שסעודיה ומצרים מתחברים עכשיו בשביל לנטרל את איראן, זה לא חיבורים א מיתיים, זה חיבורים זמניים, הכל שקר רבותי וזה צרה גדולה, אין אמת, לא רואים אמת בעולם, אמרנו שבדור האחרון כתוב שהאמת תהא נעדרת, מה זה נעדרת? דרת, דרת, דרת, דרת, דרעי דרת, היא נעדרת, נעדרי, דרעי, אז היא נעדרת, למה? נעשית עדרים עדרים, מה, כל קבוצה אומרת אנחנו אנחנו אנחנו אנחנו, ואיפה האמת? אז כתוב שהאמת תהא נעדרת, וכתוב אמת מארץ תצמח, אז איפה האמת? השליך אותה הקב"ה לארץ, מהשלכה היא כבר נתקעה למטה, אז היא למטה, והיא צריכה לצמוח, איזה איפה היא נמצאת? במעמקי האדמה, מה צריך לעשות? לעדר לעדר לעדר לעדר לעדר, האמת תהא נעדרת ואז היא תצמח. מי שרוצה לחפש ולמצוא הוא ימצא את האמת, מי שלא ירצה הוא יהיה עדר בעדרים, איך אמרו בדו"ח של ש"ס, שכל הספרדים זה עדר, עדר, נעדרת, נעדרת עם דרעי דרעי נעדרת, מחלוף מחלוף דרעי. אז זה המצב רבותי. אבל מי שירצה לראות את האמת, מספיק שיראה את המידה כנגד מידה ימצא את האמת, ועל מה הם לוקים עכשיו? על מה שהם התאכזרו, על מה שהם לא שמעו בהתחננו אלינו, לא חטאתי, לא עשיתי כלום, מה אתם רוצים ממנו? לא! אין ר חמים, עכשיו גם הם. ואלי ישי מתחיל קצת להרגיש מה זה איומים ברצח, מה זה קללות, מה זה פשקוילים, מה שהוא עשה לי בעצמו, הוא הוא, הוא, אייי, עמדו איתו בקשר אמרו לו הרב אמנון קיים את כל דברי הרב בעדני, הכין מכתב והכל, נו, אז למה אתם יוצאים נ גדו? אמר קודם שיבטל את המפלגה אח"כ נדבר. אבל סוכם, יש מכתב הוא לא ידבר ויקרא לאברכים אז נגמר הכל, כל אחד הולך לדרכו, לא? כמו שעשו עכשיו לכאורה כאילו הרב מזוז והרב בעדני, למה אצלי זה לא עבד? והרב מזוז לא נתן מכתב התחייבות, רק אמר שהוא לא יפנה לקהל הזה וכו', נו, למה לא עושים לו ככה כמו שעשו לי? איייי. על זה הם משלמים ישלמו, והעולם יראה מי שירצה לראות, לא כולם ירצו, יש עוד כאלה שיגידו קרי, והם יקבלו שבע על חטאותם מכה אחר מכה עד שהצודקים והאמיתיים יחגגו ויבחינו בין אמת לשקר. זה הדבר שצריכים להגיע אליו, מכל הצרות צריך להגיע רק דבר אחד, הכרה שיש משגיח על כל הברואים והוא בא חשבון עם כל אחד. אם זה יצא מהבחירות לפחות שיראו שיש משגיח על כל הברואים דיין אמת שופט דלים אוה, זה רווח גדול מאד. ואפילו אם אחד יזכה גם להבין, גם להבין ולהודות על האמת, היה שווה. כי מי שרשע ראוי ללקות, אבל אם ינצל לפחות אחד מזה, אה, השבח לאל בורא עולם.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה....