התעוררות ראשונית | הרב אמנון יצחק

נציב יום: נועה רחל בת שני - תזכה להתפתחות מהירה ותַקינה בריאות הגוף והנפש מהרה, 

- אמן! 

"וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" (שמות לב כו) 

רש"י אומר: "מכאן שכל השבט כשר". משה רבנו קורא "מִי לַה' אֵלָי" אחרי מעשה העגל, "וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" ולהלן (שמות לב כח): "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה" מה אנחנו שומעים? וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה מה אנחנו שומעים? מה? לא כָּל, ולא כָּל בְּנֵי לֵוִי, אומר הרב אבן עזרא: "כָּל בְּנֵי לֵוִי - להיאסף לקריאתו של משה? נאספו כולם! לבצע - זה כבר היה בְּנֵי לֵוִי". אז המובן בזה: שאפילו לכתחילה הם באו לקול הזעקה "מִי לַה'" והתאספו כולם, וההתנוצצות לקורבה אל ה' תקפה את כולם, אבל למעשה, למעשה! כשהיה צריך להוציא את הציווי של משה בפועל - לא עמדו בניסיון אלא המועט. 

זה מחלה רעה! הרבה אנשים יש להם התעוררות, אבל אין קיום להתעוררות, "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'" (תהלים כד ג) זה מדרגה גדולה לעלות תמיד בְהַר ה' במעלות רוחניות, "וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ" מי ישאר על מקומו זה עוד יותר קשה! להשאר במדרגות שאתה עולה עליהם לא לרדת לא להחליק לא להתקרר זאת אומרת אש ה' וקנאתו התלקחה בלב כל הנאמנים לה' משבט לוי ועם להב הקריאה תפסו בחרבותיהם וכיוונו אותם אפילו כלפי קרוביהם ביותר! 

אמנם עם התקרבות רגע הביצוע השלמת המעשה חלשה דעתם של הרוב ולא נשארו אלא כמות מועטה שנשארו בתוקף הכרתם לקרב ולממש עוז נפשם למעשה אז הבעיה שאנשים ההכרה שלהם בהתחלה מתרפה ותוקף ההכרה לא נשאר ולממש את עוז נפשם למעשה. 

הרבה שאלו אותי במשך הזמן: תגיד לי איך אתה לא מתייאש כל הזמן כל פעם ללכת להרצאה לשבת מול אנשים לדבר שעתיים-שלוש! לענות תשובות לשאלות ועוד פעם ולסוע לפה לסוע לשם איך אתה יכול 40 שנה! איך אתה יכול? נו, איך אני יכול? איך אני יכול, ואיך אני יכול?

לא! למדנו עכשיו, אם אתה נשאר בתוקף ההכרה שהיה לך בהתחלה ואתה לא יורד ולא מתרפה וההכרה לא נחלשת אז מה השתנה מהרגע הראשון לרגע האחרון? מה השתנה מתי זה משתנה כשההכרה משתנה יש אנשים מלאי טרוניות כל הזמן!

'מה אני לא התחייבתי אני לא זה אני עובד אני כואב לי הגב אני...'

כל הזמן מתבכיינים אין להם הכרה לא רק התוקף כבר הכרה אין כאילו הם עושים טובה לקב"ה בסה"כ מנסים להכניס אותך לדפוס עבודה אצל הקב"ה צריך 'עבדי ה'! כי לי בנ"י עבדים עבדי הם מה, אתה עושה טובה? אתה עבד ה'! תרצה או לא תרצה, יש לך חותם בברית? אתה יהודי! יהודי זה עבד ה'! ה' הוציא אותנו ממצרים מעבדות של פרעה להיות עבדים לה' כי זה הזכות הכי גדולה להיות עבדים לה' 'משה עבד ה'' זה זכות גדולה! אז אסור שתחלש ההכרה ברגע שאתה מכיר מה אתה צריך לעבוד את ה' הפוך! אתה צריך לעלות עם ההכרה לא לרדת לחפש איך לעשות עוד ולהוכיח לה' עוד שאתה רוצה עוד, ועוד ועוד ועוד ואתה מחפש עוד ועוד ועוד עול! עוד 

- 'סיימתי! מה עוד? סיימתי מה עוד מה עוד?... הנני! הנני מוכן ומזומן'

כל רגע! כל רגע

- 'לא לא אני עכשיו עייף אני גמור...'

מה זה הדברים האלה? אז בשביל מה אתה חי בשביל למות? כל זמן שנתנו לך חיים תרביץ! כמה שאתה יכול להספיק וכמה שיותר קשה? אתה מקבל 500 פי! 500 פי! אפי' נהגי מוניות מקבלים 'תעריף 2!' למה? בערב הוא כבר עייף! אתה מבין זה תעריף 2 משלמים לו יותר, אותו מרחק שהוא עושה אבל משלמים לו כפול למה? תעריף 2 מה קרה? חביבי זה שעות לילה זה לא... אצלינו מקבלים פי 500 על כל קושי קטן! לא תעריף 2 תעריף 500 כל קושי קטן אתה מקבל פי 500 תראו לי נהג מונית שהיה נשאר בלילה לישון אם היה לו תעריף 500 ותראו לי אנשים שהיו נוסעים במונית בערב הם היו הולכים ברגל! אם היו צריכים לשלם פי 500... 

אבל נסיעה אחת אם היה עושה נהג מונית בערב, אחת! הוא מקבל פי 500 אפילו עושה נסיעה קצרה - זה מה שהוא עושה שבוע, וה' משלם! משלם!... 

- 'קשה לך? אני משלם! מה אתה רוצה? אבל אל תנוח, כל זמן שאתה יכול - אל תנוח ואני משלם!'

 לא טוב? איפה יש דבר כזה? תראו לי באיזה מקום שמשלמים פי 500, על מה? על קושי קטן! איזה קושי, איזה קושי? אפילו אם אתה מכניס את היד לכיס כי אתה רוצה להוציא שלוש מטבעות ויצאו לך שתיים, ועכשיו אתה צריך להחזיר את היד שוב פעם לכיס להוציא עוד מטבע - הקושי הזה פי 500. שיעור של קושי בשביל לקבל עליו פי 500. לבשת חולצה מתברר שהיא הפוכה, מי שלובש חולצה הפוכה - זה מביא שכחה! אז צריך להחזיר עוד פעם לפשוט אותה ולשים עוד פעם, כמה הקושי הזה, נו? ומה אתה מקבל? פי 500! על כל קושי כזה. 

אייייי אתה בא ל'כנישתא' ופתאום אתה מתחיל לנקר ככה כמו תרנגול עושה ככה נרדם נו... (הראש נופל לבד!) אם אתה קם עכשיו ואתה מתהלך בבית המדרש להישאר ער! להקשיב, להקשיב, לא העיקר להישאר ער להקשיב, פששששש. פי 500 פי 500 פי 500! לא טוב? לא טוב? 

כמו המקרה של הלוויים שבהתחלה נאספו כָּל בְּנֵי לֵוִי ואחר כך עשו את דבר משה בְּנֵי לֵוִי לא כולם, ככה היה העניין עם הזקנים, 70 הזקנים, הם נאספו על ידי משה ואהרן ללכת אל פרעה מלך מצרים, ונאמר אחר כך (שמות ה א): "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין - לפי שיראו ללכת!". אז בהתחלה הם הלכו עם משה ואהרן, 

- "כן!... ללכת עם משה ואהרן אל פרעה... להגיד לו: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי!" 

- אֶה! כולם הולכים. 

- משה ואהרן מסתובבים אחורה? אין אף אחד! אה אה אה איפה נעלמו כולם?... נשמטו! כולם מהפחד! להיכנס לפרעה עכשיו מי יודע זה רשע עריץ, מי יודע מה יגזור עליהם? - פחדו. זהו, משה ואהרן נכנסים לבד. 

וכמובן שעם ההתעוררות לתשוקת הגאולה הולכים לפרעה להגיד לו: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי, כי הגאולה... נעשו צוותא! צוותא ביחד עם משה ואהרן, והתחילו ללכת לקראת הארמון, אבל עוד מעט קט נתעייפו וכשלו צעדיהם ולא עמדו בניסיון. אין הרבה אנשים שיכולים לאורך זמן להישאר באותה רמה של הכרה ועוד לעלות למעלה, אין! מעטים בודדים. בודדים בדור! בודדים בדורות!! מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וכו', זה צריך להיות עם לב נקי, עם ידיים נקיות, עם כוונות טובות, אדם כזה שהוא ירא ה' - הוא יכול לעלות! 

אבל כשאין יראת שמים אז בן אדם מחפש 'לצאת ידי חובה!' במינימום, במינימום, זה כבר טוב שהוא כבר מחפש לעשות את מה שצריך ובמינימום, אז לפחות הוא מקיים את כל מה שחייבים ולא מוסיף יותר מזה, ולא משתדל יותר מזה. אבל זה עדיין לא... לא מה שה' מבקש! עבד עושה את כל מה שאומר האדון, ועושה כמו שצריך לעשות, לא עושה 'חצי עבודה' לא עושה שליש עבודה, עושה את כל העבודה כמו שצריך. זה עבד מסור עבד נאמן, כבר אמרנו "לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם"! (ויקרא כה נה) איך אתה משתחרר? מי שחרר אותך? אתה בורח לקב"ה?! עבד שבורח? יו... העונש שלו קשה מאוד! אתה בורח מהעבדות? 

תאר לך האדון שולח אותך לאיזה משימה ופתאום מוצא אותך ישן בתבן! נח, נח מה זה? במקום לבצע את השליחות אתה הולך על חשבון הזמן הזה של השליחות והולך ונח לך, ודאי שהוא יכעס עליך! אז אם בן אדם יש משימות והתחייבויות כלפי הבורא, ובאותו זמן במקום לקיים אותם בשמחה ובששון, שש ואץ וחש ורץ לעבודת הבורא, דוד המלך השתבח בעצמו ואמר (תהלים קיט ס): "חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי" יש אדם שיכול לחוש, למהר, אבל אחרי שהוא התמהמה, 

בדרך כלל אנשים אומרים: "כן רק רגע אני כבר בא רק רגע רק רגע רק רגע" 

שהוא יהיה המילה האחרונה הוא קובע מתי הוא יזוז מתי הוא לא יזוז 

- 'רק רגע! רק רגע... רק רגע!' 

צריך שיהיה את ה"רק רגע". 

כמה אנשים "הנני! הנני!"? 

אומר דוד המלך: "חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר פִקֻּדֶיךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כל הזמן כל הזמן כל הזמן בברען! (אש!) בברען (התלהבות!) לעבודת הבורא, אין, אין שכר יותר גדול מזה! אין רווחים יותר עצומים מזה, אין, אין. 

מה אמר פרעה לעם ישראל? "נִרְפִּים אַתֶּם, נִרְפִּים" (שמות ה יז) יש לכם עוד זמן ילה ילה לכו תחפשו עכשיו את התבן לבד! עד עכשיו קיבלתם אותו מוכן ועבדתם אחרי שהגיע כן... 

- 'למה אתה לא עובד?'

- 'עוד לא הגיע התבן', 

אומר: 'מותק לך עכשיו תחפש את התבן לבד, לך!'

שברו להם את הרגליים! שברו להם את הרגליים; 

- "מה אתה נכנס לפה התבן של אבא שלך?! מה אתה לוקח את התבן?" 

מאיפה יקחו את התבן? זה של המצרים! אז הם הלכו לקחת את התבן, והם מכסחים אותם ונותנים להם מכות! 

- "מה נכנסת לשטח שלי"!? 

זה היה תרגיל; הקב"ה עשה תרגיל, מה היה התרגיל? 

היתה טענה למצרים שהקב"ה לא יכל להכות אותם: 'אם הוא רוצה? שיכה את פרעה! הוא טמבל לא שומע לך תן לו מכות מהבוקר עד הערב, אבל אנחנו מה אשמים אם המלך שלנו טיפש אנחנו צריכים לסבול לקבל מכות בגלל שהוא קיבל החלטות לא נכונות לא נבונות?!' 

מה עשה הקב"ה בשביל שיוכל להכות את המצרים? נתן בליבו של הרשע לגזור את גזרת התבן, ואז ישראל נכנסו לתוך השטח שלהם, ומה הם עשו? יותר רשעים מהפרעה הזה! אתם רואים אנשים מסכנים! מעונים, נוגשים בהם מכים אותם, תן לו שיקח את התבן! אתה בלאו הכי לא משתמש בתבן הוא עוד עוזר לך הוא אוסף אותו! במקום שיבוא הקומביין ויאסוף אותו וזה וייפנה לך, הם בעצמם הולכים ומלקטים את זה ביד! תנו להם! 

לא! שברו להם את הרגליים, 

אמר הקב"ה: 'כולם עכשיו יכולים את המכות!'. 

אדם חושב שהוא מתאכזר לשני ועושה לו ככה ועושה לו ככה קונצים ומאחורי הקלעים, הקב"ה רואה הכל אל תדאג, זה רק הכנה בשביל שתקבל מכות, אתה חושב שאתה עושה לו ככה וככה ואתה מצליח אַה? הצלחת 'הוא לא יודע!' לא! לא, יש מי שיודע אל תדאג, כל זה בשביל שאתה תקבל מכות, רק 'מגלגלין חובה על ידי חייב!'. 

מכל מקום יהודים יקרים! אנחנו רואים שהאנשים שהיו בדרגה הכי גבוהה! שבט לוי, שבט לוי לא חטא, אבל בכל אופן כשמגיע שעת הביצוע - גם משבט לוי רק המועטים בסוף ביצעו את מה שביקש מהם משה רבנו. וגם הזקנים הנבחרים ביותר בעם! - אחד לא נשאר עם משה ואהרן! כולם נשמטו, להיות בדרגה של תוקף ההכרה כמו בהתחלה עד הסוף - איז אגרוייסא מעלה = זו מעלה גדולה מאוד מאוד!!! זה מראה מי זה האדם, אדם שהוא בבחינת עולה "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה"! (דברים ג כז) אדם צריך להגיע עד הפסגה! לא של האוורסט, של עבודת ה'! והִתייַצֵב שם! זהו. 

אז קדימה חבר'ה - עולים למעלה לא יורדים, "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה" (משלי טו כד) אם אתה לא עולה למעלה - אתה אוטומטית יורד! אין מצב לעמוד באמצע, זה או עולה או יורד, למעלה מי שמַשְׂכִּיל, וככה בורחים מלמטה, הגיהנם היא פעורה וממתינה לכל הנרפים, לכל החלשים, 

- 'בא! בא תנוח אצלי בא מותק בא אצלי יש לך מנוחה... שיעבודים שלא נגמרים, שיעבודים שלא נגמרים!' 

בגיהנם - אין מנוחה! שעבודים ללא מנוחה, אבל אלה שלא נחו בעולם הזה – כתוב (איוב ג יז): "וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ" אלה שיגעו - אלה ינוחו! אבל אלה שלא - ישתעבדו בהם בלי הפסקה. הַזֹּרְעִים בְּרִנָּה - בדִמְעָה יִקְצֹרוּ! אבל "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהלים קכו ה) מתי אתה רוצה את הרינה? אתה רוצה עכשיו או אתה רוצה אחר כך? העולם הזה קצר! 70-80 כדאי שזה יהיה בְּדִמְעָה אבל אחר כך לנצח בְּרִנָּה! מאשר שיהיה 70-80 בְּרִנָּה ואחר כך יהי נצח בְּדִמְעָה! 

כתוב (תהלים פד ז): "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ" אלה שהם עברו על המצוות, אחר כך הם בוכים בגיהנם בַּעֵמק - עֹבְרֵי בְּעֵמֶק, עמק זה הגיהנם, "הַבָּכָא" בוכים, "מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ" מרוב בכי -יהיה להם מעיין! מעיין, ראיתם מעיינות? זה רק מהדמעות! לא כדאי, כדאי שפה יהיה בְּדִמְעָה ושמה יהיה בְּרִנָּה. 

שבת שלום.

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".